אגרת התשובה פרק ד׳ - ביאור ענין אותיות שם הוי׳ בנשמה

00:01 אנחנו ממשיכים הלאה פה עם התניא, אגרת התשובה דף צ"ד פרק ד'. אנחנו אוחזים בדף צ"ד עמוד א' למטה, שלוש שורות מלמטה. האלטער רבי פה מתחיל לבאר את הד' אותיות של שם הוי"ה, איך שזה למעלה ואיך שזה בנשמה ונפש היהודי. כמו שדיברנו, האלטער רבי פה בפרק ד' עושה הקדמה כדי לבאר גודל המעלה שיש לנשמה, שזה נותן לנו להבין את הכוח שיש ליהודי, שעל ידי זה שהוא מקיים תורה ומצוות, על ידי זה הוא מחבר את עצמו עם הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה שהוא עושה עבירה רחמנא ליצלן הוא עושה פגם. הוא נפרד מהקדוש ברוך הוא. ואיך שבן אדם יכול על ידי התשובה לחזור ולתקן. הכוח שיש לתשובה, לתקן את הפגם ולמלאת את הפגמים ולחזור להתקרב לקדוש ברוך הוא. שזה עניין של תשוב ה', ה' תתאה, תשובת ה' עילאה. אז כאן האלטער רבי התחיל לבאר את המעלה המיוחדת שיש בנשמה, שהנשמה זה חלק משם הוי"ה. וכאן האלטער רבי יתחיל עכשיו להסביר בפרוטרוט איך זה, מה זה העניין של שם הוי"ה, מה זה הד' אותיות של שם הוי"ה ואיך זה בכל נשמה ישנם את כל הד' אותיות של שם הוי"ה. אומר האלטער רבי: "וביאור הענין כנודע ממאמר אליהו". כדי להבין את זה, אומר האלטער רבי, כתוב מאמר אליהו. מאמר אליהו מתכוון פתח אליהו. יש חלק בזוהר שאומרים את זה בערב שבת, בין השמשות של שבת קודם מנחה. "פתח אליהו ואמר רבון עלמין". ושם כתוב: "אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן". הקדוש ברוך הוא, אנת, הקדוש ברוך הוא, אתה זה שהוצאת, גילית עניין של עשר תיקונים. תיקונים זה מילה

02:19 של תכשיטים, עשר תכשיטים, עשר כלים יפים, עשר תיקונים, "וקרינן להון". זה מה שאנחנו קוראים עשר ספירות. מה התכלית של העשר ספירות? "לאנהגא בהון עלמין". הקדוש ברוך הוא גילה, המציא עניין של עשר ספירות, כי על ידי העשר ספירות האלה הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולמות. יש עולמות סתומים, עולמות נעלמים, ויש גם כן עולמות גלויים, שזה הוא ממשיך הלאה שם בזוהר וכולי. "אנת חכים ולא בחכמה ידיעא". ממשיך הזוהר ואומר שאנת, הקדוש ברוך הוא, יש לך חכמה, אבל החכמה שלך זה לא החכמה הידועה, זה לא החכמה הגלויה. "אנת מבין ולא בבינה ידיעא" וכולי. אומרים על הקדוש ברוך הוא שיש לקדוש ברוך הוא עשר ספירות, ועשר ספירות זה חכמה, זה בינה וכולי. וממשיך הזוהר ואומר שהחכמה של הקדוש ברוך הוא זה לא בחכמה ידיעא. החכמה של הקדוש ברוך הוא זה לא באותו אופן של חכמה כמו החכמה שלנו. הקדוש ברוך הוא נקרא בשם חכם, ספירת החכמה. אבל שלא נחשוב שהספירת החכמה שלמעלה יש לזה את המדידה והגבולות של החכמה שלנו. החכמה שלו זה לא בחכמה ידיעא, זה סוג אחר לגמרי של חכמה. החכמה שלנו זה חכמה של נברא, אז יש לזה את המדידה והגבולות של נברא. חכמה, הקדוש ברוך הוא זה חכמה של אין סוף. זה חכמה עליונה, זה באין ערוך. והדבר זה גם כן בבינה. כל זה זה הלשון של הפתח אליהו, הלשון הזוהר. זאת אומרת שיש לקדוש ברוך הוא עשר ספירות. אומר האלטער רבי: "וכל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ברוך הוא". העשר ספירות של הקדוש ברוך הוא, כל זה, זה נכלל ונרמז בד' אותיות של שם הוי"ה. ועכשיו האלטער רבי בהמשך של הפרק, האלטער

04:31 רבי יסביר איך העשר ספירות נרמזים בד' אותיות של שם הוי"ה. מה מרמז האות יו"ד? מה מרמז האות ה"א? מה מרמז האות וי"ו ומה מרמז האות ה"א? אז זה עוד מעט נלמד. אני רוצה לעצור פה על המילים שלמדנו עד עכשיו. זאת אומרת האלטער רבי כאן עשה הקדמה שיש ד' אותיות של שם הוי"ה. הד' אותיות של שם הוי"ה קשורים עם עשר ספירות, וזה שהאלטער רבי הולך להסביר לנו. ובהמשך הפרק האלטער רבי יסביר שבנשמה של האדם, מכיוון שהנשמה היא חלק הוי"ה, אז גם בנשמה יש ד' אותיות של שם הוי"ה, שזה העשר כוחות הנשמה, שזה היו"ד והה"א והוי"ו והה"א איך שזה בנשמת אדם. זה אנחנו נראה בסוף הפרק. עכשיו יש פה שאלה פשוטה. השאלה הפשוטה היא למה האלטער רבי צריך להביא את כל האריכות הזאת? שיש עשר ספירות למעלה כבר למדנו בתניא כמה וכמה פעמים. האלטער רבי מביא את זה בתניא כמה פעמים. העניין של עשר ספירות נמצא גם בליקוטי אמרים, גם בשער היחוד והאמונה. אנחנו לא רואים שהאלטער רבי כל פעם שהוא מביא עשר ספירות הוא כותב את כל המקורות מאיפה הוא מביא את זה. בהתחלת התניא, בליקוטי אמרים פרק ג', האלטער רבי גם כן כותב על עשר ספירות, ושם האלטער רבי לא כותב שכתוב בפתח אליהו שיש עשר ספירות. משמע שזה דבר פשוט וידוע לכל אחד שלומד חסידות. הקדוש ברוך הוא יש לו עשר ספירות. מה קורה פתאום פה שהאלטער רבי צריך להביא מקור? כי אני לא יודע מה אומר אליהו. ולא רק מביא מקור, הוא מביא את כל הלשון. מה הוא צריך להביא את כל הלשון? אתה צריך להביא עשר ספירות. תביא רק בקיצור: "וקרינן להון עשר"

06:28 ספירות. הוא מביא אריכות גדולה, כל הלשון. מה הוא צריך להביא את זה? שאלה יותר גדולה. כל זה הרבי מדבר בשיחה. שאלה יותר גדולה הרבי שואל: לכאורה, אם כבר צריכים להביא מקור לעשר ספירות, יש מקור לפני הזוהר, יש מקור יותר קדום. העניין של עשר ספירות מובא בספר יצירה. ספר יצירה, כידוע, זה ספר ששייך לאברהם אבינו עליו השלום. אברהם אבינו כותב ספר יצירה, כך כתוב. אז לכאורה, אם אתה צריך להביא עשר ספירות, למה אתה מביא את זה ממה אומר אליהו? תביא את זה מה-, מה-, מה-, מהספר יצירה. דרך אגב, זה מרומז גם בגמרא, מוזכר העניין של עשר ספירות. בשביל הבעלי נגלה, גם בגמרא כתוב עשר ספירות. זה הגמרא במסכת חגיגה, שם הגמרא מביאה גם כן העניין של עשר ספירות. על כל פנים, מה הסיבה שהאלטער רבי בכלל מביא את הפרטים? לא צריך. למה להביא מקור? ואם הוא כבר מביא מקור, למה מביא דווקא את המקור הזה? ולמה הוא מעתיק את כל הלשון? אז הרבי אומר לנו כאן דבר נפלא, שזה יסוד להבין את כל איגרת התשובה. איגרת התשובה, האלטער רבי בא להסביר לנו שני דברים כלליים. דבר אחד, האלטער רבי רוצה להסביר לנו את הכוח שיש ליהודי על ידי זה שהוא עושה תורה ומצוות. מה גודל העילוי של קיום התורה ומצוות של יהודי? יהודי מקיים תורה ומצוות. יש לו את היכולת על ידי התורה ומצוות שלו להתחבר לספירות של הקדוש ברוך הוא. כל מצווה פועלת המשכה של אלוקות בעולם, והמשכה של אלוקות בעולם מתלבשת על ידי העשר ספירות. זה נקודה אחת, כמו שהאלטער רבי גם יביא בהמשך איגרת התשובה שיש את כל

08:23 האותיות של שם הוי׳, יש להם קשר עם תורה ומצוות. אות י׳ קשור עם קריאת שמע. אות ה׳ קשור עם תפילין. אות ו׳ קשור עם ציצית. אות ה׳ התחתונה זה תפילה. זה רק דוגמאות. אבל בעצם כל המצוות קשורים עם האותיות של שם הוי׳, שלכן המצוות נקראים מצוות הוי׳. כשהיהודי מקיים מצווה הוא מתחבר עם שם הוי׳, וזה גוף שם הוי׳. זה האלטער רבי מביא פה, שזה העניין של העשר ספירות של הקב"ה. זה הפעולה של תורה ומצוות. מצד שני, מה קורה כשאדם עשה חטאים ועוונות? הוא לא קיים תורה ומצוות או עשה עבירות. אז מה העניין של איגרת התשובה? שהאלטער רבי בא להסביר את הכוח המיוחד של תשובה. שיהודי יש לו את האפשרות לעשות תשובה ואז לחזור ולהתקשר לקב"ה. ולא רק זה, אלא גם כן למלא את כל הפגמים, לנקות את כל הלכלוך ועוד פעם לתקן את כל מה שהוא פגם, כל מה שהוא עשה. שני הדברים האלה מבוארים בפתח אליהו דווקא. בפתח אליהו, דבר ראשון, אליהו הנביא בזוהר, מה שהוא אומר זה עשר תיקונין. הוא לא קורא לזה סתם עשר ספירות, הוא קורא לזה תיקונין. תיקונין זה תכשיטים. זה עניין של תכשיטים. זאת אומרת האלטער רבי רוצה להגיד לנו שיהודי, על ידי זה שהוא מקיים תורה ומצוות, הוא עושה תכשיטים לקב"ה. יש לו את האפשרות לעשות תכשיטים, לקשט את השכינה כביכול. זה העניין של מצוות. כל מצווה פועלת, תכשיט פועל גילוי אלוקות, פועל עניינים שהם כדוגמת תכשיטים. וזה כתוב דווקא בזוהר. זה המעלה של תורה ומצוות. לאידך גיסא, הזוהר גם כן מלמד אותנו עוד עניין. הזוהר אומר: "אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין, אנת חכים ולא בחכמה ידיעא, אנת

10:31 מבין ולא בבינה ידיעא". אבל המילים האלה האלטער רבי מביא מהזוהר, מפתח אליהו, שהחכמה של הקב"ה זה לא חכמה גלויה. מוסבר בחסידות, האלטער רבי מסביר בתורה אור פרשת נח, שהפשט כאן זה "אנת חכים ולא בחכמה ידיעא". הכוונה להסביר לנו שהעשר ספירות של הקב"ה יש להם שורש בעשר ספירות הגנוזות. סוגיה שלמה בחסידות, שיש עשר ספירות גלויות ויש עשר ספירות גנוזות, שהשורש של העשר ספירות זה למעלה מעלה, באין סוף. למה זה מגיע לפה? זה מגיע לפה כדי להסביר שאיך יהודי יכול לתקן. הרי אם אני עשיתי פגם, עשיתי עבירה, פגעתי בשם הוי׳, אז גמרנו. נפרדנו מאלוקות. איך אפשר לתקן את זה? התירוץ הוא בגלל שהנשמה קשורה לא רק עם עשר ספירות הגלויות. הנשמה יש לה קשר עם הבחינה של עשר ספירות הגנוזות. הנשמה קשורה עם האין סוף של למעלה מעשר ספירות, המקור של העשר ספירות. ולכן גם אם היה פגם בעשר ספירות, על ידי התשובה יהודי מתעלה לבחינה הזאת של למעלה מעשר ספירות, ולכן הוא יכול לעשות תיקון ולתקן את כל הפגמים. שלפי זה אנחנו רואים שבתניא שום דבר מיותר. האלטער רבי לא סתם מביא אריכות הלשון. כל אריכות הלשון פה זה נוגע, זה הקדמה לכל עניין של איגרת התשובה. גם כדי להבין איך שעל ידי תורה ומצוות פועלים לעשות את התכשיטים לקב"ה, וגם להבין איך יהודי על ידי תשובה הוא יכול לעשות, להמשיך כאלה עניינים. ועוד דבר, נקודה אחת, על כל פנים, זה שהרבי אומר עוד נקודה אחת, עוד פרט אחד, העניין של אליהו. זה שהרבי דווקא רוצה להגיד, היה יכול להגיד כתוב בזוהר. למה הוא כותב מאמר אליהו? אליהו דווקא? כי על אליהו הנביא כתוב "והשיב לב אבות על בנים".

12:42 אליהו הנביא, עניין תשובה. אנחנו רואים את אליהו הנביא בסיפור בתנ"ך, כשהיה ה... בעל עבודה זרה, אז אליהו הנביא, על ידי זה שהוא הביא את האש וכל הסיפור, אז הוא גרם שכל היהודים יעשו תשובה: "ה׳ הוא האלוקים, ה׳ הוא האלוקים". אליהו הנביא פעל תשובה אצל כל הדור שלו, ועל דרך זה לפני ביאת משיח אליהו הנביא פועל שכל ישראל יעשו תשובה, "והשיב לב אבות על בנים". ולכן בגלל שאיגרת התשובה, האלטער רבי בא לבאר פה את כל העניין של איגרת התשובה, לכן הוא גם כן מביא את השם של אליהו הנביא.