אגרת התשובה פרק ד חלק י"ג

00:00 דובר 1 אנחנו ניכנס קצת ל-ל-המשך של התניא, איפה שאנחנו עוזבים. אגרת התשובה, פרק ד' בדף צ"ד עמוד ב' למטה. אנחנו לומדים פה על העניין של הד' אותיות של שם הוי"ה. האלטער רבי מסביר שכל נשמה, נשמה היא חלק הוי"ה עמו. הנשמה של יהודי זה חלק משם הוי"ה, וכמו ששם הוי"ה של הקדוש ברוך הוא כולל את העניין של עשר ספירות של הקדוש ברוך הוא, אז אותו דבר גם כן בנפש אדם. עד עכשיו למדנו בשיעורים על האות י' והקוץ של י', האות ה' והאות ו'. היום אנחנו נלמד על הה"א האחרונה של שם הוי"ה. אז האלטער רבי אומר את המילים האלה: "כי מדת מלכותו יתברך נקרא בשם דבר הוי"ה, כמו שכתוב באשר דבר מלך שלטון". ספירת המלכות, מידת המלכות, זה נקרא בשם דבר הוי"ה. זה כבר לא עניין של מידה. האלטער רבי רוצה להסביר ההבדל בין ו' לה'. ה-ו' זה הולך על השישה מידות. שישה מידות זה עניין של מידות. זה בלוק אחד, זה מקבוצה אחת, כמו שהסברנו בשיעור הקודם שכל השישה מידות מחסד עד יסוד זה מהות אחת. אבל המידה השביעית, מידת המלכות, זה עניין בפני עצמו. זה אות בפני עצמו. למה זה אות בפני עצמו? כי זה עניין שכבר שייך לגמרי לזולת. זה עניין של דיבור. דיבור זה עניין בפני עצמו ולכן זה קובע ברכה לעצמו, זה אות בפני עצמו, וזה מה שנקרא דבר הוי"ה, כמו שכתוב באשר דבר מלך שלטון. המלך, מלכות זה עניין המלוכה. במה מתבטא המלך? מלך נותן פקודות. מלך מנהיג את המדינה בדיבור. זה הכל עניין דיבור, זה כל מעלת המלוכה, מלכות פה. זה הכוח של המלך, זה בעניין ה-- זה עניין הדיבור.

02:10 דובר 1 לכן אנחנו רואים ברש"י, כשרש"י מדבר על מנהיג ורש"י אומר בפרשת חוקת, דבר אל אנשיך ואומר, אין שני דברים לדור. רב, מנהיג נקרא דבר, עניין הדיבור, כי זה העניין של מלוכה, לדבר. דבר מלך שלטון. ונכלל, אז אני אומר, זה באות ה' האחרונה של שם הוי"ה, שלכן האות שמרמז על העניין של ספירת המלכות זה הה"א האחרונה של שם הוי"ה. אז כאן האלטער רבי בא לבאר מה הקשר בין האות ה' לעניין המלכות. כמו שדיברנו קודם בנוגע לעניין של בינה, והאלטער רבי הסביר איך האות ה' מסמל, מרמז על העניין של בינה. האורך והרוחב, כל מה שהסביר בנוגע לבינה. אז עכשיו נשאלת השאלה בנוגע למלכות. מלכות גם זה ה'? מה הקשר בין עניין המלוכה והדיבור לאות ה'? וזה האלטער רבי בא להסביר פה כמה פרטים. למה אות ה'? אז האלטער רבי אומר, דבר ראשון, כי פנימיות ומקור הדיבור הוא ההבל העולה מן הלב ומתחלק לה' מוצאות הפה. א', ח', ה', ע' מהגרון וכולי. דבר ראשון אומר האלטער רבי, למה העניין של דיבור מרומז באות ה'? כי מה זה דיבור? דיבור זה שיש הבל הלב, יש קול. תראה, הטון, הקול שיוצא מהלב, שמשמה יוצא הבל הלב, יוצא הקול, שהקול הזה מתלבש בפה, וכשהקול מגיע לפה אז הוא נפגש עם חמש מקומות. יש חמישה מקומות בפה, שמהחמישה מקומות האלה יוצאים חמישה סוגים של אותיות. כידוע שיש חמש סוגים של אותיות, אותיות שבאים מהלשון, יש אותיות שבאים עם השיניים, יש עוד אותיות שקשורים עם השפתיים, יש אותיות שקשורים מהגרון ויש אותיות שבאים מהחיך. פלאדאר, איך אומרים? החיך. זה חמש חלקים בפה שמכל חלק מהם יש כמה אותיות. אלף, ה', ח', ע', זה

04:27 דובר 1 מהגרון, ועל דרך זה גימל, יוד, כ"ף, קו"ף, זה מהחיך, וכל בספרי הדקדוק מובא איך מחלקים את הקבוצות של האותיות. בכללות זה חמש קבוצות של אותיות וזה הפירוש ה'. ה' זה בגימטריה חמש, כמו ש-ו' זה בגימטריה שש. אז האלטער רבי אמר למה זה? כי יש שש מידות. אז זה שה-ה' בגימטריה חמש, כי יש חמישה קבוצות, חמישה סוגים של אותיות, שזה איפה שהדיבור מתלבש. זה ביאור אחד. האלטער רבי ממשיך הלאה ואומר, וגם חוץ מהמספר של הה' יש עוד עניין בקשר לאות ה' ומלכות, וגם ה' ראשה. הה' יש לו הברה. הברה זה את הטון או איך אומרים ה...?

05:17 דובר 2 הליאה.

05:19 דובר 1 ההברה, לא, הברה זה הסונידו. של הה' זה, יש לזה את זה, הברה של הה' זה הברה הכי קלה מכל האותיות. כל האותיות יש להם הברה, כשאתה אומר את הסונידוס, כל האותיות, אז יש להם קצת, יש לזה קצת תנועות. בן אדם צריך לעשות תנועות. אתה צריך להניע, להזיז את הפה, את השיניים, את הלשון, את השפתיים. צריך לעשות עוד תנועה. האות היחידה שבן אדם לא צריך לעשות שום תנועה, זה רק הברה בלבד. הברה קלה, בלי כלום, בלי להוסיף לזה שום דבר. זה הה', זה רק הברה בעלמא. זה מה האלטער רבי אומר, גם ה' ראשה מבחינת הבל לבד, זה רק הליאה. כאן זה כן, הבל זה הליאה. ההבל לבד, כמו שכתוב אותא קלילא דלית בה מששא. זה מה שכתוב בזוהר, שהאות ה' זה אות קל שאין בזה שום ממשות. משוש אי אפשר, אין פה שום עניין של ממשות. כל אות, אתה אומר א', אז הא' זה כבר משהו כבד יותר. אתה צריך לעשות תנועה כבדה יותר. כל שכן וקל וחומר. כשאתה אומר ב' אתה צריך להזיז את חלק מהפה שלך. אז זאת אומרת זה כבר לא אות קלה. הה' זה אות שאין בזה שום עניין חוץ מהבל. לכן זה האות הכי קלה, ובגלל שזה האות הכי קלה, אז משמה באים כל שאר האותיות. זאת אומרת כל שאר האותיות זה ההבל עם עוד משהו. להוסיף לזה עוד משהו. ההבל עצמו בלי שום דבר זה הה' ולכן הוא שורש כל האותיות. אז זה האלטער רבי מסביר לנו למה אנחנו קוראים לספירת המלכות, שזה הדיבור של הקדוש ברוך הוא באותיות, זה העניין של האות ה'. אבל האלטער רבי ממשיך הלאה ואומר

07:27 דובר 1 ואף שאין לו דמות הגוף חס ושלום. הרי אנחנו מדברים פה בעניין של למעלה. הרי אנחנו עכשיו מסבירים שם הוי' אצל הקדוש ברוך הוא. אצל הקדוש ברוך הוא מה שייך כל העניין הזה? הקדוש ברוך הוא, יש את ה... מה זה שמה אותיות קלות, אותיות כבדות? אצל בן אדם יש כזה דבר. אבל מה זה שייך להגיד אצל הקדוש ברוך הוא? אז האלטער רבי אומר: אך דיברה תורה כלשון בני אדם. הרי אנחנו יודעים שכל העניינים שיש בתורה זה כלשון בני אדם. זאת אומרת שהתורה משתמשת עם הלשון בני אדם. העניינים של בני אדם זה כדי שאנחנו נוכל להבין יותר טוב את העניינים למעלה. אז דיברה תורה כלשון בני אדם. זאת אומרת שכל התורה נכתבה באופן כזה שכמו שזה ב-ב-בלבושים של בן אדם, אז גם התורה משתמשת עם אותו סגנון, עם אותם עניינים. אז על דרך זה גם כאן, בגלל שאצל בני אדם האות ה' זה אות של הבל בלי שום ממשות, אז על דרך זה גם כן למעלה. זה העניין שאומרים שהספירה מלכות נקראת ה', כי גם שם זה האות ה' שזה השורש של כל האותיות. אז האדמו"ר אבל לא מסתפק עם זה. זה רק אומר כי זה לשון בני אדם, אבל לכאורה זה גם עניין אמיתי. אנחנו יודעים בחסידות שכל המשלים שמביאים מאדם זה לא רק לשון בני אדם, זה גם אמת. זאת אומרת שבאמת יש יחס בין העניין כפי שזה למטה ולגבי העניין כמו שזה למעלה. אז לכן האדמו"ר ממשיך הלאה ואומר: בשגם. בשגם זה אומר עוד דבר, דבר נוסף כדי להסביר עוד טעם למה אנחנו קוראים לזה ה'. אף על פי שלכאורה הקדוש ברוך הוא אין לו

09:24 דובר 1 דמות הגוף, אומר האדמו"ר כי גם על פי האמת יש יחס בין הה' לספירת המלכות, לעניין של הדיבור של הקדוש ברוך הוא. למה? שגם דבר הוי' כ"ב אותיות המתחלקות לה' חלקי המוצאות, שבהן נברא כל היצור. כי גם למעלה על פי האמת יש את כל הדברים האלה. למעלה, הקדוש ברוך הוא, הדיבור של הקדוש ברוך הוא, שזה האופן איך שהקדוש ברוך הוא ברא עולמות, כל בריאת עולמות. למדנו בשער היחוד והאמונה שכל בריאת עולמות מגיעה על ידי הדיבור של הקדוש ברוך הוא. הרי כשהקדוש ברוך הוא אמר, דיבר את האותיות של הבריאה של העולם, אז בריאת העולם הייתה על ידי כ"ב אותיות, והכ"ב אותיות גם כן מחולקות לחמישה קבוצות. זאת אומרת שגם למעלה באמת יש את העניינים האלה ברוחניות, העניינים אצל הקדוש ברוך הוא, שיש כ"ב אותיות ושהכ"ב אותיות מחולקות לחמישה קבוצות. זאת אומרת שהרבי בא להגיד לנו: זה לא רק הפשט, סתם דיברה תורה כלשון בני אדם. באמת למעלה אין את כל הדברים האלה, אבל בגלל שאצלנו זה ככה אז אנחנו משתמשים עם זה. לא, זה עניין אמיתי. זה שיש למטה בבן אדם, שיש כ"ב אותיות והכ"ב אותיות מחולקות לחמישה קבוצות, זה בגלל שלמעלה זה ככה. גם אצל הקדוש ברוך הוא יש עשרים ושתיים סוגים של המשכות. יש עשרים ושתיים אופנים של אותיות, שזה המשכות שונות שבהן נעשו כל שאר הנבראים. והעשרים ושתיים האותיות למעלה הן גם כן מחולקות לחמש קבוצות. זאת אומרת שהמספרים האלה הם מספרים אמיתיים למעלה, ולכן מובן גם כן למה האות ה', שזה האות שבגימטריה חמש, זה האות ששייך לספירת המלכות, כמו שכבר הסביר בליקוטי

11:24 דובר 1 אמרים חלק ב' פרק י"א ביאור עניין אותיות אלו. הוא מציין לשער היחוד והאמונה. האדמו"ר כתב את זה אחרי שער היחוד והאמונה. כידוע אגרת התשובה הרי נדפסה כמה שנים אחרי שכבר נדפס התניא, אז הוא מציין לשער היחוד והאמונה ששם מוסבר העניין בפרק י"א באריכות. הנקודה הזאת על כל פנים בקיצור, מה זה למעלה? בחסידות מוסבר המספר חמש, זה שיש חמש סוגים של אותיות. שורש העניין זה כי כל עניין האותיות, אותיות הרי זה בעצם עניין של גבורות. האותיות זה הרי הצמצום. זה מה שמגביל. כל אות זה הגבלה. כל אות זה ציור מסוים שההמשכה מוגבלת באופן של א', באופן של ב', והצירוף של האותיות, מזה נעשה הגבול של כל הנבראים. כל נברא שיש, הבדל בין כל בעל חי, כל צומח, כל דומם, כל פרט, כל דבר בעולם יש לו את הדבר הוי' שלפי האותיות, לפי אופן זה זה הנברא. כמו שלומדים פה גם כן עכשיו בשיעור הלילה בקשר לחומר וצורה. יש את החומר והצורה, זה האותיות שמתלבשים בנברא, ולפי אופן ה-ה-הצורה של האותיות, מזה גם כן נעשה החילוקים בכל נברא ונברא וכל הפרטים. עכשיו, מכיוון ששורש האותיות זה גבורות, וידוע שבגבורות ישנן חמש גבורות. יש חמש דרגות, חמש סוגים, חמש של הגבורה, בכללות מחולק לחמישה, חמישה גבורות, שלכן יש באצבעות. כן, יש חמש אצבעות ביד ימין שזה נקרא בלשון הקבלה חמישה חסדים, ויש חמש אצבעות ביד שמאל שזה חמישה גבורות. של חמישה גבורות. לכן גם כן למשל מדברים בחסידות, האלטער רבי מביא את זה גם בשער היחוד והאמונה, שחמש אותיות שנקראות אותיות סופיות, ם, ף, זה גם חמש. בכללות העניין זה שהגבורות מחולקות לשלוש, לחמש, סליחה. זה הסיבה גם

13:30 דובר 1 כן, למה ב-ב-בראש... ב-בתשרי יש את החמישה רוגץ, זה חמישה גבורות, אומרים את זה בנוסח של הירוצים ב. והמספר חמישה זה מספר... תהילים למשל. ספר התהילים מחולק לחמישה ספרים גם כן, זה גם קשור עם העניין הזה של הגבורות של מלכות, שלכן יש חמישה. יש כמה עניינים במספר הזה חמישה. אז זה מה שהאלטער רבי אומר פה. מכיוון שהדבר הוי' זה הכ"ב אותיות שבהן נברא כל העולם, והכ"ב אותיות מחולקות לחמישה קבוצות, וזה הסיבה למה אנחנו קוראים למלכות בשם... אוקיי, אז עד כאן מה אנחנו לומדים? מה הסיכום? מה עד כאן? האלטער רבי הסביר את הד' אותיות של שם הוי' למעלה, ואיך שהד' אותיות האלה הם מסמלים את כל העשר ספירות. האות י' זה החכמה, האות ה' זה הבינה וגם כן עלמין סתימין, האות ו' זה השישה מידות וה' תתאה זה מלכות. ויש את קוצו של י' שזה העניין כתר, רצון עליון שלמעלה מעלה מהחכמה. יש לי ספירה אחת שהאלטער רבי לא הביא פה. שזה דעת. האלטער רבי לא מזכיר את העניין של הדעת. איפה נמצא הדעת? אז ידוע שבחסידות מוסבר שבעצם דעת הוא לא ספירה בפני עצמו. דעת הוא חיבור. כל עניין הדעת זה המשכה והתקשרות. אז לכן בהרבה מקומות בספרי קבלה בפרט וגם בחסידות הרבה פעמים מדברים על הספירות אבל לא מדברים על דעת. אומרים כתר, חכמה, בינה ואחרי זה מיד הולכים לחסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. יש כזה לשון שמובא: כשהכתר נמנה אין הדעת נמנה, כשהדעת נמנה אין הכתר נמנה. בכללות העניין זה שספירת הדעת, בגלל שדעת כל עניין זה רק המשכה והתקשרות, אז הוא לא נחשב הרבה פעמים לספירה בפני עצמו.

15:44 דובר 1 בפרט כשיש לך את הכתר, אז הכתר... בגלל שכאן האלטער רבי דיבר על קוצו של י', הוא הביא שקוצו של י' זה העניין של הכתר ולכן כאן האלטער רבי לא מביא את הדעת. אבל בד' אותיות של שם הוי' היה מדובר רק על הספירות עצמם בלי דעת. כי כשהוא מדבר על הי' והקוצו של י' והה', אבל ודאי שהדעת נמצא פה, כי החיבור, כל החיבור שיש בין הספירות, החיבור בין הי' והה' או החיבור בין י' ו"ו ה', זה נעשה על ידי ספירת הדעת, אבל אין לזה אות בפני עצמה, כי דעת הוא לא עניין בפני עצמו, הוא רק הפנימיות שהוא פועל את החיבור בין כל הספירות. על כל פנים, כל זה זה העניין של שם הוי' כפי שזה למעלה. ועכשיו האלטער רבי ממשיך הלאה ואומר, "וככה ממש על דרך משל הם ד' אותיות שם הוי' בנפש האדם". עכשיו האלטער רבי בא לבאר איך זה אצל בן אדם. הבן אדם הוא הרי חלק הוי'. אז איך זה אצל הבן אדם, הד' אותיות? אומר האלטער רבי שבבחינת נפש האלוקית יש גם ביהודי, בנשמה, בנפש האלוקית. מכיוון שהנפש האלוקית מגיעה משם הוי', אז גם בנפש האלוקית יש את כל העניינים האלה. והאלטער רבי אומר, "שכל בחינת שכל הנעלם מרומז בו יו"ד, שבכוחו לצאת אל הגילוי להבין ולהשכיל באמיתתו יתברך ובגדולתו וכולי. כל חד וחד לפום שיעורא דיליה, לפי רוחב שכלו ובינתו". זה היוד של שם הוי'. "וכפי מה שמרחיב שכלו ובינתו להתבונן בגדולתו יתברך". בן אדם משתמש עם החכמה ומתבונן באריכות וברוחב בגדולת הוי', אז זה מרומז

17:31 דובר 1 התבוננותו באות ה'. זה הרוחב. הבינה, ההתבוננות, שיש לו רוחב. וגם אורך, מהו האורך בנפש והוי' דה? באורך אומר האלטער רבי: הנמשך מלמעלה למטה להוליד מבינתו והתבוננותו בגדולת הוי' אהבה ויראה ותולדותיהן במוחו ותעלומות ליבא או בבחינת התגלות ליבא. כי מההתבוננות מגיע אהבה ויראה. יש אהבה ויראה תעלומות ליבא ויש אהבה ויראה בהתגלות ליבא. כל זה נכלל באותיות יו"ד ה' של שם הוי'. ועכשיו האלטער רבי ממשיך הלאה. אני רק אקרא. בעזרת השם בשיעור הבא נדבר על זה באריכות. האלטער רבי ממשיך הלאה ואומר, "ומזה נמשכו עבודה האמיתית בעסק התורה והמצוות בקול ודיבור ומעשה, הן אותיות ו"ה וכולי". מההתבוננות מגיע עבודה בפועל. עבודה בפועל זה ו"ה, שהוו זה קול, שהבן אדם לומד, וקול זה הו'. ודיבור ומעשה זה הה', שזה התורה ומצוות בפועל, וגם ההתבוננות להבין ולהשכיל באמיתתו ובגדולתו יתברך נמשכו גם כן מהתורה, דאורייתא מחכמה נפקת, בחינת יו"ד של שם הוי' וכולי. גם ההתבוננות עצמו מגיע מהתורה. טוב, כאן כל החלק הזה צריך הרבה הסברה. יש פה המון שאלות ובעזרת השם זו שיחה של הרבי, ביאור נפלא. בעזרת השם בשיעור הבא ניכנס לפרטים.