פרק ט - חלק חמישי

00:00 אנחנו אוחזים פה בפרק ט', באמצע הפרק ט', בפרק מאוד, מאוד יסודי שהאלטער רבי מבאר על המלחמה שיש בשתי הנפשות. כמו שאמרנו, בפרק ט' האלטער רבי מתחיל לבאר את המלחמה שיש בשתי הנפשות. מה כל אחד רוצה? הוא הביא את הדוגמה של מלך, שמלך לא רק רוצה חלק. מלך רוצה את הכל. הוא רוצה לכבוש באופן שכל המציאות תהיה כל כולה שלו בתכלית. על דרך זה שתי הנפשות הן בבחינת מלך, שכל אחד רוצה להיות בעל הבית שלם ומוחלט לגמרי על הגוף ועל כל כלי הנפש. וכאן האלטער רבי מתחיל לבאר איך שזה בפרטיות, בנוגע לכלי הנפש. הוא מדבר על הנפש האלוקית. אז התחלנו להסביר איך שהנפש האלוקית רוצה להיות בעל הבית לגמרי על כל המציאות של האדם. האלטער רבי מדבר בפרטיות, התחיל לדבר על המוחין, תלת מוחין, חכמה בינה דעת, ואחר כך דיבר על המידות, אהבה ויראה, ובמידות גופיה האלטער רבי מדבר חלל ימני וחלל שמאלי. בהתחלה הנפש האלוקית מתפשטת בחלל ימני, וזה גופיה יש שלוש דרגות. יש שזה רצוף, מלא וגדוש. יש שזה דרגות שונות עד כמה האהבה חודרת בלב ועד שזה גדוש, שזה נשפך, גיסה חיבה, שהאהבה עוברת עד לחלל שמאלי. וכאן אנחנו באמצע העניין שהאלטער רבי בא להסביר שהנפש האלוקית רוצה שאהבת השם תהיה לא רק אהבת השם של נפש אלוקית, הוא רוצה שאהבת השם תהיה גם אהבה של הנפש הבהמית, שגם הנפש הבהמית יהפוך לאוהב השם. ובכל לבבך, בשני יצריך, שגם היצר הרע יהפוך לאהבה. וזה גופיה האלטער רבי מסביר שיש בזה שני שלבים. בהתחלה זה בדרך אתכפיא ואחר כך זה בדרך אתהפכא. זה הלשון של האלטער רבי, שהאלטער רבי אומר פה: לאכפיא

02:21 לסטרא אחרא בדרך אתכפיא. הסברנו בשיעור הקודם שכאן הכוונה זה לא אתכפיא כפשוטו, כי כאן מדברים על אהבת השם. ההתבוננות ואהבה זה אהבה בפנימיות. אז זה לא אתכפיא שאומרים תמיד, אתכפיא בעל כורחי, כפייה. אלא כאן הביאור הוא שמכיוון שעדיין הבן אדם לא הפך את הנפש הבהמית שלו לגמרי, אלא זה רק באופן שהוא משפיע על ידי ההתבוננות ומשכנע את הנפש הבהמית שאלוקות זה דבר טוב, אבל זה עדיין כמו דבר נוסף, לכן זה נקרא בדקות גם כעניין של אתכפיא. אבל מה התכלית? התכלית היא שהאתכפיא תגיע גם לאתהפכא. וכאן אנחנו אוחזים, אני אקרא בפנים ואחרי זה נסביר. אומר האלטער רבי, "והיינו שיעלה ויבוא ויגיע למדרגת אהבה רבה וחיבה יתירה ממדרגת אהבה עזה כרשפי אש". איך מגיעים מזה שהנפש הבהמית נהיה אצלו אתכפיא של סטרא אחרא לזה שהנפש הבהמית יהיה אצלו אתהפכא, שיתהפך לגמרי באופן שהנפש הבהמית יהפוך, יהפוך להיות אוהב השם בתכלית. המעבר מאתכפיא לאתהפכא זה על ידי שהבן אדם עובר מאהבה כרשפי אש לאהבה כמים. כאן האלטער רבי מלמד אותנו עניין מאוד עמוק בחסידות. במדרגה של אהבת השם יש אהבה באופן של רשפי אש ויש אהבה כמים, ופה אהבה כמים זו מדרגה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש. יש בזה כמה אופנים בחסידות. הסוגיה הזאת, סוגיה רחבה בחסידות. מה יותר נעלה, אהבה כמים או אהבה כרשפי אש? פה האלטער רבי מדבר על מדרגה של אהבה כמים שזה יותר גבוה מאהבה כרשפי אש, שכשהאהבה היא כרשפי אש אז זה רק באופן של אתכפיא, ודווקא אהבה כמים זה מה שעושה את האתהפכא. אהבה כמים פה זה אהבה בתענוגים. עכשיו נקרא בפנים ונסביר. אומר

04:31 האלטער רבי עוד פעם: "שיעלה ויבוא ויגיע למדרגת אהבה רבה וחיבה יתירה ממדרגת אהבה עזה כרשפי אש", להגיע לאהבה יותר גבוהה מאהבה כרשפי אש, "והיא הנקראת בכתוב אהבה בתענוגים". אהבה שהיא למעלה מאהבה כרשפי אש. אהבה של המים, אהבה הזאת קוראים לזה אהבה בתענוגים. "להתענג על ה'", בן אדם לא רק שיש לו אהבה של רשפי אש לקדוש ברוך הוא, אלא יש לו תענוג באלוקות, "להתענג על ה' מעין עולם הבא. והעונג הוא במוח חכמה ושכל המתענג בהשכלת ה' וידיעתו כפי השגת שכלו וחכמתו". מה האלטער רבי אומר לנו? יש אהבה כרשפי אש ויש אהבה בתענוגים. מה ההבדל בין אהבה כרשפי אש ואהבה בתענוגים? אז אנחנו יכולים להבין את זה מתוך המשל של, של אש ומים עצמם. אחד מהחילוקים שיש בין אם אהבה זה אש או אהבה זה מים. בכללות אש זה חם, מים זה קר. בפרטיות. תראה, אז באש יש הרבה התלהבות, יש רעש, והאש בטבע, תראה, באש יש את הרעש, זה הופך להיות ללהבה וכל השטורעם, זה הטבע שיש באש ששופך רשפי אש על יהודים. מה שאין כן מים. לא רק שמים בטבע זה קר, אלא גם כן מים בטבע זה הפוך מרעש. מים בטבע זה רגוע, רק כשיש איזה דברים שמסתירים אז נהיה רעש. "מקולות מים רבים אדירים משברי ים" — זה כשיש משברי ים, כשיש דברים שמפריעים אז המים הופכים להיות לרעש. אבל בטבע להפך, מים הולכים באופן מאוד רגוע, מאוד, מאוד. זה הטבע שלהם. מה זה אומר בהווי זה בנפש האדם? בהווי זה בנפש האדם זה אומר שיש סוג של אהבה שהבן אדם רחוק מאלוקות והוא מתבונן בגדולה של הקדוש ברוך

06:54 הוא, וזה מעורר אצלו התפעלות, התלהבות, צימאון, חמימות, רתיחת הדמים, וכו'. זה נקרא אהבה כרשפי אש. זאת אומרת, מצד זה שהוא מרגיש את ההפלאה של הגדלות של הקדוש ברוך הוא, אז זה מעורר אצל הבן אדם רצון ותשוקה וצימאון שהוא רוצה להגיע לשמה. כמו שכתוב אצל דוד המלך: מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה, צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בגלל שהוא נמצא במדבר יהודה. המדבר, הריחוק, ההעלם, המדבר, זה מה שמעורר אצלו את הצימאון והרשפי אש והחמימות. זה נקרא אהבה כרשפי אש. אהבה כמים זה להפך. זה כשהבן אדם מגיע לסוג של דבקות באלוקות, שהוא ואלוקות נעשים דבר אחד. שמה כבר אין צימאון, אין רעש, אין התפעלות. כל כולו נהיה אין, כל כולו נהיה התאחדות. זה דבר אחד, הוא, הוא נמצא שמה. בכללות, זה בחסידות, בשתי מילים, זה נקרא בחסידות ההבדל בין התפעלות ודבקות. התפעלות זה כשאתה נמצא מרחוק ואתה מתפעל. התפעלות מלשון פעולה. לכן אתה רץ, אתה יוצא, אתה... זה הרעש מגיע מזה שאתה רחוק ונהיה אצלך התפעלות מלשון פעולה, שאתה רוצה לעזוב את המקום הרחוק ולהתאחד עם איפה שאתה נמצא. מה שאין כן דביקות זה להפך. אתה שמה, אתה נדבקת, נהיית חלק. הבן אדם כבר נמצא בתוך העניין, שזה ההבדל בין אהבה כרשפי אש ואהבה בתענוגים. וממילא מה אומר האלטער רבי? כאשר הבן אדם מתבונן באלוקות, אז קודם כול נהיה אצלו אהבה כרשפי אש. אהבה כרשפי אש זה שייך יותר לטבע המידות. מידות בטבע, מידות בטבע זה חמימות. הלב, כמו שהאלטער רבי אמר בפרק ג' בתניא, שההבדל בין המוח והלב, הלב בטבע הוא חם, המוח בטבע הוא קר, גם בגשמיות. הלב כל הזמן הוא בתנועה, ומהלב מגיע הדם,

09:04 רתיחת הדמים. המוח בטבע הוא תמיד בהתיישבות, טבע המוח זה טבע ההתיישבות והקרירות, וטבע הלב זה טבע ההתפעלות והחמימות. ולכן כאשר בן אדם מתבונן באלוקות ואז מתעורר אצלו אהבת השם, אז התנועה הראשונה זה אהבה בטבע אהבה, טבע המידות. זה אהבה כרשפי אש, צימאון, התפעלות והתלהבות. ואז מה שזה פועל על הנפש הבהמית, זה פועל אצל הנפש הבהמית התנועה של אתכפיא. בנפש הבהמית, כאשר יש את הרשפי אש של האהבה של אלוקות, אז זה עושה שהרשפי אש, האש של הנפש הבהמית, החמימות, רתיחת הדמים, ההתלהבות שהנפש הבהמית בטבע הוא מידות, מידות של בהמה, אז הוא יוצא מהמידות של הבהמה, מההתפעלות של הנפש הבהמית להתפעלות באלוקות. אבל עדיין זה דומה לניצוח, זה מה שאומרים. כי בעצם המהות הוא נשאר בהמי, הוא נשאר. אלא מה נרגש אצלו? המעלה של אלוקות, וזה גורם אצלו צימאון לאלוקות. אבל עדיין יש פה שני דברים: הוא מציאות שיש לו צימאון לאלוקות. מה שאין כן כשאנחנו מגיעים לאהבה בתענוגים, מה אמרנו? מה המעלה של אהבה בתענוגים? שהבן אדם נהיה דבר אחד לגמרי. לכן גם בנוגע לנפש הבהמית, כאשר האהבה של הנשמה לקדוש ברוך הוא זה אהבה בתענוגים, אז זה באופן שזה נהיה כל המציאות שלו, שזה ההבדל בין אתכפיא ואתהפכא. אתכפיא, מה אמרנו? אתכפיא פירושו שזה דומה לניצוח, לכן זה נקרא בשם אתכפיא. בעצם הוא לא השתנה. מה שאין כן אתהפכא זה שזה נהיה כל המציאות. ולכן זה מה שהאלטער רבי אומר: כדי להפוך את הנפש הבהמית לא מספיק אהבה כרשפי אש, צריך שזה יהיה אהבה בתענוגים. כשזה אהבה בתענוגים זה נהיה כל המציאות של האדם, ואז גם הנפש הבהמית, כל מציאותה נעשה דבר אחד עם אלוקות.

11:08 וכשכל מציאותה נעשה דבר אחד עם אלוקות, ובמילא אז הוא מואס ברע. כמו שהאלטער רבי ימשיך הלאה בפרק הבא ויסביר המעלה של הצדיק. שמכיוון שהצדיק אצלו הוא מגיע לתכלית השלמות של אהבה בתענוגים, אז התענוג באלוקות פועל אצלו המיאוס לגמרי בכל עניינים של עולם הזה, עניינים רעים, עניינים גשמיים. אז זה מה שהאלטער רבי אומר פה, שצריך להתרומם ולהתעלות מאהבה כרשפי אש לאהבה בתענוגים. ולכן האלטער רבי מדגיש שהמדרגה הזאת הוא העונג במוח חכמה ושכל. מה האלטער רבי רוצה להגיד? כמו שאמרנו קודם, יש שני סוגים, שתי הדרגות שאמרנו, אהבה כרשפי אש ואהבה כמים, מדברים פה על אהבה, מידות. אבל ההבדל הוא שהאהבה כרשפי אש שייך בעיקר לעולם המידות, כי מידות בטבע הם חם, חמימות. מה שאין כן אהבה כמים שייך למוח, כי המוח בעצם זה המהות שלו. אז גם המידות הם מידות מסוג אחר. זה מידות במדרגת המוחין. בחורים הרי לומדים פה יותר, אז הרי במאמרים אצל הרבי הרש"ב הרי מדבר על זה. אהבה ויראה מכוסים, אהבה ויראה פנימיים, שכן שהמידות הם נעשים כפי אופן המוחין, שאז המידות הם באופן של מוח, זה סוג אחר של מידות. זה מוחין שבמידות. זה מידות כאלה שהעניין האלוקי נהיה כל כך מאוחד איתו, ובמילא הלב לגמרי מתאחד עם אלוקות ואז נעשה אתהפכא בתכלית השלימות. ממשיך האלטער רבי הלאה ואומר: והוא המדרגה הזאת של אהבה בתענוגים, בחינת המים. זה המים שבנפש האלוקית. אמרנו מים זה תענוג. הוא בחינת המים וזרע אור זרוע שבקדושת נפש האלוקית, המהפך לטוב את בחינת המים שבנפש הבהמית שמהם באו תאוות תענוגי עולם הזה מתחילה. זאת אומרת, מה האלטער רבי אומר פה? המדרגה הזאת שאנחנו מדברים פה, האתהפכא

13:16 של הנפש הבהמית, שהוא נהפך לגמרי לאהבת ה'. זה מה שאומרים שהמים של הנפש האלוקית הופכים את המים של הנפש הבהמית, כמו שאמר. הרי למדנו בפרק א' בתניא, האלטער רבי אמר שהעניין של ד' יסודות שיש בנפש הבהמית, יסוד המים קשור עם תענוג. האלטער רבי אומר... חבר'ה! האלטער רבי אומר שהעניין של המים, הם מצמיחים כל מיני תענוג. גדר המים שבנפש הבהמית זה התענוגים. קח את מידת האהבה שיש בנפש הבהמית. אז על ידי זה שהבן אדם מגיע לאהבה כמים. מה זה אהבה כמים? זה אהבה בתענוגים, כמו שהסברנו. אז הוא מהפך את המים שבנפש הבהמית למים של נפש אלוקית, מתענוג בהמי, אז התענוג עכשיו נהיה אצלו תענוג אלוקי. הרבי הרש"ב בביאורים שלו מוסיף פה עוד נקודה. מעניין. בתניא מדבר בעיקר על שהמים, כן? מים זה תענוג. יש את המים של הנפש הבהמית וצריכים להפוך אותם לתענוג באלוקות. תענוג המים של קדושה. הרבי הרש"ב מדייק שיש פה עוד עניין. הלשון בפרק א' האלטער רבי אומר, המים מצמיחים. לא רק שמים זה תענוג, אלא מים גורמים צמיחה. מצמיחים כל מיני תענוג. אומר הרבי הרש"ב: מה דיוק מצמיחים? כי גם פה אנחנו אומרים שיש פה צמיחה. זה לא רק סתם עוד תענוג, אלא כפי שאנחנו ראינו פה יש פה צמיחה. כי אמרנו שקודם כול אהבה זה במוח, אחרי זה זה יורד ללב, לחלל הימני. חלל הימני זה רצוף אהבה, מלא וגדוש. עד שזה מגיע אחרי זה לחלל השמאלי. חלל השמאלי גופא קודם נזדכך, אחרי זה אתהפכא. זאת אומרת שיש פה צמיחה. זה לא נשאר במקום אחד. הבן אדם כל הזמן נמצא בתנועה של צמיחה. האהבה לקדוש ברוך הוא צומחת אצלו מהמוח אל

15:34 הלב, לחלל הימני, לחלל השמאלי, נזדכך ולהתהפך. אז הכול גדר עניין צמיחה. אז זה בעצם מה שהאלטער רבי בא להגיד פה, שזה בעצם האהבה שאנחנו, שהנפש האלוקית. הנפש האלוקית, מה הרצון שלו? הרצון שלו זה, כמו שאמרנו, לחדור בבן אדם בתכלית השלימות, שכל המציאות של הבן אדם יהפוך לאהבת ה'. עכשיו זה שהאלטער רבי אומר פה זה לשון מעניין. יש איזה דיוק מעניין בלשון של האלטער רבי, שהאלטער רבי אומר המים וזרע אור זרוע. מה זה המילים האלה, זרע אור זרוע? לכאורה, זה לשון מעניין, זרע אור זרוע. אז בחסידות יש, ואגב גם באתר יש את זה בתולדות, מאמר של תולדות, שמה הרבי הרש"ב מסביר מאוד מעניין. בחסידות מוסבר שיש שלושה עניינים במים, נקרא אור מים רקיע. לא יודע אם למדתם את זה. יש במאמרים הסדר במים, יש אור, מים, רקיע. זה שלושה שלבים במים. המים לא מתחילים עם מים. המים בהתחלה הם כמו אור. זאת אומרת המים כמו ש... כמו שקוראים לזה vapor, steam vapor. זה כאילו המים מתחילים מאוד מאוד בדקות. כשהמים הם בדקות הם נקראים, בלשון התנ"ך זה נקרא אד. יש את זה בתנ"ך, באיוב הוא קורא לגשם בשורש, הוא קורא לזה אד. זאת אומרת שההתחלה של המים זה בעצם עניין דק רוחני, ואחר כך זה מתגשם והופך למים ואז זה הופך לרקיע, קרח. זה שלושה שלבים במים. בעבודה מסביר הרבי הרש"ב בכמה מאמרים, מדובר על העניין הזה גם בתורה של הרבי, יש את זה גם בכמה מקומות. זאת אומרת ש... זה אהבה כפי מה? אור זה דקות. כמו שבמים, אני אומר, הדקות של המים, על דרך זה גם כן באהבה יש הרבה דרגות

17:37 כשהאהבה לקדוש ברוך הוא בתכלית הדקות. כמו שאנחנו אומרים, ונגיע לאש, יש הרבה סוגים של אש. בכללות אומרים שאש זה התלהבות, אבל אנחנו יודעים שיש אש ששורף בשר, אש ששורף עצים, יש אש ששורף שמן, ואז מדליקים את האש על ידי שמן, אז האש הוא בתכלית הדקות, שלא עושה רעש גם. על דרך זה גם במים יש הרבה דרגות, אז האור זה המים בתכלית הדקות. אז הרבי רוצה לרמז פה שהאהבה לא סתם אהבה בתענוגים, אלא בזה גופא באופן הכי נעלה, הדקות שבדקות שבאהבה בתענוגים, שזה מה שמהפך את האהבה כרשפי אש, אהבה של הנפש הבהמית, לאלוקות. לאחרונה עכשיו יצא ספר חדש, אה, תניא מאורות וביאורים של כ"ק רבותינו נשיאינו, שבעצם היו צריכים לעשות פארברענגען על זה, על הגילוי הזה של התורה חדשה שהתגלה עכשיו, שעשו ליקוט שלם מכל התורה של רבותינו נשיאינו על התניא. יצא עכשיו שתי כרכים, משהו מאוד מאוד מיוחד. אז שמה באמת דבר נפלא, שתמיד תמיד היו לומדים פשט פה שהרבי רוצה לרמז שהאור, שלא מספיק מים כדי להפוך את הנפש הבהמית, צריכים דווקא אור. עכשיו, כשהספר החדש התגלה, יש שמה כתב יד של הרבי שהרבי שולל את זה. הרבי אומר שהאלטער רבי פה לא מנסה לדבר על עניין האור, כי האלטער רבי בפירוש אומר שזה המים שמהפך את המים. אז צריך להבין קצת לפי הביאור של הרבי למה, אם ככה, האלטער רבי אומר את המילים זרע אור זרוע. הרבי לא מסביר את זה, רק הרבי אומר שבתניא. טוב, זה כל מיני דיוקים. אבל כללות העניין, מה שאנחנו לומדים פה עכשיו בתניא זה האופן איך שצריכים לעבוד את הקדוש ברוך הוא ולהגיע לאהבת ה'. בהתחלה

19:34 זה כרשפי אש, ואחר כך אהבה בתענוגים, אהבה כמים, שזה תכלית השלימות. להדגיש כי יש גם מעלה באהבה כרשפי אש. צריכים את שני הדברים, וזה גם כן קשור עם הזמן. כידוע שמוסבר במאמרים פרשת תולדות, במאמרים של הרבי גם פרשת תולדות: יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק, שזה שתי הדרגות באהבה, אחד זה אהבה כמים ואחד זה אהבה כאש. וזה מה שאומרים יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. שצריך להיות שני הסוגים של אהבה, כי כל אחד משלים את השני וכולי.