השתלשלות התורה ג' - הרב לוי יצחק הלל שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:10 דובר 2 בוקר טוב לכולם. בשיעור שעבר למדנו, דיברנו על תחילת השתלשלות התורה שבעל פה, יותר נכון המשך השתלשלות התורה שבעל פה. דיברנו על רבי יהודה הנשיא, המשנה, איך היא התחברה, הגמרא וכולי. ודיברנו על כך שאחרי תקופת התנאים, הזוגות, התנאים, האמוראים, אחרי תקופת הגמרא שסיים אותה, סיימו אותה רבינא ורב אשי, הם חתמו את הגמרא מה שנקרא והפיצו אותה לכל ישראל. הייתה התקופה הקצרה שנקראת רבנן סבוראי, הסבוראים, שהם בעצם הם לא היו תנאים כמובן, והם גם לא היו אפילו אמוראים. הם היו סבוראים, כלומר מלשון סברה, והם בעצם שכללו את הש"ס, קצת ערכו אותו, קצת הוסיפו לו כל מיני תוספות חשובות. אמרנו דוגמאות, יש בתחילת הגמרא בקידושין, ב-בבא בתרא שאתם לומדים עכשיו. אז הם נתנו לזה קצת ככה מה שנקרא, נתנו קצת טאצ'ים ל-טאצ'ים ל-תלמוד, קצת שיפצרו אותו כזה. אה, התקופה הזאת נמשכה תקופה קצרה יחסית, בערך מאה שמונים שנה, ולאחריה מתחילה תקופה שנדבר עליה היום, תקופת הגאונים. מה זה תקופת הגאונים? תקופת הגאונים הייתה בערך חמש מאות שנה, סביבות ארבע מאות, חמש מאות שנה. הגאונים בעצם המשיכו את דרכם של התנאים והאמוראים והם היו בבבל באותן ישיבות בסורא, פומבדיתא. למדתם את זה בגמרא מן הסתם, שיש רב ושמואל, אחד היה בסורא, אחד היה בנהרדעא. אני לא אכנס לפרטים. והישיבות בבבל של הגאונים המשיכו באותם מקומות שבהם היו האמוראים לפני זה ובהם היו הסבוראים לפני זה. אלא מה, ש-- השיטה שלהם הייתה, לא השיטה, הספרות שהם חיברו הייתה קצת שונה ואני אסביר. התנאים, איך יודעים שהסתיימה התקופה שלהם? כי נחתמה המשנה. מי שנכנס למשנה נחשב תנא, מי שלא, לא. האמוראים, איך יודעים מי נחשב אמורא? לפי הגמרא, מי

02:17 דובר 2 שנכנס לגמרא נחשב אמורא, מי שלא, לא נחשב אמורא. גאון, מי מה, מה, איזו ספרות יצרו הגאונים? הגאונים יצרו ספרות חדשה שלא הייתה קיימת בעם ישראל לפני זה ונקראת ספרות השו"ת. ספרות שאלות ותשובות ואני אסביר. הגאונים לא ראו שום צורך לחבר שום חיבור. אתם יודעים למה? מסיבה פשוטה, הם ידעו הכל בעל פה ואני רוצה לקרוא לכם קטע שמעיד אחד מגדולי ישראל, המאירי, רבנו מנחם המאירי, חי בצרפת הרבה אחרי הגאונים, אבל הוא מתאר את אופן הלימוד של הגאונים והוא אומר כך: "וראו שתדע שעד הנה", כלומר זמן הגאונים, עד זמן הגאונים, כולל זמן הגאונים, "היו הישיבות גדולות ונכבדות והתלמידים מרובים והנסמכים בגאונות דרכם הייתה שלא למוש מתוך האוהל יומם ולילה." ושימו לב לקטע הבא, אתם עושים מבצע נכון? ללמוד כל קידושין בעל פה. אז אני יכול לבחון פה מישהו בסוף שנה על קידושין מילולית? מילולית. הכוונה היא להגיד מילה במילה את כל קידושין. שימו לב מה הגאונים היו לומדים, "והיו יודעים כל התלמוד בעל פה או קרוב לזה." כלומר הם היו יודעים את כל הש"ס בעל פה מילולית או לפחות את רוב הש"ס. זו הייתה הדרך שלהם. "ודברי התורה כולה סדורים על פיהם כמו פרשת שמע." כלומר, כמו שאנחנו קוראים בלילה קריאת שמע שעל המיטה, נכון? מה זה קריאת שמע? זה צ'יק צ'ק. אתה יודע את זה בעל פה, אתה מתוך שינה כבר קורא את זה, ככה הם היו יודעים את כל הש"ס. כמו שאנחנו יודעים ואהבת וקשרתם וכולי, ככה הם היו יודעים את כל הש"ס. מהסיבה הזו הם לא ראו צורך לכתוב חיבורים. איזה חיבורים צריך? כל אחד בבית המדרש יודע את כל הש"ס. זה הכל

04:12 דובר 2 בסדר. אנחנו כל שבת קוראים יקום פורקן, נכון? לפני מוסף קוראים יקום פורקן. אם תתבוננו רגע במילים, מה, מה זה יקום פורקן הזה? זה בעצם ברכה לראשי הישיבות, לאלופים, לראשי כלה, לגאונים. ואם תתבוננו טיפה תבינו שבעצם היקום פורקן הזה מתאר את כל תקופת הגאונים. אני אקדים. למה נקרא שמם גאונים? אתם יודעים למה? יש לכם רעיון? למה נקרא שמם גאונים?

04:42 דובר 3 ידעו הכל בעל פה.

04:42 דובר 2 כי ידעו הכל בעל פה? ואחריהם שלא פחות ידעו, לא היו קוראים להם גאונים. היום תלכו לכל מקום, קוראים לכל אחד הרב הגאון, הרב הגאון. נכון? למה קוראים להם גאונים דווקא? מה?

04:56 דובר 3 מה שאמרנו עכשיו שאפשר לדעת שהרבה גאונים כי היו גאונים שדרוש להם. למה המוח היום יותר...

05:02 דובר 2 אוקיי. גאונים בגימטריה כמה? גאון בגימטריה כמה? חישוב מהיר.

05:08 דובר 3 שישים.

05:09 דובר 2 שישים. כמה מסכתות יש בש"ס?

05:11 דובר 3 שישים.

05:12 דובר 2 שישים. אדם שידע את המסכתות שבש"ס בעל פה היה נחשב לגאון, אבל היה את הגאון שהיה עומד בראש הישיבה וכינויו היה גאון, גם על שם כך שהישיבה הייתה נקראת גאון יעקב. אתם הולכים לעלות לישיבה, נכון? תומכי תמימים. איך יקראו לכם? תמימים. למה? כי הישיבה נקראת תומכי תמימים. הבחורים שלומדים נקראים תמימים. הישיבה בזמן הגאונים היו קוראים לה גאון יעקב. אז ה-ה-ראשי הישיבה היו נקראים הגאונים. היו כל מיני סוגי גאונים. היו גאונים בארץ ישראל, היו גאונים בבבל. אני לא אכנס לכל הפרטים, רק נזכור את התקופה הזו באופן כללי. בכל אופן, רוב התלמידים אז ב-ב-בישיבות הגאונים היו יודעים את כל הש"ס בעל פה. תחשבו שאתם לומדים היום בישיבה, נכון? אז מה לומדים בישיבה? שנה אחת קידושין, שנה אחת בבא בתרא, בבא קמא. אני יודע מה, פסחים. הם היו יודעים כל הזמן את הכל בעל פה. זו הייתה הרמה הלימודית בעבר. ה... הספרויות שהם היו צריכים לחבר, הספרים שהם היו צריכים לחבר, זה היו ספרים שפחות היו צריכים אותם, פחות היו צריכים גם להשתמש בהם ואני אסביר. דוגמאות לחיבורים של הגאונים אולי אתם מכירים. אה, טוב, ספרים אתם ככל הנראה מכירים. יש ספר שנקרא שאלתות דרב אחאי ואני אסביר מה זה שאלתות דרב אחאי. ספר לפי סדר פרשיות השבוע ובכל פרשה הוא כתב כל מיני מצוות, כל מיני דינים. למי הוא כתב את זה? אתם יודעים למי הוא כתב את זה? היה לו בן שלא היה אוהב ללמוד. לגאון הזה היה בן שלא היה אוהב ללמוד ולא התחבר כל כך ללימוד, אז הוא חיבר לו ספר בשבילו עם דינים לפי כל פרשה. כלומר כל פרשה נגיד מכילה חמש-שש דינים, כמה

06:56 דובר 2 שהוא כתב לו, וככה כל שבוע הבן שלו היה מגיע לבית כנסת לשבת ולומד קצת את הפרשה, את הדינים של הפרשה מתוך הספר הזה.

07:08 דובר 3 סוג של ספר חינוך.

07:10 דובר 2 זה כמו ספר החינוך. ספר החינוך זה הכל השש מאות ושלוש עשרה, יש שם פחות. אבל הוא כן לומד את המצוות, מה שצריך לדעת וזהו. הבן שלו לא, לא זכה להיות תלמיד חכם גדול. הלכות גדולות זה גם ספר שחיברו אותו הגאונים. גם כן יש שם הלכות פסוקות, הלכה למעשה. אבל שוב, זה לא הלכות או דינים שהקיפו את כל החיים היהודיים. זה היה דברים מאוד מאוד ספציפיים, מאוד מאוד מסוימים. חיבורים קטנים כאלה חביבים. למה לא היה צריך ספרים? כי כולם ידעו את הכל. למשל, אם מישהו היה מגיע לבית הכנסת, לבית המדרש לשאול שאלה, אתם יודעים מה הם היו עושים? מגלגלים את הש"ס בראש. מיד יש פה שאלה: מה קורה לעוף שנפל לפה וקרה לו ככה והתערבב עם חלב. ישר מגלגלים את הסוגיות של הגמרא בחולין בראש, מריצים את הכל, פוסקים לו את ההלכה. היום תבקש מרב שיפסוק לך מהגמרא, זה לא עובד ככה. בעבר ככה היה הסדר. למה? בגלל שהם היו לומדים את התורה שבכתב, משניות, גמרא, תוספתות, ברייתות, מדרשים של תנאים שהזכרנו בשיעור שעבר, ספרא, ספרי וכדומה, וזהו. משם הם פוסקים את ההלכה. היה להם מוח רחב לקלוט את הכל ולדעת לזקק את השאלה ולמצוא לה תשובה במקום. בהמשך הדורות הדורות מתמעטים, מתמעטים, מתמעטים, והמצב נהיה יותר קשה ויותר קשה. מבחינה לימודית יש הרבה צרות, אז כבר נזקקו יותר לספרי סיכום. אחד מספרי הסיכום הכי מוכרים זה השולחן ערוך. שולחן ערוך. למה צריך אותו? זה בעצם ספר סיכום של כל ההלכות הפרקטיות לימינו. עוד ספר סיכום זה של הרמב"ם. הרמב"ם עשה ספר סיכום על כל התורה שבעל פה. מה הוא בעצם עשה? זיקק להלכה למעשה את

08:56 דובר 2 כל הדינים, אפילו דינים שלא היו קיימים בזמנו, כמו דיני בית המקדש, קורבנות וכדומה, והוציא לנו סדרה של ארבעה עשר ספרים. בזמן הגאונים כל הדבר הזה לא היה קיים. מה כן היה קיים? שאלות ותשובות. הגאונים היו יושבים בבבל ו... רגע אחד, היו יושבים, גאונים יושבים בבבל, מקבלים שאלות, עונים תשובות, וכל התשובות האלו מתפרסמות בכרכים מסודרים. יש בערך עשרת אלפים תשובות מהגאונים וזהו, ככה לומדים. אתה רוצה ללמוד? אתה יושב ללמוד הכל מההתחלה. תורה שבכתב, גמרא, משנה, והכל בעל פה. עם הזמן, במשך ארבע מאות, חמש מאות שנה האלה, לימוד התורה מתפשט ומתפשט ומתפשט. ותחשבו שכל התלמידים שסיימו ללמוד חוזרים לבתים שלהם ומפתחים גם כן ישיבות וגדלים גם כן. וככה התורה הייתה מתפשטת ומתפשטת בישראל ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. אוקיי, רצית לשאול משהו?

09:55 דובר 4 על השולחן ערוך.

09:58 דובר 2 אנחנו נדבר על זה מיד. שני הגאונים שיותר מוכרים זה רב שרירא גאון ורב האי גאון. ונתחיל מהסוף. רב שרירא היה האבא, נפטר בגיל תשעים ותשע. זה זקנה מופלגת בזמנו וגם בזמננו כמובן. רב שרירא גאון היה אבא ובנו קראו לו רב האי גאון. ושתבינו את העוצמה של רב האי גאון ושל רב שרירא, שכאשר רב שרירא נפטר, רב שרירא נפטר בח' בתשרי. כאשר רב שרירא נפטר אז קראו בתורה פרשה מיוחדת, מיוחדת לציון, בפרשת פנחס, חלק מפרשת פנחס. "יפקוד השם אלוקי הרוחות לכל בשר". קראו את הפרשה הזו ואת ההפטרה קראו "ויקרבו ימי דוד למות". למה "ויקרבו ימי דוד למות"? כאקט של סמל על זה שרב שרירא נפטר. אז קראו את ההפטרה שהמלך דוד, דוד המלך, נפטר מהעולם. סוף ההפטרה איך מסיימת? סוף ההפטרה מסיימת בהמלכה של שלמה המלך, וההפטרה הולכת ככה. סוף ההפטרה הולך ככה. הפסוק האחרון, "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו ותכון מלכותו מאוד". כלומר, המקרא מתאר איך דוד המלך נפטר, אז שלמה ישב על כיסא דוד אביו ותכון מלכותו מאוד. הוא כאילו מלך ברמה. רב האי גאון, שקראו את ההפטרה על אבא שלו, אתם יודעים, הוא נמצא בבית כנסת. כן? ואיך קוראים את ההפטרה? קוראים ככה, "והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאוד".

11:30 דובר 4 ככה אמרו?

11:32 דובר 2 הם שינו את הפסוק בתנ"ך במקום לקרוא את ההפטרה בסוף. "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו ותכון מלכותו מאוד", קראו את זה על רב שרירא, על רב האי. וימות רב שרירא וכו', והאי ישב על כיסא דוד אביו, על כיסא שרירא אביו, ותכון מלכותו מאוד. ורב האי באמת היה סוף הגאונים. הוא בעצם חותם את תקופת הגאונים, בו זה מסתיים. עכשיו מה פירוש מסתיים? אין איזה ספר שהם חיברו כמו משנה. כן, המשנה סיימה את התנאים, הגמרא סיימה את האמוראים. בגאונים לא היה איזה ספר שעצר את ה... את הספרות, את, את תקופת הגאונים. זהו. עד כאן זה גאון. מי שכתב את הספר הזה הוא גאון. מי שלא לא. אה?

12:14 דובר 4 עד היום

12:16 דובר 2 או, אז איפה זה הסתיים? אז זה מחלוקת שלמה. לא אכנס לפרטים יותר מדי. הרמב"ם באמת לומד שהגאונים המשיכו והמשיכו והמשיכו, למרות שמוסד הגאונות עצמו... אתם צריכים להבין שהישיבות בבבל היו ישיבות נכבדות. זאת אומרת, הם היו ממש מלכים, כמו מלכים, שולטים ברמה. הבעיה הייתה שהתחילו להתפתח מרכזי תורה במקומות אחרים, כמו בצרפת, בתוניס, באשכנז, בגרמניה. התחילו להתפתח ישיבות אחרות והתחילו לעלות ברמה ולהיות חזקים, ואז הישיבות בבבל ירד להם קצת הרמה. למה? תחשבו שפותחים ישיבה בצרפת, כן? אז כל התלמידים שהיו מגיעים מצרפת ללמוד בבבל הפסיקו. זהו, עכשיו הולכים ללמוד בצרפת. אז זה לקח לישיבות בבבל הרבה מהכוח שלהם, והכוח שלהם הלך וירד. אוקיי? הלך וירד. אבל הרמב"ם אומר: בסדר שהלך וירד, אבל צרפת, אשכנז, כולם מבחינתו גאונים. זה ככה הרמב"ם רואה את זה. הרבה מהפוסקים רואים את זה קצת בצורה אחרת. גאונים זה גאונים. רב האי, רב שרירא, העסק הזה הסתיים. מה שנקרא המוסד כביכול נסגר, אף על פי שלא נסגר טכנית, אבל כאילו תקופת הגאונים הסתיימה, ומפה עוברים לתקופה אחרת שבה עוד פעם יש ירידה בלימוד התורה. כי עד הגאונים היה לנו לימוד של כל הש"ס בעל פה, מכאן ואילך המצב הולך ומידרדר, ויש ישיבות שהעידו על עצמם שבישיבה הזו, זה נמצא באחד מהשו"תים, כדוגמה, של סוף הגאונים, בישיבה הזו לא למדו מסכת נדרים קרוב למאה שנה. מאה שנה אף אחד לא נגע במסכת הזו, שאם היו הולכים מאתיים, שלוש מאות שנה אחורה, כל תלמיד היה בקיא בכל המסכת הזו, כי כל תלמיד ראה לעצמו חובה לדעת את כל הש"ס בעל פה. אבל ככה המצב הלך והידרדר, אה, הלך והידרדר ככה עד שהכוחות של לימוד

14:17 דובר 2 התורה והעוצמה וכולי עברו כבר למקומות אחרים, ומפה אנחנו נכנסים לתקופה הבאה שנקראת תקופת הראשונים. בעצם מה שהיה לנו עד עכשיו, אם נסכם, היה את משה רבנו בהר סיני, נכון? משה רבנו קיבל את התורה, מסיני ליהושע, זקנים, שופטים, כולם לומדים את התורה כמו שהסברנו, לומדים אותה בעל פה. תורה שבכתב, כן? ותורה שבעל פה שמבוססת על חמשת העקרונות שהזכרנו בשיעורים שעברו, שזה הלכה למשה מסיני, זה גזרות, זה תקנות, זה דברים שלמדו בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. ככה הכל התנהל מזמן משה רבנו עד זמן רבי יהודה הנשיא. בזמן רבי יהודה הנשיא הוא כתב את המשנה, "עת לעשות לה' הפרו תורתך", חייבים לכתוב את המשנה. המצב קשה, אף אחד לא לומד, לא מצליחים ללמוד. כותב את המשנה. שלוש מאות שנה אחר כך נכתבת הגמרא. לאחר מכן יש תקופת סבוראים קצרה ותקופת גאונים של חמש מאות שנה, שבעיקר, עוד פעם, מה הגאונים עושים? עוסקים בלימוד תורה שבכתב, משנה, גמרא, תורה שבכתב, משנה, גמרא, וכמובן חיבורים אחרים של התנאים. ספרא, ספרי, ברייתות שאתם מכירים, תוספתא שדיברנו עליה, ומשננים את זה כל הזמן. הסתיימה תקופת הגאונים, מגיעה תקופת התפר ועוברים מפה לתקופת הראשונים. פה כבר לימוד התורה משתנה לחלוטין. הבינו שלדעת את כל הש"ס בעל פה זה השייך לזמן הגאונים. נכון שגם היום וגם בימי הראשונים ידעו את כל הש"ס בעל פה, זה נכון, זה נכון מאוד, אבל תדעו לכם שכבר הייתה ירידה משמעותית בלימוד. אספר לכם סיפור. הרמב"ם כידוע כתב את הספר שלו בלי מקורות, נכון? הרמב"ם כתב את היד החזקה ללא מקורות. הוא במכתב מתאר סיפור שקרה לו ואומר כך: "נכנס אליי רבי יפת הדיין ושאל אותי שאלה. אמר לי: כתבת

16:12 דובר 2 בספר שלך כך וכך וכך וכך. מה המקור לזה?" אז הרמב"ם אומר: "ישבתי משתומם וחשבתי, וואי, באמת מה המקור? מאיפה כתבתי את זה? איפה כתבתי?" ניסה להיזכר ולא הצליח. אז רבי יפת הדיין הזה מאוד כעס ויצא החוצה בכעס. והרמב"ם אומר: "ישבתי משתומם שעה אחת. איפה המקור של זה?" עכשיו תחשבו, הרמב"ם, שגאון עצום, כל התורה מקופלת אצלו, לא יודע איפה המקור של דין שהוא עצמו כתב בספר שלו. אחרי שעה קלה הוא נזכר איפה המקור בגמרא יבמות, והוא רץ אחרי רבי יפת הדיין ואמר לו: המקור שם ושם. ואז הרמב"ם חוזר הביתה ואומר לעצמו: רגע, אם אני המחבר של הספר לא יודע איפה המקור, מה יהיה עם אנשים עוד מאה שנה שיקראו את הספר שלי? מבינים? המצב של לימוד התורה היה כזה שרק הרבנים הגדולים היו באמת יכולים לדעת לקפל את כל התורה בכיס שלהם. העם הפשוט כבר לא הצליח ללמוד. היו צריכים להתחיל לכתוב לו ספרים מסכמים וספרים מפרשים שיסבירו לו מה כתוב. אני אתן לכם דוגמה. אם אתם זוכרים את עצמכם בכיתה ד' וכיתה ה', כמה זמן לקח לכם להתרגל ללמוד גמרא? או לפעמים אתם לומדים גמרא ומסתבכים עם איזה מילה. אני יכול להגיד לכם שכשאני הייתי צעיר, בבחרותי, אז למדתי גמרא מגילה ושם היה כתוב "ותנא תונא". מה פירוש "ותנא תנא תונא"? לא, בזה. מה זה "ותנא תונא"? מה זה "ותנא תונא"? אז הלכתי להרבה אנשים בבית הכנסת, שאלתי אותם ואף אחד לא ידע. לא, לא, לא היה אז נפוץ כל כך שוטנשטיין, רק התחילו ו... לפחות במרכזי פה לא היה. והסתבכנו מה זה "ותנא תונא". מה זאת אומרת? תחשבו שאנשים חיברו את הגמרא

18:03 דובר 2 איפה? בבבל, ושם כולם היו דוברי ארמית. אז כתבו את הגמרא באיזה שפה? עברית וארמית מעורבב. המשנה נכתבה בארץ ישראל, אז באיזה שפה היא נכתבה? רק בלשון הקודש, בעברית. הגמרא נכתבה בבבל, הם כתבו שם גם ארמית. פתאום הגמרא מגיעה לצרפת, מגיעה לאשכנז, מגיעה לכל מיני מקומות שאנשים לא היו מדברים שם ארמית. פתאום צריכים ללמוד שפה חדשה כמו בימינו, אנחנו צריכים ללמוד שפה חדשה. או, וזה מתחיל כאן ב-- אני פעם ישבתי ב-ב-- אתמול ישבתי בשיעור תורה ואמרתי ל-- מישהו אמר איזה סברא, אז אמרתי לו "אין הכי נמי". מה זה אין הכי נמי במטבע הלשון? נכון, אתה צודק, זה גם כן ככה, נכון. אז הוא, רגע, רגע, מה, מה אמרת? מה זה? מה זה? הוא לא הבין מה זה אין הכי נמי. ולבי דבר חשבתי, זה מטבע הלשון שאנחנו משתמשים בו, אבל כל המילים שם זה בארמית, אין הכי נמי. אם הוא לא מכיר את מטבע הלשון הזה, למה שהוא ידע על מה מדובר? אוקיי. נוצרה בעיה שהשפה של הגמרא קשה, הצרות מתרבות, זה מקום מושלם לא להצליח ללמוד, ולכן אומרים הפרשנים: אנחנו חייבים לכתוב ספרי פירושים. מי כתב את הפירוש הראשון על הש"ס? מה אתם יודעים? אז יש שניים. יש את רש"י ויש את רבינו חננאל. רש"י יותר מוכר, הוא ממש על הגמרא עצמה. רבינו חננאל נמצא על הדף טיפה בצד. מי שיכול, מי שמכיר, יכול לפתוח את הגמרא, לראות בצד פירוש רבינו חננאל. רבינו חננאל יושב וכותב פירוש לגמרא. עכשיו שימו לב, הוא לא חיבר פירושים על הכל. לא כל אחד חיבר פירושים על כל הגמרא. אפילו רש"י לא חיבר פירוש על כל הגמרא. וכיוון שיש לכם פה את הגמרות

19:49 דובר 2 בבבא בתרא, תפתחו בדף כ"ט עמוד א', תסתכלו שם באמצע, כתוב כאן: מת רש"י ז"ל. לא חייבים לפתוח, מי שיש לו את הגמרא. בדף כ"ט בבבא בתרא כתוב כאן: מת רש"י ז"ל. למה, מה קרה? רש"י כתב את הפירוש שלו, אבל לא הספיק לסיים אותו על בבא בתרא. רבינו חננאל גם כן, זה כדומני זה לא על כל הש"ס. אבל למה הוצאנו את הפירושים האלה עוד פעם? כי בלעדי הפירושים של רש"י ושל רבינו חננאל ושל כל הפוסקים האלה הראשונים לא היינו מבינים את הגמרא. תנסו פעם ללמוד גמרא בלי שו"ת, בלי כלום, בלי רש"י אפילו. לפעמים זה מאוד מאוד קשה. אתה לא מבין מה הגמרא רוצה ואתה רוצה ללמוד עומק יותר. אז בכלל אתה לא מבין מה-מה-מה הגמרא רוצה. רק תדייק ברש"י, תראה איזה עומק יש לו. אוקיי. מטרתו של רש"י הייתה לפרש את הגמרא. מה היה שני דורות לפני רש"י? איך הסתדרו? הסתדרו. למה? כי היו לומדים, היו דוברים ארמית והיו לומדים את זה בכמויות. עם הזמן התורה מידלדלת. לא יודעים ארמית. חייבים לכתוב פירוש. אז רש"י כותב פירוש. רבינו חננאל כותב פירוש, ועוד פירוש יש לרבינו גרשום מאור הגולה, כותב פירוש. אוקיי, גם רבינו גרשום חי באשכנז, גם הוא כותב פירוש על הגמרא. מי עוד כתב פירוש על הגמרא? בעלי התוספות. ופה אני רוצה לספר לכם סיפור מעניין. רש"י ישב בצרפת וכותב, נורמלי זה, כותב את פירושו על הגמרא. מי היה הנכדים של רש"י? מי היה הבנים של רש"י, דרך אגב? מי היה הבן של רש"י?

21:27 דובר 5 לא היו בנים לרש"י.

21:29 דובר 2 יפה. לרש"י לא היה בנים. לרש"י היה רק בנות. הוא היה לומד עם הבנות שלו תורה. הבנות שלו היו כותבות את הפירוש שלו כשהוא לא היה יכול לכתוב. ורש"י היו לו נכדים, בנים, נכדים, תלמידי חכמים עצומים. מי מהם אנחנו מכירים?

21:45 דובר 5 רבינו תם.

21:46 דובר 2 רבינו תם. איזה עוד מי אנחנו מכירים?

21:48 דובר 5 רי"ד.

21:48 דובר 2 רשב"ם. רי"ד לא היה נכד. איזה עוד נכד אתם מכירים? רשב"ם ורבינו תם. נכון, זה שני הנכדים החזקים, נקרא להם ככה. איזה עוד נכד אתם מכירים?

21:58 דובר 5 רבינו מאיר.

21:59 דובר 2 רבינו מאיר. מי עוד? יפה. יש עוד נכד בשם ריב"ם-- ריב"ם. השניים המוכרים ביותר זה רשב"ם ורבינו תם. ופה אני רוצה לספר לכם על ספרי הפירושים של תוספות. איך לדעתכם נערכו התוספות? אתם יודעים איך יצרו תוספות? רש"י איך כתב את הפירוש שלו? ישב בבית המדרש, כתב את הפירוש ונגמר הסיפור. איך תוספות כתבו את הפירוש שלהם? אתם יודעים איך תוספות כתבו את זה?

22:24 דובר 5 למה...?

22:24 דובר 2 אני אספר לכם סיפור. מה זה כמה אנשים, איך? אספר לכם סיפור. לרש"י היה נין, לא נכד, נין. קראו לו ר"י, רבינו יצחק הזקן. אז קראו לו ר"י. ר"י, היה לו בית מדרש מיוחד מאוד. הוא רצה להשתמש באוצר החכמה, אבל לא היה לו. הוא רצה להשתמש בגוגל ולא היה לו. אז מה הוא עשה? יצר גוגל פרטי. איך?

22:48 דובר 5 עם תלמידים.

22:48 דובר 2 הושיב שישים תלמידי חכמים, תלמידים שלו. כל אחד היה יודע גמרא אחת בעל פה. שימו לב. אחד היה יודע מגילה בעל פה ממש מההתחלה לסוף. ידע הכל מושלם. אחד ידע גמרא עירובין. השלישי ידע גמרא שבת, הרביעי בבא בתרא. כל אחד ידע גמרא אחרת בעל פה. שישים תלמידים זה כל הש"ס. ר"י יושב וזורק שאלה לחלל האוויר. זורק הלכה. שאלה, הלכה. מה קורה לכל השישים חבר'ה האלה? כל אחד מתחיל לראות איפה זה במסכת שלו והרבה פעמים קורה שבגמרא יש כפילויות. זאת אומרת מימרא אחת מופיעה פה, מופיעה שם, או קורה שאתה יכול להוכיח מסוגיה לסוגיה וכל המוחות של השישים תלמידי החכמים האלה מתחילים לעבוד, אוקיי? וכל אחד מתחיל לזרוק לחלל האוויר. נראה לי ככה, נראה לי אחרת. יש סוגיה פה, יש סוגיה שם. ואז בעצם, כמו שאומר המהרש"ל, התוספות גלגלו את כל הש"ס כמו כדור. מה זאת אומרת גלגלו כמו כדור? הם באו, הפכו אותו מצד לצד ועשו קישורים מסוגיה לסוגיה. רש"י מפרש לך את הסוגיה במקום. תוספות, איך הם מתחילים?

24:04 דובר 5 ואם תאמר.

24:05 דובר 2 בעם תמה. יש לי שאלה. הרי בגמרא עירובין כתוב ככה וככה. או הרי שם ושם מופיע ככה או איזו סברה אחרת במקום. מה, איך הם היו כאלה גאונים? קודם כל הם היו גאונים, אבל שתיים, בית מדרש של ר"י היה הכי, נקרא לזה, הכי יצירתי. שישים חבר'ה, תחשבו שאחד זורק ראיה ממסכת מגילה, השני מפריך לו את הראיה ממסכת בבא בתרא, השלישי מביא סייעתא מעירובין, וככה הכל נהיה סימולטור אחד גדול. הם מצליחים לחבר פירוש לכל הש"ס ויוצרים את הפירוש הזה בשם תוספות. כך נוצר התוספות. בסדר? עכשיו תוספות עצמו אני לא אאריך בו, כי זו סוגיה בפני עצמה. יש מסכתות שנוצרו בבתי מדרש אחרים. זאת אומרת, דרך כלל יש כלל בתוספות: לא מקשים מתוספות ממסכת אחת על תוספות מסכת אחרת. למה לא מקשים?

24:56 דובר 5 אנשים שונים חיברו את זה.

24:56 דובר 2 כי זה אנשים שונים חיברו את זה. מסכת יומא, מי חיבר את התוספות שלה? אחד האחרונים ביותר שאתם מכירים את שמו, היה ארבע עשרה שנה בכלא.

25:06 דובר 5 רב... רותם[?].

25:08 דובר 2 מהר"ם מרוטנבורג, יפה. מהר"ם מרוטנבורג היה בסוף סוף בעלי התוספות. הוא חיבר את התוספות על מסכת יומא, אז אתה לא יכול להקשות ממהר"ם מרוטנבורג על תוספות מסכת בבא בתרא שחיו איזה מאתיים שנה לפניו. זה שני אנשים שונים, אז יכול להיות שלפעמים תראו תוספות שונים חולקים במחלוקות, אבל הרעיון הכללי של כל בעלי התוספות היה במשך בערך שלוש מאות שנה, תפקידם היה לפרש את הש"ס מבחינה עיונית, לא רק פרשנית כמו רש"י על הסוגיה עצמה, מפרש לך מה כתוב, אלא גם לעשות סימולטורים ולבדוק שהכל מסתדר בין סוגיה לסוגיה. אוקיי, אז זה ספרי הפירושים שהתחילו להיווצר בתקופות הראשונים. עוד פעם אני אחזור, זה היה רבנו גרשום, זה היה רש"י, זה בעלי התוספות וכן הלאה וכן הלאה. אמ, הזכרנו מקודם את רשב"ם. אני חייב לציין שרשב"ם, אה, היה הנכד הגדול או היה בעצם האח הגדול של רבינו תם. כן, היה את רבינו תם, אחיו הגדול רשב"ם, ורשב"ם בעצם, לא יודע אם אתם יודעים או לא, רשב"ם שרף את הפירוש של עצמו על הש"ס. אתם יודעים את זה? רשב"ם שרף, יש אומרים רק רצה לשרוף. מה קרה? למה הוא שרף? עבד על זה כמה שנים. אלא מה? רשב"ם ראה שהפירוש שלו יוצא יותר מדי ארוך. אם אתם-- אם יצא לכם או תצא לכם בהמשך בעזרת השם ללמוד, אה, ללמוד, אה, בבא בתרא בישיבות אתם תראו שרש"י מאוד קצר. רשב"ם מאוד מאוד מאוד ארוך. אחת הסיבות שמסכת בבא בתרא היא מסכת בת מאה שבעים ושש דפים, הכי ארוכה בש"ס, זה בגלל שהרשב"ם מאוד ארוך. הגמרא יכולה להיות כזאת קצרה, עמוד גמרא קצר וכל האריכות זה לא תוספות, זה רשב"ם. הוא כותב וכותב

26:59 דובר 2 וכותב. אז פעם מישהו אמר לי בצורה מליצית, הוא אמר לי שרש"י כותב קצר וזה ראשי תיבות של רש"י, שמה? רוצה שכולם יבינו. נכון? אז הוא כותב, מפרש לך, מפרט בקצרה. אבל רשב"ם, אמר לי ככה פעם מישהו לפני איזה חמש עשרה שנה, הוא אמר לי רשב"ם ראשי תיבות רוצה שכולם בטוח מבינים. אז הוא מאריך ומסביר ומסביר. זה באמת ככה. רשב"ם, אחיו הגדול של רבינו תם, משלים בעצם את הנכד של רש"י, משלים את פירושו הגדול של הסבא וכל מקום שהסבא לא סיים, הופ, רשב"ם משלים אותו עד סוף המסכת. שאלה אליכם: רבינו תם למה נקרא שמו רבינו תם? יותר נכון, עזבו רגע, מה השם של רבינו תם?

27:47 דובר 5 רבי יעקב בן מאיר. רבינו יעקב.

27:50 דובר 2 רבי יעקב בן מאיר. אז למה קראו לו תם? רבינו תם? יצא לכם פעם לקרוא לחבר שלכם בשם אחר?

27:57 דובר 5 כן.

27:57 דובר 2 אתה קורא לו בכינוי שמתאים לשם שלו. אתה-- קוראים לו יעקב, תקרא לו ינקי. מנחם מנדל, קראו לו מנדי. איך הגיעו לרבינו תם, רבינו תם? חשבתם על זה פעם? איפה המוח יוצא תמיד הרחמים פה? למה רבינו תם?

28:12 דובר 5 יעקב איש תם.

28:12 דובר 2 יעקב איש תם, יפה. שתי סיבות למה קראו לו רבינו תם. דבר שצריך לדעת אותו. סיבה ראשונה שקראו לו רבינו תם על שם שנאמר "ויעקב איש תם יושב אוהלים". אז רבינו תם היה למדן יושב באוהל כל הזמן, לומד תורה. קראו לו רבי יעקב איש תם, אז רבינו תם. סיבה שנייה מעניינת יותר לדעתי. שימו לב, בעבר היו מצבים, ההיגיינה והחיים וכולי היו מאוד מאוד ירודים. אם היו-- אם הייתה מגיפה הרבה אנשים היו מתים בכמויות. למה? כי לא היה חיסונים. תדעו לכם שעד לפני מתי גילו את הפניצילין, את האנטיביוטיקה, מתי גילו? לפני מאה שנה? מאה שנה, מאה חמישים שנה. לפני שגילו את האנטיביוטיקה, מי שלא עלינו היה לו דלקת ריאות, יכל גם למות מזה. אם הדלקת ריאות הייתה חריפה, יכל למות מזה. למה? כי זה חיידק. נכון, היום לא עלינו, גם כן היום אם זה ממש דלקת חריפה ואנטיביוטיקה לא מצליחה, אז חס וחלילה יכול למות מזה, אבל בעבר התמותה יותר גדולה. למה? חוסר ב-ב-בתזונה לפעמים או אפילו היגיינה, נקיות, וכל שכן שלא היה לנו את כל החיסונים שיש היום. מגיע רבינו תם ואומר: מה קורה לאדם שמתחתן? שימו לב, אדם מתחתן ופתאום אשתו נפטרה אחרי חצי שנה, לא עלינו, אשתו נפטרה. מה קרה? סיבוכים, עניינים, חלתה במחלה, נפטרה. עכשיו אנחנו יודעים, יש את הכלל מה שקנה-- מה שקנתה אישה קנה בעלה. אז הוא התחתן, לא נולדו ילדים עדיין, עברה בקושי חצי שנה מהחתונה, לא נולדו ילדים והיא הכניסה הרבה כסף. אבא שלה נתן לה הרבה כסף ובגדים ועניינים והכל. אחרי חצי שנה היא מתה. בעלה לוקח את כל הכסף ואת כל הבגדים ואת כל העניינים. מבסוט, קיבל

30:02 דובר 2 בחינם. הוא מצטער שאשתו מתה, נכון, אבל הוא קיבל כסף טוב. עכשיו תארו לכם אם מתחתן עם אישה עשירה שאבא שלה נתן לה במתנה לחתונה בית ושדה וכיוצא בזה, כמו שהגמרא מתעדת כאלה דברים, היא נפטרה, בעלה מקבל בית ושדה, נהיה עשיר נדל"ן בשנייה אחת. בא אליו חמיו, בעצם חמיו לשעבר, אומר לו: אדוני, מה אתה חצוף? תחזיר את הכסף. אומר לו: למה שאני אחזיר לך? התחתנתי, היית אמור לחיות עם אשתי מאה שנה, חמישים שנה, היא נפטרה. מה נעשה? כולנו כואבים, אבל הכסף שייך אליי. אני יורש אותה. בא רבינו תם ואמר-- אה, ואז מה היה קורה? אנשים מאוד היו כועסים על זה. אומר רבינו תם: אני מתקן תקנה. מה התקנה? אדם שאשתו נפטרה בתוך השנה הראשונה לנישואים לא יורש אותה. הכסף חוזר לאבא שלה. אם היא נפטרה שנה אחרי הנישואים ומעלה, בעלה יורש אותה. היא נפטרה בתוך השנה הראשונה לנישואים, בעלה לא יורש אותה, וזה על זה אמר הפסוק "ותם לריק כוחכם". אחת הקללות שהקדוש ברוך הוא חס ושלום מקלל את עם ישראל אם לא ננהג כמו שצריך, כמו שצריך, זה "ותם לריק כוחכם". מה זאת אומרת "ותם לריק כוחכם"? הכוח שלכם שעבדתם עליו, כסף, ילך לריק. מה זאת אומרת ילך לריק? הבת שלכם מתחתנת עם מישהו והיא תמות בתוך שנה או תמות, לא משנה, אחרי שנתיים ובעלה ייקח את כל הכסף. אה, בא רבינו תם ומתקן תקנה שבתוך שנה לנישואים אם היא מתה אז הכסף חוזר לאבא שלה. אז זה בעצם, הוא תיקן תקנה שהכוח, הכסף של האבא חוזר אליו. אז קראו לו רבינו תם על שם הפסוק "ותם לריק כוחכם", שהוא ביטל את הקללה הזו. זה

31:51 דובר 2 ככה אני אומר לכם בסוגריים, כמו שאומרים. אז זה ספרי הפרשנות. לפרש את מה? את הש"ס. בנוסף לספרי הפרשנות. בסדר, אוקיי, עכשיו אנשים יושבים, לומדים מנחם המאירי, לומדים מסכת מגילה, לומדים בבא בתרא, לומדים עירובין, לומדים, לומדים עם פירוש רש"י, הכל מסתדר. רגע, אבל כשרוצים לפסוק הלכה מה עושים? עכשיו רוצים לפסוק הלכה, אתם צריכים לדעת שלפעמים כשפוסקים הלכה יש סוגיות שמופיעות בארבע, חמש מקומות בש"ס או בשתי מקומות בש"ס. ועכשיו איזה רב יכול עכשיו להגיד: אני יודע את כל הש"ס ורק שואלים אותי כל שאלה שישאלו אותי אני ככה הופך בראש שלי. מה הדין? יאללה, ככה הדין. אתם יודעים איזה מוח צריך בשביל זה? רק ישאלו אותך שאלה בהלכות שבת אתה צריך להכניס לכל הראש שלך את מסכת שבת ובאמת לדעת איך הכריעו בסוגיות ולהיות בקיא בכל סוגיה לפרטים, שכל פרט קטן שישתנה בשאלה תדע בדיוק להכריע בו בצורה הנכונה. זה כמעט ולא היה, מאוד קשה לעשות את זה. מגיעים הפרשנים, מגיעים הפוסקים ואומרים: אנחנו מחברים ספרי פסיקה. ספר הפסיקה הראשון שחיבר של מי זה? מי יודע? לא של הרמב"ם, לפני הרמב"ם. לא, לפני. לא. ספר הפסיקה הראשון. אתם מחזיקים אותו ביד עכשיו בגמרות שלכם. יש לכם פה גמרא, אני אלמד אתכם.

33:12 דובר 6 רא"ש.

33:12 דובר 2 לא, לפני הרא"ש.

33:14 דובר 6 רמב"ם.

33:14 דובר 2 לפני. מי אמר רי"ף? רי"ף, רבנו יצחק אלפסי, זה ספר ההלכה הראשון שחיבר, אבל התשובה לא נכונה. אם שמעת. מה זאת אומרת לא נכונה? היא נכונה ולא נכונה. אני אסביר למה לא. התשובה היא נכונה אבל לא נכונה. אני אסביר. מה פירוש הרי"ף חיבר? הרי"ף מה עשה? הרי"ף אמר: אויש, לא מצליחים ללמוד את כל הש"ס בעל פה ולדעת את כל הסוגיות. אני אעשה דבר כזה. אני אקח את כל הש"ס. בסדר, ניקח את כל הש"ס, אוציא ממנו את הדברים שהם לא להלכה ואשאיר את הש"ס, אוקיי, אשאיר את הש"ס כמו שהוא, הדפים כמו שהם, הכל אבל בלי הסוגיות העיוניות. נוציא רק את ההלכות למעשה, לא את האגדתות, לא דברים שלא קשורים. נשאיר רק הלכה למעשה. בעצם מה הוא עשה? לקח גמרא בבא בתרא שהיא מאה שבעים ושש דפים, הפך אותה לארבעים דפים. נניח, סתם אני זורק מספר. הפך אותה לארבעים דפים. למה ארבעים דפים? כי הוא הוציא ממנה את כל מה שלא רלוונטי להלכה והשאיר רק את הקובץ ההלכתי. ואז היית מגיע לבית הכנסת, אומר: טוב, אני רוצה ללמוד גמרא ולדעת לפסוק הלכה. מה אני עושה? קורא את ספרו של הרי"ף. ספרו של הרי"ף זה תקציר של הגמרא הלכה למעשה. אוקיי, ואז כל מסכת. למדת מסכת עירובין, אתה לומד תקציר של הרי"ף עירובין. למדת מסכת, אני יודע מה, שבת, קורא את הרי"ף, תקציר הלכה למעשה. זה הספר הראשון בעצם שחיבר, שחיבר הלכה למעשה, זה של הרי"ף. הספר השני, נדבר על עוד שני ספרים, בזה אנחנו נסיים להיום. הספר השני שחיבר זה ספרו של, כמו שהזכירו פה, ספרו של הרמב"ם. הרמב"ם עשה כבר משהו אחר. אתם יודעים מה הוא עשה?

34:58 דובר 2 עשה מתכון חדש. הוא לא חיבר כמו הרי"ף ספר הלכות על הש"ס עצמו. לקח את הש"ס, הוציא ממנו את הדברים הלא רלוונטיים להלכה והשאיר את הדברים להלכה. לא. הרמב"ם מה שהוא עשה, לקח את כל התורה שבעל פה, גמרא ומשנה וספרי התנאים, הכל, מדרשים, הכל הכל הכל הכל, עשה מזה, ערבב את זה בתוך מיקסר והוציא ספרות הלכתית חדשה. תבינו שזה ספר שהרמב"ם חיבר. זה ספר שמעולם לא היה קיים ביהדות. הספר הכי דומה לספרו של הרמב"ם זה המשנה, כי גם המשנה חוברה הלכות, הלכות, הלכות, הלכות, הלכות. הרמב"ם בא ועושה משהו חדש לחלוטין. ארבעה עשר ספרים לפי נושאים, שימו לב, לפי נושאים שכוללים את כל התורה. לכן יש כל מיני הלכות של קורבנות וכדומה במקומות שאין עליהם פוסקים אחרים שחיברו, כיוון שהפוסקים חיברו רק הלכות שקשורות לימינו. הלכות שלא קשורות לימינו הפוסקים לא חיברו. הרמב"ם הוא יחיד במינו בתחום הזה, לכן במקומות שלא חולקים עליו בפירוש, ההלכה כמותו. הוא היחיד שחיבר את הספר. אז ארבעה עשר ספרים הוא מחבר לפי עניינים. לדוגמה יש ספר, אני יודע מה, ספר המדע, זה דיני אמונה בה', דיני עבודה זרה. יש שם ספר משפטים, כל דיני השופטים, דיינים וכולי. ספר נזיקין, הלכות נזיקין וכן הלאה. בסדר? הספר הזה הרמב"ם עושה ממנו, הרמב"ם כמובן יש שמה אה גאונות עצומה בתוך הספר, אבל זה הרמב"ם רוצה, הספר הזה, ואומר לך: אדוני, אתה תיקח את הספר הזה, תלמד אותו, תלמד אותו וזה מספיק. תדע פה הלכה למעשה הכל כמו שצריך. עכשיו שימו לב, הרמב"ם לא הכניס דעות בספר שלו, רק הכרעה למעשה. פעם ב־ הוא מכניס: אמרו הגאונים ככה ואני חולק עליהם, או רבותיי אמרו

36:47 דובר 2 ככה ואני חולק עליהם. כמעט ולא תמצאו את זה. רוב הפעמים הלכה, הלכה, הלכה, הלכה. למה הוא עשה את זה? שאנשים ידעו מה להכריע הלכה למעשה. הפוסק אחריו שעשה את זה, זה כמו שאמרתם יפה, זה היה הרא"ש, רבינו אשר, חי באשכנז, תלמיד של המהר"ם מרוטנבורג. הרא"ש אומר: אני לא אעשה כמו הרמב"ם, שהרמב"ם עשה ספר נפרד, ספר חדש. אני לא אעשה כמו הרי"ף, שהרי"ף אה עשה את זה, נקרא לזה תקציר של הגמרא. הרא"ש לקח את הרי"ף, לקח את הגמרא, לקח את בעלי התוספות ועשה פירוש, עשה פסקים. זה לא פירוש, זה פסקים משלו על סדר המסכתות. כלומר, מסכת ברכות, אתה יכול לפתוח בסוף המסכת, המפרש הראשון שמופיע זה רא"ש, פסקי הרא"ש, ואז הוא יכתוב לך: פרק ראשון, מסכת ברכות, משנה. המשנה אומרת כך וההלכה כך וכך וכך וכך וכך בדינים האלה והאלה. הכניס מלא דינים אחרים, מלא דינים מחודשים, מלא דינים. הוא בעצם עשה כאילו אה מין מתכון חדש מהרי"ף, מהגמרא ומבעלי התוספות, ככה שאדם רוצה ללמוד למשל גמרא עם הלכה למעשה שהיא יחסית קרובה ל־לאחרונים, אתה צריך ללמוד רא"ש, כי הרא"ש מאגד לך גם את הרי"ף, גם את הגמרא עצמה ואת המשנה כפשוט וגם את בעלי התוספות. עדיין הסתבכו עם זה. לא הספיק. למה? כי כשהיו לומדים את הרא"ש או את הרי"ף, הרמב"ם כל שכן, קשה מאוד להגיע ככה להכרעה למעשה. למה? כיוון שהרא"ש כותב לפי סדר הש"ס, הרי"ף לפי סדר הש"ס. אני עכשיו מחפש דיני האם מותר לי לקצוץ כרוב בשבת? איפה אני אמצא את זה עכשיו בכל מסכת שבת? אני צריך לקרוא בכל הפרקים ולחפש ברא"ש, לחפש ברי"ף. אלא מה? אני אמצא את זה ברמב"ם.

38:39 דובר 2 אבל הרמב"ם זה ספר חתום, רק הלכה אחת. אני לא יודע מה המקורות שלו. הוא לא כתב מקורות, לא יודעים כלום. פה הגיע הבן של הרא"ש, קראו לו רבינו יעקב, והוא אומר: אני אעשה סדר חדש שיוכלו לחפש לפי מחלקות של החיים איפה נמצא הדין. תחפש חלק, אני יודע מה? דינים בהלכות שבת זה יהיה לך בחלק מסוים. חפש דינים בהלכות השכמת הבוקר, הלכות תפילה, הלכות קריאת שמע. אני אעשה סדר חדש, אומר בנו של הרא"ש, רבי יעקב בעל הטורים. אני עושה סדר חדש, אני עושה חלוקה חדשה. אה כמו שנראה בהמשך, הוא חילק את כל התורה בעצם לארבע מחלקות: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, ומכאן והלאה הוא הוריד את זה לעוד תתי־נושאים. למשל באורח חיים, אה קיצור, אורח חיים הוא עשה. איזה הלכות של אורח חיים? מה זה אורח חיים? היום־יום, אורח החיים שלנו. מה הוא עושה? אז הוא אומר לך מההתחלה: הלכות השכמת הבוקר, הלכות ציצית, הלכות תפילין, הלכות תפילה, קריאת התורה, בית כנסת וכן הלאה. כל החיים של היהודים, כל החגים, ראש השנה, פסח, הכל בתוך החלק הזה. ואז אתה רוצה לחפש שאלה בהלכות פסח. מה אתה עושה? אתה לא הולך למסכת פסחים, מתחיל לדפדף לי, או ברי"ף לדפדף לי, או ברא"ש לדפדף איפה נמצא את הדין הזה. אתה פותח את הטור, חלק אורח חיים, כי זה דיני האורח חיים. זה חלק מהחיים שלנו, המועדים. פותח הלכות פסח ומחפש בסימן המתאים מה המקור. אתה לא תחפש בסימן תנ"א, שזה דינים של הכשרת והגעלת כלים. לא תחפש שמה את דיני ליל הסדר. אז הוא מאוד מאוד מאוד מיקד את הבן אדם ל־ל־להלכה

40:19 דובר 2 למעשה, לאיזה סימן בדיוק להגיע. כלומר, שאתה רוצה לפסוק הלכה, די פשוט. הרב מגיע, לא זוכר בדיוק את ההלכה, פותח את החלק הנכון, את אורח חיים, פותח הלכות פסח, פותח בסימן שהוא צריך, יופי, מסתדר לו. אם יש לו שאלה בהלכות כתובות, פותח דיני אבן העזר ומסתכל בסימן המתאים. אז זה אני אומר לכם ככה בקצרה על הטור. בעזרת השם שבוע הבא נרחיב יותר, ושימו לב בעצם מה שקורה מזמן הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש. ההלכה מפסיקה לעבור בצורה גולמית של ש"ס, ללמוד ש"ס ולפסוק מתוכו. ההלכה מחליפה צורה ועוברים לספרות ההלכתית. מתחילים לכתוב ספרי הלכה וספרי פירושים, כמו שאמרתי, שזה דבר שלא היה קיים לפני תקופת הראשונים, מזמן הגאונים והלאה כלפי מעלה עד משה רבנו זה לא היה קיים, אלא רק מזמן הרי"ף והלאה. בזמן הגאונים התחיל קצת עם כל מיני ספרים קטנים, אבל הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש התחילו את זה בצורה ממוסדת, שמתחילים לחבר ספרים של ספרי הלכה, לא ש"ס אלא ספרי הלכה מסודרים מסודרים. נרחיב על זה בעזרת השם בשבוע הבא.