חינוך הילדים לחג הפסח - הרב יוסף אברהם פיזם שליט''א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 פסח. מצוות "והגדת לבנך". מצווה עיקרית. ליל הסדר. ליל הסדר הוא המרכז כאן. אבל יש לנו כאן חודש שלם, ולא על כל הדברים ולא על כל התאריכים נדבר הפעם. נדבר עכשיו על ההכנות לפסח עצמו וכל הקשור לבדיקת חמץ ואילך, וכל הקשור להכנות לליל הסדר, ליל הסדר עצמו. מה חלקם של הילדים שלנו בזה? אבל קודם נפתח ככה בשני ציטוטים, דברי הרבי בנושא הזה של, אה, חובת החינוך שלנו בהכנות לליל הסדר. על שני דברים. קודם כול מכתב מי"ב ניסן תשכ"ד. מכתב של הרבי, מופיע באגרות קודש חלק כ"ג: "בוודאי למדת כבר את פירוש ההגדה של פסח וגם תשאל את ארבע הקושיות דמה נשתנה, ועל ידי לימוד האמור וההנהגה האמורה תיכנס בסוג של בן חכם". הרבי כותב לילד: תלמד את פירוש ההגדה, תשאל את ארבע הקושיות, תלמד את זה, תתנהג כך ואז אתה בעצם בן חכם, אותם ארבעה בנים שדיברה בהם התורה, אתה תהיה בן חכם. עוד קטע מעניין מאוד מדברי הרבי: "לבביות במה נשתנה, באמירת מה נשתנה ובתירוצי האב. שאלה: בהיות כ"ק אדמו"ר שליט"א-- שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א את בני שיחיה", בתרגום מאנגלית, "הנך יודע את ארבע הקושיות בעל פה?" בני שיחיה ענה: "כן". וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לדבר אל בני שיחיה כשמצביע עליי: "האם אתה", כלומר האבא שלו, "יודע את כל התירוצים? כשנכנסתי לחדרו הקדוש אמר לי הרבי שליט"א שבעצם הכוונה בשאלה לבני הייתה לא רק אם הוא יודע את ארבע הקושיות בעל פה, אלא אם הוא יודע את זה עם, עם הלב. כלומר, האם אתה יודע את הקושיות בהרגש לבבי? בתירוץ זה התכוון כ"ק אדמו"ר שליט"א באמרו: "האם אתה יודע את התירוץ?"

03:20 דובר 2 התירוץ לשאלה הלבבית של הבן. תשובה: כולל", אומר הרבי, "שיסבירו בלבביות כזו שיתורצו הקושיות ויתבטלו בהרגשתו של הבן, ושהוא ירגיש שהוא יוצא ממצרים עתה. זו חובתנו בליל הסדר". בדיקת, ביטול, מכירת וביעור חמץ. אף שהקטנים יכולים להשתתף בבדיקת חמץ, אין מסתמכים עליהם. משתפים אותם כן, אבל לא מסתמכים עליהם אפילו בחדרם. והוא הדין לעניין ביטול ומכירת חמץ שאביהם מוכר ומבטל בשבילם. מים שלנו, אפיית מצה שמורה, אמירת סדר קרבן פסח. כ"ק אדמו"ר הרש"ב חינך את בנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ להשתתף בשאיבת מים שלנו ואפיית המצות ובאמירת סדר קרבן פסח. מספר הרבי הריי"צ, חג הפסח מתקרב ובא ותודה לקל אני כבר בקי בהרבה דיני פסח בעל פה ויודע מקומם בשולחן ערוך. לעת אפיית מצת השמורה, מצות השמורה, והייתי אחד המנצחים במלאכת עבודה זו. אבל שמעתי מאחורי הפרגוד שהשתתפותי גרמה נחת רוח לאבי הרבי הרש"ב. ומקווה אני שבערב פסח בשעת אפיית מצת מצווה אראה את כל כוחי. בשלושה ימים שלפני הפסח נדדה שינה מעיניי, כי כל מחשבתי מסורה ונתונה בערות טוב על אודות העניינים העומדים על הפרק, שאיבת מים שלנו ביום י"ג בין השמשות, הבדיקה והסיום של-- הבדיקה של החמץ, הסיום, סיום המסכת, סיום המסכת של מסכת מגילה בעל פה, אפיית מצת מצווה ואמירת קרבן פסח. גם בשנה שעברה אבא שלי, הרבי הרש"ב, לקח אותי, הרבי הריי"צ, לשמוע גם את הסיום על הבכורות ולהשתתף בכל העבודות האמורות. אבל בשנה שעברה הייתי רק משתתף בלבד. הלכתי לשאוב מים שלנו ולא ידעתי מה הפירוש של זה. עמדתי בשעת ברכת הבדיקה ולא הבנתי חובתה. שמעתי את הסיום ולא הבנתי, אבל עכשיו, עכשיו אני כבר מבין. אני מציין כי בכל השנים, מאז היותי בגיל עשר,

06:21 דובר 2 בכל ערב פסח היה קורא לי אבי לומר איתו ביחד את סדר אמירת קרבן פסח. מכאן נעבור לסיום מסכת בערב פסח. מנהג ישראל להביא לסיום של ערב פסח גם בכורים קטנים שעדיין אינם שייכים אפילו להבנה והשגה, להביא אותם לשמוע את הסיום ועל ידי כך יכולים, אה, לא להתענות אלא לאכול בסעודת מצווה או לטעום משהו מהמעין סעודת מצווה שעושים בעקבות סיום המסכת בערב פסח, כדי שלא יצטרכו להתענות. זה ברמת הפשט. אכילת מצה בערב פסח מותר לקטן? אסור לקטן? הלכה. קטן או קטנה שאינם יודעים מה שמספרים להם ביציאת מצרים, אם הם ברמה כזאת שהם כל כך לא בעניין, מותר להאכילם מצה בערב פסח כל היום ואפילו בלילה קודם קידוש. הם לא מבינים בכלל על מה אנחנו מדברים פה, יציאת מצרים. אבל קטן וקטנה שיש בהם דעת להבין מה שמספרים להם ביציאת מצרים בלילה, אסור להאכילם בערב פסח, שהרי נאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה" וכולי. בעבור זה? מה זה בעבור זה? היינו מצה ומרור מונחים לפניך, ואם התינוק מילא כריסו ממצה, איך שייך לומר לו בעבור זה? הרי זה כבר לא חדש לו. סידור הקערה. הקטנים שקוראים את ההגדה בעצמם מסדרים לעצמם קערה. חטיפת האפיקומן. אין נוהגים בחב"ד בחטיפת האפיקומן, כפי שאין נוהגים בחטיפת האפיקומן בבית הרב, דהיינו בבית רבותינו נשיאינו לאורך הדורות. כיוון שלא יטעמו טעם גניבה, גם שזה כאילו בצחוק, שלא יטעמו טעם גניבה. שאלת מה נשתנה, מנהגינו מנהג חב"ד, שהקטנים שואלים את ארבע הקושיות ביידיש כפי שנדפס בכמה מקומות והקדמת המילים "טאטע, איך וויל ביי דיר פרעגן פיר קשיות". אבא, אבא, אשאל אותך ארבע קושיות. גם הבנות הקטנות שואלות מה נשתנה?

09:06 דובר 2 חשוב לדעת את זה. אז אבל זה עיקר בזה שכולם מקשיבים קודם כול לשאלות של הקטנים, ואחרי זה כל הבית קורא ואומר את מה נשתנה. אכילת מצה ומרור. אנחנו, ההורים והגדולים, מחנכים את הקטנים לאכול כזית מצה בהסיבה ואת המרור. קטן שלא היסב באכילת כזית מצה אינו צריך לאכול שנית. אכילה בליל הסדר קודם שולחן עורך. אנחנו מכירים את זה ש... לכל אדם הרבה פעמים מאוד קשה לא לאכול עד השולחן עורך. אוכלים קצת מהקערה. אז בוא נראה איך אנחנו פותרים את הבעיה לקטנים. מה מותר לנו לעשות כדי להקל עליהם? אם אי אפשר לו לעשות את הסדר בתחילת הלילה מיד והתינוקות רוצים לאכול, אף על פי שמותר לתת להם לאכול קודם ששמעו הקידוש וההגדה, כמו שנתבאר, מכל מקום ימהר לסלק את המאכל מפניהם ולא יניחם לאכול הרבה כדי שלא ישנו בשעת אמירת ההגדה. אבל מצת לחם עוני אסור להאכילם. ועל, על, על מי אנחנו אומרים שאסור להאכילו? זה על קטן שיש בו דעת להבין מה שמספרים באותו הלילה. הקטן הזה שיש בו דעת להבין מה שמספרים באותו הלילה, אפילו מעט קודם אמירת ההגדה גם כן לא להאכיל אותו מהלחם עוני. אפשר להאכיל אותו דברים אחרים. הוא אולי לא מסוגל. קצת משהו שישרוד, אבל, אבל לחם עוני לא, כי זה קשור להגדה עצמה. כרפס. יש כאלה שלוקחים לכרפס בצל. אה, לקטנים זה מאוד קשה. לכן קטנים יכולים לקחת לכרפס תפוח אדמה. שתיית ארבע כוסות. מה הדין עם קטנים בארבע כוסות? וכן הלכה היא זו, אף הקטנים חייב אביהם לחנך אותם במצוות להשקותם כוסות על הסדר, אם כבר הגיעו לחינוך. מה הפירוש הגיעו לחינוך? במיוחד ביחס עם ליל

11:46 דובר 2 הסדר? תשובה, דהיינו קטנים כאלה שהגיעו לזמן שראוי לחנכם לשמוע את הדברים שאומרים על הכוסות, כגון שהם יודעים מעניין קדושת יום טוב, ולכן ראוי לחנך אותם לשמוע את הקידוש שאומרים על כוס ראשון, וגם יש בהם דעת להבין מה שמספרים להם מיציאת מצרים באמירת ההגדה. לכן ראוי לחנכם לשמוע את ההגדה שאומרים על כוס שני. לכן חייב לחנכם לשמוע את ברכת המזון שאומרים על כוס שלישי, ואת גמר ההלל וההלל הגדול ונשמת שאומרים על כוס רביעי. בקיצור, זה לא קל. אנחנו צריכים לדאוג שהילדים ינוחו ביום. רבותיי, במיוחד בערב פסח שינוחו ביום, שיתהפך העולם, שינוחו ביום. ו... גם שישתו מספיק, שיאכלו מספיק, זה שיגיעו ליל הסדר יוכלו להחזיק מעמד, ואף הקטנות שהגיעו לחינוך דינן כקטנים וחייבות כשאר בשאר כל המצוות הנוהגות בלילה זה. אין חילוק בין אנשים לנשים. צריכים להיות חזקים, מוכנים, ומכל מקום אין הקטן צריך לשתות רוב רביעית של הכוס מארבעת הכוסות אלא כמלוא לוגמיו שלו, כמלוא לוגמיו שלו. הוא כילד, כשהוא ממלא את פיו ביין זה מספיק. ארבע כוסות במיץ ענבים. רבים נוהגים לחנך את הקטנים שישתו ארבע כוסות של מיץ ענבים ולא ארבע כוסות של יין. זה יכול להזיק להם, יין. אז שישתו יין מופחת או מיץ ענבים. חלוקת קליות ואגוזים. מצווה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים בליל הפסח קודם עשיית הסדר. מתחילים את הסדר, יושבים ליד השולחן, פתאום אבא או סבא מתחיל לחלק שמה קליות ואגוזים, וואו! כבר מתחיל להיות מעניין. כדי שיראו שינוי וישאלו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות. ואף על פי שעל שאלה זו אין לנו מה להשיב להם, מכל מקום על ידי שיראו שינוי זה ויתעוררו לשאול עליו, יתעוררו גם כן לשאול

14:29 דובר 2 על שינויים אחרים, לא רק על השינוי של האגוזים, וישאלו למה אוכלים מצה, מרור, ולמה יושבים בהסיבה? וישיבו להם עבדים היינו וכולי, כי בעצם ההגדה, אמירת ההגדה והבנתה, מהווים תשובות לארבעת הקושיות. כתב השל"ה הקדוש שיהיו נעורים גם הילדים בשעת הסדר. יתרה מזו, תשמעו איזה מילים, שאף התינוקות היונקים. מי הרצכלך כאלה? ראוי להשכיבם ביום כדי שישנו ביום ויהיו נעורים בלילה זה, לפי שראו גם התינוקות הכי, הכי קטנים ראו ניסים על הים, והם אמרו זה א-לי, כמו שאמרו חז"ל בגמרא מסכת סוטה דף ל' עמוד ב', ועולל הגביה צווארו ותינוק שמט דד מפיו. אומר השל"ה הקדוש, אז בוא נעשה מאמץ לשחזר את הלילה הזה שהתינוקות יהיו מסוגלים להיות ערים. מצה שרויה. בנוגע לשבעת ימי הפסח נזהרים ביותר ממצה שרויה גם בנוגע לקטנים, מצד עניין החינוך, עד כדי כך שמכסים את המצות שעל השולחן כדי שלא יפלו עליהם מים, וכן מכסים את המים כדי שלא יפול בהם פירור מצה. ויש הרבה שנוהגים פשוט לתת את המצה לילד בתוך שקית ניילון, ואז אוכל את זה בתוך שקית ניילון ולא מתלכלך מסביבו. מצת מכונה. אין לתת מצת מכונה אפילו לילדים, כל כך אנחנו מקפידים על זה. אפשר להקל בנתינת מצה שרויה או לוותר על שאר ההידורים מעין זה לילד קטן שבוכה, הוא לא מסוגל לאכול את המצה בצורה אחרת, אבל לא מצת מכונה. עניינה של המצה הוא אמונה, אותה יש להחדיר כבר מן הילדות. את הדברים האלה אומר הרבי בי"ג ניסן תש"י. כל מנהגי הפסח, כל מה שקורה לנו בליל הסדר שם, שאנחנו מסבירים לכל המשפחה, כמובן כדאי שהילדים יהיו חלק מזה, אבל שוב, לפי מידת בגרותם, עד כמה הם

17:02 דובר 2 מסוגלים. אם הילד בן שלוש, אם הילד בגיל חמש, אם הילד בגיל שש, שבע, שמונה, תשע, אחת עשרה, כל הגילאים האלה יש להם משמעות. ועוד דבר כתוב במפרשים, שבעצם זה בכל ילד לפי חריפותו. הורים מכירים את הילדים שלהם, מה ניתן לדרוש מהם ומה לא. אז אנחנו לא מלחיצים אותם. הכל צריך להיות בצורה נעימה וחווייתית, ולשתף את הילדים, לגרום להם לרצות להשתתף בכל ההלכות והמנהגים של ליל הסדר, שרבים הם, רבים הם. ברור שאנחנו נשתף את הילדים שלנו בשירה שבתוך ההגדה, וברור שנדאג שהם ישמעו דברים, דברים של הסיפור וההסבר בקיצור ולעניין. לא בצורה שמענה את המשתתפים, אלא בצורה שמשתפת את המשתתפים. למחרת בבוקר קמים ומשתפים את הילדים. הם צריכים לדעת שאנחנו אומרים את י"ג מידות הרחמים בהוצאת ספר תורה, מכבוד החג. ביום הראשון של החג לפני מוסף, השמש מכריז מוריד הטל, מפסיקים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם. אנחנו צריכים להגיד את זה לילדים שלנו, שיהיו בעניינים. שמחת יום טוב. אנחנו צריכים לשמח את כל בני הבית, את הנשים, את הילדים, בדברים שכל אחד אוהב. הילדים אוהבים מתנות, הפתעות. ספירת העומר מתחילה כאן. צריך ללמד את הילדים להגיד את ספירת העומר ולא לשכוח. לא לשכוח, ומי ששכח ונזכר ביום, שיאמר ביום כדי שיוכל להמשיך לספור הלאה בברכה. צריך להרבות בלימוד התורה בימי חול המועד וזה כמובן קשור גם לילדים. כינוסי תורה. צריך לשתף את הילדים בכינוסי תורה כמידת יכולתם. טוב יעשו הגבאים בכל מקום שישתפו בהגרלות את המשתתפים כולם, האנשים והטף, ומי שמסוגל כמובן לשבת, ואז אם הוא יישאר באמת להשתתף בהגרלה ויזכה. אז לפחות גם קצת הקשיב, קצת הבין והיה במקום טוב וגם

19:44 דובר 2 זכה במשהו לכבוד החג. הרביים כותבים שהמחנכים צריכים לשמור קשר עם התלמידים והתלמידות בימי חול המועד, וזה אומר שגם ההורים כמובן צריכים לשמור קשר עם הילדים שלהם בימי חול המועד ולעסוק בחינוכם. מותר ומצווה אפילו לפתוח בית ספר ואפילו לכתוב בחול המועד כדי שתלמידים לא יהיו משועממים, שיהיו עסוקים בדברים טובים. הכנות לסעודת משיח. כמובן שגם הילדים צריכים להיות בסעודת משיח. זאת אומרת סעודת משיח של בית כנסת חב"ד, סעודת משיח שהולכים למבצעים, תהלוכות. הרי מנהג כמה וכמה שנים ללכת בשביעי של פסח אחר הצהריים, וכן בחג השבועות ושמיני עצרת בתהלוכה לבקר את בני ישראל שבבתי כנסיות ובתי מדרשות בכמה וכמה שכונות, כדי להוסיף שם בשמחת החג. למה זה מוסיף לשמחת החג? כי זה על ידי ההתאחדות של רבים מבני ישראל שבשאר השכונות, אז כולם מרבים בשמחה לכולם, בפרט שאומרים דברי תורה. פקודי ה' ישרים משמחי לב. נגלה, חסידות, תורת הרבי בקיצור. בליל שביעי של פסח גם כאן כל ילד לפי גילו אפשר לשתף אותו במנהג חב"ד של ליובאוויטש שניעורים כל הלילה. כל ילד כפי גילו, כפי יכולתו. לגבי כינוסי ילדים בסוכה—בפסח. צבאות השם: בשנת תש"מ הורה הרבי מלך המשיח לערוך כינוסים ומסיבות לילדי ישראל שלפני גיל מצוות, בנים לעצמם ובנות לעצמן. להסביר להם את משמעות יציאת מצרים ומסירות נפשם של ישראל אז לעבור בים כדי להגיע למתן תורה. מה שהביא את בקיעת הים ועד למתן תורה, וכדאי ונכון לקשרם עם סעודת משיח. על ידי זה שאנחנו עושים פעולות כאלה עם ילדי ישראל הקדושים והטהורים, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם, אנחנו מחזקים את קיום העולם וממהרים את קץ הגלות. כמובן, לשלב את הילדים בעניין של

22:19 דובר 2 סעודת משיח, לשתות את ארבע הכוסות באותן הקפדות של ליל הסדר, ויחד עם זה הניגונים של הרביים והריקוד האפ קאזאק של הסבא משפולי, וכך להכניס אצל כולם את החיות של הציפייה לגאולה בזמן שמאיר אורו של משיח. והעיקר שנזכה להיות אורות להאיר על ידי ההתנהגות שלנו, על ידי שאנחנו צריכים לרתום את כל המשפחה שלנו, מגדולם ועד קטנם, לחוות את ימי הפסח, לשתף בזה עוד יהודים ולהיות אור לאחרים גם. וככה שנזכה סוף סוף שכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות בגאולה האמיתית והשלמה, כי אם לא עכשיו אימתי?