פרק ד' - שיעור ראשון

00:00 דובר 1 היום אנחנו מתחילים פרק ד'. אחרי שהאלטער רבי הסביר את העניין של כוחות הנפש, עכשיו האלטער רבי מתחיל לדבר על לבושי הנפש. אז זה הסדר הענייני בתניא: בפרק ב' האלטער רבי דיבר על עצם הנפש. מה זה המהות של הנפש האלוקית? בפרק ג' האלטער רבי דיבר על הכוחות של הנפש האלוקית, השכל והמידות. מה התפקיד שלהם? ובפרק ד' האלטער רבי מתחיל לדבר על לבושי הנפש האלוקית, שבעצם עניין הלבושים זה עניין עיקרי בספר התניא בפרט, כי זה ספר של בינונים, וכל המטרה של ספר של בינונים, שהאלטער רבי בא להסביר, שעיקר העבודה זה דווקא בעניין הלבושים. בשביל זה יש את כל הדירה בתחתונים, וזו כוונת הבריאה, ולכן בינוני זה האדם שעיקר העבודה שלו זה עם הלבושים. אז ההבנה, להבין מה בדיוק התפקיד של הלבושים, זה מתחיל פה בפרק ד'. אז האלטער רבי מתחיל. בוא נקרא קודם כול בפנים. אומר האלטער רבי: ״ועוד יש לכל נפש אלוקית שלושה לבושים, שהם מחשבה דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות״. אומר האלטער רבי, בנוסף למה שאמרנו קודם, שיש עשר כוחות הנפש שנשתלשלו מהן עשר ספירות של מעלה, שבכללות זה שכל ומידות, אז יש עוד עניין. יש עוד. אנחנו מחפשים, אנחנו מדברים פה: מהם הנכסים של הנפש האלוקית? מהם הדברים שיש לנפש האלוקית שאיתם אנחנו עובדים את השם? אז בנוסף לעשר כוחות הנפש יש גם שלושה לבושי הנפש. גם זה בדוגמה של מעלה. למרות שהאלטער רבי לא מדגיש את זה פה, אבל מוסבר במאמרים אחרים שכמו שאצל הקדוש ברוך הוא יש עשר ספירות דאצילות, הרי יש גם כן את הג' עולמות בי"ע, שהג' עולמות

02:12 דובר 1 בי"ע נקראים לבושים. עולם המחשבה, עולם הדיבור, עולם המעשה, זה בריאה, יצירה, עשייה. לכן גם בנפש יש גם כן עשר כוחות הנפש ושלושה לבושי הנפש. עכשיו למה הלבושים נקראים לבושים? האלטער רבי לא מסביר את זה, אבל זה מובן מעצמו שהפירוש של המילה לבושים ביחס לכוחות זה כמו בגשמיות. ההבדל בין לבוש גשמי ביחס לכוחות. כמו אצל בן אדם אתה אומר לבוש, לבוש זה לא האדם עצמו, אבל האדם לבוש בו. מצד אחד הלבוש זה דבר נבדל, זה לא האדם עצמו. מצד שני אבל אדם מתלבש בלבוש עד כדי כך שעל ידי הלבוש אפשר גם כן לתפוס באדם, לא רק בתפיסה גשמית, אלא בעיקר גם בתפיסה רוחנית. אתה מסתכל לפעמים על בן אדם דרך הלבושים, אתה מכיר את האדם. בדרך כלל אנחנו יכולים דרך הלבושים לדעת מיהו האדם. כלומר, בדרך כלל בן אדם מסודר, אתה רואה הוא לבוש מסודר. בן אדם מבולגן, איך אומרים, בלגניסט? בן אדם, אתה רואה איך הוא לבוש. יש איך שבחור מתלבש. יש כל מיני דברים שמסתכלים על הלבוש, יכולים להכיר מי המלובש בו. אבל הנקודה העיקרית זה שהאלטער רבי רוצה לקרוא לזה לבושים, כמו שמוסבר בליקוטי תורה גם כן, ד"ה ששים המה מלכות, ובכמה מקומות, שהעיקר ההבדל זה שלבוש זה גילוי לזולת. זה בעיקר ההבדל בין הכוחות ללבושים. כוחות זה זה לעצמו. כוחות זה הנפש, זה האדם עצמו. זה השכל והמידות. זה מבטא מיהו האדם. האדם הוא בעל שכל ובעל מידות. בן אדם טוב, בן אדם חכם. אתה אומר חכם, אתה מדבר על האדם. מה שאין כן כשאתה מדבר על לבושים, אתה מדבר על האדם כפי שהוא כבר מחוץ אליו. זה

04:15 דובר 1 כבר לא האדם עצמו, הוא איכשהו מתייחס למשהו בחוץ. מה זה החוץ? החוץ יכול להיות גם האדם עצמו. לבוש המחשבה זה התגלות, יציאה כלפי עצמו. זאת אומרת הוא רוצה לדעת, להבין, יש לו אותיות. אותיות המחשבה זה הלבוש שבו השכל מתלבש. השכל מתגלה במחשבה, ועל ידי המחשבה אדם יודע מה הוא מבין, ועל דרך זה מרגיש וכולי. אז לבוש המחשבה זה סוג של גילוי, יציאה לעצמו. דיבור זה יציאה לזולת, בן אדם אחר. אבל בן אדם מדבר, מישהו שנמצא בערך שלו. מעשה זה יציאה למשהו שבאין ערוך, לבוש שמתלבש בדברים של, של דומם, של זולת לגמרי, זולת שבאין ערוך. אז כל העניין זה, אז אם ככה בעיקר העניין מה אנחנו רוצים להגיד לבושים? רוצים להגיד שזה יציאה, התגלות לדבר שחוץ ממנו. ועל דרך זה גם כן בנוגע לנפש האלוקית. מדברים על הנפש האלוקית, אומרים השכל והמידות זה הנפש האלוקית עם עצמו. מה הנפש האלוקית מבין? מה הנפש האלוקית מרגיש? נפש אלוקית היא אלוקות. אלוקות בעצם, היא חלק אלוקה ממעל ממש. אז ממילא יש לה השגות אלוקות, יש לה הרגש באלוקות. הנפש האלוקית חי באלוקות וחי באלוקות, זה חי של שכל, חי של מידות. מחשבה, דיבור, מעשה זה הפעולות של הנפש האלוקית. מה הוא עושה איתם? אז בזה יש ג' לבושים. איך הנפש האלוקית מבטא את השכל והמידות? יכול לבטא את זה באותיות המחשבה, זה יהיה לעצמו. יכול לבטא את זה באותיות הדיבור, זה יהיה לזולת. הוא יכול לבטא את זה בעניין המעשה, שזה מצוות מעשיות. אז זה העניין של לבושים. יש עוד נקודה בלבושים, עוד פרט מאוד מאוד חשוב בעניין הלבושים.

06:14 דובר 1 שזה לא מוסבר כאן בהתחלה, אבל זה מובן מהמשך הפרק. אבל אני מזכיר את זה כבר פה בשלמות העניין. יש משהו בלבושים מאוד מיוחד, שזה שלפעמים הלבוש מרומם את הנפש. יש לפעמים כוח בלבוש להרים את האדם, לרומם אותו למקום יותר גבוה. כלומר, בפשטות, זה כמו שנגיד בן אדם פשוט התלבש בלבושים מאוד עשירים, אז אנשים התחילו לכבד אותו. כן, זה, זה, זה חוכמה. כן, על ידי זה שהוא לובש לבושים. וכך הגמרא אומרת, שקורא למאניה מכבדותי. כן, שהיו קוראים לבגדים בשם מכבדותי. גם רבי יוחנן קרי למאניה מכבדותי. שהבגדים מכבדים את האדם. זה אדם שמתלבש בבגדים מכובדים, אז מכבדים אותו יותר, כי הלבוש יש לזה השפעה על האדם. ועד כדי כך שלפעמים אומרים גם כן בבן אדם שהוא רוצה לעבוד על הפנימי שלו, שהלבושים עוזרים לו גם כן לעבוד על הפנימיות. תוכו כברו. יש בגמרא סיפור מעניין. כן, כולם מכירים שהגמרא אומרת שזרקו מהישיבה כל מיני בחורים שהיו תלמידים שלא היה תוכם כברם. גמרא ברכות. אז אם מתרגמים את המילים תוכם כברם, כלומר שהפנימיות לא היה כמו החיצוניות, תוכם כברם. זאת אומרת שהפנימיות כמו החיצוניות. זאת אומרת שיש את החיצוניות והפנימיות הוא לא כמו החיצוניות, כלומר שהחיצוניות, הלבוש, יש לזה כוח מאוד גדול. החיצוניות משפיעה על האדם, ועל דרך זה גם כן בנוגע ללבושי הנפש. אותו דבר שיש אצל ה..., יש אצל ה..., בלבושים. למרות שהלבושים הם לכאורה רק חיצוניים, זה לבוש, זה דבר נבדל. אף על פי כן, הלבוש יש לו כוח ל-לפעול בנפש גם אם נגיע למחשבה דיבור ומעשה, ואת זה אנחנו באמת נראה בהמשך הפרק. האלטער רבי ב-- בהמשך הפרק, כשנדבר על

08:26 דובר 1 תרי"ג מצוות, אז אנחנו נראה שדווקא הלבושים הם יותר גבוהים מהנפש עצמו. לבושי הנפש זה נפש האלוקית. איפה יש את כל העניין של תרי"ג מצוות? ותרי"ג מצוות זה רזין דקודשא בריך הוא, כל אחד זה דווקא בלבושי הנפש. אז זה עוד עניין במעלה של לבושים. על כל פנים, אומר האלטער רבי: אז יש לכל יהודי ג' לבושים של מחשבה ודיבור ומעשה של תרי"ג מצוות

12:15 דובר 2 של פירוש תרי"ג מצוות במחשבה, דיבור ומעשה. אז כל האדם, מי זה האדם? האדם פה הכוונה כל כוחות הנפש, אבל הוא קורא לזה תרי"ג איברי נפש. למה? מכיוון שהוא מדבר על תרי"ג מצוות, אז הוא, אז הוא, אז הוא מחלק את זה לתרי"ג איברי נפש. אנחנו יודעים שבכללות עשר כוחות הנפש. כמו שהגוף מחולק לתרי"ג חלקים, רמ"ח איברים ושס"ה גידים, אז גם הנפש יש לו גם כן ברוחניות רמ"ח איברים ושס"ה גידים. יש אופן, יש בחסידות חשבון, אומרים במאמרים איך מחשבנים את החשבון, שיש בנפש גם כן את המספר של תרי"ג. יש תרי"ג כוחות הנפש שהם מתאימים עם העניין של תרי"ג מצוות, תרי"ג איברים. אז זה מה שהאלטער רבי אומר, שהבן אדם לבוש. חסידים היו מפרשים שכאן האלטער רבי דווקא רוצה לדבר בכללות, כאילו כללות תרי"ג. הוא לא מתכוון לחלק לחלקים. האלטער רבי רוצה להגיד שיש דומנץ' שהאדם מקיים מצוות, שהאדם לומד תורה, בן אדם מדבר דברי תורה, בן אדם מקיים, יהודי שמקיים תורה ומצוות, אז כל האדם נמצא שמה, דער גאנצער מענטש. זה עניין, זה הדבר הראשון. כל המציאות, כל האדם, כל הנפש, הנפש הוא נפש של תורה ומצוות. על ידי הלבושים אז הנפש נתפס שמה, כל האדם נמצא שמה. עכשיו האלטער רבי אומר: ובפרטות, ובפרטות בחינת חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה. עכשיו יותר בפרטות, אמרנו הרי בפרק הקודם שהכוחות הנפש מחולקים לשתי קבוצות כלליות. יש את המוחין, יש את המידות, אז גם זה מלובש בלבושים שונים. כוחות השכל בעיקר מלובש בלבוש המחשבה, וכוחות המידות מלובש בעיקר בעניין של דיבור ומעשה. זה

14:25 דובר 2 מה שהאלטער רבי אומר, שהעניין חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה. אם מדברים בפרטות, אז השכל שבנפש בעיקר מלובש בעניין הזה של המחשבה שקשור עם השגת התורה, ששם לבוש המחשבה. עם זה אתה צריך להבין ולהשיג. ועל זה האלטער רבי אומר שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה. מה פירוש יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה? זאת נקודה מאוד מעניינת. זה שני דברים. יש עניין אחד שזה יכולת השגתו, ויש עניין של שורש נפשו למעלה. יכולת השגתו זה הכישרונות בפשטות. בן אדם, כל אחד יש לו את הכישרון שלו, מה הוא יכול להשיג, כמה הוא יכול להבין. אחד לומד יותר בעיון, אחד יותר בגירסה, אחד לומד יותר בהלבשה, אחד יותר בהפשטה, יותר כמות, יותר איכות. סוגים שונים של תכונות הנפש. ולכל אחד לפי אופנו ועניינו צריך ללמוד, זה יכולת השגתו. שורש נפשו למעלה זה כבר עניין אחר, שיש משהו שקשור עם שורש הנשמה. על דרך כמו שהאלטער רבי אמר בהקדמה לתניא. האלטער רבי הרי אומר בהקדמה לתניא שהלל היה נשמה של חסד, ולכן הוא תמיד נטה לחסד. שמאי היה נשמה של גבורה, נטה לגבורה. זה קשור עם שורש הנשמה. זאת אומרת שלפי שורש הנשמה גם כן מגיע העניין של דיני התורה. על דרך זה גם כן בנוגע לפרד"ס. יש נשמות ששייכים יותר לנגלה דתורה. יש נשמות ששייכים יותר לפנימיות התורה. כל אחד צריך ללמוד כל התורה כולה. יש מכתב של הרבי, מישהו שאל את הרבי על התניא פה, אז איך אני יכול לדעת מה אני צריך ללמוד? אז הרבי אומר, יכולת השגתו

16:35 דובר 2 שורש נפשי למעלה. אני לא יודע. שאלה שמישהו שאל פעם את הרבי. אני לא יודע מה זה שורש נפשי למעלה, אני צריך שהרבי יגיד לי. ככה לדעת מה ללמוד, שאני אלמד יותר נגלה, יותר חסידות, יותר קבלה, יותר דרוש, אלא מהפשט, אלא מהרמז, אלא מהדרוש, אלא מהסוד, מאיזה עולם אני מגיע? יש את הסיפורים הידועים שחסידים תמיד מספרים, כן? שהרבי יוסף או האלשיך, יש כל מיני גרסאות מי היה אצל מי. היה אצל האר"י ז"ל ונרדמו בדרוש וכאב להם למה נרדמו. מספרים את זה על האלשיך או על רבי יוסף. היו באותו זמן. הם מגיעים לאר"י ז"ל ולא, ולא היו-- לא יכלו להקשיב, נרדמים. זה מאוד כאב לו. איך זה נרדם? אז אחרי זה הוא ביקש מהאר"י ז"ל, מהאר"י ז"ל כאילו למה זה קורה לו. אז האר"י ז"ל אמר לו שהנשמה שלך זה עניין הדרוש. מובן זה האלשיך. האלשיך היה מלא הדרוש. האר"י ז"ל זה עניין מהסוד. אז אתה לא, אתה לא מעניין הסוד, לכן אתה נרדם. זה לא מראה שאתה פחות, זה לא העולם שלך. נו, אז זה צדיקים גדולים, הם יודעים מאיזה עולם... אנשים, כן, לא כל אחד שנרדם בשיעור סימן שזה, שלא שייך לעולם הזה, כן? זה כנראה יכול להיות עוד סיבות. אבל, אבל, אבל איך בן אדם באמת יכול לדעת? הרי מישהו שאל את זה את הרבי. אז הרבי אמר לו, אז תראה, הרבי לא התכוון להגיד לך שתלך לחקור מה השורש של הנשמה. אז הרבי רוצה להגיד שיהודי צריך ללמוד את כל התורה כולה. יהודי צריך ללמוד פשט ורמז ודרוש וסוד ונגלה וחסידות, קבלה. צריך ללמוד כל התורה כולה. אבל לפועל, אתה תראה

18:20 דובר 2 במשך החיים שיש עניינים שנדבקים לך יותר, אז זה יהיה לך בזה יותר הצלחה. יש דברים שיהיה לך יותר קשה בהם. אז במשך אתה תגלה מה, אתה לא צריך לחפש ולשאול. ללמוד, יהודי צריך ללמוד. אבל לפועל זה אומר שיש בתכלס יש הרבה רמות והרבה דרגות. שיש כאלה שמגיעים ליותר, לפחות לכזה סוג, כזה סוג, כי זה קשור עם, יש לכל אחד עניין אחד, חושים וכישרונות, וגם יש עניינים שקשורים עם שורש הנשמה שלו מלמעלה, שמצד שורש הנשמה שלו אז הוא שייך לעניין הזה יותר מעניין אחר. יש סיפור עם הרוגצ'ובר. עכשיו היה היארצייט של הרוגצ'ובר לפני כמה ימים. יש סיפור עם הרוגצ'ובר שהוא היה אצל הרבי הרש"ב. והרבי הרש"ב אמר מאמר. והרוגצ'ובר הרגיש מאוד רע. זה הרגיש כזה פצצה ברוחניות כי הוא לא הבין את המאמר. כמובן, הוא הבין, הבין יותר טוב ממה שאנחנו מבינים, אבל ברמה של הרוגצ'ובר הוא לא הצליח להבין את המאמר, לקלוט את זה. אז הוא היה קצת ירוד, שבור. אז הרבי הרש"ב אמר לו שלא צריך להצטער. אמר לו שאתה קיבלת ברכה מהזיידע, מהצמח צדק, שתהיה בעל נגלה. הוא לא נתן לך ברכה שתהיה בעל חסידות. סיפר לו שהיה ילד. אז האבא שלו הביא אותו לצמח צדק, הרוגצ'ובר, היה אצל הצמח צדק. הרוגצ'ובר נולד בתרי"ח. צמח צדק נפטר תרכ"ו. זה היה בגיל שש, שמונה, שמונה. על כל פנים, אז אבא, היה חסיד של הצמח צדק, אז הוא הביא אותו לצמח צדק והצמח צדק נתן לו ברכה אז ער זאל זיין אַ בעל נגלה. כן? שיהיה לו-- אז נו, אז בזכות זה אתה נהיית הבעל נגלה. אז

20:29 דובר 2 אומרים שהוא אמר לו שיהיה בעל נגלה ושהוא ילמד נזיר, שהוא ילמד מסכת נזיר. לכן הרוגצ'ובר היה שערות ארוכות. כי הצמח צדק אמר לו מסכת נזיר, אז הוא הבין שצריך משהו לשמור מזה. זה ככה מספרים. זה רבי שמעיה[?]. אבל על כל פנים הגיע לפועל. זה דוגמה. אנשים מאוד בעלי מדרגה, רוגצ'ובר, אבל הנשמה שלו היה שייך יותר לעולם ההוא, על כל פנים. אז זה מה שהאלטער רבי כאן מסביר לנו העניין של הלבושי הנפש, הלבושי הנפש אז זה מחשבה ודיבור ומעשה שקשור עם תרי"ג מצוות התורה, ובזה גופא זה כמו שאמרנו בלבוש המעשה בעיקר זה קשור עם העניין של מצוות מעשיות. לבוש הדיבור קשור עם לימוד פירוש תרי"ג מצוות התורה ולבוש המחשבה קשור עם פרדס התורה עם העניין של ההבנה וההשגה.