לחיות חסידות – תניא · פרק 229 · 2020-09-12 · 19:41
תניא אגרת התשובה - הקדמה
תיאור הפרק
אגרת התשובה הקדמה כללית חידושו של רבינו הזקן באגרת התשובה ומבנה הספר
השמע המקורי · הערך על הרב אשר פרקש בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 אז לפני שאנחנו נתחיל ללמוד בפנים את איגרת התשובה, אני רוצה לעשות איזו הקדמה מסוימת. בכלל עניין התשובה זה עניין עיקרי בעבודת החסידות. חסידות גילתה, מתחיל מהבעל שם טוב, שהעניין של תשובה זה לא רק על חטאים ועוונות, אלא שעניין התשובה, זה מהות התשובה. עניין התשובה ועיקר התשובה זה עבודת מידות. תשובה זה "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה", שעבודת התשובה זה העבודה של הבן אדם כל החיים. עד כדי כך, כמו שמובא בשם הבעל שם טוב, שעיקר החסידות זה לגלות את העניין של עבודת התשובה. חסידות באה לעולם כדי, על פי מה שכתוב בזוהר, "משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא", שגם צדיקים צריכים לעשות תשובה. החסידות באה לעולם כדי לעשות בעלי תשובה, כדי לעורר, להסביר את העניין של תשובה ומהות התשובה, שכל אחד ואחד, גם צדיקים, צריכים לעשות תשובה. ידוע גם כן שהבעל שם טוב רצה לקרוא לחסידים בעלי תשובה. ככה כותב הרבי בליקוטי דיבורים, שלפני שתורת החסידות היה לזה שם, השם חסידים. כי ידוע שהשם חסידים הגיע מהמתנגדים, לא מה, לא מהחסידים. החסידים לא, לא חשבו על השם הזה. מתנגדים קראו לנו חסידים ואז נהיה השם חסיד. אבל השם הזה, השם לפני זה לא היה שם. הבעל שם טוב, היה זמן שהוא קרא לחסידים בעלי תשובה. רצו לקרוא לחסידים בעלי תשובה. אחרי זה השם הזה לא נשאר והשתנה, ואז נהיה חסידים. זאת אומרת, זה סתם לא סתם. אנחנו יודעים ששם, כמו שהבעל שם טוב עצמו אומר, ששם זה החיות, זה הנפש, זה המהות של הדבר. אז זה שהבעל-- החסידים, הבעל שם טוב רצה לקרוא את השם של תורת החסידות בשם בעלי תשובה, מראה שזה בעצם המהות של, של חסידות.
02:13 עניין התשובה. זה גם כן מה שהרבי כותב בליקוטי תורה כמה פעמים, "לא כטעות העולם", שתשובה היא על חטאים ועוונות. זאת אומרת ש"טעות העולם", העולם עד התגלות החסידות, העולם חי בטעות והעולם חשב שתשובה זה מילה ששייכת לבעלי תשובה, שאין כבן אדם שיושב ולומד תורה ומקיים את השולחן ערוך, אז הוא לא שייך לכל העניין של תשובה. "לא כטעות העולם", ואז מגיע ביאור החסידות. מה עניין התשובה? מה המידות? עניין התשובה. "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה", כל העניין של עבודת השם. יש גם כן סיפור ידוע שה-- יש סיפור שהרבי דיבר על זה הרבה פעמים גם כן. הרבי מספר את זה באריכות בליקוטי דיבורים, והרבי הרש"ב ב"תורת שלום" מספר את זה בקיצור. זה "תורת שלום", זה בחודש ד' תמוז תרס"ז. אז היה הרבי הרש"ב, היה אז בווירצבורג בגרמניה, ואז החסידים ביקשו מאמר ואז הוא אמר מאמר "היושבת בגנים". אחרי שהוא אמר את המאמר אז הוא דיבר את העניין, סיפר את הסיפור. הסיפור הזה זה עבר בקבלה מרבי לרבי, והרבי גם כן מסביר את הסיפור הזה בפארברענגען של חודש ד' תמוז. הסיפור היה שהמיטלער רבי פעם אחת, המיטלער רבי כשעדיין היה צעיר, הוא עשה תענית חלום, והאלטער רבי נודע לו שעושה תענית חלום. האלטער רבי נתן לו עונש על זה כי היה צריך לשמור על הבריאות. האלטער רבי לא, לא הסכים עם זה שהוא עשה תענית, ואחרי זה הוא שאל אותו מה היה החלום, למה הוא עשה תענית חלום. תענית חלום עושים כשיש חלום לא טוב. מה היה החלום? הוא לא רצה, לא רצה להגיד. היה בזה אריכות בזה, ובסוף הוא גילה מה היה החלום. החלום היה שהוא ראה
04:22 בחלום את האלטער רבי וראה שמה עוד שני אנשים שהוא לא ידע מיהם. אחד היה ציור כזה ואחד היה בציור כזה. הוא מצייר אותם. אחד היה יותר גבוה, אחד היה יותר נמוך, אחד היה עם רגל אחת יותר עבה מהרגל השנייה. כל מיני ציורים, שאחרי זה הוא אמר לו שזה היה הבעל שם טוב והמגיד, אה, והיה שמה גם האלטער רבי. והיה נהר, והנהר היה, מים הלכו עם הרבה שצף, עם הרבה קצף, עם הרבה רעש, עם מהירות, ועל הנהר היה כמו עץ, כמו קורה או איזשהו לוח של עץ. ואז, אה, לא זוכר אם הבעל שם טוב עלה, אבל המגיד עלה וזה התנענע, ואז האלטער רבי עלה והוא עבר את כל הנהר מצד לצד בלי להתנענע. זה היה כל החלום. והמיטלער רבי צם. נראה לי שהרבי, כשסיפר את הסיפור, הוא אומר, הוא אמר איזה ביטוי, אני לא, לא... קשה להבין מה היה פה כל כך חמור בחלום שלאחריו הוא צם. אבל זה היה החלום. וכשהמיטלער רבי סיפר לאלטער רבי את הדבר, החלום, אז האלטער רבי פתר לו את החלום ואמר לו שהסיבה למה הוא הלך על ה, על המים והוא לא נפל, שיכל לעבור את כל הנהר בלי להתנענע, זה בגלל שהוא עושה בעלי תשובה. זאת אומרת שאצל האלטער רבי, המגיד היה יותר עשיית צדיקים, ואצל האלטער רבי היה יותר עבודת עשיית בעלי תשובה. ככה, ככה, ככה הוא הסביר. אז הרבי מדבר על זה בשיחות של חודש ד' טבת. הרבי דיבר על זה בתשמ"א, תשמ"ב. כמה פעמים כשהיה חודש ד' טבת הרבי היה מספר את הסיפור הזה, אה, סיפור של חודש ד' טבת והתיקון שהרועה שהרבי
06:27 לוקח מהסיפור הזה לדעת את המעלה של, של עבודה של תשובה. שהאלטער רבי, מה פירוש האלטער רבי עשה הרבה בעלי תשובה? שהכוונה היא לא רק פשוטו בפועל שהאלטער רבי עשה בעלי תשובה בפשטות, אלא הכוונה בעיקר זה מהות התשובה. זה שהאלטער רבי הסביר במאמרים שלו כאן באיגרת התשובה וגם במאמרים בלקוטי תורה, כל מיני מאמרים שהאלטער רבי הסביר. הוא גילה את כל דרך התשובה בעבודה הפנימית, אה, שעם זה הוא עשה בעלי תשובה לא רק מבעלי תשובה ואנשים בעלי חטאים ועוונות, שגם זה היה אצלו, שהוא פעל הרבה. אבל גם העניין הזה שאפילו אצל אנשים גדולים, צדיקים וכולי, הוא פעל את חסידים גדולים שאצלם יהיה עניין התשובה האמיתי, כמו שהוא מסביר פה גם בהמשך של איגרת התשובה. אז בזה אנחנו רואים, הסיפורים האלה, אנחנו יכולים לראות שהעניין של תשובה בחסידות תופס מקום מאוד מרכזי, מאוד עמוק, מאוד פנימי. זה דרך שלמה בעבודת השם. וגם כשמדברים על תשובה כפשוטה, שבעצם איגרת התשובה באה לדבר על תשובה כפשוטה, אה, בפשטות, אפשר לראות האלטער רבי באיגרת התשובה, כל הפרקים הראשונים הוא מדבר על עבירות כפשוטה, על מצוות עשה, מצוות לא תעשה, כריתות, מצוות בין אדם, אה, עניינים של מצוות בין שמיים. זה הלב טולס. אז האלטער רבי בא בפירוש לבאר איך לעשות תשובה על עבירות בפועל, אה, אז גם בזה רואים את החידוש הנפלא, את המהפכה, את גילוי החסידות, איך זה לעשות תשובה. אפשר להגיד שעד האלטער רבי, עד הבעל שם טוב, אבל הבעל שם טוב לא הסביר. הבעל שם טוב גילה את הנקודה. אבל עד האלטער רבי, שלא היה איגרת התשובה, אז ההסתכלות תמיד על עניין התשובה כמו עניין שקשור עם, עם עבודה
08:25 קשה מאוד, עם עבודה של מרירות, עם בכיות, עם תעניות וסיגופים, עם זה משהו שלא משתחררים מזה כל החיים, זה לסבול וכל הזמן לחשוב על הדברים הרעים שעשית ו-ו-ו-וכולי וכולי. תיקונים וכל מיני תיקונים ותיקונים ותיקונים. ככה כתוב בהרבה ספרים גם כן, כשקוראים את הספרים כמו חובת הלבבות, ראשית חכמה ו-ושערי תשובה של רבינו יונה, כל מיני ספרים של גדולי ישראל שנכתבו בדורות שלפני האלטער רבי, מדברים על גדולי ישראל האמיתיים. לא סתם מוסיף ספרים סתם, מדברים על ספרי מוסר אמיתיים, גדולי ישראל. אבל אפשר לראות שעד הזמן של הבעל שם טוב, האלטער רבי, אז התשובה נתפס יותר כמו עבודה שקשורה עם לשבור את הלב, לשבור את הגוף, ל-ל-ל-- והמרירות והלב נשבר, ובזה עיקר הנקודה. וכל מיני פעולות של תיקונים שצריכים לעשות. ואז הגיע הבעל שם טוב ובעיקר האלטער רבי, כמו איגרת התשובה, הוא נותן לנו הסתכלות חדשה מה זה מהות התשובה ואיך שזה מתבטא גם בפועל ממש בעבודת התשובה בפועל. אז זה קצת יסוד כדי להבין מה אנחנו הולכים ללמוד פה באיגרת התשובה. ונגיע לשם, איגרת התשובה. דבר מאוד מעניין שהרבי דיבר, שהשם איגרת התשובה, למה האלטער רבי קורא לזה איגרת התשובה? אז בכלל סתם פה קצת היסטוריה, דברים ידועים קצת. אבל אולי יש כאלה שלא יודעים שהאיגרת התשובה לכתחילה לא היה בתוך התניא. כשהאלטער רבי הדפיס את התניא פעם ראשונה אז היה רק שני חלקים הראשונים, ליקוטי אמרים ו-ואיך קוראים לחלק השני? שער היחוד והאמונה. זה היה כל התניא וזה מה שנדפס בתקנ"ז. אחרי זה היה איגרת התשובה. זה היה קונטרס, איגרת. זה לא היה קשור, זה לא היה הספר. זה היה. זה היה איגרת שזה, זה
10:39 היה בין החסידים, הסתובב, אחרי זה גם אפילו נדפס, אבל נדפס לגמרי בפני עצמו, לא, לא בתור חלק מהליקוטי אמרים. וגם כן האיגרת התשובה כפי שזה נדפס לכתחילה זה גם לא היה בדיוק אותו לשון כמו שיש לנו. זה היה דומה אבל לא אותו דבר. יש שם הרבה פרטים שנמצאים שמה ולא נמצאים פה. זאת אומרת בכמה פרטים פה זה אפילו יותר בקיצור, יש דברים שפה יותר באריכות. כל הסדר היה אחרת. איגרת התשובה מהדורא קמא. אחרי זה במשך השנים האלטער רבי הגיה את זה וחלקים מסוימים נכתב מחדש ואז נעשה שתים עשרה הפרקים של איגרת התשובה, עד שב-- אם אני לא טועה בתקס"ו, שזה כמעט עשר שנים אחרי שנדפס התניא, שני החלקים הראשונים, אז נדפס התניא יחד עם איגרת התשובה ואז קראו לזה חלק שלישי. אפשר לראות שבתניא החדשים יש כתוב ליקוטי אמרים חלק שלישי, כי זה מההוספות ותיקונים שהרבי תיקן בתניא, אבל בתניא הישנים זה לא כתוב. לא קוראים לאיגרת התשובה חלק שלישי. אז הרבי מדבר על זה באחד מהשיחות. דרך אגב, כאן המקום במאמר המוסגר, אבל זה עניין עיקרי, שאיגרת התשובה הרבי נתן הרבה ביאורים. איגרת התשובה זה אחד מהעניינים הכי, או הכי, אולי לא אחד מ-- הוא החלק שהכי הרבה ביאורים יש מהרבי. הרבי פשוט השקיע באיגרת התשובה גם בדיבור וגם בכתיבה. בדיבור היה כמה שנים. היה כמעט שלושה שנים שהרבי כל פרשת שבוע אמר ביאור באיגרת התשובה. מתשכ"ט עד תש"ל. כל פרשת שבוע שהרבי התוועד, אם זה היה בימי החול או אם זה היה בשבת, הרבי כל פרשת שבוע היה אומר ביאור בחלק מאיגרת התשובה. הרבי עבר על כל האיגרת התשובה מההתחלה עד הסוף ועל
13:01 כל קטע הרבי אמר ביאור. זה אחד מהדברים הנפלאים שאפשר לראות את הנפלאות מתירוציו. איך הרבי ביאר את כל איגרת התשובה מההתחלה עד הסוף. אחר כך הרבי גם כן ביאר את ההגהות. ההגהות של רבי לוי. יש את ה-- רבי לוי כתב שמונה עשרה הגהות על איגרת התשובה. והרבי בתש"ל, הרבי התחיל להסביר כל שבת אחת מההגהות של רבי לוי על התניא. מזה יצא אחר כך הליקוטי שיחות על איגרת התשובה, שזה השמונה עשרה הגהות של רבי לוי עם הביאורים של הרבי, ביאורים נפלאים ויסודיים. זה בדיבור. ובכתיבה, אז כשהרב ויינברג לימד את השיעורים בספר התניא ברדיו, אז הרבי הרי היה מגיה כל שיעור גם בליקוטי אמרים. אבל אפשר לראות במוחש את ההבדל מן הקצה אל הקצה, שהשיעורים בליקוטי אמרים והשיעורים בשער היחוד והאמונה יש רק קצת הגהות פה ושם, שורה, מילה פה, אבל לא איגרת התשובה. ההגהות שהרבי נתן על איגרת התשובה זה ריבוי הגהות בכמות ובאיכות ממש באין ערוך. חלק מההגהות אחרי זה גם כן נדברו בשיחות, כאילו בדיבור יש חלק ש... אבל זה עולם שלם. זה תורה שלמה שהרבי פשוט מלמד אותנו את העומק של איגרת התשובה. אז על כל פנים למעשה לענייננו. אז באחת הפרשות שבוע, אז בהתחלה הרבי הסביר למה השם איגרת התשובה. למה האלטער רבי קרא לזה בשם איגרת. איגרת זה מכתב, ומכתב מראה שני דברים. מכתב שולחים למקום רחוק, וגם שמכתב זה משהו שזה לא קבוע, זה לא דבר קבוע. אז הרבי הסביר על זה בדיוק שזה הנקודה של תשובה. שתשובה זה מקום רחוק, שהבן אדם, נשמה יורדת לעולם ומתרחק מאלוקות, ושם שייך כל העניין של תשובה. כמו שכתוב בליקוטי תורה פרשת השבוע, פרשת
15:17 בלק, האלטער רבי כותב שעיקר תכלית ירידת הנשמה, תירוצו האמיתי. למה הנשמה ירדה למטה? כי הנשמה למטה ומכאן אפשר תשובה, וממילא לכן זה איגרת, מקום רחוק. דווקא כשהנשמה ירדה למטה, התלבשה בגוף גשמי ונהיה רחוק מאלוקות, ממילא שמה שייך עניין התשובה, לכן זה מכתב שכותבים את זה למקום רחוק. וגם שאיגרת זה לא משהו קבוע, מכיוון שעבודה של תשובה זה עבודה בתור אמצעי. זאת אומרת זה עבודה כדי לגלות את הנשמה. זה כמו משהו בעבודה של תשובה, נרגיש שזה לא עבודה קבועה, זה עבודה בשביל להוריד את ההעלמות והסתרים כדי שיוכל להגיע להשגה יותר עמוקה באלוקות. זה הרבי הסביר. היה עוד ביאורים על פי קבלה. גם הביאורים מהפירוש של המילה איגרת, הרבי קישר את זה עם איגרת הפורים. היה אריכות גם כן עוד עניינים, אבל בפשט זה היה ביאורים שהרבי הסביר למה קוראים לזה איגרת התשובה. גם כן הרבי הסביר למה זה חלק שלישי. מה הרמז בזה שאיגרת התשובה זה חלק שלישי? אז הרבי דיבר על זה שהתניא מחולק או בארבעה חלקים: ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה, איגרת התשובה ואיגרת הקודש, קונטרס אחרון נכלל באיגרת הקודש גם כן; או לפעמים מחלקים את זה לחמישה חלקים: ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה, איגרת התשובה, איגרת הקודש וקונטרס אחרון. אם מחלקים את התניא לארבעה חלקים אז זה יוצא כנגד הד' חלקי שולחן ערוך: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט. אם מחלקים את התניא לחמישה חלקים אז זה כנגד חמישה חומשי תורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. אז הרבי אמר שזה דבר מאוד מעניין. הספר איגרת התשובה זה, אם אנחנו מסתכלים על התניא כמו חומש שיש חמישה חלקים,
17:27 אז זה ויקרא, וזה בדיוק הקשר. ספר ויקרא זה ספר של תשובה. העבודה זה קרבנות. זה כל מה שמדובר בספר ויקרא. אז זה העניין שדווקא איגרת התשובה זה הספר השלישי בתניא כנגד ספר ויקרא. קרבנות בעיקר זה הרי העניין של תשובה. אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מדובר על בן אדם שצריך לתקן. כמו שאתה רואה בעוד מעט הולך להסביר פה, כמו עולה, כמו חטאות. ואז איגרת התשובה זה כנגד ספר ויקרא, שזה נקרא החמור שבספרים. כי עבודה של תשובה זה עבודה כבדה, עבודה עמוקה. מאידך גיסא, אם אנחנו מדברים על איגרת התשובה כמו ד' חלקי שולחן ערוך, זה החלק השלישי. הרבי מסביר את ארבעה חלקי שולחן ערוך. אורח חיים זה ליקוטי אמרים. אורח חיים זה החלק בשולחן ערוך שמדבר על יהודי, איך צריך לחיות ביום יום. הדרך זה בתניא ליקוטי אמרים, זה החלק בתניא שמסביר איך צריך את העבודה של ה' כל יום. יורה דעה זה מלשון דעת, עניין של דעת קשור עם שער היחוד והאמונה שמתחיל ״וידעת היום״. ולאחרי זה יש אבן העזר, שזה כנגד איגרת התשובה. מה זה אבן העזר? אבן העזר מדבר על גיטין וקידושין, גיטין וקידושין. זה קשור עם איגרת התשובה, שיהודי מתרחק מהקדוש ברוך הוא על ידי חטא ועוון. זה עניין של גיטין. וכאשר עושה תשובה זה עניין של עסק של קידושין, וכל העניין של איש ואישה והקשר של איש ואישה הכל קשור עם העבודה של תשובה. ואחרי זה יש את העניין השלישי. הרבי גם כן הסביר שזה מרומז במילה אבן או עזר, עניין של עזר וסיוע בעבודת התשובה וכו'. הרבי הזכיר כמה פרטים. חושן משפט מדבר בענייני ממונות, וגם באיגרת הקודש
19:22 רואים שהוא מדבר בעיקר בענייני ממונות. אז זה, אז זה הד' חלקי שולחן ערוך שזה בתניא. אז איגרת התשובה זה קשור עם אבן העזר. פלוס לזה כמה פרטים בתור הקדמה לעניין של איגרת התשובה, ובעזרת השם בשיעור הבא אנחנו נתחיל להיכנס בפנים.