חינוך הילדים לחג הפורים - הרב יוסף אברהם פיזם שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט למען ישמעו של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 נלמד עכשיו את הנושא של פורים. פורים בחינוך ובהלכה. ראשית, שנבין על מה אנחנו מדברים. מה המשמעות העוצמתית הרוחנית, נתינת כוח מלמעלה של חג הפורים? מה קרה אז? מה קורה היום בשמי רום? מה צריך לקרות כאן למטה, בעולם הזה, הגשמי? אז יש מכתב של הרבי לחודש אדר תשנ"ב. הרבי כותב כך: "בשעה שיצאה הגזירה להשמיד וכו' רחמנא ליצלן, יצא מרדכי ברחובות עיר וכינס עשרים ושתיים אלף תינוקות של בית רבן ללמד אותם תורה. ויחד איתם לשפוך לב לפני אביהם שבשמיים בתפילה ובתחנונים. ומסירות נפש גדולה השריש בליבותם עד שקראו פה אחד, בין במוות, בין בחיים, עמך אנו. ועל ידי זה נקרע גזר הדין. מרדכי הצדיק היה מראשי הסנהדרין, ראש לכל הצדיקים, כמשה בדורו, ואף על פי כן הוא יצא בכבודו ובעצמו ללמד תורה ביראת שמיים ומסירות נפש לילדים קטנים, תינוקות של בית רבן. החדיר בהם יראת שמיים והחדיר בהם, בתינוקות של בית רבן, מסירות נפש. על כל אחד ואחת מאיתנו לזכור תמיד. אל ידמה אדם בנפשו כי מעמדו ומצבו פוטר אותו מלטפל בחינוך הקטנים וכיצד יתבטל ממעשיו ועסקיו הרמים. עליו להכיר כי חשוב מכול הוא לקבוע על כל פנים חלק מזמנו ולהקדיש על כל פנים חלק מכוחותיו לכיבוש החינוך של הדור הצעיר כדי לנטוע בליבם יראת שמיים ומסירות נפש לכל הקדוש, הקדוש לנו. מאז היותנו לממלכת כוהנים וגוי קדוש." פתאום אנחנו רואים את ההסתכלות של הרבי על פורים. מה זה פורים? יום גדול, קדוש ונעלה, יום שנותן לנו את הכוח לטעת יראת שמיים ומסירות נפש בילדינו. ועוד מהרבי על כך, שנבין מה שנקרא למה אנחנו מחנכים. "הגזירה של פורים התבטלה על ידי זה שמרדכי היה גדול בדורו, הן

03:12 דובר 2 בתורה והן ביראת שמיים ובחוכמה. הוא, הוא זה שלמד בעצמו עם תינוקות של בית רבן, כמסופר בדברי רבותינו זכרונם לברכה. גאולתן של ישראל, הן בגשמיות והן ברוחניות תלויה במה? בחינוך הדור הצעיר. ועל כל אחד ואחד מישראל, אפילו שיהא גדול כמרדכי שעליו אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש אסתר רבה, שמרדכי בדורו כמשה בדורו. אפילו מי שהוא הכי גדול, הוא גדול הדור מחויב בעצמו לקחת חלק בחינוך זה." אז אנחנו מבינים שבדורו, בדור, בדורנו זה הרבי מלך המשיח מראה את הדוגמה בעצמו שהוא עוזב את כל ענייניו כדי להשקיע בחינוך של ילדי ישראל. אז מה נאמר אנחנו? אנחנו, אנחנו אנשי השטח חייבים לעשות את זה הן כמורים ומחנכים והן כהורים. בתענית אסתר אנחנו נותנים מחצית השקל שהיא זכר למחצית השקל. מה טוב ומה נעים שיחנכו קטנים לתת שלוש מטבעות למחצית השקל מכספם שלהם, או באופן שההורים עוזרים להם שיוכלו לתת זאת מתוך הרחבה ושיישאר להם עוד מספיק כסף לצורכיהם כך שלא יחסר להם כלום. אה, הכוונה בפשטות להורים, אבל זה הרבי אומר בתשנ"ב. אז פה אנחנו עם דבר מעניין. הרי כל אחד שמגיע בתענית אסתר ונותן את ג' מטבעות אז הוא נותן לפי מספר אנשי ביתו וכולי וכולי. אה, באמת עד שבאה ההוראה הזאת של הרבי, אינני יודע מי כל כך הקפיד על זה שהוא ייתן לילד את המטבעות שהוא ייתן אותם. מאוד חשוב, הרבי אומר, תן את הג' מטבעות האלה של מחצית השקל שהם מהווים זכר למחצית השקל ותן לו שהוא ייתן את זה. זה חשוב מאוד. אז הנה יש לנו פה דיוק שאנחנו ההורים צריכים לחנך את הילדים, לתת להם את הכסף במתנה ושהם יתנו את שלוש המטבעות למחצית

05:49 דובר 2 השקל. ועוד בהלכה מבחינת חיוב האבא בנושא. קטן, ילד שלפני בר מצווה שאביו נתן עבורו מחצית השקל פעם אחת שוב אינו פוסק ויש ליתן בכל שנה עד שיגדל וייתן בעצמו משלו כשהוא יהיה אחרי בר מצווה. עוד הלכה מעניינת. יש נוהגים שאישה מעוברת נותנת מחצית השקל עבור העובר. יש נוהגים, לא כולם נוהגים כך. מחנכים את הקטנים בקריאת המגילה ומביאים אותם לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה. מנהג ילדי ישראל להרעיש ברעשנים ולהכות בעת שמזכיר בעל הקורא את המן במגילה. מה שאין כן הגדולים שעושים זאת במחשבה או בדיבור, ויש העושים זאת במעשה ברגלם כמו שאנחנו יכולים לראות את הסרטון וידאו איך שהרבי מכה ברגלו, אה, כך הוא מכה את המן. זה ילדים עושים בעיקר בחיות ובהתלהבות. גם המנהג ללבוש מסכות בפורים נעשה בעיקר על ידי הילדים. גם המבוגרים, אבל זה בעיקר בטוב טעם ובחיות ובהתלהבות על ידי הילדים. כאן חשוב לומר שבאמת ברגע שאנחנו מסבירים לילד שזה עצמו חלק משליחות למה אתה מתחפש, אז אנחנו נגרום לו להתחפש לדברים חיוביים ועוד יותר לדברים חסידיים ועוד יותר לדברים שקשורים לתקופתנו אנו, ימות המשיח בהם אנו נמצאים עכשיו. דברים שיכולים לעודד את עם ישראל ולעורר בהם מחשבה על הגאולה, אופטימיות, אמונה, חיזוק האמונה ובוודאי זה דבר טוב. כך אנחנו נחסוך תחפושות שהם לדברים של מה בכך או דברים שהם שליליים, בטח שעדיף שלא. אגב, להעיר מהשיחה של הרבי מלך המשיח אודות כך שלא לשחק את תפקיד המן. הרבי דיבר על זה שתלמידים, ילדים שישחקו תפקידים טובים ונכונים של ניצחון הקדושה, אבל לא חלילה לשחק את התפקיד של המן. אז זה גם גם כמובן נקודה מאוד חשובה. בואו נדבר גם על זה

08:32 דובר 2 שהילד צריך לשמוע את המגילה, אז אנחנו צריכים שהוא יהיה מסוגל להקשיב למגילה. לכן, בכל גיל וגיל צריך לתת לו את המגילה המתאימה. אם זה מנוקדת באותיות גדולות ונוחות, וצריכים לדעת את ההלכה שאם הפסיד מילה אחת אז הוא לא יצא ידי חובה. אז לכן הוא צריך כל הזמן לשמוע את המגילה, ואם הוא החסיר מילה אז הוא כבר ממשיך לקרוא את כל ה-- את כל הקטע עד שהוא מגיע למקום שבו אוחז בעל הקורא. בנוסף לזה, אנחנו עוברים כבר לדבר גם על העניין של אמירת ועל הנסים בפורים בברכת המזון ובתפילה, תפילות שמונה עשרה. וגם כאן כדאי להדגיש, לפעמים מישהו חושב: אם שכחתי ועל הנסים אני לא צריך לחזור. יופי, לא נורא. אבל האמת היא מבחינה חינוכית זה לא ככה. אם התורה מאפשרת לך לתקן אז יופי, אז תגיד עוד פעם את שמונה עשרה ותיקנת בזה שאמרת ועל הנסים. אבל ילדי החביב, אם לא נותנים לך אפשרות לתקן אז מה חבל. אז תיזהר, תשתדל, תקפיד, תשתדל שבאמת לא תשכח ועל הנסים. כשאנחנו אומרים תודה לה' אנחנו זוכים בעזרת השם בקרוב ממש להגיד תודה לה' על הגאולה האמיתית והשלמה, שלא נפסיד את האמירת תודה לה' של ועל הנסים. עכשיו קצת בענייני הפעילות של חג הפורים שהרבי דורש לשתף את ילדי ישראל בתוך הפעילות הזאת, גם את הילדים שלנו כפעילים בפעילות הזאת. הפעילות היא צריכה להיות, לדוגמה הרבי מזכיר כאן בתי אבות, בתי רפואה וכולי, בתי אסורים, צבא, משטרה. אני רוצה להדגיש, למשל, שבבתי אבות ובבתי רפואה השתתפות של הילדים מאוד, מאוד משמחת ומרגשת את אלה שנמצאים שם, וזה גם ייתן היזון חוזר לילדים שיוצאים למבצעים. להרגיש כמה חשובה ההשתתפות שלהם.

10:51 דובר 2 דבר גדול מאוד. עוד דבר, המשלוח מנות ומתנות לאביונים. הרבי אומר פה בואו נרתום את הילדים. הן כשליחים שהם מביאים משלוחי מנות ומתנות לאביונים לאנשים אחרים, והן שהם בעצמם מקיימים: שילד ייתן לילד משלוח מנות וילדה תיתן לילדה משלוח מנות. מתנות לאביונים, שילד ייתן בקופות צדקה או לגופים שונים. אותו דבר גם ילדה תיתן להם בקופת צדקה או לגופים שונים. והרבי מתבטא כאן: לא רק שגם הקטנים והקטנות שהגיעו לגיל חינוך, וספיקא לחומרא, יקיימו בעצמם מצוות אלו. ספיקא לחומרא. אתה לא בטוח שהוא הגיע לגיל חינוך, שלב אותו גם. ספיקא לחומרא מגיל יותר צעיר זה רק יכול לעשות טוב. ולכן למרות שיש נטייה, נגיד במשפחות שהילדים סומכים על ההורים שההורים מקיימים את מצוות הפורים עבורם, אז לא. אנחנו, אנחנו צריכים לדאוג ולחנך את הילדים ולהפעיל אותם ולרתום אותם שהם בעצמם עושים משלוח מנות. משלוח מנות מה צריך? רק שני מיני מאכל, תפוח וסוכריה למשל, או מאכל ומשקה, פרוסת עוגה ומשקה קל. מתנות לאביונים אפשר לקיים בשתי פרוטות וכל המרבה בצדקה הרי זה משובח. אז אם כן, אנחנו צריכים לשתף בזה את הילדים.