להתרענן פרק 19: הרב משה דיקשטיין (באר שבע)

00:00 דובר 1 שלום עליכם, ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט להתרענן בו חסידים משתפים ומחיים מהזמנים שבהם הם שהו במחיצת הרבי שזכינו ב-770 מקור החיים. וכך אנו החסידים מרעננים את ההתקשרות שלנו לרבי, חיים את הווי החיים ומקבלים החלטות טובות להתחזקות בלימוד תורת הרבי, בהליכה באורחותיו ובעזרת השם כך נראה את אור חזרה בקרוב ממש. והפעם בפרק הנוכחי נרענן ונתרענן יחד עם החסיד הרב מוישה דיקשטיין שזכה לקירובים מיוחדים, הוראות, ייחודיות ומענות מרתקים מהרבי. ר' מוישה זכה להתקרב לתורת החסידות ולדרכי החסידות בישיבה בנחלים. בהמשך עבר לישיבת שמחת מימי [?] ומשם בהוראה מלמעלה עבר ללמוד במוריסטאון. אחר כך נסע לשליחות לרבי בהוראה מלמעלה עד שזכה לקבל מענה מיוחד על הארגון התהלוכה המפורסמת בתל אביב בשנת תשמ'. אתה רצוי ומעשיך הרצויים. ר' מוישה בשפתו הייחודית והקולחת ישתף אותנו בכל סיפור חייו, בקשר שלו המיוחד מאוד עם הרבי, ואיך שבהמשך גם קיבל מענות ומופתים מיוחדים בקשר למשפחתו, לשליחותו בבאר שבע עד עצם היום הזה. הרב מוישה. שלום עליכם, ערב טוב.

01:27 דובר 2 עליכם השלום, הרב מצוין.

01:30 דובר 1 ואני אתחיל עם השאלה שאני שואל את כולם, פון וואנעט שטאמסט דו, מאיפה אתם מגיעים?

01:34 דובר 2 מאיפה אנחנו מגיעים? מאיפה אני מגיע? אני למדתי בבית ספר יסודי, בית ספר ציון בתל אביב ואחרי כיתה ח' נבחנתי והתקבלתי לנחלים.

01:47 דובר 1 בית ספר ציון, חוג המזרחי מה שמכונה.

01:50 דובר 2 חוג המזרחי, כיפות סרוגות, כיפות סרוגות. הגעתי לנחלים ושם למדתי כיתה ט'. בכיתה י' היה איזה אחרי צהריים אחד שלא הגיע מורה והכניסו את המדריך במקום מורה. במקום שתהיה לנו שעת חלון חופשי הכניסו את המדריך. למדריך קראו זימרוני ציק.

02:15 דובר 1 זימרוני זליג.

02:16 דובר 2 זימרוני זליג ציק זצ"ל. והכנסנו אותנו, עשינו בלגן, עשינו, אנחנו לא היינו עדר שוורים, אבל תוך שלוש דקות הוא הצליח להרגיע אותנו. אני לא יודע איך. הוא התחיל לשאול אותנו שאלות. איפה אלוקים היה בשואה? ממש שאלות באמונה שאנחנו נשארנו עם פה פתוח. זאת אומרת אנחנו דתיים, שומרים תורה ומצוות, מניחים תפילין ואין לנו שמץ מושג מכלום. הוא הראה לנו שאנחנו לא יודעים שום דבר. היה שיעור שלם ארבעים וחמש דקות שאלות. והוא אמר, "אני רוצה שתתנו לי תשובות". הוא אומר, "זה השאלות שהולכים היום בשוק ואתם צריכים לענות. אתם צריכים לדעת מה לענות ואתם צריכים לענות לעצמכם". סוף השיעור ניגשתי אליו, אמרתי לו, "אתה יושב ושאלת שאלות. יופי, כל הכבוד. לא, החזקת מעמד שיעור מתמטיקה שלם, אבל רוצה תשובות. זה נוגע לי". הייתי עם עוד חמישה חבר'ה. אז הוא אמר, "בואו בערב הביתה". עכשיו ה...

03:25 דובר 1 הוא היה גר בנחלים.

03:26 דובר 2 הוא היה גר במושב, במושב, בדירות של הישיבה. עכשיו שם היה ככה, סדר היום היה ככה, בשבע עד שמונה היה סדר, סדר אני אומר, היה סדר, סדר נגלה. אחר כך מעריב. אחר כך עושים משמונה ורבע עד תשע וחצי שיעורי בית.

03:42 דובר 1 שיעורי בית.

03:43 דובר 2 שיעורי בית שמקבלים במשך היום. מתשע וחצי עד אחד עשרה זמן פנוי חופשי. כל אחד יעשה מה שאתה רוצה. אחד עשרה קיבוץ אירועים. אז בתשע וחצי ביקשתי רשות מהמדריך שלי שאלך לזימרוני לשמוע את התשובות לשאלות ל... היינו עוד חמישה. הלכנו אליו הביתה. שלום. הוא גם נתן לנו תה וביסקוויטים. לא אשכח את זה כל החיים שלי. ביסקוויטים, ביסקוויטים פטיבר ותה. ובוא, בוא נתחיל תשובות לשאלות. מה התשובות לשאלות? תניא וזו פירק אימא דנרנא משביעים אותו תהיה צדיק ואל תהיה רשע. וו זה וו. אבל מה? זה היה מעניין. לא קיבלנו תשובות לשאלות, אבל זה היה מעניין. ואחד, איזה הוא מסתכל על השעון, יאללה לכו זה כיבוי אורות. כן, נכון, כיבוי אורות. אז כבר לא התקלחנו. לא, אני לא התקלחתי ישר למיטה ואחד באחד ובערך באחד אחד וחצי פגשתי אותו מסתובב שם. אפשר לבוא לך גם הערב? אם זה מעניין אותך תבוא גם הערב. אמר לא, אבל הערב אתה לא לומד. הערב אתה עונה תשובות לשאלות ששאלת אותנו ב-- הוא אומר בסדר. ואז הוא ממשיך, ממשיך ללמוד כאילו, כאילו שום דבר. וזה, זה נתן איזה...

05:07 דובר 3 איזה שנה אנחנו מדברים זה?

05:11 דובר 2 תש"ל, ישיבה גדולה הייתה ל', נכון?

05:16 דובר 3 כן.

05:16 דובר 2 ל"א. עוד שיעור ועוד שיעור ועוד שיעור. ככה התחלתי להתקרב ותוך כדי גם הוא התחיל לתת תשובות לשאלות. אלוקים זה הוא לא בא איפה שפותחים לו, הוא נמצא בכל מקום וזה לא תלוי בנו. בקיצור, זה... נהייתי חבדניק ועוד שנה-

05:44 דובר 3 תגדיר.

05:45 דובר 2 מה זה? מה זה חבדניק? זה סידור, מתפלל סידור תהילת השם. אה, אומר תהילים אחרי התפילה עם הפרק של הרבי פרק ע"א. למה אני זוכר פרק ע"א? כי אני כשאני הגעתי, כשאני הגעתי לפרק ע"א, אמרתי סגרתי, סגרתי את הסידור.

06:05 דובר 3 סגרתי מעגל.

06:06 דובר 2 סגרתי מעגל. פרק ע"א. אה, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. פרק ע'. עכשיו סוף ס"ט, אה, פרוטסטציה בירושלים. זה סוף ס"ט, ע', בין ע' לע"א זה היה. ואחרי מעריב ללמוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. קטע. זה נקרא חבדניק. בהמשך הזמן ללכת למקווה ואחר כך ליטול ידיים ליד המיטה ואחר כך ללכת יוצאת בחוץ ואחר כך להוריד את הבלורית.

06:45 דובר 3 זאת אומרת הנהגות לאט לאט.

06:47 דובר 2 לאט, לאט, לאט, לאט.

06:48 דובר 3 כתיבה לרבי?

06:49 דובר 2 עוד לא. עוד לא כתיבה לרבי, אבל סיפורים על הרבי. אתה אומר כתיבה על הרבי. כשהייתי בכיתה י"ב, זאת אומרת שמינית, חלמתי חלום נורא שהרבי, אני מקבל בטלפון ציבורי בנחלים, היה שם במקום אחר איפה שהפנימייה. מישהו בא לקרוא לי בשתיים עשרה וחצי בלילה. חלום. שיש לי טלפון, מישהו מתקשר ומחפש אותי. אני מגיע לטלפון. "שלום, מדבר בנימין קליין. הרבי מליובאוויטש מגיע לארץ והוא רוצה להתארח בנחלים." אה, סליחה, "הוא רוצה לראות אתכם, את החבר'ה בנחלים." בחלום הלכתי להראות את צבי איזק [?] זכרונו לברכה ואת משה סגל.

07:38 דובר 3 שיארו לחיים.

07:39 דובר 2 שיארו לחיים טובים ועוד זה בעיקר ואת מוצינו, חתן של גופין[?], עמוס מוסקוביץ' ועוד. הלכתי להראותם והלכנו, עשינו מונית לשדה התעופה והכל בחלום. מגיע, מחזירים לשדה תעופה. אז עומד בפתח המטוס, עומד הרבי מליובאוויטש. עכשיו את הפנים של הרבי הכרנו מהתמונות, אבל לידו עומד מישהו שכתוב עליו חבוש כובע ולא יודע מי זה, ומישהו שבנימין קליין גם כן לא יודע מי זה. ואז אומרים לרבי שאלה החבר'ה מנחלים. אלה שמגיעים עכשיו זה מהנחלים. אז הרבי אומר שהוא רוצה לבוא לנוח בנחלים. מגיעה השיירה, מגיעה לנח-- הכל באמצע ה-- הכל בחלום. מגיעה שיירה בנחלים והרבי שואל איפה זה? אמרתי לו, "מיטה שלי." אני מתעורר. תקשיב, זה לא, זה לא בדיחה. אני מתעורר, המיטה מסודרת ישר. אני הרי ישנתי. סדין ישר, שמיכה מקופלת ואני ישן על הריצפה.

08:47 דובר 4 זה כבר לא בחלום, שאתה על הריצפה.

08:48 דובר 2 זה כבר התעוררתי, התעוררתי אני על הריצפה.

08:51 דובר 4 וואו.

08:52 דובר 2 שאלתי את זימרוני, "מה עושים?" הוא אמר, "מה אתה רוצה ממני?" לא, נמרוד שטונסקי. שאלתי את נמרוד, "מההה, מה אתה רוצה ממני?" "תכתוב לרבי." זה כנראה אחד המכתבים הראשונים שכתבתי לרבי. אני מקבל תשובה, מכתב כללי מזה והרבי שלח לי תמונה של עצמו.

09:11 דובר 4 יחד עם המכתב.

09:12 דובר 2 יחד, בתוך המכתב היה-

09:14 דובר 4 תמונה

09:14 דובר 2 היה תמונה שחור לבן, תמונה של הרבי, לא מי יודע מה זה, אבל תמונה. אז זה בקשר ללכתוב, לכתוב-

09:23 דובר 4 הרי הזכרת את מאיר ברוך שטונסקי שיהיה בריא. איפה הוא נכנס לתמונה? הוא הגיע אחרי זימרוני?

09:27 דובר 2 לא, לא, לא.

09:28 דובר 4 אז בוא תספר לנו.

09:28 דובר 2 את זימרוני העיפו.

09:30 דובר 4 בגלל שהוא כיבד אותי.

09:31 דובר 2 בגלל שהוא כיבד, כיבד.

09:33 דובר 4 אתם בעצם הייתם החבורה הראשונה, כל השמות שהזכרת?

09:35 דובר 2 לא, לא. החבורה הראשונה היה הולץ. כן, כן, בעצם הולצמן, שמעון נוימן, נחמן קליינמן. הוא הגיע עוד לפני זה, אבל המרכז המייסד היה שמואל חיפר, היה אהרון טננבוים.

09:49 דובר 4 זה כבר היה-

09:49 דובר 2 אלה זה כבר עתיקים. עתיקים, כן.

09:54 דובר 4 ואז העיפו את זימרוני.

09:56 דובר 2 את זימרוני והגיע מדריך אחר בשלימתניה, זה אליהו לוין זכרונו לברכה, החתן של-

10:03 דובר 4 של ברקכין

10:03 דובר 2 של ברקכין, מצפת. הוא למתניה, נסע לקבוצה, הגיע במקומו אברהם קוטס. אברהם קוטס לא יכל להגיע, אז הגיע מאיר ברוך שטונסקי. ומאיר ברוך שטונסקי מאז עד היום תקוע שמה.

10:17 דובר 4 בקביעות.

10:17 דובר 2 בקביעות. אז זהו, אז אה את הדיי-דייגות להוציא אותי מהזה, זה זימרוני. אבל לאחסן אותי בשערים של חב"ד זה, זה מאיר ברוך שטונסקי.

10:33 דובר 4 ואז עברתם לישיבה?

10:35 דובר 2 לא כל כך פשוט.

10:36 דובר 4 להיכנס, כן.

10:38 דובר 2 בישיבה לחצו ללכת למרכז הרב.

10:41 דובר 4 בנחלים.

10:41 דובר 2 בנחלים. ומי שסרה ומרד שלחו אותו לגלות. זאת אומרת אותי שלחו לגלות לעזה, נפתחה איזו ישיבה ב-

10:52 דובר 4 בנתיבות

10:53 דובר 2 לא, לא, לא, לא נתיבות. זה היה בעזריאל[?]. כן, שלחו אותי ל-

11:01 דובר 4 בשכונה

11:02 דובר 2 בשכונה הג'ינג'י ודן, דן סגל היה משגיח.

11:07 דובר 4 דן סגל היה משגיח.

11:08 דובר 2 כן, זה היה ממש עתיקה, ממש היה ב-בשלב הראשון של הישיבה. ועשיתי שם בלגן.

11:17 דובר 4 מה בלגן?

11:18 דובר 2 למדנו לילה שלם תוקפו כהן. סוגיא שתוקפו כהן.

11:26 דובר 4 תוקפו כהן.

11:26 דובר 2 תוקפו כהן. למדנו לילה שלם כל ה... תוספות, כל הזה. בסוף שאלתי את המי ש-- את מי שלימד אותי, זה היה בוגר מנחלים. שאלתי את מי שלמד, "תגיד לי, מה אני צריך ללמוד את זה?" אז הוא אמר לי, זה היה ככה עשר דקות לפני התפילה בבוקר, לפני שבע, "התורה מחדדת את המוח של האדם." אמרתי, "מה? התורה, הקדוש ברוך הוא נתן תורה בשביל שמחדד, מחדד מוחות? אתה לא נורמלי." קיצר, נכנסתי לשוכר. הוא שומע אותי שאני צועק עליו. מה זה מחדד? בוא, בוא, בוא. "הלוא הוא אומר שהתורה, התורה מחדדת את המוח." אומר, "אדוני, עוד תפילה, לך לאכול ארוחת בוקר, סע חזרה לנחלים." בסדר. נסעתי, נסעתי לנחלים ואז כדי לצנן אותי מזה שלחו אותי למרכז הרב. אני במרכז הרב, נסעתי לכפר חב"ד. זאת אומרת בישיבה יודעים-

12:23 דובר 4 מרכז הרב למרכז

12:24 דובר 2 כן. בישיבה יודעים שאני במרכז הרב. ההורים שלי יודעים שאני בנחלים ואני בעצמי בכפר חב"ד. אני נוסע עם אה איך קוראים לה? צביקה, צביקה, צביקה מראשון לציון.

12:43 דובר 4 נסעת עם צביקה.

12:44 דובר 2 נסעתי עם צביקה ומאיר ברוך שטונסקי לנחלים.

12:48 דובר 4 ל...?

12:48 דובר 2 לשיעור תניא ואז אני חוזר כאילו נחלים, כאילו חזרתי מ... אני מגיע, היה חושך בעיניים, מלא רכבים. אני יוצא מהרכב של צביקה ואני רואה שמאחוריו אספת הורים. כל החבורה הזאתי. קיצר שיבוב זה אבא שלי והוא שואל, "איפה אתה היית?" "מה אני פה מסתובב, אני מחפש אותך." "אתה לא היית פה, עוד אתמול." "הייתי בחדר." "לא היית, לא היית, אני הייתי בחדר שלך, לא היית שם." קיצר אני מיד רצתי למאיר ברוך שטונסקי לשאול אותו מה לענות, מה, איך, פחדתי. הוא אומר, "תשבור את הכלים."

13:28 דובר 4 רק שתתן לי קצת רקע מי אביך, מאיפה הוא הגיע?

13:31 דובר 2 אבא שלי הוא בוגר שואה, בוגר מיידאנק, חסיד קרלין. ש-- הסבא שלי קיבל מאה סרטיפיקטים לנסוע או לארצות הברית או לפלשתינה. אז סבא שלי נסע לשאול אותו לאן לנסוע, אז הוא אמר

13:54 דובר 4 לרבי מקרלין?

13:56 דובר 2 כן. אז הוא אמר בלייב דאָ. אז אבא שלי תמיד כל החיים שלו אמר, איך מירטה גבלידו. אנחנו נשארנו פה והוא ברח. אז הוא תורף-

14:06 דובר 4 יעקב שווינג[?].

14:07 דובר 2 כל המשפחה שנרצחה וכל מה שהיה זה כאילו בגלל ה... אז הוא נהיה, הוא רק שמע חסיד לא, אפילו לא איזה. אצלו זה היה, אחר כך בסוף ימיו הוא חזר ונהיה חזרני, לא ש...

14:20 דובר 4 דתי לאומי כן שם.

14:20 דובר 2 דתי לאומי, דתי חרדי, דתי, הכל, חסיד? זה שמות, שמות שחור מול העיניים. ו...

14:30 דובר 4 נו, אז סיפרת לו ש...

14:31 דובר 2 סיפרתי לו, אמרתי לו שאני הייתי בכפר חב"ד, זה שתי סטירות. זה מסדרון, אתה-אתה זה מלא גפקט עם בחורים והורים וזה ופתאום פלאק, פלאק. אני אומר מה?

14:48 דובר 4 וואו.

14:50 דובר 2 אבא שלי היה עם דיקסן כזה. נכנס, דפק בדלת של יוסק'ה, ישבו שם ההורים.

14:54 דובר 4 יוסק'ה בגד[?].

14:55 דובר 2 כן, פתח את הדלת. אז יוסק'ה אמר לו שאני אומר, "לא אכפת לי מההורים שאתה, תקשיב, אני שלחתי את הבן שלי ללמוד כאן, לא בכפר חב"ד. מה עשה שם שבוע? אני משלם לך. אני..." זה ככה ומה יצא? יוסק'ה בגד יצא בהכרה ואחר כך התהפכה ההכרה. זה אחרי זה אספר איך התהפכה ההכרה. וקיצר אבא שלי הוציא ממני הבטחה שאני כבר לא אסע יותר לכפר חב"ד ואני אשאר ללמוד, אוציא בגרות. זה מה שהיה, זה מה שהיה אצלו ברור שבגרות. אז אני אמרתי אני אוציא בגרות, מה כפר חב"ד? לא זה משנה. אז אני נרשמתי לישיבה כבר באמצע השמינית, באמצע י"ב נרשמתי לישיבה כבר. בחרתי מונקא[?], בחרתי את קלכס[?] והתקבלתי לישיבה. רק מותר לי, מותר לי לנסוע לנחלים למבחנים, מבחני בגרות. ברוך השם הצלחתי, תודה לאל. אה אני עכשיו מדלג שנה, מדלג שנה. לא, יותר. דלג שנה מאריסטאון, מאריסטאון שנה, כפר חב"ד, בערך שלוש שנים. נכנסתי ליחידות של הרבי בל"ו. נכנסתי ליחידות לרבי ושאלתי את הרבי איזה מסר הרבי לנחלים שעושים בעיות וצעקות ו... אז הרבי אמר לו-

16:31 דובר 5 רגע, הרב בגד עשה בעיות אז? אז אתה שאלת את הרבי מסר בשביל הבחורים שנמצאים בנחלים.

16:38 דובר 2 לא היו התוועדויות, לא השירות היה לא-

16:41 דובר 5 לא, כאילו הפסיק.

16:43 דובר 2 היה במחתרת, אבל... אז הרבי אמר לו: "זאג זיי." אז אני, הרבי אמר את זה ביידיש. "זאג זיי, אז תביא לי שניים מן הישיבה." שלא רוצים לכבוש את הישיבה. "זה רק קצת להוסיף ביראת שמיים. בציצית, בנגל וואסער, קצת ביראת שמיים. וככה--" והוא אמר לי שתיקח שתי כח, שתי מאמן ורז קניק, זיק מאחסידים, ואני אלך איתו ל-

17:12 דובר 5 לבגד.

17:12 דובר 2 ליוסקה בגד. לקחתי את הרב חזן, לקחתי את מאיר בוסטומסקי[?] ואת מי עוד לקחתי? עכשיו דרכיכם[?]. לקחתי שלושה, נסענו עם האוטו של צביקה הזה, נסענו לנחלים. יוסק'ה ידע, הוא קיבל אותנו יפה.

17:33 דובר 5 הוא ידע שאתם מגיעים?

17:34 דובר 2 כן, כי היה איתו טלפון. ועכשיו, "נו, עכשיו תגיד מה שהרבי אמר לך." אז כולם קמנו, גם יוסק'ה קם ואני אמרתי ואז נהיה טור זהב. ואז התחיל המסע לרבי, נהיה ביחידות ונהיה, ואז נהיה, ברוך השם-

17:54 דובר 5 עד שהסתדרו הדברים.

17:55 דובר 2 עכשיו אני חוזר אחורה אני.

17:59 דובר 5 אז אתה בינתיים לומד בכפר חב"ד, מנסה לעשות בגרויות ו-

18:02 דובר 2 ונחלים. וזהו, גמרה השנה, אז נכנסתי כפר חב"ד ללמוד בישיבה, בישיבה נורמלי. בינתיים זמרוני, ידיד משכבר הימים, פתח בית חב"ד בבת ים, ביקש ממני עזרה. אז היינו עושים אותה, שמעון, מנחם קליימן ואני. כי עבדנו בנחלים, אז היינו בקשר. הולצמן ונוימן פחות, אבל מנחם נסענו לעזור קצת לזה. והעזרה גלשה קצת ליום ראשון וקצת ליום חמישי וגלשה. יענקלה כץ קורא לי.

18:36 דובר 5 הרב כץ קורא לך.

18:37 דובר 2 כן. קורא לי ואומר לי: "אתה רואה את המזוזה?"

18:43 דובר 5 אתה רואה את ה-

18:43 דובר 2 "את המזוזה? אתה רואה את המזוזה? נשק עוד היום בחוץ."

18:49 דובר 5 משגיח.

18:49 דובר 2 כן. שאלתי: "למה?" "אתה לא פה." אני מגיע הביתה, מקבל מכתב מהרבי. קיבלתי מכתב מהרבי. במכתב מהרבי, הרבי כותב לי שיתעסק ביתר שאת וביתר עוז במבצעים היהודים, אז חמש מבצעים. ביתר, שיתעסק יותר. נסעתי ישר לרמ"ד. אמרתי לרמ"ד: "תסביר לי-

19:11 דובר 5 שנייה, שנייה, המכתב הגיע כי כתבת לרבי על שאתה-

19:13 דובר 2 כתבתי? לא, לא, המכתב הגיע סתם מכתב כללי. אבל למטה התעסק אה ב-

19:20 דובר 5 מכתב כללי של חגים.

19:22 דובר 2 או. שמכתב כללי לא של חגים. זה היה כ"ף, אני חושב.

19:26 דובר 5 והוספה בכתב יד של הרבי.

19:27 דובר 2 התעסקת ו-

19:28 דובר 5 כי כתבת לרבי שאתה-

19:30 דובר 2 לא, לא.

19:30 דובר 5 איזשהו דוח, משהו.

19:31 דובר 2 איזה דוח? אני לא כותב דוחות. זמרוני כותב דוחות. אני לא-

19:35 דובר 5 אז כתב יד של הרבי ימשיך להתעסק-

19:37 דובר 2 חמש המבצעים. ביתר שאת וביתר עוז. נוסע לרמ"ד. אני אומר לרמ"ד-

19:44 דובר 5 רמ"ד אז זה משפיע העיקרי.

19:46 דובר 2 המשפיע, כן, משפיע חדש. אני אומר לו: "תראה, רמ"ד, תסביר לי מה..." ורמ"ד תמיד דוחף לנסוע לרבי, סוע-- התחיל. אז אני אומר, אומר מה? "חכה רגע, חכה רגע, חכה רגע." הולך ליענקל כץ, אומר לי יענקל כץ, המכתב-

19:59 דובר 5 אה, היה קצת לרמ"ד כשהוא היה בסל[?].

20:01 דובר 2 כן.

20:01 דובר 5 בישיבה, לא בבית.

20:01 דובר 2 בישיבה. לא בבית, אני הולך אליו הביתה. ואני אומר את המכתב. אומר: "חכה, חכה רגע." הולך ליענקל כץ. החזיר אותי בחזרה לישיבה. עכשיו המצב שלי בבית היה מצב לא טוב עם ההורים שלי. היה כעס רציני. אני קיבלתי תשובה מהרבי, זה יכול להיות אולי לעניין אנשים, ככה. בזקן לא לגעת, אבל בציצית, אם אני הולך עם ציצית, בישיבה אני הולך עם ציצית בחוץ ובבית הלכתי עם הציצית בחגורה בצורה כזאת שלא, שלא יהיה בחוץ.

20:41 דובר 5 זה תשובה בכתב או בעל פה?

20:42 דובר 2 תשובה ב-- לא, לא, לא, לא. זה תשובה על פתק. כת-כתבתי מה אני עושה עם ההורים שלי, עם ה-

20:49 דובר 5 שהסימנים הכי קשים אפשרי אולי.

20:50 דובר 2 כן, כן, אפשרי אולי. ו... וכל מה ששייך לשולחן ערוך לקיים רק על פי שולחן ערוך. היה לי עוד שתי שאלות, האם ללכת-- להמשיך ללכת לבני עקיבא, כי אמא שלי מאוד לחצה עלי שאני לא ניתק מהחברה וללכת לים.

21:10 דובר 5 עם המשפחה.

21:11 דובר 2 כן. אז זה, אז הרבי אמר מה ששייך לשולחן ערוך.

21:15 דובר 5 אהמ.

21:16 דובר 2 אז אני הבנתי, בני עקיבא הפסקתי, ים גם כן הפסקתי, ציצית הלכתי עם חגורה וזקן לא נגעתי. מה זקן? היה לי דלילים, אבל...

21:26 דובר 5 סתם, אני עוצר שנייה. התשובה הזאת לשאלה, כאילו אתה כתבת לרבי את האופציות?

21:30 דובר 2 אני כתבתי, כתבתי לרבי, לא-

21:31 דובר 5 הרבי כיף שממש מעצמו.

21:33 דובר 2 אני כתבתי לרבי מה שאסור ואמרתי אולי זה כן יהיה... זקן אין אופציה וציצית בחוץ אמרתי אולי בחגורה ובני עקיבא וזה כתבתי מה שאין אופציה או ש-

21:48 דובר 5 אז הרבי סימן על מה שאתה כתבת.

21:49 דובר 2 אז הרבי, על-- מה, התשובה של הרבי היה ככה ציצית בחגורה, זקן לא לגעת ומה שאסור על פי שולחן ערוך, אסור על פי שולחן ערוך. זה ה, זה ה... והסתבך המצב יותר. קיצר, רב מנדל לחץ עליי שאני אסע לרבי, שאני אסע בל"ד, סוף ל"ד, ניסע לרבי וניסע.

22:17 דובר 5 זאת אומרת אתה בתחילת ל"ד נכנסת לאיכילתא[?] בעצם.

22:20 דובר 2 כן.

22:21 דובר 5 מלחמת יום כיפור.

22:21 דובר 2 כן, מלחמת יום כיפור, נכון. נכנסתי עוד בל"ג, אבל...

22:25 דובר 5 וכל הנושא הזה של גיוס לצבא עוד לא היה אז.

22:28 דובר 2 אז אני עשיתי-

22:29 דובר 5 לא, מבחינת ההורים אני שואל.

22:30 דובר 2 מבחינת ההורים, ההורים שלי ידעו שאני נכה, שאני עיוור בעין אחת.

22:36 דובר 5 הבנתי.

22:37 דובר 2 שלא, לא ראיתי בעין אחת, קטרקט, סיפור. כדי לנסוע לרבי צריך רשות שוב מהישיבה. לא קיבלתי רשות, רק רב מנדל. היה שלוש, היה הרב כץ, רב מנדל ומשכן הפרסט[?]. אז מנדל מאה אחוז כן. כץ מאה אחוז לא.

23:08 דובר 5 משקה.

23:09 דובר 2 ומשקה, "יש זמן, אפשר לחלום."

23:15 דובר 5 להתיישב בגלובוס.

23:16 דובר 2 כן. קיצר, אני כבר עשיתי ויזה ונסעתי עם כרטיס, נסעתי עם כרטיס אחד רק הלוך. הגעתי לשמה ואמרו לי בלי פתק מהישיבה-

23:26 דובר 5 מתי הגעת? איזה שנה?

23:28 דובר 2 הגעתי בח"י אלול תשל"ד. זאת אומרת לפני, טיפה לפני ח"י אלול.

23:35 דובר 5 בין שנים. אוטוטו בין שנים.

23:38 דובר 2 כן, כן. ו... אמרו לי בלי פתק מהישיבה לא תקבל אוכל. מיכאל יזרוק, מיכאל ליפסקר.

23:49 דובר 5 מיכאל ליפסקר.

23:50 דובר 2 מיכאל ליפסקר יזרוק אותך מחדר אוכל. אמרתי מה, מה קרה? אז האמת שחודש שלם ישנתי בעזרת נשים. ישנתי בעזרת נשים, איפה שהחדר של ליבל גרונר היו, עכשיו עזרת נשים, שם ישנתי, היה לי מיטה קטנה והאוכל אכלתי ארוחת בוקר וצהריים לא היה בעיה. ארוחת ערב לקטתי ופעם אחת הייתי מאוד רעב. מאוד מאוד מאוד מאוד רעב. אמרתי מה, מה יכול להיות? אני אלך עם הצלחת כמו כל הבחורים. מקסימום הוא יצעק עליי, הוא יתן לי והוא יצעק עליי. אז אני עובר בבושה עם הצלחת. הוא שואל "זאגט? קיבלת?" אמרתי לו כן, בעברית. אמרתי לו כן, אבל נשארתי רעב. בבקשה. לא היה דבר כזה. לא היה דבר כזה. בבקשה. לקחתי. לא פתחו זוג עיניים. מאיפה בא הבן אדם? נפל? אז ראיתי והיה כי טוב. אז ניגשתי אליו ואמרתי לו, שאלתי אותו אם אני יכול לקבל, היה לי קשה לישון, אני יכול לקבל כרית וזה. "איך שאתה יושן?" אמר לי. בסנסומטי[?]. "וואס? בוחר סנסומטי[?], רסמושים? תה תצ'ק צ'ק צ'ק צ'ק. תן לי מפתח לפייב טוונטי קראון סטריט. קח דירה, קח זה, יש לך-"

25:13 דובר 6 ממש הסתדרת לבד?

25:14 דובר 2 מסתדר לבד. ממש ממש לבד. כשיהודה כץ הגיע, הרב כץ הגיע. שואל אותי "איפה אתה ישן?" אמרתי לו "אני הפעלתי את זה גם". הוא פתח זוג עיניים. איך, איך ייתכן דבר כזה? קיצר, הם ישבו והתייעצו שאני אשן פה. איפה אני לומד? איפה? איפה אני לומד? בסנסומטי[?] אני עוד צעיר. חובתי אני לא קרוצה. איפה? בורו פארק אני לא מדבר אנגלית. אה איך זה שייקה שמה? ישיבה נו-

25:51 דובר 6 הדר התורה.

25:52 דובר 2 לא הדר התורה.

25:53 דובר 6 או לטייר.

25:54 דובר 2 או לטייר אני לא יודע יידיש. זאת אומרת אני מבין, אבל אני לא יודע לדבר. מה, מה, מה עושים? אמרתי להם תעזבו, זה בעיה שלי. אני אלמד. אני לא, לא אלך בטל. כתבתי לרבי, שאלתי, ישבתי, סנסומטי[?] כתבתי לרבי מה את כל הבעיה שלי עם ההורים שלי, עם הכל. כתבתי לרבי איפה, איפה, איפה איפה ללמוד? אמרתי אם אני אדבר סנסומטי[?] אז תוך חודש אני נהיה עסקן. אז אני בורו פארק לא שייך ולטייר גם לא שייך. מה? רבי כתב לי: תלמד תמיד במוריסטון. זה בכלל לא עלה לראש של אף אחד. טוב, התחלתי לברר איפה מוריסטון, מה מוריסטון. בינתיים נהיה חגים, נהיה שמחת סוכות וזה. יש אברך שקוראים לו שמואל הבר שגר אצל השווער שלו קלמנסון, שהוא המשגיח במוריסטון. צריך לדבר איתו וטוב. אני עוצר פה, חוזר חודש אחורה. שמחת סוכות עומדים לפני שמחת תורה עומדים את המקומות, תופסים מקומות. אז אני ברוך השם חזק. תפסתי שני מקומות גם על הפירמונד איפה שהרב ירוק רוקד וגם בהתחלה איפה שכל הזה. זהו. תפסתי מקום זה-

27:14 דובר 6 גם קרוב לקופסא של הרב ירוק-

27:16 דובר 2 גם קרוב לרב-

27:17 דובר 6 ליד הקופסא בבימה.

27:19 דובר 2 בבימה. ומסתכלים כל אחד יודע דין. כן, הכל בסדר. הולכים בתהלוכה. אני חוזר מהתהלוכה. מי שעומד על המקום שלי. עכשיו אני למדתי את התורה שאשרי שמו שאפשר לשמוע, אבל להגיע באמצע הזה לריקודים. אז אמרתי אני אעמוד שם לריקודים. מי שעומד שם אני אומר לו באנגלית, "אדוני, זה המקום שלי." אז הוא אומר לי "אני לא מבין עברית".

27:43 דובר 6 הוא אומר לך בעברית?

27:44 דובר 2 כן. אני אומר לו, אני אומר לו, "אדוני דו סי מיי פלייס". אומר "פארשטייסט קיין יידיש?" אמרתי לו "אדוני דיס איז מיי פלייס!" אז הוא אומר לי "איי דונט אנדרסטנד אינגליש." אמרתי אז אני אדבר איתך בשפה שאתה כן מבין. תפסתי אותו ולופ. זהו, זה שמחת סוכות. חוזר חזרה לשמוליק הבר. מגיע לקלמנסון הביתה, דופק בדלת. מי פותחת את הדלת? ילדה. אפשר לדבר עם הרב הבר? מי זה הבר? אה, זה שהחטפת לו מכות. והכל מתערבב לי. אני לא יודע מה. אמרתי לעצמי הוא צריך בטח איזה עילוי אחד בישיבה, מה? אז אני אומר לו ככה ב-בבושה כזאת. אני ראיתי שהוא הכיר אותי.

28:37 דובר 7 שהוא זיהה.

28:38 דובר 2 הוא זכר אותי, הוא זיהה אותי. אז אמרתי לו הרבי אמר לי ללמוד במוריסטון. אז הוא אמר לי תשובה שאחר כך התחרט עליה. אמר לי הרבי אמר לך ללמוד במוריסטון, אבל הוא לא אמר לי לקבל אותך. אחר כך התרגזתי, הרמתי ידיים וכתבתי. הייתי אצל הרב הבר כדי להתקבל במוריסטון והוא אמר לי בזה הלשון, "כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לך ללמוד במוריסטון, אבל כ"ק אדמו"ר שליט"א לא אמר לי לקבל אותך." מה לעשות? סימן שאלה. פתק. אחרי עשרים דקות-

29:21 דובר 7 המזכיר שהסכים לקבל את הפתק שלך.

29:24 דובר 2 אחרי, אחרי עשרים דקות טסתי על-על גלגלים. איפה דיקשטיין? הרב חדקוב קורא לי. הוא שואל אותי, "אתה כתבת לרבי פתק על מוריסטון?" אמרתי לו כן. "תיכף יגידו לך מה לעשות." יצא שמוליק הבר מחפש אותי עם כמו, עם זנב מתחת ל-ל-- "תגיד לי, כל דבר אתה כותב לרבי?" אמרתי לו, "בוודאי. אני אומר לך שהרבי אמר לי ללמוד במוריסטון ואתה אומר לי שהרבי לא אמר לך אז מה אני, מה אני אעשה?" אחרי זה התקבלתי ללמוד במוריסטון ברוך השם. למדתי שמה שנתיים וזהו אחר כך-

30:07 דובר 7 עכשיו אני רוצה שנייה לחזור שנייה. כן, הגעת לרבי זה, מה היה? איך היה, אה? זה קצת ליב'לה פומיה גייג[?].

30:17 דובר 2 כן. הגעתי לרבי-

30:18 דובר 7 מתי הגעת? אתה זוכר בטח את התאריך.

30:20 דובר 2 הגעתי אחרי צהריים, אחרי, אחרי מנחה. בין מנחה לזה שהרבי יוצא הביתה. וזה היה-

30:30 דובר 7 אני מסביר, בדרך כלל הרבי היה יוצא בסביבות חמש וחצי.

30:32 דובר 2 בערך, כן, משהו כזה.

30:33 דובר 7 הביתה להיות עם-

30:34 דובר 2 כן, כן, אז זה בין, בין מנחה לזה. ו... י"ח אלול הייתי כבר, י"ח אלול הייתי כבר שם. י"ז אולי-

30:45 דובר 7 קצת לפני ח"י.

30:47 דובר 2 זהו, קצת לפני ט"ו. ט"ו אלול. ואמרתי, אמרתי שם לזה לראות את הרבי פעם ראשונה. אמרתי, אמרתי "יתברך שחיינו" והרבי ככה הלך, הסתכל ככה, הסתכל ככה ו ואני חשבתי שהכל זה ציפייה של, של, של הרבה זמן ל-ל-לפגוש את, לפגוש את הרבי. אחר כך למחרת או אחרי למחרת היה כניסת החג והיה ברכת הגומל.

31:19 דובר 7 למעלה בזה.

31:20 דובר 2 בזה למעלה, בטח, הכול טוב יותר למעלה. ו... אז אמרו לבחורים שהרבי הסתכל עליו ככה מלמעלה למטה, ככה סרק את כל ה-

31:30 דובר 7 היית כבר עם כובע, חליפה מבחינת לבושים, כן.

31:31 דובר 2 בטח, בטח. כובע, זקן, הכול. אני זוכר מנחם מאיר, מנחם מאיר היה בזה למעלה, אז כולם התחבאו, כולם התחבאו מאחורי הגב שלי. אמרתי, "אני מופקע מהרבי, מה, מה יש לפחד? הוא יודע, מה?" זהו. ו אחר כך היה פאן, ראש השנה. אז עברתי עם ה-עם הפאן. בערב יום כיפור אני עובר לקבל לקח, הרבי נותן לי לקח ואני הולך קצת. אז מאיר הרליק אומר לי

32:07 דובר 7 הרבי

32:08 דובר 2 ואני הולך ככה והרבי, אני חוזר בחזרה. אז הרבי שואל אותי

32:14 דובר 7 תוך

32:15 דובר 2 נחום?

32:17 דובר 7 תוך כדי הפן?

32:18 דובר 2 לא, לא, ב-ב-קושר ב-

32:21 דובר 7 בלקח.

32:22 דובר 2 בלקח.

32:22 דובר 7 של ערב הושענא רבה.

32:23 דובר 2 של ערב יום כיפור.

32:25 דובר 7 או, של ערב יום כיפור.

32:26 דובר 2 של ערב יום כיפור. וואס מיט דיין חבר, נחום? מה, אני לא אמרתי מילה. הרבי רוצה לתת, אז... אז הרבי נתן לי כמה חתיכות, אז העברתי מהיד ליד ימין את מה שהרבי נתן לי. העברתי לעצמו, לקחתי לידיים, עכשיו יש לי שני ידיים. אני הולך ככה. הרבי קרא לי עוד הפעם, וואס מיט דיין עלטערן, מה עם ההורים שלך?

32:53 דובר 7 וואו.

32:54 דובר 2 ובשבילי זה-

32:55 דובר 7 זה כבר היה אחרי שכתבת על-

32:56 דובר 2 זה כבר היה אחרי, זה כבר היה אחרי שהרבי ידע מההורים שלי והכל והכל הכל. שמתי את האצבע ככה, שמתי את זה נחלים. הרבי לקח כמה שלוש חתיכות-

33:06 דובר 7 אני רק אסביר כי לא רואים. פשוט לקחת ביד חלק מ-- את שלך וגם עם האצבע הפרדת למען שיחלקו ואז יד ימין חזרה את הקריעה.

33:15 דובר 2 ואז הרבי עטף שלוש חתיכות, עטף עם זה ואמר לי שיק דאס ווי דאס.

33:22 דובר 7 תשלח את זה-

33:23 דובר 2 כמו שזה.

33:24 דובר 7 וואו, זה-

33:26 דובר 2 זה-

33:26 דובר 7 זה דרך קירוב.

33:28 דובר 2 זה לא, זה-זה-זה לא יאומן, זה-זה-

33:30 דובר 7 זה אחרי שאתה שופך את הלב וכל את כל ה-- את כל המצב.

33:35 דובר 2 זהו. אז שלחתי, נסעתי לבורו פארק.

33:38 דובר 7 ל...?

33:38 דובר 2 לבורו פארק. יש שלוש תחנות לפני סנסונית[?]. שלחתי את זה בערב סוכות. אז אבא שלי, ההורים שלי קיבלו את הזה. עכשיו, אבא שלי התעורר, החסיד, הרגש החסידי, שיראים. אז הוא כתב לו מכתב שמהרבי והרבי שלח שלוש. ובבית היה אבא, אמא, אחות ואח. ולאח שהרבי לא שלח. זאת אומרת, אחר כך הבנו שלאח שהרבי לא שלח כי עוד חזון למועד.

34:10 דובר 7 וואו.

34:10 דובר 2 ו-

34:11 דובר 7 איך הם הגיבו? השיראים-

34:12 דובר 2 אבא שלי היה מבסוט. אבא, כמעט ולא היה טלפונים. אי אפשר להתקשר רק במכתבים. אז אבא שלי היה מבסוט שהרבי חושב עליהם.

34:22 דובר 7 ולא ניתק, לא גרם ל-

34:24 דובר 2 לא גרם לי להתנתק מ-- להתנתק. למרות שאני רציתי, למרות שאני התנתקתי, ברחתי לחוץ לארץ. אבל הרבי לא נתן.

34:31 דובר 7 אם נעצור שנייה לחשוב זה-זה לא-- זה פדגוגי גם.

34:34 דובר 2 זה הרבי זה גאון, זה גאון. תגיד את זה.

34:37 דובר 7 זה גם ברגישות, גם בחינוך.

34:39 דובר 2 זה-זה-זה-

34:40 דובר 7 וגם גורם להם ל-

34:41 דובר 2 להעריך את ה...

34:42 דובר 7 וואו.

34:43 דובר 2 שהילד שלו לא ברח מהבית, הוא נשאר.

34:46 דובר 7 ושהוא חושב.

34:47 דובר 2 כן, שהרבי... נסעתי מוריסטאון, הכיתה שני-

34:56 דובר 7 רק שנייה, טיפה שנייה. סליחה. חסדי רעקק.

34:58 דובר 2 כן, חסדי רעקק. זה טוב לרקוד, לרקוד וללכת לתהלוכה ו... לא, היה לי קירוב אחר כך, אחרי שכבר התחתנתי היה לי קירוב.

35:10 דובר 7 זה נחזור עוד מעט. גם עכשיו זה, אז הרבי מדבר על מבצע נש"ק, נכון? לערב ל"ד-

35:15 דובר 2 אז הרבי מדבר על מבצע נש"ק, ערב הושענא רבה, כן, הרבי דיבר על נש"ק ואז אני התקשרתי עם המזכירות אליה הביתה וביקשתי ממנו שידבר עם אחותי שתדליק נרות.

35:30 דובר 7 טוב, אז אחרי טיש שנסעת כמתובע מוריסטאון.

35:32 דובר 2 כמתובע נסעתי למוריסטאון. עכשיו, מי שלמד במוריסטאון יודע, מי מהישראלים שלמד במוריסטאון יודע, שבאים להיבחן ואחר כך נוסעים בחזרה לניו יורק, מתקשרים לרב הבר הביתה והרב הבר אומר אם התקבלת או לא התקבלת ואתה חוזר בחזרה או שאתה לא חוזר. אממה, לנסוע למוריסטאון עם התחבורה ציבורית זה כמעט שלוש דולר ואין. אמרתי מה אני אסע ואחזור? אמרתי, אמרתי לעצמי ככה, לקבל אותי ודאי שיקבל אותי. אין לו ברירה.

36:13 דובר 7 הוא כבר יציא איתך.

36:15 דובר 2 אז לנסוע ולחזור, אין לי כסף לזה. לקחתי את המזוודה, כמה, כמה, כמה תחתונים, גופיה. נסעתי מוריסטאון, הסבירו לי איך לנסוע, פורטי סקנד סטריט, לרדת, לסע-- אוטובוס, ישר. הגעתי לשמה, שמתי את המזוודה שלי במרתף, שם היה מלא מרתפים. שמתי את המזוודה במרתף, עליתי למעלה, נבחנתי. אליוקים וולף בחן אותי ו... רק אליוקים וולף בחן אותי.

36:41 דובר 7 איך יש שם שלושה דוברי עברית, הרב הבר, אליוקים וולף ומלאך.

36:45 דובר 2 כן, כולם, כולם. וגם היו שמה שש בחורים ישראלים. לא ידעתי, כך התברר. וטוב, אז הרב אומר, "תיסע לניו יורק, יש לך מספר טלפון. תתקשר אלי כשתגיע ואני אגיד לך התקבלת או לא התקבלת." אמרתי תודה. ירדתי למטה, התחלתי להסתובב ביער. מסתובב, ושאתה רוצה שהזמן יזוז, והזמן לא זז. עוד עשר דקות, עוד חמש דקות. נמאס לי כבר, לא יכולתי יותר. קיצר, חזרתי בחזרה לישיבה, למטה במרתף היה טלפון ציבורי. קצת סיכווה, התקשרתי. "שלום, מדבר משה דיקשטיין." אומר, "טוב, אתה יכול לבוא. אתה התקבלת, אתה יכול להגיע." שלוש דקות אני מתייצב בזל. שואלים אותי, "מאיפה באת?"

37:29 דובר 7 קפיצת הדרך.

37:30 דובר 2 אמרתי לו, "באתי מהיער." אמר, אמרתי, הרב חושב שאני אסע ל-- שש דולר, אני לא חושב. מאיפה יש לי כסף? אז הוא אמר לי, "אף אחד לא עשה לי דבר כזה." ואז הוא נתן לי את קרובי משפחה שלו, יצחק לוזינסקי, שיסדר לי חדר, מקום איפה לישון ומיטה וזה בסדר. אז היו שמה כמה דוברי עברית. היה אצ'קה רסקין, היה נפתלי גרינבלד, מאיר בלוז'ינסקי. אה, מאיר אני אומר-

38:01 דובר 7 יצחק.

38:02 דובר 2 יצחק בלוז'ינסקי. אה, אני, חנה ריבקין. מי עוד? עכשיו הצטרפו אלינו לכנופייה, הצטרף אלינו מנדי שניאורסון והצטרף אלינו-

38:20 דובר 7 מנדי בן שלום בער.

38:21 דובר 2 מנדי בן שלום בער, כן. הנכד של.

38:24 דובר 7 כן.

38:25 דובר 2 אה, הצטרף אלינו רלניק[?] אחד, שמעון ג'קובסון, שמעון ג'קובסון ה-

38:30 דובר 7 החוזר.

38:30 דובר 2 החוזר. הצטרף אלינו הכנופייה של הישראלים, הסתובבנו ביחד וזהו, זה היה רבנו מוריסטאון. שנה אחרי, סוף שנה אחרי זה, שנה כאילו שיעור א', ב', שיעור ג', סוף שיעור ג', אה, הקבו-- כיתה שלי, אחרי עשר בחורים מהכיתה שלי נסעו לסינסינטי להקים ישיבה בסינסינטי. וגם אני הייתי בישיבה, ברשימה.

38:59 דובר 7 רגע, לפני סינסינטי, איך, מה היה הסדר במהלך תוף של למידי? נסעתם לרבי כל-

39:03 דובר 2 נסענו לרבי כל פעם-

39:04 דובר 7 כל פארברענגען.

39:05 דובר 2 כל פארברענגען. גם כן היה, לא ידענו ששמואל-- אה, הרב, זהו, הרב הבר[?] מתקשר ביום חמישי לרב חנה קרוב[?] ושואל אותו אם יש פארברענגען. והרב חנה קרוב[?] אומר או שכן או שלא. לא היה מצב, לא היה מצב שהיה פארברענגען בשבת וישיבת מוריסטאון לא הייתה. היה מצבים שהיה שישיבת מוריסטאון נכנסה ולא היה פארברענגען, אבל הפוך לא היה, לא היה מצב כזה. עכשיו זה לא ידענו. אני אספר לך אנקדוטה. שבת אחת הלכנו, אחד עשר, שש עשרה אידעלעך, ושמוליק אחזר[?], ושנגל[?], ולא, אמר, "אנחנו הולכים ברגל ממוריסטאון לסי--" עשינו חשבון, אה, אה, דוכמן, אה, כן, דוכמן. אה, איך קוראים לו? מנדי דוכמן.

40:04 דובר 7 מנדל.

40:05 דובר 2 מנדי דוכמן. היה גם כן בכיתה מתחתינו. ורובשקין היה בכיתה מתחתינו. עשה חשבון שאפשר ללכת בגשרים, שזה... אפשר, אפשר ללכת. אבל כמה שעות ללכת? עשרים ואחת שעות. אנחנו כן, אנחנו הולכים זה זה בסוף עשרים ואחת שעות. אנחנו יוצאים מפה בתשע, נגיע לסינסינטי באחת בצהריים. איפה? לא נוכל אפילו לעמוד על הרגליים לשמוע התוועדות. ועכשיו בכיתה, בכיתה שלנו היה הבן של יהודה קרינסקי. איך קוראים לו? הוא בגיל שלי.

40:49 דובר 7 הלל דוד?

40:49 דובר 2 הלל דוד. דוד קרינסקי. איך שיצא שבת, איך שיצא, "תרימו טלפון לאבא שלו." אבא שלו במכונית. איך ש... טלפון לאבא שלו, אבא שלו אמר "לא התוועדות." אבא התחלנו לתפוס את שמוליק. "מאיפה אתה יודע שההתוועדות?" ישבנו עליו ישר, אז הוא אמר לנו שזה-

41:08 דובר 7 עד אז לא ידעתם שאין קשר או משהו כזה?

41:10 דובר 2 לא ידענו שאין קשר. ותמיד יצא פיקס. אה, נוסעים, נוסעים להקים ישיבה בסינסינטי. עכשיו במוריסטאון, פשוט שמה קיבלתי את היסודות התורניים שלי. תוספת חסידות קיבלתי וזה, אבל היסוד התורניים, הלימוד, ממש לימוד. לקחת שיחה וללמוד אותה, לקחת סוגיה וללמוד. ללמוד לא, לא, לא. כן, לא להסתובב, לא להסתובב. בדיוק, ללמוד. וגם שמוליק לימד אותנו לאהוב ללמוד. זאת אומרת לא רק לדעת ללמוד, אלא לאהוב את זה.

41:53 דובר 7 לחיות את זה.

41:54 דובר 2 לחיות את הלימוד. אז אותה שנה, שנה ראשונה שהרבי יצא לעשות סיומי מסכתות ב-

42:03 דובר 7 אב, אב למדני.

42:04 דובר 2 כן, למחרת כבר יש סיום מסכת וגם פלפול על הזה. שאלתי אותו איך, מאיפה? מאיפה? אתה לא למדת את זה. איך? אז הוא מראה לנו כמה פטנטים, איך שיש סוגיה תלמודית. יש כמה דרכים שאפשר לחבר-

42:25 דובר 7 ללמוד את הסוגיה.

42:26 דובר 2 ללמוד את הסוגיה. קיצר, גם השם שלי מופיע. עכשיו כדי לקצר תהליכים, אז ביום כלל אמר לי לשאול את ההורים שלי אם הם מרשים לי להישאר עוד שנתיים באמריקה.

42:38 דובר 7 שזה, זה היה מתי?

42:39 דובר 2 להקים את סינסינטי.

42:40 דובר 7 אחרי תשרי למדחור?

42:42 דובר 2 אחרי, כן, אחרי תשרי למדחור. לא, אחרי פסח למדחור. אחרי פסח.

42:48 דובר 7 זאת אומרת שנה וחצי היית במוריסטאון.

42:51 דובר 2 כן, שני שיעורים.

42:56 דובר 7 לקראת, לקראת ל"ז.

42:58 דובר 2 לקראת ל"ז לנסוע לישיבה, להקים בסינסינטי. זה אפילו, לא, זה שבועיים לפני חסי כפר חב"ד[?]. ואז ביומא אמר לשאול את ההורים אם הם מסכימים שזה, אז אמריקאים אין בעיה. יצחק ברגנשטיין גם כן לא היה לו בעיה. נפתלי גרינפלד, גרינבלט לא היה לו בעיה. ומשה דיקשטיין יש בעיה. ההורים מרשים, ישר התקשרתי את אבי בטלפון, בסדר, הסכים. שביום כללי להכניס לרבי את כל התשובות החיוביות עם הישיבה, את כל הציונים ואת כל השמירת הזמנים ואת כל ה, כל מה שצריך. אה, מכניס לזה, על השם שלי הרבי כותב, "הרי הוא עולה לארץ הקודש לבית חב"ד אשר בבת ים."

43:46 דובר 7 ככה מעצמו, הרי הוא עולה-

43:48 דובר 2 הרי הוא, הרי על השם שלי. מה אתה שולח את השם שלי לסינסינטי?

43:53 דובר 7 הרי הוא-

43:54 דובר 2 הרי הוא עולה לארץ הקודש לבית חב"ד אשר בבת ים.

43:59 דובר 7 שליחות מלמעלה.

44:00 דובר 2 זה לא מלמעלה, זה מישהו ביקש ומישהו ביקש דווקא אותי. אז אני חושב שאו שזמרוני היה ביחידות וביקש או במכתב או שאשתו של זמרוני הייתה וביקשה. אחד מ...

44:16 דובר 7 שאלת אותו אף פעם?

44:18 דובר 2 אני הייתי כל כך עצבני. רציתי ש-- אבל מה, מה? איך? היה לי שני, שני ניגודים. צד אחד, אני רוצה להישאר בישיבה, ללמוד ולהתמסר, להקים ישיבה וצד שני שליחות של הרבי זה... הרי כל החיים זה שליחות של הרבי. בשביל מה אנחנו עובדים? בשביל להיות שליח של הרבי. היה לי משהו ניגוד ושמוליק אמר לי, הרב עבר[?] אמר לי: "סע לניו יורק." תכתוב לרבי שאתה... אמרתי מה לכתוב לרבי? מה אני אשאול את דעתו של הרבי? לא אשאול את דעתו. תכתוב לרבי שהנה אני.

44:53 דובר 7 אז כתבת, כתבת הנה אני.

44:54 דובר 2 לא, כתבתי הנה אני. שזה מתי זה. אז דיברתי עם רב גרונר, קיבלתי, נכנסתי ליחידות. יחידות היה-

45:07 דובר 7 שנייה, זה שנייה לפני זה. טוב שלומדי, הרי הרבי אמר בשבת בראשית שיותר בחורים לא ייכנסו ליחידות לזה אתה גם לא, לא. זה אומר גם אז בל"ז לא נכנסת.

45:18 דובר 2 לא נכנסתי. לא נכנסתי.

45:18 דובר 7 זאת אומרת שהגעת לא נכנסת.

45:20 דובר 2 לא נכנסתי. יחידות לא היה, לא הייתי.

45:21 דובר 7 לא היה.

45:22 דובר 2 יחידות הראשונה.

45:23 דובר 7 עד הל"ז זה היה מתי?

45:28 דובר 2 אחרי, אחרי שבועות.

45:30 דובר 7 אחרי שבועות ל"ו.

45:31 דובר 2 בין שבועות לל"ז.

45:34 דובר 7 לא, לקראת ל"ז. אחרי שבועות ל"ו.

45:37 דובר 2 אחרי שבו-- אחרי שבועות ל"ו, כן. בין שבועות לבסדמ"ס[?]. איך אני יודע? כי בסדמ"ס[?] כבר הייתי בארץ.

45:44 דובר 7 אהמ.

45:46 דובר 2 וכתבתי, אבל רב גרונר אמר, "טוב, תיכנס ביום זה וזה." רק, הוא אמר לי רק, "תכתוב את כל מה שאתה רוצה לכתוב לרבי, תכתוב ותכניס למעטפה סגורה ותכתוב שייך ליחידות לתאריך שאמרתי לך ותכניס את זה ותיתן לי. תיתן ותיתן לי ואז הוא יסתדר את זה לפי ה... וכשאתה נכנס ליחידות אתה נכנס רק עם הפתק עם השם שלך." ישבתי, כתבתי כל בראשית מ"בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" עד... ורמאל[?], אני, אני, אני שכחתי לספר שאני התלמיד הראשון, התלמיד הראשון שרמאל[?] למד איתו חברותא. בבוקר שבע בבוקר משבע עד שבע ועשרים עד שבע וחצי רבע לשמונה. ממני זה התחיל.

46:37 דובר 7 זאת אומרת שהתחלת מלמדים.

46:38 דובר 2 אתה זוכר דבר כזה?

46:39 דובר 7 לא, אני לא הספקתי להתלמד.

46:42 דובר 2 אז היה לי מלא בעיות. בעיות רוחניות, זאת אומרת בעיות, שאלות. בספרים כתוב כך ואני רואה בחורים שעושים כך.

46:53 דובר 7 כאילו שאלות על הגעה לחב"ד כאילו.

46:56 דובר 2 תמיד אמרו שהקומוניסטים בקומוניזם זה טוב בספרים, אבל בפועל זה, זה הבן אדם לא יכול. אז זה טוב רק כמו קומוניזם. בספרים זה כתוב, זה מסתדר, אבל בחיים זה לא הולך כי אתה רואה את הבחורים לא ככה.

47:11 דובר 7 זאת אומרת חב"ד היא נפלאה על הספרים, בחיי הבמאים בפועל זה פחות.

47:16 דובר 2 אז רמאל[?] אמר לי ש-- הוא שאל אותי אם אני רוצה ללמוד איתו חברותא. אמרתי לו כן. אז אמר לי, "תלמד שתיים עשרה פרקי תניא בעל פה."

47:24 דובר 7 בסדר. זמרוני אמר לך, "אתה רוצה תשובות לשאלות תלמד איתי." זה גם תלמיד.

47:30 דובר 2 ותנאי, שתיים עשרה פרקי תניא בעל פה.

47:34 דובר 7 לפני שאתה לומד איתו.

47:35 דובר 2 לא, לא, לא לפני.

47:36 דובר 7 במקביל.

47:36 דובר 2 תוך כדי. ואת כל השאלות שלך מוישה, מוישה רוזנפלד, אז היה בחור מבוגר שחזר מהרבי כבר פעם שנייה, והוא הצביע אותי אליו שאני...

47:49 דובר 7 אצלו תשאל את השאלות.

47:50 דובר 2 שישאל את השאלות ואנחנו באמת ישבנו המון שעות ו...

47:55 דובר 7 ועם רמאל[?] התחלת ללמוד מה למדתם?

47:57 דובר 2 למדנו קוצ'ר צדיק, צדיקי, קונטרס נקודה צדיקי. אחר כך למדנו תניא וגם אמר לי איך ללמוד תניא בעל פה. כל יום שלוש שורות לחזור על שלוש שורות מאתמול. כל יום הוא שלוש שורות חדשות וכל מה שלמדתי שנשום וזה. וככה הקדשתי-

48:13 דובר 7 את המאמרים למדת עם כ-- צדיקי.

48:15 דובר 2 לימוד הצדיקי. אחר סיימנו צדיקי, למדנו-

48:18 דובר 7 תניא.

48:19 דובר 2 למדנו תניא. התחלנו תניא, סיפר לי סיפורים. לא משנה, זה לא... איפה עצרנו?

48:30 דובר 7 כשנכנסת ליחידות.

48:31 דובר 2 אה, נכנסתי ליחידות. אז רבנל[?] אמר לי שביחידות הראשונה, ביחידות הראשונה זה יום ההולדת. ביום הולדת שואלים את הרבי בשביל מה אני נולדתי.

48:44 דובר 7 בשביל מה אני נולדתי?

48:45 דובר 2 מה התפקיד שלי בעולם הזה? מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני? אז כתבתי לרבי, כתבתי לרבי שאני רוצה לדעת בשביל מה ירדה נשמתי לעולם הזה.

49:02 דובר 7 ככה משפיע אמר לי? ככה משפיע אמר לשאול.

49:07 דובר 2 הרבי הסתכל עליי, אמר לי "אתה צריך להתעסק בעניין חינוך".

49:11 דובר 7 רגע, לאט לאט.

49:12 דובר 2 "אתה צריך להתעסק בעניין חינוך".

49:15 דובר 7 בעברית הרבי אמר.

49:16 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא. בהתחלה, בהתחלה ביחידות הרבי שאל אותי, ווס פש-- ככה. זה לא רואים את זה. הרבי לקח את השם שלי ולקח חבילה של מעטפות, עשה ככה עם זה בדיוק, שלף את המעטפה שלי.

49:30 דובר 7 זאת אומרת, אתה, אני אסביר. אתה נכנסת עם הפתק שלך וכמו שאמרת מקודם שהיית עם המכתב, הרבי פשוט העביר את האצבע הקדושה ו-

49:38 דובר 2 תפס את המכתב שלי. בול.

49:39 דובר 7 את המעטפה.

49:39 דובר 2 בול, בול. עכשיו אני אומר, למה? אני רואה את המכתב שלי, אני רואה את הכתב יד שלי ואני רואה. ותוך כדי שהרבי פותח-

49:46 דובר 7 הרבי פותח את המעטפה.

49:47 דובר 2 פותח את המעטפה.

49:48 דובר 7 שסגורה עדיין.

49:48 דובר 2 סגורה, סגורה לגמרי. הרבי פותח את המעטפה, הוא מתחיל לקרוא עם העיפרון, מסמן ושואל אותי תוך כדי שהוא: "ווס פארשטייסטו, אידיש אדער עברית? עברית".

49:59 דובר 7 מה אתה מבין, אידיש או עברית?

50:01 דובר 2 כן. אני לא עניתי. אני לא יכול לפתוח את הפה. שואל אותי, "נו, ווס פארשטייסטו, אידיש..." אחר כך הוא אומר לי, "נו." הרבי התחיל לדבר ביידיש. והמעניין, אה, לרבי היה משקפיים. הרבי הזיז את המשקפיים. לא, אחר כך-

50:19 דובר 7 זאת אומרת, הם היו על השולחן והרבי הזיז אותם.

50:20 דובר 2 הרבי הזיז אותם שלא זה... ואחר כך הרבי אמר לי ככה: "אתה תצטרך בעניין של חינוך ותתעסק בהפצת המעיינות, התורה, המעיינות והחסידות."

50:35 דובר 7 התורה, המעיינות והחסידות.

50:37 דובר 2 התורה לאלה שעדיין לא שומרי תורה ומצוות, החסידות של אלה ששומרי תורה ומצוות ועדיין לא חסידים, והמעיינות של איך שחסידים חסידות חב"ד.

50:50 דובר 7 ממש ככה פירט?

50:52 דובר 2 ממש, רחל בתך הקטנה ממש. זאת אומרת, זה ידעתי שזה הכיוון שלי ל... בכלל. והרבי נתן לי גם, אה, עשר לירות, שאני אפרוט את זה לכסף בארץ וכל מי שאני לומד חסידות לתת לו מדבר.

51:17 דובר 7 לאיזה משך זמן?

51:18 דובר 2 עד שייגמר. לפרוט את ה... אז אני פרוטתי את זה לסחורייה, היה עשרים וחמש אגורות. פרוט לעשרים וחמש אגורות. היה פריצה בבית חב"ד בבת ים, גנבו את זה עם הכול. זה נדיר כי לא היה, לא היה, לא היה. לפי מה שאני הבנתי לא היה דבר כזה, לא היה נתינה.

51:36 דובר 7 כזה שליחות כזאת.

51:36 דובר 2 כן, לא הייתה נתינה כזאת. אה, זהו.

51:42 דובר 7 הרבי התייחס לעוד דברים?

51:44 דובר 2 הרבי התייחס לעוד דברים. כל מה שכתב במכתב, הכל, הכל, הכל הוא מתייחס.

51:48 דובר 7 מה אפשר לשתף?

51:51 דובר 2 אה, הרבי אמר לי, זה אמרתי מה שבעניין של חינוך. במה שכותב שרוצה להיות מקושר אליי ילמד מאמר... זה, זה, זה אמר את זה בקטע בעברית. אחר הוא אמר, "זאלסט לערנען מיינע מאמרים".

52:20 דובר 7 המאמרים שלי והשיחות שלי.

52:25 דובר 2 ראש שלך אסור להיות-

52:27 דובר 7 הראש שלך אסור להיות ריקן.

52:29 דובר 2 תמיד צריך להיות שם או, ווען דו ווארטסט אויפן אוטובוס. זה זה בשביל-

52:42 דובר 7 שאתה מחכה לאוטובוס שיהיה משהו בראש.

52:45 דובר 2 זה בשביל- זה בשביל מוטו לחיים, כי נתקלתי בהמון פעמים כשעבדתי בניידות שעבדתי ו... ואתה מראה איזשהו בית הכנסת. רב מגיע עם זקן וחליפה ותגיד, תגיד וכבוד הרב, תגיד משהו. תמיד היית צריך להגיד לו. תמיד היה לי משהו בראש. תמיד, תמיד, תמיד. לא תפסו אותי אפילו היום. היום אנשי חב"ד ביקשו ממני שאני אדבר. יש כאן בית כנסת של אנשי חב"ד. רצו שאני אדבר. יש מה להגיד, יש מה... ואחר כך הרבי גם אמר לי גם שאני, "כשתכנס אליי לפני החופה, לפני החתונה שלך, אז נמשיך לדבר את מה שאנחנו התחלנו עכשיו."

53:36 דובר 7 כך הרבי אמר ביחידו-- כשתיכנס אליי לפני החופה.

53:39 דובר 2 לפני החתונה. אז נמשיך לדבר את מה ש... עכשיו אני עשיתי, עשיתי איזה שוינציג לפני החתונה כמובן ששאלתי את הרבי וזה. כתבתי ואמרתי עכשיו הרבי יזכור או לא יזכור. חשבתי כבר אמרתי מה אני אשחק, אז כתבתי. הרבי הבטיח לי לפני ש... שהרבי קרא את הזה ירד הרבי חיוך.

54:04 דובר 7 זה ביחידס הבא.

54:05 דובר 2 כן, כן, הבא, הבא אחרי הבא. אחרי הרבה יחידס. העלית לרבי חיוך. הרבי ראה את המחשבה שאני, שאני חשבתי. ומה זה היה? אני אומר-

54:18 דובר 7 נגיע שניה, נגי--

54:20 דובר 2 לא, לא, כי זה, זה, זה-

54:23 דובר 7 מה היה ההמשך למה שהרבי אמר?

54:24 דובר 2 הרבי אמר ככה: "באופן המותר."

54:31 דובר 7 לגאל.

54:32 דובר 2 "באופן המותר."

54:33 דובר 7 מותר.

54:36 דובר 2 אני הייתי עוד, הייתי עוד חתן. לא הייתי, לא הייתי חתן.

54:38 דובר 7 אה, מותר לחתיך.

54:39 דובר 2 "אני עושה אותך שליח שתיתן את זה לכלה שלך באופן המותר ותגיד לה שאני ביקשתי שתיתן את זה, את זה צדקה לעניין חינוך בכותל המערבי."

54:59 דובר 7 חינוך.

54:59 דובר 2 ביום, ביום החתונה.

55:01 דובר 7 ביום החתונה?

55:01 דובר 2 ביום החתונה.

55:02 דובר 7 בהקשר לחינוך שדיבר איתך בייחידס הקודם.

55:05 דובר 2 הכול, זה ההמשך, מה שהרבי אמר לי ומזה למדתי המון דברים. הרי היה צריך להגיד את כל התהילים ביום החתונה, אז למדתי שאת כל התהילים צריך להגיד בכותל ולתת צדקה בכותל ביום החתונה דווקא ולתת לעניין של חינוך. אז כל הילדים שלי ביום החתונה נסעו לכותל ואמרו תהילים, את כל התהילים ונתנו צדקה לעניין של חינוך בכותל המערבי. זה היה ממש ככה... זהו.

55:38 דובר 7 יחידות.

55:39 דובר 2 יצאתי, יצאתי-

55:39 דובר 7 כמה זמן היית בחוץ?

55:41 דובר 2 המון זמן. לבחור זה המון זמן.

55:43 דובר 7 המון, המון זמן.

55:44 דובר 2 כשיצאתי החוצה אז קמינקר[?], אה, שיה שאל אותי: "נו, מה היה?" אז מה שאמרתי לו, המילים שאני זוכר זה כמו היום. הרבי לא השתעל ולא הלביש את המשקפיים. למה? כי אצלי מונח בראש. אחר כך השתעלות גם, כשהרבי שם את המשקפיים הוא צריך לשים משהו בין הכתב שלך לעיניים הקדושות שלו. עכשיו הוא השתעל, אז כנראה רוצה לוותר על כל מיני...

56:16 דובר 7 ופה הרגשת-

56:16 דובר 2 ופה הרגשתי שהכל עבר חלק. והיחידות אחר כך כמה שנים ש-ש-שנכנסתי עם מנדי שמנדי אשתי הייתה בהריון עם מנדי, אז הרבי ש-ש-להצלחה ב-- לא הצלחה או אני לא זוכר מה, בגשמיות והרבי השתעל ורוחניות. והיחידות הזאת היה לי טייפ, אז הרבי שאל אותי "ווס דארפסטו און די טייפ?"

56:50 דובר 7 הרבי ראה את הטייפ?

56:51 דובר 2 לא, לא ראה. אני כתבתי שיש לי טייפ.

56:53 דובר 7 אה כתבת ש-

56:54 דובר 2 אז הרבי אמר "ווס דארפסטו און די טייפ?"

56:55 דובר 7 נשמע אתה צריך את הטייפ.

56:57 דובר 2 אז לא זה לזיין שיהיה. אז ידעתי לדייק בדיוק את המילים של הרבי וכאן כ"ק אדמו"ר שליט"א השתעל מכיוון שזאת היחידות שלי אני רוצה לדעת למה הרבי השתעל.

57:09 דובר 7 ככה הכנסת לרבי.

57:10 דובר 2 ככה אחרי היחידות הרבי עשה, כ"ק אדמו"ר שליט"א השתעל. המילה השתעל-

57:16 דובר 7 נכון, שמואל קבל[?] שאל אותך אם כל דבר אתה כותב לרבי.

57:19 דובר 2 על ההשתעל הרבי עשה עיגול וכתב היו קטרוגים.

57:24 דובר 7 היו קטרוגים.

57:28 דובר 2 היו. זהו ו-זהו.

57:30 דובר 7 את היחידות הזאת מל"ז גם בל"ו גם כתבת?

57:33 דובר 2 לא, מה פתאום? מה פתאום? אז הייתי צריך להקליט ואשתי צריכה לשמור על הילד.

57:37 דובר 7 לא, לא הקלטה. שאל אם כתבת.

57:39 דובר 2 הכל כתבתי. הכל כתוב.

57:41 דובר 7 לא כתב-- והכנסת לרבי? ב-ב-

57:43 דובר 2 לא, לא, לא.

57:44 דובר 7 אבל כתבת.

57:45 דובר 2 כתבתי ודאי, בטח. מיד אחרי זה, מיד איך שיצאתי מהכנסת עד לז-- עד כתבתי. והתאמנתי כל הזמן לזכור, לזכור, לזכור את כל ה... כי יחידות זה מאמץ כזה שמצד אחד אתה עף, אתה, אתה לא בעולם הזה, אתה ממש מתרגש וזה אבל מצד השני אתה חייב להיות מאה אחוז מרוכז כדי לזכור כל, כל ניואנס, כל, כל דבר. זהו. הגעתי לבת ים והנה הכל נהיה היסטוריה. הגעתי לבת ים, עבדתי בבית חב"ד. אחר כך-

58:21 דובר 7 עם ההורים היית אז.

58:22 דובר 2 ההורים חזר-- חזרנו להיות בשלום מוחלט וסתם שההורים שלי לא הייתי, לא הייתי שנתיים בבית אז ההורים שלי חיכו לי בשדה תעופה. נתתי להם את המזוודות ואמרו בנימין היה לו מונית. נסעתי ל-ל-לבת ים כמובן. הרבי שלח אותי לבת ים. סמרוני התיישבנו, התאבקנו ו... וחזרתי לתל אביב, חזרתי לבת ים ועבדנו שם. בית חב"ד היה המון, המון, המון עבודה. בית חב"ד הראשון בארץ היה בת ים, הכל היה דברים ושנים. ואז אני חושב שמאח-- זה הסיפור מאחורי הקלעים. הרב יוסף פרנקל, יוסף פרנקל היה ביחידות אצל הרבי.

59:12 דובר 7 היה אז מרבני תל אביב.

59:13 דובר 2 הוא היה הרב של שיכון בבלי.

59:15 דובר 7 כן.

59:16 דובר 2 הוא ביקש מהרבי מישהו שיתעסק עם הנוער וילדים עם הנוער ב-ב-בתל אביב.

59:23 דובר 7 בתל אביב.

59:26 דובר 2 וביקש מהרבי שישלח מישהו. יום אחד, אה, איך קוראים לו? ישראל ליבוב התקשר לסמרוני שהוא רוצה לדבר איתי, שאני אבוא, שאני אבוא-

59:42 דובר 7 לכפר.

59:43 דובר 2 לא, לרחוב קוק שיש אז-

59:44 דובר 7 לרחוב קוק שיש אז בכפר. כן.

59:47 דובר 2 אני מגיע. הוא שואל תגיד לי, איך אתה עם ילדים ונוער וזה? אמרתי לו מה זה לך? זה מה שאני עושה כל היום. זה ילדים משתולל. מה אתה הולך לתל אביב? להיות בתל אביב? אמרתי מה, מה קרה? אז הוא אומר לי, הוא אומר לי, ברוסיה אומרים [?] שאלה.

1:00:07 דובר 7 אל תשאל שאלות.

1:00:08 דובר 2 אל תשאל שאלות. אז אמרתי אם אתה אומר ו... דבר עם סמרוני. ו... אז ככה עברתי עברתי לשיכון בבלי. אבל אז כבר התחתנתי ובאמת הקמתי שם מניין של ילדים. מה שהיום עושים בצפת בכל הקהילות- כל הקהילות. זה שמה המניין הראשוני. נתנו לי מתנות, נתנו לי כסף מתנות לילדים. היה מניין של כמה בחורים וילדים ו- זה כאילו בשיכון בבלי מטעם, מטעם- מטעם בית הכנסת. של הרב כן, שם הקמתי סוכה גדולה. נתן לי פעילות ב-ב-בשיכון בבלי. שם היה לי גם בעלי תשובה כמה ב- אז כבר התחתנת? אז באמצע הזה התחתנתי. אז גם הכרתי את רמי אנטיין[?] והכרתי את יהודה. כל מיני ש- יהודה יהודה- פרידמן? לא, לא, לא, לא, לא. אתה לא מכיר. יהודה הוא עולה חדש מגרמניה שהיה שחקן קלפים פוקר והוא חזר, שחזר בתשובה, עזב את המטבח. ושניהם, שניהם בעלי תשובה שלי, שהם אומרים ש"אתה, ירצו להכניס אותך לגיהינום, אנחנו נעמוד ולא ניתן לך להיכנס." שניהם חתומים על הכתובה שלי. באיזה שנה התחתנת? ל"ט. ל"ט. אז מתי נסעת לרבי קודם? טוב- רבע שנה. רגע, נסעת לארץ בקיץ ל"ו. מתי נסעת עוד הפעם שם? לרבי? ל"ח. ט' ל"ח. ט' ל"ח. היית ב- הייתי אצל הרבי. נכנסת ליחידות מתי? ליחידות. לא היחידות. עברנו. לא, זה אה, זאת אומרת היית אחרי האירוע. אחרי האירוע. לא היה יחידות קודם. לא היה יחידות. הגעת לתשרי. כן, התעלפתי על הידיים של, של אברהם מייזליש. מתי? ביחידות, עברנו. אחרי שעברתם, ראיתם את הרבי. ככה, ואז הוא נתן לי, הרבי נתן לי עוד דולר בשביל תל אביב. רק שנייה, לאט לאט. הרבי ישב בכניסה לחדר והראשים- עברו. בגינה התחתונה. כן. והרבי נתן דולר לכל

1:02:12 דובר 2 אחד? נתן לכל דולר לכל אחד. שאני עברתי ראשון והתעלפתי. כשנפלתי אחורה נפלתי על הידיים של אברהם מייזליש. אז הרבי נתן, דחף לי ליד דולר ונתן אברהם מייזליש דולר שייתן לי זה בשביל עבור תל אביב. בגלל בשליחות שלך בתל אביב. תל אביב. ו... זהו. ואז, ואז גם הרבי גם השתתפו בנסיעה, בנסיעה לרו[?]. אחר כך ל"ח. ל"ט. ל"ט הייתי גם פעמיים. הייתי בתשרי ואחר כך לפני החתונה. רגע, בתשרי אז גם היה יחידות שעליה היה בהתחלה אמרו שלא ייכנסו. כן, ייכנסו. אמרו שלא. היה בכלל סיפור שם עם הצרפתים. עם ה... כוס של ברכה ראש השנה לפני, לפני ההיעדרות אמרו, אמרו מי שמא' שם משפחה א' עד כ' מקבל כוס של ברכה עכשיו. בראש השנה. בראש השנה ומכ' זה בשמחת תורה. זהו. אז עברו, עברו, עברו, נגמר. אז הרבי שאל, "דו האסט שוין געהאַט?" כולם כבר קיבלו. כן, אז שאל את לוי גורן, "דו האסט שוין געהאַט?" לוי גורן עושה, הוא לא יכול להגיד כן, אז הוא עשה עם הידיים. הרבי תפס צרפתי אחד או אנגלי אחד מסכן, "דו האסט שוין געהאַט?" ככה רבי שאלתו, אתה כבר קיבלת? אתה כבר קיבלת? אז הוא אמר בצרפתית או באנגלית שהם אמרו. אז הרבי נתן אים מיינה גנרל [?] כזה. אז היה ביטוי מיינה גנרל [?]. אז הרבי אמר מי שלא מקבל הוא פוגע בי. מי שלא עובר, היה נותן יד זה היה ל"ט. ואז כאילו קיבלו ברכה כולם. כן, ולא היה בוקסים. בטקס כולם היו על הרצפה. לא היה פירמידות, לא היה- כי בכלל לא רצו לחסום את האוויר. חוץ מהפירמידה, זה הפירמידה- המערבית. כן. לא. הצדדית. הדרומית, הדרומית, הצדדית. מערבית זה הפירמידה הקבועה. כן. ולא-- כל

1:04:25 דובר 2 מי שעמד על בוקס שברו לו את הרגליים. אין לא היה, אף אחד לא, לא עמד על... זה היה שמח. ל' ט'. ואז חזרת לארץ. נכנסתי ליחידות. אה, נכנסת ליחידות. בטח. נכנסתי ליחידות. אז, כי אז הרי השלים את היחידות של ה, של ה- לא, אבל נכנס-- עוד לא היית חתן, רגע. עוד תשל"ט. תשל"ט, נכנס ליחידות ו... מה הרבי אמר לך בתשל"ט? לחזור לארץ. כאילו מראש נסעת ל- לחזור לארץ. נכנסתי ליחידות. איך שאני, איך שאני נכנס. "דו דארפסט חתונה האָבן, דו סניסוסי [?] הייסט דיר, דער אויבערשטער אליין הייסט דיר, שולחן ערוך הייסט דיר חתונה האָבן. דער אויבערשטער אליין הייסט דיר חתונה האָבן. און אויב דו, און דו טראכט אז ס'וועט שטערן דיר די ארבעט, זי קען ניט זיין. דער אויבערשטער הייסט דיר חתונה האָבן, דו דארפסט חתונה האָבן." ככה. זה היה בוקר טוב. רק נכנסת ל- אפילו הדלת עוד לא נסגרה. הרבי, בוא נתרגם שנייה לעברית. אני מצווה עליך, פוקד עליך להתחתן. להתחתן. שולחן ערוך אומר עליך להתחתן, והקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו אומר לך להתחתן. ואם אתה חושב- אם אתה חושב שזה יפריע לך לעבודה, אז זה לא י- לשליחות. לשליחות, אז זה לא יכול להיות, כי אם הקדוש ברוך הוא מצווה זה לא יכול להפריע לשליחות. אל תהיה יותר חכם מהקדוש ברוך הוא. חידש הוראות, חוקים והוראות. בסוף שנת ערו, שנת ברוכו, שנת זה, שנת זה. שנת שידוכו בשי"ן, שנת שידוכו. זאת אומרת כל האותיות- כל האותיות ובשי"ן שידוכו. ושס תורה. יצאתי החוצה. בחור- כתבת משהו על זה? לא, כלום! בחור, רבקה פטרושקה. הכל... להתחתן. איפה? עם הרבי לא משחקים. פגשתי את יוסי. רב... יוסף

1:06:32 דובר 2 גרוסמן. זה הכל. כן. אמרתי, ודאי- הוא היה אז משפיע ב-בעצם- לא, לא, הוא היה חבר שלי. ודאי שאמא שלו, אני ניגש לאמא שלו אני לא אלך. גברת חיה גרוסמן. חיה גרוסמן. אני- שתהיה בריאה, אגב. כן, שתהיה בריאה. אני אליה לא אלך. ולרב גרוסמן אני מתבייש ממנו. אז יש לי חבר. הגעתי אליו, אמרתי לו, "אתה יכול לכנס." אמרתי לו, "תשמע, אני צריך להתחתן." הוא אומר, "מה קרה?" שולחן ערוך מצווה הרבי וכדי לבוא לדבר- כזה שבחור ניגש ל- לשדכן. עכשיו זה, אין לי פה הורים שיתעסקו עם השידוך וזה, זה אני, קיצר מה טוב אני אחזור לארץ, אדבר עם אמא שלי. והיו כמה הצעות נאות. לא, בסדר, הגעתי ו... בן כמה היית? סתם כדי לתת את שנת- השבע ברכות שלי היה כשהייתי בגיל עשרים וארבע. אה, אז בעצם גם היית צעיר. כן, לא הייתי זקן. לא ש, לא... אני לפי ד-, לפי מה ש, לפי מה ששאלתי את, את הרב טרבניק. אני שאלתי מה, מה, מה, מה דרב את הרבי ל, את הרב אשכנזי, את הרב טרבניק, שאלתי מה דרך. אז הוא אומר, "תשמע, אתה אומר בבתי ספר חילוניים, אתה רואה מורות. אתה רואה-- אתה לא תישאר בכיתה, תעשה מחיצה בין בנים לבנות. אתה צריך משהו שאחד זה שיהיה הגנה לעיניים." אז מתי השתדכתם? אה, השידוך שלנו היה בט"ו בשבט. והתחתנתי- חמש עשרה ל' ט'. חמש עשרה ל' ט'. כן, כן. וחמישה עשר בשבט. נכון, אתה צודק. והתחתנו בי"ג בתמוז. ג' בתמוז. ואז נסעת ואז כל השנה הזאת היה לי, היה לי, היא עבדה בתנ"ך. אז לא יכולה, לא יכולה להתחתן איפה במשך שנה. היא התאכסנה אצל משפחת

1:08:23 דובר 2 לבנא, נכון? לבנא, כן. הבת של- הבת של יוסי. של רבי יוסף. יוסף, יוסף לבנא. כן. והתחתנתי- היא הייתה מורה בתנ"ך, לכן התחתנתם מאוחר. מאוחר, כן. שתגמור את שנת הלימודים. את הלימודים, לפחות שנת לימודים. וגם אני לא יכולתי, הייתי באמצע תואר של זה, אז ביקשנו היתר מרבנים שאסור חתנים נפגשים. טלפון פעם בשבוע, שיחת טלפון. מתי נסעת לרבי? נסעתי לרבי, שבועות. שבועות נסעתי לרבי יחד עם רמי אנטיין[?], ורמי אנטיין[?] גם כן היה חתן. חזרתי, חזרנו, חזרתי דרך ה, דרך אנגליה, הוא התחתן באנגליה ואחרי זה חזרתי לארץ. קיבלנו את הסידור ביחד, וזה מקרה סידור. אז היינו ביחד כל הזמן. אז הרבי ככה שאל, "ווער האָט חתונה--" אה, צריך. צריך. אז רמי אמר- מי מתחתן קודם. כן, אז רמי, אז רמי אמר לי, אבל הוא צריך לקבל את השידוך. ככה הוא אומר, אני מתחתן קודם, אבל הוא צריך לקבל. כי אני הרב שלו וזה. אז הרבי אמר לו אני נותן לך, כמה דולר, אני עושה אותך שליח שתיתן לו. שנייה אני רוצה שנייה טיפה לחזור שנייה אחורה לשנים של ל"ו שהיית. פסח הייתם אצל הרבי. בטח. שהייתם במוריסטאון. כן, כן, בטח. היית עם הבחורים. הייתי עם הבחורים בפרדס למעלה. הרבי בא לראות את הסדר. כן, בשני הסדרים. ארבע סדרים הייתי אצל הרבי. שהרבי, לא, אבל לא היה. הרבי בא- לא, אצ-- ב-ב-ב-- למעלה לא. למעלה. אבל הרבי רק בא. בפרדס. הרבי בא לראות אתכם בשני הסדרים. כן. איציק ראסקין אמר לי, "תעמוד כאן. אתה תעמוד כאן. פה הרבי עומד לברכה." אמרתי, "איציק, מאיפה אתה יודע?" "אתה עומד כאן." באמת ככה היה. הרבי עמד- חצי מטר ממני. את הברכה קצרה.

1:10:25 דובר 2 ברכת המוציא. הרבי הולך עד המטבח, אומר למוסינר[?] וחוזר, נעמד, מברך משהו קצר מאוד. הקערה שלמה. מסתכל כל אחד בקערה לראות, זה הקערות היו צריכות להיות מסודרות כבר. עוד התוועדויות מיוחדות שאתה זוכר ככה מל"ד ול"ו? ל"ו היה, נו, אם ט"ו כבר היה אחרי שחזרת. לא, ט"ו לא, גם את המציאנים[?] לא הייתי, לא הייתי. זה המציאנים[?] היה. בל"ד היה כל השיחות ש-- אותם אלה שדיברו נגד ליובאוויטש. נגד ליובאוויטש, וואה! שדיברו נגד אשכנז, וליובאוויטש וסאטמר, ו... מהשיחות על תלמידי, תלמידי חפץ חיים. כל השיחות האלה שהיה, זה שזכור לי בראש מה שהיה. סתם שבת, שבת רגילה חורפית שהגעתי ממוריסטאון, שבת מברכים. מה היה היחס? כמה אנשים היו בפורים? היה הרבה, היה, היה מלא, היה מלא. ואכלנו צ'ולנט עם סיגר. איזה מציאה זה. ואז התחתנת, נחזור לל"ט, אז הגעת כחתן ואז קיבלת את היחידות. קיבלתי את היחידות ה- עם ה-- למסור לכלה. למסור לכלה. והרבי דיבר על השליחות, שתמשיך באיזה שהוא מקום. ואז, לא, עוד לא. אני הייתי בתל אביב. זאת אומרת לא היה, ובערך חצי שנה אחרי זה קיבלתי הצעות- רגע, מתחתנתם וגרתם ישר בתל אביב? גרתי, גרנו בכפר חב"ד. היה לי דירה, יש לי, היה לי דירה בכפר חב"ד, אבל עבדתי בתל אביב. אבל- שיקום מרלי[?] והייתי בבתי ספר בתל אביב, תיכונים, כל ישראל חברים ותיכון חדש. מה הפעילות של...? הרצאות בבתי ספר ו... אחרי הצהריים הכשרות מטבחים, מצוות מזוזה. כל ה- מבצעים. מבצעים, כן. אבל לא היה הגדרה של בית חב"ד אז. לא, לא, לא, לא, השם בית חב"ד לא היה. זה הפעילות של בית חב"ד. ומי שמימנה את זה, זה ליובאוויטש. וכאילו איפה

1:12:40 דובר 2 היה משרד, ארגון? זה היה- ליובאוויטש, הכל, הכל- ברחוב שש עשרה. ברחוב שש עשרה, שמה היה המשרד שלי, קיבלתי שולחן וטלפון שמה ו... שוויר שלי[?] גם היה שם, רבי נחום כהן קצת- אה כן, נכון. אני הייתי- בטח, בטח. נו נחום כהן, בטח ישב, בטח. מה הוא השוויר שלך[?]? כן. אוהו. נחום כהן יש לו היסטוריה גדולה מאוד. רחוב קוק שש עשרה היה הבית, הבית השני או הראשון. הבית הראשון שלו. טוב. ואז? ואז אני קיבלתי, עכשיו צריך פרנסה. אני לא, אני לא לבד. צריך... אז קיבלתי כמה הצעות בבוכרים, לעבוד בבוכרים, בראשון ל-- בבוכרים בראשון לציון, בבוכרים בכפר או שלא היה כפר, אני לא זוכר. בית ספר למלאכה וחסדי סופר[?] הציע לי בבאר שבע להיות רב בתי ספר. כתבתי לרבי, אין תשובה, אין תשובה, אין תשובה. מה זה, מה זה אין תשובה? נסעתי לרבי. אני רוצה לדעת מה לעשות. אני צריך פרנסה. הגעתי לרבי, קראתי, כתבתי לרבי אחד ה, אחד ה, המטרות של הנסיעה שלי זה לדעת מה, מה לעשות. זה, זה. אז הרבי כתב לי "אפשר זה על ידי הוצאות של שורות אחדות. לשלוח מכתב." אז כאילו בשביל מה באת? לא, שלחתי עשרות מכתבים, שלחתי המון פתקים. אז כאילו אפשר זה הוצאות של שורות אחדות. כי הרי, קיצר הרבי ענה לי דין קדימה לבאר שבע. ואז הרבי ענה לך עם מתי את הדין קדימה שהיית? כשאני, כשאני, כשאני הייתי, כשאני כתבתי אז הרבי כתב לי דין קדימה לבאר שבע. זה היה חורף תשמ'. זה היה אחרי ל"ג בעומר. אנחנו נגיע עוד מעט לכנרת בתשמ'. אחרי, אחרי ל"ג בעומר. אחרי ב-- אה- דין קדימה לבאר שבע. דין קדימה לבאר שבע.

1:14:50 דובר 2 עכשיו בוא נחזור שנייה לל"ג בעומר. ל"ג בעומר היה אסיפה ב, ב, ב-- הרב ליבו[?] לא רצה לקחת על עצמו את הל"ג בעומר. אז בוא נתחיל. היה הוראה מהרבי, הגיע- היה הוראה לעשות, לעשות תהלוכות ל"ג בעומר. הרבי שלח חמישים דולר סינגלס. לעשות, לעשות תהלוכה בחמישים מקומות, כל דולר, כל מקום שייקח יקבל דולר. זאת אומרת, עד אז לא היה בכלל תהלוכות בארץ. לא היה תהלוכות בארץ. היה רק בימי ראשון אצל הרבי בפריש[?]. כן, ובעצם תפילין במראה שמי[?]. במראה שמי[?]. הגיע תשמ'. תשמ'. מתי ההוראה הגיעה בערך? אה, הגיעה הרבה זמן לפני. אחרי פסח? אחרי פסח. תחילת אייר. כן, משהו כזה. וליבו[?] לא רצה לקחת את זה על עצמו, אז משה סלונים לקח את זה על עצמו. עשינו אסיפה, אסיפה, ואסיפה היה משה סלונים, אה- רלי. רלי אלפרין, נחום כהן ואני ומשה סלונים. זה, יש לי- אתה גידלת לך ילדים טובים. הקבוצה הזאת כבר היה- אין אף אחד. משה, להריח ריסון של תאבס[?]. ולעשות, לנסות לעשות, אה, איך, איך, איך אוכלים, קודם כל מה זה תהלוכה בכלל? מה המרכיבים של תהלוכה? והתחיל לראות איפה עושים בכל מקום, איפה עושים פה, איפה עושים שם. אז איפה שיש בית חב"ד אז זה לא בעיה. ירושלים יש, כפר חב"ד יש, נחלה יש. אשדוד לא יודע אם היה או לא היה, לא היה. אבל איפה שהשלוחים- היה בעפולה, היה בנתניה. היה שלוחים, ה-ה-השלוחים של י' שבט. שלום- של י' שבט. ל"ו, ל"ז, ל"ח. כן, אז היה... כן, אבל הם עדיין, הם גם עדיין בשבט- לא משנה, לא משנה. אבל היה, הם היו, הם היו, הם היה, זה... היה עפולה, חדרה. עפולה, היה חדרה.

1:16:29 דובר 2 נתניה. היה ממש מקומות ספורים. דיקשטיין אתה עושה בתל אביב. למה? הרוב שם גרים בתל אביב. אתה עושה, אתה עושה... למה? כי סבתא שלך גרה- אה, באמת כשעסקת בבבלי היית גר בבית? לא, הייתי... כבחור גרתי אצל ההורים שלי, כן. כן. זהו. אז, אה- החליטו דיקשטיין עשה- דרך אגב, יחד כל ילדי ישראל, זה נחום כהן ואני. אנחנו הרווחנו את זה, עשינו את זה ב-ב-בשנייה, בשלוף אחד זה היה. טוב, ו... אז אמרתי אם אני עושה בתל אביב אז אני לא יכול להיות בהנהלה. אז, אה, משה שאל- כי אתה עסוק עם- כן, אז משה שאל אותי, אתה יכול גם וגם. אתה יכול עוד משהו לעשות. קיצר לקחתי את רמי ענטיין[?], הסברתי לו מה אנחנו צריכים, מה אנחנו צריכים לעשות. אז רמי ענטיין[?] אמר- רמי היה אז בתל אביב? כן, הוא היה בתל אביב. אז רמי אמר לי מיד כיכר מלכי ישראל. אבל כיכר מלכי ישראל, שיומיים לפני זה היה אחד במאי, חג הפועלים. תסביר לצעירים. החג האדום. החג האדום, אחד במאי, אבן גבירול סגור. צעדה, צעדה של כל תומכי מפלגות הקומוניסטים. כן. המשטרה אמרו לנו בשום פנים ואופן לא סוגרים את, אה, את אבן גבירול עוד הפעם. שנבין, כיכר מלכי ישראל זה הכיכר, בעצם הייתה אז הגדולה בתל אביב. כי היה את כיכר המדינה, אבל כיכר המדינה משהו קטן. אז מה עושים? אז רק כינוס. אז הרי זה נקרא תהלוכה. אז שואלים. אז משה סלונים שאל, שאל את הרב חודקוב אם כינוס זה גם נקרא... מה שהרבי התכוון זה גם... באה התשובה שכן. יופי, אז אנחנו עושים כינוס. מה עושים בכינוס? אמר נביא קוסם, נביא איזה שחקן כדורסל,

1:18:15 דובר 2 נביא צבי גרינברג שידבר. נביא כוצי מוצי מוצי[?] ונעשה, נעשה, נעשה- ומה נהיה גם שלמה גלעדי. ונהיה, לא שלו-- לא, מוטי גלעדי. מוטי גלעדי. נהיה מוטי גלעדי. שהוא בעצם היה סוג של שחקן. שהוא היה חקיין. זמר וחקיין. אמרתי את זה בעדינות. זאת אומרת גם למבוגרים. והקוסם היה מוטי להב-הרץ ושלום להב-הרץ, הגדולים של היום. הם עמדו עם ספסלים על השיניים והכיסאות, זה היה... ואנחנו לקחנו את כל הבנות של... הוצאנו פלאיירים, הדפסנו פלאיירים, לקחנו את כל הבנות של, של הסמינר ולקחנוווו היום זה הטיולית, משאית, אוטובוס, וזרענו אותם בכל בתי ספר בתל אביב, שיידברו בבתי ספר. קיבלנו אישור מה-מה-משרד החינוך, מהחינוך- מחלקת החינוך בעירייה. מחלקת החינוך בעירייה, מותר מותר לי להיכנס לבתי ספר לדבר, וככה הורדנו, הורדנו, הורדנו, הורדנו, הורדנו ואחרי שנגמר בסוף- עשית. הורדנו עכשיו בחזרה, ככה נהייתה תוכנית שלושה ימים. לגמור את כל ה, כל בתי הספר וכל הגנים ב-בתל אביב. זאת אומרת לתל אביב רבתי, עם שיקום, אה, זאת אומרת לא הייתה, לא הייתה תל אביב, לא היה כל כך, אה, גדולה כמו היום. שכונת בבלי היה סוגר, סגרנו את הכל. סוף, סוף, בסוף היה הכל. זה היה הצפון, הכי צפון שיש. הכי צפון שיש. היה רמת החייל קצת. ומזרח. כן, ו... ויפו. קריית שלום. יצא קצפו של- יצא של מי שיצא. וואאאה, איך עושים שמחה ב-ב-בספירת העומר? איך עושים קוסם? וצעקות, הקצף, חתמו כל הגדולים, כל הזה. וז-ז-עסקני אנ"ש קיבלו פחד. התחילו לצעוק עליי. איך אתה עושה דבר- איך אני עושה דבר כזה? אז אני לא הגבתי. רמי עם הפה שלו הגיב להם וקיצר נהיה סמטוחה שלמה. אני לא רוצה להגיד שמות של זה, אבל

1:20:31 דובר 2 גדולים, גדולי זקני אנ"ש. שחשבו שזה רק מיועד ליהודים, לילדים החרדים. חרדים. ומה, מה אתה, מה אתה... הקמת את קצפו, אתה חזרנו עכשיו מאתיים שנה אחורה מ-מהאדמו"ר הזקן בזמן שהאדמו"ר הזקן. היה, היה מצב- בעיתון שלהם כתבו נגד. בעמודי הם כתבו אז נגד. נגד גדול. והיה מצב שאני לא יכולתי להיכנס לבית הכנסת, לא בשטיבל, לא בבית מנחם. שטיבל זה היום בית נחום יצחק ולא במרקוזי[?]. איפה שאנשים היו צועקים עליי, זה, אתה זה... נפלתי בבית. לא היה... קיצר, הגיע-- עכשיו, שמואל חפר לא נתן ל-ל-לבנות לנסוע ל-ל-לפרסום. אז הייתה מדריכה, סימונה. תכף נראיין את הסימונה הזאת, שאמרה לי, את צודק, אנחנו נלך ברגע מכף רמת בית נגיע לגיתלי[?], תביא את האוטובוסים לגיתלי[?] ונסע מגיתלי[?]. אז סימונה הזאת, קראו לה שושנה, שושנה הראל, היום היא שושנה הראל ואנחנו מחותנים. אשתו של שמואל הראל. וזהו, ככה היה ובנות באו. קיצר, הגיע היום לגמר אומר. לקחתי כמה בחורים מהישיבה שמה דברים סדרנים, כמה בנות סדרניות, כמה לקחתי? עשרים. הלכתי לחברת דן ואמרתי להם שיתגברו את כל האוטובוסים שקו אחד עשר, אני זוכר, קו אחד עשר, קו שלושים וחמ-- אה, שלושים ושתיים, אה, קו עשרים וחמש, קו עשרים ושבע, כל הקווים שמגיעים לכיכר מלכי ישראל, שתגברו אותם כי המון המון המון המון ילדים ש... שלוש ורבע, נפש חיה אין. שלוש וחצי, אין נפש חיה. למתי הזמנתם ילדים? לארבע. ארבע. רבע לארבע התחילו אוטובוסים לשפוך ילדים. לפרוק ילדים. מה זה לפרוק? זה לא, זה... שוטרים היו סדרנים. "בת, לכי לשם. הבן, אתה תלך לשמה." שוטרים, כי לא היה... קיצר, הם ישבו על, ישבו על הכיסאות, ישבו על הרצפה, עשו לחיצה. ארבע ורבע התחיל העסק.

1:22:42 דובר 2 אני כבר שלחתי את האוטו, את ה-- לבוט-- לא לבוטמן ל... לחסקין, היה וליס[?] זקן כזה. שלחתי אותו ליפו להביא עוד מיץ קרח, כי נגמר המיץ קרח. הזמנתי אלף. אחרי זה עוד פעמיים להביא עוד. שהמשטרה העריכה שיש שם יותר מחמשת אלפים ילדים. וואו. המנדט עודד אותך גם- עודד אותי, עודד אותי, עודד אותי, כן. והוא הגיע. הוא הגיע, כן, הוא הגיע. עכשיו, יוסף גופין אומר לי, "תקשיב, עכשיו בזמן הזה יש שיחה של הרבי בניו יורק." הפרד. הפרד. "אולי אנחנו נעשה משהו עם העירייה?" אמרתי בבקשה, לך, תעשה. קיצר, הוא רץ לעירייה, כי הוא השיג טלפון, אז להשיג טלפון מתל אביב לירושלים, כל כך הרבה זמן זה שיגעון, זה המון כסף. אבל הוא השיג טלפון מתל אביב לירושלים. גליצ'נשטיין חיבר אותו וחיברו את זה. שמעו מהרמקולים את הרבי מליובאוויטש. לייזר. לייזר, לייזר. מה אני אמרתי? גליצ'נשטיין. רב לייזר ליכטנשטיין. ליכטנשטיין, ליכטנשטיין. חיבר לכם את השידורים. ושמעו מהרמקולים בכיכר מלכי ישראל, ברמקולים של אחד במאי שמעו את הרבי מליובאוויטש. זאת אומרת, זה היה כאילו סביבות שש בערב, אחרי שהסתיים- כן, כן, אחרי שהסתיים, בדיוק. זה הפרד, הפרד היה בסוד החסידים. היה עכשיו חסידי, חסידי בעלז, חסידי גור. שומעים את הרבי. עכשיו, בזמן שאח תרגם לאנגלית, שלום בוטמן תרגם לעברית. עכשיו תראה, תראה מה זה. זה הבמה של אחד במאי, התאורה של אחד-- לא היה לנו גרוש. התאורה של אחד במאי, הרמקולים של אחד במאי, מוציאים מהפה שלהם את הרבי מליובאוויטש את הקול של הרבי מליובאוויטש מפלגה קומוניסטית שונאת ציון, שונאת ציון, שונאת ציון. זה היה פשוט כזה מהפכה כזאת ש... זה כמו שכתבתי לרבי שזה היה אנחנו עוד נגיע למה שכתבת לרבי.

1:24:33 דובר 2 ואז נגמר. ואז נגמר. חלק ביקשו ממני סליחה, חלק לא. נגמר. אני בא למוטי גלעדי. תשמע אנקדוטה. אני שואל את מוטי גלעדי כמה כמה מגיע לך? כן, כמה מגיע לך. הוא אומר, "תקשיב, כזה דבר לא ראיתי בחיים שלי. תן לי רק מונית. מונית הלוך, מונית חזור." ושאלתי מה עם התזמורת? "לך אליהם, דבר איתם. אנחנו לא התזמורת שלי, אבל אנחנו..." באתי אליהם. אומר, "תשמע, כזה דבר פעם בחיים. רק שתי מוניות הלוך, שתי מוניות חזור. מוניות של שני המקומות." אני הולך לשמואל לוארי[?] ואומר לו, "הבטחתי לך." הוא הבין. כמה? כן. אז אמרתי לו, "פערציק". כמה שהוא דיבר. וואס פערציק? פערציק, פערציק לירות. וואס, וואס, וואס. ארבעים לירות. כן, ארבעים. נו, פערציק לירות, פערציק טויזנט לירות. ארבעים אלף לירות. כן. הוא מוציא ספר מהכיס, מתחיל לספור. סופר. אמרתי, "מספיק." אמרתי לו, "מספיק, זה כבר לא צריכים יותר." נישק אותי. יותר יקר לו מכל התהלוכה והכל היה יותר, היה קרה. אבל איך שהוא התרגש. זה מראה ש-ש-שזה הצליח גם ל- זה הצליח, זה הצליח. הוא כל הזמן פחד. כל הזמן טמטמו לו הזקנים שזה... והוא זקן, בסדר. כן, היה מזקני אנ"ש. והוא כל הזמן פחד ופחד שחס ושלום יכריזו עליו, יכריזו חב"ד. זהו, ארזנו את הכל ונסענו. נסעתי הביתה מותש. זה כל אדרנלין, הכל נזל מהגוף. אתה יודע, לא... קיצר, לא היה טלפונים אז להתקשר. מה היה, איך היה אבל... למחרת בבוקר הלכתי ל-- גרתי בשיכונים, הלכתי לשטיבל. "כל הכבוד לך." כל ה, כל ה, אתה יודע. כן, פתאום. פתאום כן, הצלחה. יש הרבה, הרבה אבות. כן. זהו. עכשיו אני מתוסכל. מצד אחד הרמתי את כל חב"ד על הרגליים, ומצד

1:26:50 דובר 2 שני מה, מה, מה עכשיו? מה, מה האמת? אז היה פוטו, פוטו מרכז שעשה תמונות, נתתי אני שם לו כפול. היה מפתח את הפילם. היום, היה מפתח את זה ב-במהירות יותר ארוכה אבל- יותר מהירה. יותר מהירה, רק שייתנו קצת יותר כסף. אז עשיתי אלבום. כתבנו את כל, את כל התהליך איך שזה נוצר והכל. אני ורמי כתבנו. רמי כתב, חתם, אני... ועם זה נסעתי לרבי. עכשיו אני החלטתי שאני נוסע עם שני כרטיסים. כרטיס אחד אני חוזר אחרי שבועיים וכרטיס שני אני חוזר באותו לילה. אמרתי לעצמי אם אני, אם הרבי ירצה לראות אותי אז אני אשאר. אם הרבי לא רוצה לראות אותי אני אעזוב ואמרנו. זאת אומרת, עד כדי כך החשש שלך היה שאולי- שאולי. תשמע, זה-זה טוב, לא דיווחתם במהלך ההכנות. או שדיווחתם ו- אני לא יודע אם דיווחנו. לא, לא חושב שדיווחנו, אבל שמעו רעש. היה רעש. כל ירושלים, כל בני ברק היה- זאת אומרת, פחדת שאולי בעצם עשיתם משהו חלילה שלא נופיק עוברים. בדיוק, בדיוק על אף ההצלחה לא ידעתם אם קיבלתם רשות. הצלחה, גם השטן מצליח. חס ושלום. כן. קיצר, באתי לסנצ'י[?] עם פתק כתוב. אני אחראי על התהלוכה בתל אביב ועל כל הרעש שהיא גרמה. אם אני רצוי אז אני נשאר פה עד אחרי שבועיים, ואם אני לא רצוי אני מיד חוזר. עכשיו חששת גם שיכול להיות שאחרים כתבו לרבי שיש את הבלאגן ואת הדברים. אני הייתי בטוח, בטוח שכתבו לרבי. אני מיליון אחוז בטוח. נתתי את זה לבנימין. אמר תגיד אתה, אתה נורמלי? אמרתי לו בנימין, תקשיב, אתה מכיר אותי. כמו שמוליק ברוש שאל אותך. אתה מכיר אותי. אני אם אתה, אם

1:28:55 דובר 2 אתה לא תיקח את זה אני אזרוק לרבי על זה מתחת לדלת. ואז הרבי צריך להתכופף להרים את זה. תהיה אתה כגרזן ביד החוטב. אתה לא יודע מה כתוב. אני פתחתי את זה שיהיה לרבי יותר קל לקרוא את זה. רק דבר אחד אני מבקש ממך, בערימה של הפתקים שאתה מכניס תשים את זה למעלה, שאתה תצא מהרבי עם תשובה... ומה יהיה עד אז? אמרתי עד אז אני הרבי לא רואה אותי. אני נכנס למזכירות. אני מתחבא פה. הרבי לא רואה אותי. אני אומר לך בשתיים ורבע זה היה. זאת אומרת, אמרת לעצמך אני לא ניגש למנחה. לא נכנס למנחה. מחיצת עץ מבדילה ביני ובין הרבי. לא ראיתי את הרבי בבוקר, לא כלום. לא ראיתי. הגעתי בשתיים ורבע ויש מנחה ואני הלב שלי ככה וחדקוב מלחם אותי. דלת הרבי סגורה, דלת הרבי סגורה. אמרתי מה אתה מביא זקן אחד לרבי? ככה אני חושב לעצמי. קיצר הרבי יוצא ואני אני במזכירות. בנימין מסדר את עצמו, את הפתק, דופק ונכנס. אחרי מנחה. אחרי מנחה. אני לא יודע, הוא אמר שזה עשרים דקות בשבילי זה נמשך שעות. הוצא החוצה וזה עם חיוך ככה. חיוך גדול. נו מה? חיוך. נו! על האם אני רצוי הרבי עשה איקס על האם. עשה ככה למטה. עיגול. עיגול. סימן. סימן חץ כזה. אתה רצוי ומעשיך רצויים. אתה רצוי ומעשיך רצויים. אני נתתי שאגה. התחלתי לרוץ מיד עד החדר של החדקוב והלוך חזור על כובע מטורף. תשמע, זה ירד לי לחץ של כמה שבועות מהלב ונחתתי שאני עומד עכשיו. הרבי נוסע הביתה. נחתתי שאני עומד ורוצה לראות את הרבי. בגלל זה באתי. עמדתי בפתח של הזאל וחיכיתי. הדלת הקלה,

1:30:57 דובר 2 הכלם כ- מתכופף. מתכופף. הרבי נפתח, הרבי סוגר את החדר. אני מסתכל על הרבי ואני מתחיל לברך בקול רם "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר עשה את האדם." אמרתי את כל ברכות הנהנין והרבי עמד וחיכה עד שאמרתי שהחיינו. והכל תוך כדי דיבור. עד שאמרתי שהחיינו והרבי עמד וחיכה, אמן. והרבי יצא. הרבי יצא זה אחרי ההתוועדות ופה זה פילם. זה בערב שבועות. בערב שבועות. שלושת ימי הגבלה. ואז בהתוועדות הזאת הרבי אמר לי להגיד שלוש פעמים לחיים. מפרגן. באותו התוועדות שהרבי דיבר שמי שיכול להגיד ככה על התהלוכה זה רק בגלל שהתפילין שלו פסולות. כן. ואז שלוש פעמים במהלך אותו פארברענגען. הרבי אמר הרבי אמר לי להגיד לחיים. אז נתנו לי כוס קטנה אז עשיתי כוס גדולה, אז נתנו לי כוס גדולה עם קצת. אז הרבי עשה סימן לא. שלא אותו. נפתלי גרינפלד עומד לידי אז אומר הרבי אני שותה, לא שותה מול הרבי, אני מתכופף ואני שותה. אז הוא רוצה הרבי הסתכל עליך כל הזמן. זאת אומרת כשאתה מתכופף אתה מסתכל עליך. אחר כך היה חלוקה דולרים. בטנקיסטים. בטנקיסטים. אז אני כמובן ה-הטנקיסט הראשי. קצת גבוה. כן, כן, גבוה. ואז הרבי אמר ל-- כל אחד לקחת שכל אחד-- לחלק לכל אחד אחד. אז הרבי אמר לי: "דו קענסט צוויי". אתה יכול לקחת שתיים. והוא נתן לי כזה פאק של אה- חבילה גדולה גדולה. לקחתי את העליון, את התחתון, חילקתי כמובן. ו... אח-- אחר כך היה ב-ב-שבועות היה כוס של ברכה. יש תמונה מדהימה שאני-- שהוא הצליח פרדי לצלם שאני ב"כוס של ברכה" הרבי מסתכל עליי ככה, ככה ממש מסתכל ורואים על הפנים של הרבי עונג. הפנים של הרבי,

1:33:03 דובר 2 אה, חיות, שמחה כזאת ש... זה תלוי אצלי בבית בסלון. היה- אתה רצוי ומעשיך רצויים. ברוך השם. לדעת שעשית משהו זה- כן, משהו. ברוך השם. שלדעת לכוון, להביא את הרבי ל... ל-ל-למקום ההוא. ואז היה-- אחר כך היה תשובה שדין קדימה לבאר שבע. אחר כך היה דין קדימה לבאר שבע. באותו, באותו- באותו זמן. באותו זמן. ונסעת אליה. ואז נסעתי לבאר שבע, נהייתי רב בתי ספר, גם כן רק עניין של חינוך וחינוך של בתי ספר. ובישועת גם הכשרת מדריכים. ו... מילדותי אני זוכר את התמונות של מוישה דיקשטיין מכשיר מדריכים. איך אתה זוכר? הייתי בכפר חב"ד או שבפרוספקט של צא"ח. אני זה-- זה אחד מהזיכרונות שלי. רגע, ואחרי זה אם היי-- משהו הגעת, אם התחלת לומר הגעת, אם ב-- לפני שמנדי נולד. אה, לפני שמנדי נולד אז, אה, הגעתי ל-- אז כבר היה בית נטייפ[?] כבר היה מותר כבר- תשמ"א? לא, לא, למה תשמ"א? שבועיס. ש-ש-שבועיס, כן. שנה אחר כך, שנה של מ"א. שנה אחר כך, כן. שנה אחר כך, אז כשנכנסתי הרבי אמר לי מזל טוב, מוישה. הוא זה, הוא, זה סיפור. אמר לי: "מזל טוב, מוישה". ככה התחיל היחידות? ככה, ככה התחיל היחידות. בנימין קליין סגרת את הידועה שמע מזל טוב מוישה. אז כשאני יצאתי הוא שאל אותי מה המזל טוב. אמרתי: "אני לא יודע". אז הוא שואל אותי: "אשתך הריון?" אז אמרתי לו: "כן". אז הוא אומר: "קח לה מפתחות, תתקשר אליו". אמרתי: "איך אתקשר עכשיו?" באמצע חודש השביעי, באמצע חודש שמיני. "תתקשר הביתה". אז זה, זה מה, מה זה המזל טוב? התחלתי לחשוב מה זה המזל טוב הזה, מה זה המזל טוב הזה? מה

1:34:59 דובר 2 זה ה...? הלכתי לרמאלם[?]. שאלתי: "רב'ה, מה הרבי רצה ממני מזל טוב מוישה?" אז הרמאלם[?] בשנייה: "ש-ש-שנה ראשונה". ואז נפל לי האסימון. הלכתי אחרי ש-- אחרי וולפו בנתניה, אחרי מנחם וולפו בנתניה הלכתי לקבל דולרים. הרבי אמר לו בשנה הראשונה, הרבי אמר לו מזל טוב. נתן לו דולר, אמר לו מזל טוב. ואני אמרתי לי בעצמי בלב, אני אמרתי לי בלב: "הלוואי ואני אזכה שהרבי יגיד לי בחתונה שלי או בשנה אחרי שנה שאני-- שהרבי יגיד לי מזל טוב". ככה אני אמרתי אצלי בלב. זה אף אחד, אף אחד בעולם לא, לא שמע את זה ממני. חוץ מוולפו. זה בדולרים של הטנקיסטים. דולרים של הטנקיסטים, שוולפו, בשנה שוולפו התחתן. תשמ"ז. אז, אה, אף אחד בעולם חוץ מוולפו שאני שיתפתי אותו במחשבה הזאת. שאלתי אותו: "מה הרבי אמר?" הוא אמר לי: "מזל טוב שנה ראשונה." אז שיתפתי, אמר: "הלוואי שאני גם כן אזכה בזה". זהו, זה כל ה... נפלה לי האסימון בראש. אמרתי, אה, איזה רבי זה. אבל עכשיו זה לא היה פעם ראשונה אחרי החתונה שלך. מה אחרי חתונה? זה היה פעם ראשונה אחרי החתונה. שבועיים, שבועיים לא היית ביחידות. אני מדבר על שבועיים. אה, אז הרבי- אז הרבי, מדבר שבועיים. אה. אז הרבי מה-- משה. אז אמרתי הרבי, מי, מי אז הרבי זוכר כל כך הרבה? אין לו מה לעשות, רק לזכור אותי למה זה לא משלי. זאת אומרת, ה-היית ביחידות אחרי, אחרי התשובה הזאת על אתה רצוי, היית ביחידות. הייתי ביחידות על באר שבע. על באר שבע. על חבד הרבי לא התייחסת כבר בייחוד ל-לתאריך. שום דבר. כלום. זה כבר עבר. עבר, זה עבר. מדבר על באר שבע,

1:37:05 דובר 2 אז... זהו. אני יורד, אני יורד מ-מהיחידות, יוצא מהיחידות. רואה את משה סלונים, אומר למשה סלונים, "מוישה, אני נוסע לבאר שבע." עכשיו ידעו שהיה זה, משה, משה סלונים מראה לי מברק שאברהם קויס[?] זיכרונו לברכה שלח לו. אמר לו שהם קיבלו בניין לבית ספר חב"ד. משרד החינוך. אז מוישה אמר לי, "עכשיו אתה כותב פתק," זאת אומרת עכשיו, לא עכשיו הלילה, שהרבי יקבל את זה עוד הלילה. לשאול את הרבי, הרבי אמר לי שבא לבאר שבע, האם התכוון גם להתעסק ב-ב- בבית ספר. כי הרבי יודע, הרבי ראה כבר את המברק. מה הייתה התשובה? ודאי. חכה, לא נגמר. אני יושב וכותב את היחידות. "אתה גר, גר בבאר שבע, אתה, אתה גר בכפר חב"ד?" אז אני אומר לו כן. י-- אתמ-- אנגלית, עברית מוזרה כזה, "אתמול הייתי ביחידות והרבי אמר לי לגור בכפר חב"ד. אם אתה מכיר דירה להשכרה." אמרתי לו כן. הוא, "יופי, איזו דירה?" אמרתי דירה שלי. עכשיו גרנו בחוזה ו... זה מי זה? אמריקאי אחד, אני לא יודע. תוך כדי שאתה כותב את היחידות. כן, כן, הוא גר שנתיים. שקדימה לבאר שבע. כן, הוא גר שנתיים. אחר כך גר אברהם סלבין. גר שם כמה שנים, הרבה שנים. אחר כך גר עוד מישהו. ואז כבר הילדים נולדו בבאר שבע. מני נולד עוד בצריפין וכל הילדים אחרי נולדו בבאר שבע. לא היה עם שלום משהו עם הדיבור? או, שלום עם הדיבור. שלום נולד שהלשון מחוברת ל... לחך. לחך. זאת אומרת, הרופאים ראו את זה מיד ב-בלידה. רק אמרו לי שאין מה לטפל בזה. הוא ימשוך דיבור רק בן חמש, יש לעשות ניתוח ו-- כי עד בן חמש ניתוח לא יעזור,

1:39:10 דובר 2 אבל הוא לא ידבר. אבל אם הוא לא ידבר אז מיתרי הקול שלו לא יתפתחו, ואם מיתרי הקול לא יתפתחו אז הוא יכול לא להפסיק לדבר בכלל. אז אמרו לי רק אם הוא יתחיל לדבר, לא, שיצחקו עליו הילדים שם, אבל לתת לו, שידבר, שמיתרי הקול, אה... אפילו אם זה לא ברור, שידבר כדי שמיתרי הקול שיעבדו, שלא, לא ידפקו. קיצר, אני, שאני רוצה לקחת את שולם, אה, בחנוכה אני נסעתי לרבי. לקחתי את שולם. אחרי שנסענו לך אני הולך לסורוקה, מוציא את כל התיק. אז היה, יש לנו תיק, לא היה לחיצת מחשב, לקחת כל הניירות ולצלם עוד ללכת לחנות צילום. כן, קיצר לא איזה חנות צילום, לא נותנים להוציא בבית חולים, באה בית חולים וכל דף עולה לך שתיים עשרה אגורות. זה, קיצר לקחתי תיק כזה מלא, ולקחתי את המצלמה משני הצדדים. קיצר לוקח כזה תיק מלא עם פ"ן, מספר לרבי ואני מבקש כמו אידיוט, מבקש ברכה להצלחה בניתוח. בן כמה הוא היה אז? הוא נולד ח"ח[?]. כן, אז היה חמש וקצת. זה היה לפני, ממש לפני הניתוח. זהו, לקח את הכל שם בזה, ניסיעה-- נוסעים לשדה תעופה עם אריק הבבו[?] גם כן בעל תשובה שלי ועמיקם שוורץ, מוניות הנגב, בעל תשובה שלי גם כן. נוסעים לשדה תעופה. עכשיו, שלום אמר ככה: "איך קוראים לך?" "טוים." "איך קוראים לאבא?" "מוטה." "איך קוראים לאמא?" "טוטנה." כל האותיות עם הלשון לא, לא עברו. כן. קיצר, באמצע הדרך משדה תעופה-- מהבית לשדה תעופה הוא פונה אלי, אומר לי: "אבא, נכון שהשמש יותר גבוה מכל הנרות?" שמש מכל הנרות? מה? אותיות. כן, רגיל. שגונים. רגיל. ועוד הפעם. אז אני כל מתרסק שלא

1:41:13 דובר 2 יהיה הנרה עד-- משם, מתל אביב עד ניו יורק אני לא מפסיק לשאול אותו שאלות שבתשובה יש למד, שי"ן. עכשיו אמרתי מה אני עושה עם הפ"ן, מה אני עושה עם המכתב, מה אני עושה עם ה- צילומים. צילומים. אז מגיע-- מסביר את זה לרבי גרונר. הרבי גרונר רואה את הפ"ן ואומר: "תכתוב אד אחי[?]." ברכה של הדמות שלי, את הקימה[?]. מאז, מאז כשהרבי אומר שהדואר עושה את עבודתו ואדם מצווה על הכתיבה, ברגע שכותבים זה כבר, זה כבר נעשה. זה כבר רגע שכותבים זה כבר- הרבי התייחס למה שכתבת? לא, שום דבר. גם הוא שואל בכלל הרבי היה לו קירובים נוראים ועצומים. הרבי נתן לו מטבע. עכשיו תכף תספר אותי. ארון קודש. הרבי, הרבי עומד כאן, ארון קודש והוא לוקח את המטבע על השולחן. קרעס יטרה דממה[?] של חנוכה. טינג טינג. הוא לא עושה מה שהוא עושה. טינג. אז עושה לו ככה. טינג. זה היה בשחרית. במנחה הרבי נתן לו מטבע וחיכה עד שהוא ילך לשים בקופה. שים בקופה. עכשיו הוא חיכה. פעם אחת הוא תמיד נתן לו מטבע אחר להחליף, אז הרבי נתן אז הוא אמר, "אבל אבא שלי לא נתן לי מטבע להחליף." ככה הוא אומר. איך הוא לא אומר לי? הרבי חייך. יצא לי שם. לא יודע איפה היה, שיחק. קיצר הגיע קרעסטירט[?] צריך להיכנס ל-- נכנס, פותח את הרגליים של הרבי. בגלל הכתר. בגלל הכתר נברל[?], כן. עכשיו נהיה לו צפוף איפה שאני עומד. אז הוא ברח לארון קודש. זהו, זה שלום. הגענו לב-- הגענו לארץ, הלכנו לבית חולים לזה, לרופא לסגור את התיק. אז הוא שאלתי, הוא אומר לי, "אתה לא בסדר, אתה לא

1:43:30 דובר 2 בסדר. הלכת לרופא אחר לעשות ניתוח. איך אתה, איך אתה עושה? אני כל כך מטפל בך כל כך הרבה שנים וזה מה לא עשית שום ניתוח?" אז איך הוא, איך הוא מדבר? כי הוא נכנס. הוא אמר, "שלום דוקטור גדעון." שולם אומר לו שלום. כן הרופא. כן, הוא בהלם. אז אמרתי, "הייתי אצל רבינו בביץ[?], שברכה." אה זה. מרבינו בביץ[?] בעסק, אני... היית עוד עם הילדים? בטח הייתי עם, עם שלום. הייתי עם אליהו. אשתי הייתה עם הבנות. עם אליהו היה גם כן היה... הרבי הגיע מהאוהל. אה, אי אפשר להגיד זה, אבל מצוברח. פנים מואמות[?]. הוא לא חיכה שיפתחו את הדלת, הוא פתח לבד ויצא. ברגע שהוא ראה את אליהו, חיוך, חיוך. רבי גרונר אמר לי: "תקשיב, כל פעם שהרבי בקהל ושהרבי יוצא, אני רוצה שהבן שלך יהיה עומד ראשון". אני לא יודע למה, אבל הוא עושה, הוא עושה, עושה לרבי ואז הוא נותן לו חמש, חמש דולר. איזה הקשר? מה, אתה לא מכיר? לא, אני לא מכיר כלום. הוא לקח, אז הודעתי בחדר, בגן, שהוא נסע לרבי, אז כל יום כתבתי איזה ציור לרבי. עשו תיק כזה יפה, מתנה, מתנה לרבי. בחלוקת דולרים ביום ראשון אז הוא עבר והוא-- הכנסתי את המילים למוח. אה, זה מתנה מהחברים שלי בחדר בבאר שבע. יש לי יום הולדת ואני רוצה לבקש את הברכה של הרבי, קיצר. אז אני נותן את זה לרבי והוא אומר לרבי: "יש-- זה מתנה מהחברים שלי מבאר שבע ו יש לי יום הולדת באפריל חמש, אני רוצה להיות ברכה של הרבי, להיות חייל של הרבי". שהרבי שליט"א. אז הוא אמר זה דולר אחד, זה בשביל המתנה שהבאת,

1:45:38 דובר 2 זה בשבילך. זה בשביל המתנה שהבאת לי וזה בשביל גן ישראל הזה, וזה בשביל אבא שלך. אני עומד מאחור, אני עומד מאחוריו. זה בשביל אבא שלך. חמש דולר, אה, הרבי נתן לו וזה היה תשמ"ב. זה ב-770. 770. מתי? כ"ב שבט, תשמ"ב. כ"ב שבט. חודש לפני. ועכשיו, ה-ה-הודיעו שהרבי מחלק קונטרס וחמש דולר ולקח, שהרבי חוזר מהאוהל בכ"ה שבט. אז באו מכל העולם. עכשיו לנו היה טיסה באותו לילה. אני אמרתי אני מוכן לוותר על הטיסה הזאת, אני אומר משום מה. לקח טוב? לא, אבל מה- בשיחה הרבה מה, לקח טוב. אה, הרבי אמר, בסדר. אני אומר רק לא, קשר מה טיסה, מה טיסה? עוד מאתיים דולר, שלוש מאות דולר, מה באמת זה... אה, אמרתי אני נשאר פה ולא, לא מעניין אותי שום דבר. עכשיו רק אמרתי להרב גרונר- תן לי להיות ראשון. תן לי להיות ראשון. אני אומר איך ראשון? אומר לחץ כזה, בנו בסבסבתי חומות של קירות, של זה. קיצר אני דחפתי, דחפתי, דחפתי, נעמדתי מהיר ממש ככה זה, לקחתי אותו, שמתי את ה- הרבי ניגש לעמוד הרי. הרבי ניגש לעמוד וזה עוד, זה עוד דחיפות, זה דחיפות רגילות ועוד דחיפות של כל האנשים. שמתי את אליהו- סוכת קרשים. נכון, קרשים, קרשים, קרשים. שמתי את אליהו על הכתפיים ואמרתי- מי יכול לי? כן, אני זה והוא על הכתפיים, הוא לא יפגע. כבר מהיר, התחילו הדחיפות לזה ואני דחפתי, עכשיו הגעתי, הגעתי מאחורי הרב גרונר. הורדתי אותו מהזה- את אליהו. את אליהו. הורדתי, שידרכתי את עצמי קצת עם הזה ולחצתי להרב גרונר בוא, זה, אני יכול להגיד לרבי שאנחנו נוסעים, שאני אסע עכשיו.

1:47:41 דובר 2 ובאמת הרבי חזר מהאוהל- שבדרך כלל גם בחלוקות האלה לא אומרים כלום. כן, לא אומר שום דבר. טוב, בסדר. הכנסתי, אליהו הלך, אה, אליהו הלך לפניי ואני הולך בפארט שטענדיק. מסתובב פארט הולך. אומר לאליהו- וככה הוא אומר את זה כל היום ומסתמא הוא נושא את זה הרבה מעצמו. בעצמו. אז אליהו, אז קראתי: "אליהו, בוא, בוא, בוא, בוא, בוא!" אז הרבי אומר לי: "זאלסט פארן אהין געזונטערהייט, און זאלסט ברענגען גוטע בשורות טובות, גוטע בשורות טובות" וזה המילים הראשונות ששמעתי מהרבי ואמר שתהיה לך נסיעה טובה. זה המילים הראשונות ששמעתי מהרבי. זהו. וואו. בפסח לא הייתי. בקרוב ממש אנחנו נחזור ונראה את הרבי ועד אז יהיה גוטע בשורות טובות, ר' מוישה. בפסח לא הייתי. הרמ"ל[?] אמר לי "מלך ביפיו תחזינה עיניך". אז אני אמרתי לו, "למה אתה נוסע?" אז הוא אמר, "תגיע לגיל שלי גם תיסע". הגעת לגיל שלו. אנחנו רוצים בעזרת השם בקרוב ממש נראה חזרה את הרבי מלך ביפיו. געזונטערהייט, פאר א גוטע נסיעה ומוישה אתה רצוי ומעשיך רצויים. אז אתה צריך לכתוב לרבי שאנחנו רוצים בעזרת השם לראות את הרבי מיד ממש יישר כוח גדול ושיהיה בבריאות ומתוך שמחה געזונטערהייט פאר א גוטע נסיעה. אמן, אמן, אמן, אמן. יישר כוח גדול הרב מוישה על החיות המיוחדת שנתת לנו בשיתוף הכל כך רגשי מההוראות, מהיחידיות, מהברכות, מהמופתים, כל דבר שאתה ככה חי עם הרבי בכזה רגש מיוחד שנתן לנו לברך אותך ואת כולנו, את כל עדת החסידים ואת כל עם ישראל שבקרוב ממש נזכה לחזות, לראות חזרה את הרבי באור פני מלך חיים. כולנו, יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו, שיהיה לכולנו בינתיים כסיא וכי סיפתי

1:49:58 דובר 2 ושנותי ומשוקה שנתראה עם הרבי תכף ומיד ממש יישר כוח גדול.