תחיית המתים - תוכנו ופרטיו

00:01 יש פה מכתב של הרבי, שהרבי כתב בשנת תש"ה-תש"ו. אני רוצה קצת להסביר את הרקע. זה מכתב בנושא של תחיית המתים. רוצה קצת להסביר את הרקע של המכתב הזה. בכלל, מה זה המכתבים האלה? יש כמה וכמה מכתבים מאוד מעניינים, מאוד עמוקים, שהרבי כתב בשנים ההם. מה הסיפור של המכתבים האלה? כולנו יודעים שהרבי לפני הנשיאות, אז הרבי היה בכלל מאוד נסתר. הרבי לא כל כך רצה להתפרסם ובכלל הרבי היה כאילו מסתיר את עצמו, כי באופן שאנשים לא ידעו את הגדלות האמיתית שלו. הפריערדיקער רבי ניסה בכל מיני אופנים להוציא, לגלות, לפרסם, להוציא ממנו, ולפעמים הצליח, לפעמים לא. היה, יש, רואים במכתבים שיש בין הפריערדיקער רבי והרבי שהתגלו בשנים האחרונות, שיש הרבה. הפריערדיקער רבי מנסה לדחוף את הרבי להתפרסם יותר ולצאת יותר החוצה והרבי לא, לא, לא, לא, לא, לא לוקח את זה, לא רוצה. זה היה מאוד מעניין כל העניין הזה. בפועל מה שקרה זה שבשנים שהגיעו לאמריקה, הרבי הגיע לאמריקה ואז התחילו להוציא קובץ ליובאוויטש. קובץ ליובאוויטש היה בדוגמת, על דרך מה שהיה לפני זה בפולין. כשהפריערדיקער רבי היה בפולין היה זה התמים. קובץ התמים זה היה הקובץ הראשון שיצא. הפריערדיקער רבי הוציא קובץ התמים, שאנחנו יודעים. לא ידענו עד כדי כך, אבל בשנים האחרונות מתפרסם יותר ויותר עד כמה הרבי היה מאחורי כל העניין הזה. ממש בכל פרט ופרט. וזה היה, הקובץ היה נשלח מפולין לצרפת, מצרפת לפולין, הלוך חזור, הלוך חזור, כל ה... בקיצור, הרבי היה מתקן, מגיה, מכין את כל העניין. כשהתחילה המלחמה עם הנאצים אז, אז כמו כל הדברים גם זה נפסק. היו צריכים לברוח מפולין ואז נפסק. לכן

02:34 קובץ התמים יש בערך תשעה קבצים, משהו כזה, וזה כל מה שיצא במשך השנים שהפריערדיקער רבי היה בפולין. יש מתורש צדק גור ואת אור יש צדק טס. אבל אחרי שהגיעו לאמריקה אז בהתחלה היה יוצא הקריאה והקדושה. החמש שנים של המלחמה. הרבי, הפריערדיקער רבי, הוציא משהו כמו, כמו מגזין כזה, כמו עיתון חודשי. קוראים לזה הקריאה והקדושה, שזה היה משהו מאוד שמימי. הקריאה והקדושה זה היה כל חמש השנים של המלחמה, מתש"א עד תש"ה. יש שמה כתבות על ימי המשיח, כתבות, ביאורי, ביאורים על החומש, דברים מאוד נפלאים, דברים שממש עם עניינים נפלאים שמתאר באופן מאוד נפלא את החסידות. עניינים של נבואה. הפריערדיקער רבי כותב רמזים על העתיד. איזה ספורח'ויס. כל מיני דברים של מה הולך לקרות אחרי המלחמה. דברים מאוד. זה היה משהו מאוד שמימי שיצא עד סוף המלחמה. כשנגמרה המלחמה נגמר, נגמר העיתון הזה. זה יצא רק לחמש שנים האלו. באותו עיתון היה יוצא גם כן מאמר, הפריערדיקער רבי היה כותב מאמר חסידות ביידיש בשביל העיתון ומזה נעשה ספר המאמרים אידיש. כולם מכירים את ספר המאמרים אידיש. זה נעשה מהעיתון הזה. תש"ה, כמו שאמרנו, נגמר. לא, הפריערדיקער רבי הפסיק להוציא את העניין ואז הם התחילו להוציא את ה-- באותה, באותה תקופה, קצת לפני זה, לא יודע בדיוק, התחילו להוציא קובץ ליובאוויטש. אז קובץ ליובאוויטש היה יותר תורני, זה היה ההבדל. כאילו הקריאה והקדושה זה היה ביידיש, היה יותר לעולם, יותר ל-- והקובץ ליובאוויטש היה קובץ יותר בלשון הקודש, יותר תורני. אז, אה, אז ה-- הרבי, הרבי היה ממונה בשביל העניינים של תורה שהיה שמה. כל העניינים התורניים. אז אנשים היו שולחים פלפולים, היו שולחים שאלות וזה. והיה שמה

04:52 גם כן שאלות ותשובות שהיו שואלים והרבי היה עונה. ומזה נעשו התשובות האלה. אז היו שאלות. אנשים היו שולחים שאלות לרבי והרבי היה עונה את השאלות האלה, ושמה מתגלה הגאונות של הרבי ומתחיל להתגלות במכתבים האלה. איך הרבי מפתח נושאים, לדאבוננו לא זכינו להרבה, אבל מה שזכינו זה גם אוצר שלם. כמה שנים שהיה יוצא, לא יודע כמה קבצים יצאו בסוף. לא יצאו הרבה קבצים. לא יודע, אין לי מספר, אבל לא יצאו הרבה קבצים. אבל מהקבצים שיצאו אז נוצר מזה ליקוט חזק מאוד של כמה וכמה מכתבים בעניין התורה, ורואים שמה את הגדלות של הרבי והגאונות, איך שהרבי בנגלה, קבלה, חסידות, הלכה, דרוש. פשוט לוקח דברים. איזה נושאים למשל יש? הנושאים הידועים זה זה מה שאנחנו הולכים ללמוד היום. תחיית המתים. הרבי מפתח את הסוגיה של תחיית המתים. יש עוד מכתב נוסף למכתב הזה. יש עוד מכתב על תחיית המתים. יש מכתב שני שזה ביאור על המשנה: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. מכתב שלם שהרבי מסביר מי יקום בתחיית המתים וזה, זה סוגיה בפני עצמה. גם כן סוגיה נפלאה. יש מכתב שזה בקשר למשנה בעל פה. באותן שנים הפריערדיקער רבי התחיל את המבצע שיש ב"היום יום", מבצע משנה בעל פה. זה היה המבצע הראשון שהיה בליובאוויטש וכל אחד צריך ללמוד משנה, ללכת ברחוב ולחזור משנה, תורה באוויר. יש מכתב של הרבי, זה מכתב ארוך של איזה שבע שמונה פרקים שהוא מסביר את כל הסוגיה. מה זה תורה באוויר? מה זה אוויר? מה זה תורה באוויר? למה צריך לטהר את האוויר? למה על ידי משנה? למה משנה בעל פה? מכתב נפלא שהרבי לוקח את הסוגיה מכל הצדדים ומסביר

06:57 כל העניין. יש מכתב על השגחה פרטית. סוגיה של השגחה פרטית. הרבי כתב קובץ שלם גם כן, איזה עשר פרקים, על הסוגיה של השגחה פרטית. זה נדפס בליקוטי שיחות חלק י"ג, כנדמה לי, בהוספות של שיחות. יש את הרשימה של הרבי, כל הסוגיה של השגחה פרטית. אם אתם שמים לב, כל הסוגיות האלה הן סוגיות מאוד יסודיות בתורה, ובפועל יש מאוד קצת ידע על זה. דווקא הסוגיות האלה שהן כאילו סוגיות כל כך חשובות, יש קצת מה, יש קצת אינפורמציה, אין הרבה. והרבי פשוט מראה גאונות עצומה, מסביר את הסוגיות האלה מכל הצדדים. מתחיל מהש"ס, מהירושלמי, מהמדרשים, ראשונים, אחרי זה מסביר על זה על פי נגלה, על פי חסידות. וחוץ מהחידושים של הרבי בעצמו, מתווך עניינים. זה ממש נפלא ביותר. על דרך זה יש עוד. יש עוד כמה וכמה מכתבים כאלה, סוגיות שהרבי מבאר בכמה עניינים בתורה. יש על עניינים של תשובה, יש מהרבי, ויש על כמה וכמה עניינים. על כל פנים, אנחנו נתקדם עכשיו למכתב הזה. אם אתם רואים פה, המכתב הזה, זה הרי כתוב פה השם אלחנן כהן כהן. אלחנן כהן כהן זה היה יהודי דווקא מודרני שהיה גר באמריקה. זה היה מהיהודים הראשונים שנראה כפי שהתקרבו לחסידות. הוא היה יהודי שהיה לו השפעה. היה אבל היה לו קשר עם ניסן מינדל. אם אני לא טועה, ר' ניסן מינדל היה יהודי שהוא היה אחרי זה המזכיר של הרבי. הוא היה יהודי מאוד תלמיד חכם מאוד, ולא רק בתורה. גם בידיעות העולם הוא היה חכם מאוד גדול. הוא היה מהמזכירות של הרבי, מאלו האנשים הכי סודיים. הרבי דרכו כתב מכתבים באנגלית. כל המכתבים באנגלית בדרך כלל עברו דרך ניסן מינדל. הוא

09:11 היה מהמזכירים הכי הכי קרובים, והוא היה נותן שיעור באותם שנים שהפרידיקער רבי עדיין היה חי. אז הוא היה נותן שיעור לקבוצה של אנשים, אנשים חשובים מאמריקה, אנשים מה-- מה-- איך אומרים? בערך כל מיני רבנים מהסוג היותר, איך אומרים, אנשים פתוחים, אקדמאים מה שנקרא. קיצור, אז. אז הבן אדם הזה קראו לו אלחנן קאונן[?], כך נראה לי, והוא התחבר מאוד על ידי זה לחסידות. אחרי זה הוא כתב גם ספרים שהוא... תורה וסיינס, כל מיני דברים כאלה. אז הוא שואל. יש כמה מכתבים מהרבי אליו, אפשר לראות בשנים הראשונות באיגרות כמה מכתבים שהרבי מתכתב איתו, בפרט מכתבים עם הרבה תוכן. זאת אומרת שאלות של פילוסופיה, שאלות של מדע, שאלות של שאלות עמוקות בתורה. ומה זה כאן? היהודי הזה שואל את הרבי שהוא רוצה להבין את העניין של תחיית המתים, והוא שואל שתי שאלות. הפרטים של תחיית המתים, שאנחנו לא יודעים כלום על זה. יש כל כך קצת ידע מתי יהיה תחיית המתים, איך יהיה תחיית המתים, למי יהיה תחיית המתים? יש כל כך הרבה סתירות במאמרי חז"ל, וזה פשוט לדעת קצת יותר פרטי עניין תחיית המתים. והשאלה השנייה שהוא שואל זה מה כלל העניין של תחיית המתים. כי מילא הנשמה, הנשמה זה חלק אלוקה ממעל ממש. אז מובן שהנשמה היא נצחית. הנשמה היא נצחית כי הנשמה חלק אלוקה, כמו הקדוש ברוך הוא נצחי גם הנשמה נצחית. אבל הגוף, הגוף זה, זה עפר מן האדמה. למה הגוף צריך להיות? מה? מה? מה עושים עניין? מה? למה צריך להיות תחיית המתים? מה עושים עניין כללי מזה? שהנשמה צריכה לקום עוד הפעם, להתלבש בגוף. מה המטרה? זה בעצם שתי השאלות שהוא שאל. שאנחנו

11:17 שמים לב שהרבי, כשמסביר לו, הרבי הופך את הסדר. הרבי קודם כל מסביר את כלל תחיית המתים, ואחרי זה הרבי מסביר את הפרטים. סתם מעניין הסדר. הרבי קודם כל מתייחס להבין את ה-- מה המהות. למה תחיית המתים זה עניין כל כך עיקרי עד שזה יסוד באמונה? ולמה באמת צריכים את העניין של תחיית המתים? מה זה אומר לנו תחיית המתים? הרבי לוקח את הכלל, ואחר כך בחלק השני של המכתב הרבי מבאר את הפרטים. לפני שהרבי נכנס לנקודה הכללית של תחיית המתים אני אגיד קצת נקודות. אחרי זה כל אחד יוכל ללמוד את זה בפנים. לפחות זה ייתן קצת סדר להבין מה הרבי הולך לעשות פה. זה מכתב נפלא. זה מכתב לדעתי אחד מהמכתבים היותר יסודיים בעניין הגאולה ומשיח, ובפרט שזה הכל כתוב בכתב יד קודש של הרבי. יש לזה משמעות. בדרך כלל השיחות שהרבי הגיה אותם גם כן חשוב. אבל מצד העניין של ממש, שכל מילה פה זה כתוב בכתב יד קודש של הרבי, נותן לזה כן הרבה יותר רצינות לדייק, ללמוד את זה. כדי לבוא אל המעשה צריכים ללמוד את זה. ועד שפשוט הרבי כתב את זה בעצמו. הנקודה היא ככה. קודם כל הרבי עושה הקדמה שלכאורה בשביל מה צריכים לדבר על תחיית המתים? הרמב"ם בעצמו כותב שזה סתם שטויות לדבר על תחיית המתים. זאת אומרת לדבר על כל מיני דברים. זה, זה סתם רוצים לדעת איך יקומו, מה יקומו, זה לא נוגע, ובמקום לדבר על העיקר. העיקר זה עולם הבא, לא תחיית המתים. אז הרבי מסביר שתי דברים. דבר ראשון, הרמב"ם לא התכוון שלא לדבר על תחיית המתים, על הפרטים. הרי רואים שהגמרא מדברת על זה.

13:07 המדרש מדבר על זה. אז ודאי שהרמב"ם מתכוון לשלול את זה לגמרי. הוא מתכוון שלא יעשו מהעיקר טפל והטפל עיקר. כן, צריכים להתבונן במהות העניין ולא בפרטים. זה א'. ב', הרמב"ם זה לשיטתו. הרמב"ם הרי חולק על כל הראשונים, והוא סובר שתחיית המתים זה לא עולם הבא. עולם הבא זה הגן עדן. שיטת הרמב"ם, כמו שכתוב מפורש בהלכות תשובה, ועל דרך זה בהקדמה לפרק חלק. הרמב"ם סובר שהסוף אחרי תחיית המתים יהיה עולם הבא. ומה זה עולם הבא לשיטת הרמב"ם? עולם רוחני, עולם הנשמות. תחיית המתים זה תקופה, זה לא תכלית השכר. תכלית השכר זה השכר בעולם הבא, נשמות בלי גופים. הרמב"ם הרי סובר שאי אפשר להגיד שהשכר זה הגוף, ולכן זה מה שהרמב"ם אומר. אני לא מבין. במקום לדבר על העולם הבא, להבין קצת בעניין רוחני, אז אנשים מסתכלים על הדברים של עולם הזה, על תחיית המתים, שזה רק תקופה קצרה בעולם הזה. אבל זה שיטת הרמב"ם. אנחנו לא מסכימים עם הרמב"ם. השיטה של חסידות, שזה שיטת הרמב"ן ועוד ראשונים. ואם תסתכלו בהמשך המכתב, הרבי מביא רשימה של כל הראשונים שסוברים נגד הרמב"ם. זה נמצא בעמוד האחרון, בסוף המכתב, דף כ"ו בהערה עשרים ושלוש. הרבי מביא את כל השיטות שסוברים שתחיית המתים זה דווקא חיים נצחיים, נשמות בגופים. ר' סעדיה גאון, הראב"ד, הרמב"ן, ר' מאיר הלוי, זה הרמ"ה, עבודת הקודש, השל"ה, האלטער רבי. כל אלו חולקים על הרמב"ם. אז ממילא, אז לנו כן מגיע להבין את העניין של תחיית המתים בגוף, כי זה בעצם תכלית השכר. כן, אז זה הקדמה כללית שהרבי עושה. וכאן הרבי נכנס, כמו שאתם רואים, המכתב מחולק לשני חלקים. יש פה א'

15:20 ואחר כך יש פה ב'. אחרי כמה עמודים יש ב', שני חלקים. חלק הראשון הרבי מסביר את המהות של תחיית המתים. למה צריך להיות נשמות בגופים? מה המעלה בעניין של נשמות בגופים? לכאורה אדרבה, הרי הנשמה היא הרבה יותר גבוהה, נשמה רוחנית וכולי. אז מה העניין של תחיית המתים, אומרים שזה יהיה דווקא באופן של נשמות בגופים? עכשיו דבר מעניין חבר'ה, הרבי למטה כותב הערה. השאלה הזאת יש תשובה מאוד פשוטה. יש תשובה למה הנשמות בגופים, למה תחיית המתים, נשמות בגופים. יש תשובה פשוטה על פי נגלה. התשובה היא מכיוון שקיום המצווה זה לא רק על ידי הנשמה, אלא גם על ידי הגוף, וממילא גם הגוף צריך לקבל שכר. מה זאת אומרת רק הנשמה מקבלת שכר? הרי כדי לקיים מצווה הנשמה צריכה את הגוף. כמו שהגוף צריך את הנשמה, הנשמה צריכה את הגוף. הרבי מביא את הגמרא בסנהדרין. בהערה למטה, יש הערה. זה בלי מספר. הוא מביא שמה למטה הערה. הוא מביא בסנהדרין. הוא מתכוון בסנהדרין לסיפור של רבי שאל את אנטונינוס, סליחה, אנטונינוס שאל את רבי למי נותנים את השכר על, על, על, על עשיית מצוות? למי נותנים את העונש? והוא הביא לו משל שהיה בן אדם עיוור והיה בן אדם שהיה חיגר, והם שמרו על השדה ונגנבו ענבים. ומה קרה שם? אז העיוור לא יכול לראות, אבל החיגר לא יכול ללכת. החיגר אבל ראה את הענבים והוא רצה לאכול. אז הוא אמר לעיוור שישים אותו על הכתפיים, ייקח אותו, הוא יוליך לו, יראה לו את הדרך ואז הם אכלו. הם יכלו לגנוב. כשהגיע המלך הוא שאל מי אכל. כל אחד אמר, אני, אני לא אכלתי, אני לא ראיתי

17:28 שום דבר. והשני אמר אני לא אכלתי, אני לא יכול ללכת. כל אחד היה לו תירוץ אחר. ואז המלך שם אחד על השני ונתן להם מכות. אמר הלכתם ביחד. על דרך זה הנשמה אומרת שבלי הגוף היא לא יכולה לעשות עבירה. הגוף אומר שבלי הנשמה אין לו תאווה לעשות עבירה. אז הקב"ה לוקח את הנשמה והגוף ביחד ומעניש אותם ביחד. זה כתוב בגמרא. אז הרבי כותב פה למטה שעל דרך זה, זה גם כן בנוגע לשכר של עושי דברו. מכיוון שקיום המצווה צריך את שניהם וצריך להיות בחירה ולכן גם השכר מגיע לשניהם. אבל הרבי אומר זה הסבר רק למה צריך גם לתת שכר לגוף. אבל השאלה של הרבי זה לא זה. השאלה של הרבי בפנים זה איך מסבירים שעיקר השכר זה נשמות בגופים. זה השאלה העיקרית בחסידות שגם הגוף צריך לקבל שכר. בסדר, אבל הרי הפסק בחסידות על פי הרמב"ן, כמו שאמרנו הראשונים, זה שתכלית השכר זה תחיית המתים, נשמות בגופים. זה עיקר השכר. על זה נשאלת השאלה איך יכול להיות שהנשמה בגוף, היא בהגבלה של הגוף, שם יהיה עיקר השכר. זה השאלה. וכאן הרבי נכנס לביאור נפלא. נראה לי שאין בחסידות כזה סגנון כמו שהרבי מסביר פה, שזה ביאור יסודי בכללות העניין של שכר. מה גדר השכר? בכלל זה דבר מאוד בסיסי גם כן. העניין של שכר, מה פשט שכר. אנחנו רגילים לדבר שכר, כאילו לקבל משהו טוב. גדר השכר זה שאתה מקבל משהו טוב. עשית פעולה ונותנים לך משהו טוב. אבל בעצם העניין של שכר זה הרבה יותר עמוק מזה. שכר זה ה-- בעצם זה ה-השלמות של מה שאתה עושה. זאת אומרת בפשטות אנחנו אומרים, אתם יודעים,

19:35 יש שני סוגים של שכר בכלל. בעולם שלנו יש בן אדם שעובד, מקבל כסף, אבל אתה קיבלת כסף, אין שום קשר בין העבודה והכסף. זאת אומרת, הכסף לא מגיע מהעבודה. ברוב הפעולות שאנחנו עושים, אתה עובד בישיבה ומשלמים לך כסף על מה שאתה עובד בישיבה, אבל הכסף לא מגיע מהעבודה שלך. יש אנשים שרוצים לאסוף כסף ומביאים לך. אז השכר זה משהו אחר, צדדי. זה לא התוצאה של העבודה. יש אבל סוג של שכר שהשכר זה התוצאה של העבודה עצמה. כן? למשל בן אדם שעובד בשדה, וממה שהוא, אה, שממה שהוא, אה, איך אומרים, אה, אה, אה, קוצר, זורע, מהרווח אז הוא מקבל מזה, כמו אריס או חוכר וזה. אתה מקבל רווח מתוך הפעולה שלך. זה השכר. זה תוצאה טבעית ממה שאתה עושה. על דרך זה אנחנו אומרים גם כן פה, יש השכר שמדברים פה, השכר בעבודת השם. אז השכר בעצם זה התוצאה ממה שהבן אדם עשה. עכשיו יש בזה הרבה דרגות. מה שהרבי אומר, יש שכר גשמי. בן אדם שעושה פעולה גשמית מקבל שכר גשמי. יש שכר רוחני, למשל. למשל פועל שמקבל שכר מהשדה, כמו שהוא אמר, זה גשמי. אבל למשל רב ותלמיד. אז יש למשל רב ותלמיד, שהתלמיד משמש את הרב והרב מלמד אותו שכל. אז השכר מגיע, זה שכר רוחני. קיבלת השכל עוד יותר שהוא נותן לך. מסביר לך תכלית הבריאה. הרבי אומר פה דבר מאוד מעניין. על כל פנים, יש כמה סוגים של שכר. אז השכר זה תוצאה מהפעולות שלך. אבל בזה גופא יש שכר מוגבל ויש שכר בלתי מוגבל. השכר שמדברים תמיד זה שכר מוגבל. יש אבל שכר שקשור עם הקדוש ברוך הוא. יהודי

21:37 שעובד את הקדוש ברוך הוא, אז קיום המצווה, כמו שכתוב בחז"ל, שכר מצווה מצווה. מצווה זה מלשון צוותא, חיבור. אז עצם השכר הוא החיבור עם הקדוש ברוך הוא. אז זה עצמו השכר. שכר זה לא שכמו שיש כאלה שחושבים שהמשפט שכר זה שהכוונה שיקבל כל מיני מתנות יפות. השכר של המצווה זה עצם המצווה. יהודי מקיים מצווה ומתחבר עם הקדוש ברוך הוא, צוותא, חיבור. להרגיש את הצוותא, חיבור הזה, לקבל שזה יהיה בגילוי, זה עצמו השכר, וזה יהיה בעצם לעתיד לבוא, שאז יתגלה בתכלית השלימות העניין הזה. עכשיו בסדר העבודה אז יש בזה סדר והדרגות כדי שבן אדם יהיה כלי. כמו שמגיע לרב ותלמיד. אז כל מה שהרב שרוצה לתת לתלמיד את השכר הזה, ללמד אותו שכל, אז הרב יכול ללמד אותו דברים מאוד עמוקים. התלמיד לא יבין כלום, זה לא יהיה שכר. יש סדר והדרגות. הרב מלמד את התלמיד קצת, עוד קצת, עוד קצת, עד שכל פעם הוא מתלמד יותר ויותר ויותר והוא נהיה כלי לשכלים היותר עמוקים של הרב. על דרך זה גם כן בעבודה יש הרבה דרגות, הרבה רמות בשלימות האנושי, כמו שהרבי קורא לזה פה במכתב. כשבן אדם יגיע לשלימות, שלימות עבודת האדם, שלימות האנושי, אז הוא צריך להתעלות מדרגה לדרגה, וכל פעם הוא מזכך יותר ומקבל יותר ואז מקבל עוד יותר. וכמו שכתוב, בשלימות יש אתערותא דלעילא, יש אתערותא דלתתא, יש אתערותא דלעילא לפי ערך של תתא ויש את המתנה של עילא שלא לפי ערך. אבל בזה צריך להיות סדר והדרגות. וזה כללות חיי האדם, שהבן אדם כל פעם יזדכך יותר ויותר, נהיה כלי יותר ויותר לגילויים של אלוקות, ועד שיכול

23:37 לקבל את הגילויים הכי עילאיים. בכללות, אומר הרבי, זה כללות העולם. כללות העולם זה השלוש תקופות שמדברים, שיש עולם הזה, ימי המשיח ותחיית המתים. זה שלוש תקופות. בעולם הזה זה הזמן של עבודה. בזמן של עבודה, שאז עדיין יש מלחמה, יש מלחמה של הטבע הרע, וכל עבודת האדם זה להילחם ולנצח את הרע. זה מלחמה עצומה ומלחמה כבדה, והשכר הוא לפי ערך אופן העבודה. ימי המשיח זה תקופה השנייה, ימי המשיח. אז ישלימו את המלחמה, יהיה סיום המלחמה בימי המשיח. אבל ימי המשיח זה עדיין לא עולם הבא. ימי המשיח זה עדיין עולם הזה. זה השלמות של עולם הזה. ימי המשיח זה לא הזמן של שכר. עדיין זה לא הזמן של שכר. ימי המשיח זה מאוד חשוב ומאוד יסודי. צריכים לדעת את זה. כן, אנשים חושבים ימי המשיח זה כבר הזמן, נגמר השוק, זה עולם הבא. לא. ימי המשיח זה חלק מעולם הזה עדיין. זה השלמות של זה. זאת אומרת שימי המשיח יהיה גמר הבירורים, כשתיגמר המלחמה בין הטוב והרע, ואז בני ישראל יגיעו לשלימות הטוב, אבל עדיין בעולם עדיין לא יהיה העולם בתכלית השלמות. עדיין יצטרכו לעשות כל מיני עניינים של עבודה, ולכן אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. הגמרא במסכת שבת, אם כבר אמרתם את זה, שם יש את העניין. זאת אומרת שגם בימי המשיח עדיין יצטרכו לעשות עבודה. יצטרכו עדיין לעשות עבודה ואז יהיה עיקר העבודה. ולכן כתוב ושם נעשה לפניך כמצוות רצונך. יהיה אז עניין של קיום המצווה, וקיום המצווה זה תכלית השלימות. ואז בני ישראל בימי המשיח יתעלו לשלימות העבודה כדי שיהיו כלים לשלימות השכר. ורק אחרי העבודה של ימי המשיח אז

25:48 בתחיית המתים אז מגיע השכר האמיתי. אז מגיע הייעוד שאז ״ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ״, לא יהיה יותר מיתה בעולם. הקדוש ברוך הוא ישחט את היצר הרע. כל זה כבר קשור עם תחיית המתים. ואז יתנו לנו בדרך מתנות. זה ייסרו שדלה אלה שלמ C מילוי סרוס תתי סרוס. זה בדרך מתנה, מה שהקדוש ברוך הוא נותן לבני ישראל, שלא יהיה בערך למה שהם עשו, אפילו שזה מה שכתוב שלא יתחיל המצוות בתלס. צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, שעל פי חסידות זה לא הולך על עולם הבא, גן עדן. זה הולך על עולם הבא, תחיית המתים, שבתחיית המתים יהיה הגילוי של עטרותיהם בראשיהם. העטרות זה גילוי בלי גבול, בגלל שבני ישראל על ידי עבודה שהם יתעלו מדרגה לדרגה, הם יהיו כלים לגילוי אין סוף בלי גבול. עכשיו איפה פה התשובה על השאלה של נשמות בגופים? דווקא למה אומרים שכל זה זה דווקא לנשמה? זה בגופים? אז על זה הרבי כותב פה במכתב את היסוד שכולנו יודעים, א׳ ב׳ של חסידות. הרי העניין הזה מיוסד על כל העניין של נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. מכיוון שתכלית הבריאה זה שנתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים. ומה הכוונה בזה? דירה בתחתונים, שהקדוש ברוך הוא נתאווה שדווקא בעולם הזה התחתון, עולם הגשמי החומרי, זה המקום הכי תחתון. לא במקום, במעלה, המקום הכי תחתון בהעלם והסתר. ודווקא פה יהודי על ידי עבודתו מגיע לביטול, מתאחד עם הקדוש ברוך הוא, נהיה כלי לאלוקות, ועושה מהיש, מחומר הגוף, שזה תכלס היש, הוא עושה מהיש אין. זה כל תכלית הכוונה. וכשאדם עושה את התכלס אז בוודאי אז הוא נהיה כלי לשלימות השכר. כמו

27:41 בגשמיות, כן, כשהכלי משלים את התכלית שלו, הגוף מגיע לשלמות שלו. על דרך זה בן אדם כשהוא משלים את התכלית שלו, הוא מגיע לשלמות שלו. העולם, כל התכלית של העולם זה דירה בתחתונים, שהגשמיות יהיה כלי לאלוקות. אז לעתיד לבוא יתגלה התכלית הזאת פה למטה. ובמילא יוצא שהעניין שאומרים שלעתיד לבוא נשמות בגופים, זה לא רק עניין צדדי כמו שאמרנו קודם, בגלל שקיימת את המצוות עם הגוף, לכן תקבל שכר עם הגוף, אלא זה תכלס הכוונה, מכיוון שכל העניין זה שהגשמיות, כל המטרה בבריאת העולם וכל המטרה בתורה ומצוות, זה היה בשביל להשלים את הכוונה של הקדוש ברוך הוא בתחתונים. ״ויצוונו ה׳ לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה׳״, להגיע לביטול. אז מובן שצריך להיות עבדי והיש והגשמי ולא שלא, וכשיושלם העניין אז הגילוי יהיה פה למטה בעולם הזה הגשמי. אז זה כל הביאור, הנקודה הראשונה שהרבי מסביר. בהמשך לזה, בדף ע׳ הרבי נכנס להסביר את העניין על תכסיס, והרבי מסביר את שלושת התקופות, ולמה זה ימות המשיח, תחיית המתים, על פי חסידות, שזה עד עכשיו דיברנו על השלמות האדם. כשהבן אדם מגיע לשלימות, ובזה שלוש דרגות: יש בדרך מלחמה, ולמה זה יש את זה בדרך לא בדרך מלחמה. אבל יש עבודת התחתונים, יש את זה לעשות בעולם, לגלות את זה, ואז יש את השכר או המתנה שנותנים לך, שזה תחיית המתים. אבל מה זה אומר? בן הגיע לגילוי העליון, כי הרי תכלס הכוונה זה גם כן לא רק אדם שיגיע לשלימות, אלא שיהיה דירה בתחתונים, שיהיה גילוי אור אין סוף, וגילוי העליון גם כן יהיה שלוש דרגות. וכאן הרבי מסביר, זה מאוד מעניין לראות איך שהרבי כותב מכתב בסגנון

29:41 פשוט, כי הוא רוצה אנשים שעדיין אין להם ידע בכל המאמרים וכל הכל, אנשים שיש להם, יש להם ידע מצומצם. אז הרבי מנסה להסביר באופן שיהיה מובן לבן אדם רגיל. אז הרבי נכנס פה להסביר את שלושת הדרגות של ממלא כל עלמין, סובב כל עלמין ועצמות אין סוף ברוך הוא. לבסוף יהיה איך זה ליקקא. הרבי מסביר על זה משל. הרבי מביא את המשל מחיי הנפש, שבחיי הנפש יש חיות פרטית שמתלבשת לפי כל האיברים, החיות שמתחלקת לכל איבר ואיבר. יש את החיות כללית, שזה הרצון, שזה מקיף את כל הגוף, וסובב, ויש את עצם הנפש, שזה חי בעצם. אז כמו שבנפש יש שלוש דרגות, אז גם בהמשכת אלוקות שלוש דרגות. והשלוש דרגות האלה זה גם כן מחובר עם השלוש דרגות שדיברנו. בגן עדן, ולמה זה קשור עם ממלא כל עלמין. זה אשר מתחלק לכל אינפיניון. בימי המשיח אז יהיה גילוי לעולם הסובב כל עלמין. והרבי מסביר פה עוד כמה פרטים, שההבדל בין עולם הזה וגן עדן: בעולם הזה אנחנו יודעים רק על הפעולה של ממלא כל עלמין, אבל אין לנו השגה במהות. זה רק ידיעת המציאות. אנחנו רואים את הפעולות של הקדוש ברוך הוא בעולם. יש לנו ממלא כל עלמין ידיעת המציאות. בגן עדן יש גם השגת המהות, כי בגן עדן מאיר אלוקות, אבל הכל זה ממלא כל עלמין. בימי המשיח יהיה גילוי לעולם הסובב כל עלמין. זה הגילוי של ימי המשיח, שזה זה השלמות. עד שהוא יגיע לשלימות העולם, שזה יהיה השלב ב׳, ואז בשלב ג׳ בתחיית המתים יהיה גילוי עצמות אין סוף ברוך הוא. ומכיוון שעצמות אין סוף ברוך הוא מתגלה דווקא בגוף כמו

31:36 שאמרנו דירה בתחתונים, לכן יהיה השיא בגופים דווקא. אז זה בכללות החלק הראשון של המכתב. אה, בדרך אגב, אז הרבי פה, יש פה כמה וכמה חידושים במכתב הזה. חוץ מזה שאנחנו אמרנו עכשיו בכללות הסוגיה, אבל יש פה כמה וכמה חידושים שצריכים לעיין בהם, וזה מאוד מעניין לראות שיש פה כמה דברים שהרבי כותב פה בדרך צריך עיון, שהרבי כותב פה. בקיצור, שאחר כך במשך השנים אחרי הנשיאות אז הרבי כבר פיתח את העניין. הרבי כבר תירץ את השאלות. יש כמה דברים פה שפה זה כתוב רק בתור, בתור עניין שצריכים לעיין בזה, אבל במשך השנים מתפרסם בזה. הערה שבע, אם תסתכלו בהערה שבע, כן, בהערה שבע, הרבי עומד על המילים של היום לעשותם, שימי המשיח זה היום לעשותם. זאת אומרת שבימי המשיח יהיה העניין של קיום התורה והמצוות, כן? יהיה בתכלית השלמות. מה שאין כן בתחיית המתים, אומרים מצוות בטלות לעתיד לבוא. אז יש פה על זה שתי הערות, הערה שבע והערה תשע. הערה שבע, הרבי מדבר על ימי המשיח, מביא מהאלטער רבי שימי המשיח יהיה בפירוש, יהיה קיום התורה והמצוות. הוא מביא רמב"ן והרבי כותב על הרמב"ן, לא זכיתי להבין. מאוד חריף, כן? שהרבי יכתוב כזה דבר על הרמב"ן, אבל הרבי כותב שדברי הרמב"ן לא זכיתי להבין. כן, מה, מה הולך פה? סתם לספר לכם בקיצור, זה, זה, כן, רק כותרות, אבל זו סוגיה שלמה ונפלאה. יש פה שקלא וטריא מאוד בכדי ליישב מהראשונים. יש סתירות. יש סתירה אחת מאוד מאוד גדולה שכולם מדברים על זה. כולם, כלומר אלו שדנים את העניין. מצד אחד משמע מכמה מקומות שלעתיד לבוא יהיה תורה ומצוות, יהיה קיום המצוות.

33:43 קיום המצוות יהיה בשלמות. מצד שני יש את מאמר חז"ל הידוע במסכת נידה, מצוות בטלות לעתיד לבוא. ועל זה יש את השאלות ש-- איך זה יכול להיות? כן יהיה או לא יהיה. לעתיד לבוא יהיה קיום המצוות או לא יהיה קיום המצוות. מצד אחד אנחנו אומרים בתפילה "ושם נעשה לפניך כמצוות רצונך", אבל אנחנו מחכים למשיח כדי לקיים תורה ומצוות. הרמב"ם כותב בימות המשיח, כן, הרמב"ם כותב שהמלך המשיח עתיד ל-- להחזיר את כל המצוות וכולי וכולי וכולי. כל התרי"ג מצוות יחזרו למקומן, כן. מצד שני אומרים שלעתיד לבוא לא יהיה קיום המצוות. איך מסבירים את זה? אז יש בזה כמה אופנים. האופן הכי פשוט שזה ההבדל בין ימי המשיח לתחיית המתים, שזה הרבי מדבר פה במכתב, כן. אבל זה לא כל כך פשוט, כי יש כמה מקומות שמשמע שגם בימי המשיח לא יהיה. למשל הגמרא במסכת שבת, הרבי מציין פה שבת קנ"א, הגמרא במסכת שבת, שם הגמרא אומרת, "ימים שאין בהם חפץ, שאין בהם לא זכות ולא חובה", שיהיה על פי הרבה מפרשים הפשט הוא שזה לא יהיה, לא יהיה שם תורה ומצוות. הגמרא אומרת אלו ימי המשיח. אז יש רמב"ן שהרמב"ן רוצה להגיד שהפשט הוא לא שלא יהיה מצוות, אלא שאנשים יעבדו את השם מצד הטבע שלהם. לא, לא תהיה לזה חשיבות. אנשים יקיימו תורה ומצוות, אבל התורה ומצוות יהיו בלי בחירה. עכשיו יש לך בחירה, אז שייך לך העניין שאתה מקיים מצווה, מגיע לך. לעתיד לבוא בן אדם מקיים תורה ומצוות בדרך טבע, על דרך כמו אדם הראשון לפני החטא, שלא היה שייך אצלו שום עניין של נטייה.

35:28 חוץ מהעץ הדעת, שזה היה דבר יחיד שהיה לו בחירה. אבל בנוגע לשאר הדברים, אדם הראשון לא היה לו יצר הרע, אז כל התורה ומצוות שלו היו בדרך טבע, על דרך זה לעתיד לבוא. אז הרבי, הרבי מביא פה את הרמב"ן והרבי כותב צריך עיון, לא מקבל את ה-- כן. זו סוגיה. למה הוא לא מקבל אותו? הוא מביא את הגמרא שבת, שהרמב"ן מביא ראיה משם שלעתיד לבוא לא יהיה תורה ומצוות. הרבי אומר אפשר לפרש את זה כמו רש"י, אבל רש"י מפרש פירוש אחר. מה פשט אין בהם חפץ? תסתכלו שמה ברש"י מסכת שבת. לא, זה לא מתכוונים לתורה ומצוות, מתכוונים לדברים אחרים, כן. על כל פנים, והרבי מסיים בהערה שבע ואומר שאולי יש לומר בדברי הרמב"ן שלפעמים גם משך זמן תחיית המתים נקרא בשם ימי המשיח ובזה מדבר ודאי חכם. הרבי עושה פה חידוש נפלא שאולי לשיטת הרמב"ן זה שהרמב"ן מדבר בחומש הזה על ימי המשיח הוא מתכוון לתחיית המתים. יש איזו תקופה של תחיית המתים שקוראים לזה ימי המשיח. בתקופה ההיא באמת אז זה יהיה באופן כמו שהרמב"ן אומר, כאילו שגם בימי המשיח זה מתחלק. הסוגיה הזאת סוגיה שלמה. אנחנו יודעים אחרי זה כבר מהליקוטי שיחות שהרבי כבר גילה את הסוגיה הזאת בכמה מקומות. יש את המאמר שלו בעניין תחיית המתים. שם הרבי מדבר שיש כמה תקופות בתחיית המתים. יש גם כן שיחה של הרבי בשיטת הרמב"ן, חלק תשב"ז, עשרה בטבת, ליקוטי שיחות. יש שם הערות, הרבי מדבר על שיטת הרמב"ן שבאמת שם הרבי כבר בונה את זה הרבה יותר, שחייבים להגיד שגם לשיטת הרמב"ן יש תחיית המתים בתור ימי המשיח,

37:20 ואחרי זה יש תחיית המתים בתור תקופה שזה עולם הבא. לפי זה מתרצים הרבה שאלות. זה הערה שבע. על דרך זה, ונגיע להערה תשע, על כל הסוגיה של מצוות בטלות לעתיד לבוא, ושכל המפרשים מתפלפלים בזה. אז גם בזה אנחנו כבר זכינו בדור שלנו בהדרן. ההדרן האחרון שהרבי נתן על הרמב"ם, ההדרן של תשנ"ב. אז שם הרבי מסביר את כל הסוגיה של מצוות בטלות לעתיד לבוא בצורה נפלאה ביותר. אז זה אחרי שלומדים את ההדרן. אז כל הערה תשע פה מקבלת תמונה אחרת לגמרי, הבנה אחרת לגמרי. גם כן יש פה צריך עיון בתניא פרק ל"ו, שהצריך עיון הזה מתורץ על פי השיחה הזאת. סתם, זה דברים שפה זה כתוב בשתי שורות, אבל במשך השנים הרבי פיתח את זה לסוגיה שלמה. הערה שמונה למשל, זה כל השיחה הידועה, שזה ההדרן על הרמב"ם בחלק כ"ז ליקוטי שיחות, בחוקותי, ההדרן של השתי תקופות. כולם מכירים את ההדרן על שתי תקופות, שהרבי מסביר שלשיטת הרמב"ם ישנן שתי תקופות בימות המשיח. הרמב"ם מודה שתהיה תחיית המתים. כל השיחה הזאת זה ביאור על ה-- כאן זה רק הערה שמונה, ובליקוטי שיחות זה שיחה שלמה על, מה שנקרא, התקופות. בחלק השני של המכתב, כמו שאמרנו, הרבי נכנס לפרטים. אה, יש את הזמן של תחיית המתים. הוא מביא מאמרי חז"ל. יש את המקום של תחיית המתים, הוא מביא גם מאמרי חז"ל. איפה תהיה תחיית המתים? ארץ ישראל? חוץ לארץ? באיזה אופן? בנוגע לצדיקים ובנוגע לכולם. צער גלגולים, שלא יהיה צער גלגולים. יש פה פלפול שלם מאוד עמוק בכל הסוגיה, באיזה אופן תהיה תחיית המתים בארץ ישראל, ובאיזה אופן

39:20 תהיה תחיית המתים בחוץ לארץ. אחרי זה יש עוד אחד, זה מי קם בתחיית המתים, מי קם בתחיית המתים. אתם רואים? זה מאוד ק-קצר, אבל הרבי מציין לתשובות וביאורים בחוברת ו', ולא יכפיל הדברים פה, כי הרי אמרתי לכם, יש עוד מכתב של הרבי שזה מוקדש על הסוגיה של מי קם בתחיית המתים. דרך אגב, המכתב ההוא, שמה מתחילים לראות את העניין הזה שהרבי רוצה להכניס את כל עם ישראל לתחיית המתים. הרבי שמה עושה חידושים עצומים, שגם אנשים האלה שנאמר עליהם כל מיני דברים שלא תהיה תחיית המתים, גם הם יקומו אז לתחיית המתים. זה אחד מהחידושים הכי גדולים של הרבי. זה מכתב בפני עצמו, מקום אחר. אחרי זה יש פה את העניין של מה בנוגע לגלגולים. כל הנשמות שנמצאות בגלגול כמה וכמה פעמים, אז איזה גוף יקום בתחיית המתים? שאלה שהרבה אנשים שואלים. יש פה ביאור נפלא, פשוט ביאור נפלא ויסודי. כן, איך עושים כל הגלגולים? נשמה אחת ירדה לעולם שלוש פעמים, עשר פעמים. אז כל הגופים קמים? רק גוף? איך אפשר? איך זה בדיוק מחלקים את העוגה, כמו שנקרא. אז הרבי מסביר, זה לא עוגה באמת, אז ממילא זה זה זה זה סוג אחר, זה עובד כמו נרות. טוב, יש פה ביאור שלם, אבל נשמה בכלל. למה? למה יש גלגולים? זה סוגיה בפני עצמה. אחרי זה גם כן אופן העניין של תחיית המתים. אם יקומו עם הבגדים, בלי הבגדים, יקומו מעפר, יקומו חולים, יקומו בריאים, יהיה וכולי. סדר העניין שלם, יהיה. הסדר של תחיית המתים. מי יקום קודם? מי יקום אחרי זה? באיזה אופן זה יהיה? גם כן. ואז יש אנשים שיהיו קיימים בזמן של תחיית

41:17 המתים. מה יהיה איתם? הוא מביא זוהר, יהיה. איך יהיה הסדר? בנוגע לאלו שיהיו בזמן של תחיית המתים, כן, שגם להם יהיה רגע אחד של מיתה, לכולם, ורק אחרי זה הקדוש ברוך הוא יחדש אותם ויהיה עולם חדש וכולי. כל הדברים. ופרט תחיית הגוף, יהיה באיזה אופן תהיה תחיית המתים של הגוף, על עצם לוז. איך הקדוש ברוך הוא ייקח את עצם הלוז ועל ידי עצם הלוז הוא יבנה את כל הגוף. על זה יש גם כן שיחות של הרבי בליקוטי שיחות חלק ו', י' שבט. שיחה שלמה על הסוגיה הזאת של תחיית המתים מעצם לוז. יש כמה שיחות של הרבי על הנושא הזה גם כן. ונגיע ליום הדין. מאוד מעניין מה זה כתוב שבתחיית המתים יהיה יום הדין. "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". תראה, הגמרא אומרת שיהיה לעתיד לבוא יום הדין. מה זה יום הדין הזה? הרבי מביא שלוש שיטות. האם יום הדין זה יהיה אחרי תחיית המתים? הקדוש ברוך הוא ידון עוד פעם את האדם על כל מעשיו, שיטת הרמב"ן. או לא יהיה יום הדין, יום הדין זה רק יום נקמה לאלו, שזה הכוונה דין, זה נקמה לאלו שעשו צער לבני ישראל וכולי, לכל הגויים שהפריעו לנו. או שיטה שלישית, האר"י ז"ל, שיום הדין זה לא על עם ישראל, לא בני ישראל, כי הם כבר קיבלו את הדין שלהם. ובסוף הרבי מביא בנוגע מה יהיה אופן החיים בעולם אחרי תחיית המתים. הוא מביא את הגמרא פה, גמרא ברכות, שאחרי תחיית המתים לא יהיה לא אכילה, לא שתייה, לא פרייה ורבייה, לא משא ומתן, לא קנאה, לא שנאה ולא תחרות.

42:58 צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה. על הקטע הזה יש הערה למטה נפלאה של הרבי על הסתירות שיש בזה. גם בזה יש סתירות. מה זאת אומרת, לעתיד לבוא בתחיית המתים לא יהיה אוכל? קודם כל מה, ככה? אנחנו מחכים לתחיית המתים ולא יהיה מה לאכול. לא, לא, לא נותן לנו חשק. על כל פנים, מצד שני אנחנו יודעים שבתחיית המתים תהיה סעודה. יהיה שור הבר ולווייתן. מי שצריך לאכול את זה, כן. אז בהתחלה הרבי מביא כמה ביאורים, או שזה יהיה שתי תקופות. בהתחלה תחיית המתים, אחרי זה בהמשך. או החידוש של הרבי על פי שיטה זה שזה לא הפשט שלא יאכלו. אין בו אכילה ושתייה, לא מתכוונים שבכלל לא יהיה אוכל. האוכל בשביל המטרה שאוכלים עכשיו. עכשיו האוכל זה כדי לחבר את הנפש והגוף. לעתיד לבוא, שהגוף יהיה נצחי, לא יצטרכו לחבר את הנפש והגוף. אבל כן יהיה אוכל מצד עניינים אחרים, שהאוכל יסמל כל מיני עליות ומדרגות וליקוט. והעניין הזה באוכל יהיה גם לעתיד לבוא, וממילא יהיה גם שור הבר ולווייתן וגם אין בו אכילה ושתייה וכולי. דרך אגב, על המאמר חז"ל הזה, על ה"אין בו אכילה ושתייה" בחז"ל הזה יש רשימה מאוד מאוד יפה של הרבי. כאן הרבי רק מביא את המאמר חז"ל, לא מבאר את זה. אבל יש ברשימות, אני לא זוכר באיזה, יכול להיות שזה בי' משהו. זכור לי שזה רשימת י', אבל זה, זה רשימה שהרבי דיבר ב-- ב-- בצרפת בתרצ"ט, שבועות תרצ"ט כמדומני, ומזה הרבי כתב רשימה, מסביר כל מילה מהמאמר חז"ל הזה. ממש רשימה נפלאה שהרבי מסביר מה הפשט אכילה, שתייה, פריה ורביה, צדיקים, יושבים, עטרותיהם, ראשיהם. כל

45:00 מילה הרבי מסביר. יש שם ביאור נפלא על כל הגמרא וגם ההמשך של הגמרא, שהקדוש ברוך הוא נותן לנשים גם כן שכר ויותר מהאנשים. נשים במאי זכיין. כל ההמשך הסוגיה הרבי מסביר את זה בצורה נפלאה גם על פי נגלה גם על פי חסידות. זה מהרשימות שהתגלו אחרי ג' תמוז. על כל פנים, על זה קצת נתתי לכם תמונה על הרשימה של תחיית המתים, ועכשיו כל אחד יכול לקחת את זה, לשבת וללמוד, לנצל את הזמן, ועל ידי זה לחזק בעצמנו את האמונה. ואחד מעיקרי האמונה תחיית המתים. אז על ידי זה נזכה תיכף שבקרוב ממש נזכה לראות את תחיית המתים בפועל ממש. אני רוצה לסיים רק עם סיפור אחד ששמעתי בשם היהודי דוקטור ברנובר. שמעתם על דוקטור ברנובר, יהודי שהיה בעל תשובה של הרבי מיוצאי רוסיה, שהוא היה יהודי מאוד, פרופסור מאוד חשוב, והוא נתן הרבה שיעורים תמיד בענייני אמונה ומדע, עניינים של סיינס, פילוסופיה. הוא היה פה בארגנטינה כמה פעמים גם. סיפר דוקטור ברנובר שהוא פעם היה אצל הרבי ביחידות ודיבר על ההרצאות שהוא נותן בעולם. אז הוא אמר לרבי שהוא נותן הרצאות על עיקרי האמונה, שהוא מצליח להסביר את כל עיקרי האמונה, רק העיקר של תחיית המתים קשה לו להסביר. אה, כך הוא אמר לרבי. אז הרבי אמר לו, אדרבה, תחיית המתים זה הרבה יותר קל להסביר, כי אמונה בקדוש ברוך הוא ואמונה בבריאת העולם, אתה צריך להסביר את העניין של יש מאין. יש מאין זה הרי דבר שאין לזה שום, שום מקום על פי המדע. זה, זה, זה. אז אם אתה מצליח להסביר לאנשים אחדות השם, להסביר להם שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם יש מאין,

47:06 אז להגיד יש מיש, מה זה תחיית המתים? המתים זה יש מיש. אז יש מיש זה הרבה יותר קל להוכיח גם על פי מדע מאשר... בעצם הגמרא אומרת את זה. כן, הגמרא מסכת סנהדרין: דלא הוו חיי, דהוו חיי לא כל שכן. זה בעצם. אבל הרבי הסביר את זה בכזה פשט, שהרבי אמר את זה. הוא אמר שמאז הוא הצליח, היה יכול לתת את העניין של המתים באופן ש... ברגע שזה נהיה אצלך בפשטות, אז אתה יכול גם להעביר את זה בפשטות. על כל פנים, שנזכה את העניין לראות את תחיית המתים בעיני בשר. בקיצור, וראיה, ונשיאנו, והעיקר זה שזה יהיה כמו שאומרים משה ואהרן עמהם, ויהיה הרבי נשיאנו והוא בראשם או בתוכם. יוליכנו קוממיות לארצנו תיכף ומיד ממש, והוא יגאלנו.