תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

למען ישמעו · פרק 170 · 2024-05-05 · 47:15

הכנת הבית לפסח - הרב מנחם כהן שליט"א

תיאור הפרק

בשיעור זה ידבר הרב מנחם כהן שליט"א על ההלכות הנוגעות לניקיון הבית לחג הפסח. הכשרת המטבח, הכיור, השיש, הברז והכלים, על ניקיון הרכב וארון הספרים ועל איסור 'בל יראה ובל ימצא' והחילוקים באיסור זה מדאורייתא ומדרבנן. לתרומות ⁠⁠⁠לחצו כאן⁠⁠ לכניסה לגוגל של ההלכה לחצו כאן לעוד מאות שיעורי וידאו כנסו לאתר ' מדיה הלכה ' לערוץ היוטיוב שלנו לחצו כאן

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:10 דובר 2 שלום וברכה לכל הצופים, לכל המאזינים. אנחנו נמצאים כעת לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה, המתקרב ובא. אה, בהזדמנות הזאת, קודם כל אני רוצה לברך כל אחד ואחד בברכת חג פסח כשר ושמח, ובעזרת השם מה שאנחנו רוצים לדבר, מה שאני רוצה לדבר עליו עכשיו זה באמת איך שיהיה לנו חג פסח כשר ושמח, שניזהר מכל הדברים הבלתי רצויים, מכל הדברים של החמץ, מכל הדברים שיכולים להפריע, כל הנושא של הגעלת כלים, הכשרת הבית לפסח, כל ה... מה שאנחנו בעצם, אה, מבקשים מהקדוש ברוך הוא שבזכות, כמו שאנחנו אומרים בתפילה אחרי שריפת חמץ: "כשם שאני מבער חמץ מביתי ומרשותי, כך תבער את כל החיצונים ואת רוח הטומאה תעביר מן הארץ ואת יצרנו הרע תעבירהו מאיתנו ותיתן לנו לב בשר לעובדך באמת וכל סטרא אחרא וכל הקליפות וכל הרשעה בעשן תכלה ותעביר ממשלת זדון מן הארץ". שבאמת כל העניינים הבלתי רצויים, כל הדברים הלא טובים, כולם יעברו מן הארץ, כולם ייעלמו כלא היו, וזה אנחנו עושים על ידי זה שאנחנו בעצמנו מבטלים את החמץ שנמשל ליצר הרע, התופח, המגביה את עצמו, שמנסה, שמנסה לתפוס אותנו ברשת שלו, וזה בעצם מה שאנחנו נדבר על זה היום, איך אנחנו עושים את זה, איך אנחנו מבטלים את זה מצד אחד, את כל החמץ, ומצד שני באמת שיהיה לנו חג שמח, שלא, זה לא יהיה בצורה, בלי לחץ, בלי דאגות, וכמו שאני שמעתי פעם על זה שכתוב שחג הפסח כתוב, אה, אלו, אה, כ-, בחומש כתוב "אלהי מסכה לא תעשה לך", ואז כתוב "את חג המצות תשמור". שואלים מה הקשר? בהתחלה מדובר על עבודה זרה, אחר כך "את חג המצות תשמור". אז ההסבר

02:28 דובר 2 הוא שבאמת מצד אחד את חג המצות תשמור צריך לשמור, אבל מצד שני צריך להיזהר שלא להגיע לעניינים של כעס, שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. זה מאוד מאוד חשוב גם כן להימנע מכעסים, להימנע מדברים שליליים, שלא יהיה לנו חס ושלום משהו של חמץ ומשהו של כעס לחג הפסח. אז קודם כל נתחיל לגבי בעצם היסוד, מה המקור לעניין הזה ולזהירות הגדולה שאנחנו נזהרים מחמץ בפסח. יש לנו בתורה שני איסורים מרכזיים של, שקשורים לעניין הזה של החמץ, לכן החמץ הוא, אנחנו נזהרים ממנו באופן מיוחד, כי על החמץ התורה הזהירה לא רק שלא לאכול חמץ חס ושלום, אלא גם בל ייראה ובל יימצא. לא ייראה לך חמץ ולא יימצא לך חמץ בכל גבולך. שלא יהיה חמץ, לא רק שלא תאכל חמץ חס ושלום, אלא שלא יהיה לך בכלל. לא ייראה ולא יימצא, לא יהיה לך בכלל ברשותך, במקום שלך, באיפה שאתה נמצא, שלך לא ייראה ולא יימצא. מן התורה, העיקר זה שהאדם יבטל או יפקיר את החמץ שיש לו. למה? ברגע שהחמץ הוא לא שלך, אתה לא עובר בבל ייראה ובל יימצא. לא ייראה לך חמץ ולא יימצא לך שאור בכל גבולך. לא ייראה לך, שלך אי אתה רואה, אתה לא יכול, אסור לך לראות בפסח, אבל אתה יכול לראות של אחרים. לכן מצד התורה מה שחשוב זה שהאדם יבטל את החמץ. הביטול של החמץ נעשה על ידי זה שאנחנו אומרים את ה"כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דחמיתיה ודלא חמיתיה, ליבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא". במילים האלה בן אדם בעצם אומר ומתכוון. צריך לדעת את הכוונה ואת המשמעות של הדברים, כיוון שזה עיקר הביטול, עיקר

04:38 דובר 2 הביטול וההפקר נעשה בלב. ברגע שהאדם אומר הוא לא-- זה לא העיקר שהוא אומר. העיקר זה שהוא יבין את מה שהוא אומר, שהוא בעצם מבטל כל חמץ וכל שאור שיש לו, שיש ברשותו, ומבטל את זה כמו עפר הארץ, כאילו זה עפר, כאילו זה חול, כל חמץ ושאור. גם אם הוא יראה את זה, זה נחשב להפקר. זה גם מתבטל וגם נחשב להפקר. זה לא נחשב לשום דבר מבחינת האדם. הוא בעצם מוציא בזה, באמירה הזאת, את כל החמץ מרשותו, זה הופך להיות לא שלו. זה מן התורה. אבל חכמים לא הסתפקו בזה וחכמים הצריכו שכל אחד ואחד גם יבדוק היטב את החמץ, גם יעשה בדיקת חמץ היטב, יבדוק, יבער ויוציא בפועל את כל החמץ שיש לו בבית, וזה משתי סיבות חשובות. דבר ראשון, מכיוון שהרבה פעמים בן אדם אומר אבל הוא לא מתכוון לזה באמת, במיוחד אם האדם יש לו דברים חשובים אצלו ב-בבית. כן, איזשהו חמץ חשוב, בלשון הגמרא גלוסקא יפה, הוא יש לו איזושהי עוגה טובה, איזה משהו ככה, איזה חבילת ופלים משובחת, איזשהו משהו משובח שהבן אדם רואה את זה, אומר לא התכוונתי באמת להפקיר את זה, ואז בעצם יוצא הפקרה היא לא הפקרה והאדם עובר על איסור בל ייראה ובל יימצא. סיבה שנייה יכולה להיות, חז"ל, שבגלל זה חז"ל קבעו שצריך לבער בפועל, מכיוון-- לעשות בדיקת חמץ, מכיוון שהאדם, אם האדם היה במצב כזה שהוא רק מבטל, הוא רק מבטל וזהו. כל-כל החמץ נמצא אצלו בבית. מה יכול לקרות? דבר מאוד פשוט. בן אדם יש אצלו חמץ. בן אדם רגיל כל השנה לאכול חמץ אז גם במהלך הפסח הוא יראה את הלחמנייה או את הזה

06:45 דובר 2 שהוא ביטל אותה או שהוא הפקיר, אבל הוא עלול לקחת את זה ולאכול ממנו חס ושלום, ואז לעבור גם כן על האיסור של אכילת חמץ. לכן חז"ל תיקנו שלא מספיק הביטול. הביטול הוא חשוב וצריך לעשות את הביטול, אבל הבן אדם צריך גם כן לבער בפועל את החמץ. לבער את החמץ. זאת אומרת לבדוק, לחפש בכל מקום ומקום שיכול להיכנס חמץ. מצד הדין, הבדיקה צריכה להיות בכל מקום שיכול להיות חמץ. אם יש לך חדר שבו אתה-- חדר ש-שאני יודע בן אדם לא, לא, לא נכנס לשמה במהלך השנה עם חמץ, בדרך כלל הוא לא מגיע לשמה, או שיש כל מיני ארונות גבוהים שבן אדם אף פעם לא מכניס לשם חמץ. בעיקרון לא צריך לבוא ולבדוק שמה. צריך לבדוק בכל מקום שיש סיכוי סביר שבן אדם יכניס לשם חמץ. אבל ישראל קדושים ובודקים כל מקום וכל פינה וכל דבר כמה שאפשר. משתדלים. בני ישראל קיבלו על עצמם את המצווה הזאת של ה-של ה-של פסח בצורה מאוד מאוד-- באהבה מאוד מאוד גדולה, ולכן ההשתדלות הגדולה לעשות את הכל, להדר ולבדוק ולחפש ולראות אפילו בכל הפרטים ובכל פרטי פרטים ובכל מקום ומקום, לא מצד איזשהו לחץ. בן אדם לא צריך לעשות את הדברים מתוך לחץ. בן אדם לא צריך לבוא ולעשות את זה בצורה כזאת שחס ושלום זה עלול לפגוע בבריאות שלו או של אשתו או של הילדים או של-- או בהרגשה טובה. זה לא צריך להיות. אף אחד לא צריך להיפגע, לא בצורה נפשית, לא בצורה בריאותית ולא בצורה-- ולא בשום דבר. להיפך. המצווה של החמץ, אחד ההסברים לזה שאנחנו כל כך משתדלים במהלך הפסח באופן מיוחד יותר מכל המצוות

08:33 דובר 2 אחרות ומכל האיסורים אחרים, אנחנו מהדרים ומחפשים ומשפשפים. חוץ מ-מסיבה טכנית, שזה פשוט נמצא אצלנו בבית יותר. החמץ זה דבר רגיל יותר, כמו שאמרנו. אבל יש גם כן הסבר, סיבה, סיבה מאוד מעניינת לעניין הזה. מה הסיבה? הסיבה היא מאוד פשוטה. את מצוות הפסח, מצוות האיסור של חמץ, של חמץ ואכילת מצה, זו המצווה הראשונה שבני ישראל קיבלו מאז שהם הגיעו, נהיו עם. ברגע שבני ישראל יצאו ממצרים על ידי משה רבנו, אז בני ישראל קיבלו את המצווה הזאת ישירות, עוד לפני כל המצוות של מתן תורה וכל זה. ולכן, אז בני ישראל קיבלו את זה בחביבות מיוחדת. מכיוון שהם קיבלו את זה בחביבות מיוחדת, אז הם משתדלים בזה יותר. להדר בכל דבר, לעשות את זה עוד יותר מהודר, עוד יותר טוב. אבל צריך לזכור, זה צריך להגיע מצד כיוון, מכיוון ומרצון להדר יותר, להשתדל יותר, שיהיה עוד יותר טוב, שיהיה עוד יותר משובח, שיהיה עוד יותר מוצלח. אבל לא חס ושלום שיהיה איזשהו עניין של כעס או שיהיה איזשהו עניין של, של לחץ או דברים כאלה שעלולים לפגוע באנשים, או שאפילו חס וחלילה ליצור מצב שבן אדם ירגיש שהוא לא אוהב את החג הזה. חס ושלום. אצל ילדים במיוחד צריך שהם יאהבו את זה, צריך שהם ייהנו מזה ושיהיה להם עם זה טוב. עכשיו אנחנו נדבר על הנושא של הכשרת כלים, הגעלת כלים. איך בעצם מכינים את הבית לפסח? את הכלים של הבית לפסח? אנחנו נדבר בהמשך על המטבח ונתחיל קודם כל עם הכלים. אני אספר סיפור ששמעתי ככה, רק להמחיש את רמת ההידור. זאת אומרת, צריך לדעת שיש פה בהלכה בנושא הזה של, של, של הכשרה ושל ניקוי

10:26 דובר 2 הכלים יש לנו בעצם שני קצוות וצריך לדעת את שני הקצוות, כי לפעמים נמצאים במצב שאין ברירה וחייבים לעשות את המינימום וזה מה שיש לנו. אז צריך לדעת מה חייבים על פי השולחן ערוך. יחד עם זה, לפעמים אנחנו צריכים, ועם ישראל קדושים ובחב"ד בכלל משתדלים להדר עוד יותר ועוד יותר, וכדאי להשתדל להגיע כמה שיותר לרמה הכי גבוהה. כמו שידועים דברי האר"י ז"ל שראוי להחמיר בכל החומרות בפסח, ושכל מי שנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה. אז לכן כדאי להגיע למקסימום עד כמה שאפשר. אבל אנחנו נגיד את כל הדינים. אני אספר סיפור ששמעתי מהרב אייזיק לנדא, הרב של בני ברק, שהרבי הרש"ב היה פעם אחת שהוא נסע ממקום אחד למקום אחר עם כל המשפחה שלו, והם העבירו את כל הכלים ואת כל הדברים, העבירו למקום אחר, ויצא מצב שהכלים של פסח היו במשך כמה שעות בלי השגחה, בלי השגחה. הם היו סגורים כמובן בתוך קרטונים, בתוך הכל. זה היה סגור לגמרי. אף אחד לא נגע בזה לכאורה לא לפני ולא אחרי. אבל מכיוון שזה היה כמה שעות בלי השגחה, או לילה שלם בלי השגחה, אז הרבי הרש"ב הורה להכשיר את כל הכלים האלה מחדש. אז זה רק להבין עד כמה אנחנו צריכים לשאוף ולהשתדל שיהיה המקסימום של המקסימום, שלא יהיה שום דבר של חמץ. לכן גם כן נוהגים שלא מתארחים אחד אצל השני בשביל שלא יהיה מצב כזה שאחד מהדר יותר והשני פחות, ואז יכולים להיות כל מיני חיכוכים. אבל צריך לדעת גם את הדין, והדין. לפעמים נמצא במצב שזה-- אפשר לנשום עמוק. יש כל מיני אילוצים, אז אפשר גם כן

12:22 דובר 2 להסתפק בדברים נמוכים יותר, ברמה נמוכה יותר, אבל לשאוף ולהשתדל כמה שאפשר להגיע לרמה הגבוהה ביותר. אז יש לנו ככה, הניקיון של הבית הוא בעצם שלושה דברים יסודיים יש לנו. הדבר הראשוני והיסודי ביותר והפשוט ביותר והחשוב ביותר זה לנקות עד כמה שאפשר, לנקות היטב, לשפשף היטב את כל מה שיכול להיות שנגע בזה חמץ. את כל המקומות שנכנס בהם חמץ, את כל המקומות שילדים משחקים שמה, משחקים של ילדים, דברים שהם... יכול להיות שילד הכניס פתאום איזו חתיכת עוגה, איזושהי חתיכת לחמנייה, איזה משהו. כל המקומות האלה במיוחד, כן, ילד דרכו לפורר, שמה במיוחד צריך לבוא ולנקות ולשטוף היטב, היטב, היטב את כל המקומות שאפשר להגיע אליהם. זה דבר ראשון. זה הדבר הכי, הכי מרכזי, הכי, הכי חשוב. אחר כך יש לנו את המקומות שבהם דברים, אה, נכנסים אבל קשה להגיע אליהם. למשל ניקח עכשיו דוגמה: ספות, מיטות. אז מנקים את כל מה שאפשר, אבל יש כל מיני חורים וכל מיני מקומות שקשה להגיע אליהם, או לפעמים אפילו בלתי אפשרי, אבל עלול להיות פתאום שזה יצוץ וזה יצא. אז אנחנו נגיד לעשות כזה דבר. בספות ובמיטות ובכל זה אתה גם לא יכול, אה, כן? שלא ייהרסו חס ושלום. אז אנחנו מנקים היטב. אחר כך שואבים עם שואב אבק עד כמה שאפשר לנקות את כל מה שאפשר להגיע אליהם, וכל השאר, כל מה שנמצא רחוק יותר, אנחנו מבטלים בלב. מבטלים, כמו שאמרנו, על ידי הביטול. מה שאי אפשר להגיע מתבטל על ידי זה שאנחנו אומרים את הנוסח של הביטול. יש מקומות שאנחנו יכולים להכניס שמה, לשפוך שמה חומר פוגם, אה, לשים שמה אקונומיקה וכדומה. זה מצוי הרבה במקררים או כל

14:24 דובר 2 מיני דברים שיש שמה כל מיני פינות וכל מיני נקודות שאי אפשר, אה, להגיע אליהם, אבל אפשר לשים שמה חומר פוגם אם אנחנו יכולים. אנחנו צריכים לשים שמה חומר פוגם כמו אקונומיקה וכדומה, ובזה לנקות את כל המקומות האלה. ומה זאת אומרת לנקות? אנחנו לא מוציאים את החמץ, אבל אנחנו פוגמים אותם. ברגע שזה נפסל מאכילת כלב אז זה כבר לא ראוי לאכילה וזה לא נחשב לחמץ, ובמילא אין בזה בעיה. אז זה בעצם הדרך לשטוף כל דבר, לנקות כל דבר. מה שאי אפשר, קשה להגיע לשמה, נשים חומר פוגם. מה שגם זה אי אפשר, זה נמצא עמוק, אז אנחנו מבטלים, מסתפקים בביטול. על ידי הביטול אנחנו באים ובעצם יוצאים ידי חובה גם אם יש איזשהם דברים שנמצאים בכל מיני מעמקים, בכל מיני מקומות כאלה שאי אפשר או שקשה מאוד להגיע לשם. אה, זה לגבי ספות. נדבר אולי על עוד כמה דברים. אה, בכלל, כששוטפים ומנקים אז כדאי לשים לב. לפעמים יש, אה, כן, יש לנו בכל זאת מזוזה, יש לנו דברי קודש. להיזהר, ספרי קודש. להיזהר שלא, לא לשטוף שמה. להיזהר שזה לא ייפסל, המזוזה או משהו כזה. לשים לב כשאנחנו מנקים לנקות היטב, אבל שלא יגיעו מים לכל מיני מקומות שעלולים להרוס ספרי קודש או, אה, מזוזה וכדומה, כדי שיישאר לנו שלם, שהכול יהיה כמו שצריך. אם קרה ומישהו שטף וזה הגיע למזוזה והיא נרטבה, כדאי לקחת את זה, את המזוזה לבדיקה כדי לראות שבאמת שום דבר לא נפסל, ובמידה וזה נפסל כמובן להביא מזוזה, להחליף את זה במזוזה חדשה. לגבי ספרים יש, אה, בעיקרון ככה זה תלוי איזה ספרים מדובר. אם מדובר בברכונים או ספרים שאנחנו משתמשים

16:18 דובר 2 איתם הרבה עם חמץ, כמו סידורים שאנחנו מתפללים או מברכים לפעמים ברכת המזון מתוכם, אז כדאי לשים את זה בחמץ או לנקות את זה היטב היטב, אבל יותר טוב לשים את זה בחמץ ולקחת ברכונים של פסח. לקחת סידורים שיהיו מיוחדים לפסח כדי שלא יהיה לנו בעיה עם חמץ שנדבק שם. אם מדובר בספרים כאלה שאנחנו גם ככה לא משתמשים בהם, משתמשים בהם פעם ב... כעיקרון מספיק לנקות אותם מבחוץ. הרבה נוהגים גם כן לפתוח ולנער, אבל בעיקרון מספיק שאתה מנקה, מנקה היטב, מנקה את הארון, מנקה את המדפים, כי יכול להיות שהכניסו לשם. למדפים זה מאוד מאוד מצוי. פתאום הילד הכניס משהו. פתאום יכול להיות שאתה שמת איזשהו משהו בשביל לקחת את זה אחר כך ושכחת. יכול להיות כל מיני דברים. כדאי לנקות את הארונות. צריך לנקות היטב, לדאוג שהכול יהיה נקי. אבל הספרים בעיקרון, בספרים מצד עצמם לא, לא אמור להיות, בטח לא משהו גדול של חמץ, אז אין חשש. יכול להיות. מה שכן כדאי לעשות זה במהלך הזמן שלפני פסח, במיוחד בחודש שלפני פסח, לשים לב לא לאכול ליד חמץ. אם אתה רוצה לאכול אז תאכל, אין בעיה, אבל לא לאכול ליד ספרים. שלא יהיה מצב שחמץ יידבק בספרים ואתה עלול להשתמש עם זה אחר כך במהלך הפסח. אותו דבר במהלך הפסח, גם כן לא לשים ספרים ליד ה... ליד דברים שאתה אוכל בזמן של הארוחה כדי שלא יהיה מצב שאתה עלול, בפרט אם זה ספר שאתה לא ניקית אותו במיוחד, אז עלול להיות אולי שבכל זאת יש איזשהו משהו, איזשהו פירור. שלא ייכנסו שום פירורים לאוכל, ואז זה בסדר. אם אתה נזהר מזה אז זה מה

18:13 דובר 2 שחשוב. אם מדובר נגיד בכלי כסף, תכשיטים, דברים כאלה ש-- פמוטים וכל מיני כאלה. אז ככה, פמוטים מספיק לנקות אותם היטב, לעבור גם כן בחריצים, ואפשר להשתמש עם אותם פמוטים גם במהלך הפסח. אם מדובר בתכשיטים, אז תכשיטים זה יותר בעיה. זה יכול להיות טבעות וכדומה, אז זה הרבה פעמים מגיע במגע עם חמץ ולפעמים גם עם חמץ חם. כן, אופים, לשים, מבשלים. אז לכן אותן טבעות צריך לעשות להן הגעלה לפני פסח. או אפשרות נוספת: לשים אותן בצד במהלך, זאת אומרת לנקות היטב, לשים אותן בצד במהלך הפסח, לא לגעת בהן. אחרי פסח אפשר לקחת ולהשתמש בזה, אין בעיה. אם מדובר בדברים של תינוקות, כן, יש לנו מטרנה או כל מיני זה, בקבוקים, וצריך לקנות, אה, לשים לב שזה יהיה למהלך הפסח, שיהיה אוכל שהוא כשר לפסח. גם לתינוקות יש לפעמים, זה יכול להיות עם קטניות, אבל היום יש אפשרות להשיג גם כן בלי קטניות, אז עדיף ל-ל-למצוא גם משהו שאין בזה קטניות ואין בזה שום דבר ושזה לגמרי כשר לפסח. אם לא, אז שיהיה משהו שהוא עם קטניות אבל שיהיה בהשגחה טובה, בהשגחה מהודרת לפסח. אה, הכיסא של התינוק, כן? שעליו התינוק יושב. לשים לב, לנקות היטב וגם לעטוף את זה אחר כך. כיוון שיש שמה דברים חמים או דברים זה, משתמשים בזה גם לדברים חמים במהלך השנה. לנקות את זה וגם לעטוף את זה אחר כך. בכלל, בעצם הסדר הוא בכל דבר. אנחנו צריכים גם לנקות. הדרך הכי טובה, הדרך הרצויה בכל עניין של הכשרת כלים: אנחנו מנקים היטב. אחרי שאנחנו מנקים אנחנו עושים לפעמים, אם זה דבר חם, אם זה דבר שמשתמשים איתו לפעמים בדברים חמים,

20:12 דובר 2 אז אנחנו גם כן נעשה לזה הגעלה או ליבון, תלוי במה מדובר, ואחרי זה גם כן אם אפשר לעטוף אנחנו נשתדל לעטוף. עוד דבר שכדאי לדעת: בכלל, לגבי כלים כדאי ומומלץ ורצוי שיהיו לנו כלים של פסח. שיהיו לנו כלים חדשים לפסח. לא להשתמש בכלל. אנחנו משתדלים לא לעשות הגעלות ולא לעשות שום דבר. זה הכי טוב, לקחת כלים חדשים לפסח. אנחנו מרוויחים בזה שני דברים. דבר ראשון אנחנו מרוויחים שאנחנו לא צריכים להיכנס לשאלות ולבעיות אם ההגעלה נעשתה כראוי או לא נעשתה כראוי. דבר שני אנחנו מרוויחים שיש לנו כלים חדשים לפסח. זה א-לי ואנוהו, התנאה לפניו במצוות. שיהיו לנו כלים חדשים במיוחד בשביל פסח. זה הדרך הכי טובה. זה חוסך לנו הרבה הרבה בעיות וזה פותר לנו. זה מכין אותנו לפסח בצורה הרבה יותר טובה. אה, נזכיר כאן גם כן את המאמר של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שהיה אומר לפני הקדוש ברוך הוא בזמן תקיעת שופר: ריבונו של עולם, אם התקיעת שופר שלי לא הייתה כל כך, המלאכים שיצאו מהתקיעת שופר לא כל כך חזקים, אז המלאכים שיוצאים מהקשר"ק, שזה כל הקרצופים והשטיפה וההכשרה... בראשי תיבות של קשר"ק, זה ראשי תיבות ביידיש: קראצן, שאבן, רייבן, קערן. כל הזה שאנחנו מקרצפים ושוטפים ומנקים ומכשירים לפסח, המלאכים האלה זה מלאכים חזקים. אז המלאכים האלה בוודאי ימליצו טוב בעדנו ובעד כל עם ישראל לדברים טובים, לשנה טובה ולפסח כשר ושמח. אה, בנוסף יש לנו את הרכב, את המכונית, את החצר של הבית. צריך לנקות גם כן את החצר מהחמץ. צריך לנקות. אם יש בעלי חיים אז אנחנו לא צריכים כל כך לבדוק, מכיוון שבעלי חיים בעצמם אוכלים,

22:16 דובר 2 אבל אנחנו צריכים לבוא ולראות, לנקות את כל החצר מדברים, מדברי חמץ, לנקות את ה- את את הרכב מדברי חמץ, לנקות היטב. כדאי לקחת אותו לשטיפה לפני פסח. אם אנחנו מתכוונים להשתמש ברכב, אם אנחנו לא מתכוונים להשתמש ברכב אז אפשר לבוא ולמכור אותו במכירת חמץ. כל דבר שאנחנו לא מתכוונים להשתמש איתו במהלך הפסח, אז אנחנו יכולים לסגור אותו ולמכור אותו במכירת חמץ. רק צריך לדעת כמובן, כל הדברים שהם אוכל חמץ צריכים להיות סגורים היטב, שלא יהיה מצב שאנחנו נכנסים לשם וזה בעצם לא שייך לנו, זה שייך לגוי ואנחנו לא צריכים להתקרב לשם בכלל. אם צריך, לפעמים בן אדם צריך באופן חד פעמי, זה גם הרבה אנשים שואלים, אנחנו לא צריכים להיכנס לעניין הזה. הרבה אנשים שואלים: שכחתי משהו במקום של מכירת חמץ. אם זה משהו כזה שאתה לא יודע, אתה יודע בוודאות שאין בזה שום חשש חמץ, אתה יכול להיכנס ולקחת, וכאילו אתה נכנסת לרשות של מישהו אחר. אתה נכנס, לוקח ויוצא. טוב, עכשיו אנחנו נדבר על כל מה שקשור, כל מה שקשור למטבח, לכלים של המטבח. זה החתיכה המרכזית, העניין המרכזי של הגעלת כלים ושל הכשרת כלים. מה אנחנו עושים בעצם עם המטבח ועם כלים של המטבח? יש גם כלים, קצת נדבר על כלים שנמצאים במוסדות או במקומות גדולים. איך אנחנו עושים אה, בשביל להכשיר אותם. אז בואו נתחיל קודם כל עם אותם דברים שאנחנו לא נכשיר אותם ושאנחנו צריכים, חייבים בשבילם להתכונן היטב ולקנות פשוט שיהיו לנו לפסח כלים כאלו לפסח. או שאנחנו לא מכשירים אותם בגלל שאי אפשר להכשיר אותם, או בגלל שזה ממש, זה נתון במחלוקת גדולה, או שאנחנו בכל אופן

24:21 דובר 2 נוהגים שלא להכשיר אותם. זה כולל כמה וכמה כלים. יש לנו למשל כלים שבאותם אי אפשר להכשיר, מבחינת ההלכה אסור לנו להכשיר אותם. זה נקרא בית שאור. זה כל מיני דברים שמשתמשים איתם עם חמץ כל הזמן, כמו זה יכול להיות כזה כלי של לחם, סלסלות של לחם וכדומה. כל מיני דברים כאלה, או מקומות שבהם מאחסנים לחם באופן קבוע. שמה, יש שמה כל הזמן לחם ופירורי לחם, וזה נמצא באופן-- ב-ב-במשך הרבה זמן, ולכן אין לנו אפשרות להכשיר אותם. אותו דבר זה גם כן דברים שאיתם-- בהם לשים את הבצק, או דברים, גם כן תנור, בעצם. תנור של חמץ. בעיה מאוד גדולה. לא פשוט בכלל. יש דעות שבכלל לא מכשירים אותם, ולכן אנחנו נוהגים שלא להכשיר תנור אפייה של חמץ בשביל חג הפסח, אלא שיהיה תנור מיוחד לחג הפסח. ב-במקומות שבהם אני נותן את הכשרות בפסח, במירון וכדומה, אני תמיד, אנחנו מקפידים שיהיה לנו כל הכלים, הכל, כל מה שזה חוץ מדברים, מה שנקרא הכיורים והשיש, שזה אנחנו נדבר עוד מעט. הכל, הכל יהיה של פסח. תנורים של פסח, הכל אך ורק דברים של פסח. זה בעצם הטבע, העצה והדרך הטובה ביותר בשביל להגיע למצב שהפסח הוא כשר וגם שמח. אין לנו את כל הבלגן ואת כל מה ש-- את כל מה ששאלות הלכתיות כאלה ואחרות. אם זה כן נעשה בצורה טובה או לא נעשה בצורה טובה, אבל הדברים האלה שהזכרנו זה ממש צריך, וודאי שכל אחד ואחד צריך שיהיה לו לפסח תנור מיוחד לפסח. אותו דבר יש לנו לגבי מיני בר, מיחם, דברים כאלה. אנחנו צריכים להשתמש, שיהיה לנו, לא להשתמש בפסח במיני בר או מיחם שהשתמשנו

26:25 דובר 2 בו במשך השנה. מי שצריך, אז אנחנו קונים מיחם לפסח או מיני בר לפסח שיהיה לנו לפסח. אה, יש דברים שאפשר לנקות אותם, ובעצם הדרך להכשיר אותם היא דרך יחסית קלה יותר מאשר, אה, מאשר שיש. זה אנחנו נגיע לזה בהמשך. אה, זה למשל יכול להיות מקרר, מקפיא. מקררים ומקפיא זה מלא בחמץ במשך כל השנה, ולכן צריך לנקות אותם היטב. הלכלוך שנמצא שמה זה נחשב לחמץ. צריך לנקות אותו בצורה יסודית, היטב היטב את כל המשטחים, את כל הדפנות, אבל זה לא דורש פה הגעלה או דברים כאלה. פשוט לנקות היטב, לשטוף היטב, לעטוף את הידית של הדלת, לעטוף גם כן את הדפנות, את ה-- את המשטחים, את כל הדברים שמתכוונים לשים עליהם, את כל, בעצם את כל ה-- לעטוף את הכל בשביל שלא יהיה לנו בעיה עם מה שזה בלע ומה שהמקרר בלע, המקפיא. לעטוף את כל מה שאפשר לעטוף. ובנוסף כל מקום, כל המקומות שבהם, כל החורים והסדקים שבהם יכול להיות שנכנס לשם חמץ, אנחנו שופכים לשמה אקונומיקה, איפה שהחריצים, איפה שהדלת, איפה שהגומי, כל המקומות האלה שופכים לשמה אקונומיקה. אחרי שאנחנו ניקינו היטב. אמ, יש לנו שולחנות, יש לנו כיסאות. את השולחנות ואת הכיסאות אנחנו מנקים היטב. קודם כל מנקים טוב טוב מכל הפירורים של החמץ. אחר כך, חוץ מהניקיון של השולחן, אנחנו גם כן מכסים אותו היטב, מכסים אותו בכיסוי שלא מעביר חום. משתדלים, אה, אחרי הניקיון גם כן לשים איזשהו משהו מבודד, איזשהו קרטון או איזשהו משהו ככה חזק שלא, אה, שלא ייקרע, ובנוסף לזה גם כן עוטפים במפה. אז ככה שיש לנו כמה וכמה עטיפות, ואז אפשר להשתמש בשולחן, לשים שמה, לאכול

28:34 דובר 2 שמה במהלך הפסח. אה, עכשיו יש לנו את הקירות, יש לנו את השיש. השיש, השיש זה בעצם הדבר המרכזי שאותו אנחנו צריכים להגן. אנחנו מנקים אותו היטב. דבר ראשון צריך לנקות אותו היטב. עכשיו בדרך כלל בשביל לנקות, בשביל להכשיר שיש במהלך השנה, אנחנו גם שופכים מים רותחים. צריך להכשיר, בשביל להכשיר. אנחנו שופכים מים רותחים מכלי ראשון. זאת אומרת, לוקחים את הקומקום, מרתיחים אותו עד שזה יגיע לחום הכי גבוה, עד שזה כבר, אה, המים, אה, רתחו, ואז מיד אנחנו, לפני שהמים יתקררו, אנחנו מעבירים עם הקומקום על כל השטח של השיש. מעבירים היטב על כל השטח של השיש, ואחר כך, אחרי שאנחנו העברנו היטב, אז אנחנו מנקים את זה. שופכים מים, מים קרים, מנקים את זה היטב ועוטפים את זה בנייר אלומיניום עבה או ב-PVC או בקלקר או בפלטת עץ, שזה יהיה, כדי שזה יהיה מכוסה היטב. עכשיו זה מה שאנחנו עושים בפסח. במהלך השנה אנחנו לא מכסים, ולכן אנחנו גם כן צריכים גם כן לעבור עם איזו אבן מלובנת או עם מגהץ רותח גם כן על המים, בשביל שזה יהיה רותח, שיישאר רותח כל הזמן. כאן בפסח, מכיוון שזה לא, אנחנו גם ככה מכסים את זה. אז מכיוון שאנחנו גם ככה מכסים את זה, מספיק שאנחנו שופכים מים רותחים על כל השטח של השיש ואחר כך מכסים את זה היטב בצורה כזאת שלא ייפתח ולא ייקרע. בנוסף הקיר. הקירות שמעל השיש זה סופג, ספג דברים, ואנחנו מתכוונים גם כן במהלך הפסח, זה עלול לבוא ולהיפלט משם דברים. אנחנו גם כן מכסים את הכל. בעצם שמים כיסוי על הכל. שמים נייר אלומיניום עבה. שמים ככה כיסוי על

30:46 דובר 2 כל הקיר, לפחות עד הגובה שהסירים מגיעים. כל הגובה הסיר מגיע. הסירים מגיעים לגובה מסוים. תשים קצת יותר. מעבר לזה, אתה לא צריך לשים. עד לגובה שהסיר מגיע אתה צריך לשים משהו, לכסות, להדביק על הקיר, כדי שזה יהיה מה שנקרא, לא יהיו פה בעיות עם מה שהקיר בלע במהלך, במהלך השנה כולה. אה, יש לנו את הברז של המים, הברז. אנחנו מכסים את הברז ואת הידיות. לפני זה, לפני שאנחנו מכסים, אנחנו מכשירים אותם. איך אנחנו מכשירים? אנחנו פותחים את הברז על מים רותחים וגם שופכים עליו מים רותחים מהקומקום. זה נקרא בעצם פעולה של הכשרה משני צדדים. וגם אחרי ההכשרה אנחנו משתדלים שהברז, לפתוח אותו רק למים קרים ולא למים רותחים ולא למים חמים, כדי שלא תהיה בעיה שאולי יש פה איזה משהו של חמץ. נדבר על עוד כמה חלקים, עוד כמה דברים שנמצאים במטבח, שכל אחד צריך לדעת בעצם איך להכשיר, איך, איך לנקות אותו לפסח. יש לנו כיריים. כיריים. לכתחילה צריך שיהיו כיריים חדשות לפסח. לא להסתבך עם זה. יש לנו איזה נושא, איזה דברים חמים, דברים רותחים נמצאים שם במהלך השנה. הכי טוב שזה יהיה כיריים חדשות לפסח. מי שלא, זה לא מסתדר לו, אז צריך לבוא ולברר איך בדיוק, ויש בזה כל מיני פרטים. לא ניכנס כרגע לכל הפרטים כי זה קצת רחב, אבל אני אומר: הכי חשוב מראש להתארגן מראש שיהיו כיריים חדשות לפסח. ככה אנחנו עושים וככה גם כן מה שאני מורה בכל מקום שאני נותן שם כשרות, שיהיו כיריים חדשות לפסח, ואז זה פותר לנו הרבה בעיות. אה, לגבי כיור, הכיור של השיש, אמרנו איך להכשיר את השיש עצמו. לגבי הכיור

32:57 דובר 2 זה תלוי לגבי. קודם כול, יש הבדל: אם מדובר בכיור מנירוסטה, אז אפשר לשפוך עליו מים רותחים כמו שעשינו לגבי השיש. אז ככה גם עם הכיור מנירוסטה. אם הכיור עשוי מ-מ-מפלסטיק, אז מחרסינה, אז אי אפשר להכשיר אותו. ובכל מקרה בעצם מה הדרך לעשות? יש פה כיור. מה תעשה עם הכיור עכשיו? הכיור הזה לא כשר לפסח, אז שמים כיור מיוחד לפסח. לקנות כיור מיוחד לפסח, זה כזה כלי ששמים אותו לפסח. אפשר לקנות אותו, זה לא בעיה. וגם להשתדל שלא לשים כלים במהלך הפסח על גבי הכיור, מכיוון שבכל זאת, גם אם קנינו ושמנו כיור מיוחד לפסח, וגם אם הכשרנו את הכיור מנירוסטה, להשתדל שבמהלך הפסח לא יהיו כלים בתוך הכיור. אה, וכמובן שבמידה ומדובר בכיור שאי אפשר להכשיר אותו, שלא הכשרנו אותו, אז בוודאי מן הדין צריך להיזהר שלא לשים שם כלים, שזה יהיה נקי במהלך הפסח. אה, יש לנו פלטה, פלטה חשמלית, פלטה של שבת. כמובן גם כאן הכי טוב, הדרך הכי פשוטה, זה לקנות פלטה של שבת לפסח. זה חוסך לנו הרבה בעיות, או לא להשתמש במהלך הפסח בפלטה. אבל אם זה לא מסתדר, והרבה פעמים זה לא מסתדר, אז שמים את הפלטה, לוקחים את הפלטה. צריך להדליק את הפלטה במשך שעה על החום הכי גבוה. אחר כך לשפוך עליה מים רותחים מקומקום חשמלי, ואחרי ששופכים את המים הרותחים ומנקים, לעטוף אותה בשני כיסויים של נייר כסף. עכשיו כאן, מכיוון שאומרים שזה יכול לגרום לחום גדול מדי, אז להשאיר את זה שזה לא יהיה עטוף לגמרי, אלא שיהיו מקומות מסוימים שבהם לא עוטפים. אחרי שכבר הכשרנו את הפלטה ושמנו אותה על החום הכי

35:09 דובר 2 גבוה, וגם כן שפכנו עליה מים רותחים, אפשר להשאיר חלק מהפלטה שלא יהיה מכוסה בנייר כסף ויהיה אפשר להשתמש. אה, בנוסף, יש לנו ארונות. ארונות שמשתמשים איתם הרבה פעמים לדברי חמץ ולכל מיני עניינים של חמץ. אז גם כן צריך לנקות אותם היטב, במיוחד אם זה ארונות שנמצאים מ-מתחת, מעל השיש או דברים כאלה, שזה מקבל גם כן נטיפה. צריך גם כן לעטוף את התחתית של הארון, וגם את הארון עצמו, לשים אחרי שמנקים אותה, אותו היטב, גם כן לכסות אותו עם נייר או עם נייר כסף. לכסות אותו היטב. אה, עכשיו אני רוצה להדגיש נקודה. לפני סיום אני רוצה להדגיש נקודה חשובה: שכל מה שאנחנו הסברנו ודיברנו זה בעצם בצורה המהודרת ביותר, בצורה הכי טובה, ולשם אנחנו צריכים לשאוף ולהשתדל. וכמובן שזה מה שאנחנו נעשה, כל אחד ואחד. במידה וזה לא מסתדר, אז אנחנו יכולים, אפשר לבוא ולברר אצל רב האם אפשר לבוא ולהקל בפרטים מסוימים. אני אביא דוגמה למה אנחנו כל כך משתדלים. למשל, אפשר מצד הדין, אפשר לקחת כלים ולהשתמש בהם אחרי שעשינו להם הגעלה. אם מדובר נגיד סתם גביע של כסף, גביע של קידוש. מצד הדין אתה יכול לקחת את אותו גביע, לשטוף אותו היטב, לנקות אותו היטב, ואתה משתמש איתו רק לדברים קרים. אתה לא שותה יין חם, אתה משתמש ל-ל-יין קר במשך כל השנה. אתה יכול לנקות היטב, אתה יכול להשתמש עם זה במהלך הפסח, אבל אנחנו משתדלים ומהדרים. אז אנחנו בכלל, לא רק שאנחנו לא עושים הגעלה, שזה גם כן חומרה, יש כאלה שעושים לזה הגעלה שמא זה נגע בדברים חמים במהלך, במהלך השנה, אנחנו גם הגעלה לא נעשה. אנחנו ניקח כלי של

37:02 דובר 2 פסח, כלי חדש לפסח, גביע חדש לפסח, וזו הדרך הטובה ביותר. זו הדרך המהודרת ביותר. כך אנחנו חוסכים הרבה בעיות. ככה אנחנו עושים את זה, את הפסח לא רק כשר, אלא פסח מהודר בצורה הטובה ביותר. אם יש למישהו איזשהם דברים מסוימים, אז אפשר לבוא ולדון בכל מקרה לגופו, אבל זו הדרך הטובה ביותר והמהודרת ביותר. עכשיו אנחנו נדבר על כלים, הכשרת כלים, הגעלת כלים. איך מכשירים כלים במקומות ציבוריים, מקומות גדולים במוסדות, כלים מוסדיים? יש לנו כל מיני כלים שאותם אנחנו, אותם אנחנו לא נשתמש. כמו שכמו שאנחנו יודעים, יש כלים כמו תנורים, לא נשתמש איתם במהלך הפסח. יש כן, תנור מוסדי לא נשתמש איתו לפסח. גם כיריים לא נשתמש איתם לפסח. יש דברים שאותם אנחנו יכולים להשתמש. יש דברים שאיתם אנחנו לא נשתמש. למשל מדיח כלים, מדיח כלים גם בבית גם במוסדות אנחנו לא נשתמש איתו במהלך הפסח. יש מייבש כלים, מייבש כלים, דברים שאנחנו, מקום שאנחנו רק שמים את הכלים לייבש אותם. אז אנחנו צריכים לנקות היטב את המייבש של הכלים וכעיקרון אפשר להשתמש. אם יש אפשרות להשתמש ולקנות מייבש כלים חדש לפסח, כמובן מה טוב ומה נעים. עם ישראל קדושים ומשתדלים להדר אם זה אפשרי, וודאי שהדבר יהיה טוב מאוד. במידה ולא, אפשר להשתמש עם מייבש כלים אחרי שניקינו אותו היטב היטב לפסח. יש לנו כלים כי יש לנו כלים, למשל זה מאוד מצוי בפסח. במהלך הפסח בדרך כלל אחד המאכלים המקובלים וה-והאהובים זה תפוחי אדמה. אוכלים הרבה תפוחי אדמה, מבשלים עם תפוחי אדמה, משתמשים עם תפוחי אדמה. זה אחד הדברים שאיתו, שזה מה שנקרא רוב מאכליו של אדם במהלך הפסח. אז, אז יש כלי,

39:28 דובר 2 כלי כזה גדול שאיתו מקלפים תפוחי אדמה, מכניסים לשם תפוחי אדמה והוא, הכלי הזה יוצר מצב שהתפוחי אדמה מתקלפים ויוצאים מקולפים. את הכלי הזה אפשר להשתמש איתו במהלך הפסח אחרי שאנחנו ננקה אותו היטב, נשטוף אותו היטב. כל השימוש שלו במהלך השנה הוא רק לתפוחי אדמה. אין בזה בעצם בעיות מיוחדות. נשטוף אותו היטב, ננקה אותו היטב ואחרי שניקינו אותו היטב אפשר להשתמש איתו במהלך הפסח גם כן לקילוף תפוחי אדמה, אין בעיה. יש לנו כלי, כלים שהם, אה, מכשיר כזה של, אה, מי שמשתמשים איתו לקוביות קרח, להכין קוביות קרח. אז, אה, המכשיר הזה צריך לנקות אותו היטב אבל יש בו קרח. אז מה שצריך לעשות זה לנה-- כמה ימים לפני זה, כמה ימים לפני ההכשרה ל-להפסיק את פעולת השימוש בקרח, את פעולת ההקפאה כדי שזה יפשיר. אחרי שזה מפשיר אנחנו מנקים אותו היטב. אחרי שאנחנו מנקים אותו היטב אפשר להפעיל אותו שוב ולהשתמש איתו ל-ל-ליצור קרח גם בפסח. הכלי, יש כלי שאיתו לוקחים את ה-- את הקוביות קרח. את הכלי הזה צריך, אה, להחליף אותו. בשביל-- אתה לא יודע מה השתמשו איתו. כדאי ורצוי להחליף את הכלי הזה במהלך הפסח. יש לנו עוד כלים גם כן שכדאי להשתמש איתם במהלך הפסח. כמובן כלים חדשים, זה אנחנו הזכרנו שבכלל כל הסכו"ם, כל הדברים, במיוחד סכינים, מקפידים שזה יהיה של פסח. גם, אה, גם, אה, אה, ספלים. אפילו שזה לנטילת ידיים בלבד. ישראל קדושים ומשתדלים ומהדרים שיהיה ספלים של פסח. זה כמובן לתוספת הידור, כי מצד הדין ודאי שאין בעיה ליטול ידיים עם כלים של, אה, של-- שהשתמשו איתם גם במהלך ימות השנה. אבל אם אפשר להשתמש עם, אה, עם

41:43 דובר 2 ספלים לפסח מיוחדים ודאי שזה הרבה יותר, אה, טוב. אה, יש לנו, אה, עגלות. עגלות שזה-- שאיתם מעבירים דברי מאכל. העגלות האלו, אה, וצריכים אותם הרבה פעמים במהלך הפסח במקומות, אה, מוסדיים, אז אותם עושים עם זה הכשרה בערך כמו שאנחנו עושים לשיש. אנחנו, אה, לוקחים, אה, מים רותחים, שופכים עליהם, על העגלות, אחרי שניקינו היטב. קודם כל מנקים היטב. כמו שאמרנו, כל דבר צריך לבוא ולנקות אותו היטב מחמץ. אחרי שאנחנו מנקים אותו היטב מכל חמץ גלוי אז, אה, אז אנחנו עושים לזה הגעלה. ההגעלה מועילה להוציא דברים שבלועים. כן? אז זה לא יעזור אם יש לכלוך. זה שעשית הגעלה זה לא יעזור. אז קודם כל תנקה היטב מכל הלכלוך ומכל החמץ שנמצא בעין, מה שנקרא. אחר כך אתה מנקה את ה-- שופך. אחרי שאתה ניקית היטב אתה שופך מים רותחים, שופכים מים רותחים על העגלה, על כל החלקים שלה. מה שאי אפשר, אה, לשפוך מים רותחים או ש-דברים שהם ככה מלמטה או מהצד, אז מעבירים על זה ברנר עם אש, עושים לזה ליבון קל ובזה בעצם שורפים את כל המקומות שבהם יכול להיות אולי שנכנס חמץ ולא, לא יכולנו לנקות את זה ולא יכולנו, אה, להעביר על זה מים רותחים, מעבירים על זה ברנר. אם יש אפשרות לנקות אחרי ש-- אחרי שעשינו את הניקוי ואחרי ההכשרה אז אמרנו יש שלב נוסף שבו גם כן עוטפים את זה. אם יש אפשרות לעטוף, מה טוב. אם אין אפשרות לעטוף אז אפשר גם כן להסתדר גם כן אחרי הניקוי ואחרי ההגעלה שעשינו היטב והברנר ששרפנו גם כן את כל מה שנמצא שמה, אפשר להשתמש עם העגלה בצורה הזאת. אם אפשר לבוא

43:41 דובר 2 ולעטוף, מה טוב. אה, זה לגבי ה-- זה לגבי ההכשרה של הכלים האלו, לגבי הכלים המוסדיים, הדברים האלה. כמובן לעטוף את הכל. כמו שאמרנו, עוטפים בדרך כלל את כל הקירות, כל מה שיש שמה במטבח. עוטפים את הכל אחרי הניקוי. עוטפים את הכל בצורה הטובה ביותר שהכל יהיה עטוף, אה, שלא יהיה-- אחרי ה-- אחרי שניקינו כבר את הכל. אז גם כן שלא יהיה מגע של שום דבר עם משהו שנגע בו חמץ. את הרצפה אי אפשר לעטוף, לא צריך לעטוף, כיוון שאנחנו שוטפים היטב, מנקים היטב את הרצפה, ובגלל זה גם כן מגיע המנהג, אה, זה אחת הסיבות על כל פנים, שנוהגים בחב"ד, שאם יש משהו שנפל על הרצפה במהלך הפסח אז לא משתמשים איתו עד אחרי הפסח. כיוון שאת הרצפה אנחנו יכולים רק לנקות, אבל אחר כך מגיעים עם נעליים, עם דברים. בן אדם נכנס, יוצא, אי אפשר לדעת מה נדבק בנעליים, אז לכן מה שנופל על הרצפה אנחנו שמים. אם זה דבר מאכל שאפשר לקלף, אנחנו מקלפים אותו ואוכלים. אם זה דבר מאכל שאי אפשר לקלף אותו, אז או שנפל איזשהו כלי, איזשהו סכין, איזשהו מזלג או משהו, אז אנחנו לוקחים ושמים אותו בצד עד אחרי הפסח. אחרי הפסח אפשר להשתמש. עד לפסח הבא, בפסח הבא אפשר להשתמש. אוקיי, העיקר שבאמת בעזרת השם, בזכות השמירה וההידור וההקפדה על הדברים האלה, אז כמו שאמרנו, האר"י ז"ל אומר שמי שמקפיד על חמץ, על משהו חמץ בפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה. וטוב להקפיד להחמיר בכל החומרות בפסח. אז בעזרת השם בזכות זה אנחנו נזכה גם כן לחגוג את חג הפסח בגאולה האמיתית והשלמה, כאשר הקדוש ברוך הוא

45:32 דובר 2 יעביר את היצר הרע מאיתנו, יוציא מאיתנו את כל העניינים השליליים, ואז אנחנו נחגוג את חג הפסח בבית המקדש השלישי בגאולה האמיתית והשלמה. יהיה לנו כמה תוספות, אני אזכיר קצת מ-מתוכם. אה, איך אנחנו נחגוג את חג הפסח בגאולה האמיתית והשלמה. אז דבר ראשון יש לנו את ה-קורבן פסח. כל מה שאנחנו דיברנו, ומן הסתם גם כן כל השיעורים שאתם תשמעו, זה בעיקר על ההלכות של פסח בזמן הזה. במהלך, בגאולה האמיתית והשלמה אנחנו נזכה ואנחנו נצטרך ללמוד עוד הרבה הרבה הרבה הלכות נוספים של כל הדינים של קורבן פסח. יהיה לנו קושיה חמישית, שזה בעצם הקושיה שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי, שלוק או מבושל, הלילה הזה כולו צלי. יש לנו את הכוס החמישית, הכוס של אליהו הנביא זכור לטוב, שזה בעצם אנחנו בשנה-- בזמן הזה אנחנו לא שותים את זה, כיוון שאנחנו יודעים שזה הכוס של אליהו הנביא זכור לטוב, וזה מזכיר לנו את הגאולה האמיתית והשלמה. ולעתיד לבוא, ככה מובא גם כן, לא יהיה יותר עניינים של מוות, עניינים של שלילה, ולכן יש אפילו דעה, אדמו"ר הזקן כותב, שלא יהיה לעתיד לבוא, לא יהיה-- לא יאכלו את המרור. למה? מרור בגימטריה מוות, ומוות לא יהיה. "בלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים". אז בעזרת השם שנזכה ונחיה ונראה את הגאולה האמיתית והשלמה תכף ומיד ממש ממש ממש. יחי מלך המשיח.