מצוות פרייה ורבייה - הרב מנחם מענדל הראל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 היום בעזרת השם נעסוק בנושא של מצוות פרו ורבו. אחד הנושאים שבעצם תופסים את חיי האדם, תופסים את המרכזיות של חיי האיש והאישה, בפרט בעם ישראל. המצווה הזו של פרו ורבו היא המצווה הראשונה בתורה שעליה נאמר: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". כל יהודי מצווה לפרות ולרבות, וככה גם כן פסק השולחן ערוך בריש אבן העזר, שזה החלק שעוסק בעניינים שבין איש לאשתו. חייב אדם לישא אישה כדי לפרות ולרבות ממנה. ומוסיף השולחן ערוך: וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה, כאילו שופך דמים וממעט את הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. העניין הזה של ללדת ילדים, לפרות ולרבות, הוא עניין יסודי בחיי עם ישראל. ולכן כאשר אנחנו ניגשים לחשוב על קיום המצווה הזו, ובפרט בחיים שלנו, שלעיתים יש כל מיני מצוקות, אם זה מצוקות הזמן, אם זה מצוקות כלכליות, ולעיתים, כמה זה יישמע מצחיק, זה מצוקות חברתיות, שיש אנשים שמפחדים שיסתכלו עליהם ויגידו עליהם: "וואו, כמה ילדים יש לכם". אז צריך לדעת שהמשקפיים והעיניים של יהודי הם במקום שבו הקדוש ברוך הוא רוצה שהם יהיו. והקדוש ברוך הוא רוצה שהעיניים, אם אלה כאשר העיניים הגשמיות נמצאות, אז גם עיני השכל נמצאות שם, לפרות ולרבות ולהביא ילדים יהודים לעולם. נשאלת השאלה, וזו שאלה בסיסית: כמה ילדים צריך שיהיו לאדם כדי שהוא יקיים את מצוות פרו ורבו? אמנם בגמרא נחלקו בזה, אבל ההלכה נפסקה שהאדם חייב שיהיה לו בן ובת, ולכן אם לאדם יש הרבה בנים או להיפך הרבה בנות, ועדיין אין לו בן, או יש לו בנים ואין לו בנות, כמו שאמרנו קודם, אין לו בת, עדיין לא קיים את מצוות פריה ורביה, ולכן החובה הזו כמצווה

03:03 דובר 2 כמו כל מצווה, כמו מצוות תפילין וכמו מצוות שמירת שבת, עד שיהיה לו בן ובת. ישאל השואל: ואם יש לו כבר בן ובת אז הוא פטור? אז תראו דבר מאוד מעניין שכתבו התוספות. התוספות כתבו: אם אדם יאמר שדי לו במה שהביא לעולם בן ובת ולא צריך להביא יותר, אם יעשו כן כל ישראל נמצא חס ושלום זרעו של אברהם אבינו כלה, ולכן חס ושלום שהאדם יסתפק בזה שיש לו בן ובת. עוד יותר, חכמינו זכרונם לברכה למדו מהפסוק "לא תוהו בראה, לשבת יצרה", שבנוסף למצווה הזו של מצוות פרו ורבו, שיהיה לו בן ובת, צריך האדם לעסוק במצווה של יישוב העולם. כלומר לדאוג שיהיו כמה שיותר אנשים, בני אדם בעולם, ובפרט כשמדובר על ילדים יהודים, שהשולחן ערוך הגדיר את זה עוד לפני שניגשים לחסידות ולדרך החסידות ולרצון של הרבי בעניין. השולחן ערוך, שהוא יסוד הנהגת בית ישראל, הוא אומר שהעניין הזה נוגע לדמות השכינה, לקדושה של הקדוש ברוך הוא בעולם, ולכן חייב האדם לעסוק בזה, להביא וליישב את העולם וכמה שיותר ילדים יהודים. בנוסף לכך, יש מצווה שנקראת מצוות לערב. אמרו חכמים מה שנאמר בכתוב: "בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך, כי לא תדע איזה מהם יצלח הזה או הזה". כלומר, שהאדם כשהוא צעיר, בבוקר, צריך לזרוע את זרעו, להביא וללדת ילדים, ולערב, גם כאשר אתה מתחיל להיות מבוגר יותר, אל תנח ידך. למה? כי לא תדע איזה מהם יצלח, הזה או הזה. כלומר, האדם צריך לראות להביא עוד נשמה יהודית לעולם, עוד ילד יהודי לעולם, כי אולי זה שהוא יביא עכשיו זה יהיה המוצלח, זה יהיה המיוחד, שיכול להיות שהוא זה שיביא ישועה והצלה גדולה

05:48 דובר 2 לעם ישראל. ואני שמעתי סיפור מהנין של בעלת המעשה, וככה הוא מספר שהסבתא שלו הייתה חיה באחת הערים היהודיות בפולין. שמה ברוך השם היא ילדה ילדים והיה לה כבר כמניין ילדים ברוך השם. והנה כשהיא כבר התבגרה יותר, לפתע נכנס לה כמו שיגעון בראש שהיא רוצה ללדת עוד ילד. דיברה על זה עם בעלה, ביקשה מחברות שיתפללו עליה שהיא רוצה עוד ילד, וכולם אמרו לה: מה את צריכה את זה? ברוך השם יש לך עשרה ילדים, כן ירבו, ומתנהגים באופן של דרך ארץ והולכים בדרך התורה. מה את צריכה עוד ילד? מה את צריכה את הסיכון הזה בגיל כמו שלך? אבל היא מאוד התעקשה והפצירה והתפללה, וברוך השם זכתה ללדת ילד נוסף. והוא ממשיך לספר שלא עברו שנים רבות ולצערנו הגיעה השואה האיומה, וההורים והעשרה ילדים הראשונים נהרגו על קידוש השם. לא עלינו. השם יקום דמם. ודווקא הילד הקטן, הילד שנולד אחרי התפילות וההפצרות שלה לעת זקנותה, הוא זה ששרד ועלה לארץ הקודש והקים בה בית והשאיר אחריו ברוך השם משפחה גדולה ומבורכת. הילד הזה שבא לערב הוא זה שבעצם הציל והקים את כל החיים של המשפחה אחרי שכל כולה נגדע כאמור. יחד עם זה צריך לדעת דבר נוסף מאוד מעניין, שהילד הזה הקטן יש בו הצלה להורים. ככה הזוהר הקדוש מספר שפעם אחת הלכו חבריו של רבי יוסי לבקרו ומצאו אותו כשהוא מת ובנו הקטן, היה לו בן ובת, ובנו הקטן יושב ובוכה על פניו ומרעיש עולמות. וכשהם ראו את הבכי שלו והם עמדו לידו, הם לא התקרבו אל הילד ולא התקרבו אל רבי יוסי. ולפתע, תוך כדי בכייה ותפילה של הילד כלפי ריבונו של עולם ותביעה ממנו שיחזיר

08:29 דובר 2 לו את אביו חי, לפתע ירד עמוד אש מהשמיים והם הבינו שיש כאן סימן גדול לנס שהולך להתרחש. ואכן הפלא הגדול קרה ורבי יוסי קם לתחייה. ולאחר שהם היו עמו ושמחו עמו על הנס שנעשה לו, הוא סיפר להם שכשהוא הגיע למעלה אחרי שיצאה נשמתו מגופו והבן שלו החל לבכות והבן שלו הזיל שלוש מאות שישים וחמש דמעות, ככה הוא מספר, והדמעות האלה הרעידו את כל השמיים ושמי השמיים ועשו לקדוש ברוך הוא נחת גדול מאוד והם הביאו מלאכים שלמים, סנגוריות, כיתות, כיתות של מלאכים שאמרו לפני הקדוש ברוך הוא: "תן לו לחנך את בנו לתורה". ובזכות זה הוסיפו לרבי יוסי עשרים ושתיים שנה כדי שיוכל לחיות וללמד את בנו. הסיפור הזה מלמד אותנו שבנוסף להסתכלות האם זה מצווה וחובה וכמה המצווה, יש כאן הצלה להורים בזה שיש להם עוד ילד נוסף, כי עוד ילד נוסף נותן להם זכות קיום נוספת בעולם, ממשיך עליהם שפע ברכה נוסף מלמעלה. וכמו שחכמינו זכרונם לברכה אומרים שכל ילד בא עם פתו, כל ילד בא עם סלו, כל ילד ממשיך איתו ופותח איתו שפע של צינור של ברכה והמשכה מלמעלה. יחד עם זה, לעיתים באה השאלה אבל עדיין זה קשה. יש כאלה שטוענים שזה בלתי אפשרי, ופעמים נשמעות גם כן אמירות קשות מאוד. צריך לחדד כאן נקודה נוספת, והנקודה הנוספת היא שכאשר יולדים ילדים יוצרים כאן שותפות עמוקה עם הקדוש ברוך הוא, שהרי הקדוש ברוך הוא אומר בתורתו: שלושה שותפים יש באדם, הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו. השותפות הזאת עם הקדוש ברוך הוא, אם נצייר אותה על דרך משל, לו יצויר שהיה אדם שהיו באים ואומרים לו: אני נותן לך אפשרות להשקיע בעסק שכל

11:04 דובר 2 השקעה, איזו שתשקיע, היא ודאי מניבה לך הצלחה. הרי אנחנו יודעים שאנשים לוקחים הלוואות למען השקעות כאלה, וככל שההשקעה נקראת בלשון העולם בטוחה יותר ומניבה יותר, אדם עושה כל שביכולתו כדי להשקיע בעסק הזה, בשותפות הזו, כדי להרוויח את הפירות שיוצאים ממנה. אז כאשר מדובר על שותפות עם הקדוש ברוך הוא, משקיעים עם הקדוש ברוך הוא יחד, השותף האמיתי והשותף הנצחי בלידת הילדים, בגידול שלהם, בהמשך החיים שלהם כזרע ברך ה', אז זו השקעה גדולה יותר בשותפות. ולכן כשמביאים ויולדים ילד נוסף הגדלנו את השותפות עם הקדוש ברוך הוא. הגדלנו את השותפות עם המשפיע טוב לכל, עם הטוב להיטיב. אז ממילא יכול לצאת מזה רק עוד יותר טוב. והנקודות האלה הן נקודות שדורשות לעיתים חידוד נוסף, הבהרה נוספת, דיבור מחזק. כי אם בעולם בכלל יש את העניין של עולם מלשון העלם והסתר, הרי בעניינים האלה יש בהם העלם והסתר גדול יותר, כי ככל שהדבר הוא קדוש ונעלה, ההתנגדות וההעלם וההסתר כלפיו היא גדולה וחזקה יותר, ולכן נדרש החיזוק והדיבור והעידוד של העניין הזה עוד ועוד. יחד עם זה אנחנו חסידי חב"ד, יש לנו משהו מיוחד בכך שאנחנו מצד ה"אשרינו מה טוב חלקנו", אנחנו לא רק עושים את מה שצריך ואת מה שחובה, או רק מה שמשתלם, אלא יש לנו חינוך מיוחד שהחינוך הזה אומר לוותר על טובת עצמו למען טובת זולתו. והטובה הזאת בלידת ילדים נוספים היא טובה גדולה לעולם כולו. כי אם בכלל כל יהודי שנוסף הוא תוספת קדושה והשלמת הדמות העליונה, כאמור לעיל. הרי כל ילד נוסף שנולד הרי הוא מציין את מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף. שיש אוצר הנשמות למעלה,

14:11 דובר 2 שהנשמות הללו מחכות שימשיכו ויורידו אותן לעולם וילדו אותן, וככל שיולדים ילדים יותר אז ממשיכים משם נשמות יותר, וממילא האוצר הזה הולך ונגמר והגאולה קרובה יותר. ועוד זה דבר שצריך לדעת שכל ילד יהודי נוסף שנולד בעולם הוא מוסיף בקדושתו של הקדוש ברוך הוא בעולם, בקידוש שמו יתברך. כמו שהנביא אומר, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", וככל שיש עוד יהודים אז יש יותר פרסום של תהילתו של הקדוש ברוך הוא. עוד אחד מבני ישראל זה עוד יהודי שמפרסם את קדושתו, וממילא למען טובת כלל ישראל יש להניח את טובת עצמו ולעסוק בטובת הכלל. הרי בשנים שהיה מצב שדיברו על תכנון המשפחה, שזה לא מתאים, שלמשפחה יש יותר מדי ילדים. צריך זמן לכל ילד ושכל ילד יוכל לגדול את הזמן שלו ולהיות בשל ולהתבגר ורק אחר כך סוף סוף הוא יוכל להכיל ולקבל ילד נוסף, וגם ההורים צריכים ללמוד לגדל את הילדים שלהם. הרי זה דיבר על שני עניינים כלליים. א', על עצם המצווה והחובה שבדבר. ב', על טובת ההורים שבדבר, והדבר השלישי שבתוך הב', שזה החינוך והגידול של הילדים, דווקא כשיש ריבוי ילדים. לכל לראש מצד החוב והמצווה והקדושה שבדבר. הזכרנו קודם שיש את מצוות פרו ורבו וחז"ל הסמיכו את העניין של לשבת יצרה, לעסוק ביישובו של עולם. ויש גם כן את מצוות לערב אל תנח ידך שהזכרנו אותה קודם. אבל יחד עם זה יש דבר מיוחד נוסף. הרבי מדייק, הפסוק אומר פרו ורבו, נכון, אבל הוא לא עוצר שם, אלא הפסוק מוסיף ואומר פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה, שצריך שיהיה כיבוש העולם ולכן צריך שיהיה לפחות מניין ילדים בבית. ומה טוב שיהיה י"ב, ומה טוב יותר

17:08 דובר 2 שיהיה "ומלאו את הארץ וכבשוה" בלי גבול. וככל שממשיכים בברכה הזו נמשך שפע גדול יותר מהקדוש ברוך הוא. וכאן מגיע העניין השני, שהאדם שואל: איך אפשר לחנך כל כך הרבה ילדים? איך אפשר לפרנס כל כך הרבה ילדים? ומאיפה הכוחות? אומר הקדוש ברוך הוא, שכל ילד יהודי שנולד, דבר ראשון מבחינת הפרנסה הוא ממשיך איתו את צינור שפע הפרנסה מלמעלה. דבר שני, לאב ולאם נפתח שפע של רחמים חדש, שפע של כוחות בכל ילד שנוסף, וככל שנוספים ילדים ניתנים להורים כוחות גדולים יותר כדי שהם יוכלו לטפל בילדים, לחנך אותם, להיות קשובים אליהם, לתת להם את הדוגמה הנכונה. וגם כשיש ריבוי ילדים אז הילדים לומדים לעזור אחד לשני, לומדים לגדול יחד. הם לומדים מגיל צעיר, מגיל ינקות, לדעת לתת, להשפיע, לסייע, וזה עצמו נותן להורים את הכוח לגדל את הילדים שלהם בנחת ובשמחה. ועוד יותר, הטענה הזו של הקושי היא טענה זמנית. והרי הנחת שיש מהילדים אחרי שעוברים את הזמנים המאתגרים והקשים יותר, הנחת שיש מהם הוא נחת גדול שאין ערך לזמן של הקושי. הזמן של הקושי לא שווה בעיני הנחת הגדול שבא אחר כך מהילדים שאנחנו יולדים ומביאים לעולם. השמחה שהם מביאים, השפע של הטוב שהאבא רווה והאמא רווה נחת מילדיהם, זה מכפר פי כמה וכמה על הקושי שהיה אם בעת העיבור או לאחר מכן בעת הלידה והשנים הראשונות שהן מאתגרות יותר. ולכן כשאדם יחשוב על העתיד יהיה לו קל גם כן עם ההווה, שכאמור גם את ההווה הקדוש ברוך הוא מברך ונותן בו כוחות להתמודד ולהצליח. וגם על טענת החינוך: איך אפשר לחנך ילדים בדור כזה? תן לי זמן לחנך אחד אחד, לראות שהוא גדל כמו

20:05 דובר 2 שצריך. אומר הרבי, צא וראה מה קרה עם חזקיה המלך. צא וראה מה קרה קודם עם נח. ונתחיל מנח. כאשר נח יצא מהתיבה, אומרים חכמינו זכרונם לברכה, היה העולם כולו שמם. העולם כבר היה ללא נבראים. היה בו נח האבא ושלושת בניו. אמר נח לעצמו: אחרי מבול כזה, אחרי צרות כאלה שעשו בני האדם, האם אני אוכל ללדת ילדים נוספים? מי יודע מה יהיה באחריתם? עדיף אולי לא ללדת. היה חושש לעסוק בפריה ורביה. אמר לו הקדוש ברוך הוא ציווי נוסף, "פרו ורבו". גם עכשיו נח צריך ללכת ולעסוק בפריה ורביה וללדת ילדים נוספים, ואתה לא צריך לדאוג לחינוך שלהם, מה יהיה איתם. אתה צריך לדאוג למה שמוטל עליך. מה שמוטל עליך זה ללדת עוד ילדים. לעניין מה יהיה איתם הלאה, זה כבר בידיים של הקדוש ברוך הוא. ואותו עניין מצינו גם כן בחזקיה המלך. חזקיה לא נשא אישה והקדוש ברוך הוא מאוד כעס על כך שהוא חי לבד, ולכן הוא שלח לו שהוא ייענש על כך. אמר חזקיה לנביא ישעיה: אני ראיתי כנראה ברוח הקודש שאלה שייוולדו ממני הם יהיו עובדי עבודה זרה. הם יהיו מכעיסים נגד הקדוש ברוך הוא. ולכן אני חושב, מה שהוא חשב עד אותה, אותה-- עד אותה עת, עד אותו רגע, שעדיף לא ללדת ילדים. ילדים כאלה שיכעיסו את הקדוש ברוך הוא עדיף לא ללדת אותם. אמר לו ישעיה הנביא שהקדוש ברוך הוא אומר: עשה אתה את המוטל עליך, ומה יהיה עם הילדים אחר כך זה עניין של הקדוש ברוך הוא. אמר לו חזקיה: אם ככה, כדי שיהיה לי זכות, תן לי את בתך. כדי שיהיה להם זכות אבות. ואכן הוא התחתן עם בתו של

23:00 דובר 2 הנביא ישעיה ונולדו לו ילדים. והילדים הללו היו רשעים. אחד מהם מת בצעירותו ואחד מהם גדל ונהיה מנשה שהכעיס לפני הקדוש ברוך הוא. והוא עד כדי כך הכעיס לפני הקדוש ברוך הוא, שכאשר הוא נתפס על ידי מלך בבל וייסרו אותו בייסורים גדולים מאוד, פנה מנשה לכל העבודות הזרות שהיה עובד בעולם שיושיעו אותו, ואף אחת מהן כמובן לא יכלה להושיע אותו. עד שהוא נזכר שבבית סבו דיברו על הקדוש ברוך הוא, דיברו על ריבונו של עולם. אז הוא אמר: ריבונו של עולם, אם אתה קיים ותעזור לי אני אחזור בתשובה. מספרים חכמינו זכרונם לברכה, שעמדו כל המלאכים וחסמו את תפילתו של מנשה כי מנשה עשה דברים נוראים מאוד, ולא נתנו לתפילה שלו לעבור כדי שהקדוש ברוך הוא לא יקבל את תפילתו. ראה הקדוש ברוך הוא את מנשה שרוצה לחזור בתשובה. אומרים חז"ל: חתר לו חתירה תחת כיסא הכבוד. הקדוש ברוך הוא פתח לו דרך חדשה שאותה המלאכים לא ידעו כדי שתפילתו תתקבל והקדוש ברוך הוא הציל אותו והושיע אותו. וכל זה כדי שלא יאמרו שננ-- ננעלה הדלת בפני בעלי תשובה. ובעצם יוצא בסופו של דבר שאותו מנשה שנולד מחזקיהו הוא פתח לדורות דלת לבעלי תשובה. ואם חזקיה לא היה יולד אותו, מי היה חותר את החתירה הזו? מי היה מגלה את האור החדש הזה שאפשר להמשיך על ידי תשובה? עוד יותר אומר הרבי: איזה ערך יש לכל צער גשמי לרגע הזה, שכאשר מגיעים לחדר של התינוק שנולד והוא מכוסה בשמיכה וניגשים אליו ורואים את המתיקות שלו ואת הקדושה המיוחדת שנמצאת עליו ואת הנשמה הקדושה שנמצאת בקרבו, איזה תענוג יש לרגע הזה! איזה שמחה זה ממלא את ההורים. האם יש

25:50 דובר 2 ערך לכל צער כלפי התענוג הזה? ולכן כאשר אנחנו באים ומדברים על העניין הזה היום, זה שיח, שיח ציבורי שקיים. ולצערי ולכאבי, לפעמים אישה עוד נמצאת בחודשי ההריון הראשונים שלה בפעם הראשונה, כבר קיימים החכמים או החכמות שמזהירים אותה שמיד אחרי הלידה תבקש היתר למניעה. האם זה הדבר שמוביל את הראש היהודי? ההפסקה, המניעה, או הדבר שמוביל את הראש היהודי זה העונג הרוחני והתכלית של השליחות שלנו בעולם: להביא ולגלות כמה שיותר אלוקות בעולם הגשמי. נכון, וחייב לענות גם כן לשאלה הזאת, שיש פעמים שצריך לתת לאישה מנוחה, ולתת לה את האפשרות על פי ההלכה לעשות ולמנוע מה שצריך, כמה זמן שצריך, בהתאם להוראות של התורה, בהתאם להוראות של ההלכה. אבל גם זה צריך להיות בדרך של "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". לקחת הפסקה כדי לזכות אחר כך שיהיה כוח ללדת עוד ילדים יהודים, להביא עוד נשמות קדושות לעולם, ולא חס ושלום להיפך. ועלינו מוטל לדבר על זה ולעורר על זה ולשמוח בכך שיש לנו ילדים, וכמה שיותר ילדים, כי זו הברכה של הקדוש ברוך הוא. זה ההמשכה של השפע מאת השם יתברך. וכמו שהרבי פעם התבטא על זה: הקדוש ברוך הוא רוצה לתת לך מתנה. אתה יכול לקבוע מתי הוא ייתן אותה? ולצערנו לא חסרים הסיפורים שכרבנים אנחנו שומעים את הדברים האלה, שלקחה מניעה כי לא היה מתאים לה, ואחר כך נהיה שיבוש הורמונלי, וכמה שהיא מנסה ורוצה היא לא מצליחה ללדת בדרך הטבע, והיא צריכה לעבור טיפולים וצער וייסורים כדי ללדת עוד ילדים. והיה פעם אחת שנכנסה לרבי אישה אחת שהיא ביקשה שהיא רוצה הפסקה, ברכה להפסיק ללדת ילדים. הרבי פתח את המגירה ואמר לה:

28:51 דובר 2 תראי כמה מכתבים מלאים צער, מלאים דמעות, של אנשים שמבקשים שייוולדו להם ילדים, ואת מבקשת להפסיק את הברכה של הקדוש ברוך הוא. צריכים לזכור, זו הברכה, זו הנצחיות שלנו, ובעתיד זה גם כן הנחת שלנו. הרבי פעם אמר: תחשבו לעצמכם, הורים ברוך השם מתבגרים וצריכים עזרה וצריכים סיוע, ויש להם רק שני ילדים או שלושה ילדים ולפעמים ארבעה ילדים. נעשה להם קשה לבקש עזרה מהילדים, כי כמה אפשר ליפול על ילד אחד? אבל כשיש בלי עין הרע שמונה ילדים, עשרה ילדים, שנים עשר ילדים, אפשר להתחלק בין כולם באופן שכל אחד שמח שההורים באים אליו, כי זה לא מועקה, זה נעשה לעיתים רחוקות, וזה מועיל לילדים ומשמח את הילדים ומשמח את ההורים שיש להם אפשרות ללכת ולהיעזר בילדים ולא להכביד עליהם. וגם מצד המחשבה הזאת, אפילו מצד המחשבה של הטובה האישית בעתיד, זה גם צריך להיות מקום של דחיפה, של עידוד. והקדוש ברוך הוא יעזור שבזכות ההתחזקות בעניין הזה של קיום מצוות פרייה ורבייה, ללדת עוד ילדים, להגדיל את עם ישראל, להגדיל את הקדושה של הקדוש ברוך הוא בעולם, אז יהיה כבר את בן דוד בא בזכות כל הנשמות הקדושות האלה, בהתגלות של הרבי מלך המשיח תכף ומיד ממש.