מעלת נשמות ישראל על כל הנבראים | פרק ד׳, חלק ה׳

00:01 אנחנו אוחזים פה באיגרת התשובה בדף צ"ד, בשורה המתחילה „בכוחו ממש על דרך משל“, עד „אין קץ“. האלטער רבי פה מתחיל לבאר את המעלה שיש בנשמות ישראל. כדי להבין מה קורה על ידי זה שיהודי עושה מצווה, חס ושלום להיפך, כשיהודי עושה עבירה, מה זה פוגם, מה זה פועל בנפש? וממילא גם מזה אנחנו נבין גם כן את הכוח שיש בתשובה. איך יהודי מתקן על ידי תשובה? מהי הפעולה של תשובה? זה גופא, תשובה תתאה, תשובה עילאה, דרגות שונות שיש בתשובה, אז צריך להבין הקשר שיש ליהודי עם הקב"ה. אז כאן האלטער רבי מתחיל לבאר על יסוד של הקשר שיש בין יהודי לקב"ה. זה העניין שהנשמה של יהודי מגיעה משם הוי', „חלק הוי' עמו“. וזה ההבדל היסודי שיש בין כל הנבראים, כולל מלאכים, לגבי נשמות. שדווקא הנשמה אומרים שחלק משם הוי'. עוד דבר, שזה העניין של „ויפח“, שזה תלוי אחד בשני, שכל הנבראים באו על ידי דיבור והנשמה באה על ידי עניין של „ויפח“, שההבדל של דיבור ונפיחה זה בחיצוני והפנימי. דיבור זה הבל חיצוני. נפיחה זה השפעה פנימית, זה הבל פנימי שנובע מפנימיות. וכאן האלטער רבי עכשיו ממשיך הלאה לבאר את העניין. כפי שאמרנו גם בשיעור הקודם, שמה שהאלטער רבי אומר פה בעצם הוא כבר אמר גם כן בפרק ב' בליקוטי אמרים. אבל כמובן, בלשון הידוע, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, או שחסידים אוהבים להגיד, דברי תורה עשירים במקום אחד ועשירים במקום אחר. בכל מקום יש עשירות. כלומר שבכל מקום יש עניינים שמוסבר כאן שלא מוסבר שם, שמוסבר שם שלא מוסבר כאן. כל מקום מוסיף. אז

02:36 כבר הראנו בשיעור הקודם שיש פה מזה שהאלטער רבי מביא פסוקים שהוא לא מביא בליקוטי אמרים, הוא מביא דווקא פה, ולהיפך, הוא מביא פסוקים שם שהוא לא מביא פה, וכיוצא בזה. אז מזה לומדים כמה וכמה עניינים. אז עכשיו אנחנו נמשיך הלאה ונראה העניין הזה גם כן. ההבדל של נפיחה ודיבור מובא גם כן בליקוטי אמרים פרק ב'. האלטער רבי מביא את זה גם כן כדי להסביר מהי לשון הנשמה. אבל כאן האלטער רבי מוסיף כמה פרטים שנגיע לעומק העניין. בפרט זה נגיע לאיגרת התשובה. כמובן שמה שנגיע לליקוטי אמרים האלטער רבי מביא בליקוטי אמרים. מה שנגיע באיגרת התשובה האלטער רבי מביא באיגרת התשובה. אז בואו נקרא הלאה בפנים. אומר האלטער רבי: „בכוחו ממש על דרך משל ... עד אין קץ, יש הפרש עצום מאד למעלה בין כל צבא השמיים ואפילו המלאכים שנבראו מאין ליש וחיים וקיימים מבחינת חיצוניות החיות והשפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא להחיות העולמות“. אומר האלטער רבי, החילוק הזה שאמרנו שיש בין „ויפח“ לבין „ויאמר“, אמירה ונפיחה, שזה ההבדל בין חיצוני ופנימי, זה ההבדל גם כן שיש הפרש עצום מאוד למעלה. עוד מעט נראה מה הדיוק פה, אבל זה הלשון. הפרש עצום מאוד למעלה. יש חילוק גדול מאוד, עצום, וההפרש הזה זה למעלה. זאת אומרת, עוד בשורש מאיפה שמגיעות הנשמות ומאיפה שמגיעים המלאכים, אז יש הבדל מאוד גדול שיש בין כל צבא השמיים, אפילו המלאכים. זאת אומרת, האלטער רבי רוצה להסביר פה, זאת אומרת, אפילו את זה. בעצם זה ההבדל בין כל הנבראים. הווארט הזה שייך לכל הנבראים. כל הנבראים מגיעים מ„ויאמר“. כן, אבל האלטער רבי רוצה להדגיש פה את

04:38 ההפלאה. משהו מיוחד שיש בנשמות. כדי להדגיש את ההפלאה הזאת האלטער רבי מסביר לא ביחס לנבראים בכלל, אלא ביחס לצבא השמיים, שצבא השמיים כמובן במידה מסוימת, צבא השמיים יש בהם מעלות גדולות מאוד שאין בצבא הארץ. צבא השמיים קיימים באיש. וכתוב, צבא השמיים יש בהם נצחיות. הם לא משתנים, הם לא נחלשים. חזקים כיום הבראם. שזה הכוונה פה, צבא השמיים הוא מתכוון לא למלאכים. צבא השמיים פה הוא מתכוון לשמש, לירח, לכוכבים. זה נקרא צבא השמיים. הרי כי אחרי זה אומר „ואפילו המלאכים“. משמע שפה הכוונה, לפעמים בחסידות צבא השמיים כולל גם את המלאכים, בחסידות, בפסוקים בתנ"ך. אבל פה האלטער רבי מפרש „ואפילו המלאכים“. זאת אומרת שצבא השמיים הוא לא מדבר רק על מלאכים. צבא השמיים הוא מדבר על הנבראים שבצבא השמיים, כוכבים, שמש, ירח, כל ה... שיש בהם מעלה מיוחדת, שיש בהם תכונה של נצחיות. הם לא נחלשים, חזקים כיום הבראם. קל וחומר המלאכים, שהמלאכים הם נבראים רוחניים, נבראים רוחניים, נבראים קדושים, נבראים ששרים לקדוש ברוך הוא וכולי. ואף על פי כן יש הפרש עצום מאוד למעלה בין כל הנבראים האלה, אפילו המלאכים. שמה? לגבי נשמות, שבנוגע לכל הנבראים, אפילו בנוגע לצבא השמיים, אפילו בנוגע למלאכים, מה אנחנו אומרים עליהם? שהם נבראו מהדיבור. זאת אומרת שהם באים מחיצוניות החיות, מחיצוניות החיות והשפע שמשפיע הקדוש ברוך הוא להחיות העולמות. ובחינה זו נקראת בשם רוח פיו, כביכול לגבי הקדוש ברוך הוא זה רק עניין של רוח פיו, חיצוניות על דרך משל. כמובן שלמעלה לא שייך להגיד כל המושגים של דיבור ונפיחה, זה הכל הרי משלים כדי שאנחנו נוכל להבין מה היחס, מה אופן הקשר

06:43 בין הקדוש ברוך הוא לנשמות ואופן הקשר של הקדוש ברוך הוא עם מלאכים וכל הנבראים. אז מכיוון שהתורה משתמשת עם הלשון של אמירה, דיבור ורוח פיו בנוגע לכל הנבראים, אפילו בנוגע למלאכים. עוד מעט נראה למה הוא רוצה כל כך להדגיש אפילו מלאכים. אבל על כל פנים, זה מה שהוא אומר פה. אפילו מלאכים, הם כולם מגיעים מעניין של רוח פיו, דיבור. כפי שכתוב, וברוח פיו כל צבאם, והיא בחינת חיות המלובשת באותיות שבעשרה מאמרות. הבחינה הזאת שאנחנו קוראים רוח פיו, עניין של דיבור, הבחינה הזאת זה האותיות, זה החיות האלוקית שמלובשת באותיות שבעשרה מאמרות, שהם בחינת כלים להמשכות וכולי, כמו שכתוב בליקוטי אמרים חלק ב' פרק י"א. העניין הזה האלטער רבי הסביר באריכות בשער היחוד והאמונה פרק י"א, שם האלטער רבי הסביר שהעניין של אותיות, אותיות זה לבוש חיצוני כמו בנפש האדם. כל העניין של האותיות זה רק לבוש חיצוני כדי להביא משהו לזולת, למישהו שחוץ ממני. זה העניין של צורת האותיות, שזה המשכות שמגיעות בצורות שונות, אבל הצד השווה שבהם, שכל עניין האותיות זה גילוי לזולת. על דרך זה גם כן זה שאומרים שכל המלאכים, כולל כל הנבראים, כולם נבראו על ידי דיבור. אותיות רוצה להגיד שאופן ההתהוות של כל הנבראים זה באופן של זולת, כביכול הם נבראו באופן כזה שהמציאות שלהם לא מיוחדת עם אלוקות, באופן שנמצא בהם רק החיצוניות מבחינת הזולת, עניין של השפעה חיצונית. מה שאין כן נשמת אדם, מצד השני, אבל אצל יהודי הנשמה של יהודי נמשכת תחילה מבחינת פנימיות החיות והשפע שמשפיע הקדוש ברוך הוא. מאיפה זה מגיע תחילה? מה היסוד? מה השורש של הנשמה של יהודי? זה מגיע מפנימיות החיות והשפע שמשפיע הקדוש ברוך

08:52 הוא, כמו שכתוב ויפח וכולי. זה הפסוק שאומר ויפח בא להדגיש המעלה של נשמה, שהנשמה מאיפה זה מגיע בהתחלה? שורש הנשמה זה מהבחינה של פנימיות, שזה שם הוויה, שם הוויה זה לא שייך לזולת, שם הוויה, שם עצם. אז זה מגיע מהעצמיות, מהמדרגה הזאת באלוקות ששם הקדוש ברוך הוא כביכול עם עצמו והנשמות מושרשים במדרגה הזאת. אז זה המעלה שיש בנשמה לגבי מלאכים. אבל האלטער רבי מדייק פה, הוא אומר תחילה. מה זה בדיוק תחילה? כלומר שזה רק מהשורש, מאיפה הם מגיעים? תחילת השורש של הנשמה זה מאיזה מקום? מהבחינה של פנימיות החיות. אבל ואחר כך יורד בסדר המדרגה גם כן על ידי בחינת האותיות שבמאמר נעשה אדם וכולי כדי להתלבש בגוף, ומה זה התכלית. אומר האלטער רבי, זה בתחילה, אבל אחר כך, כדי שהנשמה תוכל לפעול פה למטה בעולם, אז הנשמה גם כן הייתה צריכה לעבור דרך החיצוניות, להתלבש על ידי המאמר נעשה אדם, כדי שיוכל להתלבש בגוף. ולמה זה התכלית? כלומר, מה האלטער רבי אומר פה? מה האלטער רבי אומר פה בנוגע לנשמה? אז בנשמה אומר האלטער רבי, מה ההבדל בין נשמה למלאכים? קודם כול בפשט, פשט, אני אומר, אחרי זה נראה קצת יותר בעומק. פשוט פשט, מה האלטער רבי אומר, ההבדל בין מלאכים לנשמה. מלאכים מגיעים מחיצוניות החיות, וכמו שאמרנו. אין להם שורש אחר. כל השורש של המלאכים, כמו כל הנבראים, מגיע מאיפה? מהדיבור, מעשרה מאמרות, מהחיצוניות, מכל העניין של זולת. ולכן הם מציאות של יש, מציאות של... ואין להם את ההתאחדות עם אלוקות באופן כל כך עמוק. מה שאין כן הנשמה, מה אומרים על הנשמה? נשמה יש להם שני פרטים. מצד שורשה הנשמה מושרשת בפנימיות

11:00 החיות, שם הוויה, ולכן כתוב ויפח, כלומר שהקדוש ברוך הוא הוריד את הנשמה לפה למטה בעולם. הוא הוריד אותה על ידי ויפח, על ידי נפיחה בפנימיות. זאת אומרת ששורש הנשמה זה מפנימיות החיות. אבל לאידך גיסא, הרי הנשמה מתלבשת בגוף. וגוף זה מציאות של יש. אז כדי שהנשמה תוכל להפוך ליש, להתלבש בגוף ולפעול בגוף, אז על ידי זה גם הנשמה הייתה צריכה לעבור בעשרה מאמרות. וכאן נשאלת שאלה מאוד פשוטה. יש פה שאלה אחת מאוד פשוטה: זה אם ככה, סוף כל סוף מה ההבדל בין נשמה למלאכים? יוצא שבעצם כל ההבדל בין נשמה למלאכים, מה ההבדל ביניהם? למעלה. פה למטה, להיפך, הנשמה גם כן התלבשה בדיבור. אז אם ככה, אם כל האלטער רבי רוצה להדגיש את המעלות של הנשמה על המלאכים, אז מה הוא אומר? שבתחילה למעלה הנשמה מגיעה ממקום יותר גבוה. בסדר, יפה מאוד, זה למעלה. ועוד יותר, הוא מתחיל את הלשון. איך האלטער רבי מתחיל? יש הפרש עצום מאוד למעלה. ההפרש שבין נשמה למלאכים. איפה זה? עצום מאוד. זה הפרש עצום. אבל איפה זה? למעלה. מה זה? מה? מה אנחנו מוכיחים מזה? פה למטה, אז הנשמה מתלבשת בגוף. והאלטער רבי אומר שכשנשמה תבוא לגוף צריך דיבור. נו, אז אם ככה פה למטה מה מעלת הנשמה? האלטער רבי בא להסביר פה מעלה של הנשמה. עוד שאלה כללית בכלל, מה האלטער רבי רוצה להגיד פה? מה נוגע מלאכים? מה נוגע פה כל הפלפול על מלאכים? מי מדבר פה על מלאכים? האלטער רבי רוצה להסביר את הנשמה, שיסביר את הנשמה. למה האלטער רבי בכלל מסביר כל הנושא של מלאכים? אז יש פה, ועוד יש פה הרבה שאלות.

13:23 בלשון. לא אכנס פה עכשיו לכל הפלפול. אני רוצה, יש על כל פרק הזה במיוחד, יש שיחות של הרבי גם בליקוטי שיחות בחלק ל"ט. שיחות מוגהות כמעט על כל כמה שורות. יש פה שיחות שכל שיחה זה פצצה. יש שיחה גם על הקטע הזה שהרבי מסביר. חוץ מהשיחות שיש בלתי מוגה, ריבוי שיחות שהרבי כמעט כל שורה. יש פה עולם עולמים, אבל אני רוצה לפחות בנוגע לפשט, שנבין מה, מה האלטער רבי אומר פה, מיוסד על הביאורים של הרבי. אבל פה בפשטות, מה הרבי רוצה? מה, מה האלטער רבי בא להסביר לנו פה? אז נקודת הביאור זה ככה. יש מעלה של נשמה על מלאכים ויש מעלה במלאכים על הנשמה. וזה נוגע גם לדעת בעבודה בפועל. סוף כל סוף, עם כל המעלה שיש לנשמה לגבי מלאכים, יש גם מעלה של מלאכים לגבי נשמה, כי הרי בפועל ממש אנחנו כן צריכים את עבודת המלאכים. והראיה, אנחנו רואים שבתפילה אנחנו מדברים על המלאכים. אם אנחנו, אם המלאכים לא היו בכלל בתמונה, הנשמה לא צריכה את המלאכים, בשביל מה אנחנו כל כך, למה אנחנו מדברים כל כך הרבה על מלאכים בתפילה? כל ברכת יוצר מספרים על המלאכים. מה זה נוגע לנו? בפרט שידוע ממאמרי חז"ל שכל העבודה שלנו מתעלה על ידי המלאכים. המלאכים מעלים את התפילות, מביאים את זה לקב"ה. הם מחבקים ומנשקים, מנקים. יש כל מיני עניינים. כתוב בחסידות, זה נוגע לעבודת המלאכים, אז בוודאי שגם עבודת המלאכים זה נוגע לנשמה. מה כללות העניין? אף על פי כן, כמובן, נשמה זה תכלית הכוונה וכל תורה ומצוות ניתנו לנשמה דווקא. המלאכים ביקשו את התורה, לא נתנו להם את זה.

15:26 ובמילא כל הנקודה של אגרת התשובה באה להדגיש את המעלה של הנשמה. אבל יחד עם זה, האלטער רבי גם רוצה להסביר שיש גם מעלה במלאכים, ולכן בפרט אחד הנשמה צריכה את המלאכים. עכשיו, כללות ההבדל. מה ההבדל בין נשמה למלאכים? מעלת הנשמה זה בשורשה. כמו שהאלטער רבי אומר, שורש הנשמה זה משם הוי"ה, שורש המלאכים זה משם אלוקים. בשורשה מגיעה ממקום יותר גבוה. נשמות מגיעות מפנימיות, מלאכים מגיעים מחיצוניות. מעלת המלאכים זה בבחינת הגילוי. הנשמה מתלבשת בגוף, גוף גשמי, ובמילא בגילוי הנשמה לא, לא מאירה. להפך, נשמה באה למטה להתלבש בגוף, ומה שרואים בגילוי זה הגוף, לא הנשמה. מה שאין כן מלאכים, גם כשהם נמצאים איפה שהם נמצאים, מלאכים הם נשארים. המלאכים הם תמיד קשורים עם הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, אצל המלאכים הקשר שלהם עם הקדוש ברוך הוא זה יותר בגילוי. וזו מעלה של מלאכים לגבי נשמה. המלאכים יש להם גוף מזוכך, גוף דק. זאת אומרת, גם כשהם נבראים הם נבראים רוחניים ועובדים את השם, שרים לקדוש ברוך הוא, אין להם בחירה. הם תמיד בתכלית הדביקות. נשמה אין לה את המעלה הזאת. יודעים למה? היא מתגשמת. אבל מה? כאן יש את הנקודה שהאלטער רבי רוצה להדגיש ש-- רגע, וזו גם כן הסיבה, על פי הנקודה הזאת מובן למה מלאכים נקראים בשם אלוקים. עוד מעט אנחנו נקרא את זה. עדיין לא קראנו את זה. האלטער רבי מביא: המלאכים נקראים בשם אלוקים. הנשמות לא נקראות בשם הוי"ה, על כל פנים לא בזמן הזה. הגמרא אומרת בבבא בתרא שלעתיד לבוא בני ישראל יקראו אותם בשם הוי"ה. זה יהיה לעתיד לבוא, שצדיקי ישראל ייקראו בשם של הקדוש ברוך

17:40 הוא, שם הוי"ה. זה יהיה לעתיד לבוא. בזמן הזה בני ישראל לא נקראים. קוראים להם אדם, איש, אנוש, ישראל, יעקב, ישורון, כל מיני שמות יפים, לא שם הוי"ה. מלאכים נקראים בשם אלוקים. מה זה אומר? זה גופא אומר לנו את שני הפרטים. מצד אחד זה אומר את המעלה של המלאכים, שהמלאכים הם קשורים עם המקור שלהם, ולכן הם נקראים בשם אלוקים, כי גם כשהם נבראו הם נבראו באופן שהם קשורים עם המקור שלהם, מאיר בהם שם אלוקים. יפה מאוד. נשמה אין לה את המעלה הזו. לאידך גיסא, אבל הוא גופא מראה את המעלה של נשמות על מלאכים. המלאכים, שהם הנבראים הכי גבוהים, הכי נעלים, איזה שם יש להם? אלוקים. לא יותר מזה. למה? כי כל המציאות שלהם זה רק שם אלוקים. מה שאין כן נשמה. נכון, הנשמה פה למטה, הגוף מעלים, וגם זה חלק מהכוונה כדי שיהיה בחירה וכולי. למה הקדוש ברוך הוא עשה, אבל בעצם שורשה של הנשמה זה שם הוי"ה. הנשמה, המהות שלה בעצם היא שם הוי"ה. והחידוש של האלטער רבי, שזה האלטער רבי רוצה להסביר לנו פה, זה שהנשמה גם כשהיא יורדת למטה היא חלק משם הוי"ה. זה מה שהסברנו גם כן, הפסוק שהאלטער רבי מביא, "כי חלק הוי"ה עמו", לא כתוב על הנשמה כפי שהיא באצילות. "כי חלק הוי"ה עמו" כתוב על הנשמה כפי שהיא נמצאת פה למטה. איפה כתוב "כי חלק הוי"ה עמו"? זה כתוב כשבני ישראל היו במצרים ויצאו ממצרים, הלכו במדבר. פסוק מדבר בשירת האזינו, מדבר על בני ישראל, בנוגע לישראליות. "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, כי חלק הוי"ה עמו, יעקב חבל נחלתו". אז הוא מדבר על בני ישראל פה למטה.

19:39 אה, הוא אמר פה שהנשמה כשהיא יורדת למטה מתלבשת בגוף. אז האלטער רבי מדייק בלשון של האלטער רבי. מה האלטער רבי אומר? שירדו בשישה המדרגות על ידי בחינה שישית שבהן נעשה ירידות כדי להתלבש בגוף. הלא מה זה התכלית? מה האלטער רבי רוצה להגיד לנו? האלטער רבי רוצה להגיד לנו: הנשמה בעצם חלק הוי"ה, וזה שהנשמה היא חלק הוי"ה זה לא משתנה, זה גם למטה. הנשמה היא תמיד חלק הוי"ה, והעניין הזה נשאר גם למטה, כפי שהנשמה פה למטה בפנימיות, בפנימיות אין הבדל למטה למעלה. תמיד הנשמה היא חלק משם הוי"ה. אבל מה? כדי שהנשמה תוכל לעבוד עם העולם, כדי שהנשמה תוכל לעשות את הדירה בתחתונים, כדי שיהיה לה קשר עם העולם צריך הגוף. אז כדי שיהיה לה שייכות אל הגוף, אז היא ירדה גם כן באותיות של דיבור. עד כדי כך שהנשמה התלבשה בגוף, שלא קוראים לה שם הוי"ה בגלוי, כי הגוף מעלים ומסתיר. אבל זה רק מצד החיצוני שלה, מצד הגוף. בעצם מהותה הנשמה היא חלק הוי"ה גם כשהיא נמצאת פה למטה, וזה מה האלטער רבי יסביר הלאה בהמשך הפרק, שזה העניין של הד' אותיות של שם הוי"ה: החכמה, הבינה, המידות והמלכות שיש אצל כל נשמה. לא למעלה, למטה. הנשמה למטה יש לה חכמה, יש לה בינה, יש לה מידות, יש לה דיבור. המציאות של הנשמה שבגוף קשור עם הד' אותיות של שם הוי"ה. אלא מה זה? אז זה שני הצדדים שהאלטער רבי בא להביא לנו. בקיצור, בסיכום, מה שתי הנקודות שהאלטער רבי מלמד? מצד אחד, אין הכי נמי יש מעלה במלאכים, צריכים לדעת את זה גם כן, וזה נוגע לכללות עבודת השם שהאלטער רבי

21:41 רוצה להסביר פה באיגרת התשובה. בפרט אחד, אין הכי נמי יש מעלה במלאכים. המעלה במלאכים זה שהם נקראים בשם אלוקים בגלוי. זה המעלה שלהם ולכן הם נקראים בשם אלוקים. למה? כי האור האלוקי חי בהם, בגלוי נמצא בהם. המעלה הזאת אצל נשמה בגלל הגוף לא רואים את זה, ולכן נשמה צריכים את המלאכים. אבל במהותם, אבל אם אתה שואל בעצם מהותה, אז נשמה היא חלק הוי"ה. ולא רק שהיא חלק הוי"ה, פעם היא הייתה חלק הוי"ה, אלא גם כשהיא ירדה למטה היא חלק הוי"ה. היי, למה הוא אומר למעלה? כמו שאמרנו, כי יש גם את הגוף שמסתיר, כי זה גם חלק מהכוונה שהגוף יסתיר, כדי שיוכל להיות בחירה, כדי שיוכל להיות עבודה, כדי שיוכל להיות כל העניין שהאלטער רבי רוצה להגיד פה, שיש מצוות ועבירות. אבל זה לא משנה גם את עצם העניין שהנשמה היא חלק הוי"ה. גם כשהיא יורדת פה למטה היא נשארת חלק הוי"ה. אז ממילא יוצא שזה ההבדל בין נשמה למלאכים, ולפי זה מובן למה האלטער רבי פה באיגרת התשובה מביא לנו את כל האריכות הזאת. כי באיגרת התשובה האלטער רבי רוצה להסביר שתי נקודות יסודיות בחיים של יהודים: לדעת מצד אחד מאיפה מגיע מקום האפשרות שיהודי יכול לעשות עבירה. איגרת התשובה באה להסביר איך יהודי יכול, רחמנא ליצלן, יש לו בחירה, הוא יכול להתרחק מהקדוש ברוך הוא. וזה אנחנו מבינים על פי כל הביאור הזה, שאם הנשמה הייתה חלק הוי"ה בגלוי פה למטה בלי שום הבדל, לא היה שייך בחירה, לא שייך בכלל שיהודי יתנתק מהקדוש ברוך הוא, לא היה שייך כל העבודה של תורה ומצוות, לא היה שייך תשובה, לא היה שייך בכלל פירוד, ולכן נוגע

23:38 להסביר את הצד הזה. לעיקר העניין האלטער רבי גם רוצה להסביר להפך, הכוח שיש ליהודי לחזור להתקשר לקדוש ברוך הוא. מאיפה מגיע כוח התשובה? כוח התשובה אצל יהודי מגיע מכיוון שיהודי הוא חלק הוי"ה והוא נשאר חלק הוי"ה בעצם מהותו. יהודי חלק מהקדוש ברוך הוא. והחלק הוי"ה כולל גם את, כמו שהאלטער רבי יסביר, שהיהודי מושרש בעצמות במקום הכי גבוה, ולכן יש לו את היכולת גם כן לתקן את כל הפגמים. אז זה כולו סה"כ של העניינים כדי להסביר מה האלטער רבי אומר. עכשיו לפי זה בוא נ-נ-נ-נראה את דיוק הלשון של האלטער רבי. שהאלטער רבי מתחיל להסביר, הוא אומר: יש הפרש עצום מאוד למעלה. למה הוא אומר את המילים ״יש הפרש עצום מאוד למעלה״? למה הוא מדגיש למעלה? לפי מה שהסברנו זה מובן, כי למטה לא רואים את זה. כי אם אתה מסתכל למטה, מה אתה רואה? אתה רואה שהמלאכים נקראים בשם אלוקים והנשמות לא נקראות בשם, השם, שם הקדוש ברוך הוא. אז ההפרש הזה זה למעלה, שלמעלה לפני שהם יורדים בגוף שמה זה עיקר ההפרש, שנשמה זה שם חלק הוי"ה, מלאך זה שם אלוקים. זה מצד אחד. לכן הוא מדגיש למעלה. אבל אידך גיסא, מה שהאלטער רבי ממשיך הלאה בפרק, מה הוא אומר? שאף על פי כן, גם למטה, אפילו אתה אומר שהמלאכים יש להם מעלה של חיים עליונים בהם. אבל איזה מדרגה של חיים עליונים? עליונים. לא יותר מזה. למה? כי שורש כל הנבראים, אפילו המלאכים, זה מחיצוניות של החיות, ולכן מה השם שלהם? שם אלוקים, לא שם הוי"ה. מה שאין כן הנשמות, השורש שלהם זה שם הוי"ה, וגם כשהיא יורדת למטה היא נשארת קשורה עם

25:52 שם הוי"ה. אה, יש התלבשות גם מצד האותיות, עשרה מאמרות נעשה עודף. זה רק כדי שיהיה לו קשר עם הגוף. לכן צריך את העניין הזה. אבל בעצם מה הוא עושה? הוא עדיין נשאר שם הוי"ה, ולכן כל כך נוגע הפגם שנעשה על ידי חטא ועוון, ולכן גם כן על ידי תשובה הוא יכול לחזור ולהתקשר לקדוש ברוך הוא. זה כולו סביב כדי להבין פה מה האלטער רבי רוצה. המשך העניינים בפרק.