ימי הספירה וחג השבועות לנשים - הרב מנחם מענדל הראל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 בתוך ימי ספירת העומר יש לנו שני מועדים מיוחדים. לכל לראש, פסח שני. פסח שני זה אותו יום מיוחד שמלמד את כל אחד ואחד מישראל שגם דברים שנראים כביכול הכי אבודים, גם אותם אפשר לתקן ולהשלים, כפי שהרבי מביא ב"היום יום", פסח שני מלמד שאין דבר אבוד. תמיד אפשר לתקן ולהשלים, שגם אם אדם חלילה היה בדרך רחוקה ולא עשה את קרבן פסח, גם אם זה היה חס ושלום "לכם", כלומר זה היה בזדון, כשמגיע פסח שני אפשר לתקן ולהשלים. ולכן כל אדם, כל איש ואישה מישראל צריכים לדעת שאין בעבודת השם דבר אבוד. גם אם היה מצב שנראה בעיניים הכי נמוך, הן בעיניים גשמיות והן בעיני השכל, תמיד יש אפשרות לתקן ולהשלים את מה שהיה חסר. המנהג הוא שבפסח שני כידוע לא אומרים תחנון ונוהגים לאכול מצות. מנהג אכילת מצות זה ביום של י"ד ויש כאלה שנוהגים גם לאכול בלילה שאחריו, כלומר בליל חמישה עשר, אבל יותר מכך אין עניין מיוחד בדברים נוספים. כמו שחז"ל אמרו, אוכל מצה וחמץ עמו בבית, ולכן אפשר לאכול את המצות ביחד עם חמץ, אין בזה שום בעיה. כמובן בפסח שני מכיוון שזה מועד אז יש עניין להרבות קצת בשמחה, אבל שוב, מעבר לכך אין איזו משמעות של יום טוב או איסור מלאכה וכדומה. כמובן המנהג הוא להתוועד בקשר עם פסח שני. האנשים מתוועדים בפני עצמם, הנשים בפני עצמן וכמובן עם בני הבית, עם הילדים, ולדבר ולשוחח ולהתוועד על הנקודות הללו של פסח שני, שיהודי תמיד יכול לתקן ולהשלים ותמיד יכול להיות יציאה מהמעמד והמצב הקודם למעמד ומצב חדש לגמרי בעבודת השם. מועד נוסף שיש לנו בתוך ימי ספירת העומר הוא היום

03:24 דובר 2 טוב של רבי שמעון בר יוחאי, יום שמחתו, ל"ג בעומר. היום הזה הוא יום של שמחה גדולה, עד כדי כך שכל העניינים של ימי הספירה בטלים ולא קיימים בל"ג בעומר. יום שמחתו, כפי שהרבי מדגיש כמה פעמים שרשב"י קרא לזה יום שמחתו. רשב"י כידוע שייך לרבי עקיבא מכיוון שהוא היה מאותם תלמידים שנשארו אחרי המגפה, ומהם קמה תורה בישראל, מאותם חמישה תלמידים. ועניינו של רבי עקיבא זה מה שהרבי חוזר ומדגיש ושם את זה בתוך שנים עשר הפסוקים, את אותה מימרא של רבי עקיבא ש"ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה. אז כמובן שזה היסוד הגדול ביום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי והיסוד הגדול להתוועדויות ולשמחה שמדברים ושמחים באופן של "ואהבת לרעך כמוך". הרבי מציין גם כן את השייכות המיוחדת של ל"ג בעומר לנשי ישראל בכך שידוע שרבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר נאלצו לברוח מפני גזירת הרומאים. הרי שבמשך תקופה הם התחבאו באיזשהם מקומות. והם היו בסכנה גדולה. ולא רק הם היו בסכנה גדולה, אלא כל מי שידע דבר על מקום הימצאם ולא דיווח לשלטונות היה גם הוא בסכנה. ולמרות זאת, אשתו של רבי שמעון בר יוחאי ואשתו של רבי אלעזר דאגו להביא להם מאכל ומשקה כדי שיוכלו לאכול ולשתות ולהגות בתורה. ובזכות כך היה להם את הכוח להמשיך הלאה עד שהם נאלצו כידוע לברוח למערה, ושם היה להם את הנס, ששם נברא מעיין לו וחרוב למאכלו. ולמדו תורה בקדושה גדולה, שהימנה כמובן יצאה כל הקדושה המיוחדת של רבי שמעון בר יוחאי, כפי שאמר לחמיו רבי פנחס בן יאיר, הוא אמר לו כשהוא ראה את הסדקים והפצעים שהיו לו בכל הגוף, רבי פנחס בן יאיר בכה. אמר

06:32 דובר 2 לו רבי שמעון בר יוחאי אלמלא ראית אותי כך, אם לא היית רואה אותי עם כל הצער והייסורים הללו, אז לא הייתי זוכה לכל מה שזכיתי. וכל זה היה כאמור בזכות המסירות נפש, לא רק של רבי שמעון ורבי אלעזר בנו, אלא של נשותיהם שהיו במסירות נפש גדולה עבורם כדי שיוכלו להמשיך ולעסוק בתורה. כידוע, היום הזה הוא יום טוב לכל ישראל, אבל יחד עם זה רבותינו נשיאינו נהגו במיוחד בעניין הזה שהיום טוב הזה הוא קשור לילדי ישראל דווקא. והרבי חידד וגילה את העניין הזה במעמד המיוחד שנקרא תהלוכות ל"ג בעומר, שצועדים יחד באופן של גאון יעקב עם השלטים ועם הדגל ועם ההכרזות, שאנחנו שמחים להיות אלו שהולכים בדרכו של הקדוש ברוך הוא. אנחנו גאים להיות אלה שקשורים לרבי שמעון בר יוחאי ותורתו ועבודתו. ומי מכין את הילדים שיהיו ראויים למעמד ומצב הזה? מי מכין אותם לשמחה הזו? אלו הם נשי ישראל, האימהות. אז יוצא אם כן גם כן, שהיום טוב הזה של ל"ג בעומר יש לו שייכות מיוחדת לנשי ישראל, לבנות ישראל, בכך שהם מחנכים ומביאים את הילדים שיהיו ראויים להיות תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי וללכת בדרכיו. כמובן ביום הזה מרבים בשמחה לכל לראש בהדלקת נרות לכבוד רבי שמעון בר יוחאי במדורות כמובן באופן של בטיחות וכולי בשמחה. ומיותר לציין שכל השמחה וכל הריקודים וכולי, הכל צריך להיות באופן של צניעות הראויה. האנשים בפני עצמם והנשים בפני עצמן. ביום ל"ג בעומר לא אומרים תחנון החל מתפילת מנחה שלפני ל"ג בעומר וכמובן בכל מהלך התפילות של היום. ילד שהגיע לגיל שלוש, המנהג לחגוג לו את הנחת הפאות, מה שנקרא אופשערניש ביום ל"ג בעומר. כמובן חשוב לציין,

09:17 דובר 2 אין מנהגנו לחכות עם ילד עד ל"ג בעומר. כלומר, ילד לדוגמה שהגיל שלוש שלו הגיע בו' אדר, לא מחכים איתו עד ל"ג בעומר, אלא עושים לו את האופשערניש בו' אדר, וכן הלאה בכל תאריך בשנה. רק הילדים שימי הולדת שלהם לגיל שלוש בא בתוך ימי הספירה לפני ל"ג בעומר, אז מחכים עם האופשערניש שלהם עד ל"ג בעומר. ילדים שמגיעים לגיל שלוש אחרי ל"ג בעומר לא מקדימים את האופשערניש לל"ג בעומר, אלא עושים להם את האופשערניש כבר מיד אחרי חג השבועות. אז הילדים שהגיעו לגיל שלוש בתוך ימי הספירה עושים להם את הנחת פאות הראש ביום הזה, יום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי. כלל המנהג הוא שבאופשערניש עולים לציון של הרשב"י, ושם עושים את הנחת הפאות, או על כל פנים חלק מהנחת הפאות. אם לא מתאפשר, אז כמובן צריך לקיים את השמחה במועדה ולעשות לילד את השמחה המיוחדת הזאת של הנחת פאות הראש, שזה עניין גדול ממנהגי ישראל. מה שמחנכים את הילד לפאות של הראש, למצווה המיוחדת הזאת שמבדילה אותנו מהעמים, מה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו: לא תקיפו פאת ראשכם, שבזה ניכר ההבדל בין יהודי לאינו יהודי. אלו הסימנים שמעידים שיש כאן יהודי שיש לו עדות משני הצדדים, שהוא הולך עם פאות. ביום הזה שעושים לילד את הנחת פאות הראש, וודאי שאם מדובר על ל"ג בעומר, וגם אם זה לא בל"ג בעומר, צריך לדעת שהילד הזה הוא ממש בגדר חתן. ככה כתוב, הם נקראים חתני דרשב"י, ולכן צריך לשמוח איתם שמחה גדולה ולתת להם דברים שמשמחים אותם. מתנות ומיני מתיקה, שידעו שהם מתחנכים לתורה, וטוב לי תורת פיך. התורה היא דבר טוב. התורה היא דבר מתוק וכיף להיות

11:45 דובר 2 שייך לתורה של הקדוש ברוך הוא, ולכן צריך לעשות את המנהג הזה, לקיים אותו בשמחה גדולה ובאהבה גדולה, שהילד ירגיש את השייכות המיוחדת שלו לשמחה של הנחת פאות הראש ולשמחה הזו של רבי שמעון בר יוחאי. גם ילד שיום ההולדת שלו חל לפני ל"ג בעומר ומחכים בימי הספירה, כאמור, עד שמגיע ל"ג בעומר. אבל את כל המנהגים שקשורים ליום הזה של גיל שלוש מתחילים כבר מהיותו בן שלוש, שזה הציצית, ללכת עם ציצית, שטיפת ידיים, ברכות וכן הלאה. זה מקפידים איתו כבר מהיותו בגיל שלוש, אפילו אם התאחרה המסיבה והחגיגה של האופשערניש מפני הסיבה האמורה. אם מפני סיבה, בדרך כלל זה קורה בקשר עם התהלוכות, עשו את התספורת אחרי צהריים ורוצים להתחיל את הסעודה והסעודה נמשכת לתוך הלילה, שעה אחרי ל"ג בעומר, הדבר אפשרי ואין בזה הגבלה לגמור את הסעודה דווקא בתוך ל"ג בעומר. בנוגע לאכילה ושתייה, אז כמובן ביום הזה שהוא יום שמחתו של רשב"י, אז עושים סעודה לכבודו של רשב"י, מרבים בהתוועדויות, וגם כן יש מנהג לאכול ביצים קשות וחרובים. ככה הרבי מציין את שני המנהגים הללו, שנוהגים לאכול גם ביצים קשות וגם חרובים. המנהג החשוב ביותר בדור שלנו, שהרבי הנהיג אותו ועשה שטורעם גדול, הזכרנו אותו בכללות קודם, זה העניין של תהלוכות ל"ג בעומר. התהלוכות לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, שהולכים אליהם אנשים, נשים וטף, ילדים וילדות ואפילו תינוקות בעריסה. כולם הולכים וצועדים בתהלוכה המיוחדת הזו לכבודו של רשב"י, שבתהלוכה הזאת מבטאים לכל הרחוב את היחד של כל ילדי ישראל, שעניינו של רשב"י היה לפעול את היחד, את החיבור בין הקב"ה לעולם, בין הקב"ה לעם ישראל ובישראל בינם לבין עצמם. ולכן ביום הזה אנחנו מבטאים את השייכות

14:21 דובר 2 שלנו לרשב"י, וכך שאנחנו צועדים בדרכו יחד באופן של תורה אחת, באופן של אמונה בה' אחד וברחובה של עיר, לגלות את הקדושה הזו בתוך העולם, שאין מחיצות בין העולם לקדושה, אלא הקדושה חודרת ומשתקפת בתוך ענייני העולם. כמובן שגם כאן חשוב לציין ולזכור שוב ושוב מה שהרבי מזכיר כל פעם וכמה פעמים בעניינים הללו שקשורים למעמדים שיש בהם אנשים ונשים, ילדים וילדות, שהכל צריך להיות בדרך של צניעות. האנשים בפני עצמם והנשים בפני עצמן, ילדים בפני עצמם, ילדות בפני עצמן. וכמובן שאם עושים כינוס גדול או תהלוכה גדולה, אז בסדר הראוי, שלא יהיה חס ושלום עניין של ערבוביה, אלא שיהיה באופן של קידוש השם והנהגה בדרך של קדושת השם. ימי הספירה נשלמים ומגיעים ונכנסים ביום החמישים לחג השבועות. חג השבועות הוא היום החמישים לימי ספירת העומר. חג השבועות הוא יום טוב. חג השבועות הוא זמן מתן תורתנו, וגם למתן תורה כידוע יש קשר מיוחד לנשים. ומה שהקב"ה אמר "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל", אמר הקב"ה למשה רבנו: לך ותאמר לנשים, כי על ידי הנשים יהיה אחר כך את הקיום של התורה אצל הגברים. כי על ידי האישה שהיא משדלת את בעלה ומרצה אותו ומשמחת אותו, הוא מקיים את הדברים שהיא רוצה שהוא יקיים. ולכן הקיום של התורה של הגברים הוא תלוי בכוח ובזכות של הנשים. ומה גם שחכמינו זכרונם לברכה מציינים את המעלה המיוחדת של הנשים בכך שהן מגדלות את בנינו לתורה. את כל הנועם והערבות לתורה הילד מקבל בזכות ובכוח של אמו. ולכן כשמגיעים לחג הזה, חג השבועות, זמן מתן תורתנו, האישה צריכה לדעת את המעלה והזכות המיוחדת שיש לה, וכל אחת בתור אישה יהודייה. ובדור שלנו, שגם

17:16 דובר 2 הנשים בעצמן לומדות ומלמדות, אז ודאי שיש להן שייכות מיוחדת לתורה. אבל יחד עם זה, הכוח המיוחד של האישה להשפיע ולפעול על הבעל, על בני הבית, שהם יהיו חלק בלתי נפרד באופן של הולך ומוסיף בדרך הזו של קבלת התורה. ולכן היום הזה, יום קבלת התורה, היום שניתנה בו התורה, הוא יום של שמחה גדולה. ואחד הדברים המיוחדים שמתבטאת השמחה הזו זה בכך שחכמינו זכרונם לברכה מציינים שיש עניין גדול דווקא בחג השבועות לאכול סעודה באופן של תענוג. כמו שהגמרא מציינת את רבי יוסף שאמר: תעשו לי עגלה מובחרת, עגלה משולשת לחג השבועות. מכיוון שבזכות היום הזה של מתן תורה נהייתי רבי יוסף, הגוף הגשמי שלי השתנה במהותו להיות גוף קדוש על ידי עסק התורה, ולכן השמחה צריכה להתבטא דווקא באכילה הגשמית, באכילה טובה. זה אכילה של מיני בשר. יחד עם זה, כידוע מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, כי התורה נמשלה לדבש וחלב ועוד כמה טעמים שכתובים בזה. אז ודאי שלאם שהיא מכינה את הסעודות. אז אם בכל שבת וכל חג יש משמעות מיוחדת בהכנה, אז ודאי שבחג כזה שמבטאים את השמחה על זה, על כך שזכינו, שאתה בחרתנו מכל העמים, נתן לנו את תורתו. הבחירה המיוחדת של הקדוש ברוך הוא בעם ישראל במתן תורה. אז ודאי שיש לאמא תפקיד מיוחד לבטא את התענוג דווקא בענייני אכילה ושתייה. אחד הדברים המיוחדים שצריך לשים לב אליהם זה העניין הזה של אכילת מאכלי חלב ואכילת מאכלי בשר בחג השבועות. צריך לאכול גם חלבי וגם בשרי. יחד עם זה, צריך לשמור על ההלכות של ההפרדה בין בשר לבין חלב, שחלילה לא יצא מתוך תוספת השמחה חס ושלום כישלון או תקלה בעניינים,

19:58 דובר 2 בעניינים הבסיסיים של שמירת ההלכות של בשר וחלב. בזמן הזה של אכילת מאכלי חלב בחג השבועות, אז המנהג של הרבי הוא לאכול את מאכלי החלב אחרי הקידוש של היום. מיני מזונות חלביים. כמובן לשים לב שאוכלים שיעור שיש בו קביעות סעודה. ולאחר מכן, אחרי הפסקה של שעה, אפשר לאכול מאכלי בשר. נקודה ראשונה, שימו לב על הפרדה של שעה בין אכילת מאכלי חלב לאכילת מאכלי בשר. כמובן שלא מומלץ להיפך, כי מבשר לחלב צריך לחכות שש שעות ובדרך כלל אין מספיק זמן שיעבור בתוך היום שיהיה גם לאכול מאכלי בשר ואחרי שש שעות מאכלי חלב. אלו שעושים סעודה גדולה יותר זה גם אפשרי, בסדר גמור. רק צריך לשים לב לאותו עניין שתהיה הפרדה בין אכילת מאכלי חלב לאכילת מאכלי בשר. ניתן דוגמה למה שלא יכולים לעשות. אי אפשר לאכול בשר וחלב באותה סעודה, אפילו בהפרש של שעה. כלומר, אם רוצים לעשות קידוש ולאחר מכן ליטול ידיים, לאכול ארוחה חלבית ואז לעשות הפסקה בתוך הסעודה של שעה מאכילת מאכלי חלב, נניח יביאו כל מיני דברים אחרים שהם לא חלביים, ואחרי שעה יתחילו לאכול בשר. זה בלתי אפשרי, כי לא אוכלים בסעודה אחת חלבי ובשרי אפילו שעברה שעה. ולכן חייב שתהיה ברכה אחרונה ולאחר מכן סעודה חדשה לבשרי. בין אכילת מאכלי חלב לבשר צריכה להיות הפסקה של שעה, אבל אם נגיד אכלו חלבי ודיברו וניגנו ואמרו שירים וחזרו נקודות משיחות של הרבי ומדרשי היום, ותוך כדי עברה שעה ואז בירכו ברכת המזון ורוצים לאכול בשרי, זה גם בסדר. העיקר שעברה שעה מאכילת מאכלי החלב. לא צריך שעה מהברכה האחרונה. בנוגע לחימום של מאכלי החלב ומאכלי הבשר. זה יום טוב. אין

22:49 דובר 2 טוסטר אובן, אין תנור פעיל. אם יש תנור שפועל על שעון שבת זה בסדר. לא בכל הבתים זה אפשרי וכן הלאה. ורוצים להשתמש באותה פלטה ולחמם עליה גם את התבניות החלביות. צריך שהפלטה תהיה נקייה לחלוטין ומראש לפני החג להכין שתי שכבות של נייר כסף ועליהם לשים את התבניות החלביות ולחמם. אחרי זה כמובן לזרוק את הניירות כסף והכל בסדר. רק צריך להיזהר גם כן שלא יגלוש כדי שלא יהיו שאלות נוספות, כי לפעמים זה מתחיל להיות מורכב. אז כמובן לכתחילה עדיף לחמם במקום שהוא חלבי לכתחילה, בתנור חלבי שעובד על שעון שבת או בפלטה כזו. אבל אם אין אז אמרתי מה האפשרות שאפשר לעשות. העניין של אכילת בשר ביום טוב של שבועות הוא מצוות עשה דאורייתא, כי אין שמחה אלא בבשר. אין שמחה אלא ביין, ולכן אי אפשר להגיד אני מתענג מאכילת מאכלים חלביים. זה כאן עניין של מצווה ממש, של שמחת יום טוב ואכילת בשר. ולכן צריכים לתכנן את הסעודות באופן כזה שאוכל בשר ביום טוב של שבועות. אחרי שסיים לאכול את אכילת מאכלי חלב כאמור לעיל. עניין עיקרי וחשוב ביותר בחג השבועות. כל העניין של מתן תורה היה בזכות הילדים. בנינו ערבים בעדנו. ולכן הרבי עושה שטורעם גדול מכך שכל ילד וילדה ואפילו קטן וקטנה שבעריסה ישמעו את עשרת הדיברות בחג השבועות. ולכן האימהות צריכות לראות לבוא יחד עם הילדים לשמוע את עשרת הדיברות בחג השבועות. מה טוב אם יכולים לבוא לתפילה ואז בקריאת התורה בתפילה שומעים את עשרת הדיברות. אם אין אפשרות, אז יש גם כינוסי ילדים שעושים אותם במיוחד כדי לקרוא את עשרת הדיברות לילדים בחג השבועות, ולשם יבואו יחד עם הילדים. חשוב לציין שהעניין

25:44 דובר 2 הזה של אמירת תיקון ליל שבועות הוא רק עבור גברים. נשים אין להן את העניין הזה ולא צריכות לומר את תיקון ליל שבועות כלל, גם לא מצד חסידות, חומרה או הידור בפרט. כמובן, צריך להזכיר שוב שבשנים האחרונות נעשו בכל מיני מחוזות הנהגות שנשארים ערים בליל שבועות גם הנשים. זה לא המנהג שלנו. אבל אם כן מדברים על כאלה דברים, צריך לדעת שגם זה וכל ההנהגה סביב חג השבועות צריכה להיות גם כן באופן של צניעות. ובעיקר צריך לפקוח עיניים על הילדים, שהילדים, ובעיקר הנערים שהולכים לבית הכנסת או נערות אם יוצאות, שלא יבלו את זמנם לריק וחלילה במקום שיהיה עניין של קבלת התורה, עלולים להיות דברים הפוכים לגמרי. לכן צריך לדעת מה ההנהגה שלנו, מה ההנהגה הראויה ומה ההנהגה המתאימה.