פרק א' - שיעור שביעי (ואחרון)

00:00 כי היום אנחנו מסיימים פה פרק א' של תניא. דיברנו פה, האלטער רבי התחיל להסביר את העניין של שתי הנפשות. בפרק הזה האלטער רבי מדבר על הנפש האחת, הנפש הראשונה. ראשונה, כי גם כן מגיעה ראשונה לאדם, כמו שכתוב שהנפש הבהמית, יצר הרע, מגיע לאדם ראשון. על כל פנים, האלטער רבי מסביר את הנפש הזאת, וכפי שדיברנו בשיעור הקודם, האלטער רבי נותן פה שלושה עניינים כלליים בקשר לנפש הבהמית. קודם כול, כללות העניין של נפש המתלבשת בדם האדם להחיות הגוף. אחרי זה יש את המידות רעות שמגיעים מזה, ואחר כך יש גם כן המידות טובות שבאים מזה. מכיוון שהנפש הבהמית הוא נוגה, ובנוגה יש גם טוב, ולכן יש גם מידות טובות. כמו שהסברנו באריכות בשיעור הקודם. עכשיו האלטער רבי ממשיך הלאה והוא אומר ככה: מה שאין כן נפש של אומות העולם. דיבר בנוגע לנפש הבהמית שבישראל. הוא אומר שהנפש הבהמית שבישראל, כיוון שהוא מגיע מקליפת נוגה, אז יש בזה גם כן טובה, שזה המידות טובות שבנפש הבהמית. אומר אבל האלטער רבי, כל זה זה רק בנוגה ליהודי, שהנפש הבהמית שלו מגיע מנוגה, שיש בזה גם טוב, לכן יש לו מידות טובות. מה שאין כן נפש אומות העולם, משאר קליפות טמאות שאין בהם טוב כלל. זה מגיע משאר קליפות טמאות. כמו שנלמד הלאה בפרק ו', האלטער רבי יסביר שישנן שלוש קליפות טמאות. האלטער רבי עדיין לא נכנס לזה, לכן אני אומר בכללות שאר קליפות טמאות, שהקליפות טמאות האלה אין בהם טוב כלל. זה לגמרי רע, קליפות טמאות לגמרי, ומשמה מגיע הנפש של אומות העולם, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט, פרק ג'. לכן אומר האלטער רבי, בגלל שהנפש של אומות

02:16 העולם זה מגיע משאר קליפות טמאות, אז לכן אומר האלטער רבי: וכל טיבו דעבדין, אנחנו רואים שהם גם כן עושים דברים טובים. הרי מה אמרנו קודם? שהנפש הבהמית יש בזה גם טוב אצל יהודי, גם אצל אומות העולם רואים טוב. הם גם עושים דברים טובים. יש הרבה אומות העולם שעושים טוב וחסד. אומר האלטער רבי: וכל טיבו דעבדין אומות העולם לגרמייהו עבדין. אני קורא את זה כפי שזה בלוח התיקון, שהרבי מוציא את המילים עובדי גילולים. כי ידוע שהמילים עובדי גילולים זה היה הוספה מצד הצנזור. היו צריכים לפחד מהגויים שהיה בעבר, אז היו צריכים לכתוב עובדי גילולים, כאילו שמדובר רק על אומות העולם שהיו פעם עובדי עבודה זרה. הרבי מדבר על זה גם כן בדיוק בשיחה וישלח. זאת אומרת, בחורים הרבה למדו את זה גם בשיחה בוישלח, שמדבר בנוגע להלכות של גוי. לומדים מפרשת השבוע שיעקב אבינו אמר לעשו ששינה לו, ושמה לומדים הלכות איך שצריכים להגיד לגוי שאתה לא רוצה ללכת איתו. ושם הרבי מביא את הגרסה שרואים בש"ס ובכל מיני פוסקים, שלפעמים משתמשים עם המילים עובדי גילולים. הכוונה זה לאו דווקא מתכוונים ל... היום כבר ברוב הספרים כבר תיקנו בספרים החדשים, בש"ס החדשים, בהלכות החדשות, שיודעים שכתוב נוכרי או כתוב גוי, כי בעצם מדברים על כל אומות העולם. על כל פנים, אז מה האלטער רבי אומר? שלמרות שיש בהם טוב, הטוב שלהם זה לגרמייהו עבדין. זה הם עושים את זה בשביל היש שלהם, בשביל הטובה שלהם. וכדאיתא בגמרא על פסוק וחסד לאומים חטאת, שכל צדקה וחסד שאומות העולם עושין אינו אלא להתייהר וכולי. והגמרא אומרת שם במסכת ברכות, כמדומני, יש, אה?

04:30 בבא בתרא, יש גם על כמה אופנים שמובא שמה בנוגע לאומות העולם שהם עושים. הגמרא מביאה שם כמה דעות, מה האופן בנוגע לאומות העולם שהם עושים הרבה דברים טובים, אם עושים את זה להתגדל, למשוך מלכותם. רבן גמליאל אומר להתייהר. אז האלטער רבי לוקח רק אחד מהדעות, להתייהר, כי זה קשור למה שאומרים פה, לגרמייהו. הפירוש לגרמייהו, לגרמייהו, הפירוש הוא שעושים את זה לצרכי עצמו. זאת אומרת, אתה עושה טובה, אתה לא חושב על השני, אתה חושב על עצמך, כדי שלך אתה תקבל מזה גאווה וישות, להתייהר. הרי בגמרא שמה יש עוד אופנים שהם עושים טובות בגלל עוד סיבות. אז הרבי מציין למהרש"א, שהמהרש"א אומר שזה לא מחלוקת, כי המהרש"א אומר שבעצם כל הסיבות שכתובים שם בגמרא, הסיבה הפנימית זה להתייהר. זה גם כשהגמרא אומרת שיש אומות העולם שעושים טוב כדי שתימשך מלכותם, כדי להתגדל וכולי. סוף כל סוף, המטרה הפנימית שעל ידי זה הם יוכלו להתגאות. זאת אומרת, הגאווה והישות, לגרמייהו, לטובת עצמם. זה נמצא במרכז של הטוב, וממילא הטוב הזה זה לא טוב. הטוב הזה זה לא טוב. הטוב הזה נחשב לרע. זה שלוש קליפות הטמאות. במילים אחרות, מהו ההבדל בין הטוב של הנפש הבהמית של יהודי והטוב של הנפש של הגוי? ההבדל הוא, אצל יהודי זה שהוא עושה טוב כי הוא אוהב לעשות טוב. את הנפש הבהמית זה לא מצד אלוקות. נפש האלוקית עושה טוב כי אלוקות זה טוב. טוב מצד אלוקות, מצד הכוונה אלוקית, מצד הביטול, מצד שכך הוא לגמרי מבטל את עצמו, חושב מצד הקדוש ברוך הוא או מצד העניין של חסד, עולם חסד ייבנה וכולי. הכול זה כוונה אלוקית.

06:41 בנפש הבהמית של יהודי הוא לא מחפש כוונה אלוקית. למה הוא עושה טוב אבל? כי זה הטבע שלו. זאת אומרת, הוא לא עושה את זה מצד אלוקות וגם לא עושה את זה מצד גאווה, הוא עושה את זה כי ככה זה הטבע. הוא אוהב לעשות טוב. מה שאין כן אצל גוי זה שהוא עושה טוב, כי בפנימיות, במטרה שלו, לגרמיה הוא, הוא רוצה להרוויח מזה משהו, לקבל מזה משהו, שיתנו לו מזה כבוד, שימחאו לו כפיים. זאת אומרת, יש לו הרגש, בחסד שלו מעורב עניין של ישות, שישות מגיעה מהקליפה ממש, שזה העניין של השלוש קליפות הטמאות. השאלה המפורסמת ששואלים לפי מה שהאלטער רבי אומר פה, שהגוי כל המציאות שלו זה שלוש קליפות הטמאות ואין בהם טוב כלל: מה קורה עם העניין של שבע מצוות בני נח? הרי גוי יש לו שבע מצוות בני נח. אם אין לו טוב כלל, אז אין לו בחירה. ואם אין לו בחירה, מה שייך שבע מצוות בני נח? כל העניין של מצווה שייך במקום של בחירה. מתי שייך לצוות מישהו? כשיש לו בחירה. אתה יכול לעשות טוב, יכול לעשות רע, אז מצווים עליו. אבל אם אתה אומר שהגוי מלכתחילה שלוש קליפות הטמאות, אין בהם טוב כלל, אז לא שייך לטוב בכלל. אם לא שייך לטוב, אז מה שייך לבקש ממנו לעשות דברים טובים? שאלה פשוטה. אז זה גופא מכריח שיש פה איזה עניין שצריכים לתפוס. מה, מה הולך פה? מה באמת הסיפור עם אומות העולם? כשקוראים את זה בהשקפה ראשונה זה נראה כאילו שהגויים אין בהם טוב כלל, רק רע. זה לא מובן. היפך ההלכה, שגוי יש לו ציווי, יש לו ציווי.

08:48 סימן שיש לו טוב, שייך לצוות עליו שבע מצוות בני נח. מה הגדר של שבע מצוות בני נח? מה ההסברה בזה? אז באמת יש בזה כמה ביאורים בפירוש של הרבי. הרבי ענה את זה בכמה אופנים בכמה וכמה הזדמנויות. יש באיגרת, יש באגרות, כמה פעמים הרבי ענה על השאלה הזאת וכל פעם הרבי ענה תשובה אחרת. מעניין. תשובות שונות, וזה מעניין לדעת כי הרבה אנשים שואלים את זה. מה הולך פה בתניא? בכלל, בכלל זה דבר שיש הרבה אנשים שואלים. מתחילים ללמוד תניא ומיד בפרק הראשון אדמו"ר הזקן שם את אומות העולם ככה בצורה כל כך שחור לבן. זה דברים מעניינים שהרבה אנשים שואלים מה ההסברה בזה. אז הרבי ענה על זה בכמה אופנים. דבר ראשון, אחד מהעניינים זה שגם כשהוא עושה שבע מצוות בני נח, בעצם זה יכול להיות גם מתוך סיבה אגואיסטית, גם יכול להיות בזה סיבה, סיבה של לגרמיה הוא. הוא מפחד מהעונש. זה גם כן לגרמיה הוא. הגוי מאמין בקדוש ברוך הוא וזה לא סתירה. הוא מאמין בקדוש ברוך הוא כי גם גוי הוא יצור של הקדוש ברוך הוא, נברא. עוד מעט נדבר על זה. ובמילא כשאומרים לו שהקדוש ברוך הוא ציווה שבע מצוות בני נח, צריך לקיים את זה. ולמה צריך לקיים את זה? כי אם לא יקבל עונש, אם כן יקבל שכר. אז בגלל שמה שהמנוע, הסיבה למה מקיים את השבע מצוות בני נח, זה בגלל סיבה אגואיסטית. שכר ועונש, שכר ועונש זה עניין אגואיסטי, אז הוא נשאר לגרמיה הוא. אף על פי כן בפועל זה מצווה, כי כמו שאומרים בנוגע ליהודי, שגם כשיהודי מקיים מצווה מצד שכר ועונש זה נחשב למצווה. גם אצל

10:54 יהודי אומרים שגם כשמחנכים ילד לקיים מצווה צריכים לתת לו ממתקים. צריכים להגיד לו שאם הוא ילמד יקבל שכר. אם הוא לא ילמד יקבל עונש, כי גם בפועל הוא מקיים. העיקר שבפועל יעשה את הדבר הנכון. אז נכון שאצל אומות העולם יש להם כוונה של לגרמיה הוא, אבל לפועל על ידי זה, לשבת יצרה, הם עושים שהעולם יהיה עולם נקי, מקיימים את המצווה, עושים שיהיה שבע מצוות בני נח. העיקר של הקיום בפועל זה התכלית, זה העיקר. זה באות אחת שהרבי כותב. במקום אחר הרבי מוסיף יותר בעומק שבאמת העניין הזה זה לא הפשט כפשוטו, זה מאוד חשוב. בביאור התניא הרבי אומר שזה לא הפשט, שאומות העולם אין בהם טוב כלל לגמרי. איך אפשר להגיד כזה דבר? הרי יש להם ניצוץ. הרי בלי ניצוץ לא שייך בכלל מציאות. איך אפשר לחיות בלי ניצוץ? אז הרי גם אומות העולם יש להם ניצוץ עליון. כל דבר בעולם יש לו ניצוץ עליון. בלי ניצוץ עליון אי אפשר לחיות. ובמילא גם שלוש קליפות הטמאות יש בהם גם ניצוץ. אז אם יש בזה ניצוץ אז יש בזה אלוקות. אלא מה, הניצוץ הוא כל כך בהעלם, כל כך, עד כדי שכבר לא מאיר האלוקות שבו. זה ההבדל בין הניצוץ שבקליפת נוגה לניצוץ שבשלוש קליפות הטמאות. הניצוץ שבקליפת נוגה יש בזה טוב גלוי גם כן, וזה מגיע מצד סתרא זה אצל יהודי. הניצוץ שבשלוש קליפות הטמאות הוא כל כך נחשך, כל כך מתעלם, עד בלשון שכתוב בכמה מאמרים, בתער"ב, חנוכה שמה, אלו שלמדו תער"ב. יש את זה בסמ"ך וכמה מקומות בחסידות שמביאים את הלשון חתיכה נעשית נבילה. הרבי מביא את זה גם כן במאמר וסתם.

12:59 לרעך. מי"א הרבי מביא את זה. יש עניין של חתיכה נעשית נבילה. זאת אומרת שלפעמים הניצוץ יורד כל כך עד כדי כך שלא רואים בשום אור. אבל חס ושלום זה לא שהוא לא נמצא, הוא נמצא בגלות, וגלות בתכלס, אבל הוא נמצא. ולכן גם גוי יש לו איזושהי נקודה טובה, ולכן גם גוי שייך איזה בירור, וזה השבע מצוות בני נח שנותנים לגוי. ועל פי זה מובן כמה וכמה עניינים שאומרים בחסידות, שסוף כל סוף יש עניין בבירור של עמי ישראל. פרשת השבוע יש ריבייסיכס ואסורה, והיתה לה' המלוכה לעולם ולעולמי עולמים. כל הסיפור של יעקב עשו זה כל הסיפור של הבירור של, של, של קליפות עשו, עשו, אדום, ישמעאל. כמובן שיש אופן איך, מה, מה אפשר להעלות, מה אי אפשר להעלות. אבל יש את העניין שגם בעניינים כאלה של ישראל יש גם כן סוג של... היה פעם פארברענגען י"ט כסלו. לא זוכר אם זה היה מ"ג, מ"ד, בשנים ההם במ"ם. היה געשמאקע פארברענגען. הרבי דיבר בקשר לעניין הזה. הרי בראיה מ"מ הרבי התחיל לדבר על יצחק אבינו ואחיו ש"ד יהודה, שצריכים כבר להכין את העולם למשיח, ובמילא הרבי התחיל לדבר על שבע מצוות בני נח באותם שנים מאוד חזק, מ"ב, מ"ג, מ"ד. אז אחת מהשנים ההם זה היה י"ט כסלו. הרבי דיבר על זה מאוד באריכות, מאוד געשמאק. הרבי התייחס לפסוק, אחד מהפסוקים של ההפטרה של פרשת וישלח. רש"י מביא את זה גם כן בפרשה: והיה בית עשו לקש ובית יוסף לאש, לאש. משהו כזה פסוק. אז, אז, אז, אז משמה לומדים שכשמגיע יוסף, יוסף שורף את עשו. עשו הוא כמו קש. ואז מגיע יוסף, שהוא השטנה של עשו

15:01 והוא שורף אותו. אז הרבי דיבר על זה שזה גופא שקוראים לעשו קש. מובן שיש לזה תועלת. הרי קש יש לזה תועלת. משתמשים עם זה. יש בענייני הלכה בכל מיני דברים. קש זה מציאות. אז זה גופא שהתורה מסמלת את עשו לקש, בא להגיד לנו שיש משהו חיובי פה שצריכים להעלות, צריכים לעשות מזה. ובמילא זה אומר, מה זה אומר על פי פנימיות העניינים, שסוף כל סוף גם בגוי, גם בעמי ישראל, שזה שלוש קליפות הטמאות, יש גם איזה ניצוץ, אלא ניצוץ בתכלס האלה. אבל בגלל שיש ניצוץ, במילא שייך שמה גם כן עניינים של שבע מצוות בני נח וכל מיני עניינים חיוביים. אחרי זה יש עוד נקודה. נקודה שלישית. אמרנו שני דברים. בינתיים הביאור הראשון אמרנו שהוא עושה שבע מצוות מלא גר מיו. ביאור השני אמרנו שיש לו ניצוץ. והביאור השלישי שהרבי מביא בשם ר' הלל מפאריטש, שכשגוי מקבל עליו שבע מצוות בני נח, אז, אז הוא נהפך להיות חסידי אומות העולם. ברגע שהוא נהיה מחסידי אומות העולם אז יש לו כבר נפש חדשה. הנפש שלו זה מקליפת נוגה. זה כותב ר' הלל, כנראה הוא שמע את זה מהצמח צדק או מהאלטער רבי. ר' הלל לא כתב ה"א תורות, מה שהוא כתב הוא שמע מרבי זאני זאני[?], כידוע. אז הוא כותב, ונגיע לנפש. אומות העולם שמקבלים שבע מצוות בני נח, שאז הנפש שלהם זה לא משלוש קליפות, הנפש שלהם זה מקליפת נוגה וטוב של נוגה, ויש להם עולם הבא, כמו שכתוב ברמב"ם שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. אז תגיד, איי למה זה לא כתוב בתניא? אז הרבי עונה שהוא לא כתב את זה

16:54 בתניא בגלל שהתורה לרוקן את זה, זה לא מגיע לתניא. אבל תראה, בתניא לא בא להסביר את כל הפרטים, רק מביא את זה בתוך בקיצור, אז הוא לא נכנס לכל הפרטים. ורובא דרובא וכלל אומות העולם, אז הנפש שלהם זה משלוש קליפות הטמאות שאין בהם טוב כלל. למה בכלל האלטער רבי מביא את זה לתניא? לכאורה, כל העניין, כי יש פה שני דברים. סתם נקודה כללית, מה האלטער רבי רוצה עם כל העניין שהוא מאריך פה. אז בפשטות האלטער רבי רוצה להסביר את המעלה של יהודי, להסביר את המעלה של יהודי. אז הוא מסביר את הצד השני. האלטער רבי רוצה להסביר את העניין שהנפש של יהודי היא גם נפש הבהמית, אז זו נפש הבהמית מיוחדת, שזה בא להסביר את ה"כי קרוב אליך". האלטער רבי בתניא רוצה להסביר "כי קרוב אליך", שכל יהודי יש לו את היכולת ואת הקרוב אליך לעבוד את השם. אז האלטער רבי רוצה להגיד את המעלה של יהודי גם מצד הנפש הבהמית. כדי להסביר את זה צריכים להסביר את הקונטרה, את הצד השני. שאצל גוי אין לו את המיוחד, אין לו את הייחודיות הזאת, אין לו את המעלה הזאת. יהודי יש לו מעלה מיוחדת שגם מצד הנפש הבהמית יש בו טוב, ולכן יותר קל לברר אותו. לכן יכולים לעשות אותו כאילו ניקוס יותר בקלות. ואולי יש לו. זה אני לא ראיתי במפורש, אבל יכול להיות שהסיבה, עוד נקודה פה שהאלטער רבי מביא את העניין של אומות העולם, זה קשור עם ההמשך שהאלטער רבי מביא בתניא אחרי זה בפרק ו' ועוד, וחוזר על זה עוד כמה פעמים בפרקים הבאים, שזה קשור עם העניין של המלחמה. האלטער רבי

18:35 הרי הוא אומר שכל מעשיו למעשה, כמו שרואים, והרשעים גוברים בו, וזה גופא הכוח של יהודי, המסירות נפש של יהודי, שהקדוש ברוך הוא נותן לו כוחות מיוחדים. המעלה של אתכפיא, יש להאלטער רבי להסביר בפרקים הבאים, ידבר על זה בפרק כ"ד, בפרק כ"ז, פרק כ"ח, שלמרות שהיהודי נמצא בעולם כזה של קליפה וסטרא אחרא והרשעים גוברים בו, למעשה, כמו שרואים, האלטער רבי אומר שנמצאים בעולם שמצד הטבע של העולם, אז הטבע של העולם זה טבע של שלוש קליפות הטמאות, שלכן אומות העולם בפשטות זה המציאות שלהם. ואף על פי כן יהודי יש לו כוח כדי לעשות את הבירור, את האתכפיא, כל העניין של עבודת השם. וכאן כמובן צריכים לספר את הסיפור. כידוע, שחסידים, יש את הקבלה שתמיד מספרים פה את הסיפור הידוע שהאלטער רבי היה במאסר, וכשהיה במאסר עשו לו הרבה שאלות. עשרים ושתיים שאלות, כתוב לפעמים הנוסח. שאלו אותו שאלות יסודיות. היום, כשכבר נמצא גם כן התיק של המאסר, שם אפשר לראות כל השאלות ששאלו את האלטער רבי בכתב, אבל כנראה היו גם שאלות ששאלו בעל פה. שם יש שאלות מאוד יסודיות על חסידות. בפשטות זה לא היה במאסר הראשון, זה היה במאסר השני, כידוע. עשו להאלטער רבי הרבה שאלות על יסודות החסידות, תורת הבעל שם טוב וכמה וכמה עניינים. זה נפלא. היום שיש לנו את כתב היד של האלטער רבי, פשוט עניינים עמוקים בחסידות שהאלטער רבי מסביר להם. זה ממש מאוד מעניין. הרי קראתם או עדיין לא קראתם את זה? מי שמחפש דברים מעניינים בקשר לתקופה הזאת, נמצאים עכשיו בימים של י"ט כסלו, אז אני מציע לקרוא את זה. פשוט זה

20:30 פשוט מרתק. איך זה התגלה אחרי ג' תמוז, או לפני, בתקופה, באזור. זה מהגילויים של הדור האחרון. אחרי שפתחו את השערים ברוסיה התגלו הארכיונים, ושם יש את כתב יד קודש של האלטער רבי. דברים שאין לנו מהאלטער רבי כמעט. דפים שלמים שהאלטער רבי מסביר את השיטה שלו לחוקרים. אז אחת מהשאלות שזה לא נמצא שמה, שאלו אותו בעל פה בפשטות, היה מה הוא כתב בתניא על אומות העולם. אומרים שזו הייתה השאלה האחרונה, למה הוא כתב בתניא שאין בהם טוב כלל. מספרים שהאלטער רבי חייך והם לא שאלו יותר. האלטער רבי רק עשה שמייכל, עשה חיוך, וזהו, ולא שאלו יותר. זה נשאר ככה. והרבי הוא מוסיף שאחרי זה, כשהאלטער רבי סיפר את הסיפור הזה, האלטער רבי הוסיף ביאור, כאילו שהשמייכל היה התשובה. זאת אומרת, אם אני הסברתי לכם את כל העניינים עד עכשיו, אתם ראיתם שצדקתי, אז אתם רוצים שאני גם אאשר לכם גם בזה שאני צודק? אז הם כאילו חייכו והם הבינו שלא כדאי להם לשאול, שזה יישאר. עדיף לא לענות, כאילו להשאיר את זה כך. אבל על כל פנים, לפעמים כתוב שזה היה מתוקף הדין. איך שיהיה, זה הסיפור. חסידים מספרים, וזה כמו שחסידים מספרים את הסיפור הזה. אבל כמובן שמדברים בהבנה, אז בהבנה זה ההסבר. ההסבר הוא שבעצם העולם הוא גדר של קליפה וסטרא אחרא. זה לא איזה שהוא באים פה לזלזל בגוי. רוצים פה חס ושלום להגיד שהגוי הוא לא בסדר. אדרבה, כמו שאמרנו קודם, הגוי יש לו חיוב לשבע מצוות, שבע מצוות בני נח. יש בו תורת אלוקות בבריאה שלו, אלא האלטער רבי בא להגיד את האמת. איך המציאות של העולם,

22:22 העולם הזה הוא עולם הקליפה והסטרא אחרא? והמהות של העולם מצד הגדר שלו הוא גדר של, של לגמרי. זה הגדר שלו, וזה המהות המיוחדת שיש ליהודי, שהקדוש ברוך הוא נתן לו חלק אלוקה ממעל ממש, שלכן הוא יכול להפוך את העולם ולעשות מהעולם דירה לו יתברך. נו, מה שבא.