ביאור ההתבוננות קודם התפילה - חלק ג

00:06 דובר 1 בואו נראה את זה בגדול. אה, מישהו יש לו שאלה שרוצה לשאול בנושא שדיברנו עד עכשיו?

00:32 דובר 2 In the beginning, in the beginning of the שיעור you said that התבוננות is דעת when you do בינה a lot of times. But then later on you're saying that it's thinking the process like a מאמר or something. Can you continue with the same thing?

00:53 דובר 1 כן, כן. אני רק אמרתי יותר בפועל, יותר פרקטי, מה לעשות. אבל זה אותו עניין. זאת אומרת, לחשוב מאמר אחד הרבה פעמים זה אותו עניין של התבוננות. זה, זה לעשות בינה הרבה פעמים.

01:12 דובר 2 מה, מה, מה שאתה הרבה פעמים—

01:14 דובר 1 בינה זה העניין של המאמר. אתה אומר, אתה מתבונן בעניין של המאמר. אתה עוד פעם מתבונן בעניין של המאמר. זה, זה, זה אותו דבר. מה זה, למה שזה יהיה שני דברים?

01:25 דובר 2 זה בבת אחת? הרבה פעמים בבת אחת אתה מתבונן.

01:31 דובר 1 בבת אחת, כל יום, יום, עוד יום, עוד יום.

01:35 דובר 2 אז זה החידוש של דעת שאמרת לך.

01:37 דובר 1 זה הדרך. זה המובא בעניין הדעת. כן. כן. יש גם כן, יש גם כן עניין לחשוב אותו עניין כמה וכמה פעמים באותו יום. זה גם הוויי זה. אבל טוב, מזמן לזמן זה גם טוב לעשות. אז כאילו מאמר אחד, לחשוב את זה כמה פעמים באותו יום, זה פועל הרבה יותר עמוק. אי אפשר לעשות את זה יום יום בגלל שהחיים לא נותנים את זה. אבל פעם בחודש או בזמנים כאלה, שאתה יכול לקחת מאמר אחד ולחשוב את זה כמה פעמים באותו יום. בוודאי שיש חוויה שם מאוד הרבה יותר פנימית.

02:21 דובר 3 יש הבדל בין לחשוב לבין...

02:25 דובר 1 יש הבדל. ברור שיש הבדל. ברור שיש הבדל. לחשוב זה לחשוב, ולהתבונן זה להתעמק. לחשוב יכול להיות— הרבי אומר את זה בתניא: "התבוננות במחשבה יראת שמים". מה זה אומר, זה מחשבה יראת שמים? זאת אומרת שהרבי מדגיש שזה לא התבוננות עמוקה. זה התבוננות במחשבה יראת שמים. סימן שיש התבוננות וזה יותר מ— זה, זה הלשון בתניא. "התבוננות במחשבה יראת שמים". זאת אומרת שבשביל להגיע ליראת שמיים לא צריכים התבוננות עמוקה. מספיק התבוננות במחשבה יראת שמים. יש קצת שלא צריך התבוננות מאוד, סימן שיש סוג התבוננות שהוא התבוננות יותר פנימית. בתכל'ס המילה התבוננות זה אחד מהמונחים של התניא, של הרבי. נראה לי שזה בספר הלל או במקומות... חסידות חב"ד. יש כמה מקומות. חסידי קירב אין יש לו תחום למילה התבוננות. הסתכלות חזקה. ראית פעם במאמר כזה דבר שם? התבוננות הוא עניין הסתכלות חזקה. כן, הסתכלות חזקה זה התבוננות עמוקה. כן, ומחשבת יראת שמים זה מה שאנחנו עושים בדרך כלל יום יום. זה מה שצריך לעשות כאילו. ההבדל בין התבוננות במחשבה, התבוננות הסתכלות חזקה. זאת אומרת, הסתכלות חזקה כשמו כן הוא. הסתכלות פירושו כמו שאתה מסתכל על משהו. Staring באנגלית אומרים staring. נו סה קומו דיסן. אה, פוקליסר. קואנדו אסטס פוקליסנדו, זה נשמע לי כבר כמו הטרדיציון. בלי עליה וזה, אה, אנפוקנדו? האם זו המילה? Focus, זאת אומרת, focus. אה, זה בא אנגלי גם, כמו שחשבתי. זאת אומרת, כשאתה מסתכל על ציור, אם יש פה מישהו שיש לו את החוש לציור, אה, הוא יכול להבין את זה. כשאתה מסתכל בציור ואתה, ואתה מסתכל על הציור הרבה זמן. זאת אומרת, אתה לא רק מתפעל מהחיצוניות של הציור. "וואי, איזה יפה", וזהו.

04:52 דובר 1 אתה נעצר, לעמוד ולהסתכל על הציור. אתה מסתכל עליו הרבה זמן. מה אתה מסתכל? אתה מסתכל כדי לראות מהם הצבעים ממה שעשוי הציור? זה לא ה... זה לא העניין של הסתכלות. בציור זה, ואנחנו שיש חוש לציור, ההסתכלות בציור זה שהוא כל הזמן מגלה יותר עומק של הציור. זאת ההסתכלות, זה ריכוז. בציור בהתחלה אתה רואה את ההתחלה הכללית, שאתה מתפעל מהיופי, אבל כשתסתכל, כל מה שאתה מסתכל יותר ויותר, אתה מגלה יותר עומק בציור, יותר עומק, יותר נפש, יותר חיות, יותר דברים שלא רואים את זה בראייה הראשונה. אתה מתרכז יותר, מתרכז יותר, ועד שיש מצב של הסתכלות כל כך חזקה, יותר כל כך פנימית, שאתה שוכח איפה אתה נמצא. הרבי קירעביליט[?] היה ואתה קוראים לרבי. יש, יש כזה סוג, כשאתם מסתכלים על ציור, הוא שכח לאיזה זמן באיזה מקום הוא נמצא לראות. אז התבוננות, יש כזה סוג של התבוננות שזה הסתכלות חזקה. זאת אומרת, בעניין של פסילת. אתה מתבונן בעניין של, של ביטול הנברא, בעניין של הפסד הוויה, אבל ההתבוננות שלך זה באופן של הסתכלות חזקה. זאת אומרת שאתה נכנס לעומק העניין. לא רק— זאת אומרת, כל מאמר אז יש את החשבון של המאמר. יש את החשבון. החשבון, זאת אומרת, הקושיה, התירוץ, ההסבר, ההסברה, שזה החלק היותר ה... מבנה של המאמר, הטכני, ה... זה. המאמר שואל, המאמר עונה, המאמר מסביר, ואני מבין מה, מה הקושיה, מה התירוץ, מה ההסבר, מה המשל ומה הנמשל, הכל. אז זה הציור החיצוני. אבל אם אני חושב על זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, אז כל פעם אני נכנס יותר לנפש של העניין. זאת אומרת, על מה הוא דיבר פה.

06:52 דובר 1 זה לא רק מה המאמר אומר, אלא איך ההבנה הזאת משנה אצלי את ההסתכלות על החיים, איך שעד עכשיו ההסתכלות שלי לא הייתה נכונה. ההסתכלות היא הרבה יותר עמוקה. פתאום אני מסתכל על העולם או על המציאות שלי או על הנראה או על החיים בצורה שמשתנה. אז זה נקרא הסתכלות. מבין? זה נקרא שאתה לא רק חושב את המאמר. טוב, אז הוא שואל, עונה, שואל, עונה, מסביר, וזה משל ונמשל, אלא אתה לוקח את זה בעומק, בנפש, בפנימיות של הדבר. הפריערדיקער רבי, יש לו מכתב ב-ב-ב"התמים". ב"התמים". נראה לי ב-בהתחלת "התמים" זה, בפרק "התמים" זה צריך להיות ב-ב... לא זוכר אם זה בחוברת הראשונה או בחוברת השנייה, אבל זה קרוב להתחלת "התמים". יש מכתב מאוד יפה של הפריערדיקער רבי שמדבר על התבוננות והוא מביא דוגמה. הפריערדיקער רבי הרי יש לו חוש הציור מיוחד. אנחנו לא צריכים ל... כולם יודעים. הפריערדיקער רבי לוקח את ההתבוננות בעניין של, של המתבונן בעניין "אין ויש". זה הסוגיה. הפריערדיקער רבי לוקח בתור דוגמה את ההתבוננות ב"אין ויש". הפריערדיקער רבי מתחיל את ההתבוננות במשל באיך הבן אדם מתחיל להתבונן מלמטה למעלה. מאוד מעניין שהפריערדיקער רבי מתאר את זה. אני לא אומר שצריכים לעשות-- אני רק מספר לכם איך לקבל איזו הבנה מה זאת אומרת הסתכלות. הפריערדיקער רבי אומר: הבן אדם מתבונן ורואה עץ. עץ, זה העץ, יש לו מבנה שלם של גזע וענפים ופרחים ופירות, ועץ עם כל פרטי העץ. אתה רואה, אדם מסתכל על העץ אז הוא מתפעל מהיופי של העץ, מהגודל של העץ, מהגזע, מהזה, וזה נחשב בשבילו מציאות. פראנקיי, זה מציאות שיש. כן? וזה נראה

09:11 דובר 1 כמו מציאות חזקה, מציאות, מציאות גדולה, מציאות תקיפה. ואז הוא מתחיל לחשוב שהמציאות הזאת הרי היא לא נהייתה מעצמה. אין דבר עושה את עצמו. זה לא יכול להיות שהעץ עשה את עצמו. מישהו עשה את זה. ואז הוא מגיע להכרח שבא, זה חייב להיות שיש כוח אלוקי, זה אין אלוקי, שהוא עשה את המציאות. עכשיו, ואז הוא אומר: המציאות הזאת אני קורא יש. ה-- אבן, ה-- לא, העץ, האילן הזה אני קורא לזה בשם יש. את הכוח האלוקי אני קורא בשם אין. ככה אנחנו קוראים לזה, כן? זה השפה בחיים, כן? זה יש ואין. העץ הוא היש והכוח האלוקי קוראים אין. למה אני קורא לזה אין? כי אני לא רואה אותו, בגלל שאני לא מרגיש אותו. אני יכול להבין את היש. למה אני כבר קורא לכוח האלוקי בשם אין. כן? ואת זה אני קורא יש כי זה אני מרגיש, אני תופס, אני יכול אפילו לנגוע בזה, זה יש. ואז אני מתחיל לחשוב, אני אומר: רגע, אבל אולי אני עושה טעות. אני קורא לזה יש בגלל שזה אני תופס ואני מרגיש, אבל זה המציאות. כן? ואין אני קורא אין גם בגלל שאני לא תופס את זה, לא מרגיש. אבל האמת היא, אם האין האלוקי הוא זה שמהווה את הזה, את העץ, אז זאת אומרת שהעץ עצמו הוא לא אמיתי. העץ עצמו הוא דבר שהתהווה, לא היה ועכשיו הוא נהיה. אז אם ככה יוצא שהעץ בעצם הוא בלוף, הוא לא אמיתי, הוא כזב, הוא לא מציאות אמיתית. הוא דבר שבעצם לא קיים. הוא רק קיים בגלל שיש איזה כוח אלוקי שעושה אותו. אז בעצם הוא לא מציאות אמיתית. ודווקא האין האלוקי שאני קראתי

10:57 דובר 1 לו בשם אין הוא המציאות האמיתית, כי הוא זה שעשה את העץ. אז אם ככה, אז אני עושה טעות. אני קורא לעץ יש ולכוח אלוקי אין, בשעה שזה להפך. היש האמיתי, המציאות האמיתית, זה דווקא האין האלוקי, הוא היש. והאין, מיהו האין? זה דווקא העץ הוא אין, כי העץ אין לו קיום. כל הקיום שלו זה הכוח האלוקי. אז פתאום-- ואז אומר הפריערדיקער רבי, כשאתה מתחיל לחשוב על זה בעומק העניין, להיכנס לזה, ואז אתה מתחיל להגיע להכרח שאתה פשוט חי בטעות. זאת אומרת, אני בחיים שלי מתחבר עם דברים שהם לא אמיתיים, עם דברים שהם כזב, דברים שהם בלוף, הם לא זה, וזה בעצם שקר, והמציאות האמיתית שזה אלוקות, אני קורא לזה אין, ומוסיף, וזה דווקא האמת. ואז אומר, הלשון של הפריערדיקער רבי אומר שבאיזשהו שלב הבן אדם מתחיל להצטער עד כמה ההשגה שלו היא בכיסוס שהוא תופס דברים בצורה כל כך מקולקלת וזה. אומר הפריערדיקער רבי, זה התחלת הכניסה לשערי ההתבוננות. כאילו שמה אתה מתחיל, זה, זה, זה ההתחלה, כך אומר הלשון שם, זה שער הכניסה. ברגע שאתה מתחיל להצטער על הטעות שאתה חי בזה, אז מה, מה הכוונה? זה, זה, זה כבר הגדר של הסתכלות. זאת אומרת, כאן זה לא רק, כן, אני אומר, אתה, אתה, אתה יכול להתבונן בעניין הזה, כתוב הרבה במאמרים, כן? יש דעת תחתון, למטה יש, למעלה אין, למעלה יש, למטה אין, זה, זה הטעות. כתוב בתניא, במאמר זה כתוב, ואתה יכול לחשוב את זה ולהגיד את המילים. אבל כשאתה באמת תסתכל על זה בצורה כזו, אז פתאום אתה אומר: רגע, אז אני חי בטעות. אז ההסתכלות שלי על המציאות זה הסתכלות מקולקלת.

12:38 דובר 1 אז איך שהבנתי עד עכשיו זה לא טוב. אז, אז אתה, אתה הופך פתאום ה-, ה-, המאמר, מה שכתוב בחסידות, הופך להיות למציאות חיה, מציאות לבבית. זה נקרא הסתכלות, זה התבוננות יותר אמיתית. תראה, הסתכלות הזאת. ההתבוננות שהאלטער רבי אומר בפרק מ"א, אז הוא אומר במחשבתו על כל פנים, האלטער רבי רוצה לשלול את הנקודה הזאת. האלטער רבי בא להגיד שיש התבוננות שזה, שזה במחשבתו על כל פנים. לא מבקשים כדי שיהיה לך את קבלת עול מלכות שמים, שזה ראשית העבודה ועיקרה ושורשה, אז זה לא, לא מגיע שתגיע עד להסתכלות הזאת. אפילו התבוננות במחשבתו על כל פנים, זה מה שכתוב בפרק מ"א: והנה ה' ניצב עליו, והקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים, ושהוא אין סוף ברוך הוא ומלכותו בכל עולמים. בלי להתעמק באופן של הסתכלות מה זה, למה זה, טוב. נוגע כאן רק שיהיה לך את ההבנה שהגדלות, כל הגדלות שלו, ואיך שיחד עם כל הגדלות הוא מה שהוא מניח את העניינים. יחוד מלכות. אז המחשבה בעניינים האלה מביאה למסקנה שאם הקדוש ברוך הוא מניח את כל העניינים בשבילי, אז גם אני צריך למסור את עצמי לקדוש ברוך הוא, שהוא יהיה המלך שלי, לעובדו ולעשות רצונו בכל מיני עבודת עבד. זאת אומרת בשביל ירא שמיים, בשביל קבלת עול מלכות שמים, מספיק התבוננות במחשבתו על כל פנים. אבל בשביל להגיע לאהבת השם, להגיע למשהו הרבה יותר פנימי, שזה כבר עניין שצריכים לשנות משהו בנפש, להתחבר עם אלוקות באופן יותר נפשי, שם מגיעה התבוננות שזה העניין של הסתכלות הזאת. התבוננות עם יותר חיות, עם יותר נפש, יותר עומק. אז זה בכללות שני האופנים. זה אני מתרץ את השאלה שאתה

14:29 דובר 1 שואל. אתה שואל אם העניין זה לחשוב או להתבונן. אם אתה התכוונת לזה, אז אתה קיבלת תשובה. יש עניין של לחשוב חסידות, שזה מחשבה, לחשוב, להתבונן באופן של מחשבה. ככל שתחשוב עניינים של חסידות, תחשוב עניינים, שזה פועל, אבל אם רוצים פעולה יותר נפשית, יותר עמוקה וזה, אז צריך להיות לא סתם התבוננות מחשבה, אלא צריך להיות התבוננות שזה כבר להיכנס לעומק העניין, טוב? אז כמובן שבדרך כלל כשמדברים פה עם בחורים צעירים הם לא צריכים לקפוץ לחשוב על רמה כזאת. כמובן שההתבוננות, הסתכלות הזאת, זה לאו דווקא שאנחנו כבר שייכים לזה כל כך, אבל לפחות לדעת שיש כזה עניין ו-ו-במשך הזמן אם בחור מרגיל את עצמו בהתבוננות בחסידות ולחשוב עניינים, אז זה יכול להגיע גם כן להתבוננות יותר פנימית, יותר עמוקה, יותר, יותר נפשית בעניין. בעצם, עיקר המטרה בלחשוב חסידות, בסופו של דבר אנחנו נגיד, הכוונה לזה שזה עיקר המטרה או על כל פנים אחת מהמטרות העיקריות, אז זה יותר ב-, יותר המטרה זה שנקרא בלשון, בלשון החסידות בשביל האפלייג. אז עיקר הכוונה בהתבוננות בחסידות, בשביל, בלשון שלנו, זה בעיקר בעניין של האפלייג. אפלייג זה בלשון הקודש זה שיונח, כן? שיונח, יונח. אפלייגן, שזה que se asienta, לא יודע איזה palabra exacta. How do you say אפלייגן in English? Is there a word? אפלייגן, which become like century, you know. Like settle in your mind, like yeah. No, there's not such a word.

16:35 דובר 4 Really? Century means to point something out.

16:39 דובר 1 So that's not a word. אמ, אמ. לא, שיונח אצלו. בחסידות יש שיונח ויוקלט, כן? ביידיש אומרים אפלייגן. מה זאת אומרת? זאת אומרת ב-- זאת אומרת מה הסבר, מה העניין? זאת אומרת חסידות הרי מדבר-- חסידות, כל ההשכלה של חסידות, כל העניינים שחסידות מלמדת אותנו, אז בעצם חסידות הרי הכל זה מהפכה, הפוך ממה שאנחנו רואים. כל חסידות זה היפך מהמציאות. מציאות שזה יש, זה אומר לו זה אין. מציאות שעל כל אין זה יש. מה שזה גשמי זה, זה, זה, זה זבל. חסידות אומרת לו זה תחתון, זה עליון ותחתון. חסידות כל הזמן מהפכת אצלך הכל הפוך על הפוך. מה שאתה חושב זה הפוך. כן? אז, אז חסידות אז ב-ב-בהנחה הראשונה שלנו, בהשקפה ראשונה, בהנחה ראשונה, האפלייג שלנו זה אפלייג של, של היפך החסידות.

17:52 דובר 4 Paradigm.

17:53 דובר 1 הא?

17:53 דובר 4 Paradigm.

17:55 דובר 1 Paradigm? וואו. טוב, אוקיי. אולי. הא? Yeah.

18:04 דובר 4 We use that now.

18:06 דובר 1 אוקיי. ההנחה של ה-- ההנחה של המציאות שלנו היא היפך ההנחה של חסידות. בלשון הידוע, כמו שאומר אדמו"ר הזקן, שאלוקות בפשיטות ועולמות בהתחדשות, וההנחה צריכה להתהפך. כן? חסידות רוצה להפוך אצלנו את ההנחה, שמה שהיה בהתחדשות יהיה פשיטות ופשיטות בהתחדשות. רואה ונשמע, נשמע ונראה, כל, הכל התהפך במילים אחרות. אפלייג. וממילא הדרך להגיע לאפלייג הזה, להנחה, לשינוי, זה על ידי התבוננות בחסידות. כן? התבוננות בחסידות, לחשוב מה זה ולחשוב עוד פעם אותו מה זה כמה וכמה פעמים, או לחשוב כמה מאמרים. המחשבה בחסידות, התבוננות בחסידות, אפילו אם אתה לא מגיע להסתכלות הזאת שדיברנו קודם, אבל התבוננות בענייני חסידות, ענייני אהבת השם, ענייני אלוקות, כן? המטרה זה, זה כבר אפלייג. אפילו שזה עדיין הלב שלך, זה לא פועל אצלך לאהבה או לא הגעת לרגש של, של הסערה של אהבת השם. אבל אז בהנחה ביי זיך ההסתכלות, השקפה משתנה, ההסתכלות משתנה. הבן אדם מסתכל על העולם בצורה, בעיניים של חסידות, הוא מתחיל לראות את הדברים, ההנחות שלו משתנות. אז אנחנו יכולים להגיד שהוא הגיע ל-- הוא הגיע למטרה. עוד פעם, זה לא המטרה לסוף. יש עוד עניינים בעניין של גם מידות, רגש, אהבה ויראה, אבל על ידי התבוננות יש מטרה. חסידות זה כבר אפלייג. כן? חסידות אפלייג. זה ככה נולד, זה אפלייג. ההסתכלות היא-- השקפה, כן? ההשקפה של חסידות, שזה יהפוך להיות ההשקפה שלי.

19:57 דובר 4 כל מה שכתוב בליקוטי תורה שיש ל-- זה לא ש--

20:04 דובר 1 מה שכתוב בליקוטי תורה לא שייך פה. ליקוטי תורה צריכים ללמוד כדי לדעת, אמ, מה צריך להיות. אה, כשיש בליקוטי תורה מילים של רגש, כן, שאם אתה מתבונן בזה, this life ליגוי וזה וזה, כלות הנפש, מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי, רשפי אש שלהבת י-ה, וכל מיני לשונות שמביא שמה בליקוטי תורה. אז, אז, אז אתה צריך לחשוב על זה באופן כמו שאומר בתניא פרק ז' של תניא, כך יהא עשה. נכון? כך יהא עשה בתניא פרק ז', אז הרבי אומר כך יהא עשה. הרבי מביא כל מיני שמות. הרבי אומר שאדם צריך להתבונן בכל זה ולדעת שכך יהא עשה. That's what it's supposed to be, that's כך יהא עשה. הרי הוא גדל זיין. לה דה מיני הוא גדל זיין, דרנגן דרנגן. אבל ווט? החלטנו כבר על הווייך. כי החלטנו כבר דעם סוג אוסלייפונד ליקוטי ובעניין החג רבי עקיבא. כן? לא לרמות את עצמי שאני חלק מהמדרגה הזאת. כן? אולי יקרה יום אחד, אבל גם אם זה לא יקרה זה לא המדרגה שלי. אבל על כל פנים לדעת שקיים כזה עניין. כן? לפעמים אתה יכול להתפעל מההשראה של האלטער רבי. מבין? אתה יכול להתפעל מההשראה של האלטער רבי וזה המקסימום שאתה יכול לרכוש. כן? אצל האלטער רבי הדבר הזה, זאת אומרת, אתה מתבונן, אתה אומר ליקוטי תורה אומר שצריך להתבונן. אני, אני יש ניסי להתבונן איך שלגבי נשא את כל סובב וזה כולה כמה קילומטרים ותיכף מה יש ניסי every mail וזה. אז להתבונן בכל זה. אין מייל להגיע לזה, אז כל הזה, אז לא יוצא לו, אז זה לא למד מזה שום דבר. זה רק ליקוטי.

22:14 דובר 1 זה אוסלייפ. כן? אתה רואה שהאלטער רבי הגיע. עכשיו אני יכול אחרי ללמוד על זה שהכל בא צער וכל העולמות בתבין וללכת לאכול קולו עם כל הסליחות בלי שום בעיה. אני לא מרגיש שבגלל שלמדתי על הסוגיה של אני אבאה דאישוניסי אז עכשיו, אז הצ'ופר אין לזה טעם בגלל זה. יש לזה טעם ואני אוכל את זה. אני נהנה מזה בדיוק אותו אופן. זה לא במקום. אלא מה? אני קצת מתבייש. זאת אומרת, לכל הפחות אני יודע שזה מה שצריך להיות. האלטער רבי, האלטער רבי אומר שהסביבה וזה צריך להביא לכזה מין דוגמה. אני לא שייך לזה, אבל לכל הפחות אני שומע שיש כזה עניין, אז אני יכול מקסימום להתפעל מההשראה, מההשראה של האלטער רבי. כן, שזה, זה הכוונה. בעצם, אבות הוא על זה, כמו שהרבי אומר ב-ב-במלוקט, במאמר הידוע ד"ה ואתה תצוה. מה אומר הרבי בואתה תצוה? הוא מביא את הפתגם של האלטער רבי, מסביר את זה באריכות. כל העבודה של האלטער רבי: איך וויל ניט דיין גן עדן, איך וויל ניט דיין עולם הבא, איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין. של האלטער רבי היה כלות הנפש. היה האלטער רבי אומר את, את, את הביטוי הזה, והרבי אומר בסוף המאמר שאף שאנחנו לא שייכים לזה, יש לנו רצונות. רצונות גם זה הנפש הבהמית. אז מה אתה אומר? אני מבין את הגן עדן? כן, ודאי. אני לא רוצה את הגן עדן כי אני לא מבין מה זה גן עדן. אבל תגיד לי, אני לא רוצה לאכול, לא רוצה, לא רוצה שיהיה לי איזשהו מאכל טעים. אני לא רוצה. את זה אני לא יכול להגיד. להגיד אני לא רוצה גן עדן, לא רוצה עולם הבא, אין לי שום בעיה כי אני בכלל לא יודע על מה מדובר.

23:56 דובר 1 אבל תגיד לי שבגלל זה תוותר על איזשהו מנה מיוחדת. כן, שתגיע לחדר אוכל ונגמרה החתיכת בשר שאתה אוהב ותקבל חתיכת בשר שאתה לא אוהב, אז זה נוגע באיזשהו מקום בנפש. זה שהיית תגיד שזה לשווא במאמר, אין הדבר לשווא במאמר. לא שייך לזה. אבל מה? מה אומר הרבי? אף על פי שיש כבר ציין את זה שזה של הרבי. אף על פי כן זה יהיה בלב ולב. זאת אומרת, בלב ולב, החסידות נותנת לנו על ידי. אתה לומד את ספר התניא, לומד חסידות, אתה יודע שיש משהו יותר גבוה, אז אתה כבר קצת מתבייש מהחומריות. אתה מזהה. אתה לא כל כך שקוע בזה. זה מנתק אותך קצת. אבל להגיד שיהיה לך את ההתלהבות, את הרשפי אש, בינינו, אגרופים. אולי יש פה כאלה ששייכים לזה, אולי נדבר. אבל בכללות, אנחנו מדברים על הרוח צד דבר, אז אנחנו צריכים לדעת את האמת, איפה אנחנו נמצאים כל אחד ואחד. וזה מה שהאלטער רבי אמר. השאלה הידועה ששאלו את האלטער רבי למה הוא מדבר על דרגות וערכים וכולי, שלא שייכים לחסידים וכולי. אז האלטער רבי אמר: מ'מוז האבן. מה זה מ'מוז האבן? זאת אומרת, ליבו אבן, משיח יבטל. מ'מוז האבן, צריכים לדעת. מה זה אומר מ'מוז האבן? מ'מוז האבן זה לא רק השכלה. זה לא פשוט. מ'מוז האבן, האלטער רבי התכוון אתם תלמדו רק השכלות ואת הרגש תשאירו בשבילי. לא, אנחנו לא כאלה חסידים. עכשיו האלטער רבי אמר: מ'מוז האבן, דאָס וואָס כך יעשה, דאָס וואָס דאַרף זיין ודניאל. זאת אומרת, צריך שבמוח לא זקוק לגלגול הזה. דיר זיין דירינג. שבמוח יונח שכך צריך להיות העניין. ובמילא אני נמצא בעולם שאני עדיין לא הגעתי

25:36 דובר 1 לשם, אבל אני יודע שזה זה. אז הפוך, זה נהיה לפועל מחשבה ודיבור ומעשה. אז ההתנהגות שלי תהיה בהתאם להיכן מגיעים. דאָס וואָס דאַרף זיין ודניאל.

25:48 דובר 5 חוץ, חוץ מה... אם, אם אתה מתבונן ב-ב-באריכות כמו שאמרת בהתחלה, אז חוץ מזה שזה, שזה תורה של בעל המאמר, מה יעזור שאתה, אתה חושב כל המאמר מתחילה לסוף, כולל כל הדרוש על הפסוק? כי למה זה פה ולמה זה שם?

26:12 דובר 1 זה בשביל ההסבר. בשביל ההסבר הזה זה נוגע לעניין. אבל בגלל שאנחנו מעוניינים גם כן שיהיה בזה עניין של דברי הרב מבחינת הסגולה של זה, לכן משתדלים גם כן שזה יהיה קשור ללשון הרב. אבל האמת היא שאפשר לעשות אחד בלי השני, ומזמן לזמן יכולים. זה לא שצריכים תמיד להקפיד.