אגרת התשובה פרק ד חלק י"ב

00:01 כי אנחנו אוחזים פה באמצע אגרת התשובה, פרק ד', דף צ"ד עמוד ב'. האלטער רבי באמצע לבאר פה את הד' אותיות של שם הוויה. דיברנו על האות י' ועל האות ה', ואחר כך דיברנו גם על האות ו'. אז האלטער רבי מבאר פה, אני אגיע ליו"ד, האלטער רבי אמר שזו הנקודה, שזה ההעלם וההסתר לפני שזה בא באופן של גילוי. מה שאין כן באות ה', זה כפי שהחכמה באה בהתפשטות וגילוי לאורך ולרוחב, שזה העניין של ספירת הבינה. הוא הסביר שהרוחב שבבינה זה העניין של הפרטים, המרחב, כמו שהביאור. והעניין של האורך זה המשכה מלמעלה למטה. מה הפירוש מלמעלה למטה? זה אמרנו שזה הולך על עלמין סתימין. דיברנו בשיעור הקודם שמלמעלה למטה הכוונה זה עלמין סתימין, העולמות הסתומים, העולמות הנעלמים, שזה עולמות שקשורים עם המחשבה של הקדוש ברוך הוא. עולמות כאלה שהם לגמרי בתכלית הביטול. אז זו המשכה מלמעלה למטה שנמצאת באות ה'. אחר כך יש את האות ו'. האות ו', אומר האלטער רבי, זה הולך על המידות. והמידות זה המשכה מלמעלה למטה, כי העניין של מידה זה כשאדם רוצה להשפיע לאחרים. כמו שבן אדם רוצה לגלות חוכמתו לאחרים על ידי דיבורו, אז יש את המידות, שזה ההתקשרות עם הזולת. אז זה המידות של הקדוש ברוך הוא. של מידות של הקדוש ברוך הוא האלטער רבי אומר שזה מידת חסדו וטובו ושאר מידותיו הקדושות. האלטער רבי מביא בתור דוגמה, הוא מביא חסדו וטובו ושאר מידותיו הקדושות. הוא אומר שהמידות האלה זה באות ו'. למה? כי ו' זה המשכה, וגם ו' זה בגימטריה שש. יש שש מידות. שש מידות זה, נכון, חסד וגבורה, ששם יש שש מידות. חוץ מהמלכות, מלכות זה

02:31 כבר אות ה'. זה עכשיו אנחנו נלמד ונגיע לאות ה'. אבל לפני זה אני רוצה לעצור פה. לפני שנלמד על אות ה', יש פה כמה נקודות שצריכים להסביר, ונקודות מאוד מאוד חשובות לעבודה. ומיוסד גם כן על תורה של ר' לוי'ק שהרבי מביא פה, מאבא של הרבי, וורט שלו, שאומר וורט על פי קבלה. אבל כפי שהרבי מסביר לנו, שכל התורה של ר' לוי'ק נוגעת להבנה של אגרת התשובה. בלי זה אי אפשר להבין פשט באגרת התשובה. מאוד מעניין. ר' לוי'ק אומר: למה כתוב מידת חסדו וטובו? מה זה שתי המידות האלה? האלטער רבי לא מביא את כל המידות. האלטער רבי מביא מידת חסדו וטובו. בדרך כלל אנחנו חושבים שזה אותו דבר. מה ההבדל בין חסד וטוב? זה אותו דבר. בן אדם טוב הוא בן אדם שעושה חסד. מגיע ר' לוי'ק ואומר לו, הוא אומר חסדו וטובו. טוב זה מידת היסוד. זה המידה הראשונה והמידה האחרונה. האלטער רבי רוצה ל-- רוצה להביא את המידות. הוא לא מביא את כל המידות כי זה לא נוגע לפה, אבל הוא מביא את ההתחלה ואת הסוף. מידת החסד זה המידה הראשונה מהשש מידות של הקדוש ברוך הוא, ומידת היסוד זה המידה האחרונה מהשש מידות, ויסוד נקרא טוב. למה יסוד נקרא טוב? יש פסוק, "אמרו צדיק כי טוב". כתוב ככה, "אמרו צדיק כי טוב". על צדיק אומרים שהוא טוב, וטוב צדיק. אנחנו יודעים שספירת היסוד נקראת בשם צדיק. צדיק יסוד עולם. אז לכן טובו, כשכתוב טובו זה הולך על מידת היסוד. אז באמת זה מוסבר בחסידות בהרבה מקומות. זה לא חידוש של ר' לוי'ק, זה לא וורט של קבלה. יש בהרבה מאמרים

04:37 מדברים על זה, ההבדל בין חסד וטוב. טוב, חסד זה נתינה. חסד זה השפעה. בן אדם נותן בגלל שהוא אוהב לתת, חסד. לא כל כך מתייחס למצב של המקבל. המציאות של טוב זה החיבור עם המקבל. זה לא סתם נתינה, נתינה מצד המשפיע כי הוא אוהב לתת אז הוא נותן, אלא טוב זה אני מרגיש את הזולת, אכפת לי מהזולת, וזה בעצם הגדר של מידת היסוד. מידת היסוד, כמו שהאלטער רבי אומר באגרת הקודש סימן ט"ו, שהגדר של מידת היסוד זה ההתקשרות בין המשפיע והמקבל. המשפיע קשור למקבל. יש אחד שהוא נותן בגלל שהוא אוהב לתת, לאו דווקא שיש לו התקשרות. הוא אדם שיש לו מידת החסד, נתינה, אז הוא נותן, אבל הוא לא קשור, לאו דווקא שהוא מרגיש את המקבל, לאו דווקא שהוא מחובר אליו. מה שאין כן המידה של טוב, שזה מידת היסוד, זה שכשהמשפיע אכפת לו מהמקבל, נוגע לו, ולכן ההשפעה היא באופן הרבה יותר עמוק, באופן יותר פנימי. הוא נותן לו באהבה וחפץ וכולי. אז זה השני עניינים, חסד וטוב. זה ר' לוי'ק. השאלה היא, יפה מאוד, פשט מאוד יפה. השאלה היא מה זה נוגע לפה? למה האלטער רבי מגיע-- נוגע פה להביא את העניין של יסוד? בדרך כלל כשהאלטער רבי רוצה להביא את המידות, אז מביאים את המידה הראשונה. רוצה להביא דוגמה, חסד וכולי, ואפילו לא היה צריך להגיד שום מידה. האלטער רבי היה יכול להגיד סתם שישה מידות שכתובים בפסוק, "לך ה' הגדולה". לא היה צריך להביא שום מידה, למה הוא בכלל צריך למידות? ואם הוא מביא, שיביא רק את הראשון או שניים הראשונים, חסד וגבורה. הרבה פעמים בתניא האלטער רבי כותב

06:43 חסד גבורה וכו'. מה זה הדבר הזה שפה האלטער רבי מביא חסד וכו'? מביא את המידה הראשונה והמידה האחרונה, והוא קורא לזה כו'. מה זה נוגע? למה? כל דבר בתניא זה מדויק. יש פה יסוד נפלא, אומר הרבי, שר' לוי יצחק ברמז הזה, בביאור הזה, זה לא רק סתם איזה וורט של קבלה, אלא יש פה עומק שעל פי זה מתורצות שאלות קשות שיש פה באיגרת התשובה. אחת השאלות שאנחנו צריכים להבין פה באיגרת התשובה זה מה ההבדל. דבר ראשון, שאלה פשוטה: מה בדיוק ההבדל בין ההמשכה באות ה' וההמשכה של אות ו'? דיברנו על השיעור הקודם, כתוב פה בתניא, בלי השיעור, כתוב פה בתניא שבאות ה' יש המשכה מלמעלה למטה. ה' יש לו רוחב ויש לו אורך. אמרנו שאורך זה המשכה מלמעלה למטה. אחרי זה אומר: לא, יש גם ו', עוד המשכה. מה צריכים שתי המשכות? למה לא מספיק המשכה של אות ה'? למה יש גם עוד המשכה של אות ו'? אז בפשטות מה שמשמע בתניא, זה ירידה יותר נמוכה. יש המשכה לעלמין סתימין, זה מרומז בהמשכה של אות ה', כמו שהאלטער רבי אומר, זה המשכה בעלמין סתימין, ויש המשכה יותר נמוכה כשההמשכה זה לעלמין דאתגליין. אז גם בחיצוניות זה נראה כאילו עוד המשכה, עניין של כמות. המשכה יותר גדולה, יותר גבוה זה המשכה של הה', והו', זה עוד יותר המשכה. האמת היא שלא, זה שני סוגים שונים של המשכה שהם לגמרי מן הקצה לקצה. הסיבה למה ישנן שתי אותיות, יש המשכה של הה' ויש המשכה בו', זה בכלל שני סוגים שונים של המשכה. ההבדל ביניהם זה כמו שהסברנו גם כן בשיעור הקודם, עלמין דאתכסיין ועלמין דאתגליין. ההבדל

08:55 בין עלמין דאתכסיין ועלמין דאתגליין זה לא רק הבדל עולם יותר גבוה, יותר נמוך. זה סוג אחר לגמרי. זה מהות אחרת לגמרי. עלמין דאתכסיין זה עולמות כאלה שהם בתכלית הדביקות והביטול באלוקות. זה עולמות כאלה ששם אין זולת, נרגש שאין עוד מלבדו. מצד אחד זה עולם, זה מקבל, מצד שני זה מקבל כזה שהוא לגמרי דבוק, מיוחד לגמרי באלוקות. מה שאין כן עלמין דאתגליין זה סוג חדש של מקבל. מקבל שהוא בגדר של זולת, נבדל. וההמשכה זה להמשכה של זולת. וזה הסיבה למה יש שתי המשכות, זה שני אורך. האורך של הה', האורך של הבינה, זה המשכה לעלמין כאלה, לעולמות כאלה שהם בתכלית הדביקות והביטול באלוקות. זה העולמות שהם לכתחילה לא זולת, סוג אחר של עולמות. המשכה של ו' זה כבר המשכה שיוצא מעצמו, כביכול זולת. הקדוש ברוך הוא כביכול מצטמצם כדי שיהיה מציאות של משהו אחר, זולת, עולם, ושמה הוא נמשך. לכן זה שני מיני המשכות לגמרי שונות. עכשיו, יש פה דבר מאוד מעניין. אז בכללות מה אנחנו אומרים? זה ההבדל בין בינה למידות. ההבדל הזה שהסברנו עכשיו, שיש עניין של עולמות שהם מצד אחד מקבלים, אבל הם בטלים לגמרי. ויש עולמות שהם הציור של זולת, בכללות זה ההבדל בין ספירת הבינה לעניין המידות. ספירת הבינה מוחין, הסברנו בשיעור הקודם, מוחין זה לעצמו. ולכן בעולם המוחין אין זולת. שמה נרגש שהכל זה העליון, המוחין, השכל, הוא מובדל מהזולת. העניין של מידות זה לזולת. ולכן אצל הקדוש ברוך הוא אומרים עולם חסד יבנה. הקדוש ברוך הוא מצד עצמו למעלה משייכות לעולמות. כדי שהקדוש ברוך הוא יהיה לו שייכות לעולמות, איזה עולמות? עולמות דאתגליין, עולמות כאלה שהם בבחינת זולת, מציאות

11:13 יש, בשביל זה הקדוש ברוך הוא היה צריך לעשות את הו' ואת המידות. כי רק מידות שייכות לזולת. זה מה שכתוב במאמר שכולם זוכרים, מאמר של הבר מצווה, שהעולם חסד יבנה, שכדי שהקדוש ברוך הוא יברא את העולם, הוא היה צריך לבנות את מידת החסד. כל זמן שאין חסד, יש רק מוחין, אין עולם. כדי שיוכל להיות עולם, היה צריך להיות העניין של מידות, שזה העניין של יחס אל הזולת. וזה מה שהאלטער רבי אומר, שהעניין המידות זה שייכות אל הזולת. עכשיו כאן נשאלת השאלה, לכאורה, אתה אומר שמידות שייכות אל הזולת, הרי זה לא כל כך נכון. אנחנו רואים אצל האדם שהמידות הן לא ממש בשביל הזולת. הרי אתה רואה אצל האדם שבן אדם, המידות של האדם זה גם כן בשביל הבן אדם עצמו. יש הבדל, המידות, כשבן אדם יש לו חסד, גבורה, תפארת, כל העניין המידות בפועל ממש צריך. אבל עצם המידה לא צריך זולת. עצם המידה זה גם כן לבן אדם בשביל עצמו. והראיה אברהם אבינו, הראיה עם אברהם אבינו גופא. אברהם אבינו, כתוב שלא היה אורחים, היה חום, לא היה אורחים. אז אברהם אבינו, כתוב שהוא עמד וחיפש שיהיו אורחים. הוא עמד בדלת אפילו שהיה חולה. למה? כי הרי אם כל העניין של המידה זה רק בשביל הזולת, אין זולת, אין מידה. אז למה אברהם אבינו הוא חייב לתת? הוא לא יכול. אז הוא אומר הרבי דבר נפלא. אומר הרבי, יש הבדל מאוד גדול בין הקדוש ברוך הוא והנברא. יש הבדל מאוד גדול בין בורא לנברא. אצל בן אדם, הבן אדם לכתחילה הוא בן אדם כזה שהוא סוציאלי, הוא חלק מחברה. העניין של שייכות לזולת

14:12 זה חלק מהשלמות שלי. זה המבנה של בן אדם. בן אדם הוא לא רק משהו לעצמו. בן אדם מלכתחילה הוא נברא שנמצא יחד עם הרבה אנשים, וחלק מהשלמות שלו זה שהוא גם כן מתייחס לאנשים, מדבר עם אנשים. כי ידוע, הרמב"ם גם כותב, טבע האדם מדיני. בן אדם הוא בטבע, הוא איש סוציאלי, הוא רוצה להיות עם חברים, הוא רוצה להיות עם אנשים, הוא צריך אנשים. זה חלק מהשלמות שלו. ולכן אצל בן אדם, נכון, המידה זה חלק מהמציאות שלו, זה חלק מהשלמות שלו. אבל הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא אין זולת. הוא לבד הוא ואין זולתו, אין עוד מלבדו. הקדוש ברוך הוא בעצם יש רק את עצמו. אין דבר אחר. אז כל העניין של מציאות הזולת זה חידוש. צריך לחדש את זה, ולכן זה ההבדל שיש בין הבורא והנברא. אצל בן אדם אז עצם עניין המידה זה גם להגיע לשלמות שלו, ולכן המידה זה גם מתייחס אל הבן אדם עצמו. זה חלק מהמציאות שלו. מה שאין כן אצל הקדוש ברוך הוא, בלי זולת, בלי רצון להוות עולמות, אם לא היה רצון אצל הקדוש ברוך הוא שיהיה יש, לא היה שייך כל עניין המידות. בשביל מה צריך מידות? יש רק הוא. אין שום דבר חוץ ממנו. אז כל מציאות הזולת זה בשביל-- מי-- סליחה, כל מציאות המידות זה בגלל שיש עולם, לכן יש מידות. אומר הרבי, לפי זה מובן למה ר' לוי יצחק, זה מה שר' לוי יצחק אומר. לכן האלטער רבי כותב פה מידת חסדו וטובו. האלטער רבי רוצה להסביר את זה. מידת חסדו וטובו. מה אמרנו? מה ההבדל בין חסדו וטובו? חסדו זה כשנרגש רק המשפיע. חסד המשפיע.

16:09 טובו זה שנרגש גם כן המקבל. אומר האלטער רבי, אצל הקדוש ברוך הוא מידת חסדו וטובו. יש פה כל המציאות של המידות אצל הקדוש ברוך הוא זה בגלל שיש עולם, בגלל שהקדוש ברוך הוא רצה שיהיה עולם, שיהיו מקבלים. לכן יש מידת חסדו וטובו. ההתייחסות לזולת כבר בהתחלה, כבר במידה הראשונה, במידת החסד אצל הקדוש ברוך הוא. כל העניין של החסד זה כדי להגיע לטובו, כדי להגיע מחסד ליסוד, ששם נרגש עניין של מקבל. שיש מציאות של מקבל שאליו צריכים לתת את ההשפעה. לכן גם כן אומר הרבי עוד דיוק, שלכן מידת חסדו וטובו כתוב בלשון יחיד. האלטער רבי היה צריך להגיד מידות, לשון רבים. אם תסתכלו בתניא, הלשון של האלטער רבי זה מידת חסדו וטובו, לשון יחיד. למה מידת חסדו לשון יחיד? כי בעצם זה הכל המשך אחד. יש פה המשך אחד. אצל הקדוש ברוך הוא כל המציאות של המידות מתחיל מזה שעלה ברצונו שיהיה עולם. אז כל הגדר של המידות זה זולת. יחס אל הזולת. בלי זה לא צריכים בכלל מידות, וכל העניין של חסד זה התחלת ההשפעה. כדי להגיע למידת היסוד, ששם יש מקבל, והמקבל צריך לקבל השפעה. זה זה, זה הווארט פה באלטער רבי. זה מה שהאלטער רבי בא ללמד אותנו פה. רגע, עדיין לא נגמר הווארט. אומר הרבי, על פי זה, לפי ההסבר הזה שאמרנו שיש הבדל מאוד גדול בין האדם לבין הקדוש ברוך הוא, שאצל האדם כל עניין המידות זה חלק מהשלמות שלו. זה לא לגמרי בשביל הזולת, זה נגיע אליו. אצל הקדוש ברוך הוא כל עניין המידות זה רק לצורך העולמות. אומר הרבי, לפי זה אפשר לתרץ פה קושיה עצומה בתניא.

18:17 יש פה קושיה עצומה בתניא באגרת התשובה. עדיין לא למדנו את הקטע הזה, אבל זה כבר מגיע לפה. אני אגיד את זה עכשיו. האלטער רבי כשמדבר על הד' אותיות של שם הוי' אומר האלטער רבי: י' זה חכמה. ה' זה בינה. האורך של הה' זה עלמין סתימין. אוקיי, ו' זה המידות וה' תתאה זה מלכות. זה בד' אותיות שם הוי'. כשהאלטער רבי מדבר בנוגע לנפש שלו, כשהאלטער רבי מגיע לנפש שלו ומגיע לנברא, לעבודת האדם, אז האלטער רבי אומר משהו אחר לגמרי. בנפש האלטער רבי אומר י' זה חכמה. בנפש האדם כוח החכמה של הנפש. עוד מעט נראה בפנים. אות ה' זה כוח הבינה להתבונן באלוקות. והאורך של אות ה' אומר האלטער רבי. מהו האורך של אות ה' בנפש האדם? מידות. אהבה ויראה. רגע, כשדיברנו על ענייני אלוקות, מה היה האורך של אות ה'? עלמין סתימין. המידה זה אות ו'. האלטער רבי כותב בנפש האדם המידה זה באות ה'. ומה זה ו'? ו' זה לימוד התורה בקול. וה' תתאה זה דיבור, מלכות, מעשה. לגמרי משהו אחר. לכאורה, האלטער רבי, יש פה סתירה בין מה שאומר בנפש שלו. אתה מדבר באלוקות. איפה נמצאים המידות של הקדוש ברוך הוא? באות ו'. כשמדבר באדם, איפה שם את המידות? באות ה'. מה ההסברה? לפי מה שהסברנו עכשיו זה מובן מאה אחוז. יש פה ווארט עצום. זה יסוד, וכל, וכל ה-- וכל היסוד פה. כשמדברים בנוגע לקדוש ברוך הוא, מכיוון שאצל הקדוש ברוך הוא כל עניין המידה זה רק בשביל העולמות. כל עניין מציאות המידה זה רק בשביל הזולת. לכן המידה בהוי' זה ו'. כי שם מתחיל זולת, ומידה שייכת לזולת. בה' אין זולת. ה' זה

20:37 מן הסתם זה משהו אחר. זה לא זולת, זה אלא בשביל תכלית. אבל כשמדברים בנוגע לבן אדם, שאצל בן אדם המידה זה חלק מהשלמות הנפש. זה עדיין איפה שהוא נמצא עם עצמו ועדיין לא יוצא לגמרי לזולת. לכן אצל הבן אדם המידות שייכים לה"א. אז יוצא פה יסוד נפלא. זה פשוט מסביר לנו. לא יודע איך למדו פשט בתניא לפני שהרבי הסביר את זה. אין לי מושג. שיחה זאת יצאה בתשנ"א, תשנ"א. יצא ממש בשנים האחרונות. אני לא יכול לדעת איך חסידים הבינו תניא קודם. אין לי מושג, אבל בפשטות כשלומדים את התניא רואים במוחשי סתירה. יש פה סתירה מפורשת. מדבר בנוגע לקדוש ברוך הוא. הוא שם את המידות ב-ו' שבשם, וככה זה תמיד בחסידות. ברוב המקרים רואים. ו' שבשם זה מידות. מגיע האלטער רבי פה גם כן שהקדוש ברוך הוא, המידות ב-ו' שבשם. כשמגיע לאדם אדמו"ר הזקן פתאום הוא אומר שהמידות זה בה"א. ה"א זה לא רק בינה, ה"א זה גם אהבה ויראה. מה ההסברה? עכשיו מובן ההסברה. כי יש הבדל מאוד גדול בין המושג, ואני אמשיך לתקן. אצל האדם המידה זה חלק מעניינו לעצמו. אצל הקדוש ברוך הוא עניין המידה זה לזולת. ולכן אצל הקדוש ברוך הוא המידה זה ב-ו' שבשם. אצל האדם המידה זה בה"א. אומר הרבי עכשיו אות נפלאה. זה פשט בתניא. עכשיו אומר הרבי מילה נפלאה. מה זה נוגע לאגרת התשובה? מה נוגע כל החידוש הזה לאגרת התשובה? אומר הרבי כאן, האלטער רבי מכניס את זה כאן באגרת התשובה, כי זה נוגע להבין בכללות העניין של תשובה תתאה, תשובה עילאה. האלטער רבי הרי מתחיל בפרק ד' ואומר למה אני הולך להסביר עכשיו

22:23 ד' אותיות הוי'? כי ה"א עילאה זה תשובה עילאה. ה"א תתאה זה תשובה תתאה. מה ההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה? אנחנו נלמד בפרקים הבאים. ההבדל בין תשובה תתאה לתשובה עילאה זה תשובה תתאה זה תשובה שקשור עם העולם. בן אדם עשה עבירות, הוא עשה לכלוך בעולם והוא צריך לתקן את הפגם. זה קשור עם החלק הזולת שבאדם. זה העניין של תשובה תתאה. תשובה עילאה זה כבר עבודה של האדם עם עצמו. תשובה עילאה זה כבר עבודה שבן אדם, שהנפש תתעלה, מתקרב לאלוקות. תשובה עילאה זה עבודה של דבקות הנפש באלוקות, ולכן זה העניין שתשובה עילאה זה ה"א עילאה. לכן זה קשור עם העבודה של מוחין ומידות. אצל אדם שהמידה זה חלק מהאדם עצמו. אצל אדם שהמידות אצלו זה קשור עם ה"א. לכן האלטער רבי יגיד בהמשך הפרקים שמה זה תשובה עילאה? עבודה של התבוננות ואהבה ויראה. אהבה ויראה קשור עם תשובה עילאה כבר. כי זה חלק מה-י"ה. זה קשור עם הבחינות של תענוג. מה שאין כן תשובה תתאה זה קול ודיבור. זה העבודה שקשור עם המציאות של העולם. ממילא מובן כל ההמשך פה של הפרקים, שכדי להסביר את העניין של תשובה תתאה, תשובה עילאה, נוגע להסביר שההבדל בין י"ה ל-ו"ה זה הבדל בעצם העושה. י"ה זה לעצמי, ו"ה זה לזולת. לכן תשובה תתאה שזה קשור עם זולת, לכן העבודה זה ב-ו"ה. תשובה עילאה שזה קשור עם עצמו, לכן זה עבודה ב-י"ה. מה זה בעבודה בנפש ורוח? עבודה בנפש האדם, ו... תשובה תתאה זה עבודה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועבודה של תשובה עילאה זה העניין של אהבה ויראה והתבוננות באלוקות. זה בכללות כדי להבין את המשך העניינים

24:29 פה