פסק הדין: הרבי הוא מלך המשיח - הרב גדליהו אקסלרוד שליט"א

00:02 דובר 1 אתם מאזינים לפודקאסט "למען ישמעו" של מכון הלכה חב"ד.

00:09 דובר 2 אנחנו מדברים היום על הפסק דין שיצא בתאריך תשנ"ח. בכותרת כתוב תשנ"ח מקף תש"ס. כנראה הכוונה היא שאז היה משך הזמן של רוב החתימות על הפסק דין. מדובר כאן על פסק דין שהרבי הוא נביא והרבי הוא משיח. לפני שנתחיל להסביר את הפסק דין ו-לבאר את הפס-- ל-לדבר את ההשלכות שהפסק דין הזה מבקש, אז נקרא את הפסק דין ואחרי זה נתחיל להסביר אותו. פסק דין. מדובר כאן על פסק דין שחתמו למעלה משלוש מאות רבנים, רבנים, רבני עיר, אדמו"רים, דיינים וכמובן הרבה, הרבה מרבני חב"ד, שהם תפסים חלק נכבד מהחתימות, זה גם מובן. ונתחיל לקרוא בפסק דין. "כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת קודש פרשת שופטים, ה'תנש"א, קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה נביא וחייבים לשמוע בקולו, כפי שפסק הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, פרק ז'". הרבי מדבר בשיחה. זה היה פרשת שופטים תנש"א, ש... בו הוא מודיע - יש לדור הזה נביא. ידוע הרי שהנבואה נפסקה מתחילת בית שני. מופיע פה הרבי עם הודעה שלא הייתה מאז חגי זכריה ומלאכי. יש נביא לדור! למרות שבתוספות בכמה מקומות מוזכר מבעלי התוספות בשם "הנביא", אבל כאן הרבי קורא לזה נביא הדור, נביא לדור. אפילו לכאורה יותר מאשר הנביאים שבעיקר נבאו לישראל. כל הנביאים שיש לנו נבאו לעם ישראל, חוץ מנבואה יחידה בודדת שיונה הנביא נשלח לנינוה, שהם היו גויים, נשמעו. אבל כל הנביאים... נזכיר את שמואל הנביא, נזכיר את כל ספרי הנביאים, כולם דיברו לעם ישראל. כאן הרבי כבר לא מדבר לעם ישראל, מדבר נביא לדור. אני אמשיך לקרוא. זה לשון הקדוש, לשונו הקדוש: "צריכים לפרסם לכל אנשי הדור שזכינו שהקדוש ברוך הוא בחר ומינה בעל

03:27 דובר 2 בחירה שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור שיהיה שופטיך ויועציך ונביא הדור, שיורה הוראות וייתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל עד הנבואה העיקרית, הנבואה של לאלתר לגאולה תכף ומיד, תכף ומיד ממש יהיה זה". עד כאן לשונו הקדוש בשיחה הזו. בשיחת קודש פרשת וירא התשנ"ב, זה כבר היה אחרי השיחה שהרבי דיבר שיש לדור הזה נביא, אומר כ"ק אדמו"ר, "בימינו אלה מתבטלו כל המניעות והעיכובים וכו'. וכיוון שכן, ישנה לא רק המציאות במשיח אלא גם התגלות משיח. ועכשיו צריכים לקבל פניו, פני משיח צדקנו בפועל ממש". עד כאן לשונו הקדוש. בשיחת קודש פרשת משפטים תשנ"ב אמר כ"ק אדמו"ר, "וכן הפסק דין של הרבנים ומורי ההוראות בישראל שהגיע זמן הגאולה יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח ועד-- ואף הוסיף על פסק דין הנ"ל את המילים ועד למעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי. בשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח". עד כאן הבאתי ציטוטים משיחות של... שיחות קודש של הרבי. עכשיו נמשיך את פסק הדין. הרינו קובעים בזה פסק הלכה על פי דין תורתנו הקדושה, מבוסס על הלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב', פרק י' הלכה א', שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא, ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא. מובן משיחותיו, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת יחי האדמו"ר מלך המשיח לעולם ועד, וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו במלואם במלחמת ששת הימים ובמלחמת המפרץ ועוד ועוד. על כן מחויבים אנו לשמוע לקול אשר יבוא לנו מגדר

06:15 דובר 2 חיוב לשמוע לקולי הנביא, ובכלל זה שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש. יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. כאן יסיים הפסק דין. ובספר שאני קורא ממנו מופיעים כבר כל מאות החתימות. מה שיש לציין כשמדברים על פסק דין, כשמדברים על ההצהרה שהרבי אומר שיש לפרסם לכל אנשי הדור. זה קרה לפי זיכרוני, לפי עניות דעתי, הפעם הראשונה בהיסטוריה שהקדוש ברוך הוא שלח נביא שפונה לכל אנשי הדור. וכמו שהזכרתי קודם בתחילת דבריי, שכל הנביאים היו נביאים לעם ישראל. ידוע שאבות היו נביאים, אבל עוד לא היה עם. הם היו אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו. אבל כשהתחיל עם ישראל, משה רבנו נביא גדול הנביאים, משה רבנו נבא לעם ישראל. משה רבנו הביא את התורה לעם ישראל, אבל מדובר כאן על נבואות לעם ישראל. נביא שינבא לכל העולם בפעם הראשונה משנברא העולם. אנחנו רואים עוד פנייה שהרבי מלך המשיח פונה לכל העולם, וזה גם כן פעם ראשונה בהיסטוריה. העניין של שבע מצוות בני נח. הרמב"ם בהלכות מלכים מפרט שם את המצוות בני נח, איסור של גזל, איסור עריות, רציחות, למנות דיינים. הרמב"ם לא כותב שמצווה לפרסם לכל ה-- בני נח שהם חייבים לכל העולם, שהם חייבים בשבע מצוות בני נח. הרמב"ם לא כותב את זה. למרות שמובא בגמרא בבא קמא ש"אמתו יותר גויים", שהקדוש ברוך הוא הוריד מהם את השכר של שבע מצוות בני נח לגויים-- מהגויים, היות והם לא קיימו שבע מצוות בני נח, אמר הקדוש ברוך הוא אפילו תקיימו שבע מצוות בני נח, והגמרא אומרת שהם מחויבים לקיים. אבל שכר של קיום מצוות שבע בני נח כבר לא יהיה לכם. פרצתם, הפסדתם. בכל

08:51 דובר 2 זאת, או אומרים המפרשים שלמרות שאין להם את השכר של שבע מצוות בני נח היות והם קלקלו, אבל יהיה להם את השכר כמו שאינו מצווה ועושה. בכל זאת, הרבי הורה לחסידים ולכל אחד יהודי וכל מי ששמע בקולו לפרסם לכל בן נח וכל אחד שאנחנו קוראים לו בז'רגון שלנו נכון? הגויים. תדעו לכם שאתם חייבים לקיים שבע מצוות בני נח. כבר הזכרנו שלמרות שהקדוש ברוך הוא אמר ששכר לא יהיה לכם כמצווים ועושים, אבל ה-המצוות נשארו. והרמב"ם פוסק הלכה שהגויים יש עליהם שבע מצוות בני נח. מצווה אחת שהרמב"ם אומר שאנחנו מצווים. אנחנו מצווים למנות להם דיינים כדי שהארץ לא תישחט מגזלה מ-מ-משחיתות. אז אנחנו מצווים, איפה שידנו תקיפה, לסדר שלגויים יהיה שופטים שישפטו ביניהם לפי משפטי הגויים, לגויים. אבל, אבל, אה, שאר המצוות, אה, הרמב"ם לא אומר שאנחנו צריכים לעשות. מי יכול לדבר לגויים? לתקן את הגויים? להביא את-- מפני שמי שלא מקיים שבע מצוות בני נח אין לו דין של גר תושב בכלל. אין לו, יש לו... בכלל לא, לא בשורה של בן נח. ולכן גם האדמו"ר מצאנז זכר צדיק לברכה, שהיה אדם גדול זה שיסד את קריית צאנז, ששמע שהרבי פנה ללכת ללמד את הגויים משבע מצוות בני נח. אז ה-האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג אמר זה כבר עניין של משיח. פה נתן חותמת. מי שמדבר-- אז האדמו"ר מצאנז אמר בפשטות, בלי, בלי שבקשו ממנו להביע דעה, מעצמו אמר מי שפונה לגויים ו-ו-ומתערב אצל הגויים ונותן להם הנחיות איך להתנהג, רק משיח. משיח הוא זה שנבאו אליו גויים רבים ו-ויבואו לירושלים ויבקשו ממנו ש-ש-שילמד אותם איך להתנהג. אז הנה בא הרבי ואומר ל-- אומר ליהודים תלמדו לגויים. ואנחנו רואים שיש

11:19 דובר 2 לזה פועל-- בפועל מעשה. יש אלפי גויים בכל העולם שהתחילו לשמור שבע מצוות בני נח עקב ההוראה של הרבי. מה שאני יודע אישית שיש לי קרובי משפחה בברזיל, אמר לי אחד מהשלוחים שם בברזיל שאליו לבד באים מאות, אם לא אלפים של בני נח ל-- שילמד אותם את שבע מצוות בני נח, והוא גם מלמד אותם פרקי אבות היות וזה גם שייך ל-לדינים. זה שייך איך שאדם מתנהג עם ה-- עם הסביבה שלו, עם החברה שלו. אז רואים שזה פועל. עוד עניין, אנחנו הרי מדברים הרי עכשיו על פסק דין. ידוע לכולם שמי שדיבר איתו היה רב מפורסם במונטריאול, שכרגע אני לא נזכר את שמו, אבל אחד הרבנים המפורסמים הוא היה נקרא מגדולי תלמידי חכמי לובלין שהתבטל לפניו ואמר שהגאונות שלו היא למעלה ממידה רגיל. ידוע אפילו סיפור מהשבח של הרבי בוורשה, שהרב מנחם זמבא, שהיה גאון פולין, השם יקום דמו, בא לבקר את הרבי. בא לבקר את הרבי. חתנו של הרבי מליובאוויטש המפורסם, שהיה במוסר ונלחם במסירות נפש נגד הקומוניסטים. חתנו פה, הוא ידע שהוא אדם גדול, אז הוא בא לבקר אותו. למרות שהרב מנחם זמבא כבר היה, היה בזמן ההוא מבוגר מהרבי בכמה עשרות שנים. אחר כך הוא פגש את הרבי בחתונה. הוא אמר :"הראות הגבר ליקן גוי אל גינו מן האדם"[?]. לכן זמבא יצא מהכלים מהגאונות של הרבי. זאת היה בתרפ"ט. כל מי שנפגש עם ה-- עם עם עם הרבי אמר שהגאונות שלו חובקת עולם ואנחנו זה דברים מפורסמים ש-ש-שכולם יודעים את זה. חוץ מזה שמי שרק מסתכל בשיחות של הרבי, המאמרים זה כבר עניין של חסידות. אבל השיחות יש הרבה נגלה. נשפך שם ש"ס, ראשונים ואחרונים.

13:42 דובר 2 ב-ב-בשטפון של של של מלאה הארץ דעה את השם. אז אז זה עונה למה שהרמב"ם אומר, שמה מה הסימנים של משיח שהוגה בתורה כדוד אביו. הרבי כל התורה כולה הייתה שגורה על פיו. אחר כך מה הוא מביא שם? "ויכוף את ישראל". מה זה "ויכוף את ישראל"? שיכוף את ישראל לקיים את המצוות. איפה אנחנו רואים יכוף את ישראל לקיים את המצוות? אנחנו לפי החושך של הדור שלנו, אה אפשר לשאול עוד מאוד ולתמוה איפה הקדוש ברוך-- איפה הרבי כפה את ישראל? התשובה לזה, נביא מסיפור אחד שהיה איזה אחד שבא בצורה פרועה. הרי אצל הרבי כולם יכלו לבוא. אפילו רחמנא ליצלן אפילו רואים בווידאו משומדים שעברו אצל הרבי ולא זרקו אותם. השמשים, הגבאים נקרא לזה המזכירים של הרבי שהרבי קרא להם הגנרלים שלי, לא עצרו אותם. לכו. לא. אצל הרבי כל אחד זה בן יחיד. לא אספר כאן סיפורים מפני שה-ה-הנושא שלנו היחיד זה הפסק דין. אז עבר, עבר אחד פרוע ואמר לרבי אני לא אחזור בתשובה. קח. לקח את הדולר והוא לא חוזר בתשובה. כך זה היה המפגש שלו עם הרבי. הרבי ענה לו: "אתה לא יודע שיש לנו לאסו?" לא יודע אם הרבי אמר את המילה לאסו, אבל בעברית יש לזה אולי שם אחר. פלצור אולי. הכוונה היא כשרוצים לתפוס סוס אז יש עיגול, חבל שקשור לעיגול וזורקים את העיגול על הראש של הסוס וכך נתפס הסוס. אז ידוע יש סיפור. של שי-- ששמעון הכליפור[?] שהיה לבוש עם זקן ופיאות מזויפים והיה מפקח על כל תלמידי התורה בוילנה, והוא היה משכיל במחתרת, והוא שלח השם ישמור ויציל ילדים את המצטיינים. אמר להורים שהם מצטיינים אז הם צריכים

16:16 דובר 2 ללכת ללמוד לישיבות. במקום לישיבות הוא שלח אותם לאוניברסיטאות והוריד אותם מהדרך, וכך הם עשו בכל רוסיה ובפולין, בהונגריה, בליטא, איפה שרק יכלו והובילו לשמד רחמנא ליצלן מיליונים יהודים. זה משכילים. והגיע שמעון הכופר הזה לבקר אצל האדמו"ר הזקן. האדמו"ר הזקן מיד הכיר אותו, בוילנה לא הכירו אותו. הוא היה ראש המפקחים על תלמידי התורה של וילנה, מפני שהוא ידע טוב בדוק ושם הכיחו בדוק. אז האדמו"ר הזקן מיד ראה אותו, אז הוא שאל אותו, נדמה לי גם בסיפור שהוא היה לו נר דלוק על השולחן והרים את הנר, קירב את זה לפנים של שמעון הכופר ושאל אותו: "תגיד לי, איך אתה מבאר את הפסוק 'ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד'?". אז שמעון הכופר הזה אמר: "יש שני פירושים לרש"י. פירוש אחד-- אבל פירוש אחד אני אומר, פירוש אחד אני לא אומר לילדים", מפני שהוא הציג את עצמו כמלמד אצל האדמו"ר הזקן. "יש פירוש אחד שהוא נרעד שרימו אותו, הוא רצה לתת את הברכות ליצחק, פתאום התברר שיעקב בא לקחת את הברכות. זה ויחרד. פירוש פשוטו כמשמעו, זה אני אומר לילדים. את הפירוש השני, שהוא ראה גיהינום פתוח מתחת רגליו, זה אני לא אומר לילדים. למה לבלבל להם את הראש עם גיהינום? זה דברים מופשטים". כאן הרבי ראה שהוא אומר את האפיקורסות גם מול הרבי, שעניין של גיהינום זה דברים מופשטים, זה אפיקורס. אז הוא אמר לו שאפיקורס מתחזה לאיש דתי ומעביר ילדים לשמד, אז גיהינום פתוחה מתחת רגליו וגירשו אותו מיד מליאזנא. רואים ש-- למה האדמו"ר הזקן לא החזיר אותו בתשובה? האדמו"ר הזקן, גדול הגדולים, למה הוא לא החזיר אותו בתשובה? יש סיפור מרבי נחמן מברסלב, שישב פעם עם

18:22 דובר 2 שני משכילים. המשכילים, רבי נחמן מברסלב היה בימים של האדמו"ר הזקן. ישב עם שני משכילים שעתיים ורצה להוכיח להם שצריכים להיות יהודים שומרים מצוות. לא הצליח. אחרי שהם הלכו הוא אמר: "מה אפשר לעשות ש-ש-שאי אפשר-- אנחנו לא, לא בלבטים על הבחירה של השני והיות והם בחרו ברע, אז דיברתי איתם שעתיים". מדובר כאן על רבי נחמן מברסלב, אדם קדוש. לא הצליח. היות ויש להם בחירה והם בחרו ברע, לא הצליח להסיט אותם, אבל הרבי אמר אחרת. הרבי אמר לזה שאמר לו: "אני לא אחזור בתשובה", יש לנו מכשיר שיתפוס אותך בצוואר ויביא אותך אלינו. ומה ההמשך של הסיפור? שהעיניים של הרבי לא זזו ממנו. הוא לא יכול היה להתנתק מהמבט של הרבי וזה רדף אותו, רדף אותו עד שהוא חזר בתשובה. אז כאן אנחנו רואים, זה העניין של יעקב ישראל. לרבי יש כוח שלא היה עד לדור הזה, עד לרבי, היות והרבי הוא מלך המשיח. היות והרבי הוא מלך המשיח והעניין של משיח התחיל כבר מזמן הבעל שם טוב שהוריד את הס"מ למטה והס"מ צעק עליו: "פעמיים בכלל להוריד אותי פה למטה? הייתי רק פעם אחת בחורבן בית ראשון ופעם שנייה בחטא עגל, פעם ראשונה בחטא העגל, פעם שנייה בחורבן בית ראשון. למה הורדת אותי למטה? כל הדברים שלי אני עושה על ידי השלוחים שלי". הבעל שם טוב אמר לו: "אני רוצה ממך את המפתח של חסידות", ושהבעל שם טוב ירד למטה בתנאי שהוא ימשיך את משיח פה למטה. אמרו לו: "אבל המפתח של משיח נמצא שבוי בתוך אצל הס"מ. אז הוא הוריד את ה-- את ה-- את הס"מ למטה ו-ו-ותפס אותו בכוח והוציא ממנו את המפתח של חסידות.

20:27 דובר 2 כך מביא ר' פולק כהן עליו השלום אבא של רבי יאיר כהן שיבדל לחיים טובים ארוכים. בספר שלו שמות וסיפורים. הסיפור הראשון או השני זה הסיפור שהבעל שם טוב הוציא מהקליפה את המפתח של חסידות. מה הכוונה הוציא מהקליפה את המפתח? זה המפתח של התגלות משיח. וכך התחיל הבעל שם טוב עם זה. והרבי רש"ב בספר תורת שלום שמדבר על עניינים של גאולה, אומר אנחנו הרי מזרע דוד וגם המגיד ממעזריטש מזרע דוד ובעל שם טוב מזרע דוד. הרבי רש"ב מתכוון לומר שזהו אנחנו מזרע דוד חב"ד. השליחות שלו זה להמשיך את המשיח בגילוי למטה. והרבי בעת השואה עניין דיבר על זה בקריעה והקידוש בכל רמה. הוא אמר שהשואה שרפה את הכתלים של הגלות, והרבי אמר שכבר משיח נמצא כבר פה. זה היה בפרשת שופטים. וכבר הלאה בפרשת ויגש הרבי אומר שלא רק משיח נמצא בעולם, אלא כבר משיח נמצא בהתגלות. הרבי נמצא בכל מקום. כתוב על רבנו הקדוש שהוא היה בא כל ליל שבת והיה מקדש בבגדי שבת ומוציא את הרבי מדי כבודו ובשם הגדולים של החיד"א הוא מביא בערך רעבן ש-ש-סיפור בשם הנכד של הרא"ש, ש-ש-שהאבא שלו, שהיה אח של בעל הטורים, הוא עשה תקיעת כף עם חבר שמי שילך קודם מהעולם יבוא לשני לספר לו מה קורה איתו. אז האבא ש-- האבא של ה-- של-של ה-- זאת אומרת הבן של הרא"ש נפטר קודם, והוא בא פתאום. הוא כותב, החיד"א כותב שהוא מצא את זה במגילת סתרים של הנכד של הרא"ש. רבי יהודה בן הרא"ש-- בן-- רבי יהודה, אולי אח של הטור, אולי. אולי, אולי אח של הטור אפילו. מה מצא במגילת סתרים? ש-- את הסיפור הזה שהם החליטו

22:56 דובר 2 הוא וחבר שלו שיבואו אחד לשני. מי שילך קודם לספר מה קרה לו שם. אני מדלג את כל הסיפור, רק את הנקודה. אז יום אחד החבר יושב ולומד בבית מדרש. פתאום הוא רואה את החבר שלו, שהוא או הבן של הראש או הנכד של הראש. צריך לראות בשם הגדולים ערך ראב"ן[?]. רק אני לא בבית פה אני ב-- מחוץ לבית אז אין לי כאן את השם הגדולים. אז הוא אמר לו, פתאום רואה אותו יושב על ידו. זה החבר שלו שהסתלק מהעולם, יושב על ידו. שאל אותו איך אתה פה בא הנה ככה כמו איש חי? אומר לו אני יכול לצאת מהקבר שלי מתי שאני רוצה. אני יכול לבוא כמו חי מפני שאני חי. אני יכול לבוא ככה. אלא מה? כדי שלא יגידו שאני יותר צדיק מהצדיקים אחרים, אז אני לא מתגלה. אבל אם אני רוצה אני יכול לבוא מתי שאני רוצה. אותו דבר עם הרבי. הרבי היה בא לעשות קידוש עד שנודע לשכנים, אז הוא הפסיק לבוא. אותו דבר מובא אצל רבי אלעזר בר שמעון, שהגמרא מביאה בבבא מציעא. צריך לראות בפרק השוכר את הפועלים שהוא שכב בעליית הגג בן שמונה עשרה שנה. הגמרא אומרת או שמונה ע-- בן שמונה עשרה שנה לעשרים ושתיים שנה אחרי שהוא נפטר, והוא אמר לאשתו אל תספרי כאן שאני נפטרתי מסיבות שאני לא אאריך עכשיו, אני צריך לקצר. אז הוא אמר ל-- ל-- מה הסיפור שהגמרא אומרת? שהוא שכב בעליית הגג ולא ידעו שהוא נפטר ושהוא היה חשש שהחכמים חלקו עליו והתנגדו לדרך שלו, ש-ש-שבהלוויה לא, לא יתנהגו אליו יפה בכבוד. אז הוא אמר אל תביאו אותי לקבורה, את תשכיבי אותי בעלייה ואפשר לבוא לשאול

24:49 דובר 2 אותי שאלות. אז באו אנשים ושאלו שאלות ומעליית הגג שמעו את הקול של רב אלעזר בר שמעון ואומר לו זה הדין ככה, הדין ככה, הדין ככה. המהרש"א מדבר שם איך רב אלעזר בר שמעון אמר לאשתו לא לקבור אותו ולהשאיר אותו בעליית הגג. הרי יש מצווה לא תלין, יש מצווה לקבור תקברנו. אז איך עוברים עשה ולא תעשה שמונה עשרה, עשרים ושתיים שנה? שההמשך היה שרב שמעון בר יוחאי הגיע אחרי כל כך הרבה שנים לחברים שלו ואמר להם או לחכמים שגרו שם. אני חושב שהיה עכברה, כפר עכברה. למה יש לי? יש לי יונה. היונה שלי אצלכם ואתם לא מביאים אותה אליי? כמו שאומרים הבן שלי שוכב אצלכם שם. למה אתם לא מביאים אותו אליי למירון? הרי הקבר של רב אלעזר בר שמעון במירון על יד רב שמעון בר יוחאי. אז היה איזה ערב יום הכיפורים. תושבי עכברה לא רצו לתת שיקברו אותו בגלל שכל הזמן שהוא שכב שם בעלייה אף אחד לא מת. אז הם לא רצו שייקחו אותו משם. ובסוף בערב יום הכיפורים הם היו טרודים ועסוקים, אז באו כמה חכמים בעצמם, לקחו אותו והביאו אותו לרב שמעון בר יוחאי. על כל פנים, מה אני מביא את זה? שהמהרש"א שואל איך, איך, איך, איך, איך עברו על מצוות עשה ולא תעשה של קבורה? איך רב אלעזר בר שמעון עבר על זה? המהרש"א אומר תירוץ שהגמרא מדברת בסנהדרין למה צריך לקבור או משום כפרה? כיפר על בנו את האב או משום ביזיון שאדם נברא בצלם אלוקים? תראו אותו נרקב. אז זה לא... זה לא כבוד לצלם אלוקים ככה להיראות ולכן צריך לקבור. רב אלעזר בר שמעון הוא היה

26:37 דובר 2 לא היה צריך כפרה, אז לא היה צריך לקבור אותו בגלל שהוא לא היה צריך כפרה. הוא גם לא נרקב. הגמרא מביאה שהוא עשה ניסיון על, על השומן שלו. הוא היה אדם שמן והוא רצה לראות אם הבשר שלו יירקב אחרי שהוא יסתלק מהעולם. אז הוא הוציא חתיכות שומן ושם בשמש כמה ימים לא הריח ולא נרקב, אז הוא אמר שישו מעיי שישו, שישו מעיי שישו. אז לכן אומר המהרש"א אז לא היה צריך לקבור אותו גם משום כפרה לא היה צריך לקבור אותו וגם לא משום ביזיון. אבל התירוץ היותר פשוט הוא ככה. רב אלעזר בר שמעון לא נפטר. עובדה שהוא ענה תשובה לכל לכל מי שבא לשאול אותו. הוא ענה על שאלות. איי, אז אם ככה מה רב שמעון בר יוחאי אמר להביא אותו? גם רב שמעון בר יוחאי לא נפטר, אבל רב שמעון בר יוחאי רצה את הבן שלו על ידו זה הכל. אולי הוא רצה להמשיך ללמוד איתו שם תורה אז הוא אמר תביאו אותו, תביאו אליי את הבן שלי. והרבי במשפט הספרים שהטיעון הרשמי היה שהספרים של של של של של של אגודת חסידי חב"ד הם לא שייכים היו לרבי הריי"צ, אלא היו שייכים לאגודת חסידי חב"ד. אז לכן אלה שטענו שהם יורשים מגיע להם חלק מהספרים בתור יורש. אז הם לא יורשים ולא שייך לרבי הריי"צ. אם זה היה שייך לרבי הריי"צ אז זה יכול היה להיות מתנת ירושה, אבל זה שייך לאגודת חסידי חב"ד. זה היה לפני השופט. אבל לפני החסידים הרבי אמר אחרת. הרבי אמר מה מדברים כאן על ירושה? "לעבט און ווערט געזונט פון מינוט צו מינוט". שהרבי הקודם, הרבי הריי"צ,

28:23 דובר 2 חי, ומרגע לרגע נהיה יותר בריא ויותר בריא. זאת אומרת שהרבי אמר שהרבי הריי"צ חי גם היום. והשם הגדולים בחידוש מדבר שם שהצדיקים חיים ב-ב-ב... ראשונים בחייהם נקראים מיצים ו-ו-וצדיקים במיתות הם נקראים חיים. לא רק נקראים חיים, הם באמת חיים. הגמרא מביאה שאליהו הנביא מרים כל יום את האבות ומעמיד אותם להתפלל שמונה עשרה. ו-ו-ואחיה השילוני הגיע בגוף גשמי ל-ל-ללמד את הבעל שם טוב עשר שנים. יום יום הגיע אחיה השילוני ללמד את הבעל שם טוב. איך הוא הגיע? בחידוש מובא שאליהו הנביא בא ארבע מאות פרסה מרחק להציל אחד מחכמי הש"ס שהוא היה ש-ש-שהוא רצה לקפוץ מקומה גבוהה ולהינצל מניסיון של עבירה, אז הוא בא ותפס אותו באוויר והציל אותו. אז אליהו הנביא אמר לו: "הטרחת אותי ארבע מאות פרסאות". אז בחידוש מסבירים: הרי אליהו הנביא נמצא בכל ברית ויכול להיות בריתות בקצה אחד של העולם, ושם הוא נמצא בקצה אחר של העולם. אז הוא צריך הרי... אה, אה, איך הוא יכול באותו זמן להיות בכמה מקומות? בחידוש מסבירים שהניצוץ של אליהו הנביא יכול להיות בכל ברית באותו זמן. אבל שלהציל את החכם הזה מחכמי הש"ס, אז הוא היה צריך לבוא בגוף, ובגוף זה כבר אחרת. הוא לא יכול להיות באותו גוף, להיות בשני מקומות. הרבי נמצא. הרבי אמר שהרבי הריי"צ, הוא אמר את זה על הרבי הריי"צ, אבל הוא-- מה שהוא אמר לרבי הריי"צ הוא מתכוון גם על עצמו. שהרבי הריי"צ זי"ע, כמו שהרבי בא בליל שבת לעשות קידוש ולפני-- להציל את בני ביתו ידי חובתם, אז הרבי הריי"צ זי"ע נמצא לא רק במקום הציון שלו. הוא נמצא עם כל חסיד וחסיד ועוזר

30:22 דובר 2 לכל אחד ואחד. ו-ו-ובטח שהרבי התכוון גם שהוא נמצא עם כל יהודי ויהודי ושכל יהודי שייך לרבי, מפני שנשיא הדור הוא ליבו של ישראל. באותו דבר הרבי. הרבי נמצא עם כל חסיד חב"ד ועם כל יהודי. שהשם יעזור, יפתח את הלב שלנו שנתחיל להיות רציניים. נתחיל להיות רציניים ונזכה להכניס את האוויר של משיח הביתה. כמו שמוזכר, מוזכר, מובא, מובא על רבי מנחם מענדל מוויטבסק כשהיה ב-בצפת כנראה אז, שמישהו תקע בשופר. באו להגיד לרבי מנדל: "משיח הגיע!" שומעים תקיעות שופר ברחוב. אז הוא הוציא את הראש מהחלון, אמר: "משיח לא הגיע. משיח לא בא". אז שואלים: "למה הוא צריך היה להוציא את הראש מהחלון לראות שמשיח לא בא? הוא לא יכול בלי להוציא את הראש מהחלון ל-להרגיש אם משיח בא או לא?" מתרצים, בתוך החדר שלו הוא הרגיש כל הזמן את משיח, אבל הוא לא יכול לדעת אם משיח בא או לא. אצלו היה משיח, אבל כדי לדעת אם משיח הגיע לעולם, לכן הוציא את הראש מהחלון ואז הוא ראה שמשיח עוד לא בא. הרבי מבקש מאיתנו שנהיה-- ניקח את הדברים שלו ברצינות. הרבי מתחנן אלינו, הרבי נותן לנו כוחות.