פרק ט - חלק רביעי

00:00 כי אנחנו ממשיכים הלאה עם התניא פה באמצע פרק ט'. הפרק שהאלטער רבי מתחיל להסביר את המלחמה, המלחמה בין שתי הנפשות. אז האלטער רבי התחיל להסביר פה, אחרי שהוא הסביר באיזה מקום, מה המרכז של הנפש הבהמית, מה המרכז של הנפש האלוקית ואיך כל אחד מתפשט מהמרכז שלו לכל שאר איברי הגוף. אז האלטער רבי התחיל להסביר מה האופן של המלחמה בין שתי הנפשות. הוא הסביר שהמלחמה של שתי הנפשות זה כמו שני מלכים. מה הווארט של שני מלכים? הווארט של שני מלכים זה שמלך הוא לא רק רוצה להיות שותף. מלך לא רק רוצה לקחת חלק. מלך פירושו שהוא דער איינציקער בעל הבית. הוא בעל הבית מוחלט ויחידי. אין מקום למשהו אחר. זה הקטע של מלוכה, ולכן הנפש האלוקית רוצה להיות מלך שבאופן שכל הגוף וכל האיברים, כל האדם, יהיה כל כולו שלו בתכלס. דיברנו כבר כל הפרטים שעל שניה שהאלטער רבי אומר מגיע לנפש האלוקית, שכל האיברים יהיו בטלים ומרכבה ולבוש, כמה וכמה דרגות ואופנים עד כמה הנפש האלוקית רוצה דורכנעמען, לחדור ולפעול בגוף והנפש בבן אדם, עד שכל כולו זה זיין גאנצן, כל כולו יהיה שלו לגמרי, בלי שיישאר שום חלק, ולא יעבור זר בתוכם חס ושלום. הדיוק ״ולא יעבור זר בתוכם״ זה אפילו בדרך מעבר. הוא לא נותן לנפש הבהמית, מצד הנפש האלוקית. הרצון שלו, השליטה שלו היא כל כך טוטאלית, כל כך מוחלטת, שאפילו בדרך מעבר, לרגע, אַ שטיקל משהו שגם לנפש הבהמית יהיה לו דריסת רגל, גם זה לא. לא יעבור גם בדרך מעבר. זה על דרך כמו שמובא בספר חסידות בפרשת בחוקותי, שיש

02:06 ״וחרב לא תעבור בארצכם״, אפילו חרב של שלום. שאפילו חרב של שלום זה לא באים כדי לעשות מלחמה. הוא בא לעשות שלום ולהיות חבר שלך, גם זה לא. זאת אומרת, בשום דרך, אפילו בדרך מעבר, ויהיה שום אופן שיהיה, אז הוא לא נותן מקום. הוא לא רוצה שלנפש הבהמית יהיה לו שום דריסת רגל בכל עניין זה. עד כאן הוא דיבר בכללות. עכשיו, כשאנחנו הולכים להמשיך הלאה היום, אז האלטער רבי נכנס לפרטים. מאוד יש שם קלירות איך האלטער רבי נכנס לפרטים להסביר גם בפרטיות. לא רק כללות הגוף, עכשיו ידבר בפרטיות. המוחין, המדות, המחשבה, הדיבור, המעשה. מה הנפש האלוקית רוצה בכל חלק וחלק מהגוף? עכשיו צריכים להבין שהאלטער רבי פה בפרק הזה הוא מאוד קיצוני. אקסטרים. הוא הולך לקיצוניות, כי האלטער רבי פה עדיין לפני שהוא התחיל לדבר על צדיק, בינוני ורשע. אנחנו בתניא פה עדיין לא דיברנו על מדרגות. מדרגות נדבר בפרקים הבאים. לכן כאן האלטער רבי מדבר, כמו שאמרנו, מה הנפש האלוקית, אילו היה נותנים לו רשות לעשות מה שהוא רוצה, מה הוא היה רוצה? מה, מה הרצון שלו עד הסוף? אז מדברים על הנפש האלוקית, פה אנחנו מדברים על אלוקית במדרגה הכי גבוהה, כאילו המטרה הכי עמוקה שלו. עכשיו בפועל, בהמשך התניא אנחנו נראה שזה לא, לא, לא, לא, לא, לא כל כך קל להגיע לשמה, וכמעט כאילו רק יחידי סגולה. יש את הצדיק, אחרי זה צדיק ורע לו וצדיק וטוב לו, ויש בינוני וכל המדרגות. כן, זה ההמשך. אבל פה בפרק הזה, שהאלטער רבי עדיין לא מדבר על מדרגות, הוא מדבר מה הנפש האלוקית מצידו, מה הוא היה רוצה שיהיה המצב של

03:55 האדם. וכאן אנחנו אוחזים באמצע דף י"ד, פרק ט', דף י"ד באמצע העמוד, שזה שורה המתחלת במילה ״דהיינו״. אומר האלטער רבי: ״דהיינו תלת מוחין שבראש יהיו ממולאים מחב"ד שבנפש האלוקית, שהיא חכמת ה' ובינתו להתבונן בגדולתו אשר עד אין חקר ואין סוף, ולהוליד מהן על ידי הדעת״. כן, האלטער רבי אומר פה את שלושת המדרגות: חכמה, בינה, דעת. הנפש האלוקית רוצה שכל התלת מוחין שבראש. מה בדיוק תלת מוחין שבראש? אני רוצה להזכיר לכם, למדנו לפני זה. האלטער רבי כאן אומר שהמלחמה זה על הגוף, היא רק על הגוף. אז גם כשהוא מדבר על החב"ד הוא לא מדבר על החב"ד עצמם, הוא מדבר על האיברים של החב"ד. תלת מוחין שבראש זה המקום והמוח. כידוע, מה שכתוב בזוהר שהמוח יש בו שלושה חלקים. והגוף והחומר של המוח יש שלושה חדרים, תלת חללין אינון במוחא. יש שלושה חללים, שלושה מקומות במוח הגשמי. יש צד ימין, יש צד שמאל ויש צד אחורי. צד אחד הוא המקום של מוח החכמה, והצד השני זה המקום של מוח הבינה, והצד השלישי מאחורה זה המקום של מוח הדעת. לכן שמים את־את־את התפילין, את התפילין של ראש צריך לשים כאן במקום מאחורי הראש, שזה המקום של הדעת, כי המוח מורכב משלושה מוחין. אז מה שהאלטער רבי אומר, שהנפש האלוקית רוצה שהתלת מוחין, זאת אומרת כל המציאות הזאת, האיבר של המוח שמורכב משלושה חלקים, מכל חלק יש לו את החלק שלו, חכמה ובינה ודעת, שכל כולו, כל המציאות שלו, זה זיין דורכגענומען, שיהיה כל כולו חדור לגמרי עם העניינים של אלוקות.

06:04 שזה אומר שהחכמה שלו תהיה כל כולה בחכמת ה', והבינה שלו תהיה עניין ההתבוננות, להבין, ועד שזה יבוא אחר כך במוח הדעת, שזה להביא את החכמה והבינה שייוולדו מזה המידות. אז זה-זה העניין מצד הנפש האלוקית והמוח: להוליד מהן על ידי הדעת יראה במוחו. עכשיו אנחנו מגיעים מהמוח אל הלב. אז על ידי הדעת אנחנו יורדים אל הלב, ואז נהיה מזה גם כן. וגם בזה יש סדר השתלשלות. קודם כול יראה במוחו ואחרי זה פחד ה' בלבו. ידוע שהצמח צדק מסביר, האלטער רבי גם כן הזכיר את זה, שיש בעניין, ב-ב-בסדר העניינים, איך הבן אדם, כשהוא מתבונן בגדלות ה', גדולת אין סוף ברוך הוא, אז דבר ראשון, התנועה הראשונה זה יראה. ככה זה טבע האדם, שאת-את-- כמו שבן אדם עומד לפני מלך, לפני אדם גדול, בפרט לפני רבי, לפני צדיק. אז מה ההרגשה הראשונה? יראה. זה הדבר הראשון. אתה מתעורר ביראת הכבוד, יראת הרוממות, יראת הבושת. אחר כך, כשאתה ממשיך להתעמק ולהתבונן, אז היראה מביאה גם לאהבה. זה השלב הבא. אבל בטבע האדם היראה זה התנועה הראשונה, וזה גופא. יש יראה ויש פחד. יראה במוח ופחד בלב. ככה זה ה... יראה זה לא רגש. יראה זה-זה, יראה זה-זה-זה יותר הבנה מרגש. תנועה של יראה זה לא רגש הלב. זה לא פחד, זה לא. יראה זה אבק לייק. זה סוג של ביטול. סוג של מסיר או נסיגה. זה היסוד של יראה, ולכן יראה שייך יותר לעולם של המוח. המוח, שהוא מרומם יותר והוא רואה את הדברים באופן יותר נעלה, יותר גבוה. אז התגובה של המוח זה תגובה של יראה, יראה שהוא מוסר את עצמו לעניין האלוקי שמאיר בו, ואחרי

08:07 זה יש פחד. לא רק יראה, אלא שנהיה אצלו רגש, רגש הלב, רגש של פחד, פחד, פחד של יראת שמיים. הוא מפחד. לא חס ושלום הוא מפחד שהקדוש ברוך הוא ייתן לו מכות. ולא מדברים פה על פחד של עונש. מדברים על פחד של הגדלות. הפחד כאילו, כאילו מי אני ומי אני? הוא מרגיש כביכול, בלשון הרמב"ם, שהוא מזדעזע מהגדלות של הקדוש ברוך הוא, זה פועל עליו זעזוע. ופחד ה' בלבו. דרך אגב, חסידים מספרים, רק אם נגיע לרמב"ם, יש כזה סיפור עם הצמח צדק. אני לא יודע את ה... שמעתי לפני הרבה שנים, אני לא זוכר עכשיו את הפרטים. שהיה פעם אחד מתלמידי הבעל שם טוב שביקש מהבעל שם טוב, או תלמיד המגיד. נראה לי שזה תלמיד המגיד, שהוא ביקש מהמגיד שהוא רוצה להרגיש את היראה של הרמב"ם. הוא רוצה את היראת שמיים של הרמב"ם. היה כמובן, היה מגדולי התלמידים של המגיד, הצדיקים, לא היה סתם. הוא ביקש מהמגיד שהוא רוצה להרגיש יראת שמיים של הרמב"ם. המגיד אמר לו שהוא לא, שזה לא, לא כדאי. הוא יתחרט מזה. והוא הפציר והפציר. והמגיד אמר לו: אני יכול לתת לך את זה, אבל אתה, אתה הולך להתחרט מזה. מה היה הסיפור? הסיפור היה שהוא התעקש. המגיד נתן לו את הברכה, וזה היה, וזה היה ראש השנה. היה לפני תקיעת שופר, והוא היה לו את השופר ביד, ופתאום הוא התחיל להרגיש כזה יראה וכזה פחד מהגדלות של הקדוש ברוך הוא, שהוא פשוט התחיל להזדעזע בגוף, ומגודל הזעזוע שהזדעזע עם הגוף, עד שהשופר נפל ונפסל לו השופר. ואז הוא הבין למה המגיד אמר לו שהוא הולך להתחרט, כי זה לא, הוא לא

10:09 כלי לזה. לא היה לו את הכלים בגוף ל-להחזיק את המדרגה הזאת של ה, של יראת שמיים של הרמב"ם. כזה סיפור ככה מספרים אצל חסידים. על כל פנים, זה מגיע ליראה ופחד בלבו. ממשיך האלטער רבי ואומר מה קורה אחרי זה. ואהבה אליו, אמרנו, כן, היראה צריכים לעבור לאהבה. אז אהבה אליו תבער בלבו כרשפי שלהבת. גם פה, כמו שאמרנו, האלטער רבי מדבר על אהבה באופן של מקסימום. לא סתם אהבה. אהבה כזאת שהלב שלו כל כולו בוער כרשפי שלהבת. כמו שאנחנו נלמד בפרקים הבאים, שהאלטער רבי יגיד שיש באהבה, יש אהבה קרה, יש אהבה חמה, יש אהבה בתעלומות לבו, בהתגלות לבו. בחורים פה שלמדו את זה עכשיו גם באתר, כל הסוגיה הזאת, דרגות שונות. אז האלטער רבי אבל פה מדבר בעוצמה הכי גדולה. מה הנפש האלוקית רוצה? הוא רוצה שהאהבה לא תהיה אהבה מצומצמת, אלא שהאהבה תהיה באופן של כרשפי שלהבת. להיות נכספה וגם כלתה נפשו בחשיקה וחפיצה לדבקה בו יתברך, באין סוף ברוך הוא, בכל לב ונפש ומאוד, מעומקא דלבא שבחלל הימני. כולנו יודעים, וכתוב בפסוק, אומרים את זה כל יום: ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. מוסבר בחסידות שהשלוש המילים האלה זה שלוש דרגות. זה שלוש שלבים באהבת השם. יש את אהבת השם קודם כול בכל לבבך, שהלב נדלק, רשפי אש בלב, שהלב דלוק אצלו באהבת השם. אחרי זה אומרים נפשך. נפשך זה יותר מהלב. לב זה רק הלב. הלב דולק, הלב חם, הלב מתחיל להרגיש אהבה. אבל נפשך זה הולך יותר על כל הנפש. זאת אומרת שהאהבה מתפשטת לא רק מהלב, זה מתפשט לכל

12:11 הנפש, כל האדם. אחרי זה יש עוד יותר, שזה מאוד. מאוד זה בלי גבול. זאת אומרת, לא רק בנפש, זה כבר יוצא החוצה באופן של בלי גבול. זה מה שמוסבר שזה עניין של רץ למצווה. זאת אומרת שזה נהיה אצלו בתנועה של מאבד את הגבולות, לכן הוא רץ, הוא בזריזות, הספיינות וכולי. זה בכל מיני דרכים כשהאהבה עוברת, עוברת כל גבול. או לפעמים כתוב בחסידות שהכוונה היא שגם בנכסים, גם בעניינים לא מזה. זאת אומרת שהאהבת ה' שלו מתפשטת גם בחלקים שמחוץ לאדם שהם לא שלו. על כל פנים, זה מה שהרב אומר, שהנפש האלוקית רוצה שהאהבת ה' תהיה אצלו באופן שכל כולו יהיה דורכגענומען וחדור עם אהבת ה', עד באופן של כלות הנפש, כמו שהוא אומר, לדבקה בו יתברך בכל לב ונפש ומאוד, כל השלוש דרגות. מעומקא דלבא שבחלל הימני שיהיה תוכו רצוף אהבה, מלא וגדוש. גם פה מעניין הלשון של האלטער רבי. כאן האלטער רבי מתחיל לדבר עוד שלב. כאן האלטער רבי רוצה להתחיל לדבר איך האהבה הזאת לא נשארת רק בחלל הימני, איך אנחנו גם כן מגיעים לחלל השמאלי. מה אמרנו? אמרנו הרי שהנפש האלוקית לא רק רוצה שהנפש האלוקית במקום שלו הוא יהיה בעל הבית. הנפש האלוקית רוצה שליטה לגמרי, שליטה מוחלטת, שליטה טוטאלית, ולכן הוא רוצה להגיע גם לחלל השמאלי. אז זה האלטער רבי אומר, בהתחלה זה שבחלל הימני, המקום של הנפש האלוקית. ובוא נזכור מה שלמדנו בתחילת הפרק, שהאלטער רבי אמר שהנפש האלוקית המשכן שלו זה לא רק במוח אלא גם בלב. אמרנו, זה ההבדל בין נפש אלוקית ונפש הבהמית, שהנפש האלוקית יש לו את המשכן גם בלב, אבל בצד הימין של הלב. שמה

14:09 יש לו את ההתלהבות, את הרגש, את ההתפעלות, את האהבה שדיברנו. אבל עכשיו הוא רוצה גם כן שהאהבה הזאת תתפשט בצד השמאלי. אז זה האלטער רבי אומר פה את הלשון, שיהיה תוכו רצוף אהבה, מלא וגדוש עד שתתפשט גם לחלל השמאלי. השלושה לשונות האלה, גם פה יש שלושה לשונות. הרבי מדייק את זה. רצוף אהבה, מלא וגדוש. מה שלושת העניינים? רצוף, מלא וגדוש. רצוף. רצוף זה מה שאומרים, כמו המילה רצוף, זה כמו שאתה צובע את הבית, יהיה רצוף. רצוף זה כאילו כשיש משהו שאתה צובע או אתה שם דברים שכל הבית מוקף מזה. זה נקרא רצוף, כמו רצפה. למה קוראים רצפה בשם רצפה? כי זה מה שמכסה את האדמה. זה רצוף. זה ה-- הרצפה זה הכיסוי של הרצפה. אז יש גם כן פה אומרים תוכו רצוף אהבה, כאילו שאהבה מקיפה את הלב, כאילו רצוף. אחרי זה אומר מלא, זה יותר מרצוף. זה לא רק שזה מסביב, אלא הלב התמלא עם אהבה. ואחרי זה אומר גדוש, גדוש זה שזה לא רק מלא, אלא שזה נשפך. כולנו יודעים, הרבי היה תמיד אומר שבעל שם טוב סידר. הסדר הידוע שהרבי תמיד דיבר על הסדר של הבעל שם טוב, כתוב לא יתום ליופיו כדאי שלו כתוב הגדול שלו עם גימל, גדושו חי בגיסו. זאת אומרת שהברכה של הקדוש ברוך הוא נשפכת החוצה. אז גם פה אומרים אותו דבר. מלא וגדוש. זאת אומרת שהאהבה בהתחלה זה אהבה רצוף. אחרי זה זה נהיה מלא ועד שזה נהיה גדוש. ומה קורה כשזה נהיה גדוש? כשהאהבה כבר נשפכת מחוץ לצד הימני של הלב, אז זה נשפך לצד השמאלי. על זה מה שהאלטער רבי אומר פה

16:23 עד שתתפשט גם לחלל השמאלי. כשהאהבה עוברת את הכלים אז האהבה נשפכת גם כן לצד השמאלי של האדם. לאכפיא לסטרא אחרא. לקחת שליטה, לשבור, ל-ל-ל-לשלוט על הסטרא אחרא, יסוד המים הרעים שבו. בסטרא אחרא עצמו זה בעיקר המים שבנפש הבהמית. מה למדנו בפרק א' בתניא? מה זה המים שבנפש הבהמית? יסוד המים זה התענוגים. אהבה זה ה... זה שורש התאווה, שורש התענוג, שזה שורשו אהבה בעצם. אז על ידי זה שהאהבה עוברת את המידה ונשפכת גם לצד השמאלי, אז האש מכבה את המים. לאכפיא לסטרא אחרא יסוד המים הרעים שבה שהיא התאווה שמקליפת נוגה. אמרנו תאוות מגיע מתאווה. התענוגים זה יסוד המים. אז האהבה מכבה את המים, לשנותה ולהפכה מתענוגי עולם הזה לאהבת ה' כמו שכתוב וכולי, בכל לבבך בשני יצריך. כאן אנחנו מגיעים לשלב של האתהפכא, שהנפש הבהמית, החלל השמאלי, משתנה ומתהפך לאהבת ה'. אז האלטער רבי, תשימו לב בלשון של התניא, מאוד חשוב לראות את הלשון של האלטער רבי. האלטער רבי התחיל עם אתכפיא וגמר עם אתהפכא. בהתחלה הוא אומר לאכפיא לסטרא אחרא, ואחרי זה האלטער רבי אומר עד שתס... עד שתיס... איך הלשון? לשנותה ולהפכה. זאת אומרת גם בזה זה הכל שלבים. בהתחלה האהבה זה רק בנפש האלוקית, וזה גופא בנפש האלוקית זה באופן של מרו... של רצוף. אחרי זה מלא ואחרי זה גדוש, ומשמה זה עובר. השפע שעובר לצד של גם הנפש הבהמית, לצד השמאלי, ובצד השמאלי מה הוא עושה? קודם כל לאכפיא לסטרא אחרא ואחרי זה עד שהוא משנה אותו ומהפך אותו לגמרי. אנחנו נראה בהמשך. יש פה יסודות מאוד מאוד חשובים בכל העניין של האהבת ה'. אבל קודם כל

18:40 אני רוצה לתרגם מה זה אתכפיא ואתהפכא שהאלטער רבי מדבר פה. מאוד חשוב כי זה מבלבל ועושים טעות בזה. האלטער רבי פה לא מדבר על אתכפיא ואתהפכא בדרך הרגיל. בדרך הרגיל שמדברים על אתכפיא ואתהפכא, אז תמיד מדברים: אתכפיא זה שאתה עושה משהו שאתה לא רוצה לעשות. זה הפשט אתכפיא. בפשטות, אתכפיא זה כשמדברים שיש לי תאווה ואני כופה את עצמי נגד הרצון שלי, כמו שהאלטער רבי יגיד גם כן בפרק כ"ז. אתכפיא לסטרא אחרא: יש לך מחשבה זרה ואתה כופה את עצמך לא לחשוב מחשבה זרה. יש לך תאווה שאתה נלחם עם זה בעודו בתוקפו ובגבורתו, ואתה נלחם לא לקיים. זה לא האתכפיא שהאלטער רבי מדבר פה, כי כאן מדברים על עבודת השם. הבן אדם כבר נמצא באופן שהוא מתבונן בגדלות השם, והשכל שלו מלא ב-ב-ב-בליקוט החכמה והבינה והדעת, ויש לו יראה ויש לו פחד ויש לו אהבה ויש לו אהבה וכולי וכולי וכולי. הוא נמצא, זאת אומרת, אלא מה? עכשיו צריך להפוך גם את הנפש הבהמית. בסדר, איך פועלים על הנפש הבהמית? אז הסדר הוא קודם אתכפיא, אחרי זה אתהפכא. כשאומרים אתכפיא, כי פה מתכוונים בעבודת ה'. פועלים על הנפש הבהמית לא בדרך כפייה. זה לא כפייה כפשוטה שהבהמית לא רוצה ואתה, אבל אתה משכנע. יש כפייה בשוטים, כפייה במקל. יש גם כפייה בשכל. מה פשט כפייה בשכל? כמו בלימוד, כן? אתה לומד עם החברותא שלך תוספות ויש ויכוח. אני אומר פשט ככה, החברותא אומר אחרת, יש ויכוח. עכשיו, אם החברותא שלך הצליח לשכנע אותך שאתה לא, לא, לא, לא צודק, הסביר לך את הטעות שלך, אז אתה-- אם אתה מענטש אז אתה בסוף תגיד לו, "אתה

20:42 צודק". לפעמים קשה, כן? אבל תגיד לו שאתה צודק, נכון. עכשיו, כשאני אומר שהוא צודק, למה? כי אני הבנתי את הטעות שלי והבנתי שמה שהוא הסביר זה יותר נכון. אבל אף על פי כן אני לא יכול להגיד שהיה פה אתהפכא. זה לא שאני התהפכתי לגמרי ומעכשיו והלאה זה האופן. בעצם אני הייתי רוצה עדיין להבין כמו שהבנתי קודם. ההבנה שלי, אלא מה? בפועל הוא צודק. נכון, אז אני מסכים איתך, אבל זה באופן של הסכם על פי שכל. זאת אומרת, במהות חשבתי אחרת, אלא מה? ההסבר שאמרת לי, ניצחת אותי, על דרך מודים חכמים לרבי מאיר. מה זה מודים חכמים? הוא מודה, כי רבי מאיר אמר משהו יותר נכון, אז הם מודים. אבל לא שזה עכשיו אין לי-- בעצם ההוא היה רוצ-רוצה לחשוב אחרת, אלא בפועל הוא ניצח אותו. יש הרי מדובר העניין הזה בכמה מקומות. זה נקרא גם אתכפיא. למרות שזה על פי שכל, אבל בגלל שזה לא שזה נהפך לגמרי בתוך כל המהות שלו, זה נקרא אתכפיא, וזה האהבה שהאלטער רבי מדבר קודם. לאכפיא לסטרא אחרא, כשהאהבה של הנפש האלוקית נהיה כל כך מולבגודוש עד שזה עובר גם לנפש הבהמית. אז בהתחלה הנפש הבהמית רק מסכים עם הנפש האלוקית, אבל דרך אגב עדיין לא התהפך. אבל השלב הבא זה לפעול אצל הנפש הבהמית, לא רק שהוא יסכים, אלא שהוא באמת יתהפך לגמרי, שהנפש הבהמית יהיה לו אהבת השם באופן שזה יהיה כל המהות שלו. זה כבר מדרגה יותר גבוהה. בשביל זה לא מספיק אהבה כרשפי אש, בשביל זה צריך אהבה כמים, אהבה בתענוגים, כמו שהאלטער רבי יסביר בהמשך ה-, בהמשך ה-, בהמשך הפרק פה. על כל פנים, אז מה

22:35 אנחנו למדנו פה היום? למדנו איך הנפש האלוקית רוצה לקחת שליטה על הבן אדם באופן, באופן מושלם. להרי-- ל-, איך אומרים? לעשות שכל הבן אדם יהיה כל כולו אלוקות, כמו שאמרנו, מתחיל מהמוח ומהמוח עובר ללב. קודם יראה, פחד, אחרי זה אהבה, ואהבה גופא יש את כל השלבים שאמרנו. קודם כול בצד הימני ואחרי זה גם עובר לצד השמאלי, ובשמאלי גופא, קודם כול בדרך אתכפיא ואחר כך בדרך אתהפכא. אז גוחה פרוטס תנא