להתרענן פרק 24: הרב מנחם וולפא (נתניה) | חלק ראשון

00:00 דובר 1 שלום עליכם, ברוכים הבאים לפרק פודקאסט להתרענן בו חסידים משתפים ומחיים מחוויות החיים בסביבתו של הרבי. והפעם אנחנו עם השליח בנתניה, הרב מנחם וולפא. ערב טוב, שלום עליכם.

00:16 דובר 2 ערב טוב ומבורך. בשורות טובות.

00:18 דובר 1 אמן. אז אני מתחיל עם השאלה שאנחנו שואלים את כולם. פון וואנעט שטאמט איר, מאיפה אתם מגיעים?

00:24 דובר 2 אז כן, אמנם אני גדלתי בבית אה של אבא, עליו השלום היה יהודי ליטאי מה שנקרא. עד כדי כך שהמשפחה היה להם אה כתב ייחוסים עם הגרו, אח של הגרו. הם היו, הם מתו כבר מזמן בעלייה כנראה של התלמידים שעלו בזמן שהחסידים עלו גם הייתה עלייה של-

00:49 דובר 1 תלמיד הגרו.

00:50 דובר 2 תלמיד הגרו. ו... אה אבל מכן, כבר בקטנותי קראתי שיש כאן משהו מיוחד. למה? כי אמא שלי עליה השלום הייתה הבת של החסיד ר' זליג סלונים מירושלים. הוא היה דור שלישי למנוחה רחל. סבתא מנוחה רחל היה דור חמישי מאדמו"ר הזקן והוא היה מאוד מיוחד בהתקשרות שלו לרביים ולחסידות ולדרכי החסידות ומאוד מאוד מסור. וראיתי את ההבדל, כאילו מה שאני רואה, מה שאני בא לכאן, שאני בא למשפחה של אבא שלי, גם הם שומרי מצוות והכל ומשלי ישיבות. אבל כאן היה משהו אה שונה לגמרי.

01:52 דובר 1 הייתם גרים בקרבת מקום לגבי זה?

01:54 דובר 2 כן, אנחנו גרנו כשהייתי ילד גרנו ממש מרחק של כמה בתים מהם. והרבה פעמים היינו באים אליהם בערב, בשבתות היינו באים וכולי וכולי. כל הנגעה שלו הייתה מאוד מיוחדת. אה אני אספר עליו את ה, קצת את ה-

02:13 דובר 1 תספרו קצת עליו.

02:13 דובר 2 ההיסטוריה שלו, שהוא היה, איפה הוא גדל, מה, איך הוא קיבל את העניינים, את ההתקשרות, את הכוחות החסידיים. הוא נולד בחברון כי כולם עלו מחברון. סבתא מנוחה רחל באה לחברון עם בעלה רבי יעקב קאפל סלונים, היה חתן של האדמו"ר האמצעי והקימו ביתם בחברון, ושם כל הצאצאים שלהם נולדו להם. נולד להם בן בשם יהודה לייב. הוא היה הבן הבכור שלהם. לאותו רב יהודה לייב נולד לו בן זאב דב. קראו לו וועלוול, וועלוול זה זאב דב. וזאב דב היה בזמנו הגבאי של בית הכנסת אברהם אבינו בחברון. זה היה חב"ד. זה היה מקום קטן. היה בית כנסת יותר גדול, צמוד אליו. עד היום זה קיים.

03:07 דובר 1 הבית כנסת של אברהם אבינו.

03:09 דובר 2 כן, קיים. אז אה הוא היה גבאי ובוודאי שהיה חסיד והכל. בגיל צעיר מאוד זה היה שהוא בא פעם לבית הכנסת והוא רואה שעל גג, על גג בית הכנסת בונים ערבים. הרי הערבים בונים קומה שנייה בלי לשאול, בלי רשות, בלי אישורי בנייה של הרשות זה בטוח, אבל לא על זה מדובר. הם ערבים, בנו להם בשבילם אני לא יודע מה. אז הוא רואה מה קורה כאן. אז הוא אומר לערבים האלה, "מה אתם עושים כאן? מה אתם אה-- איך אתם בונים?" אברך צעיר הוא היה. אז אחד הערבים התנפל עליו, נתן לו בעיטה חזקה בבטן. הוא מאוד לא הרגיש טוב, אבל אה טוב, הוא חשב שהכל בסדר. הוא נרגע ואמר אני חייב לנסוע לירושלים לפחה, לספר לו מה הערבים אה עושים כאן, מה זה אלימות ובונים בכוח. אז הוא בא עם כמה אברכים מחברון, אלה שקשורים לבית הכנסת. נסעו לירושלים לפגוש את הפחא. בירושלים תוך כדי שהם היו כאן, היו אצל הפחא, יצאו מהפחא. הוא הרגיש מאוד מאוד מאוד טוב. לקחו אותו לבית רפואה שם הוא נפטר.

04:32 דובר 8 בעצם מאותה מכה.

04:33 דובר 2 באותה מכה כי זה נתן מכה לא טובה והשם ישמור גם אז הרפואה הייתה מה ידעו החיים שלהם. אז טוב, אז נשארו כמה ילדים קטנים יתומים. סבא היה ר' ליפל זוננבם[?], אח של הסבא שהיה לו מאפייה בירושלים והיה גבאי של בית כנסת חב"ד במאה שערים ועוד. גם אחיות היו ילדים קטנים. האמא הייתה לגדל את הילדים וזה הציעו לה להשתדך עם דז'יקוב. דז'יקוב היה כמו אדמו"ר כזה מדז'

05:14 דובר 8 רב מדז'

05:15 דובר 2 כן, היה לו נכד בקרעטשניף.

05:18 דובר 8 יש נכדים הרבה.

05:19 דובר 2 היה לו נכד, היה צדיק של קרעטשניף קראו לו.

05:22 דובר 8 ר' חיים מנדל שטיינברג.

05:24 דובר 2 כן, הוא הנכד שלו ושהרב רוט אמר, היה אומר לי שרב סורי שר סורי כי התחתנה.

05:30 דובר 8 קראו לו ר' מנדל מדז'.

05:31 דובר 2 כן. אז. אז התחתנה איתו, התחתנה איתו. אז הוא החליט שהוא נוסע לצפת.

05:40 דובר 8 צפת וטבריה.

05:43 דובר 2 כן, נסע לשם. אז עזבו את חברון והאלמנה עם הילדים שלה נסעה איתו. הוא מספר שר' חמד[?] היה הרב של חברון. הוא הלך איתם עד היציאה מהעיר.

06:01 דובר 8 ליווה אותם.

06:01 דובר 2 ליווה אותם כי כך היה הקשר החזק.

06:04 דובר 8 בין המשפחות.

06:05 דובר 2 בין המשפחה, כי היו משפחות שקשורים לחברון. היא הייתה ממש האמא של חברון של כולם. היו באים כל מיני רב'ס, היו באים להתברך אצלה. היו אומרים שבאים לאזור ההוא אז הולכים למעבר וכל הולכים לבוב ענק. גם הצדיקים היו באים אצלה להתברך, לבקש ברכות ממנה. על כל פנים אז נסעו לשם, נסעו לשם, אז הוא כבר גידל אותם, היה פאות, הוא גידל להם כמו בנים של אדמו"ר גדול. והיה היום האמא חושבת לעצמה הרי הילד הזה זליג הוא קשור למשפחה.

06:52 דובר 8 של הרבי.

06:52 דובר 2 על טוב הזקן וכל זה והוא מקווה שהוא ייכנס לעניינים. אז מה, מה אני אעשה איתו? יישאר כאן אז כאילו כל העניין הזה לא יהיה. היה לה אומץ כזה. אז היא החליטה שהיא לוקחת אותו. לא פחות ולא יותר. נסעת איתו לליובאוויטש. נסע לליובאוויטש ששם בישיבה שהרב שם התאז תשים אותו שם שיהיה לו שיקבל את המקור מה שמה הוא שייך. כנראה שהוא שמח מאוד שיעשה איזה טיול יפה והוא נסע, נסע, נסע הרבה זמן. הם נסעו והגיע לשם. הגיע לשם. ליד הרבי אשתו של הרב שם קיבלה אותם כל המשפחה שם משפחתי.

07:39 דובר 8 זאת אומרת רק היא האמא ורב זה נכנס.

07:41 דובר 2 כן, כן.

07:41 דובר 8 האחים לא נסעו לאחיו שלו?

07:43 דובר 2 לא. זה ר' ליפל זוניא[?] אף הוא לא היה לא בליובאוויטש ולא זה.

07:49 דובר 8 היה יותר מבוגר.

07:51 דובר 2 הוא היה יותר מבוגר מהסבא, אבל הוא לא. הוא תמיד סבא. יש לו את המיוחדות הזו שהוא קשר את זה. אמנם הוא היה בליובאוויטש כבר.

08:01 דובר 8 כן, אבל גם זה נראה בליובאוויטש. כן. אז הם נסעו ואז הרבנית של סטרופקוב קיבלה אותם.

08:05 דובר 2 קיבלה אותם מאוד יפה ומשפחה וכל זה. שאלה את האמא איזה לחם הוא אוהב לאכול שאני אאפה לו. אז אפוי. איזה לחם שהוא אוהב. הוא ילד היה בן ארבע עשרה. נדמה לי שהוא הגיע בתרע"ב או בתרע"ג. הוא הגיע לליובאוויטש. על כל פנים, אז כל בסדר. הרבי רש"ב לא היה, לא היה בליובאוויטש. אחרי יום יומיים הרבי רש"ב חזר והיה אומר שהוא זוכר את הרבי רש"ב שהוא בא עם קסקט כמו בנד מודע'אס קסקט כ-- היה לובש כל השבוע קסקט. שבת היה לובש שטריימל, אבל אם הוא לא היה בליובאוויטש אז הוא לובש כובע. הכובע בצילום שצילמו אותו. בליובאוויטש היה לובש שטריימל וכל השבוע היה לובש קסקט כזה. אז הו! זה זה זה בן פעטער יהודה לייב. זה הנכד של הדוד יהודה לייב. שלום עליכם. אז הוא לחם ש-- אחרי שהיה והרש"ב גער, אז כל הבחורים טפלו עליו.

09:17 דובר 8 איך הושטת את היד?

09:18 דובר 2 מה אתה עשית? יד לרבי, נתת יד לרבי. אני לא יודע. אבא שלי היה חורג. די זרוב. כולם באים, אז אמרו להם. כולם נותנים יד. אני לא מבין. עוד לא, הוא לא קלט-

09:32 דובר 8 לא יודע את ההבדל בין מנהגי פולין-

09:36 דובר 2 כן. בקיצור היה בשבתות היה אוכל בשולחן של הרבי רש"ב עם הרבנית, האמא.

09:44 דובר 8 שרצית לומר אם הוא הגיע-

09:45 דובר 2 הרבנית רבקה.

09:46 דובר 8 אם הוא הגיע בתרע"ג הוא עוד רצה, הוא עוד אכל אצל הרבנית רבקה.

09:49 דובר 2 הרבנית רבקה הייתה בשולחן והרבי רש"ב והרבי

10:39 דובר 8 וכמה שנים הוא היה בליובאוויטש?

10:41 דובר 2 קרוב לעשר שנים.

10:42 דובר 8 עשר שנים.

10:43 דובר 2 כן, ולא היה. היה תקופה שהיה מלחמה, לא היה שם קשר. לא ידעו שום דבר. מאיפה הוא חי, מה, מה איתו ומה לא. על כל פנים הוא היה שמה. הוא מספר לי תמיד הרבה דברים מיוחדים. הוא אומר אני הייתי שם, רצתי. לא הבנתי מה קורה כאן. היה ילד של חדר. פתאום הביאו אותו לתוך ליובאוויטש, אבל היה איזה זאל קטן שלמדו כנראה למטה. מהזאל הגדול היו צריכים לעלות מדרגות הרבה, לעלות למעלה. יום אחד הוא החליט לראות מה זה הזאל הגדול. אז הוא עלה במדרגות, אומר ילד קטנצ'יק, עולה, עולה, עולה עד שהוא הגיע. מה הוא רואה שמה? מלא בחורים. מאוחר, מתפללים. הוא לא מבין מה. עכשיו הם קמו, לא מבינים. אז הוא ניגש. כל אחד רואה איזה אוכל, זה דע, עלו שם תנינים. אי שובעות. השני אפילו אומר רחמנא ליצלן. הוא ראה שמתפללים בצורה אחרת מאשר שהוא בחיים שלו זה. הוא אומר באותו רגע הוא הבין שהוא הגיע למקום אחר לגמרי. הוא קיבל על עצמו. הוא גם רוצה לקבל את זה. הוא הבין שזה משהו אחר, זה לא משהו.

11:59 דובר 8 אז הוא הפנים.

11:59 דובר 2 אז הוא הפנים שזה משהו אחר לגמרי. זה עולם אחר לגמרי. זה עניין אחר לגמרי. אז יותר טוב. אז הוא היה שם שנים ותמיד הוא היה רזה. הוא לא אכל ולא זה. היה בחור שהתפלל ולמד. היה עניינים. אחד החברים הטובים שלו היה רבי אליעזר נאלס[?]. רבי אליעזר נאלס[?] היה ממש כמו אח שלו. היו שם בליובאוויטש הם היו ביחד כל הזמן. היה איזה סיפור שלם שהרב רש"ב, הרבי ריי"צ שהיה מנהל אז של הישיבה. זה סיפור אולי שיודעים אותו, אבל בקצרה קרה לרבי אליעזר נאלס[?] בתור בחור ואומר לו אחרי שבת, יום ראשון נדמה לי בשעה כך וכך תיקח את החפצים שלך תיסע הביתה. אבל למה? אתה צריך להיות בבית. תיסע הביתה. אבל למה? אני רוצה ללמוד. אני רוצה להיות בישיבה. מה עשיתי? כבוד הרב תגיד לי מה עשיתי? והרבי ריי"צ שהיה מנהל של הישיבה, לא עשית שום דבר. לא היה יודע מה לעשות. הוא לא יודע מה לעשות. הוא לא יכול היה להשלים עם זה. לך הביתה גמר ראשון. אויס סופר.

13:19 דובר 9 גרשוני להסתפר.

13:21 דובר 2 ממש ככה. הוא לא יודע מה לעשות. אז הוא רץ לחדר של הרבי רש"ב ועמד שם. ביג מלנדו היה שמה דבל[?] גרונר ששמר על הפתח שמה. הוא גם היה הרב של הבית. אז הוא אומר לו, "תן לי להיכנס לרבי". אומר, "אין כניסה עכשיו. אתה לא יכול להיכנס." "אני חייב. אני חייב". אומר, "אני לא יכול להכניס אותך. זה התפקיד שלי שאני עובד כאן". הוא ראה שהוא כל כך מבקש מתחנן. אז הוא אמר לו, "תראה, בשעה זו וזו אני עוזב את המקום. הדלת פתוחה, אז אתה יכול. אתה רוצה להיכנס? תיכנס". הוא הלך לרבי אליעזר, פתח את הזה, עוד דפק בדלת ונכנס. נכנס, עמד מרחוק והתחיל לבכות. פשוט בוכה, בוכה. הרבי ישר אומר לו, "אליעזר מה? למה אתה בוכה? מה קרה?" אומר, "מה פירוש אני בוכה?"

14:21 דובר 9 זורקים אותי מפה.

14:22 דובר 2 זורקים אותי מהישיבה, זורקים אותי מהישיבה. אני לא יודע אפילו מה עשיתי. שאלתי ו... הרבי שם אמר, "לא זורקים אותך מהישיבה. רק עכשיו אתה צריך להיות בבית". הוא אומר, "חס ושלום קרה משהו בבית?" "לא, לא קרה שום דבר. אתה עכשיו תהיה בבית, אבל אני מבטיח לך שנתגיד לך מתי לחזור. אתה תחזור. נגיד לך מתי לחזור." קצת נרגע. הוא לא הבין, אבל קצת נרגע. אומר, "אתה נוסע ברכבת, אתה עוצר כאן, עוצר שם. באמצע ליום שישי תגיע לתחנה של איפה שהרב לויק גר.

15:00 דובר 9 יקטרינוסלב.

15:02 דובר 2 יכול להיות. כן. כנראה שכבר היה שם. וזה היה בסוכות נדמה לי. אז בסוכות יהיה לך אכסניה אצל אחים גולדשמיד היו שמה מחסידים שהחזיקו כמו מקום של אוכל. ובסידראס תיגש לרב לויק לשמוע את הסידראס. אמר לו. אז הוא עשה מה שהרבי אמר והוא נסע והוא היה אצל אחים גולדשמיד. הוא בא לרב, לרב לויק, לויק לשמוע את הזה, את הסידראס והכל. ופתאום אחד הימים של סוכות הוא מרגיש הרגשה מאוד רעה, מאוד לא טובה. כנראה שהיה לו חום מאוד גבוה והוא לא יכול לזוז וזה. הביאו מהר רופא. הרופא אמר שכנראה זה היה טיפוס. היה מאוד מסוכן. הוא אמר כנראה שזה הדבר הזה. ומהתכניות שלו, כי כאן נוסע לשמה היה רופאים גדולים. אז הוא אמר תיסע מהר וכנראה שמיד יתחילו כבר הרופאים לראות מה איתך, כי המצב הוא לא פשוט עכשיו. יצא הביתה. אומרים שיש לו, קיבלו אותו בבהלה ורצו לרופאים הכי טובים ובאו והיה מצב אה שלקח הרבה זמן-

16:24 דובר 9 עד שהוא הבריא.

16:25 דובר 2 עד שהוא התאושש בין שתי ניסים. ומאז כל החיים היה לו כאבי רגליים. היה לו קשה ללכת מהטיפוס הזה שעוד נשאר לו שם בשלו. זה לקח חודשים עד שהוא חזר קצת לעצמו. כשהוא הרגיש יותר טוב פתאום מגיע מכתב מהרבי רש"ב. הוא אומר לו, "סידרנו לך ולשיירה בשרי resembling זלמן, מקום אצל אבא של ליצ'ה מסמיד[?]". היה לו אה כזה מקום, אה חווה כזו, שם היו מדי פעם שולחים אנשים באוויר ל-להבריא. אז סידרנו לכם מקום על ידי הישיבה שאתם יכולים לנסוע לשם. תהיו שם משך זמן ואחר כך תחזור לישיבה כמו שאמרתי שתחזור. לא היה טלפונים להודיע לרבי רש"ב שהיה חולה. הוא היה בריא, אומר רבי שלום בביץ[?], מי יטפל בו?

17:18 דובר 9 זאת אומרת מראש היה רפואה-

17:20 דובר 2 כן, כן. קיבלו מקום ש-ש-שיהיה לו טיפול והוא אומר לו עכשיו כמה חודשים עברו, אתה יכול לבוא. סידרנו לכם מקום להבראה כי גם סבא גדול היה אוכל ושותה וחנוש כזה. אז בשניהם היו חברים טובים. ואז כותב אבא שליצ'ה מסמיד[?] שהיה שם הרבה חובבי ציון, פועלי ציון, הנוער הציוני ש-

17:46 דובר 9 שתיהם שנים.

17:47 דובר 2 שהיו רחוקים מתורה ומצוות לגמרי. ולא שבת ולא מועד ולא שום דבר. ותמיד שהם היו הולכים אז הם היו עוברים לצד השני, פוקרים. ה-- רבי אליזון דניז[?] והסבא ניגשו אליהם על כל הקבוצות האלה שלהם והתיישבו איתם ודיברו איתם וקירבו אותם. הם התעוררו ושאלו שאלות ובאו איתם והלכו איתם. לא יודע אם הניחו תפילין. זה היה ממש תעודת-

18:18 דובר 9 מקום שתמיד היו בורחים-

18:20 דובר 2 אז אומר, איך זה יכול להיות שאנחנו חסידים אדער לדורות ואלה צעירי הציון. בחורים צעירים. איך הם מצליחים למשוך אותם ולחזק אותם?

18:33 דובר 9 ככה אבא של רבי ליצ'ה מסמיד[?] כותב, כותב-

18:35 דובר 2 כן, כן, זה הוא כתב את זה, אבל קראו את המכתב שכותב. מתברר שהנוער של היום הם חדורים.

18:43 דובר 9 וואו.

18:44 דובר 2 מעניין מאוד. טוב, על כל פנים, אז אה הוא חזר וכולי וכולי עד שהיה ממש קרוב לשמונה שנים. ואז הרבי, הרבי בעין ו'[?], הרבי רש"ב כבר עזב, עזב, הגיע לרוסטוב, הגיע לרוסטוב ואז הוא שלח אותו לישיבה שהקימו ב-- אני לא זוכר באיזה מקום שהקימו ישיבה שהוא נסע לשם ל-

19:14 דובר 9 לחזק.

19:14 דובר 2 להיות משפיע שם. כן, משהו כזה. אז טוב. אז הוא נסע לשם ובשנתיים, שלוש הוא היה שמה. שמדי פעם היה בא לרבי, אבל אה אולי לא הרבה, אבל הוא היה שמה בישיבה, כאילו כמו שהיום יש שליחות כזו או אז גם הוא היה שמה בישיבה. ב' ניסן תר"פ, ברוסטוב היה ההסתלקות של הרבי רש"ב. הוא היה שם בשליחות בישיבה. לא ידעו שום דבר. לא היה טלפונים, לא היה רדיו, לא היה שום דבר. איך ידעו? היה מקום, אה לא ידעו. נודע להם רק באלול. באלול נודע להם-

19:55 דובר 9 חמישה חודשים.

19:56 דובר 2 שתשעה כבר היה הסיפור הזה. אז הוא סיפר לי באחת ההזדמנויות שהוא שמע את הדבר הזה, הוא נהיה אוי זה, הוא נהיה ממש הוא-

20:07 דובר 9 יוצא מעצמו.

20:08 דובר 2 הוא לא יכל בכלל להחזיק את עצמו. הוא לא יכל. הוא אומר שבתקופה ההיא הוא היה מתפלל יותר ויותר באריכות ובזה הוא רצה ל-

20:23 דובר 9 להחזיק את הקשר.

20:24 דובר 2 להחזיק את עצמו, לחזק את עצמו, לעורר את עצמו. ככה היה כמה שבועות כאלה שהיה תקופה מאוד מאוד קשה. אחר כך הוא התעורר אומר מה ראש השנה. אז אומר לעצמו צריך לנסוע לרבי. הוא הבין שהרבי הריי"צ רבי, אז הוא אומר צריך לנסוע קודם כל ראש השנה אני אעלה אצל הרבי, אני חייב לנסוע לרבי, הוא אומר. אז הוא בירר איך אפשר לנסוע. אמרו לו תדע אל תיסע כי המצב הוא נורא ואיום, כי הבריונים הגויים זורקים יהודים מהרכבת באמצע הנסיעה. זה סכנת נפשות. אין להם שום רחמים, שום דבר. רואים יהודי זורקים אותו דרך החלון באמצע הנסיעה. זה לא שייך. הוא אמר אני נוסע לרבי ראש השנה. איתו עוד כמה חבר'ה שהיו אז שם ונסעו, נסעו ברכבת ו... ברוך השם.

21:20 דובר 9 הגיעו.

21:20 דובר 2 עברו, נישרו, ברוך השם הגיעו לשם. כשהגיע לשם דבר ראשון ניגש לרבנית, זה המזכירות כי באמא שלו הייתה. סיפרה לו בצער איך שהיא עוברת, מה היא עברה, מה היה וזה.

21:37 דובר 9 כל ההיסטוריה של סקירי.

21:39 דובר 2 תוך כדי שהיא מדברת איתו, דבר הריי"צ בא לאמא שלו. זה היה רגע ראשון שהוא רואה את הרבי.

21:48 דובר 9 עכשיו זה כבר רבי, זה לא-

21:49 דובר 2 כן זה כבר-

21:49 דובר 9 לא הבן שלה.

21:50 דובר 2 יושבים בסעודה של ראש השנה ביחד. כאן הוא כן היה עבד שבועות אלה שהוא התפלל וכל זה הוא החליט. כך אמר לי שרבי זה אותו רבי. רק הצורה השתנתה, אבל זה אותו רבי כמו שהיה. ואז הרבי הריי"צ הגיע אז הוא עזב את הרבי צאנ-- אה, צאנז[?] וצעק רבי! כך הוא צעק מההתרגשות. זה היה הרגע בו שהוא התקשר בכל נשמתו לרבי הריי"צ. ואז מה שהרבי הריי"צ יגיד לו הוא. אז זה היה כבר שהרבי הרש"ב הסתלק. היה עכשיו נזכר קודם.

22:35 דובר 9 כן.

22:36 דובר 2 שנתיים או שלוש קודם, ש... היו צריכים לנסוע קבוצה של חסידים לאיזה נסיעה וגם הסבא רוצה לנסוע איתם. אז הרבי הרש"ב אמר שייסעו דרך ה-- עגלות היה שמה, זה מה שהיה. לא היה מכוניות. עגלות, ייסעו דרך היבשה. אז הוא אומר לרש"ב יש לי הצעה לנסוע דרך הים. הרבה יותר נוח, הרבה יותר קצר. אז מבקשים הרבי רש"ב רשות שבמקום מה שהוא אמר שייסעו-

23:16 דובר 9 דרך היבשה בעגלות לנסוע בספינות.

23:18 דובר 2 ספינה, ספינה שייסעו. ואמר אבל אם תיסעו בספינה תעזרו בבעיר הזו והזו. זה שם מאז בזמן שהיה מלחמה שעם-- התחילה מלחמה עם אוקראינה ורוסיה. אז שם היה מלא אש בעיר הזו.

23:38 דובר 9 אודסה?

23:38 דובר 2 לא, לא אודסה. לא, לא אודסה. לא משנה, אומר התחילה במלחמה עם העיר הזו. אז תיסעו דרך היבשה. הם לא הבינו מה עיר ההוא, מה הבעיה של העיר ההיא, מה זה. אז סב הלכו. אז כשהם באו להגיד לכל הקבוצה שהרבי הרש"ב אמר ש... אז אמרו תסבירו לרבי, איזה איום. אצל הרבי לא היה דבר כזה, אבל אז זאת היה אפשרות לבקש ל-

24:05 דובר 9 לשכנע.

24:05 דובר 2 אז באו עוד פעם לרבי הרש"ב ואמרו לו שהם מבקשים עוד כי כל הקהל זה מאוד קשה להם וזה מאוד ארוך זמן ומאוד טרחה גדולה עם כל הילדים. ככה נוסעים על סירה, נוש-- אה, ספינה, מגיעים עד מקום וחצם במהירות ובשקט ו-וביקשו וביקשו שהרבי תברך אותנו שהרבי אז-- אז הרבי רש"ב אמר, "נו, בסדר, תיסעו." אז הוא-- אחר כך סבא נפרד מהרבי רש"ב, אז הרבי רש"ב אמר, "זעליג בלײַב גאַנץ".

24:44 דובר 9 זליג ישאר שלם.

24:45 דובר 2 זליג יישאר שלם. לא הבינו מה שהוא אומר. יש ק-קישור, הוא אמר בעיר ההיא, היא היה, ככה הרבי הרש"ב אמר, הוא לא הסביר. אז בלענדער גאנץ. הלכו לאונייה, אחר כך האונייה התעכבה כמה ימים. יום שישי התעכבה עדיין. אמרו אולי שבת תצא האונייה, הספינה. אז סבא, אה, קנה שמיכה לאונייה ורץ-

25:15 דובר 9 רץ לרבי.

25:15 דובר 2 לרבי לשמוע-

25:18 דובר 9 אם לנסוע.

25:18 דובר 2 את הווארט, לשמוע את הווארט. אומר אם מכאן אני אוותר, רץ. טוב, אז שהוא הגיע בדיוק הרבי הרש"ב יצא מהמקווה, נפגשו. אז, אה, הרבי הרש"ב אומר, "זליג! בלענדער, מה אתה עושה כאן?" אז הוא אמר שהספינה לא נסעה כל הימים האלו ועכשיו היא תיסע אולי מחר ו-והיום יותר מוקדם. אז באתי לשמוע את ה-

25:45 דובר 9 הווארט של ליל שבת.

25:48 דובר 2 טוב, אחר כך שהוא, זה, וחזר לשאר הספינה אז הרבי הרש"ב אמר לו, "פאר געזונטערהייט, פאר געזונטערהייט. דער אויבערשטער וועט דיך היטן, דער אויבערשטער וועט דיך היטן".

26:00 דובר 9 פעמיים נסיעה טובה תיסע-

26:01 דובר 2 נסיעה טובה סע לשלום.

26:02 דובר 9 הקדוש ברוך הוא ישמור אותך, הקדוש ברוך הוא ישמור אותך.

26:03 דובר 2 סע לשלום עוד פעם, הקדוש ברוך הוא ישמור עליך, הקדוש ברוך הוא ישמור עליך. טוב, אז הוא, אז הוא, אה, נסע. כל שהוא נסע אז ורק אז ב-ב-באלול התבאר לו שהרבי הרש"ב הסתלק, כי היה שם פעם אחרונה שהוא היה אצל הרבי הרש"ב.

26:21 דובר 9 הייתה פעם אחרונה שהוא היה אצל הרבי הרש"ב.

26:22 דובר 2 כן. על כל פנים, אז, אה, הם נסעו ונסעו ונסעו. אה, מריופול, מריופול זה העיר הזו. הוא אמר, "הגענו מריופול?" הרבי הרש"ב אומר, "איך תיסעו?" הגיעו מריופול, עצרה עגנה ב-- שמה ב-

26:42 דובר 9 בחוף.

26:42 דובר 2 בחוף.

26:43 דובר 9 נמל, נמל, היה נמל גדול.

26:45 דובר 2 כן, נמל שם גדול. באו קבוצות ענקיות של שוטרים רוסים של ה-של הצאר עוד, אני לא יודע מה זה, אולי כי את זוכר-

26:59 דובר 9 תחילת המאה, כן.

27:00 דובר 2 כן. עוד היה אז היה מלחמות-

27:02 דובר 9 בין אדומים ללבנים.

27:03 דובר 2 והאדומים והלבנים וכל זה. אז עלו קבוצות, קבוצות של זה על הספינה ואמרו, "כולם להתפקד, כולם לעבור דרכנו. כל אחד שיוציא את הדרכון שלו, את ה..." איך קוראים לזה שמה?

27:19 דובר 9 ניירות, איך קוראים?

27:19 דובר 2 ניירות שלו, "אנחנו רוצים לבדוק." אז סבא לא היה לו ניירות בכלל, אז נתנו לו שיהיה לו איזה זה של איזה בחור שנפטר לא עלינו והוא המציא לעצמו שם אחר וגיל אחר קצת, אבל הוא היה כבר, אה, מבוגר ב-ב-בפספורט והיה כתוב שהוא בן שמונה עשרה. בני שמונה עשרה היו חייבים ללכת לצבא והבדיקה בספינה הייתה אם יש עריקים שהם בגיל שמונה עשרה ולא הולכים לצבא-

27:48 דובר 9 הוא מודים לעשירות[?].

27:49 דובר 2 לא, מועמדים לשם ישמור. זה היה עונש, אה-

27:53 דובר 9 אפר חיים[?].

27:53 דובר 2 אפר חיים[?]. אלה שבורחים מהארץ החיים של המולדת, זה לא יכול להיות. טוב, הבחורים כולם עוברים, גם הוא עובר. ההוא לוקח את הפספורט שלו, אומר, "קוראים לך כך וכך?" "כן." "אתה בן שמונה עשרה?" "אה, כן." "טוב, תמשיך." פשוט איזה באסה סבא אומר-

28:13 דובר 9 שמירה של הרבי.

28:14 דובר 2 בשביל זה הוא בא לתפוס אנשים של גיל שמונה עשרה והם לא הולכים לצבא. אתה בן שמונה עשרה? טוב, תעבור. תעבור. זה רב אשתי יהודי. זה זליג בעין גד סבא. זה זליג שר שלום.

28:29 דובר 9 שר שלום זה.

28:30 דובר 2 טוב. הוא בא לארצנו הקדושה. אני מספר הרבה עליו. זה מעניין.

28:37 דובר 9 עד מתי הוא נשאר שם באמת ברוסיה.

28:40 דובר 2 אני חושב שהוא בתרפ"ב ממש כזה הוא חזר לארץ. חזר לארץ בתרפ"ב ואז אה הוא התחתן עם הרבנית ציפורה פייגל חיה פייגל משפחת שפירא. כהנא שפירא גם כן מאוד-

29:07 דובר 9 מחמדי קודש.

29:08 דובר 2 מאוד ג-- אין זמן לספר את כל הסיפורים, אבל מיד אחרי שהוא התחתן הוא קיבל מכתב מהרבי הריי"צ. הוא אמר לו ככה יש מעניין ב'היום יום', יש באחד הימים כתוב שמה שהשפונא[?] זיידה היה איש נלהב, נלהב מכל חבריה תלמידי המגיד, ושאלו אותו מה, מה הדבר הזה?

29:39 דובר 9 נגי-נגי-

29:39 דובר 2 אמר שהיה עוד קטן בן ארבע ושלא יודע. אז-

29:42 דובר 9 ברשת רבי אביעד[?].

29:44 דובר 2 שם על ידו הקדושה על הלב שלו ומאז חביב. אז כתוב שהוא היה אמ נלהב מבב יותר מכל התלמידי. אז הרבי הריי"צ כותב לו ככה שאתה זה זליג, אתה יותר מכל חבריך בני גילך וזה וזה. כמו הסיפור-

30:05 דובר 9 אז זה ציטוט-

30:06 דובר 2 אז זה ציטוט מהמכתב של סבא.

30:08 דובר 9 אה וואו.

30:08 דובר 2 יש כתוב ציטוט-

30:09 דובר 9 אהמ.

30:10 דובר 2 ואלה שמצוטטים כתוב בכתב. אז זה זליג סלונים.

30:14 דובר 9 בכתב יד שהרבי, שהרבי כותב ברמזים.

30:16 דובר 2 כן ברמזים. אז זאת אומרת שסבא כביכול כמו השפונא[?] זיידה.

30:20 דובר 9 ההשוואה של ה-

30:22 דובר 2 שהוא בכל מיני גילו הוא שונה לגמרי כי הוא ראה את קודש הקודשים. האמור ראית את הרש"ב והיית ושמעת וראית מה שהם לא ראו. בארץ ישראל אף אחד לא זה. אתה יכול בכוח הזה לפעול ולפעול ולפעול ועשה אותו מיד שליח לאיפה שהוא ישלח אותו שיסע. כבר אז הוא נסע, בתרפ"א כנראה או משהו כזה פ-, הוא נסע כבר לאמריקה, לניו יורק. הוא שלח אותו ניו יורק, שיקגו.

30:56 דובר 9 מהארץ.

30:56 דובר 2 ויש לו מכתבים, קטעי מכתבים שעובר בא כל הזה לקבל אותו כאן וכאן וכאן. הוא ידבר בבית הכנסת ההוא ובית כנסת ההוא. כל אלה של ליובאוויטש ש-

31:07 דובר 9 כל האלה שאלו שנסעו בין ה-

31:10 דובר 2 תחכו קצת שיחזיר להם את ה-

31:12 דובר 9 שדר בעצם.

31:13 דובר 2 שיחזיר להם כן, שיחזיר להם את האור, שיחזיר בהם את ה... זה היה העבודה שלו.

31:19 דובר 9 אז הוא נסע מהארץ לארצות הברית.

31:21 דובר 2 אז נסע לארצות הברית.

31:23 דובר 9 הוא גייס כסף לישיבה כאילו?

31:24 דובר 2 לא גייס כסף. לא.

31:26 דובר 9 אה לא התעסק ב-

31:26 דובר 2 לא שום כסף.

31:27 דובר 9 רק לחמם את רוחם.

31:29 דובר 2 לחמם את רוחם. ויש בעיתונות כאן צעיזך[?] ראשונה וזליג סלונים ורב חברון שהוא הגיע בשליחות של הרבי.

31:38 דובר 9 גם בחברון. הוא חזר לחברון והוא-

31:40 דובר 2 אחר כך גם בירושלים כבר.

31:42 דובר 9 ירושלים.

31:42 דובר 2 כן. אז זאת אומרת, יש כל הקטעים שאספו מאז שכל מקום שהוא הגיע אז קיבלו אותו והוא דיבר בבתי כנסיות כל התוקף, כל הארץ. טוב, תוך כדי נולדה לו בת בכורה. נולדה לו בת, אבל הוא לא הגיע. כשהוא הגיע היא הייתה בת שנתיים. כשהוא הגיע מכל הסיבוב הארוך שהיה כל כך חודשים וכמה חודשים, היא הייתה בת שנתיים. בא הביתה, מסכנה אשתו הייתה כל הזמן לבד. אף אחד לא נתן לה משכורת מהשלוחים וכן גם אף אחד לא נתן כלום והוא גם לא היה לו שמי שייתן לו. איפה מה לעשות? אז הוא חזר הביתה ברוך השם, אומר לאשתו יש לנו בבית את המברק שהוא קיבל כשהיה בניו יורק Born daughter נולדה לנו בת. אז אני חושב שזה שאמא שלי נולדה.

32:40 דובר 10 כן, כן.

32:40 דובר 2 אז הוא אומר לאשתו איפה הבת שלנו? אז היא אומרת תראה עכשיו בחצר משחקות. עכשיו זה היה בעיר העתיקה. משחקות. אמא שלי נולדה ליד הכותל, היה משגב לדך.

32:53 דובר 10 משגב לדך.

32:54 דובר 2 ממש ליד הכותל. אז בחוץ משחקים כל הילדים של כל השכנים. תצא, תמצא את הבת שלך.

33:01 דובר 10 תזהה.

33:02 דובר 2 זה אומרת לו. היא הייתה אישה מאוד פיקחית. הוא ניגש, מיד הוא ניגש. היה דומה לאבא שלו מאוד. על כל פנים, אז תאר לך שנתיים הוא לא ראה את הבת שלו ואחר כך הוא נסע לאוסטרליה.

33:18 דובר 10 כמה שנים לאוסטרליה.

33:19 דובר 2 היה אצל כל המשפחות, אלה שהיום יודעים את השמות שלהם. אה פייגלין.

33:25 דובר 10 פייגלין.

33:25 דובר 2 וכל אלה. כן, מעניין שזה היה באוסטרליה או בלונדון. אני לא יודע ש... הוא צלם פעם והתמונה הוא קיבל אותה, אבל הצלם התרשם מאוד מהמבט של ה...

33:43 דובר 10 מתוך תמונות.

33:44 דובר 2 אז הוא שם את זה בחלון.

33:46 דובר 10 חלון ראווה.

33:47 דובר 2 כן. אז בא אשכנזי, ה הסבא של ר' מוטי אשכנזי, אבא של משה אשכנזי. איך קראו לו?

33:58 דובר 10 ר' מאיר שניאור זלמן.

34:00 דובר 2 ר' מאיר, ר' מאיר קראו לו אני חושב.

34:03 דובר 10 ר' מאיר היה סבא של ר' מוישה. ר' מאיר היה סבא של ר' מוישה. לאבא היה קוראים שניאור זלמן.

34:08 דובר 2 טוב, אז הוא היה שם באותו מקום לונדון או איפה והוא ראה את התמונה הזו. אז הוא מאוד התרשם. הוא אמר אני יכול לקנות את זה מהצלם הזה שצילם? כן, הוא החזיק את זה אצלו. אומר אני צריך לברר מי זה, מי זה היהודי הזה, מי זה?

34:28 דובר 10 סליחה, ר' מוישה היה בן של ר' מאיר. הסבא קראו לו שניאור זלמן. הוא היה חי. זאת אומרת אבא של ר' מאיר.

34:34 דובר 2 זה שהיה בשם חי.

34:35 דובר 10 אבא של חי זה ר' מאיר.

34:36 דובר 2 כן. אז הוא אחר כך הוא הגיע לירושלים ואמרו לו שזה גר כאן וכאן. הוא בא יום אחד דופק בדלת. שלום, הוא לבבי שלו גם כן. הם לא הכירו אז. ואומר תראה תמונה שלך יש לי זה וישבו ומאז נהיה ידידות מאוד גדולה בין המשפחות.

34:57 דובר 10 עד שמביאים מחותנים.

34:58 דובר 2 בסוף מביאים מחותנים. טוב, על כל פנים אז בכל העולם כולו הוא הגיע והחותן שלו היה יהודי מאוד מיוחד. שפירא, כהן שפירא כתב לרב

35:10 דובר 10 ריי"צ.

35:12 דובר 2 ריי"צ, חתני היקר הוא זה ואין להם פרנסה מסודרת והוא נוסע בשליחותך כבוד קדושת האדמו"ר ולאישה בבית לא נשאר זה את חג דבי ילדים קטנים שיש לה. אולי כמו ש ת-ת-תאשר לו שיוכל להיות כאן במקום ושיהיה לו איזה פרנסה נורמלית. ואחרי שהרב ריי"צ קיבל את זה שלח לו מיד מכתב לנסוע לעוד איזה נסיעה.

35:42 דובר 10 ארוכה.

35:42 דובר 2 ארוכה מאוד. אז זה לא היה פתעה מדעת והוא היה נוסע. אמא שלי פעם סיפרה שבוקר אחד הוא היה צריך לנסוע לאחת הנסיעות שלו הרחוקות, לקח את המזוודה ויצא הבית. אז היא עמדה בפתח הדלת והחזיקה ברגליים שלו ובכתה אמרה אבא, אל תלך, אל תיסע, אל תיסע, אל תיסע. גם הוא בכה ואמר אני חייב לנסוע. אני צריך לנסוע. הרבי שולח אותי, אני נוסע בשליחות שלי. תביא איזה, איזה, היא לא ראתה בשבילם העיניים שלו בכלל. וואו! טוב, על כל פנים יש דבר מאוד מעניין שבאחת הנסיעות שהוא חזר מהנסיעה אז הרב אמר לו תיסע מיד ללונדון, כי בלונדון יש אה בית כנסת אנ"ש ליובאוויטש שהרב כנראה נפטר ועכשיו הם מחפשים רב והם רוצים להביא רב דוקטור. רב אה-

36:43 דובר 11 מתחדש.

36:43 דובר 2 מתחדש. וחס וחלילה אני רוצה שיהיה שם רב ליובאוויטש כמו שצריך שאני אגיע אליו ואני מציע את גוטניק. זאב.

36:56 דובר 11 מוטק'ה זאב.

36:57 דובר 2 מוטק'ה זאב, אמרו לו מוטק'ה זאב שהוא יהיה הרב שם של ליובאוויטש בלונדון. אז תיסע לשם ותעשה כל מה שאתה יכול לראות שהוא יקבל את המשרה. איך יעשה? מי יעשה? הוא לא מכיר אף אחד. בקיצור הוא הגיע לבית הכנסת והתפלל שמה בלונדון. עוד שבוע, עוד שבוע. תכיר את האנשים קצת, תכיר את האנשים. והתחיל פתאום להגיד לכולם שזה אנ"ש ליובאוויטש שהם הקימו את זה במסירות נפש, באו מרוסיה מכל הזה וצריך להמשיך באותו הקו לא לשנות ולא להפוך וזה. ויש רב גדול ודרשן והיה, היה נואם בחסד עליון. באמת אדם חכם מאוד וזה והוא מתאים לכם כי הוא באמת ליובאוויטש האמיתי והוא ינהיג כמו שצריך. וזה הלך מאחד לאחד, אחד אחד. זה ישב בירושלים. הוא לא בא לאסוף כסף. היו מביאים בירושלים. מה עניין לא. הוא בא, מדבר טוב. מי אנחנו ניקח לרב? זה חלק תקזו, חלק זה. יום אחד אחרי התפילה והיה שם כל הזמן. אחרי התפילה הגבאי הראשי קורא לו לחדר שלו, קורא לו לחדר שלו, אומר שב בבקשה. חיוך גדול. הושיב אותו והוא ישב מולו בצד השני של השולחן קטן. דבר ראשון הוא מוציא חבילה של אקורדיון. אני יודע מה זה-

38:31 דובר 11 משטרות של פאונד.

38:32 דובר 2 ושם לידו בלי לדבר. שם ליד סבא שלי ואומר לו תראה, אתה אורח חשוב, אתה איש רואים עליך שאתה, אתה א חכם, אתה ירא שמיים והכל, אבל אתה לא מכיר כאן מה קורה. אתה בירושלים, מה אתה יודע מה אנחנו? אנחנו קהילה ותיקה ואנחנו זה אנחנו זה. אז קח את הזה ותיסע לירושלים.

39:02 דובר 11 תעשה לביתך.

39:03 דובר 2 את המשפחה שלך ואנחנו נסתדר. אז סבא אומר לי הוא סיים לדבר, תן לו לדבר. דבר ראשון, כמו שהוא דחף לי את החבילה, דחפתי לו חזקה לידו את החבילה. אמר לו תשמע, אני לא באתי לא כסף ולא דבר כי אני מדבר עליי שום דבר. התחיל לדבר מקירות ליבו כך וכך. זו קהילה שהקימו אותה במסירות נפש וזה. ועכשיו חס וחלילה יש רב שהוא רב גדול והוא רב חכם מאוד ונואם בחסד עליון. הוא יתן לכם נחת גדול והוא ישאיר את ה, את החותם ליובאוויטש האמיתי, אנ"ש ליובאוויטש. דיבר מקירות ליבו. לא פעל על הגבאי, אבל הוא ראה שכסף לא מדבר לו שום דבר. הוא נשאר שם שנה שלמה עד שהכתירו את גוטניק לרב של בית הכנסת. ואז חברא עית על זאליג כן דוך ברך עניין. זאליג יכול לשבור עניין. זה זה איך אומרים? להבקיע את מה שצריך להבקיע.

40:16 דובר 11 וואו.

40:17 דובר 2 שאלתי מה היה שם, מה אשתו עושה בבית עם הילדים, מה הוא עשה? היה שם לא יודע-

40:23 דובר 11 מה באמת? מה באמת שמעת מסבתא?

40:25 דובר 2 בוא, בוא נגמור את הסיפור.

40:28 דובר 11 כן.

40:28 דובר 2 אחר כך, אחרי תקופה לא יודע אם זה שנה או לא הרבה זמן, נפטר פתאום גוטניק הזה. אבא של חיים גוטניק נפטר פתאום צעיר. אז מיד הוראה לסבא מהרבי ריי"צ. אני מבקש ממך שתיסע ותשדך את האלמנה של הרב גוטניק עם, איך קוראים למשפחה שהתחברה איתם באוסטרליה שהייתי שם. יש להם סבא, קוראים לו סבא אברמזון אולי, אברמזון, שהיה גם מתלמידי ליובאוויטש והתחתן עם-

41:08 דובר 11 ימיןשון[?].

41:09 דובר 2 לא, לא.

41:10 דובר 11 אברמובסון.

41:10 דובר 2 אברמזון. התחתן עם האלמנה והוא ימנה את הרב.

41:15 דובר 11 את הרב.

41:16 דובר 2 וגם את זה סבא עשה. זאת אומרת שכל כולו היה-

41:21 דובר 11 מסור למשאר-

41:22 דובר 2 בכל אירופה, במדינות הכי נידחות באירופה הוא הגיע. דנמרק. יותר למעלה. איך קוראים למדינות האלה שמה? לא יאומן איפה הוא הגיע. הוא הגיע למקום-

41:37 דובר 11 פינלנד.

41:37 דובר 2 היה שם מקומות שהיה כושים בכפרים שהיה צריך לעבור שם להגיע לאיפה שהיה צריך להגיע. לא יאומן שהוא הגיע וזה היה עשרים שנה בשליחות של הרבי ריי"צ.

41:52 דובר 11 זאת אומרת עד עד עד השואה בעצם. עד כל השנים הפעים והצדיקים.

41:57 דובר 2 כנראה כן.

41:58 דובר 11 מה איך הסבתא באמת, הרבי ריי"צ כתב לה משהו?

42:01 דובר 2 לא יודע אם כתב לה בדיוק, אבל היא היה לה מאוד קשה. בטח שהיה לה קשה. היה לה קשה.

42:07 דובר 11 הביטול שלה היה-

42:07 דובר 2 מצד שני היא הייתה פעילה מאוד גדולה, היא עשתה דברים. היא הקימה את טיפת חלב בירושלים.

42:16 דובר 11 כן, הרעיון הזה-

42:17 דובר 2 היא הייתה היא הייתה, היא הייתה, קירוב אל הרברט סמואל שהיה הנציב העליון ליהודה, היא הייתה, היה לה פה לדבר ולנהל עניינים. אז בכוח זה וברכות של הרבי היא החזיקה מעמד. מוישה סלונים.

42:34 דובר 11 כן.

42:34 דובר 2 גם היה אז ילד וכולי וכולי. על כל פנים, אז זה היה המסירה והתנייה שלו. אז בבית כזה אמא שלי גדלה. אז ודאי שאיך שלא יהיה היה לה מבט אחר על כל העניינים. אה אני יודע שהיא הייתה פעם היה תנועת נוער שם דתית אבל לא חב"ד, אז היא הלכה, אמא שלי. והסבא לא רצה שהיא תלך לשם. לא רצה. אז יום אחד הוא עשה עניין והלך למנהל של התנועה הזו. אמר תראה אתם הכל דתיים הכל בסדר, אבל אה הבת שלי רוצים חינוך אחר, חסידי יותר וכאן זה לא מתאים לי. אז אנא תגיד לה ש-

43:29 דובר 11 שהיא לא מתאימה.

43:30 דובר 2 לא יכולה להיות היא לא. אז הוא אומר על הבת שלך אתה מדבר? אתה יודע מה שהיה עכשיו לפני זמן קצר היה איזה כנס. היה יובל של אחד מהרבנים שמה שלהם. אז היו בכנס והביאו את כולם ונתנו להם סנדוויצ'ים. ו-- שיוכלו לאכול בהפסקה או משהו. ודיברו גבהה גבוהה שאנחנו ככה ואנחנו והתנועה שלנו כל כך חשובה והכל ושומרים ועושים. אחר כך היה זמן לאכול את הסנדוויצ'ים. אז באו כולם חטפו סנדוויצ'ים, חטפו כל הילדים האלה ואכלו. אז אמא שלי אומרת הבת שלך, מספר לו, עלתה לבמה. היא אמרה אני יכולה לקבל רשות של דיבור? כן. לא ידעו מי, מה היא רוצה. אז היא אומרת, "תשמעו מה אני רוצה לומר לכם. כולנו באנו, דיברנו גבוה, גבוה, גבוהה. אנחנו ואנחנו ואנחנו. רק הביאו רשות לאכול סנדוויצ'ים. כולם חטפו את הסנדוויצ'ים, לא נתנו ידיים, לא אמרו מוציא, לא אמרו כלום. מה גבוה גבוה? זה צריך לעשות." אז אמרה הבת שלך, יש לה כזה אומץ ואכפת לה, דברים כאלה ולהשפיע על אחרים.

44:58 דובר 12 אז תשאירו אותה פה.

45:01 דובר 2 על כל פנים, אז זה היה כבר שנים אה-

45:04 דובר 12 ואז ואז בעצם הגיע תש"י. הוא היה, איפה הוא היה?

45:09 דובר 2 אה תש"י. תש-- הרי ב-- אה הסבא פעם הוא היה ב-- נסע-- פעם כל שנה היה נוסע לרבי הריי"צ. כמו שנוסעים ל-

45:23 דובר 12 בכל המסעות האלה?

45:24 דובר 2 כן, כל המסעות או שהיה בבית. אז הוא נסע תשרי היה נוסע לרבי הריי"צ.

45:29 דובר 12 לחגים אנשים.

45:30 דובר 2 באונייה. פעם אחת הוא נסע עם הסאטמר רב ופעם אחת נסע עם האדמו"ר מגור הקודם ה-

45:38 דובר 12 לוי שמחה.

45:39 דובר 2 לא, לא.

45:40 דובר 12 עם רעמס[?].

45:41 דובר 2 עם רעמס[?], כן, נסע איתו. אה הוא היה נוסע לרבי רגיל. גם בנסיעות שהיה בכל המקומות שהיה באזור שיכול להגיע לרבי, היה מגיע לרבי. אז פעם אחת הוא רצה להגיע לרבי ה-ה-הריי"צ ולא נתנו לו ויזה מאירופה, ממקום אחד למקום אחר. הוא שמע ששם בן של רבי היה בפריז כבר. כשבפריז נמצא החתן של הרבי, הרבי.

46:15 דובר 12 הרבי שלנו.

46:15 דובר 2 של רבי הריי"צ. אז הוא אמר אולי אני ניגש אליו ואני אבקש ממנו שיעזור לי.

46:22 דובר 12 להשיג ויזה.

46:22 דובר 2 להשיג את הויזה, אבל דרך אה הרבי הריי"צ, זה חתנו שלהם.

46:28 דובר 12 אהמ.

46:28 דובר 2 טוב, הוא הגיע לשמה והוא דפק בדלת. היא אמרה לו, הייתה שם מי שעבדה שם בבית. אמרה שהרב שניאורסון הוא היום אה לא מקבל קהל. זה היה יום שני או חמישי. כנראה יש רבי צם שני וחמישי. לא מקבל קהל. אז אה היא אמרה-- אז הוא אמר תגידי שאני בן דוד, בן דוד שלו באתי. אמרה לו, "בן דוד שלך בא, הרב זלמן סלונים." אז הוא אמר שיכנס. הרבי היה אז בפריז ולמד ירושלמי. וקיבל אותו וזה. אומר אני סלוני וזה ואני שמעתי מהשליח עליכם. עכשיו אני רוצה לנסוע לרבי הריי"צ ואין לי, לא נותנים לי ויזה בקונסוליה. אז הרבי אמר לו בסדר, אני אסדר לך. הרבי מוריד את הזיל והלך איתו לדואר וטלגרף. שלח מברק לרבי הריי"צ. הרבי הריי"צ סידר לו משם את ה-

47:36 דובר 12 בקשת אה כן.

47:38 דובר 2 הרבי הלך עם כפפות לבנות, הוא אמר ככה.

47:41 דובר 12 מסורת של הרבי.

47:42 דובר 2 תמיד הוא הלך עם כפפות, כידוע. מה יש לו חתולה[?] גם הלך עם כפפות.

47:47 דובר 12 שתי, יש שתי דעות בזה. יש אומרים ככה ויש אומרים ככה.

47:50 דובר 2 היה שם, יודע. על כל פנים הוא אומר, היה אומר תמיד בהתרגשות, "תארו לכם, הרבי הולך איתי ומלווה אותי ברחוב בשביל לסדר לי ויזה לנסוע לרבי הריי"צ." לא יאומן כי יסופר. אז אה תמיד הוא היה-- פעם אה הוא בא לוורשה לרבי הריי"צ. אז אמרו לו שהרבי הריי"צ נסע לברלין, כאן וכאן וכאן, מתארח במלון מסוים. אז הוא נסע מיד לברלין. הוא נסע לברלין, אמרו לו שהרבי ריי"צ כבר סיים בברלין וחזר לוורשה. אז הוא חזר עוד פעם לוורשה. היה לו מרץ בלתי מובן. אז הרבי ריי"צ קיבל אותו אומר לו: "ביי דיר זעליג, ורשה, ברלין, ברלין, ורשה." ברלין בכלל אין שום בעיה. טוב, אז זה הקשר היה כל כך עמוק, כל כך נפשי. אה מהרש"ב איך שהתקשר לרבי ריי"צ, זה אותו רבי ואותו הכל, ואותו נשמה ואותו דבר. רק הלבוש כאילו אבל.

48:58 דובר 13 אז מתי אתם נתוודעתם לרבי פעם ראשונה?

49:01 דובר 2 אולי אני רק אסיים שבתשמ"ט, לפני תשמ"ט, הסבא הוא הוביל בירושלים את כל ה-

49:09 דובר 13 כתב ההתקשרות.

49:10 דובר 2 כתב ההתקשרות וכולו, והוא הלך ל-ל-זה ש היה בסמרקנד.

49:19 דובר 13 הרב שלמה זלמן אליעזרוב.

49:20 דובר 2 אליעזרוב הוא היה כבר-

49:22 דובר 13 הדוד שלו בעצם.

49:23 דובר 2 הוא היה שם במושב זקנים הוא היה והוא כבר לא כל כך היה זה, אבל הוא היה תשוש והוא לא ידע שהרבי היה זה. לא סיפרו לו. אמרו לו מה אתה אומר? אנחנו רוצים ש...

49:37 דובר 13 יכתבו כתב ההתקשרות.

49:39 דובר 2 זה לרבי זה. אז הוא תפס. אז הוא בכה בכיות עצומות על איזו. אחר כך הוא אמר כן, שהוא הכיר את הרבי, הוא שמע על הרבי והוא הצטרף לכל אלה שחתמו. ואז הוא דחף את כל ה-

49:54 דובר 13 ירושלים, הוביל את הקו הזה.

49:56 דובר 2 כן, כן, מה הוא עבר. אבל אני מכיר את הרבי, כך הוא אמר. אני מכיר את הרבי.

50:04 דובר 13 אחרי גם אחרי נשמע לגבי שיכון חב"ד וכל החבורה, אבל אני רוצה לשמוע מתי אתם בעצם נת-

50:10 דובר 2 במילא ידענו שכאן משהו אחר יש כאן. כמו שהסבא אמר שבזל הגדול[?] בלבוב הוא ראה משהו אחר. ובדיוק מהשמיים. ההורים שלי, אבא שלי עבד בבנק דיסקונט, היה מנהל לשבעים וחמש שנה, אז שלחו אותו מהנהלת הבנק לניו יורק לפתוח סניף דיסקונט בניו יורק ולהתקשר עם כל ראשי התורה, ראשי החסידים.

50:40 דובר 13 שיפתחו, שיפתחו אצלם חשבון.

50:42 דובר 2 שיפתחו שזה בנק בארץ ישראל שיתנו כוח. אז בחרו בו כי הוא גם היה מומחה בעניינים האלה וגם אה הוא אה-

50:53 דובר 13 שומר תורה.

50:53 דובר 2 יכול לדבר עם כולם ולהסביר להם וכולי. הם נסעו, הם נסעו לתקופה יחסית קצרה, חמישה שבועות תשרי עד אמצע חשוון, כמו עכשיו. והילדים איפה נשארו? סבא וסבתא. סלונים כמובן. עברנו תשרי, היינו שלושה ילדים. עברנו את התשרי במחיצת הסבא מסלונים מהבוקר עד הלילה ומהלילה עד הבוקר. אז זה עוד ועוד.

51:25 דובר 13 אז כבר קיבלתם-

51:27 דובר 2 ארוך. לא רק שאתה בא לבקר, אתה רואה חיים. מה זה תשרי אצל חסיד מה זה יוסף בתשובה[?]? מה זה תקיעות, הוא תקע ב-

51:37 דובר 13 איפה, איפה הוא התפלל אז?

51:38 דובר 2 אני לא מתכוון בשיכון חב"ד שהוא הקימו, הוא הקים את שיכון חב"ד.

51:41 דובר 13 זה אני יודע, אני אומר, אבל זה כבר היה אחרי כמה-

51:43 דובר 2 תשח"ג זה היה.

51:44 דובר 13 אה הוא הקים את תשח"ח הרי-

51:45 דובר 2 תשח"ג, תשח"ג כן. אז תשח"ג זה היה, היה דירה בשיכון שזה היה בית הכנסת בינתיים. עוד לא בנו למטה את בית הכנסת. המקווה עוד לא היה. זה היה בתחילת השיכון, אבל שם היה. אז דבר ראשון הוא אמר את הפסוקים כמו שהוא-

52:02 דובר 13 את התקיעות

52:02 דובר 2 הרבי הרש"ב היה אומר, אני חושב שהרבי גם אומר - מי שהיה אצל הרבי יודע שזה משהו, כנראה אותו, אותו, אותו, אותו ניגון, אותו זה. אז הוא אמר שם את הפסוקים, את כל הזה, כמו ש-- הוא חי את זה כאילו מחדש, ראית. ואחר כך הוא אמר שהוא לא יודע עכשיו אם יהיה לו כוח לתקוע, כבר היה חסיד מבוגר, אז הוא ינסה. אם הוא יתקע תקיעה אחת אולי אז זה, אחר כך ימשיכו מישהו אחר, וככה ו-- אבל כל כולו נזל כולו ו-ב-ב-בפסוקים וזה מההנהגה ומה-- ראית הרבה דברים. בסוכות וזה וזה ו-"שמחת בחגך" מה פירוש? מה זה פארברענגען, שיש פארברענגען. ישבו שם הרבה חסידים, מהחסידים של בעל"ם[?], התוועדו משפחת רבינוביץ', נחום רבינוביץ', אה אחים, רבי הלל, אה כמה שעוד הרבה. אה אייזנבך היה, צבי אייזנבך ועוד אחים שלו. צעירי חב"ד של אז התוועדו. היו גם זקנים שהיו שמה. טוב, אז ממילא היה כבר מובן שהתחלנו להגיד את התהילים. זה בעצם היה הטעימה שלפני הבר מצווה שלכם. כן, נכון, נכון. אז התחלנו להגיד תהילים של הרבי כמובן והתחלנו ללכת בתפילין כמו שצריך. כשההורים שלי חזרו, שיהיו בריאים, על אב השלום. כן. חזרו, אז היו אומרים זה על הארץ, חזרנו הביתה, אבל כבר הרגישו ש יש כאן איזשהו התעוררות. של הנהגה, הנהגות. ולאט לאט, לאט, לאט, לאט, אה הוא הקפיד על זה יותר, הקפיד על זה יותר, מה שחסידים מקפידים וכולי. אמרו לו, בהתחלה זה היה נראה כאילו העולם נגמר. אבא שלי למד ביצחקים[?]. אבא שלו היה מנהל בית יעקב הישן, בית יעקב הישן זה לא בית יעקב המודרני. הישן. הפרושים ששומרים על ה- האמיתיים מסורת. כן. רק מה? אבא שלי

54:11 דובר 2 הוא אידישער לעבן סלונים. אז בשבתות בבוקר היו נפגשים ולומדים חסידות ביחד. ככה הסבא ביקש מהחתנים, שני חתנים היו לו, היה לומד חסידות. מה, לקוטי תורה[?]? למד קונטרס פיל[?], קונטרס הוויל[?], למד. הרבי הרש"ב, אבא שלי מספר שהיה לומד איתו כמה שלוש מילים ומעיינות של מים מהעיניים שלו. דמעות. איפה בן אדם כזה? הוא קורא כמה מילים בקונטרס ונשפך לו דמעות כל הזמן. גם הוא העיד שזה, זה נכנס, נכנס. אמנם הוא נשאר בשלו. אהמ. אבל הוא, אחרי הדבר הזה שבהתחלה הוא לא כל כך הבין איך זה יכול להיות שהוא נוהג במנהגי אשכנז. והילדים מתחילים- מחליפים את המנהגים למנהג אחרים. כל אבא רוצה שהילדים שלו ימשיכו. אחר כך הוא ראה את התוצאות של כל הדבר הזה והיה לו כל כך הרבה נחת עד שהוא בעצמו הרבה הרבה דברים, היה קם בארבע בבוקר להגיד תהלים. אז עוד לא היה רמב"ם, אבל אחר כך הוא היה רמב"ם גם כן. אבל בהתחלה דבר ראשון הוא היה קם להגיד תהלים. אחר כך, זה השתנה לגמרי. אה ממש העריץ את הרבי. הוא היה אצלו הכל. הוא נסע לפני כמה שנים כבר כשהיה יותר מבוגר לניו יורק בשביל לעזור לאיזה יהודי. יהודי ביקש ממנו עזרה. אז הוא אמר, "אני בא אליך". הוא יצא כאילו לפנסיה כבר. אז הוא בא אליך. אז הוא בא לשם, היה שבוע ימים מיטלטל, לא יודע איפה הוא אכל, איפה הוא שתה ועזר ליהודי הזה. איפה הוא התפלל? אצל הרבי, זה לא משנה איפה התפלל. וכל פעם שהיה אצל הרבי, אם בפארברענגען ואם בזה במשך כל השנים היה כמה וכמה פעמים עם אמא שלי אצל הרבי, תמיד הרבי היה מחייך אליו.

56:16 דובר 2 תמיד הרבי היה מדבר אליו. תמיד הרבי נותן לו משהו, יין במיוחד ותמיד ובסמכתו הוא היה אומר יש כאן בור פה בשניים. לא קיבלתי הקופא. מה זה הדבר הזה? אומר לגבי מקור. הרבי אומר היה לו כל, כל ההתרגשות שהוא ישב אחרי הרבי. הרבי דיבר איתו וצחק ונתן לו ולחיים.

56:41 דובר 14 אז בשנת תשנ"ח הוא היה אצל הרבי אז?

56:43 דובר 2 בטח.

56:44 דובר 14 מתי?

56:45 דובר 2 בייחוד אז בטח.

56:46 דובר 14 אה כן, אז מה היה?

56:47 דובר 2 בטח בטח.

56:48 דובר 14 עם אמא?

56:49 דובר 2 כן, בטח. הרבי כבר אז דיבר על הילדים. אני חושב שעל כל פנים. אז פעם אחת שהוא חזר מהנסיעה הזו שהוא נסע לבד לעזור ליהודי, אני כבר הייתי מבוגר, בשליחות כבר. אז חשבתי לעצמי הוא כבר אדם מבוגר, נסע לבד בשביל לעזור ליהודי ויחזור חזרה לבד ויסע לנסיעה הביתה לירושלים. אמרתי אני אסע ללוד ואפגוש אותו. ישב איתו ברוך הבא, לתת לו קצת חיות.

57:21 דובר 14 עידוד.

57:21 דובר 2 מה אדם מיטלטל וזה לא בשביל עצמו, בשביל יהודי אחר. לעזור לו וחוזר לבד ונוסע לבד. לא, אולי זה שיגעון, אבל ככה הרגשתי שצריך לעשות את זה. אז טוב, אז עוד היה כזה מסך שהיו רואים מי, מי הולך לצאת.

57:37 דובר 14 מי שמגיעים.

57:38 דובר 2 מי מתכונן לצאת מהמכס שמה. אז חיכיתי, חיכיתי עד שראיתי שהוא זה אז רצתי יותר קדימה. הוא יוצא משם מהמכס שם והולך. אז אני בא אליו. אבא, ברוך הבא. מחבק אותו. הוא לא, הוא לא אומר לי כלום. הוא לא עונה לי. הוא אומר לי אתה יודע, באיזה רצינות הוא אומר לי, "אתה יודע, חשבתי לעצמי איך אני אתפלל מחר שחרית בלי הרבי ושאתביישתי." את ההווי של, של לחיים של כל ה-ה-הבחורים. אני הייתי אצל הרבי והייתי בקבוצה והייתי בזה ותמימי והייתי זה.

58:22 דובר 14 הוא אחרי שבוע זה, זה מה שקשה לו.

58:25 דובר 2 הוא לא אומר לי שלום. הוא אומר אני אגיד לך. חשבתי לעצמי איך מחר בבוקר אתפלל שחרית בלי הרבי.

58:33 דובר 14 משיעה[?], זה השפעה.

58:35 דובר 2 אז אתה רואה שהרבי תמיד הרבי כותב לו מכתבים, היה כותב לו מר חוטוני[?], מר חוטוני[?]. טוב, על כל פנים.

58:45 דובר 14 הגעתם לשנת הבר מצווה ואחר כך ככה התחלתם להתק-- מנגנים. איך היה המעבר?

58:55 דובר 2 בהתחלה למדתי בישיבה קטנה קול תורה בירושלים, מפורסם, ועשינו שם בסדר שיעור תניא עם רבי יוסף סגל.

59:07 דובר 14 זה היה בישיבה קטנה או בישיבה גדולה?

59:09 דובר 2 בישיבה קטנה. כן, לפני כן הלכתי לכפר חב"ד.

59:11 דובר 14 כן.

59:12 דובר 2 אבל אה בסודי סודות הלכנו והוא היה מגיע. הוא היה עושה דברים גדולים, הרב סגל.

59:21 דובר 14 אהמ.

59:21 דובר 2 לימד בהרבה מקומות. זה היה בסתר ואחר כך תפסו אותנו והיה רעש גדול ולא יודע מה. והסבא שלי הלך לרבי זלמן אוירבך, היה יהודי מאוד יקר, מאוד בעל לב גדול. הוא לא היה מסנגר בכלל.

59:43 דובר 14 הליטווישער, ירושלמי.

59:45 דובר 2 כן, הוא היה קשור לרבי הרבה. הוא כותב לרבי בכאלה מילים כאלה ביטול לרבי. אז הוא אמר לו מה, מה הכעס הגדול? מה? על תניא וזה? מה? איזה עוול, איזה זה? אז הוא גם כן אמר שזה לא, זה לא עוול. אבל היה המשגיח שהוא-

1:00:05 דובר 14 השפיע עליו יותר.

1:00:06 דובר 2 אז זה היה השנים האלה וכמובן שהיינו זה אחי היה אצל הרבי באותן השנים.

1:00:17 דובר 14 או, אז זה מה שרציתי לשמוע.

1:00:18 דובר 2 אצל הרבי.

1:00:18 דובר 14 אז שלום דובער היה אצל הרבי. טוב, של חבוב.

1:00:21 דובר 2 חבוב, כן, הוא גם היה אצל הרבי ואני הייתי, אה, אז בחבוב הייתי בישיבה של-

1:00:27 דובר 14 בקול תורה.

1:00:28 דובר 2 בקול תורה. אז הוא נכנס ליחידות. הרבי אומר לו: "מה נוגע-- בנוגע לאחיך", אומר לו, "אה, אתה שולח לו מה שמדובר כאן ב-בהתוועדות?" אז, אה, אומר, אה, לא. אז הרבי אמר: "לא מתכוון כל השיחות, אבל מה מדובר. תשלח לו. תשלח מה שמדובר כאן ובמשך הזמן הוא יבוא גם תחתיהם", הרבי אומר לו. בלי שרמשנו[?] אפילו אמר לי-

1:01:00 דובר 14 אתם כתבתם משהו לפני זה? לבר מצווה, משהו?

1:01:04 דובר 2 בר מצווה כתבתי ולפני הבר מצווה גם כן יש לי מכתב מהרבי. בגיל אחד עשרה, שתיים עשרה.

1:01:08 דובר 14 למה?

1:01:09 דובר 2 אה, כתבתי לרבי שאני הלכתי לישיבת סרד-

1:01:12 דובר 14 או.

1:01:12 דובר 2 בזה ו... מאוד זה ובקש ברכה. הצליח. הרבי כבר אז כתב לי-

1:01:22 דובר 14 מה?

1:01:24 דובר 2 מה ש-- יעני, אה, "נעם לי לשמוע שאתה משתתף בהתוועדויות חסידי חב"ד ואתה נ-נענה מזה ו-- אה, אני מאוד, אני זה שאתה גם לוקח מההתוועדות לימים שלהך עם זה. להתנהג ככה כמו יליד משפחה חסידית. אתה מתנהג, לוקח את האלה, את האלה.

1:01:45 דובר 14 זה בגיל אחד עשרה.

1:01:46 דובר 2 אחד עשרה. אז זה, זה היה לאט לאט ה...

1:01:51 דובר 14 ואז כתבת עבור בר מצווה.

1:01:52 דובר 2 אחי אמר לרבי ביחידות ש-- קשה כשהוא כבר לומד בחב"ד ואחותו רבנית אשכנזי כבר לומדת גם כן בכפר חב"ד. אז אחד נשאר לבד. לומד בבית קול תורה, נו זה, גם אותו הרבי אמר: "זה יהיה יותר קל מאשר איתכם, כי כבר הם, אה-

1:02:15 דובר 14 הכנתם את הדרך.

1:02:16 דובר 2 הם כבר הבינו ש-- הם כבר הפנימו שהילדים שלהם הם, אה-

1:02:20 דובר 14 אה, ההורים הפנימו.

1:02:21 דובר 2 הם כבר יודעים כבר. וכך היה באמת. כך היה. זה היה שלבים, שלבים.

1:02:28 דובר 14 תהליך. אז מתי, אה, מתי עברתם?

1:02:33 דובר 2 עברתי בחשוון תשכ"ח. עברתי לכפר חב"ד, ישיבה גדולה. נסעתי שם ברכב, ישבו איתי בחורים צעירים כמוני, אה, ביניהם חיים שלום סגל, רבי יוסל סגל ממגדל העמק. איתם נסעתי במונית לכפר חב"ד לעוד כמה שאני לא זוכר והתקבלנו באותו היום-

1:03:00 דובר 14 כלומר שעכשיו תחילת, תחילת שנות השישים עכשיו.

1:03:02 דובר 2 כן. אז התקבלנו בתור תלמידים בחב"ד.

1:03:07 דובר 14 בחרו אתכם?

1:03:08 דובר 2 כן.

1:03:08 דובר 14 מי? יענקל?

1:03:10 דובר 2 יענקל, אולי מוטקה, עליו השלום. והנה קיבלו אותנו, אתה רואה.

1:03:17 דובר 14 אהמ.

1:03:19 דובר 2 ואז היה גם כן חוויה מאוד גדולה, כי הבנתי שאני לא הולך לאותו מקום שהייתי.

1:03:26 דובר 14 נסעתם קודם לשבתות? הייתם נוסעים או שזה היה הפתעה כזה לנסוע לשם?

1:03:30 דובר 2 נסעתי בשבתות. בשבת אחת כן, הייתי גם נוסע לגיסי הרב אשכנזי עליו השלום, לשבתות ולהיות אצלו וגם כן אז, אה-

1:03:41 דובר 14 כבר היה גר, כבר הוא התחתן אז?

1:03:43 דובר 2 כן.

1:03:43 דובר 14 מתי הוא כבר התחתן?

1:03:44 דובר 2 בחופשה הוא התחתן.

1:03:45 דובר 14 אה.

1:03:46 דובר 2 בחופשה הוא התחתן.

1:03:47 דובר 14 אהמ.

1:03:48 דובר 2 על כל פנים אז, אה, היה הרגשה מאוד מיוחדת, אה, רבי שלום חיים.

1:03:56 דובר 14 אהמ.

1:03:56 דובר 2 רבי שלום חיים, אה, כל בחור היה נותן לו כל מיני, אה, חיזוקים כאן, חיזוקים משם. היה דואג שיבוא לדבר איתו. פעם אחת הוא קרא לי בתפילת התפילה ודיבר איתי, אבל דיבר איתי חסידות. עניין חסידות דיבר איתי. הסביר ושאל וענה עד קריאת התורה. לא התפללתי. מה, מה צריך להיות מניין לא? אז החזיק אותי קריאת התורה. אז הפסקנו כי זה דיבר ודיבר חצי לב. אני לא יודע לדבר בהתעוררות. היה בעל רגש וב-- היה מבין בחור, מה זה בחורים, היה לו כוחות חסידיים מיוחדים וככה לאט לאט נכנס יותר פנימה, יותר פנימה. אחר כך התחילו להגיד לנו ש-- שעוד מעט י"ט כסלו צריך לנסוע לישיבות תיכוניות, לדבר שם, לפעול שמה. היה רביניו[?] ברנשטיין, היום הוא-

1:05:04 דובר 15 נהיה חסיד חב"ד.

1:05:04 דובר 2 נהיה חסיד חב"ד. היה בחור מבוגר ממני, היה בחור חסידי מאוד ודוגמה וזמר. אז אנחנו נסענו ביחד לישיבה בעיר, אה, אה, עיר גנים או משהו בפתח תקווה.

1:05:23 דובר 15 כפר גנים.

1:05:24 דובר 2 כפר גנים. כפר גנים. הייתה ישיבה תיכונית כנראה.

1:05:26 דובר 15 כן.

1:05:27 דובר 2 טוב, אני לא יודע כלום, אני טוב, קצת הייתי ב-

1:05:31 דובר 15 זאת אומרת ממש כמה שבועות אחרי שהגעתם.

1:05:33 דובר 2 כן, כן, אני חושב או שזה היה כבר בשנה אחרי זה, אבל בתחילה שהייתי. לא הייתי רגיל לדבר כלום ובא, אני צריך לייצג את, את הרבי ואת החסידות. אז טוב. אז היינו שם בחדר אוכל עם כולם ושרנו איתם וזה. אחר כך ראש הישיבה אומר, "אחרי האוכל התחלקו לשתי קבוצות. יודע מה? ט', י', ד', י"ב. זה אתה תיקח, עובר את הקבוצה הזו ואתה תיקח את הקבוצה הזו." מצאתי את עצמי שתי קבוצות גדולות, כל הבחורים, הכיפות הסרוגות, התמימים. אני צריך עכשיו ל-

1:06:15 דובר 15 לרומם אותם.

1:06:16 דובר 2 אני אפילו זוכר מה, מה דיברתי איתם אפילו. וברוך השם, פעם ראשונה שבכלל הייתי מוכרח לדבר כבר, לשתוק וקצת ממה שהיה לי וקצת ממה שהיה לי. את הרעיון שדוחף אותי עם את הרעיון של חסידות וזה היה התוועדות, יכול להיות ההתוועדות הראשונה. זהו, אחר כך היינו נוסעים עוד ועוד. אחר כך הזמנים שהיו נוסעים אנ"ש אברכי כפר חב"ד לכל מיני ערים, באים לעיר, נמצאים באיזה דירה והולכים לבית הכנסת לדבר וזה. אז גם אז נסעתי איתם והלכתי איתם ולאט לאט התקרבתי.

1:06:55 דובר 15 אז כבר היה, כבר היה מבצע תפילין כבר.

1:06:58 דובר 2 מבצע תפילין היה בכ"ז.

1:07:00 דובר 15 נו, אז כבר כשהגעתם לישיבה כבר היה מבצע תפילין.

1:07:03 דובר 2 כן, כן.

1:07:03 דובר 15 איפה הייתם נוסעים? נוסעים-

1:07:05 דובר 2 הייתי נוסע לתל אביב.

1:07:06 דובר 15 מהכפר היו נוסעים לתל אביב כל שבוע.

1:07:09 דובר 2 לתל אביב היה עליו השלום, הרב קוטייר[?], ר"פ. הוא היה בחור חסידי, כף רגל עד ראש.

1:07:18 דובר 15 אהמ.

1:07:18 דובר 2 היה מביא משאית. אל תגיד לי שזה-- טיולית קראו לזה, שזה היה, היו ספסל מכל צד, היו מקפלים אותם ויושבים עליו. אבל זה לא היה באוטובוס-

1:07:31 דובר 15 נוח.

1:07:31 דובר 2 נוח ומסודר. היו תופסים על המשאית ומורידים את הקרשים וכל שבוע היה טופס. היו כותבים כמה אנשים הניחו, באיזה מקום היית, בערך שעה עד שעה לשלוח לרבי את הדו"ח. והיינו אז התחיל המבצע הזה וזה היה חשמל היה. כל שבוע היה מוחאי כפיים, אומר, "מבצע תפילין, המשאית הגיעה." ר"פ עליו השלום היה יהודי מאוד מיוחד, עליו השלום. אז זה המבצעים האלה וכיוצא.

1:08:08 דובר 15 מה, מה היה בקשר עם הרבי אז בעצם חוץ-- כתבתם לרבי כבחורים?

1:08:13 דובר 2 בטח, בטח.

1:08:14 דובר 15 מתי היה? היה סדר מסודר מתי כותבים?

1:08:17 דובר 2 ביו"ד שבט כתבו איזה... זה הרבי עונה.

1:08:21 דובר 15 באופן אישי?

1:08:21 דובר 2 הפתק שלו מיום ההילולא, היה פתק ליום ההילולא והיה פתק מיום ההילולא. הרבי עונה גם על הפתק הראשון וגם על השני לכל אחד וכך.

1:08:32 דובר 15 תשובות פרטיות?

1:08:33 דובר 2 כן, תשובות פרטיות, פרטיות לכל אחד. אה, העיקר היה בליבנו היה חם ליבי בהגיגי שצריך לנסוע כבר לרבי. צריך לנסוע לרבי, צריך לנסוע לרבי. אז אחרי שנתיים שהיינו שמה, הגיע תש"ל. אז כמובן שזה הקבוצה הקודמת נסעה בחופשה.

1:08:59 דובר 15 בפסח.

1:09:00 דובר 2 כן, פסח אז זה היה לפסח.

1:09:02 דובר 15 אהמ.

1:09:03 דובר 2 אז הבנו. בערך בכסלו כתבנו לרבי שהיות שאנחנו הקבוצה שעומדת בעזרת השם לבוא לחצות זה, אנחנו של הרבי, אנחנו מבקשים ברכה להצלחה שנהיה חסידים, שנהיה זה ונלמד ולהיות תלמיד הרבי. הרבי ענה לנו תשובה בכתב כללי ובסוף הוא כתב שורה שלמה בכתב יד קודש, אה, "ברכת הצלחה בלימוד התורה בקיום המצוות תוך אהבה ויראה". כתב אהבה ויראה. הוא חבר'ה, יש שם אהבה ויראה הוא כותב. אחר כך עשינו הגרלה. מי זכה בכתב הזה, כולם קיבלו צילומים. מי יקבל את הכתב? אני זכיתי בכתב. יש לי את המכתב שהרבי כותב, בלימוד התורה-

1:09:53 דובר 15 תוכן.

1:09:53 דובר 2 עם הביטול תוך אהבה ויראה. טוב, אז שמחנו, קפצנו, השתוללנו. כל טוב וזה. הגיע לפני חג הפסח שהיינו צריכים, אה, לנסוע. פתאום מודיעים לנו מההנהלה או משהו. לא, לא נוסעים, נוסעים רק בתשרי כמו פעם מתשרי לתשרי. מה פתאום. אנחנו רוצים לנסוע, אנחנו רוצים לנסוע. ברור שאנחנו נוסעים. מה? לא נוסעים, לא רוצים לדחות, רוצים לנסוע. לא, אי אפשר. לא נוסעים, זה אי אפשר. אז אחד מתוכנו, מהקבוצה שלנו, כתב מכתב לרבי וכתב שרצוננו לנסוע לרבנו ואז רצוננו לנסוע לרבנו ולא נותנים לנו. אה, לא יודע מה לעשות. למה כתבת דברים כאלה? זה חס ושלום זה יותר מדי הרט"ה[?]. ורצינו לצלצל שם שביום גליי[?] או זה לא יעבירו את המכתב.

1:10:55 דובר 15 זאת אומרת שהוא סיפר לכם את זה אחרי שהוא כתב, אז רציתם ש...

1:10:59 דובר 2 בסוף לא הצלחנו. טוב, בסדר, אבל אמרנו להם שאנחנו לא מסכימים. אין מה לעשות, לא נוסעים וזהו. שבת, ששבת ספורה זה היה, אולי שני אדרים באותה שנה. אז הרבי התוועד והרבי פתאום אומר שבחורים רוצים לבוא וללמוד. עוד דבר, בדיוק שבת הגדול היה אז תש"ל, אז ר' שלום חיים הגיע לרבי. אז הוא היה ביחידות. אז הרבי אומר לו, "מתי בא הקבוצה בעזרת השם?" הרבי שאל אותו. הוא אומר, "תשרי, תשרי." אז אומר הרבי, "הבחורים כתבו לי שהם באים לפסח, הם באים בניסן. זה לא מספיק, הרבי? זה טוב." טוב, אבל הרבי כבר אמר את זה. אחר כך באותה שבת פרשת בא נדמה לי, הבחורים רוצים לבוא ללמוד בישיבת סתער[?]. משה דיין פשטייט[?]. אז בוקר תפקומן ווערן דו בישיבת סתער[?]. משה דיין, מויליאמס[?], צריך לבוא לכאן.

1:12:05 דובר 15 הוא היה שר הביטחון.

1:12:06 דובר 2 ללמוד, לא, לא סידרו מיטות. מתוק, בסדר, ועם גן סיוע. הרבי מרים את היד למעלה עם גן סיוע, פעמיים עם גן סיוע. בכל ניו יורק אין מיטות. אין מיטות בשביל הבחורים. מיד מוצאי שבת, ר' וולף קיבל את הידיעה שאין דבר כזה בתשרי. הרבי אמר שצריכים לסדר, אז ההנהלה שם, תסיעו אליו. יצא לעשות, שלחו אותנו לרופא. אז לא יכול לנסוע לאמריקה בלי שהרופא כותב שאתה- שאומרים שאתם בריאים. אתה בריא ואתה יכול להגיע לאמריקה גדולה וכן הלאה וכן הלאה ו- זה ששלום חיים, הרבי אמר לשלום חיים ביו"ד שבט, הוא לא סיפר לכם את זה קודם? לא ידעתם את זה? כבר לא זוכר, זה כבר הרבה שנים מאז, אבל כן. הוא אמר לו שהבחורים כתבו לי שהם באים לפסח. אז הרבי כל אחד אצלו, הכל אצלו נמצא. אז בזריזות שלחו אתכם לרופא ו- לרופא, שלחו לכאן, שלחו לשם, לסדר בעיות זה טיסה וכולי וכולו. וזכינו כמו שרצינו וכמו שחשבנו והגענו לרבי. הגענו לרבי בט' ניסן, אה, תש"ל היה מאוד מאוד קר. מאוד קר. לא מכירים מקום של ניו יורק. ניסן, קר? לא הבנו מה קורה כאן. והיו מלא מכוניות באיסטערן פארקוויי ונסעו וכל מכונית קופצת ויוצא אש של כל הגיבורים. לא הבנו כבר מאוחר בלילה מלא מכוניות. בארץ זה בקושי ביום היה מכוניות וכאן מלא מכוניות נוסעות ואנחנו עומדים בקור מחוץ לזיו זנטי[?] מחכים שהרבי יצא מהחדר. הרבי יצא מהחדר מיד והוא ייסע הביתה, אז תוכלו לראות את הרבי. אז כמובן שחיכינו, חיכינו כמה שעות חיכינו ואמרו לנו אם תראו שהחשמל בחדר של הרבי- נכבה. בא, סימן שהרבי רוצה לצאת. אנחנו כבר עמדנו בשתי שורות. היו ארבעים, ארבעים בחורים

1:14:20 דובר 2 היינו כאילו עשרים בצד אחד ועשרים בצד שני. באמצע רווח שאפשר לעבור. וחיכינו וחיכינו וחיכינו וחיכינו. השעה אחת עשרה וחצי בלילה נכבה האור ואנחנו עמדנו והתחילו, החריבו. תוך שניות הרבי עמד בפתח. מישהו- מחזיק את הדלת. פתח את הדלת והרבי עמד בפתח, זיו פניו במלוא הדרו. ואז כל הבחורים התחילו להגיד ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם. ושמעת את כל הבחורים והרבי עבר בין שני הטורים. איך אומרים משמר כבוד. הרבי עבר באמצע ותוך כדי הליכה הוא אמר, הכל שמאוחד הפסח ונפרד החודש של פסח. חג הפסח השנה שמח והכנסה מהירה לפסח. אחר כך הרבי המשיך וכולם רצנו לראות את הרבי, לראות, לראות את הרבי, לראות את הרבי ואחר כך הוא הסתובב בזה ישר ושמאלה ושמאלה ואז מהמכונית הרבי עשה לנו עם היד ככה נופף לנו. לשלום. מיד כולם עשו- ריקוד. ריקוד גדול והתרגשות גדולה וזהו ככה היה. שמה היינו שמה אנחנו חשבנו שכאן נהיה וכאן נחיה ונשארנו כאן, שכאן פה תיקבו עזרי. מתי היה הפארברענגען? מתי היה הפארברענגען הראשון? מיד, מיד, מיד בשבת, אה, אנחנו אומר ביום רביעי. יום חמישי עלינו לתורה בבניין של הרבי. הגבאי. נכנס לקריאת התורה בבית הכנסת הקטן. כל ארבעים בחורים היו שמה ואחרי שהרבי עלה שלישי, אז הוא התחיל לעבור, להגיד הגבאי על יד הרבי. הרבי הסתכל כל אחד ואחד. הגבאי היה טוב. כל אחד הרבי הסתכל. זה היה בשבת הזו היה, היה הפארברענגען הראשון. ואז כשהרבי נכנס להתוועדות אני זוכר. אז הרבי עשה סימן לרב יואל שיגיד ניגון של מאמר. אז היה הרבה ניגונים מאמרים בניגון היה. אז הרבי ביקש כל פעם היה שתי שיחות. הראשון היה עם מאמר.

1:16:40 דובר 3 אז בוא נתחיל עם מאמר.

1:16:42 דובר 2 עם מאמר. החודש הזה לכם או יש חודשים.

1:16:53 דובר 3 זה היה י"ב ניסן.

1:16:55 דובר 2 היה י"ב ניסן.

1:16:55 דובר 3 אמרת שהגעתם-

1:16:57 דובר 2 היה י"ב-

1:16:58 דובר 3 אז י"ד. לא ידעתם אבל על י"ד ניסן כלום.

1:17:03 דובר 2 ידענו שי"ד ניסן.

1:17:04 דובר 3 אבל עוד לא, לא היה פארברענגען, אבל לא.

1:17:07 דובר 2 שנה הבאה.

1:17:07 דובר 3 היה פארברענגען. נגיע לזה. לזה נגיע עוד מעט.

1:17:10 דובר 2 אבל היה מאמר.

1:17:11 דובר 3 הנושא עם מלכו.

1:17:13 דובר 2 להעלות את השם. לא.

1:17:14 דובר 3 ביום השישה עשר.

1:17:15 דובר 2 ביום השישה עשר כבר היה, היה מאמר עד ב-- ל"ג-

1:17:18 דובר 3 אבל לא היה משהו מיוחד בי"ד ניסן כאילו. לא, בהתחלה לא.

1:17:24 דובר 2 לא משהו מיוחד.

1:17:25 דובר 3 ואז הרבי אמר מאמר בתחילת הפארברענגען.

1:17:27 דובר 2 זה היה ביום שישי.

1:17:28 דובר 3 כן.

1:17:29 דובר 2 אני יודע שהרבי נולד ביום שישי גם.

1:17:30 דובר 3 כן. הרבי גם התבטא פעם.

1:17:32 דובר 2 הוא לא מספיק או משהו כזה, אבל ראינו את הרבי ביום שישי כמובן. לא אסור ל--

1:17:41 דובר 3 ואז הרבי התחיל מאמר והתייחס לזה שהגעתם בפארברענגען.

1:17:44 דובר 2 או.

1:17:45 דובר 3 מה היה?

1:17:45 דובר 2 בשיחות הוא אמר באים גם בחורים שהם באו ללמוד, אה, תורה. זה בשביל לדעת. הם לא באו בשביל, אה, אה, להכיר את שמות הרחובות. הם באו ללמוד תורה ואה, זה המטרה ורק זה המטרה. משהו כזה. הרבי מתבטא שמי שלא מבין את זה, זה העניין וזה המטרה. זה יכול להיות לפני פסח ל--

1:18:17 דובר 3 לחזור.

1:18:18 דובר 2 לחזור כאילו.

1:18:19 דובר 3 היה משהו גם בשדה התעופה, משהו שהיה הוא ראה שאתם באים לדעת ללמוד שאתם באים ללמוד לו.

1:18:25 דובר 2 אה, זה פרוינד.

1:18:26 דובר 3 מה היה?

1:18:27 דובר 2 זה אמר הרבי.

1:18:28 דובר 3 פרוינד הגיע לשדה התעופה משהו.

1:18:30 דובר 2 אמרתי זה-- אמר לכל מיני בחורים שהוא החליט שצריך להגיד להם. אתה יודע למה אתה נוסע, בשביל ללמוד ולשמור את הסדרים ובשביל זה אתה נוסע. היה לא יודע מה הסיבה, אבל לא, לא חושב שזה היה ברבי. גם בשביעי של פסח. סיום הפארברענגען בשביעי של פסח היו גילויים גדולים. אז הרבי עשה מחבוא.

1:18:50 דובר 3 מה היה?

1:18:50 דובר 2 מחבוא, היום של מחבוא הוא דיבר.

1:18:53 דובר 3 אני לא יודע. תספרו.

1:18:54 דובר 2 הרבי א-א-אמר שהמאמר היקר הזה של מחבוא שעכשיו הם מוציאים אותו לאור, יוציאו אותו לאור או משהו כזה. הרבי אמר-- דיבר הרבה על המעלה של המאמר הזה והמיוחדות של המאמר הזה שעכשיו הוא הדפיס. אני זוכר שזה לא היה מודפס. כל הדברים האלה, גם על בייס זה לא היה מודפס. זה כבר אחרי זה הרבי אמר שהדפיסו אותו והכל היה בסטנסיל כזה, קופיר מה שנקרא. אז הרבי בסיום המאמר, בסיום ההתוועדות של שביעי של פסח, לפני שהוא יצא הוא הרים את המצות שלו שהיה לפניו, שתי הידיים ואמר בעיניים עצומות. נגיד בעברית, כמו שעכשיו יש שתי קבוצות. קבוצה אחת שהייתה כאן שנה שעברה עד פסח. קבוצה שנייה שבאה מהרצקיינדש[?] עכשיו לפסח. שייקחו את המצות האלו, יעשו פארברענגען ביחד ויקדישו החלטות טובות וזה היה כאילו היציאה מהסך הכל של ה--

1:20:04 דובר 3 של פסח.

1:20:04 דובר 2 של פסח, כן.

1:20:06 דובר 3 לפני שאני אגיע שנייה לפסח אז, אמ, סבא עודד אתכם לנסיעה? הוא הכין את-- שמח שאתם נוסעים?

1:20:13 דובר 2 בטח ששמח. היה מעניין שבפעם האחרונה שסבא הגיע לרבי, כל שנה היה נוסע מ-י' שבט עד פסח, אצל הרבי, כל שנה. י' שבט, פורים עד פסח, אז הוא חזר לארץ.

1:20:29 דובר 3 לפסח, פסח-

1:20:30 דובר 2 היה חוזר לארץ עם המצות של ארץ ישראל.

1:20:33 דובר 3 אהמ.

1:20:33 דובר 2 הרבי היה עושה אותו-

1:20:35 דובר 3 ללכת להביא אותו.

1:20:35 דובר 2 ללכת להביא את זה לארץ ישראל. הרבי היה אומר, "תגיע לשדה התעופה לפני ש-- תלך למטוס, תשתה מים עכשיו." אז היו עושים קבוצה מסביב סבא

1:20:46 דובר 3 בקנדי, כאילו בשדה התעופה בניו יורק, לחזור.

1:20:49 דובר 2 לפני שזה, תשתה מים, כבר שמה במקום, לפני הטיסה. היה לו הרבה, הרבה מים לשתות, מלא.

1:20:59 דובר 3 אז מתי הפעם האחרונה שהגיע?

1:21:01 דובר 2 אז, אז בסוף של ל' הוא היה שם, אה, זה, ואני מאוד עזרתי לו ועוד עשיתי לו.

1:21:07 דובר 3 ל' את הכול.

1:21:09 דובר 2 ל'-ל'-ל', כן, אז עזרתי לו.

1:21:11 דובר 3 אה, אז נגיע לזה עוד מעט.

1:21:12 דובר 2 זה הפעם האחרונה שהוא היה-

1:21:13 דובר 3 מתי בעצם, מתי בפעם הראשונה הוא נסע לרבי כ-כרבי? מיד, ב-י'?

1:21:19 דובר 2 אאאה, י"ז אני חושב. י"ז, י"ז. אני זוכר שהוא נסע, נסע לשדה התעופה, זה היה מרפסת כזו שהיו רואים את האנשים ו...

1:21:29 דובר 3 אהמ.

1:21:29 דובר 2 זה מה הם עושים. אז הוא היה מוצאים עם ה-

1:21:32 דובר 3 פרופיל

1:21:32 דובר 2 עם הפרופילים האלה.

1:21:34 דובר 3 אז הוא-

1:21:34 דובר 2 אז הוא נסע, אז הרבי כבר אז, ומאז קבע וקבע וקבע.

1:21:39 דובר 3 בעצם הרבי גם מינה אותו חוץ מלהקים את שיכון חב"ד, גם הוא היה אחראי על כולל חב"ד, נכון?

1:21:43 דובר 2 כן, הוא היה גם על כולל חב"ד. בזמן הרבי היה כבר התחיל וגם של הרבי וכל העניינים של חב"ד. כל, כל מה שהיה חב"ד בירושלים היה מגיע רק אליו הביתה. כל הברכות של חסידים, אה, שנה טובה וזה, וכל הזמן שהיה, ועדות פעילות, אה...

1:22:03 דובר 3 זאת אומרת הוא בעצם היה אחראי, הנציג.

1:22:05 דובר 2 שבט היה מקבל את הזה, וכל הדברים שהרבי היה צריך, כל יום היה מקבל את הרבי. להביא ספרים לרבי, לשלוח לו ספרים, ספרייה הזו, לדבר עם שז"ר על זה, לדבר עם... כל הזמן קיבל הוראות ושאלות וכל הזמן.

1:22:23 דובר 3 נו, ואז הגיע פסח. חייל[?], שהרבי מגיע אליכם לסדר.

1:22:28 דובר 2 אה. אתה מבין שאין לתאר דברים כאלה בכלל?

1:22:35 דובר 3 קצת.

1:22:35 דובר 2 אני רק אגיד לך מה, מה היה שמה.

1:22:37 דובר 3 תנסו לתאר במילים קצת, בכל אופן.

1:22:39 דובר 2 הרבי, לפני שהוא, אה, עשה את הסדר, הוא הלך לבקר דבר ראשון אצל הבחורים שעשו בפרבנט[?], קראו לזה.

1:22:50 דובר 3 שזה היום הקולג'.

1:22:51 דובר 2 הקולג' שם, אה, בקריאת גינגסטר[?] היום.

1:22:55 דובר 3 כן.

1:22:55 דובר 2 קומה שנייה. אז הוא בא לשמה, אז זה היה חדש. טיפחו אותו, סידרו אותו. היה מקום יפה, נקי, מסויד יפה. הוא בא אלינו, עלה את כל המדרגות, תבינו, אלינו והוא הלך לפרי. פרי זה הרוסים.

1:23:13 דובר 3 פרזידנט.

1:23:14 דובר 2 פרזידנט. והוא הלך למכון חנה, לבנות. נכנס אליהן גם כן וברך כאן, וברך כאן, וברך כאן. אה, הוא עלה למעלה, אז דבר ראשון קיבלה אותו מיסיס מוסיא עליה השלום. מי שיודע, צדקת גדולה, חסידה גדולה. והוא נכנס למטבח והסתכל על כל הדברים. הוא הסביר על הרבי, זה, מה זה. כאילו למרות ש-- אחר כך כשהרבי יצא אמרה "דאס הייסט א גרויסער צדיק, דאס הייסט א גרויסע עין." הצדיק הגדול שראה את הקדושות, ראה שהכל אצלי כשר והכל אצלי טוב. כך אמרה. הרבי בירך אותה. אחר כך הרבי נכנס לבחורים ונכנס. כל בחור כבר היה מוכן עם הקערה שלו. הקערות עשו מעלי נייר שמכופל ל-

1:23:58 דובר 3 מפה, מפה כזו.

1:23:59 דובר 2 מנייר אבל.

1:24:00 דובר 3 כן.

1:24:01 דובר 2 ובין הזה שקיפלו שמו את המצות ועל זה שמו למעלה את ה-- כל המילים.

1:24:07 דובר 3 סימנים.

1:24:07 דובר 2 כן, סימנים. הרבי עבר בכל השורות הארוכים מאחד לאחד להסתכל על כל הקערות, על כל אחד והסתובב בין כולנו. ופתאום על ידי, אה, מישהו הוא עצר והסתכל, להסתכל ולא-- הרבה זמן. אחרי שהרבי יצא, הסתכלו מעל-- למה להסתכל, המצות היו שבורות. אז איך על כל פנים, הרבי אמר ככה: "זאת זין אלוקים יושיע ציון ואמנה אהוב דו, יהושע ישועת רשועה. זה העבודת הנחלו ואוהב ישמע אל כולו וזה זין מקום הממש." זה היה הברכה.

1:24:55 דובר 3 אז תהילים הק-- בגלל שהיא התחילה אז.

1:24:57 דובר 2 כן, כן. מה היה עם אלוקים יושיע ציון, מה היה? מה היה אלוקים יושיע ציון? איך זה נהיה פתאום הדבר הזה? אז האמת שאנחנו ליווינו את הקבוצה, אלה שחזרה לארץ אנחנו ליווינו אותם. הקבוצה שלנו נסעה איתם ברכב ללוות אותם ואז באוטו שרו אלוקים יושיע זה ואחד מהבחורים, זה מהקבוצה הזו שחיברו לעצמם כאילו-

1:25:24 דובר 3 הצמידו את המילים לאיזה למנגינה, כן

1:25:26 דובר 2 כל שנה המנגינה

1:25:27 דובר 3 מאוד לא היה

1:25:27 דובר 2 לא היה דבר כזה, אבל הם שרו אלוקים יושיע ציון. בסדר, יפה מאוד. אז, אה, ואז לא שמענו בזה, אבל שבועות, שבועות, הסעודה של הרבי למעלה, התחילו לשיר כי היו שם בחורים שנכנסו, אלוקים יושיע ציון. הרבי פתאום שואל, "מי, מי חיבר את המילים עם המנגינה?" אז ענו לו, "דיבוכים[?]." אז הרבי ככה חייך בשביעות רצון. אז תמיד היינו מחכים שאחרי הסעודה יורדים, מי שהיה שם בסעודה ומספרים, היה שאלות ששאלו את הרבי וזה. אז היינו מחכים בחדר הקטן, ירדו אנשים. אז הרבי זה היה עז וסיפרו. בין השאר אמרו, מישהו שהתחיל לשיר אלוקים יושיע ציון והרבי הגיב, "מי חיבר את המילים עם המנגינה?" אמרו, "לדיבוכים[?]" והרבי היה מאוד מרוצה. אז אנחנו מציעים לכם בחורים, לעצמם לא הציעו. הבחורים, עוד מעט הרבי ירד הרי משם לחדר שלו. אז תעמדו ליד הכניסה לחדר התחתון ותשירו אלוקים יושיע ציון. הרבי אוהב את זה, אז טוב. אז חיכינו. הבחורים כולם שהיו באזור הגיעו ל-

1:26:49 דובר 3 צריך להבין שזה לא היה דבר רגיל שתמיד ש-ליד הרבי שרים באותם שנים.

1:26:54 דובר 2 נכון. אז הרבי ירד במדרגות, העץ

1:26:57 דובר 3 הפנימיות

1:26:58 דובר 2 כן, פנימיות. אז רק ראינו שהרבי יורד, התחלנו לשיר. הרבי הסתכל, הסתכל, להסתכל וחייך כך ועושה לנו עיגול

1:27:09 דובר 3 עם היד סימן של עיגול

1:27:10 דובר 2 עם היד שלו, עם האצבע, סימון של עיגול. דהיינו, תתקדמו-

1:27:13 דובר 3 תתקדמו

1:27:13 דובר 2 אתם גויים עומדים, שרים. התחלנו לרקוד, לרקוד, לרקוד. הרבי היה מאוד שבע רצון, נכנס לחדר. אולי שעתיים בלי הפסק ואפילו יותר. שרו, שרו, שרו ושרו בהתלהבות הכי גדולה. אחר כך שהרבי ירד להתוועדות, זה כבר היה הניגון הראשון שכולם שרו והרבי, אה-

1:27:33 דובר 3 עודד חזק

1:27:34 דובר 2 יוד ביי סתמוס[?], הרבי בעצמו התחיל לשיר לבד. הוא שר קטע וקהל ענה, שר קטע וקהל ענה. טוב שהרבי את הניגון הזה הוא לקח באהבה גדולה

1:27:44 דובר 3 חיבב

1:27:45 דובר 2 וזה היה מאוד ניגון, אה, חזק. המילים, הרבי דיבר על זה, מה זה ם נראו דו ויש בישוע[?]. כל הזמן דיבר משיח וכל זה. ואז, ואז כנראה התחילו כל שנה לחפש, אה-

1:27:59 דובר 3 מילים ומ-ולהלחין ניגונים

1:28:03 דובר 2 חיברו ניגונים שכבר קיימים, אה, חיבור המילים. אחר כך התחילו ל-

1:28:08 דובר 3 להלחין

1:28:09 דובר 2 וגם זה הרבי קיבל, אה

1:28:11 דובר 3 כן. אחרי, אחרי שהרבי בירך אתכם בסדר, רצתם לסדר אצל הרבי.

1:28:15 דובר 2 אז עכשיו אני אתחטא. אני אזכיר רעיון. זה סוד כמעט כמוס. היו כמה שכן הלכו. אני צריך להיות משהו מיוחד. אז מה היה? אני שמעתי מהקבוצה הקודמת בפסח הקודם. אז, אה, היה בלגן קצת.

1:28:38 דובר 3 דחיפות היה.

1:28:38 דובר 2 ששברו אולי איזה רגל של שולחן שש-- של הסדר. ואחר כך הרבי אמר שבכלל לא צריך להיכנס לסדר. וככה היה סדר תמיד ולא נכנסו לסדר. אתם רואים את הסיפור גם בקודש של פסח, הרבי אמר. שישבו רבי עקיבא ורבי אלעזר ורב טרפון בבני ברק כל אותה-- עד שבאו תלמידיהם. הלא התלמידים לא היו שמה. אם היו שמה, זה באו בבוקר, באו תלמידיהם. אז אם כך שבפסח לא באים לרב. לא, לא, לא צריך להגיע. אחר כך אמרו הזוהר והרבי אמר לא הכוונה, כן הכוונה. אז אני אמרתי אני אחר כך לא יכולתי שהתחרטתי כי לא התחרטתי, אבל הפסדתי כמובן, כי היו כמה בחורים שעלו ונהנו וסיפרו ונהנו וזה בסדר. וחשבתי הפרצוף של הרבי אמר שהוא לא מגיע בזה. ורבותי לא היו בזה ולא זה. בפסח דווקא לא באו לדבר אחר. פסח לא... הרבי לא אמר להם כלום. הרבי לא אמר שידחו אותם חס ושלום. אבל אמרתי לעצמי אל תהיה... וזהו ולא נכנסתי.

1:29:53 דובר 3 בשני הסדרים.

1:29:53 דובר 2 היו כאלה שאמרו לי שאני עשיתי

1:29:56 דובר 3 בשני הסדרים לא היית.

1:29:57 דובר 2 לא, לא הייתי. אמרתי לעצמי הרבי לא רוצה ואני אבוא עם פרצוף שלי כי אני רוצה לראות. אתה רוצה? תרצה.

1:30:04 דובר 3 כן. טוב-

1:30:05 דובר 2 אבל הסעודה זה דבר יותר חשוב מ... אולי. אבל אחר כך אמרו שזה שטות, זה לא נכון.

1:30:12 דובר 3 אחר כך התחלתם לשה-- ישבתם, למדתם בקיץ. איפה? לא בקיץ, בהיל верзила[?], איפה למדתם? ב-770?

1:30:19 דובר 2 למדנו ב-770 ולמדנו גם ב...

1:30:23 דובר 3 אובוויטיר[?]

1:30:24 דובר 2 אובוויטיר[?] למדנו גם כן. היה תקופה שלמדנו שמה. ו... אחר כך היינו משתתפים בהכרח הזוהר. תמיד ר' יואל היה חוזר, אז היינו משקיעים שלשמוע ולשמוע ולשמוע. והיה שמה גרליצקי.

1:30:42 דובר 3 ר' אבא מיצרוך[?].

1:30:43 דובר 2 ר' אבא מיצרוך[?] היה כותב, כותב וכותב וכותב. אחר כך היו מוציאים את זה, מדפיסים את זה.

1:30:48 דובר 3 וסתם כשאתם להתחיל להכיר מה שנקרא את השפה של הרבי, מיד אתם קולטים את ה...

1:30:54 דובר 2 לי היה יותר טוב כי יידיש ידעתי טוב ו...

1:30:58 דובר 3 אהמ.

1:30:58 דובר 2 יש כאלה שלא יודעים יידיש.

1:31:00 דובר 3 אולי אתם עמדתם במקום טוב וישר היה לכם...

1:31:04 דובר 2 אני עמדתי ליד החלון של חיים בור. למעלה למעלה, אז גבוה אבל מצד שני ממש-

1:31:11 דובר 3 ראית

1:31:11 דובר 2 הייתי מתעניין בכל פרט, כל פרט. היה צריך לקחת מטפחת, תגיד את המאמר, לשים את זה מתחת ל... הכל, הכל ראיתי. שם ממש רואים. למעלה רואים עוד יותר טוב.

1:31:22 דובר 3 והיו שומעים, שבתות היו שומעים.

1:31:24 דובר 2 בשנים הראשונות שמעו אולי יותר טוב ואחר כך השנים אחר כך, יותר מאוחרות, אם זה היה בשבתות, אז הייתי...

1:31:31 דובר 3 צריך להתאמץ.

1:31:32 דובר 2 להתאמץ לשמוע, כן. אני זוכר שלפני שהיה הגהה של מאמר, אצלי, הייתי בחור צעיר, זה היה מונח שמאמר זה מלמעלה. זה דברי אלוקים חיים שעכשיו אומר אפילו הרבי עצמו, אמרו לשון כזה שהוא לא יודע בכלל מה יתגלה שם ומה זה. יש איזה לשון כזה שהרבי אומר מאמר, אז הוא מרגיש כאילו הוא הולך ברחוב ואנשים זורקים עליו אבנים ומבזים אותו. זה אומר שצריך להיות כל כך בטל בעצמו בדוגמה כזו זה. וכל מה שהוא אומר במאמר הוא מרגיש את זה בעצמו, וכל מה שהוא אומר במאמר זה צירופי שם. כך מסרו החסידים ה... ישנים. ובכלל המאמר מגיע מלמעלה. הגיע הזמן להתגלות מאמר זה מתגלה. כמו שאומרים, אסתכל באורייתא וברא עלמא זה בטוח ככה. אז כששם את הרדיקלים של המים, מיד נכנס להתוועדות הראשונה. אז הרבי מיד אמר שנגעו לגולגלת המאמר. אז אמרתי לעצמי, עוד רגע מהשמיים, עכשיו אנחנו נשמע ו... ההתקשרות של בחורים זה משהו, אה, מיוחד מיוחד. צריך להביא כל החיים צריך לעבוד אותנו.

1:32:51 דובר 4 מתי נכנסתם ליחידות?

1:32:54 דובר 2 יחידות נכנסתי סמוך ליום ההולדת שלי.

1:32:57 דובר 4 ט' תמוז.

1:32:59 דובר 2 אה, כן, בתמוז זה היה כמה ימים אחרי יום הולדת. חופף. בדיוק את היום המדויק. הרבי שאל אותי באמצע היחידות. "נוגע צו יום הולדת וואָס דו שרייבסט? זכית עליה שבת לפני יום הולדת?"

1:33:22 דובר 4 בקשר ליום הולדת שאתה כותב, האם קיבלת עלייה שבת לפני היום הולדת?

1:33:28 דובר 2 אמרתי כן. צדקה ס"ה גם.

1:33:30 דובר 4 צדקה גם.

1:33:31 דובר 2 גם נתתי. אז הרבי ששאל את זה, הוא התחיל להגיד את הברכות וברכות וברכות.

1:33:37 דובר 4 רגע שני אבל לפני זה מה, ככה התחיל היחידות או ש... מה היה?

1:33:41 דובר 2 כשנכנסתי לירידות אז לא ידעתי איך להיות מוכן ליחידות. לא ידעתי איך להיות מוכן, מה מה לעשות. אז שמעתי מפרשת חיים שהרבה הרבה בשם הרבי שמי שהרבה שמי שלומד גירסא דינקותא. אז זה נחשב לו גירסא דינקותא גם שהוא רק לומד, קורא ולומד. אז ישבתי, חיכיתי שר' גרונר, ר' גרונר יגיד לי מה להיכנס ועברתי ועברתי וחזרתי. סיימתי פעם אחת, התחלתי מההתחלה עוד פעם. הבנתי שאני צריך קצת ל-לצחצח משהו כאן לפני שאני נכנס. היה באמת דבר מאוד מיוחד שנכנסתי ליחידות. זה גם תגיד שזה בתור בחור צעיר קורא אבל עובדה שהייתה. זה שלפניי נכנס וידעתי שאו שהוא יוצא, אולי גרונר אמר לי אחריו אתה נכנס. אז אני הרגשתי. אמרתי חשבתי שנכנס ליחידות, אני אהיה אני הכי טוב. אני אהיה ממש כולי זה. אז ולא ואני מרגיש נורמלי. חשבתי כזה לעצמי. פתאום הוא יוצא מהדלת, פותח את הדלת ואני צריך להיכנס. צריך לדפוק בדלת ולהיכנס. פתאום אני שומע בום! חשבתי רק קרה משהו כאן ועוד בום ואני צריך להיכנס אל הרבי מה זה הבום הזה? אז הבנתי שזה...

1:35:29 דובר 4 בום לבבי.

1:35:30 דובר 2 לבבי. שהדפיקות לא ציפיתי לזה וזה זה היה כזה חזק. אני נכנס, נכנס לחדר של הרבי כבר. הרבי יושב עם הראש כפוף. לא רואים כל כך את הפנים, רק חצי פנים והרבי יושב. הרבי נראה אחרת לגמרי. הפנים של הרבי ביחידות נראה אחרת לגמרי מבשעת המאמר. משהו אחר לגמרי. ואני נכנס. אני מרגיש כאילו אני לא יכול להיכנס. כאילו כל החדר מלא. אמרתי לעצמי במהירות תוך כדי בתור ילד שכמו במצרים, בחושך מצרים, להבדיל אלף הבדלות. כאן יש כל כך קדושה זה אי אפשר, לא יכול ללכת. אז דחפתי את עצמי בכוח להיכנס והרבי שלח לי יד ברצינות כזו מבהילה, ככה מבט חודר כאילו היד זה לקבל את ה-

1:36:30 דובר 5 מושיט את היד, לקבל את הפ"ן.

1:36:31 דובר 2 לקבל את הפ"ן וזהו. מאז עמדתי, לא הסתכלתי אפילו על הרבי, לא שום דבר ואמרתי אני נתתי את עצמי לרבי, כתבתי לרבי כל מה שיש לכתוב, נתתי לרבי. הרבי יגיד. היה הפסקה של כמה זמן, כנראה שהרבי העל ועשה סימנים. אני לא יודע. היה, ואז פתאום הרבי התחיל לענות במהירות הבזק. בקשר לשאלה כך וכך. בקשר לשאלה זו כך וכך. בקשר לשאלה הזו, לגבי העניין הזה כך וכך. חשבתי כאילו זה הכל מוכן. רק הרבי לחץ על הכפתור וזה משדר מה שהרבי כבר הכין קודם בכלל. כזו מהירות וכזה על כל-

1:37:11 דובר 5 הכל היה סדר.

1:37:13 דובר 2 כן, כן, נכון. ואז אחרי כל המהירות הזו שהרבי אומר לי, אז הוא התחיל לדבר איתי על הולדת שכתבת. אם ענית על התורה, נתת צדקה והוא גמר את היחידות וכל הברכות. אז הוא הרים את הראש והסתכל עליי. אני בקושי הסתכל, אבל כשרבי מרים את הראש בכזו רחמנות. הסתכל, אמרתי הרבי פשוט רוצה להגביה את החסידים. רוצה לתת להם את ה, את הכוחות, את ה-

1:37:50 דובר 5 מה? ממה שמותר לגלות על איזה דברים כתבתם?

1:37:54 דובר 2 על איזה דברים כתבנו? אנחנו לא כל כך יכולים ל... אבל הדברים שכתבנו והדברים שהרבי ענה זה ענה ועונה כל השנים האלה. מה שהרבי אמר לי. זה באופן, זה מלווה כל הזמן מה שהרבי אמר. היו עוד כמה יחידות-

1:38:22 דובר 5 אנחנו נגיע להם.

1:38:23 דובר 2 השנה זה מאוד, מאוד מיוחד. מאוד מיוחד.

1:38:27 דובר 5 מה כותבים על העבר? מה? איך עשית?

1:38:31 דובר 2 כל אחד כותב מה שהוא חושב שהרבי יוכל-

1:38:36 דובר 5 מה שכן אפשר לגלות, מה שאפשר ללמוד מזה. מה יש דברים?

1:38:39 דובר 2 אה?

1:38:39 דובר 5 יש דברים שהשומעים יוכלו להתעורר.

1:38:47 דובר 2 הרבי רצה שירבו תורה בכל מקום. ובכל מקום שאדם נמצא שיהיה בו. ראיתם שהרבי נכנס לכנסת? שפתיים שלו כל הזמן אומר. כשהוא יוצא מהכנסת זה גם כל הזמן. ראית את זה בשפתיים. הרבי כל הזמן, כל הזמן הרבי אומר. הרבי רוצה שבחור או מבוגר או, יהיה מונח כל הזמן בתורה אם הוא ער.

1:39:17 דובר 5 זה מה שהרבי טבע ביחידות.

1:39:19 דובר 2 בזה כן.

1:39:20 דובר 5 להתעסק בלימוד.

1:39:24 דובר 2 כן, כן. הוא קבע שבכל מקום אה-

1:39:29 דובר 5 הסכימה של אתה סבא, זה שאתה נכד, זה לא.

1:39:33 דובר 2 לא, לא היה לי קירובים של זה, לא היה לי של קרוב, לא היה לי, בוא נשאר. במכתבים הרבי כותב לי, זה רצון מחצבו, משפחת

1:39:43 דובר 5 כן, יעמוד לו בכל הנ"ל.

1:39:46 דובר 2 דברים כאלה.

1:39:47 דובר 5 ביחידות אתה אומר שהרגשת טוב בתושי[?].

1:39:49 דובר 2 לא, הרבי לא.

1:39:52 דובר 5 נו, אחרי זה יוצאים מיחידות מתוועדים זה...

1:39:57 דובר 2 זה, זה, זה, זה אחד הדברים האלה. זה אחד הדברים העיקריים של הבן אדם שיש לו. הנכסים שלו, האוצרות שלו זה דבר שאי אפשר, אי אפשר להגדיר בכלל. איך אומרים לנו הצעירים אומרים לנו: "אתם הייתם בי"ח אלול, אתם הייתם בזה, דא-- אנחנו מה? לא היינו?" והם יותר חסידי מאיתנו.

1:40:25 דובר 5 נכון.

1:40:26 דובר 2 לא יאומן כי יסופר.

1:40:28 דובר 5 נו, אז אחרי י"ח אלול, אחרי זה מגיע תשרי, הכנה לתשרי - אלול - תשרי המפורסם. נו, מה תקיעס, הפעם היחידה שהייתם בתקיעס בוא תתארו, תתארו לנו הרב וולפא.

1:40:40 דובר 2 מאוד, מאוד, מאוד מיוחד. מאוד מיוחד. מאוד מיוחד. אה, אני זכיתי שהייתי רק תשרי אחד, רק-- לא תשרי אחד, ראש שנה אחד.

1:40:52 דובר 5 תקיעס אחד.

1:40:53 דובר 2 תקיעס אחד.

1:40:54 דובר 5 והיית, היית בשליחות.

1:40:55 דובר 2 הייתי בשליחות, זה גם מסופר.

1:40:58 דובר 5 כמו שיסופר בהמשך. אבל בוא נשמע רגע-

1:41:01 דובר 2 עכשיו אספר

1:41:02 דובר 5 יש לי זמן.

1:41:03 דובר 2 אז, אה, הצלחתי להגיע למקום קרוב גם בזמן ההפטרות של כל שבת הייתי, זכיתי להיות במקום קרוב, אפילו שהיינו חדשים ורק עכשיו הגענו וכל האמריקאים, אה, כבשו את האזור. אבל הצלחתי להגיע קרוב, קרוב, קרוב, קרוב, לשמוע את הרבי כל מילה בהפטרה. איך הרבי אומר את זה? בהפטרות שהרבי בכה באמצע, אני לא מדבר על ההכנה, ראש שנה יש הכנה

1:41:32 דובר 5 אהמ.

1:41:33 דובר 2 ודאי. עוד כמה, כמה פעמים הרבי-

1:41:36 דובר 5 במהלך השנה גם

1:41:37 דובר 2 במהלך השנה היה כמה, כמה פעמים, אה, שבת חזון אני זוכר פתאום שהרבי באמצע המילים קרא הכל רגיל, פתאום הגיע ל"שמעו דבר ה' קציני סדום", הוא כבר לא יכל יותר לדבר וכל המילים אחרי זה היו שבורות ורצופות בבכיות עד שהיה מוכרח, רגיל כמו בכל שבת. פתאום-- אותו דבר היה בשבת, אה, לפני ראש שנה. שבת שלפני ראש שנה, אה, לפני ר"ה אז יש שם "שוש אשיש בה'", אז הכל הוכרע זה פתאום הגיע "למען ציון לא" אה, אה, "אשקוט" מה משנה אי-- זה.

1:42:20 דובר 5 למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט

1:42:23 דובר 2 איזה בכיות. פתאום במילה! לא שקודם הוא כבר היה כולו ב-- לא, היה הכל בקול גבוה והכל טוב, במילה זה...

1:42:32 דובר 5 שנקרא מאפס למאה. פתאום.

1:42:34 דובר 2 פתאום בעצם הדבר אשר הוא שרב-- אי אפ-- אי אפשר בכלל לתאר את זה. הייתי גם אצל הרבי ב-ב-בקיץ שהרבי דיבר על המצב בארץ ישראל. שהרבי אמר שלא יעשו הפסקת אש, אה, עם המצרים, שלא יעשו הפסקת אש. והוא ביקש והתחנן שידברו עם הממשלה וידברו עם מי שאפשר שלא יעשו הפסקת אש. החליטו לעשות תשעים יום הפסקת אש. הרבי אמר כל הזמן אתם נלחמים ב-ב-בתעלה ואתם מסכנים וחיילים נופלים. למה? שהם לא יבנו את הסוללות טילים שלהם. סוללות טילים זה השם ישמור. אז לכן אתם לא נותנים להם שיורים כל הזמן מצב מאוד קשה. מלחמת ההתשה הייתה אז. אז עכשיו אם תיתנו להם תשעים יום אז הם יצפצפו על ההסכם. הם כן יביאו את הטילים, כן יביאו אתם-- אתם הממשלה יפי נפש, אתם הבטחתם שלא תירו תשעים יום. הם יבנו את הטילים שלהם וישימו את הסוללות שלהם וקיין פאנטום לא יכל לשבור את זה, הוא אמר. ומי יודע כמה נפשות יקרות נשלם בגלל התשעים יום האלה, הרבי אמר. והרבי אמר ככה, אה, אה, כשהייתי בחיידר היה לי מלמד. אני זוכר שהוא אמר את זה אז. היה לי מלמד שעל כל דבר היה מוצא פסוק. כל דבר מצא פסוק מתאים. פעם אחת באנו אליו וראינו שהוא בשמחה גדולה. שאלנו את המלמד, "למה אתה כל כך שמח?" "מצאתי פסוק", הוא אמר. אז הוא שמח. אז הוא אומר, "גם אני." הרבי נהיה רציני. "היום מצאתי פסוק בהפטרה. קראתי שם. אומר שמה את הפסוק, מביא שמה, אה... ש... הקצור קצרה ידי מפדות, אה, אין בי כוח אה, להציל בדבר כזה. אומר, אה, ק-ק-קראתי ואין עונה, שמה בהפטרה שם ב-- בהפטרות שם בקיץ. אה, מדוע באתי

1:45:09 דובר 2 ואין איש קראתי ואין עונה. אומר ככה:

1:45:14 דובר 6 דאורייתא

1:45:14 דובר 2 דראי משתמשים. מדוע באתי ואין איש? אני בא לעזור לכם. בא להציל אתכם. ביידיש הוא אמר. אני בא להציל אתכם. בא לעזור לכם. שלא יקנו את התשעים יום האלה רק. להציל אתכם. איניש קובוסי. אני אומר לכם, אל תעשו את זה. נענויינא. דרג דראי

1:45:35 דובר 6 משתמיינים.

1:45:36 דובר 2 שאומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. הקצור קצרה ידי מפדות. אין בי כוח להציל, ובכה. אמר מצאתי פסוק. אומרים לכם, תשמעו. כל מה שהיה בבאה...

1:45:55 דובר 6 אחר כך יום כיפור

1:45:56 דובר 2 יום כיפור היה מזה.

1:45:58 דובר 6 גם, גם מיהו יהודי בעצם היה בזמן שלכם.

1:46:00 דובר 2 או, מיהו יהודי מאוד חזק מאוד. זה התחיל בבאה עוד קודם. מלמד.

1:46:06 דובר 6 בצלמית.

1:46:07 דובר 2 בחדר קודם, אבל כשהרבי היה מדבר על יהודי ממש, אין, אין את, אין את הכאב נפש שהרבי דיבר. איזה מרירות ואיזה עגמת נפש. אה, לא, לא יאומן כי יסופר. ומה היה? הרבי מתוועד הכול, הרבי ממלא בשיחות ורשימות שיחה ושיחות של, אה, אה, של אבא של הרבי שאז הביאו את התניא ב-בביאורי התניא שלו והזוהר שלו. אז כל שבוע היה זה וכן וכן וכן וכן.

1:46:42 דובר 6 ואומר לחיים בחסידים.

1:46:43 דובר 2 כן, ואחר כך, אז בדרך הטבע שהרבי מתוועד שעות כבירות, הבחורים מקשיבים כל מילה, אבל הם עייפים מכל השבוע, אז יכול להיות שכמה דברים, כמה דברים. פתאום הרב מגביר את הקול ואומר זה רק זכר מיהודי. כל הקהל התהפך. ראית איך שכולם זזים? הרבי דיבר באיזה חצי שעה ודיבר ודיבר. היה לילה ויום. הוא אמר שמה שהם עושים הם, אה, הם לא מפסיקים את זה ולא מפסיקים את זה וכבר אמרו שאין דבר כזה. גיורים, גיורים אין, גיורים אין. אמרו לא היה גיורים, לא כלום. אז אחר כך כשהוכחנו להם שיש וכל זה גם כן. אחר כך יעשו עוד קונץ, אפילו לא גיורים. תבואו לרישום, תגידו שאתם יהודים. תבואו לרישום, אל תגידו אבא שלי יהודי, אמא שלי גויה. אל תגידו. חינו אותם, הוא אומר, שכבר שיבואו לרישום ב-ב-בעליית גאולה, יהודים כולם. הרבי אמר מרמים את הגוי ואחר כך הגוי יראה שרימו אותו, שאמרו דברים לא נכונים. כי צריך להיות יהודי צריך, אה, גירות כהלכה ורק אז הקדוש ברוך הוא יתן לו נשמה או יהיה יהודי.

1:48:02 דובר 6 אז הרבי הזכיר את נתניה שיש ב...

1:48:05 דובר 2 כן, כן. הרבי בנשימה כן, כן. זה שהסיפור של, אה, הרב הראשי לישראל שאמר הוא אח ואחות הוא התיר אותם.

1:48:18 דובר 6 כבר זה כבר בהמשך.

1:48:20 דובר 2 כן, גם. כמה הרבי דיבר, כמה הרבי דיבר. הוא אמר שא-אני לא מתפעל מכל מה שיוצאים נגדי, הוא אמר, כי הרבי מליובאוויטש מסכים איתי בפסק שלי והראיה שהוא לא אמר כלום. אבל ניצלו את הדבר הזה. אני ראיתי את הכתב הראשון שלו, את הפסק הראשון שלו. אחר כך הוא הבין שהפסק הזה אין בו זה, אז הוא כתב פסק חדש. גם את השני ראיתי. מסתבר ששלל את זה מכל וכל. הוא אמר שהרבי מליובאוויטש מסכים איתי, אז איך אני לא מתפעל מאף אחד. שוי אחד!

1:48:55 דובר 6 אני מדבר על זה ש-

1:48:56 דובר 2 נתנו לו את ה-

1:48:57 דובר 6 הרבי, הרבי לא נכנס כביכול לעצם הדיון. הרבי אמר עצם זה ש-

1:49:00 דובר 2 נתנו לו-

1:49:01 דובר 6 פסק דין זה בעקבות, אה, הבטחה למינוי פוליטי.

1:49:04 דובר 2 כן.

1:49:06 דובר 6 אז בוא נחזור לדקיס.

1:49:09 דובר 2 בדקיס הייתי כמה הרצאות והרבי, אה, התחיל להגיד את ה'למה, לזה, ה... כל.' אה, כיסה את כל אפידיונס היה שמה בטלית, נשכב על זה והרבי ועד, ועד. וכל-- אחר כך ש-- לקח זמן, שבע פעמים שאומרים אחר כך את הפסוקים שהרבי אמר. אף פעם לא שמעתי בכלל כיוון כזה בכלל. כל הקהל למדו באימה ופחד. פשוט שהרבי, זה, אה, בדקיס עצמם, הרבי עשה הרבה מאוד תנועות. הרבה, מאוד, עשרות, עשרות תנועות כל פעם.

1:49:53 דובר 6 שמעו בכי?

1:49:56 דובר 2 בכי גדול שמעו בהפטרה, בהתחלה. אה, אני ממש לא זוכר עכשיו שהרבי היה תחת הטלית וכל הזה. לא זוכר עכשיו.

1:50:08 דובר 6 אבל ראו את הסדר שמוזיס שופרות וזה.

1:50:11 דובר 2 לא מבינים כלום. הביאו, היה ש-ש-ש פאר השחור לזבל סדק, עדיין היה אז, כי אחרי זה הוא היה לו בסדר כבר לא השתמשו בו. זה, המדים לא... למשל יום כיפור. אני לא יכול להסביר לך בכלל. אז הרבי עוד לא היה לו במה בכלל. הרבי היה-

1:50:36 דובר 6 על הרצפה ושטיח.

1:50:37 דובר 2 כן, רגיל, כן.

1:50:37 דובר 6 שטיח היה.

1:50:38 דובר 2 שטיח ו-

1:50:39 דובר 6 סדר.

1:50:40 דובר 2 סדר במקום של הרבי. הלאה תפסתי מקום ממש בצד ימין של הקודש. מטר ממש מהרבי. אז כל יום כיפור הייתי שם וכל יום כיפור עמדתי על רגליים. תחשוב היום, כיפור, זה, כל היום לעמוד על הרגליים. איך אתה יכול? תנועת לא הרגישו. לא, כיפור אתה נמצא ליד הרבי, אתה לא יודע משום דבר. היה פעם אחת שהייתי בקופס, לא חודש שנה זה היה, הראשון בבימה של הרבי, שהרבי רוקד כבר ממש, אה, עשרים סנטימטר מהרבי, כי הרבי עמד לידי וכל הקהל דחף על הבימה. בטח אתה אומר אדם לא יכול לסבול את זה, לא יכול זה. עובדה שכל השעות האלה הייתי דחוס ובכלל לא-

1:51:39 דובר 6 לא הרגשתי.

1:51:39 דובר 2 לא שהייתי גיבור גדול, כי זה משהו אחר. אתה נמצא עם הרבי, אתה, אתה בעולם אחר, במצב אחר, בבניין אחר, ואתה-- העיקר שלך זה אתה עם הרבי. אז מה אתה יכול-- אתה לא מרגיש מה קורה כביכול. עובדה.

1:51:56 דובר 6 את בסוכות זה היה לשם כל גויים, זה היה עניין מיוחד.

1:51:59 דובר 2 כן, היה מיוחד. אז היה בעיה שהרבי אמר בשנת-- ב-ב-בסוכות תש"ל אז היה מעשה של סכנת נפשות.

1:52:16 דובר 6 התוועדו ונשבר למישהו הרגל.

1:52:18 דובר 2 שבס, שבס. לא מישהו, המודעסט[?]!

1:52:21 דובר 6 כן. אז הוא עוד לא היה מודעסט[?].

1:52:22 דובר 2 הרב אה-

1:52:23 דובר 6 אמר לו. אז הוא עוד לא היה מודעסט[?].

1:52:25 דובר 2 אמר לו. הוא נפל ושבר את הרגל, אבל חס ושלום היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. הרבי אמר שהוא לא רוצה לקחת על עצמו פיקוח נפש. הוא מוכן ללכת מרחק אפילו הליכה, כמה שצריך ללכת, שתהיה סוכה לא מסוכנת וגדולה שאנשים ייכנסו בלי סכנת נפשות. הוא מוכן. ולא עשו סוכה. הרבי אמר אני מוכן ללכת. שתעשו סוכה גדולה שלא יהיה סכנת נפשות. אז לא עשו סוכה. אז חשבו ש-- מה יהיה? מה יהיה? מה יהיה? אז הרבי אחר כך אמר שהוא יגיד וימר. וימר היה המקום של הברגן. אני לא זוכר אם היה שם סוכה למעלה או לא, כי לפעמים היו פותחים שמה. לא זוכר אם אז היה סוכה, אבל הרבי אמר וימר. ואיזה וימר הוא לקח איתו לכם. אני חושב לקחתו לכם וחשבו שדי. כאילו וימר הוא לא יכול לוותר. זה גם פעם הרבי אמר. זה היה פעם סיפור בי' שבט. אני חוזר לזמן אחר, כשהרבי התועד. בתוך השיחה אז הרבי רואה שני זקנים כאילו מתגוששים. זקנים, זקנים שישבו שם ב-

1:53:58 דובר 6 בשביל למטה.

1:53:59 דובר 2 כן, ישבו. הרבי מסתכל באמצע שהוא מדבר, מתגוששים זקנים ופתאום אחד אומר לרבי, "אני אומר לו כל הזמן שלא יעשה לי. הוא ממשיך." איזה דבר. אני חשבתי איפה אני בורח בעולם הזה. הרבי צריך לשמוע דברים כאלה באמצע שהוא מתועד. אז הרבי נהיה מאוד מאוד רציני. הרבי אמר, "על הפריגל אפשר לוותר, על וימר אי אפשר לוותר. דוקטרנינג." אמר לרבי אל[?]. רבי אל[?] היה-- לא יכל לעשות כלום. דוקטרנינג! יותר חזק אומר לו.

1:54:45 דובר 6 שיתחיל את הניגון של לפני וימר.

1:54:46 דובר 2 וימר וזהו. אז רואים שזה וימר לא, לא, לא, לא, לא לוותר. אז חשבו שהרבי זהו. הרבי יקום וילך, כמו בשבועות. הרבי היה אומר וימר בליל שבועות. בא בלי ניגון קודם.

1:55:01 דובר 6 שלוש לפנות בוקר.

1:55:02 דובר 2 שלוש לפנות בוקר. כולם היו מוכנים כבר. הרבי התיישב על המקום, לקח את המגבת, סידר אותה והתחיל את הווימר. אז אצלנו היה מגיע ביום השלישי בעשר בבוקר. גמר, קם, יצא. זה היה מראה מ-- אי אפשר לתאר. אבל חשבנו שהרבי יגיד וימר עכשיו בסוכות וזהו. אבל ישר והרבי--

1:55:32 דובר 6 עודד.

1:55:33 דובר 2 עודד ועודד ואמר עוד שתי שיחות שם. כאילו, התבייש כאילו. הרבי לא היה סובל. אני גם יודע כמה פעמים שהייתי אצל הרבי, פעם באמצע הפארברענגען, באמצע השיחה, הרבי הפסיק, מצביע מולו במקום רחוק כנראה מישהו. לא ידעו למי הוא מתכוון. הוא אומר, אני אתרגם את זה לעברית, "לגזוז את הציפורניים אסור בשבת," הרבי אומר. אם עושים את זה אפילו לפני בר מצווה. הרבי הביא פלפול קודם. בתורה הזקן כתוב שקטן שעשה עבירה הוא לא חייב. אף על פי כן, התיבע[?] אומר שאחרי שהוא נהיה בר מצווה יעשה תשובה על עבירות שעשה בתור קטן לפני בר מצווה. אז כבר אחרי זה גם דברים אחרים. הרי אומר מצביע פתאום לקהל, מפסיק לדבר ואומר לגזוז את הציפורניים. אסור בשבת על זה צריך לעשות תשובה, אפילו אם עשה את זה לפני בר מצווה. אנחנו אז כאן גם אחרי בר מצווה. יושבים כאן רבנים, אשמים ואין פוצה פה ומצפצף. למה צריך שאני אעשה את הדברים האלה? כל זה הרב אמר באמצע זה הפסיק. הפסיק. הוא ראה יהודי ששם את הציפורן בתוך השיניים ולידו יושבים אנשים ואף אחד לא אמר לו שבת. אבל גם לא היה יכול להמשיך את השיחה שהוא ראיה יהודי חס ושלום עלול להיכשל בזה עוד מעט. או היה כמה פעמים שפשוט נבהלתי כשהרבי באמצע השיחה שם את היד הימנית על הפה, סוגר את הפה בחוזק כזה. מה היה? מישהו פיהק שם בהתוועדות, פיהק עד הסוף. הוא לא הפסיק בהתחלה כבר הוא הבין שאם הוא רוצה לפעול הוא צריך לפעול בשלימות הגדולה. הרי אפילו דברים כאלה היה אצלנו דבר שהרבי פעם אחרי מעין איים[?] בזאל הקטן פתח את הדלת בשביל לצאת ופתאום במקום

1:57:44 דובר 2 לצאת הוא חוזר ומסתובב אלינו. אנחנו היינו על הבימה הקטנה שבזאל הקטן לא רחוק מהרבי.

1:57:51 דובר 7 בימה של הקריא.

1:57:52 דובר 2 אה?

1:57:53 דובר 7 הבימה של הקריא.

1:57:54 דובר 2 כן, היה אחרי מעין איים[?]. זה הרבי הלך לכיוון שלנו. כולם ניסו ללכת אחורה, אבל כמעט לא הצליחו כי היה מלא בחורים שם. הרבי הגיע עד הבמה, התכופף עד הרצפה, הוציא מתחת לדל[?] סיגריה.

1:58:12 דובר 7 מתחת לרגל של הבמה.

1:58:14 דובר 2 כן, והוציא את זה ויצא עם זה לחדר שלו.

1:58:18 דובר 7 לקח את הדל[?] סיגריה עד החדר?

1:58:20 דובר 2 כן, הוציא בית כנסת, עושה סיגריה, מוריד אותה על הרצפה של בית כנסת. מה זה כמה-- השם ישמור! אתה בית כנסת של של הרבי. זה מה שאתה עושה? זאת אומרת, הרבי לא, לא מצא שחסידים יהיו לא כדי בואי שיהיו, שישמרו על שכל ארוך, ישמרו על הגר של דרך ארץ, ישמרו על כבוד בית הכנסת. גם כבר הרבי אמר שהיה לכלוך שם ליד ארון הקודש. הרבי אמר, "מה הדבר הזה?" היה יהודי אחד שהיה מנקה את בית הכנסת עם הזקן. אבא של רשי[?] היה מנקה את בית הכנסת עם הזקן והם לכלוך עד שם. לא היה דבר לעשות. מה פתאום שהם רואים זה הרבי בא אז היו דוחפים עם הרגל. היה לכלוך, דוחפים אותו עם הרגל קדימה. מה? הרבי רצה שיעיפו ובית הכנסת לא היה מקום ש-- כל דבר שהוא כבוד השם, כבוד התורה, כבוד מצוות, כבוד זה נוגע לרבי. הגיע השם ישמור טוב שלל"ח שהכנה בראש השנה רבה וזה בתפילה. ידוע אולי שבא יהודי באמצע שהחיזוק של ראש השנה רבה וצילם את הרבי מרחק. הרבי פתאום הפסיק ומצביע אליו ואומר לו גזלת חת"ת. אמרת היום חת"ת? להגיד לא זה, זה כן אמרתי זה לא אמרתי. מה יותר טוב? אני מתרגם לעברית. מה יותר טוב להגיד חת"ת או לצלם תמונות במקום קדוש?

2:00:07 דובר 7 עוד מעט, כמה-

2:00:08 דובר 2 אחר כך באותו הלילה היה הסיפור של התקף לב.

2:00:12 דובר 7 כמה פעמים בכלל-

2:00:13 דובר 2 הוא בא אלינו ואמר הוא לא יודע מה לעשות. אני מתרגז מבעל שם ושמו[?]

2:00:16 דובר 7 כך הוא חשב

2:00:17 דובר 2 כן, הוא פחד מאוד. כן

2:00:19 דובר 7 כמה פעמים הרבי קישר את הנושא של צילום לתניא? הרבה פעמים גם היה שרבי איל הרבה פעמים שהלך בין פארברענגען

2:00:24 דובר 2 לא הבנתי

2:00:24 דובר 7 לאמירת התניא

2:00:26 דובר 2 אה

2:00:27 דובר 7 צילום. יש כמה פעמים גם יש בחוף אש מ.ד[?] שהרבי אומר תניא זה כאילו

2:00:32 דובר 2 דוגמת חת"ת?

2:00:32 דובר 7 כן

2:00:33 דובר 2 עוד

2:00:34 דובר 7 יש פעם היה צ

2:00:35 דובר 2 תמונות במקום קודש

2:00:37 דובר 7 פעם צלם שהרבי שלח את ר' איל[?] שיביא לו תניא ושיש כנ-- בפארברענגען. מאוד מעניין שהרבי קישר את הנושא של צילום ללימוד תניא

2:00:44 דובר 2 אצל הרבי הכל היה אמת, הכל אמת. ואמת ה' לעולם. זה היה

2:00:51 דובר 7 מה עם הפסוק הזה היה על אלוקים לא?

2:00:53 דובר 2 כן, כן, כן

2:00:53 דובר 7 על השם. כן. אחר כך היה

2:00:55 דובר 2 היה המשך. אז זה ממש המשך של הדברים באור בקול דישרי. היה הוויה, לפי צורות, כסית הפלא

2:01:03 דובר 7 כן

2:01:04 דובר 2 המשך אחד שרבי דיבר אז

2:01:07 דובר 7 יישר כוח גדול להרב עובול פה על הדברים החיים והמחיים. נותן לנו כוח להתרענן ולהרגיש את האווירה כפי שאתם חוויתם אצל הרבי. אנחנו כמובן לא גמרנו, אלא רק עצירה לתת רווח בין פרשה לפרשה ובעזרת השם בשבוע הבא, בפרק הבא נמשיך ונשמע מהחיים שלכם אצל הרבי. שנות הל"דים. שמי ניצר סתיו של ח"כ ועוד הרבה הוראות וסיפורים מהשליחות בנתניה. אז בעזרת השם ניפגש בפרק הבא. יישר כוח גדול