לקוטי אמרים תניא - פרק מ"ו - חלק ט

00:01 האלטער רבי התחיל להסביר פה את ברכת המצווה על יסוד כל מה שלמדנו פה, העניין של כמים הפנים לפנים. אז האלטער רבי התחיל להסביר את העניין של ברכת המצווה, שכל הנקודה של כמים הפנים לפנים שדיברנו פה, האהבה של הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל, הכל נרמז בלשון הברכה שאומרים לפני שמקיימים מצווה, של קידשנו במצוותיו וציוונו. האלטער רבי הסביר פה שמה הגדר של קידשנו במצוותיו וציוונו, שזה קידשנו מלשון קידושין. וקידושין, מה הגדר של קידושין? העניין של קידושין זה שהאיש מקדש את האישה. מזמין את האישה, מקדש את האישה, מייחד את האישה. בשביל מה? כדי שאחר כך יבוא האיחוד של נישואין. על דרך זה גם כן בנוגע לקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא במתן תורה... למה יש מקום מאחורה? אה? שומעים יותר טוב מאחורה. עם רגל בחוץ, צריכים לעמוד ככה כדי שיוכלו לברוח באמצע. לא אכפת לי מהכבוד שלי, זה הכבוד של התניא. שיעור תניא זה אחד מהעניינים הכי רציניים, העניינים העיקריים. על כל פנים, האלטער רבי מסביר פה, אם ככה, שיש פה את המטרה. על דרך זה בנוגע לקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, שהעניין של קידושין, שהקדוש ברוך הוא קידש את עם ישראל במתן תורה. ומה הייתה המטרה של הקידושין? העניין של הנישואין, שבשעה שהוא מקיים את המצוות הוא מתאחד עם הקדוש ברוך הוא. ממשיך האלטער רבי הלאה ואומר פה: וזהו שאומרים. כן, בדף, בשורה הרביעית למעלה. וזהו שאומרים אשר קידשנו במצוותיו. עוד פעם האלטער רבי חוזר על אותן מילים שהוא אמר קודם. האלטער רבי אמר את זה גם קודם, שלוש שורות למטה בדף מאה שלושים. וזהו שאומרים אשר קידשנו במצוותיו. וכאן האלטער רבי עוד פעם חוזר על

02:48 אותו דבר. רק מה? הוא נותן פירוש אחר. וזהו שאומרים אשר קידשנו במצוותיו, שהעלנו למעלה לקודש. שואל האלטער רבי, מה הפשט אשר קידשנו במצוותיו? כאן האלטער רבי מוסיף פירוש חדש: אשר קידשנו במצוותיו. מה הפירוש? שהקדוש ברוך הוא הרים אותנו, העלה אותנו למדרגת קודש. זאת אומרת, יש כאן שני פירושים שונים בפסוק אשר קידשנו במצוותיו. הפירוש הקודם היה קידשנו מלשון קידושין, כמו אדם מקדש אישה. הקדוש ברוך הוא קידש את עם ישראל בעניין של קידושין. גם המטרה בקידושין זה כדי להגיע לאיחוד. אבל מה הגדר של קידשנו? קידשנו זה מה שהקדוש ברוך הוא, עניין של קידושין. והפירוש השני, האלטער רבי אומר פירוש חדש, שקידשנו זה הולך על מדר-- על המדרגה. מדרגת אלוקות שנקרא בשם קודש. שאלוקות, יש דרגה באלוקות שנקרא בשם קודש, הקדושה של הקדוש ברוך הוא. והפשט אשר קידשנו במצוותיו, שהקדוש ברוך הוא הרים אותנו למדרגה הזאת של קודש. שהעלנו למעלה לקודש. האלטער רבי, הרים אותנו למדרגה הזאת. זאת אומרת, מה ההבדל בין הפירוש הראשון לפירוש השני בפשטות? הפירוש הראשון האלטער רבי מדבר בנוגע לבן אדם, בנוגע לבן אדם. זאת אומרת, מה שהקדוש ברוך הוא עשה לבן אדם, שקידשנו, לשון קידושין. הוא לקח את הבן אדם והוציא אותו ממצרים לארץ. הוא קידש אותו, הוא הבדיל אותו, קידש אותו, הזמין אותו בשביל המטרה של נישואין. הפירוש השני מדבר באיזו דרגה באלוקות הוא הביא אותנו. אז העניין קידשנו, מה קידשנו? דרגת העליון שנקרא בשם קודש, שזה הקודש של הקדוש ברוך הוא, קודשא בריך הוא. והפשט קידשנו זה שהוא העלנו לקודשא בריך הוא. עוד מעט נראה איך האלטער רבי יקשר את שני הפירושים. עוד מעט תסביר יותר טוב מה

05:01 החילוק בין שני הפירושים ואיך הוא מקשר אותם. קודם נקרא קצת בפנים, בתוך התניא. וזהו שאומרים אשר קידשנו במצוותיו, שהעלנו למעלה למדרגת קודש העליון על ידי המצוות. הקדוש ברוך הוא העלה את הבן אדם לדרגה של קודש העליון. מה זה הדרגה שנקרא קודש העליון? שהיא קדושתו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. מה זה קודש העליון? זה הקדושה של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. וקדושה היא לשון הבדלה, מה שהקדוש ברוך הוא מובדל מכל העולמות. והיא בחינת סובב כל עלמין, מה שאינו יכול להתלבש בהן. כאן האלטער רבי מסביר מה הפשט קודש העליון. קודש העליון, אומר האלטער רבי, קודש לשון הבדלה. איזה הבדלה מדברים פה? זה ההבדלה שהקדוש ברוך הוא מובדל מכל העולמות, שזה הבחינה של סובב כל עלמין. הבחינה של סובב כל עלמין זה אלוקות שלמעלה מעולם, מובדל מהעולם, שלא יכול להתלבש בעולם. ולדרגה הזאת הקדוש ברוך הוא העלה, מעלה את היהודי בשעת קיום המצווה. זה הקדושה של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. בואו נבאר קצת את העניין יותר בפרט. מה האלטער רבי אומר פה? זאת אומרת כך, כולם יודעים, כתוב בחסידות בכל המקורות באריכות בכמה וכמה מקומות שיש בהמשכה של אלוקות שתי דרגות. באופן כללי יש את הבחינה של אלוקות שמתלבש בעולם. בכללות זה עניין של אור ממלא כל עלמין. ויש את הבחינה של אלוקות שהוא מובדל מהעולם. בכללות זה העניין של סובב כל עלמין. ההבדל בין אור ממלא כל עלמין ואור סובב כל עלמין, שאור ממלא כל עלמין זה אור כזה שמלובש בעולם באופן פנימי, באופן שהעולם יכול לקבל ולהרגיש את הבחינה הזאת שמתגלה בו, כי הוא מתגלה

07:05 לפי הגדרים של העולם. ובלשון חז"ל, מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקדוש ברוך הוא ממלא את העולם. אז כמו בנפש וגוף, אז הנפש מתלבשת בגוף, אז מתלבשת בכל איבר ואיבר לפי הכלי, לפי עניינו. במוח מתלבש שכל וברגל הילוך, וכל איבר מקבל את ההשפעה של הכוח לפי התכונות שלו. על זה זה גם כן מגיע לאור הממלא כל עלמין, שזה אור כזה שמתלבש בכל עולם ועולם, ובכל ספירה וספירה, ובכל נברא ונברא לפי הגדרים שלו, והנברא תופס אותו בפנימיות. זה נקרא התלבשות פנימית, חיות פנימית. מה שאין כן העניין של סובב כל עלמין. על העניין של סובב כל עלמין אומרים שהוא קדוש ומובדל. מה פשט קדוש ומובדל? שזה אור כזה שהעולם לא יכול לקבל את זה. הוא למעלה מגדרי העולם. זה אור כזה שהוא בלתי מוגבל, וממילא העולם לא יכול לתפוס אותו, לא יכול לקבל אותו, ולכן ההתגלות שלו זה לא באופן פנימי. ההתגלות שלו זה באופן מקיף, ולכן זה נקרא בשם קדוש. קדוש ומובדל, שהוא נשאר למעלה מעולם. הוא לא מתלבש בפנימיות של עולם. נלמד בעזרת השם בפרק מ"ח, שזה פרק מאוד מיוחד, שהאלטער רבי שם מסביר באריכות, בפרוטרוט, את החילוקים בין ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. ובמילא זה פשטו. זה הפירוש של המילה קדושה, שקדושה זה בחינה כזאת שבאה מצד גודל עניינה, גודל מעלתה. הוא מובדל מעולם, העולם לא יכול לקלוט את זה בפנימי, זה נשאר קדוש ומובדל. כמו שאומרים על בן אדם איש קדוש. אז מה הכוונה איש קדוש? הוא בן אדם מובדל ובן אדם מיוחד, נעלה, שאנשים רגילים לא יכולים להבין אותו, לתפוס אותו. הוא בדרגה שונה. על דרך זה גם כאן כמובן יש איזה

08:54 באין קץ בחינה של קצה וכולה. אז כאן האלטער רבי מוסיף עוד יותר. האלטער רבי לא אומר סתם העניין של קדושתו של הקב"ה, אלא האלטער רבי מדגיש פה בלשון שלו שהיא קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו. מה ההוספה של הלשון בכבודו ובעצמו? זאת אומרת שגם בעניין של סובב כל עלמין יכול להיות כמה דרגות. וכאן מדובר על איזה דרגה בסובב כל עלמין. איזה דרגה בקודש? הקדושה של הקב"ה בכבודו ובעצמו. לפני זה בעמוד הקודם האלטער רבי גם כן השתמש עם המילים בכבודו ובעצמו. כן, אתם זוכרים? היה בפרק הקודם, בעמוד הקודם. האלטער רבי דיבר בנוגע לקב"ה שירד למצרים, אז הוא גם כן השתמש בלשון, הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד לשם. גם כאן האלטער רבי מדגיש את המילים בכבודו ובעצמו, וכשם הוא דיבר בנוגע לתנועה של יציאת מצרים, בכבודו ובעצמו, הקב"ה ירד למצרים לא על ידי מלאך אלא על ידי שליח, וכאן הוא משתמש באותה לשון, בכבודו ובעצמו, בנוגע לעסק של יהודי, מתקשר לקב"ה, בנוגע לקיום המצוות, שהעסק שלו של יהודי מתקשר לקב"ה. לאיזה דרגה הוא מתעלה? מתעלה לדרגה של איזה בחינה של קדושה עליונה, ואיזה בחינה של קדושה עליונה? בכבודו ובעצמו. זה הרי קשור עם כל המשל שדיברנו קודם. רק כמובן כבר הזכרנו כמה פעמים מה החידוש של האלטער רבי פה בעצם עם החדר לפנים מחדר. לא רק העניין, הקשר בכלל בין המלך עם האיש הנבזה ושפל, אלא כל החידוש של האלטער רבי פה שבכבודו ובעצמו, שהמלך כפי שהוא ברום ונישא, מלך גדול, ברום גדולתו ואוכלוסיו, וכפי שהוא ככה הוא יורד לאיש הפשוט עם כל גודלו שלו. ואיפה הוא מעלה? לוקח את האיש הפשוט, מכניס אותו חדר בפנים,

11:06 חדר לפנים מחדר למקום שלו בכבודו ובעצמו. זה המקום הכי עמוק עמוק שאיש לא יבוא ונכנס לשם. זה כל העניין של האלטער רבי במשל, החדר לפנים מחדר. על דרך זה גם כן בנוגע לעניין שלו, בנוגע אלינו. משום גם כן אומרים אותו דבר, שמצד אחד הכוונה היא שהקב"ה ירד למצרים. איזה בחינה בקב"ה? הבחינה של בכבודו ובעצמו, שזה הבחינה הכי גבוהה בסובב כל עלמין, הבחינה של בכבודו ובעצמו. ולאיזה דרגה הקב"ה מעלה אותנו? לבחינה של סובב כל עלמין. אבל איזה בחינה של סובב כל עלמין? קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו. מה הדיוק בכבודו ובעצמו? זה הגיע לקדושתו יתברך. אז בכלל מוסבר שיש בסובב כל עלמין שתי דרגות. יש יותר מזה, אבל במקור מדובר על שתי דרגות. יש מה שנקרא סובב כל עלמין, ויש מה שנקרא הסובב האמיתי. זאת אומרת יש בחינה שהוא סובב ומה שנקרא למעלה מעולם, קדוש הוא. אבל יש לו שייכות לעולם. אה? מה אמרתי לך? שהוא קדוש ומובדל, אבל הוא שייך לעניינים של עולם, יש לו שייכות. אבל יש בחינה של קדוש ומובדל, שהוא כזה קדוש ומובדל שלגמרי מובדל, שהוא בכלל לא בגדר שייכות. כשאתה אומר סובב כל עלמין, אז אתה כאילו למעלה מעולם ומקיף, אבל בהא גופא שאתה אומר כל עלמין, זאת אומרת שיש לו איזושהי שייכות לעולם, הוא למעלה מזה. בהא גופא שאתה מבדיל אותו מהמציאות של העולם, זאת אומרת שיש לו איזה יחס לעולם, אלא מה, הוא למעלה מזה. אז יש לו שייכות. מה שאומר הסובב האמיתי, הכוונה היא בעצמו. הבדלה כזאת שלמעלה לגמרי מגדר שייכות לעניינים. הרבי פעם בהתוועדות דיבר על העניין הזה. הרבי אמר על זה משל מאוד מעניין.

13:08 הרבי דיבר על חילוק בין סובב כל עלמין לסובב האמיתי. אז בכללות מה זה סובב? סובב זה שלמעלה מהגבולות, אבל בלמעלה מהגבול יכול להיות למעלה מהגבול אבל שייך. נו? יכול להיות למעלה מהגבול אבל שייך לגבול. אבל יכול להיות כזה למעלה מהגבול שהוא בכלל לא בגדר גבול. זה שני, שני אופנים בבלי גבול, שני אופנים בסובב. אז הרבי אמר איזה משל מאוד, מאוד גשמי ומאוד מעניין. הרבי דיבר בעניין הצדקה. הרבי אמר שיש בנתינת צדקה יכול להיות שלושה אופנים. יש אופן אחד בנתינת צדקה, זה שאתה לוקח כסף שאתה קיבלת. הרווחת כסף. סוף החודש. לא יודע. קיבלת שכר, קיבלת משכורת. הרווחת כך וכך כסף. כן? נגיד בן אדם הרוויח אלף דולר, אז הוא הלך והוא לקח מאלף דולר, לוקח מעשר, חומש, מוציא מזה את הסכום וזה נותן לצדקה. זה נקרא צדקה במדידה וגבול. צדקה על פי החיוב. כמה שצריכים לתת, בגוף יש חיוב. אחד חיוב, שני חיובים, מעשר, חומש, על כל פנים. הוא עשה חשבון כמה יש לו והוא נתן את ה-ה-האחוזים כמה שהוא צריך לתת על פי ההלכה על פי זה. יש אופן יותר נעלה שהוא לא מסתכל על הסכום. הוא מכניס את ה... הרבי אמר, הוא מכניס את היד לתוך הכיס והוא מוציא כמה שיוצא לו שטרות ונותן את זה לעני. אז איך? אז כאן אין, אין, הוא יכול להיות שייצא לו מאתיים דולר. יכול להיות שייצא לו חמש מאות דולר. הוא פשוט הכניס את היד לתוך הארנק ומה שיצא לו נתן לו. אז הוא נתן. אז שמה זה כבר עניין של, של בכל מידה בחינת העניין של בלי גבול. אבל מה? סוף כל סוף יש לזה תכל'ס, זה

15:11 למעלה מחשבון, אבל יש לזה שייכות של חשבון. למה? כי הבן אדם הכניס את היד לכיס. הוא ידע שבכיס שלו יש אלף דולר והוא לא נתן את כל האלף דולר. הוא נתן חלק, רק הוא לא יודע אם החלק הזה היה עשר אחוז, עשרים אחוז או שלושים אחוז או חמישים אחוז. אבל לפחות הוא יודע שזה היה חלק ולא הכול. חלק ממה שיש לו. אז החשבון הזה, זה כאילו זה, זה סובב, אבל זה שייך. זה לא תכל'ס, זה בלי גבול, אבל יש לזה שייכות לגבול. אופן שני הרבי אמר, אבל יש אופן אחר. אופן אחר זה שהבן אדם נותן צ'ק לגבאי צדקה והוא כותב, אומר לגבאי צדקה שהגבאי צדקה יכתוב את המספר. אתה תכתוב כמה זירוס, כמה אפסים אתה רוצה להכניס. הו, זה קשה. זה לא סיפור פשוט. הגבאי צדקה, יכול להיות שהוא ידע לנצל אותך ויכתוב אפסים. אצל הרבי היה כזה סדר. היו כמה וכמה חסידים. היה להם את הדבר הזה שהיו נותנים לרבי צ'ק פתוח שהרבי יכתוב את הסכום. הרבי דיבר על זה. זה היה אצל חסידים גדולים, קדושים. זה לא היה קל, זה היה קצת... היה פעם כמה חסידים שעשו את זה וכמה הרבי קיבל וכמה הרבי החזיר להם. אז הרבי אמר פעם הוא החזיר. הוא אמר, אני לא מעוניין שיתנו לי צ'ק פתוח. זה קצת להראות שאתה מקושר. אחרי זה תלך לרופא שיבדוק לך את הלב כי אתה לא יודע מה, איזה מספר. אז הרבי ידע מי הוא כלי לזה, מי לא כלי לזה. לכמה הרבי החזיר את הצ'ק, כמה הרבי קיבל. זה היה פעם כזה סיפור. אז הרבי הסביר שזה לתת צ'ק פתוח. זה

17:00 תנועה של בלי גבול, זה, זה, זה, זה מעיד על זה, זה סובב. זה לגמרי לא בגדר, בגדר הגבול, אתה לא יכול לדעת מה הגבול. תבדוק איזה סוג יש לו, על כל פנים. זה משל הרבי אמר, אז נגיע לענייננו. אז אותו דבר גם כאן. כשהרבי אומר פה על גודל העילוי של מצווה, שהמצווה מקשרת אותך עם הניצוץ. קידשנו במצוותיו, מה הפשט? קידשנו, שהוא קידש אותנו, שהוא העלה אותנו לבחינה שלו, לקדוש ברוך הוא. על ידי מצווה מרים, מרים את היהודי לבחינה שלו, לקדוש. איזה בחינה של קדושה עילאה לומד הרבי זה? זאת אומרת, איזה בחינה של סובב? איזה בחינה של הקדושה? עצמות. לא קדושה, לא סובב ששייך לעולמות, אלא הבחינה של מהות עצמו שבבחינה הזאת של סובב שלמעלה לגמרי מגדר שייכות לעולמות, שזה הרי כל החידוש של מתן תורה, של מתן תורה. יגלה הבחינה של, של מצוות, שהמצוות של העצמות, המצוות כפי שהם למעלה מבחינה של סובב כל עלמין, המצוות כפי שקשורים עם המהות והעצמות. והיהודים יגיעו לבחינה הזאת על ידי קיום המצוות. אז ממילא, אז זה הנקודה שהרבי מסביר פה שני הפירושים שיש בעניין של קידוש, של קידשנו במצוותיו. פה נראה לנו הרבה זמן, אבל על כל פנים בקיצור. מה ההבדל בין שני הפירושים כאן בעניין של קידשנו במצוותיו? אז אם, אם אנחנו מסתכלים טוב אפשר לראות שהרבי כתב פה בביאור על הפסוק, הרבי כתב פה את שלושת העניינים שדיברנו, ונגיע לעניין של כמה, על כל פנים. הזכרנו בשיעור הקודם שיש כאן שלושה פרטים בעניין שלו. יש את העניין של יציאת מצרים, שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מהגלות. יש את העניין של מתן תורה, שזה היה עניין של

19:20 שהקדוש ברוך הוא היה נקודה. הקדוש ברוך הוא התחבר עם עם ישראל. הקידושין, נקרא לזה. ויש את העניין של קיום המצווה, שאז נהיה כלי ממש האיחוד של יהודים עם הקדוש ברוך הוא. כמו במשל של המלך מוציא אותו מהשפלה, יש מה שלוקח אותו חדר לפנים מחדר, ויש את האיחוד, החיבור ונישואין. אז שלושת העניינים האלה נמצא פה בשני, בכל שני הפירושים שהוא מביא. עוד אומר, קודם מקדש אישה, אז מקדש אישה. יש כאן שני פרטים. קידש אישה. יש את העניין של עושה לה אכולי עלמא כהקדש. מה שהבחורים לומדים פה בגמרא קידושין, שזה העניין של הבדלה, שזה על דרך מה שאומרים יציאת מצרים. להוציא אותו מהגלות. הוא הבדיל אותנו מכל העמים. זה הנקודה הראשונה, הקידושין. אחרי זה יש את העניין של מתן תורה, הקידושין, ואיש אחד באיחוד עמו. שזה הנקודה של להביא אותו חדר לפנים מחדר. העבודה של מתן תורה, שזה שני הפרטים של הפירוש הראשון. עוד, המקדש אישה להיות מיוחדת עמו. הקידושין, מה המטרה של הקידושין? בשביל להגיע לסוף. אחרי זה הרבי מדבר עניין שלישי, שזה מה שקידשנו במצוותיו, שמשהו העלנו למעלה, זה קדושה עליונה, שזה הנקודה היותר עמוקה, על כל פנים, שהמלך לוקח את האיש פשוט ומתחבק איתו, וחיבוק בין איש ואישה. ואז נהיה העניין הזה של הוא מעלה אותו לדרגה שלו מבחינה של קדושה. יש בזה אריכות הסברה. נסביר את זה בעזרת השם, אינשאללה.