לקוטי אמרים תניא - פרק מ"ה - חלק א

00:00 דובר 1 אנחנו לומדים בתניא בפרק מ"ה. לפני הקיץ אנחנו גמרנו פרק מ"ד. ועכשיו אנחנו נתחיל פרק מ"ה בתניא. פרק מ"ה. קודם כול, לפני שניגשים, נכנסים בפנים, לדעת מה כאן המשך העניינים שהאלטער רבי בא להסביר פה בפרק מ"ה. אז כפי שכל הבחורים זוכרים, כל הפרקים האחרונים מפרק מ"א, האלטער רבי מסביר בפרוטרוט איך בן אדם מגיע לעורר את העניין של אהבה ויראה. הרי בפרק מ' האלטער רבי הביא את המאמר חז"ל: "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא". תורה בלי אהבה ויראה זה לא עולה למעלה. הוא הביא על זה את המשל של העוף עם הכנפיים, שכמו שהעוף לא יכול לעוף בלי כנפיים, אז זה גם כן. העניין של תורה ומצוות לא יכול לעלות למעלה בלי הכנפיים, שהכנפיים זה שתי הכנפיים, ימין ושמאל. חסד וגבורה, עניין של אהבה ויראה. שאהבה ויראה, אהבת השם ויראת השם, זה הכנפיים שעל ידם כל התורה ומצוות שאדם עושה מתעלה למעלה ועושה שיהיה גילוי אלוקות, שלא יהיה רק ממשיך חסד עצמו, אלא שזה יהיה בגילוי. כל אריכות הביאור שהסברנו בפרקים האלה, שהאלטער רבי הסביר את זה עד פרק מ'. בפרק מ"א האלטער רבי התחיל להסביר בפרוטרוט איך בן אדם מעורר את האהבה, איך בן אדם מעורר את היראה, מה צריך לעבור קודם, מה צריך אחר כך. מסביר את העניין של יראה ככה, של אהבה ככה, הוא מסביר כמה וכמה עניינים. דיבר כמה דרגות באהבה, כולל אהבה רבה, אהבת עולם. כן, דיבר כמה דרגות ביראה, יראה קטנה, יראה גדולה. זה גופא דיבר כמה דרגות. ובפרק האחרון שלמדנו לפני הקיץ, פרק מ"ד, הוא דיבר גם כן על סוג מיוחד של אהבה, שזה היה אהבה של נפשי אויתיך

02:37 דובר 1 ואהבה של כברא דאשתדל. האלטער רבי הסביר שמה המעלות המיוחדות שיש באהבה הזו. זה היה נקודה של הפרקים שלמדנו עד עכשיו. בפרק מ"ה האלטער רבי מגיע עם עצה חדשה, עם רעיון חדש לגמרי. זה, זה סוג חדש, ביאור חדש. זה לא המשך לפרקים הקודמים, זה אופן חדש, מיוחד, איך בן אדם מגיע לעורר את האהבה ויראה. ובעצם אנחנו נראה בפנים של הפרק, לכאורה זה בכלל לא קשור עם אהבה ויראה. כפי שנראה בהשקפה ראשונה, כשלומדים פרק מ"ה, האלטער רבי מתחיל לדבר על עניין שלישי, משהו שזה לא אהבה ולא יראה, אלא מה זה הקו השלישי? הקו של מידה של רחמים. אנחנו יודעים הרי שיש לנו ג' אבות, אברהם יצחק ויעקב, והג' אבות זה ג' קווים בעבודת השם. אברהם היה מידתו מידת האהבה. זה "אברהם אוהבי". יצחק היה מידתו מידת היראה. "ופחד יצחק היה לי", ויעקב היה מידתו מידת הרחמים. אז לעבוד את השם אפשר לעבוד בשלושת הקווים. אפשר לעבוד את השם על ידי התבוננות ועיסוק במידת האהבה אל הוי'. אפשר לעבוד את השם על ידי התבוננות ועיסוק במידת היראה, ואפשר לעבוד את השם על ידי התבוננות ועיסוק בעניין של הרחמים, שזה דרך בעבודת השם. אז זה, בפרק מ"ה, מסתכלים בפנים את הלשון, משמע שהרב כאן בא להוריד דרך חדשה בעבודה, של זה לעבוד את השם על ידי עיסוק במידת הרחמים. על זה האלטער רבי עד עכשיו לא דיבר בכלל. זה עניין חדש, כי עד עכשיו הרב דיבר על אהבה ויראה, הוא בכלל לא דיבר על רחמים. זה עניין חדש, ועד כדי כך שיש כאלה חסידים שאומרים באמת שזה הדיוק שהרב מתחיל פרק

04:47 דובר 1 מ"ה בלי ו'. בתניא אנחנו יודעים שרוב הפרקים בתניא מתחילים עם ו'. אני לא בדקתי בדיוק, אבל רוב הפרקים בתניא מתחילים עם ו'. המדומני שמובא שיש רק תשעה פרקים בתניא שמתחילים בלי ו'. בכל התניא. אה? מה עשית? בדקת כמה? אל תבדוק עכשיו. אחרי זה תבדוק. כן, כמדומני הרב כותב שיש עשר פרקים שמתחילים בלי ו'. ופה רואים רק שיש תשעה. צריכים לומר הרב התכוון שיש עשר. זה קשור גם כן עם פרשת השבוע, שהרב כותב שיש עשר פרשיות בתורה שמתחילות בלי ו'. כמו שהתורה של מקרא יש עשר פרשיות שמתחילות בלי ו', אז ככה יש גם כן עשר פרשיות בתניא, עשר פרקים בתניא שמתחילים בלי ו'. הבעיה היא שגם בחומש יש אותו סיפור, שבחומש יש גם כן לכאורה תשע, לא עשר. לא יודע למה אני הכנסתי את זה. זה דברי של הרבי. אז אולי צריכים... כן. על כל פנים, זה בירור שלם פה. בקיצור, לא נגיע עכשיו. פעם אחרת. נגיע לפועל. אז כאן פרק מ"ה. הרב מתחיל: "עוד יש דרך ישר לפני איש". זאת אומרת להדגיש שזה דרך. זה עוד דרך. דרך אחרת. עוד דרך. מה ההבדל? עד עכשיו דיברנו על אהבה ויראה, אבל מעכשיו מדברים על עניין הרחמים. זה נראה עכשיו בפנים. מה זאת אומרת לעבוד את השם על ידי עיסוק ברחמים? יש אבל בעיה. מה הבעיה? הבעיה היא שהרב הרי כל, כל הפרק, כל הפרקים כאן, הרי זה המשך, כמו שאמרנו בפרק מ"ה. כן. זה הכול מבוסס על המאמר חז"ל, המאמר הזה, "אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא". שזה כמו העוף שיש לו שתי כנפיים, כנף אחת של אהבה, כנף של יראה, שזה מעלה את כל

07:27 דובר 1 תורה ומצוות. אנחנו לא רואים שעוף יש לו שלוש כנפיים. העוף יש לו רק שתי כנפיים. ובעבודה גם כן אותו דבר. מה זה שתי הכנפיים בעבודה? זה אהבה ויראה. וזה התנאי שעבודת השם תעלה למעלה. עוד יותר: אז תראה גם בתחילת התניא, כשהרב התחיל להסביר את העניין של תורה ומצוות, פרק ד', אז הרב הסביר שיש רמ"ח מצוות עשה, שס"ה לא תעשה, סור מרע ועשה טוב. האהבה זה שייך לכל רמ"ח מצוות עשה. היראה זה שייך לכל שס"ה לא תעשה. איפה רחמים פה? אז מה כאן הפשט שפתאום יש עניין חדש של רחמים? זה לא מה שאין לנו. יש כזה עניין בעבודה, יש עניין של מידת הרחמים, אבל האלטער רבי בתניא לא בא להסביר סתם עניינים בעבודה. האלטער רבי בתניא לא בא לספר לנו סיפורים ועניינים ועוד דברים. תניא זה ספר שהאלטער רבי הולך עם סדר מסודר ומסביר איך הבן אדם עובד את השם, וכפי כוחו לעשות יש. מה שאני אגיע, להביא את השם של הבינוני. עכשיו אני אגיע לעניין של אהבה ויראה, כי זה השער של המחפש את השאר לעשות. אז מה כאן העניין שפתאום פרק מ"ה האלטער רבי מתחיל עניין של רחמים? לכן כשאנחנו מתבוננים טוב ולומדים יותר בעומק את הפרק, נראה שבאמת זה טעות. פרק מ"ה, האלטער רבי גם כן מדבר על אהבה ויראה. אם נסתכל טוב בפרק מ"ה, זה פרק קטן, אבל צריכים להתעמק בזה. וכשנסתכל טוב בפרק מ"ה אז נראה שהאלטער רבי גם בפרק מ"ה, זה לא, זה לא עניין אחר. האלטער רבי ווייטער ממשיך הלאה לדבר על עניין של אהבה ויראה. הוא מדבר פה בהקשר להמשך לפרקים הקודמים. עכשיו האלטער רבי

09:25 דובר 1 דיבר כמה אופנים איך לעורר את האהבה. בפרק מ"ה האלטער רבי ווייטער ידבר על לעורר את האהבה. אלא מה? איך מעוררים את האהבה לקדוש ברוך הוא? על ידי רחמים. אז זה לא הפשט שכאן מדובר על דרך חדשה בעבודה, עבודה את השם מצד רחמים. זה ווייטער מדברים פה על כל מה שדיבר כאן קודם: איך לעורר אהבת השם. האלטער רבי נתן כמה עצות בפרקים הקודמים איך להגיע לאהבת השם. על ידי התבוננות בעניין של קריאת אבינו. על ידי התבוננות בעניין שהקדוש ברוך הוא נשיא. על ידי התבוננות בעניין של גדלות הוי'. גדלות הוי' הוא לא לומד. נו, שלמה. גדלות הוי' של ממלא, ממלא כל עלמין. כל הדברים האלה האלטער רבי הסביר, כמה וכמה עניינים של התבוננות להגיע לאהבת השם. מגיע האלטער רבי בפרק מ"ה ואומר שיש עוד דרך לעורר את האהבה של הוי' על ידי רחמים. על ידי מידת הרחמים בן אדם מגיע לעורר את האהבה, וזה האלטער רבי מביא ממש בסוף הפרק. בשורה האחרונה של הפרק האלטער רבי מביא את הפסוק "ליעקב אשר פדה את אברהם". הפסוק הזה האלטער רבי הביא את זה גם כן לפני זה בפרק. איזה פרק? מי יודע? נו. ל"ב. יפה. פרק ל"ב האלטער רבי הביא גם כן את הפסוק "ליעקב אשר פדה את אברהם". עוד פרק. האלטער רבי הביא את העניין של "ליעקב אשר פדה את אברהם". שהפירוש, מה הפשט? "ליעקב אשר פדה את אברהם". שיעקב הוא מידת הרחמים ואברהם זה מידת האהבה. ו"ליעקב אשר פדה את אברהם", שרחמים פודה, גואל, מוציא את האהבה שנמצאת במאסר של הגוף, בדרגה של בעל מיצר. על ידי הרחמים מתעוררת האהבה. שם בפרק ל"ב דיבר בהקשר לאהבת ישראל.

11:22 דובר 1 עכשיו, על ידי שאתה מרחם על החבר שלך, על ידי זה אתה לא יכול לשנוא אותו. להפך, זה מבטל את השנאה ומעורר את האהבה. כאן האלטער רבי מדבר בהקשר לאהבת השם. על ידי שאתה מעורר רחמים, על מה? על ידי זה אתה תצליח. המידה של רחמים זה דרך לעורר את האהבה. צריכים להבין איך זה. נראה עכשיו בהמשך הפרק איך זה עובד. אבל הכל פה, לפי זה יוצא שבאמת פרק מ"ה זה לא הפשט שהאלטער רבי כאן הולך לדבר על עניין אחר, חדש, מידת הרחמים. האלטער רבי ווייטער רוצה לפעול אצל הבינוני, איך הבינוני יכול, בן אדם בעבודת השם שלו, שיהיה לו אהבת השם והרגשת הלב. ויש דרך חדשה, שזה לא בדרך ההתבוננות. עד עכשיו הדרך לעורר אהבת השם זה התבוננות. האלטער רבי אומר: יש עוד דרך לעורר אהבת השם על ידי רחמים. וזה עכשיו נראה בפרק, איך על ידי רחמים מתעוררת אהבת השם. רק עוד נקודה, זו נקודה יסודית ותורה גדולה כדי להבין מה הולך להיות בפרק מ"ה. כן?

12:23 דובר 2 מה הפשט שזה יתחיל מו'?

12:26 דובר 1 שזה?

12:27 דובר 2 אולי זה מוסתר מן הבעל פה? בתאריכים.

12:32 דובר 1 הנה, הסוג, כי העניין של אהבה ויראה, אבל זה סוג חדש. זה, זה לא רק אם זה היה עוד התבוננות, אז זה היה ו'. לא היה. פרק מ"א נתן התבוננות אחת. פרק מ"ב נתן עוד התבוננות. מ"ג עוד, מ"ד עוד. כל פרק היה עוד התבוננות. איך לא היה לי? יש בזה. זה היה הכל בדרך, הדרך של התבוננות. אלא מה השאלה? במה אתה מתבונן? עניין כזה או עניין כזה? פרק מ"ה זה עניין חדש, כי זה לא דרך של התבוננות, זה דרך של הרחמים. זה סוג אחר של דרך. אבל, אבל, אבל המטרה, המטרה היא כן להגיע ל־ל־לעורר את האהבה. רק מה? זה סוג חדש, דרך חדשה, אופן חדש איך לעורר את האהבה. אבל זה הכל כדי לעורר את האהבה. כן, מה רצית לשאול?

13:24 דובר 2 רוצה רק ממילא או על השכל ממש?

13:30 דובר 1 רגע, זה נראה בפנים. שאלה מאוד טובה. כן, שאלה טובה. עדיין לא התחלנו ללמוד את הפרק, אז אנחנו לא יודעים עדיין. אבל זו שאלה טובה. מה פירוש לו הרחמים? ממילא הרחמים על עצמו, שהרחמים יבואו ממנו? זה צריך לחשוב באמת. אז בואו נתחיל עכשיו ללמוד קצת בפנים את הפרק.

13:50 דובר 2 לגבי הנוגע לסופרים שלא מתחילים עם ו', אפשר להגיד שסתם שבפרק מ"ו לא רצה, התנא לא רצה להתחיל עם המילה יש על יש, אז שם את הו', אבל באמת זה.

14:06 דובר 1 מי שמע את הו' הזה? אה? יש כזה ו' באמת. יש כזה ו', זה נדפס בלשמע אוזן. זה באמת לא רציתי להיכנס לזה, אבל מכיוון שהזכרת את זה, יש כזה ו' באמת, חסידים. יש ספר שקוראים לזה לשמע אוזן שכתב חסיד שקראו לו ר' זלמן דוכמן. הסיפורים שלו היה כותב לרבי והרבי הגיב עליהם. אז אחד מהסיפורים שהוא כותב, שסבא שלו, רבי מרדכי יואל דוכמן, היה חסיד של הצמח צדק. לפני שהוא נפטר אז הוא ביקש מהילדים שלו שהוא רוצה שכל היורשים שלו שיגידו, חוץ מהתהילים על השם מרדכי יואל, שיגידו גם כן תניא על האותיות של השם שלו. קראו לו מרדכי יואל, אז הוא ביקש שיגידו את התניא, את הפרקים שמתחילים עם מ' ר' ד' כ' י', השם מרדכי יואל. אז אז אז הם אמרו לו שאין, אין שום פרק בתניא שמתחיל עם י'. אז הוא אמר להם שפרק מ"ו, באמת פרק מ"ו גם כן זה דרך חדשה בעבודה. מפרק מ"ו והלאה, עדיין לא למדנו, מתחיל דרך חדשה בעבודה. ובאמת הרבי רצה להתחיל פרק מ"ו בלי הו'. יש דרך ישר לפני איש. איך כתוב? יש, יש דרך ישר לפני איש. הרבי רצה להתחיל בלי הו', אבל בגלל שיש, הוא לא רצה שהמילה יש תהיה ההתחלה של פרק, אז הוא שם ו'. ככה, ככה אמר מרדכי. ממילא פרק מ"ו נחשב כאילו שזה מתחיל עם י'. אפשר ללמוד את הפרק הזה בתור י'. ככה אמר מרדכי. אז יש לזה מוצא. ובאמת אם לוקחים את האות הזה אז יש באמת עשרה פרקים שמתחילים בו'. אה?

16:05 דובר 2 לתנ"ך?

16:06 דובר 1 בתנ"ך זה הסיפור. ונגיע לתנ"ך, זה נגיע לאיגרת הקודש. בתנ"ך הסיפור, הבעיה היא הפוכה, בתורה יש אחד עשר שמתחילים בו'. יש אחד עשר פרשיות שמתחילות בו'. הרבי כותב עשר, אחד עשר. ממילא אפשר לומר שיש כאלה שרוצים להגיד שמכיוון שאלה פקודי, הרמב"ם כותב ב... הרמב"ם בהלכות, אה, איזשהו מקום ברמב"ם, נראה לי, הרמב"ם כותב פרשת ואלה פקודי, סימן שיש גרסה כזאת בתנ"ך שמתחילים בו', אז ממילא יוצא שיש עשר. כן. אז בתניא יש גרסה אחת כזאת, אז ביחד זה משתווה שיש עשר. טוב, קודם זה, נתחיל ללמוד את הפרק. פרק מ"ה. עוד יש דרך ישר לפני איש. אומר האלטער רבי, עוד יש עוד דרך חדשה, עוד דרך. כשזה אומר האלטער רבי שזה דרך יושר, זאת אומרת שדרך כזאת שהיא דרך ישרה, זה דרך שאין לזה הרבה סיבוכים. דרך יושר זה דרך, כאילו דרך שהולך חלק. לפני איש לעסוק בתורה ומצוות לשמן, להגיע לעסק התורה ומצוות שזה יהיה לשמן. מה פשט עסק התורה ומצוות לשמן? זה מה שאמרנו. הרי אורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא. תורה לשמה, כמו שהאלטער רבי כותב בפרק ה' בתניא, ולשמה היינו לקשר נפשו לה'. שיהיה שהלימוד התורה וקיום המצווה שלו יהיה עם כוונה ועם הרגש של אהבה ויראה. להיות דבוק באלוקות. זה מה שהאלטער רבי מתכוון פה גם כן. שהעסק תורה ומצוות לשמן, צריך להתעורר אצלו אהבה ויראה. אז יש עוד דרך ישרה לפני איש להגיע לעורר את העניין הזה שהתורה ומצוות יהיה אצלו לשמן על ידי מידתו של יעקב אבינו עליו השלום. איך מגיעים לזה? על ידי שנשתמש עם המידה של יעקב אבינו עליו השלום, שהיא

18:25 דובר 1 מידת הרחמים. המידה של יעקב אבינו זה מידת הרחמים. כמו שאמרנו קודם שאברהם הוא חסד, יצחק הוא גבורה, יראה, ויעקב מידתו מידת הרחמים, קו אמצעי. מה הדיוק פה, דרך יושר לפני איש? האלטער רבי הרי לא כותב לשון של מליצה. בתניא הרי כל מילה מדויק, כבר אמרנו הרבה פעמים, תורה שבכתב. האלטער רבי לא משתמש סתם לשונות יפים. אז נכון שהלשון הזה זה לשון יפה, אבל מה הכוונה שדווקא כאן האלטער רבי משתמש עם כזה לשון? יש דרך יושר לפני איש. אז מגיע לעניין של איש. מובן, מכיוון שמידת איש זה מידות. הרי ידוע בחסידות שהד' שמות, אדם, איש, גבר, אנוש. אז השם איש זה השם מידות. אז ממילא הכוונה היא דרך יושר לפני איש. זאת אומרת עניין המידות. מכיוון שכאן מדברים על אהבה ויראה ורחמים, שזה מידות, לכן מתאים הלשון לפני איש. בן אדם שמחפש את עבודת המידות, שהמידות שלו יהיו בשלמות. למה הלשון דרך יושר לפני איש? אז כאן יש ביאור מהאבא של הרבי, ביאור מר' לוי יצחק. ר' לוי יצחק אומר שהמילה יושר כאן מתאימה דווקא כאן בפרק הזה, דווקא בעניין הזה, בגלל שכאן מדובר על מידת הרחמים ומידת הרחמים הרי זה קו אמצעי, וזה כל המעלה של קו אמצעי, שזה קו ישר. ההבדל בין קו הימין, קו השמאל וקו אמצעי, שקו הימין הולך לצד ימין, אז זה לא ישר, זה הולך לשמאל—זה הולך לצד. אחר כך קו השמאל זה גם כן לא קו ישר. על מה אפשר לקרוא קו ישר? זה דווקא מידת התפארת. מידתו של יעקב, מידת הרחמים. שזה בריח התיכון המבריח מקצה לקצה. לכן הלשון של האלטער רבי כאן זה דווקא כאן, כשמדברים על ה...

20:21 דובר 1 שקשורה עם מידת רחמים, אז האלטער רבי קורא לזה דרך יושר. אחרי זה כשתגיעו לפרק מ"ו ותהיה לכם שאלה למה בפרק מ"ו האלטער רבי גם כותב דרך יושר, אבל זה אני לא חייב לענות פה. אפשר לחכות עד פרק מ"ו ושם אני אצטרך לחפש תירוץ. אבל על כל פנים, הגענו לפרק מ"ה, אז זה הביאור שהאלטער רבי דווקא כתב דרך יושר, כי זה העניין של מידת הרחמים, שרחמים זה יושר: "ישר יחזו פנימו", זה הולך מהקצה לקצה, מלמעלה מעלה עד למטה מטה. ומכיוון שכבר מזכירים את העניין הזה, אז מעניין לעניין באותו עניין, אז אפשר גם כן לקשר את זה עם העניין של פסח, מכיוון שאנחנו נמצאים עכשיו בימים, אה, החודש, אה, חודש קודם החג, נכון? שלושים ימים קודם החג, אז צריכים כבר לקשר עניינים עם פסח. אז כתוב הרי בחסידות, ונגיע לרחמים רבים ונגיע לפסח. העבודה הזאת של רחמנות, איך זה קשור עם פסח? אז בחסידות מוסבר שהעניין של... רואים הרי בפסח, לכאורה, אז רואים דבר מעניין: שבפסח שמים את המצות ואחרי זה שמים את הקערה. ואיך שמים את הקערה של פסח? שמים, בצד ימין שמים את הזרוע, בצד שמאל שמים את הביצה ובאמצע שמים את המרור. אחר כך למטה, בצד ימין שמים את החרוסת, בצד שמאל שמים את הכרפס ולמטה שמים את החזרת. מה העניין בזה? שזה העניין של ג' קווים. כן? זה העניין של הקו, קו הימין, קו השמאלי וקו האמצעי. הזרוע זה נמצא בצד ימין, שזה קשור עם חסד. הביצה קשור עם שמאל, עניין של גבורה, שזה העניין של קורבן פסח, קורבן חגיגה, שעל תיקנו זה עניין של חסד וגבורה. עכשיו זה לא הזמן להסביר למה זה

22:17 דובר 1 ככה. אחר כך זה גם כן חרוסת וכרפס. חרוסת קשור עם קו הימין, כן? מתוק וכולי, זה עניין של ימין. והכרפס שאנחנו משתמשים עם בצל, שזה עניין של גבורה. כן, זה חריף, המידה של שמאל, קו הגבורה. והמרור שנמצא באמצע זה העניין של רחמים. כן, כי העניין של מרירות זה מעורר רחמים. המרור, גם המרור של המרור וגם המרור של החזרת, שניהם נמצאים בקו האמצעי, בגלל שקו האמצעי זה מידת הרחמים. ואיך מתעוררת מידת הרחמים? על ידי, כמו שנלמד עכשיו בפרק, על ידי מרירות, כן, שהאדם מעורר על עצמו מרירות, על הריחוק שלו מאלוקות, זה מעורר את הרחמים רבים ממילא. אז לכן בקו האמצעי לכאורה נמצא המרור, כן, ב-ב-בקו האמצעי. זה העניין של דרך יושר, קו היושר, שזה מגיע מלמעלה מעלה עד למטה מטה. על כל פנים, אז זה הדיוק פה באלטער רבי, "דרך ישר לפני איש". אז אומר: "לעסוק בתורה ומצוות לשמן על ידי מידתו של יעקב אבינו ע"ה שהיא מידת הרחמים. לעורר במחשבתו תחילה רחמים רבים לפני ה' על ניצוץ אלוקות המחיה את נפשו". מהי הדרך לעורר את הרחמים? זה על ידי שהאדם מעורר במחשבה שלו בהתחלה רחמים רבים לפני ה'. כן, "על ניצוץ אלוקות המחיה את נפשו". ההתעוררות רחמים צריך להיות על הנשמה שלו, על הניצוץ שלו שמחיה את הנפש שלו, שירד מחיי החיים עצמו ברוך הוא. "הממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, ונתלבש במשכא דחויא הרחוק מאור פני המלך בתכלית הריחוק". אז זה, על זה צריך לעורר רחמים, על הניצוץ האלוקי שלו שירד מלמעלה מעלה עד למטה מטה. עוד פעם מדגישים פה את העניין של יושר, שהיינו הרחמנות הוא רק מזה, על הניצוץ שירד מלמעלה מעלה, ואומר שהוא ירד מחיי

24:23 דובר 1 החיים, הקדוש ברוך הוא, וירד עד למטה מטה, כלומר לרחוק מפני ה'. נו, על כל פנים, יש כאן הרבה מה להסביר עכשיו: מה בדיוק הרחמנות, מה הלשון, מה הפרטים פה ומה צריך את הרחמנות. ולתרץ את השאלה של הסעדיה[?], מה פירוש רחמים רבים, אם זה רחמים רבים שהקדוש ברוך הוא ירחם או שהבן אדם ירחם. כל זה זה שאלות שצריכים להסביר בעזרת השם. נשאיר את זה לשיעור הבא.