פרק ז - חלק חמישי

00:00 כי אנחנו אוחזים פה בסוף פרק ז' בדף י"ב. בחמש שורות מלמטה, שש שורות מלמטה. אז האלטער רבי דיבר על קליפת נוגה, הסביר שקליפת נוגה יש לזה את האפשרות להעלות את זה וגם להוריד את זה. זה הכל תלוי בבחירה של האדם, וגם אחרי שזה ירד אפשר על ידי תשובה בקלות להחזיר את זה, כי בעצם זה מותר, ומותר פירושו שזה לא, זה לא קשור בידי החיצונים. אז אפשר לחזור ולהעלות את זה. אחרי זה דיבר על שלוש קליפות הטמאות, שזה היה דוגמה ממאכלים אסורים, ביאות אסורות, עניינים שהם אסורים מן התורה, ששם זה יותר קשה ובדרך הטבע אי אפשר להעלות את זה, רק כשיבולע המוות לנצח ורוח הטומאה יעביר מן הארץ, כל הרע יתבטל. אבל יש גם כן עצה, שזה על ידי תשובה מאהבה. ותשובה מאהבה יש לזה את היכולת לעשות מהפכה, שגם זדונות הופכים לזכויות. עכשיו האלטער רבי הולך לדבר על עניין מסוים מיוחד, שזה עניין שלישי. זה לא קליפת נוגה, זה לא שלוש קליפות הטמאות. זה עניין שלישי, שגם כן האופן איך להעלות את הניצוץ שמה זה גם כן באופן מיוחד. בוא נקרא בפנים את הלשון של האלטער רבי. אומר האלטער רבי: אך החיות שבטיפות זרע שיצאו ממנו לבטלה. עכשיו האלטער רבי מדבר על העניין של מה שנקרא הוצאת זרע לבטלה. דיברנו קודם ביאות אסורות, על זה דבר אסור. לפני זה האלטער רבי דיבר, לפי מה שהיה בלוח התיקון ובמהדורות החדשות זה נמצא גם בפנים, שיש את העניין של זיווג באופן כשר גם, אבל זה שלא לשם שמים. אז יוצא שיש שלושה אופנים. יש באופן שזה באופן כשר, אבל זה באופן של תאווה. אז זה סוג אחד של קליפת

02:16 נוגה שירד לשלוש קליפות הטמאות וצריכים לחפש עצות איך להעלות את זה. יש שלוש קליפות הטמאות כשזה ביאות אסורות, ויש מצב של זרע לבטלה. אז כאן האלטער רבי הולך להסביר באופן מיוחד איך מתקנים את העניין הזה. האלטער רבי אומר ככה: אך החיות שבטיפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, אף שירדה ונכללה בשלוש קליפות הטמאות, לבטלה זה דבר שנופל לשלוש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המיטה. מצד אחד אומר האלטער רבי, זה לא, זה עניין של שלוש קליפות הטמאות, זה דבר שאסור. הדבר הזה של זרע לבטלה אנחנו יודעים שזה דבר אסור. יש בהלכה, בשולחן ערוך, ברמב"ם, יש גמרא, כתבו דברים מאוד מאוד חמורים על זה. בפרט בזוהר. קודם כל האלטער רבי יסביר, ולכן ודאי שיש פה עניין של שלוש קליפות הטמאות. אף על פי כן, זה יותר קל לתקן את זה. זה מה שהאלטער רבי בא להסביר. זה יותר קל לתקן את זה מאשר ביאות אסורות ומאכלים אסורים. הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המיטה. על ידי הכוונה של קריאת שמע שעל המיטה אפשר להעלות את הרע שבעניין הזה. כידוע מהאר"י ז"ל, ומרומז בגמרא: כל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות וכו'. הגמרא אומרת, זאת אומרת האר"י ז"ל מסביר את זה באריכות. אחד מהעניינים שמוסבר בכתבי האר"י ז"ל זה על העניין הזה, איך לתקן את העניינים של חטא הידוע, איך זה נקרא בלשון, חטאות נעורים, כיוצא בזה, שזה העניין של זרע לבטלה. אז כתוב הרבה דברים על זה בכתבי האר"י ז"ל, ואחד מהדברים זה העניין של קריאת שמע שעל המיטה. יש בכתבי האר"י ז"ל

04:20 בכוונה של קריאת שמע שעל המיטה והפסוקים שאומרים שמה שזה קשור עם התיקון של העניין הזה. אומר האלטער רבי שבעצם יש לזה מקור בגמרא. הגמרא אומרת שכל מי שאומר קריאת שמע שעל המיטה כאילו אוחז חרב של שתי פיות. מה הפשט? לכן אנחנו אומרים את הפסוק, יש את הפסוק שאנחנו אומרים: "יעלזו חסידים בכבוד, ירננו על משכבותם", שזה מדבר על העניין הזה. שם מדובר בפסוק הזה שזה, שמדובר על הכוח שיש בקריאת שמע שעל המיטה, שזה מתקן, זה כמו חרב של שתי פיות להרוג את ה-, את ה-, את החיצונים שנפל לשלוש קליפות הטמאות. להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטיפות. אומר האלטער רבי, מה זה החרב של שתי פיות? זה מה שהבן אדם על ידי קריאת שמע שעל המיטה הוא הורג את גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטיפות, ועולה החיות מהם, כידוע ליודעי חן. זה עניין הפיק"א. האלטער רבי מערב פה גמרא וקבלה. הגמרא אומרת כאילו אוחז חרב של שתי פיות, איך כתוב שם בפסוק ש-- "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". הגמרא מדברת חרב פיפיות, פיפיות זה שתי פיות. מה זה אומר? בגשמיות הכוונה בפשטות זה חרב שיש לו שני הצדדים, משני הצדדים יש לו, יש לו, יש חרבות כאלה שבשני הצדדים הם אפשר להרוג. יש לזה הצד, לא רק צד אחד כמו סכין רגיל, יש לזה צד אחד. חרב פיפיות זה כאילו משני הצדדים יש לו, יש לו את ה-, את החריפות של חרב. ברוחניות העניינים אז בחסידות מוסבר ש-- שני הצדדים, זאת אומרת שצריכים להרוג את הקליפות משני הצדדים, משני סוגים של קליפות. יש קליפות שמגיעים, לומדים את זה ברנ"ת, הם עכשיו לומדים את זה כבר. אבל

06:30 המאמרים של י"ט כסלו, שמחה חנוכה, שמסביר באריכות שיש את הרע שמגיע מצד הישות והגאוות ויש את הרע שמגיע מצד הירידה ושפלות בעניין התאווה. אז ממילא צריכים את שני הצדדים, שזה חרב פיפיות הורג את הקליפות משני הצדדים. הן הקליפות שמגיעים מהמקום של הרוממות, מה... שיונק מהמקיף העליון, ויש את הקליפה שיונקים מריבוי הצמצום. אבל הכוונה, מה האלטער רבי רוצה להגיד פה? שהכוח שיש לקריאת שמע שעל המיטה שזה מוציא את הניצוצות שנפלו לשלוש קליפות הטמאות, בפרט מהחטא הידוע של זרע לבטלה. כאן צריכים להגיד כמה פרטים שזה נוגע. אני רק אסיים את הקטע, ואולי כבר אמרנו כידוע לידיכם. אז סתם עוד עניין חשוב בכל העניין פה. דבר ראשון, יש מהרבי הרש"ב, כך יש בקבלה אצל חסידים, הרבי הרש"ב אמר שהפשט תשובה נכונה, כוונה עצומה, קריאת שמע שעל המיטה, הכוונה פירוש המילה. הם חושבים מה צריך לעשות שם כוונה עצומה? לצעוק, רעש, לכוון, רעש וכוונה? זה פשוט להגיד את מה שכתוב עם פירוש המילה. לא מתכוונים פה לעניינים אחרים. להגיד קריאת שמע שעל המיטה, להרגיל את עצמנו להגיד קריאת שמע שעל המיטה מילה במילה עם פירוש המילה, לחשוב מה שכתוב. זה העניין שהאלטער רבי מדבר פה. דבר שני, זה מעניין שפה האלטער רבי אומר שהעניין של קריאת שמע שעל המיטה זה התיקון לחטא הזה, חטא ידוע, זרע לבטלה. לכאורה, באיגרת התשובה האלטער רבי כותב משהו אחר. באיגרת התשובה האלטער רבי מביא ראשית חכמה שעל העניינים של זרע לבטלה אי אפשר לעשות תשובה רגילה, אה, תשובה תתאה לא עוזר, אה, מביא מהזוהר וראשית חכמה. ואז הוא אומר שתשובה עילאה, כן? ראשית חכמה אומר שבשביל התיקון של חטא הידוע צריכים תשובה עילאה דווקא.

08:49 ומה זה תשובה עילאה? האלטער רבי מסביר בפרק ט', איגרת התשובה. תשובה עילאה זה על ידי לימוד התורה ודבקות ואהבה, שמחה. כל מה שהוא מסביר שמה, אה, שזה העניין של עבודה, עבודת העילאה דווקא, התבוננות ולימוד, ולימוד בעצמו בשקידה, או בלשון שהרבי היה אומר את זה תמיד, שעבודה של תשובה עילאה זה לימוד התורה בשמחה רבה. ככה היה הרבי מסכם בפועל ממש מה אומר תשובה עילאה. האלטער רבי הרי מסביר שמה. למה? למה? למה? למה? למה תשובה עילאה עוזר לחטא הזה? אז האלטער רבי אומר בגלל שהחטא הזה פוגם במוח. זה הפגם המיוחד שיש בחטא הזה, שהוא פוגם במוח, וממילא התיקון צריך להיות תיקון במוח, שזה בעיקר בעניין של תשובה עילאה, לימוד התורה ודבקות ושמחה וחיות, שזה מה שעושה את התיקון. אז מה? למה האלטער רבי פה כותב קריאת שמע שעל המיטה ושם הוא כותב העניין של תשובה עילאה? אז הביאור בפשטות זה בהמשך למה שדיברנו גם בשיעורים הקודמים. ההבדל, מה מדובר פה ומה מדובר שם. מדברים על שני דברים שונים. בפרק ז' האלטער רבי פה בתניא אצלנו, האלטער רבי בעיקר מעוניין להסביר איך מוציאים את הניצוצות שנפלו לשלוש קליפות הטמאות. זה העניין פה. האלטער רבי פה מדבר על העניין של קדושה וקליפה, וקליפה זה ניצוצות, וכשנופלים ניצוצות צריכים לתקן אותם, ובזה גופא יש קליפות נוגה, שלוש קליפות הטמאות, ויש זרע לבטלה שזה סוג מסוים של ניצוצות. אז איך מעלים את הניצוצות? באיגרת התשובה האלטער רבי לא מדבר על הניצוצות. האלטער רבי מדבר על האדם. אז ממילא זה שני עניינים שונים, ממילא זה שתי עבודות שונות. באיגרת התשובה האלטער רבי בא להסביר העבודה של התשובה שמוטלת על האדם. איך בן אדם

10:50 חוזר לקדוש ברוך הוא. תשובה, מצוות התשובה מן התורה, עזיבת החטא בלבד. ובתשובה גופא יש שתי דרגות, תשובה תתאה ותשובה עילאה. שאדם שם מתקרב לאלוקות, שזה עיקר מצוות התשובה, אז יש בזה שתי דרגות. יש תשובה תתאה שזה התשובה של קבלת עול, ויש תשובה עילאה שזה בינה. אז האלטער רבי אומר שיש שם עבירות, ששמה עם תשובה תתאה לבד זה לא מספיק, צריכים תשובה עילאה גם כן. דווקא תשובה עילאה זה מה שמביא את האדם להתאחד עם הקדוש ברוך הוא ואז יש לו, יש לו את ה-ה-תיקון המוחלט. מה שאין כן פה האלטער רבי לא מדבר על האדם כל כך, הוא מדבר יותר על הניצוצות. אז בנוגע לניצוצות שצריכים להוציא מהחטא שהבן אדם עשה, אז הוא פעל בעולם לכלוך, הוא גרם שנמשך חיות שלו, חיות של קדושה, טיפת זרע זה חיות של קדושה. בפרט כמו שהצמח צדק מסביר בדרך מצותיך שכל טיפה יש בזה, יש בזה כוח של ולד, יש בזה עניין של חיות, של-של-של מציאות שהיה יכול לצאת מזה ולד כפשוטו, וממילא יש בזה עניין של-של-של שפיכות דמים וכולי וכולי. אז כדי להוציא את הניצוץ מכזה עניין, אז כאן צריכים עצות אחרות. ומה היא העצה? על זה אומר האלטער רבי קריאת שמע שעל המיטה. השאלה היא למה באמת יותר קל? למה בנוגע לביאת איסור אז האלטער רבי אמר שצריכים אהבה רבה בתשובה כדי להעלות, משהו מיוחד, ובנוגע לחטא הזה האלטער רבי אומר שקריאת שמע שעל המיטה בכוונה. למה זה באמת יותר קל התיקון? וכאן מגיע האלטער רבי ואומר דבר נפלא. אומר האלטער רבי ככה, "ולכן לא הוזכר עוון זרע לבטלה בכלל ביאות אסורות". בגלל הסיבה הזאת שיותר קל

12:44 לתקן את העניין הזה, זה הסיבה", אומר האלטער רבי, "למה בתורה לא כתוב שאסור זרע לבטלה?" היו כאלה שעשו בזה טעות. לא כתוב בתורה. בתורה כתוב כל איסורי עריות, פרשת אחרי מות, פרשת קדושים. כתוב כל איסורי עריות, ולכאורה, לפי מה שכתוב בזוהר על החטא שיש בעניין הזה, בחטא של, של זרע לבטלה, למה אם ככה בתורה לא כתוב מפורש איסור? בתורה כתוב דבר אחד. בתורה כתוב בפרשת וישב. מסופר שיהודה התחתן והיה לו בן ער. אחרי זה היה לו בן אונן ושניהם מתו. ולמה מתו? כי, כי אז כתוב בתורה שהם שיחתו, שהם לא-- היה להם עניין, זה היה החטא שלהם. החטא של ער ואונן זה החטא של זרע לבטלה, וכתוב "וימיתם ה'", מיתה בידי שמים. אז זה כתוב מפורש בתורה שזה חטא, ועד כדי כך שהעונש זה מיתה בידי שמים. זה מאוד חמור. אבל אם ככה, למה לא כתוב בשום מקום בתורה שאסור לעשות את זה? זה השאלה. שאלה שמפורש שואלים את זה. אז האלטער רבי פה נותן תשובה נפלאה. אומר האלטער רבי, "הסיבה למה התורה לא כותבת מפורש שאסור לעשות את זה אף שחמור מהן". האלטער רבי מוסיף פה משהו נורא. הוא אומר, "מצד אחד בפרט אחד יש לזה חומרא. דווקא בזרע לבטלה, בפרט אחד יותר חמור מעבירות אחרות של, של ביאות אסורות. חמור מהן וגדול עוונו בבחינת הגדלות וריבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאוד מאוד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות. בפרט אחד דווקא החטא הזה מביא הרבה יותר טומאה לעולם, יותר מחטאים אחרים של, של קשור גילוי עריות. ואף על פי כן לא כתוב בתורה עליו זה. רק הסיבה לזה", אומר האלטער רבי,

14:49 "שבביאות אסורות מוסיף כוח וחיות בקליפה דבעיא איסורא עד שאין יכול להעלות משם החיות בתשובה. יש שני צדדים. מצד אחד החטא הידוע, זרע לבטלה, מוסיף הרבה יותר טומאה. מצד שני, בביאות אסורות הטומאה יותר קשה לתקן. זה לא סתירה, זה שני דברים נכונים. איך זה עובד? איך עובדים שני הדברים האלה? מצד אחד אומר האלטער רבי שהטומאה פה יותר גדולה, מצד שני אומר האלטער רבי שיותר קל לתקן את זה. איך, איך, איך שני הדברים נכונים? אז הביאור, עוד מעט נראה את זה בהגהה, האלטער רבי מסביר את זה על פי קבלה, אבל קודם כל פשט. הביאור הוא מאוד בפשטות. הביאור הוא שכשמדובר על חטא של ביאות אסורות, חטא של גילוי עריות, אז יש פה חטא שבן אדם עשה עם בן אדם, עם מציאות. היה פה התלבשות בגוף גשמי, משהו, חטא שבא בהתלבשות במשהו גשמי, ולכן יותר קשה להוציא את זה. זה, זה נקלט במקום מסוים. זה הגיע למקום שאסור על פי תורה. ברגע שזה נקלט במקום מסוים, אז ממילא יש כאן כלי שתפס את זה, מקום שנתפס, אז יותר קשה להוציא את זה, ולכן צריכים על זה תשובה מאוד מיוחדת. תשובה מאהבה כמו שדיברנו קודם. אבל על דרך הרגיל זה לא יוצא. זרע לבטלה, אין כלי. לבטלה. זה הלך לעולם, הלך לאוויר. זה לא, לא נקלט כלל בשום מקום. אז בפרט הזה, אז בגלל שהוא לא, לא נתפס בכלי אז יותר קל להוציא את זה. מצד שני אבל, דווקא בגלל שאין לזה כלי אז, אז אין לזה צמצום, אז זה מתפשט בלי גבול. אז לכן זה ריבוי. זאת אומרת זה ש-- ההבדל זה יותר, אם הייתי אומר, אז במילות

16:49 של כמות ואיכות. ריבוי הטומאה זה דווקא בזרע לבטלה, בגלל שאין לזה כלי מוגבל אז ההתפשטות ב-- הטומאה בעולם, כל הקליפה שנעשית על ידי זה בעולם זה, זה, זה גדול מאוד. ולכן בפרט אחד הזוהר מדבר דברים מאוד מאוד קשים על החטא הזה יותר מהעבירות האחרות בגלל הסיבה הזאת, כי הבן אדם מרבה טומאה בעולם. אבל הצד החיובי שיש פה, דווקא בגלל שלא נקלט בכלי, אין לזה אחיזה כל כך, אז יותר קל גם לתקן את זה. זה שני הצדדים. וזה האלטער רבי אומר, מצד אחד זה ריבוי הטומאה במאוד מאוד שמרבים דווקא בחטא הידוע, כן? מצד שני אבל בגלל שזה לא נקלט בכלי, עדיין לא נקלט בגוף, אז יותר קל לתקן את זה, ולכן על ידי שאומרים קריאת שמע שעל המיטה בכוונה אז יכולים לתקן את החטא הזה. וזה האלטער רבי עכשיו מסביר בהגהה, תסתכלו בפנים. הוא אומר את זה באותיות של קבלה, אבל זה בדיוק כמו שאמרנו. הוא אומר למה בביאות אסורות יותר קשה לתקן? מפני שנקלטו ביסוד דנוקבא. כל דבר שבן אדם עושה בעולם הוא פועל בקליפה או בקדושה. תלוי אם זה מצווה או עבירה. הוא פועל בספירות, הוא פועל ב-- כשהבן אדם חוטא עם אישה, עם משהו שאסור על פי תורה, אז החטא נקלט בגוף, בנוקבא. אז יש פה יסוד דנוקבא דקליפה המקבלת וקולטת את החיות מהקדושה. יש פה מקבל, יש פה קליטה. אז לכן זה יותר קשה ל-ל-לתקן. מה שאין כן זרע לבטלה שאין שם בחינת נוקבא. זה, זה הלך ל-ל-לאוויר. לא, לא נקלט בשום מקום לקליפה. רק שכוחותיה, לאידך גיסא. למה אמרנו שיש יותר ריבוי? זה האלטער רבי ממשיך. רק שכוחותיה וחיילותיה מלבישים

18:44 החיות תופסים כי עולות לחיים. כוחות של הטומאה תופסים את ה-, את ה-, את ה-, את הזרע לבטלה, ואז-- אז בגלל שכוחות הטומאה הם בריבוי, אז גם כן ה-ה-השפעה זה בריבוי. לכן ריבוי הטומאה זה דווקא בזה. זה שני הצדדים. אז אבל מובן, האלטער רבי מתרץ ככה. למה? סליחה, בתורה לא כתוב החטא של זרע לבטלה, כי בגלל שיש אופן יותר קל לתקן את זה, ובמילא זה לא נכלל בלאוין שהתורה כותבת בפירוש. הרבי אבל מביא במכתבים. במכתבים של הרבי יש איגרת שהרבי מביא, שיש גם כן ראשונים שסוברים שזרע לבטלה הוא כן לאו בתורה. הרבי מביא שיש ספר ראשונים, אחד מגדולי ישראל, שהוא כותב שהפסוק ״לא תנאף״ מעשרת הדיברות, כן, ״לא תנאף״, הכוונה זרע לבטלה. יפה, כך כותב, כך כותב הרבי מביא ב-- והצמח צדק מביא את זה גם ב״דרך מצותיך״ במצות פריה ורביה. אז על כל פנים, אבל למעשה להלכה לא התקבל ככה להלכה, כמו שהאלטער רבי אומר פה שזה, שזה יותר, יותר קל לתקן את זה, לכן זה לא לאו בתורה. ממשיך האלטער רבי הלאה ואומר: אלא אם כן יעשה תשובה מאהבה רבה, חוזר לביאות אסורות. שם צריכים אהבה רבה כל כך עד שזדונות נעשו לו כזכויות, ואז הוא מהפך גם את הרע שב-שב-שביאות אסורות. אז זה, האלטער רבי מסיים את הפרק. האלטער רבי אומר: ובזה, לפי מה שהסברנו, יובן מאמר רז״ל: איזהו מעוות שלא יוכל לתקון? זה שבא על הערוה והוליד ממזר. לפי מה שהסברנו עד פה מובן מה שחז״ל אומרים, שאם בן אדם היה עם אישה שאסורה ונולד מזה ממזר, אומרת הגמרא זה דבר שאי אפשר לתקן את זה. למה? למה? מה

20:50 פירוש אי אפשר לתקן? הרי אין דבר עומד בפני התשובה. אומר האלטער רבי שעוד למה על ״והוליד ממזר״ אומרים שאי אפשר לתקן? בגלל שאז גם אם יעשה תשובה גדולה כל כך, אי אפשר לו להעלות החיות לקדושה, מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלבשה בגוף בשר ודם. מאותה סיבה יש כבר גוף. ברגע שנולד תינוק, נולד בן אדם בעולם שמסתובב בעולם, והבן אדם הזה הוא חי, נולד מהעבירה שלך. אז ברגע שיש כבר מציאות בשר ודם, אז זה דבר כבר שאין לזה תיקון. אז יש פה שלוש דרגות. אם זה זרע לבטלה, אין בכלל כלי. אז מצד אחד זה ריבוי הטומאה, ומצד שני אבל יותר קל לתקן את זה. קרי משלם עיתה. אם זה ביאה אסורה אז, אז לא קל לתקן את זה כי יש כבר כלי. יש פה בן אדם, ולכן לתקן את זה, אומר האלטער רבי, אומר צריכים אהבה רבה, אהבה רבה מהפך את הזדונות לזכויות. אבל אם כבר נולד מזה ממזר, דרגה שלישית, אז זה כבר מצב שאי אפשר לתקן גם עם אהבה רבה, כי פה יש פה ולד שנולד מהדבר הזה. יש מציאות בעולם, אז זה קיים בעולם. אז זה, הניצוץ, הניצוץ נמצא כבר במציאות קיימת בעולם, שזה הממזר שנולד. נו, מה שכותב פה, אנחנו קרובים ל-ל-ליארצייט של הרב לוי, אז הרבי מביא בהערות, זה במראי מקומות. הרבי מביא פה שמה שהוא שמע מאבא שלו, הרב לוי, שהוא אמר שמה שכתוב פה בתניא זה רק בדרך הרגיל, אבל אם עושים תשובה באהבה גדולה מאוד ועל ידי תפילות, אפשר גם לפעול על ממזר, שיכולים לגרום שהניצוצות גם, גם אפילו בממזר, וזה גורם שהממזר ימות. כך

22:57 כתוב. כך הוא מביא-- וכך הרבי מביא בשם אבא שלו. זה ידוע שהרבי הריי״צ גם כן פרסם את הסיפור הארוך והמפורט בתור הקדמה לקונטרס ״פוקח עורים״. סיפור נפלא שהוא מביא שם מרבי יוסף בעל העגלה, שהיה הבן אדם שנסע עם רבי יוסף בעל העגלה. סיפור ארוך, שהוא לא רצה להיות בעל העגלה, והאלטער רבי אמר לו, אז המיטעלע רבי גם, זו מעשה, לאנגע רביצקי[?] מעשה, שהיה יהודי שלמה לייב שהוא התרחק מהיהדות, התחתן עם שיקסע, הוליד ילדים, ואז כשהוא נסע עם רבי יוסף בעל העגלה קיבל הרהור תשובה, ואז הוא התעורר בתשובה כל כך שפשוט לגמרי השתנה מן הקצה לקצה. ואז הגיע לאיזה שלב כל כך גדול בתשובה שלו שהוא נהיה חולה מרוב, מרוב הווידוי שהוא עשה בתשובה שלו, ובאיזשהו שלב הוא קיבל מסר שהילדים שהיו לו, זה היה-- קרה שם משהו והם כולם נהרגו, נפטרו, ואז הוא הבין שהקדוש ברוך הוא, הצמח צדק, המיטעלע רבי אמר לו שהוא, שזה כשהוא הגיע לתשובה הזאת, שכל הניצוצות של הדברים האסורים, אפילו מהוולדות, ואז הרבי הריי״צ שמה כותב שהקונטרס ״פוקח עורים״ המיטעלע רבי כתב את זה בשבילו. שמה רואים את ההדרכה שהוא נותן לו בעבודת השם איך לתקן וכולי וכולי. על כל פנים, כמובן שזה דברים מאוד דרסטיים ולא רגילים, וזה לא ה-- מדברים על אנשים כערכנו, אנשים פשוטים צריכים כל אחד ואחד לעשות, לשמור על עצמנו. והנקודה העיקרית שאנחנו לומדים פה בפרק, שזו נקודה חשובה ביותר, שזה עניין נפרד שקשור עם חטאת נעורים ועם ש-שצריכים לדעת את הדברים האלה. זאת אומרת, לדעת שמצד אחד זה דבר חמור שצריכים לשמור על עצמנו, וכידוע שהשמירה צריכה להיות בעיקר ב-מחשבה, בראייה, כן? ברגע שבן אדם

25:18 הוא נקי, שומר על עצמו, ירא שמיים, אז לא צריכים לקרות דברים כאלה שקשורים עם זרע לבטלה. זה חטא של זרע לבטלה, זה חטא חמור מאוד. ראש כה וכל בחיים אומר, כשבן אדם מביא את עצמו לזה, כתוב בשולחן ערוך, שאז זה עוד יותר חמור. אז ודאי שבן אדם יש לו את השליטה, וכל אחד יש לו את הבחירה לשמור על עצמו ולהיזהר שזה לא יקרה לו. לאידך גיסא, גם אם קורה שמישהו נכשל בזה, אז הוא לא צריך לחשוב שזה סוף העולם. יש לנו את העצות שהרבי נותן פה ובאגרת התשובה. קריאת שמע שעל המיטה בכוונה, זה מוציא את הניצוצות של העניינים הלא רצויים של הזרע לבטלה. לאידך גיסא, כמו שהרבי מסביר באגרת התשובה העניין של תשובה עילאה, כמו שהרבי אמר בדורנו, זה תשובה עילאה, זה לא לתפוס מלוכים, זה ללמוד בחיות בשמחה ועוצמות, שעל ידי זה אז יש את היכולת גם לתקן את העניינים האלה. בכלל, זה מהדברים שבתומכי תמימים לא דיברו על זה ברבים. כידוע, בעולם יש מקומות שמדברים על זה. בתומכי תמימים היו נזהרים לא לדבר על זה ברבים. למה? כי הצמח צדק כותב שלפעמים עצם לדבר על העניין הזה, זה מעורר, אה, מחשבות. זה מעורר, אה, פחד לפעמים, כל מיני דברים שלא עושה טוב. זה יכול, זה עצמו הדיבור יכול לפעול, אה, שהבן אדם ייכשל בעניין. לכן אצל חסידים לא היו מדברים על זה ברבים. לא בגלל שחס ושלום מקילים בזה, אלא אדרבה, הדיבור לא תמיד עושה את הטוב. בשולחן פרוטס אנחנו לומדים את זה פה בתניא, אז יש רצון לנצל לדבר קצת דיבורים על העניין הזה. לדעת את שתי הקצוות, לדעת את חומר העניין מצד

27:09 אחד, ולדעת מצד שני שבחור לא צריך כל החיים שלו להיות מונח בעניין הזה ולחשוב. צריך פשוט לדעת שיש דרך לתקן את זה. בשביל זה הרבי נתן לנו את העצות שכתוב בתניא, במכתבים של הרבי, es אחד חדש. להתחזק, להתגבר, והעיקר זה החלטה, ובפועל ממש לשמור לא לעשות את הדברים האלה, להיזהר מזה, ואז הבן אדם ילך לבטח דרכו. כידוע שהחטא הזה קשור גם עם אריכות הגלות, כמו שהרבי מביא את זה גם בשם האריז"ל בכמה שיחות. ולכן מאוד חשוב לשמור על העניין הזה, בפרט בדורנו זה שיש הרבה פריצות והרבה קלות שיכולים להיכשל בדברים האלה. אז בחור צריך להיות יותר חזק, לעבוד על יראת שמיים, להיות חזק בעניינים האלה, לדעת לשמור על עצמנו, להיות נקיים, ואז בעבודת השם יש הרבה הצלחה. כמו שהרבי מסביר באחת השיחות, יש בסוכות דף שין יוד דל. חול המועד סוכות, שהרבי אז דיבר באריכות על העניין הזה. אה, איך, אה, החיוב בע-בע-בעבודת השם, אה, שמחה בעבודת השם, זה הכל חלק מהתיקון כדי לא ליפול בעניינים האלה. פוני שיהיו ימים טובים.