לקוטי אמרים תניא - פרק מ"ד - חלק י"ג

00:01 דובר 1 בחלק האחרון של פרק מ"ד, האלטער רבי בא לתרץ קושיה, שזה בעצם קושיה כללית, לא רק פה בפרק הזה, זו שאלה כללית בכל הלוז של התניא. השאלה הזאת מתעוררת כבר בהתחלת התניא. אבל האלטער רבי חיכה עד פה, ורק כאן האלטער רבי מתרץ את הקושיה. מה הקושיה? יש כאן שאלה כללית כשלומדים את התניא. דיברנו כמה פעמים שבכללות האלטער רבי בתניא רצה להסביר את העניין של בלבבך. ספר חסידות באר מים חיים. אה, מצוין. אוקיי. די גייען מיט. דיברנו ב... כמה פעמים שהאלטער רבי, כל כל העבודה שהאלטער רבי בא להסביר בתניא, כל העבודה. נכון, אחד מהעניינים העיקריים שהאלטער רבי בא להסביר בתניא זה העניין של „כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו״. העניין של בלבבך. איך אנחנו אומרים שזה קרוב לכל אחד? קרוב מאד לעבוד את השם. לא רק כשנגיע לעשייה, אלא גם בלבבך. בלבבך הכוונה עם אהבה ויראה, עם רגש הלב. הרי מדברים על בינוני. על בינוני הרי לומדים עכשיו בתניא בימים ההם בפרק י"ב, שהבינוני המקסימום שהוא מגיע זה מחשבה דיבור ומעשה. אבל לא מגיע למידות ולא מגיע לרגש הלב. אז יש לו תאוות, יש לו... וכאן הפסוק אומר שקרוב הדבר מאד לכל אחד ואחד, אפילו העניין של בלבבך. איך יכול להיות קרוב מאד לכל אחד ואחד שהעבודה שלו תהיה בלבבך, עם הלב? השאלה הזאת האלטער רבי שם בפרק י"ז. שם המקום שהאלטער רבי שואל את השאלה בלשון האלטער רבי: „ולכאורה בלבבך הוא נגד החוש״. זו השאלה, הלשון של האלטער רבי. נגד החוש. ומצד שני, רואים שזה לא ככה. עכשיו מה האלטער רבי עונה על השאלה הזאת? אז הסברנו בשיעורים קודמים, דיברנו על זה לפני כמה שיעורים, שבכללות בתניא

02:46 דובר 1 האלטער רבי נותן שתי, שתי, שתי תשובות, שתי עצות. על זה הרי החסידים אומרים, והרבי גם כן מביא את זה בלקוטי שיחות. הרבי מאשר את הביאור הזה שהאלטער רבי התכוון בהקדמת התניא, בשער, שהאלטער רבי כותב לבאר היטב בדרך ארוכה וקצרה. כן. אז לפי אחד הביאורים זה שני. מה פשט ארוכה וקצרה? שזה שני, שני, שני, שני, שני אופנים. יש אופן שזה דרך ארוכה ויש אופן דרך קצרה. יש שני ביאורים, כן? מה פירוש דרך ארוכה וקצרה? האם האלטער רבי התכוון דרך ארוכה וקצרה שזה דרך אחת, שזה גם ארוכה וגם קצרה? זה ביאור אחד שהרבי מסביר בשיחות עם הסיפור של רבי יהושע בן חנניה, דרך קצרה וארוכה או דרך ארוכה וקצרה, שזה דרך אחת שיש בזה גם המעלה של ארוכה וגם המעלה של קצרה. זה ביאור אחד. ביאור אחר הרבי מביא שהפשט בדרך ארוכה וקצרה זה שני עניינים. הוא יסביר גם באופן של דרך ארוכה וגם באופן של דרך קצרה. האלטער רבי נותן שני אופנים. מהם שני אופנים? אופן אחד הוא מסביר בפרק י"ז עצמו. האלטער רבי מתרץ שמה הפשט בלבבך. אז האלטער רבי מסביר שמכיוון שכל אחד יש לו מוחו ברשותו, אז כל בן אדם יש לו את השכל, ומוחו ברשותו אפילו בינוני, שליבו הוא לא ברשותו, יש לו תאוות. אבל דווקא מוחו ברשותו, ומוח שליט על הלב. אז מכיוון שיש לו מוחו ברשותו, אז על ידי זה שהוא לומד על גדלות, והוא מתבונן בעניינים של גדלות, בעניינים של אלוקות, על ידי הלימוד וההסבר של זה, יביא לו לעניין של אהבה ויראה. על כל פנים אהבה ויראה שבשביל מה שדורשים מהבינוני זה אהבה שיביא אותו לעשייה. יש

04:50 דובר 1 כמה דרגות באהבה, ולא דורשים ממנו אהבה עם כל הגילויים וכל המדרגות של האהבה. האהבה שמגיעה לעשייה, זה הבינוני יכול לעורר על ידי התבוננות. זה התירוץ הראשון שהאלטער רבי כותב בפרק י"ז. הדרך הזאת נקראת הדרך ארוכה. למה זה נקרא דרך ארוכה? בפשטות צריכים ללמוד הרבה. צריכים לדעת הרבה סודות. צריך להתבונן. אדמו"ר האמצעי כותב, בשער היחוד של אדמו"ר האמצעי, ששמע בעצמו מפה ולשון בפירוש מהרבי, שהרבי שמע בפירוש ממעזריטש, מהמגיד, שההתבוננות צריכה להיות דווקא בפרטות, לא בכללות. זאת אומרת, הרבי מביא את זה גם כן במאמר של באתי לגני תשל"ב. לא יודע אם למדתם את זה כבר. המאמר של השנה, שההתבוננות צריכה להיות דווקא בדרך פרטות, וממילא כדי שזה יפעל עליי, שההתבוננות במוח תפעל עליי רגש אהבה, צריך ללמוד הרבה סודות, הרבה עניינים של אלוקות, ואז אתה יכול להתבונן בזה ולהתעורר בזה, ולכן זה נקרא הדרך ארוכה. זו דרך שצריכים ללמוד הרבה, לדעת הרבה, להתבונן הרבה. בפרק י"ח האלטער רבי מביא: יש עוד דרך. מה עושה בן אדם שאין לו הרבה ידיעות? אין לו מוח גדול, הוא לא שייך להתבוננויות ארוכות, אומר האלטער רבי: יש עוד דרך, שזו דרך קצרה. מהי הדרך הקצרה? דרך קצרה זה, האלטער רבי מסביר, הרי כל יהודי יש לו בעצם אהבה מסותרת שקיבלנו בירושה מאבותינו. אז האהבה הזאת כבר נמצאת. לא צריכים לחדש שום אהבה. האהבה הזאת נמצאת בירושה מאבותינו, כי מטבע יש. יש לנו את זה שכל יהודי לא רוצה ולא יכול להיות נפרד מאלוקות, וכל יהודי רוצה להיכלל באין סוף, כנר בפני האבוקה, כמו הנר שרוצה לקפוץ מהפתילה להיכלל באור האש. ככה בטבע נשמתו רוצה להתקשר באלוקות. וזה נקרא אהבה מסותרת.

06:57 דובר 1 נפש שיש לכל יהודי. אז יש לך את זה בטבע. גם איש פשוט, גם קל שבקלים יש לו את זה גם כן. כל העניין זה צריך להיות לדעת מזה. רק לדעת שזה ככה המציאות. לדעת שיש את זה, לחשוב על זה, להיזכר בזה על ידי הזיכרון בעניין הזה. לזכור עניין מסוים, אז זה יכול לתת לבן אדם את הכוח שהוא יוכל לנצח את היצר במחשבה, דיבור ומעשה, וזה נקרא אהבה שמתגלה באופן של דרך קצרה. יש מעלה דווקא באהבה הזאת, בגלל שזאת אהבה עצמית ואהבה כזאת שיש לכל יהודי, וזאת אהבה כזאת שהולכת עד מסירות נפש. והאהבה הזאת יש את זה אצל כל אחד. צריכים רק לעורר את זה, להביא את זה לידי גילוי. אז ממילא זה שני הדרכים שהאלטער רבי כותב בתניא: דרך ארוכה ודרך קצרה. שני האופנים איך לעורר את האהבה לקדוש ברוך הוא: באופן שכלי על ידי התבוננות, ודווקא האהבה הזאת זה הרבה יותר קרוב, כי זה נמצא כבר. אתה רק צריך לגלות את זה. עד כאן זה הנקודה שכתובה בתניא. עכשיו מה השאלה? לומדים את זה, שומעים את העניין הזה. מתעוררת שאלה מאוד פשוטה. לכאורה, למה צריכים את הדרך הארוכה? לכאורה, אם יש לך דרך קצרה. אדמו"ר הזקן מחפש איך להביא את העניין של אהבת השם לכל אחד ואחד. אז הוא מחפש להסביר איך הדבר הוא מיד וכיצד הוא יכול לעשות, איך הוא קרוב מאוד. אז אם יש לך שתי דרכים, דרך ארוכה ודרך קצרה, למה שהבן אדם יצטרך לחפש את הדרך הארוכה? אז זה קרוב מאוד, זה הדרך הקצרה. אז למה צריכים בכלל לדבר על הדרך הארוכה? בכלל לא צריך

08:56 דובר 1 להסביר את זה בתור אופציה. אם מסבירים לפי הביאור שאמרנו שיש עוד ביאור בפשט התניא, שזה דרך אחת שהיא גם ארוכה וגם קצרה, זה ביאור אחד לגמרי, אז על זה אין קושיה. לפי הביאור הזה, על כל פנים בתניא ברור שהרבי נותן שתי עצות. הרבי נותן שתי עצות איך להגיע לאהבת השם: או דרך התבוננות או דרך לעורר את האהבה המסותרת. אז למה צריכים את ההתבוננות אם אתה יכול לעשות את זה בדרך קצרה? מה המעלה באהבה של אהבת עולם? אמרנו את השאלה. קושיית השאלות. האהבה של אהבה מסותרת, גם זה יותר קצר, גם זה שייך ושווה לכל נפש, גם זה יש בזה יותר עניין של מסירות נפש. יש בזה הרבה הרבה יותר מעלות מכל הצדדים על האהבה שבדרך ארוכה. ואף על פי כן, הרבי מביא את העניין של דרך ארוכה. ולא רק שהוא מביא את זה, הוא מביא את זה בתור עצה ראשונה. קודם הרבי מביא את העצה של דרך ארוכה ורק אחר כך הוא מביא את העניין של דרך קצרה. מה באמת ההסברה בזה? והתשובה על זה כתובה פה עכשיו בפרק מ"ד. האלטער רבי נותן על זה שתי תשובות. התשובה הראשונה זה תשובה אחת, מעלה אחת. ותשובה השנייה נראה בפנים, נראה התשובה השנייה בעצם זה היסוד של כל העבודה של אדמו"ר הזקן, של חסידות חב"ד. נראה בפנים. אך. כן. עוד פעם. השיעור מתחיל עם המילה אך. אומר האלטער רבי, מה דיברנו פה בפרק הזה? בפרק הזה אנחנו גם כן מדברים על אותה נקודה. בפרק הזה האלטער רבי דיבר על אהבה כזאת שיש לכל יהודי בירושה. כן. הרי דיברנו פה על שתי דרגות של אהבה. אהבה מצד נפשי אויתיך ואהבה מצד כי אתה

11:07 דובר 1 אבינו. והרבי הסביר באריכות בפרק הזה שהאהבה הזאת, היא אהבה הזאת, יש לנו את זה בירושה. זאת אהבה טבעית שיש לכל יהודי בירושה. כל יהודי בטבע אוהב את הקדוש ברוך הוא בגלל שהוא חיינו, וגם כן בגלל שהוא אבינו. זה נמצא בטבע, ירושה מאבותינו, מאברהם אבינו ומשה רבנו. קיבלנו את זה, אז רק צריכים לגלות את זה. לכאורה. הרבי אמר כאן גם כן לפני זה שיש גם כן מעלה באהבה הזאת עוד יותר אפילו מהאהבה של אהבה מסותרת, בפרק י"ט. למה? כי באהבה הזאת יש בזה גם כן המעלה של אהבה רבה, דרך מתנה. כן, דיברנו באריכות בשיעורים הקודמים. אז לכאורה, אז זה המעלה הכי טובה. לכאורה לפי מה שלמדנו עד עכשיו יוצא שהאהבה של נפשי אויתיך או האהבה של אבינו זאת אהבה הכי טובה. היא מביאה את כל המעלות. יש בזה גם המעלה שזה טבעי, מסותרת, שזה דרך קצרה. זה נמצא בפנים, רק צריך לגלות את זה. יש לזה גם כן מעלה נוספת, שהאלטער רבי אומר שהאהבה הזאת, כדי לעורר את זה בסגנון של אלה, צריכים התבוננות בעניין של נפשי. להתבונן מה זה נפשי, להתבונן מה זה אבינו. אז יש בזה גם מעלת הבינה. גם יש בזה את המעלה של מתנה מלמעלה, אור ... מעולם האצילות. יש בזה, יש בזה את כל המעלות. הרבה יותר אפילו מהאהבה המסותרת שלמדנו בפרקים הראשונים של התניא. האהבה של נפשי אויתיך ואבינו, יש בזה את כל המעלות של האהבה מכל הצדדים. אז ממילא למה האלטער רבי התחיל? למה נתן את העצה הזאת? זה עוד יותר קושיה. זו אותה שאלה כמו קודם, אבל עוד יותר. לכן הוא

12:55 דובר 1 שאל את זה פה, כי כאן השאלה היא הרבה יותר בתוקף. אחרי שהוא הסביר שהאהבה של נפשי אויתיך ואבינו יש בזה את כל המעלות, אז עוד נשאלת השאלה עוד יותר חזקה: מה התועלת באהבה שבאה בדרך ארוכה על ידי התבוננות בגדולת ה'? אומר האלטער רבי: ״אך אף על פי כן צריך לטרוח בשכלו להשיג ולהגיע גם לבחינת אהבת עולם״. אף על פי כן, האלטער רבי לא מתחרט ממה שהוא אמר קודם. וצריכים, בן אדם צריך להשתדל וללמוד ולהתעסק בשכל שלו, להגיע גם לאהבת עולם. שאהבת עולם, אמרנו בפרק מ"ג, זה היסוד בגדולת ה' כפי שהוא ביחס לעולם. להתבונן באחדות ה' כפי שמתגלה בעולם, וגדולת ה' שמתגלה בעולם. כל הנקודות של ההסברה, גדולת ה' כפי שמבואר בספר, איך גדולת ה' מתבטאת בעניין של ביטול הנבראים לעולמות. כל המכלול של כל העניינים, איך שזה בקשר ליחס של הקדוש ברוך הוא עם העולם. אהבת עולם. ״הבאה מהתבוננות ודעת בגדולת ה'״, שכדי להגיע לאהבת עולם צריכים להתבונן ולהתעמק בגדולת ה'. למה צריך את זה? מסביר האלטער רבי: ״כדי להגדיל מדורת אש האהבה ברשפי אש״. כלומר, ברשפי אש. זה ב', לא?

14:25 דובר 2 ב'.

14:27 דובר 1 זה להגדיל מדורת אש אהבתו ברשפי אש ושלהבת עזה, ולהב העולה השמימה, עד שמים רבים לא יוכלו לכבות וכולי, ונהרות לא ישטפוה וכולי. זה אחד, זה ביאור אחד. יש מעלה מיוחדת בעניין של התבוננות בגדולת ה', כי זה מגדיל את המדורה של רשפי אש של האהבה באופן נפלא ביותר. רשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה השמימה יהיה באופן כזה ששום דבר לא יוכל להזיז אותו. מים רבים לא יוכלו לכבות ונהרות לא ישטפוה. תבינו זאת. אז מה כאן הביאור? אז מה המעלה שיש באהבה שכלית? שאהבה שכלית, כשזה מגיע על ידי התבוננות בגדולת ה', אז זה מגדיל את המדורה של האש באופן ששום דבר לא יכול להזיז אותו. כי יש יתרון ומעלה לבחינת אהבה כרשפי אש ושלהבת עזה וכולי. יש מעלה מיוחדת כשיש אהבה וזה באופן של כרשפי אש ושלהבת עזה. הרבי כותב בקודשא בריך הוא, והגילוי של הרבי בקודשא בריך הוא, הרבי נשאר עם צריך עיון. למה הלשון פעם ברשפי אש ובפעם זה כרשפי אש. כאן רואים לפני זה הוא אמר ברשפי אש, כאן אומר כרשפי אש. הרבי נשאר עם צריך עיון כי יש בזה דיוק. בפשט יש בזה איזה דיוק. אבל מהו הדיוק אז הרבי נשאר בצריך עיון. על כל פנים, כי יש יתרון ומעלה לבחינת אהבה כרשפי אש ושלהבת עזה וכו'. אבל ההתבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא, על שתי בחינות האהבה הנ"ל, כאשר אינו כרשפי אש ושלהבת וכולו. כי אין רשפי אש אהבה על כל פנים וכולי, הקדוש ברוך הוא לכאן. פה זה אותו דבר. אז פה אדמו"ר הזקן אומר כל זה שהאהבה שמגיעה לידי התבוננות יש בזה מעלה על אהבה שיש אצל יהודי בטבע, שהאהבה נמצאת אצל יהודי בטבע. אז האהבה

17:15 דובר 1 הזאת בכללות זה נקרא אהבה כמים. מה שאין כן כשהאהבה מגיעה לידי התבוננות, אז האהבה זה אהבה כאש. אהבה טבעית זה אהבה כמים. אהבה שמגיעה לידי התבוננות זה אהבה כרשפי אש. מה ההסבר על זה? למה אהבה שמגיעה לידי התבוננות זה דווקא כרשפי אש ואהבה טבעית זה אהבה כמים? ומה המעלה שהאהבה היא כרשפי אש? הרבי אומר שזה כמים על כל פנים. בכללות. אומרים באתי לגני אחותי כלה. נכון? כל המאמרים מדברים על באתי לגני. אף אחד לא מדבר על אחותי כלה. לא המאמר של הרבי הרש"ב, אבל יש מאמר בחסידות שמדברים על אחותי כלה. יש כאן דיוק, אחותי כלה. אחותי כלה זה שני דברים. לא סתם שני דברים, זה שני דברים הפוכים. אחות זה דבר אחד וכלה זה דבר אחר. אתה לא יכול להתחתן עם האחות שלך, נכון? אז אחותי וכלה זה שני עניינים שלא שייכים אחד לשני. אבל בשיר השירים הוא משתמש כל הזמן. הוא מדבר על הכלה וקורא לה אחותי. כמה פעמים? פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי. גם שם אחותי ורעייתי, זה גם כן, רעייתי זה אישה ואחותי זה אחות. אחות ואישה זה שני דברים. אז איך זה אחותי כלה? מסביר בחסידות, מוסבר שהעניין של היהודי יש לו שתי המעלות. יש אצל יהודי קשר של אחותי וקשר של כלה. מה ההבדל בין אחותי וכלה? ובמה בפשט רואים את זה בחיים? בחיים של איש ואישה. ההבדל בין אהבה של אח ואחות ואהבה של איש ואישה. האהבה של אח ואחות יש בזה מעלה וחיסרון והאהבה של איש ואישה יש בזה מעלה וחיסרון. האהבה של אח ואחות יש בזה מעלה שזה אהבה טבעית, אהבה עצמית. זה תמיד. זה אהבה כזאת שאי

19:22 דובר 1 אפשר לשבור את זה. לכן דווקא אח ואחות יכולים גם לריב. כן, לא צריכים לריב, אבל לפעמים רואים שאח ואחות רבים. למה זה קורה? בגלל שאי אפשר, אין כוונה להתגרש. ככה זה. כן. אומרים למה אחים, אחים רבים אין להם בעיה לריב. למה? כי אין כזה. אי אפשר. אי אפשר להפסיק להיות אחים. אז מה זה? אין בעיה לריב. איש ואשה יש ריב, נהיה בלגן. אז התורה נתנה גם כן הפורום. על כל פנים, לגבי הפועל אז העניין של אח ואחות זה אהבה טבעית. זאת אומרת זה אהבה כזאת, זה קשר שאין בזה שינוי. זה לא עולה ולא יורד. זה תמיד אותו דבר. זה אהבה קרה. אז מצד אחד יש בזה מעלה, זה עצמי, זה אהבה שאי אפשר לשבור את זה. זה אהבה עצמית, זה אהבה בכל המצבים, בכל הזמנים. החיסרון שבזה זה קר, קאלט בלוט. אין בזה, אין בזה אף פעם... אין בזה, אין בזה להב, אין בזה התלהבות, אין בזה ספייס. תמיד נשאר זה קר. ואהבה של איש ואשתו, חתן וכלה זה הפוך. מצד אחד זה לא קשר עצמי. שני אנשים, שני נפרדים, שתי משפחות, אלא זה לא קשר עצמי. זה קשר שיכול בזה, צריכים לבנות את זה. יש קידושין ויש גיטין. אפשר לבנות את זה ואפשר להרוס את זה. זה אהבה לא... בלי עורגיס אבל יש בזה התלהבות. יש בזה עניין של התחדשות. אהבה כרשפי אש. אז ממילא זה העניין של אחותי כלה. אומרים שמגיע ליהודי והקב"ה יש אצלו את שתי המעלות. זה הפשט. באתי לגני אחותי כלה. זאת אומרת שהקב"ה אומר לכנסת ישראל, במתן תורה קרה שני דברים. במתן תורה נהיה קשר עצמי של יהודי עם הקב"ה באופן של

21:17 דובר 1 אחותי. זה עניין אחד. זה דבר אחד שקרה במתן תורה. ולאידך גיסא במתן תורה גם קרה הקשר של כלה, הקשר של חתן וכלה, שזה מה שאצל יהודי נהיה עניין של התחדשות באלוקות שמגיע על ידי באופן של התלהבות וחשק, שהוא באופן של רשפי אש. על דרך זה, זה גם מה שאנחנו אומרים פה בתניא. מה ההבדל בין אהבה דרך קצרה ודרך ארוכה? דרך קצרה, מה אמרנו? מה זה דרך קצרה? דרך קצרה זה לעורר את האהבה שיש לך בטבע. אז ממילא אין אהבה מצד זה שיהודי קשור לאלוקות. מה שלומדים בפרק י"ט בתניא, ואין אהבה של נפשי אויתיך. אהבה של כי אתה אבינו. והאהבה הזאת אין בזה אש מצד עצמו. זה אהבה עצמית. כן. כי אתה אבינו, גם כי מה זה אבינו? גם בן ואבא. אין, אין הקשר של אהבה בין זה גם כן לא קשר של רשפי אש. זה כל הקשר של בן ואבא זה קשר גם כן קשר קר. כמובן כשהבן נמצא רחוק מאבא וזה, ואז יש עניין של געגוע יכול להתעורר. צריך להיות איזה התבוננות מסוימת. כן, יכולים לעורר רשפי אש בזה גם כן. לכן גם כן תסתכלו בפנים התניא, האלטער רבי אומר כאשר אינו כרשפי אש. הלשון של האלטער רבי כאשר אינו כרשפי אש. לא שזה לא יכול להיות רשפי אש. יכול להיות רשפי אש, כי יכול להיות. הרבי כותב בהערות כאן בתניא. יכול להיות שבן אדם יתבונן. הבן יתבונן בגודל של האב ואז יהיה לו רשפי אש גם כן. אבל זה לא רגיל. זה לא צריך להיות, זה לא, זה לא. זה לא טבעי. אבל בכללי האהבה של אהבה בין זה אהבה טבעית. ועל דרך זה

23:10 דובר 1 אהבה של נפשי זה גם כן אהבה טבעית. בן אדם אוהב לחיות. בן אדם לא מתפעל מהחיים שלו. להפך, בדרך כלל הבן אדם אפילו לא מרגיש את החיים שלו. כמו שלמדנו בתחילת הפרק, רק כשהוא חולה וזה, אז הוא מחפש את זה. צריך להיות איזה, איזה, איזה ריחוק כדי להרגיש את זה. אבל באופן כללי האהבה הטבעית זה אהבה כמוהו. מה שאין כן אהבה שמגיעה על ידי התבוננות, פירושו שאתה מוליד פה אהבה כזאת שאין לך בטבע. כן, סוג של אהבה שאתה צריך לעבוד כדי לעורר, סוג אהבה חדשה שאין לך את זה. ההתבוננות מעוררת את זה. אז לכן, כשהאהבה מגיעה על ידי התבוננות, אז יש בזה גם מעלה של רשפי אש. זאת אומרת שהאהבה תהיה אהבה בחידוש. יש בזה מעלה, חידוש, חדשות, וממילא יש בזה רשפי אש על דרך העניין של חוסן וקל. זה סוג חדש. זה סוג של אהבה שמגיעה עם רשפי אש. וממילא, אומר האלטער רבי, לכן צריך לטרוח להגיע גם לאהבה הזאת שמגיעה על ידי התבוננות דווקא, כדי להגדיל מדורת אש האהבה, כי יש מעלה מיוחדת כשהאהבה זה דווקא מדורת אש האהבה, כמעלת הזהב על הכסף. נסביר את זה בעזרת השם בשיעור הבא, מה הפשט כמעלת הזהב על הכסף.