כ"ח סיוון - התקשרות

00:02 דובר 1 מכיוון שנמצאים היום בכ"ח סיוון, שזה יום שקשור עם הרבי. כמו שכתוב במודעות כל הנוסח, יום ההצלה של הרבי. הרבי ניצל... ויחד עם זה גם כן היום שהרבי הגיע לארצות הברית, כמו שנתבאר בשיחה כל העניין של "יפוצו מעיינותיך חוצה", להביא את הגאולה גם באמריקה וגם בחצי כדור התחתון. יחד עם זה גם כן נמצאים עכשיו בימים הסמוכים לי"ב-י"ג בתמוז, גם כן יום שקשור עם הרבי. אז הימים האלה הם ימים מאוד מאוד גדולים, ימי סגולה וימי רצון בכלל, בפרט לחסידים. ובפרט זה ימים, ימי סגולה להתחזק כל אחד ואחד בהתקשרות שלו עם הנשיא, עם הרבי, עם הנשיא הדור, עם הנשמה הכללית. לחזק את ההתקשרות, לחדש את זה, לחזק את זה, לעורר את זה וכו'. מכיוון שהאלטער רבי בתניא מדבר בכמה וכמה מקומות בקשר לעניין הזה, על העניין של רב והתקשרות לרבי. זה אחד מיסודי החסידות. זה אחד מהגילויים של הבעל שם טוב שהתחיל להתגלות על ידי החסידות. כמו שמבואר בכמה שיחות, שמכיוון שהבעל שם טוב התחיל להביא את משיח, ... הבעל שם טוב זה הרי התחלה, כמו שהרבי מביא בשיחה, בתור ההכנה למשיח. זה כל העניין של "יפוצו מעיינותיך חוצה", ומשיח הרי יהיה בשר ודם.

01:59 דובר 2 יהיה מלך אחד שהוא יביא את כל הגאולה בשלימות לעולם.

02:05 דובר 1 בהתחלה לזה יש עניין של רבי. זה כבר ההתחלה ש... הבעל שם טוב התחיל. תמיד היה העניין של נשיא, משה רבנו. יש לנו משה בכל דור, אבל היו הרבה דורות שזה לא היה בגילוי. זה היה בהעלם. לא תמיד היה בגלוי בן אדם שידעו שהוא נשיא הדור. היו תקופות שזה היה יותר בגילוי, תקופות שזה היה בהעלם. היו תקופות שהיו כמה וכו'. אחרי זה התחיל כבר הבעל שם טוב. התחיל העניין של מושג של רבי, נשיא, שזה הנשיא הכללי של כל הדור, וזה התחיל בחסידות הכללית, ואחרי זה זה נהיה העניין של חסידות חב"ד עם האלטער רבי וכל שבעת נשיאינו מהאלטער רבי עד הרבי. אז מכיוון שזה יסוד החסידות, העניין של צדיק, רב, "צדיק באמונתו יחיה", ... שיקבלו את הקבלה, מקבלים את החיים מהנשיא. אז בתניא רואים שיש כמה מקומות שהרבי מדבר. מה העניין של רב? מה העניין של צדיק? ובכל מקום, כשמתבוננים, אז בכל מקום רואים שהרבי מדבר נקודה אחרת. זה פשוט לנצל עכשיו את ההזדמנות שנמצאים בימים כל כך נעלים, ימי סגולה, ובפרט שיעור תניא. אז אנחנו נדבר קצת על העניין הזה, העניין של רב, איך שזה מבואר בתניא, עד כמה שאני יודע. זאת אומרת, עד כמה שאפשר להבין על פי המציאות, החילוקים, ההבדלים בין מקום אחד לשני. בכלל בתניא מדובר על העניין של רב בארבע מקומות. בהרחבה הוזכר בעוד כמה פעמים, אבל בהרחבה, על כל פנים, יש ארבע מקומות בתניא שמדובר על זה. דבר ראשון בפרק ב' בתניא: "ודבקה בו", כאילו נדבק בשכינה ממש, כי על ידי הדבק... פשוט.

04:12 דובר 1 והרצון, וכל העניין שהרב מסביר שם, דבקות של כל אחד ואחד בקדוש ברוך הוא על ידי רבני ישראל, על ידי הנשיא. פרק ב'. מקום שני שהרב מדבר על העניין של רבי זה בפרק מ"ב, פרק מ"ב בתניא. האדמו"ר מסביר על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה". אז הגמרא שואלת: יראה זה דבר קטן? מה זה "כי אם ליראה"? יראת שמיים זה דבר קטן? הגמרא אומרת: לגבי משה זה דבר קטן. אז זה האדמו"ר: מה זאת אומרת לגבי משה? מדברים לכל אחד. הוא מסביר שאצל כל אחד ואחד יש לו מבחינת משה, ובכל דור ודור יש את משה רבנו שמשפיע על כל יהודי חיות ודעת וכו', שעל ידי זה כל אחד שייך ליראת שמיים. זה דבר קטן. פרק מ"ב, פעם שנייה. מקום שלישי שהרב מדבר על העניין של רבי זה באיגרת הקודש סימן כ"ז וביאורה. באיגרת הקודש סימן כ"ז, איגרת הקודש הגדולה, הוא מדבר מכתב שנכתב על רבי מנחם מענדל מוויטבסק לחסידים של רבי מנחם מענדל מוויטבסק, ושם הוא כותב על עניין של הסתלקות, אבל בעיקר הוא מדבר מה זה רבי. הוא מסביר את כל העניין של חיי הצדיק, שאין הם חיים גשמיים, חיים של גוף, אלא חיים רוחניים, אמונה, יראה ואהבה. ומסביר כמה פרטים בזה. איך שמקבלים חיים על ידי הצדיק? חיים רוחניים. יש חיים גשמיים גם כן שהוא משפיע, הצדיק, ועוד כל מיני פרטים שעוד מעט לפי הזמן אנחנו נדבר על זה. ואחרי זה בסימן כ"ח של איגרת הקודש, עוד מכתב בקשר לעניין של רבי וצדיק בכלל. בפרט הוא מדבר על העניין של, של, של כפרות. גדולי ... הצדיקים. "למה נסמכה"

06:10 דובר 1 "פרשת מרים לפרשת פרה?" זה בדיוק פרשת חוקת, הפרשה שייך לג' תמוז. ראה שזה, שזה פועל כפרה על... לפני עצם העניין שאתה מסביר שם שיש לזה אותו כוח כמו פרה אדומה. על כל פנים, עוד מעט נגיע לזה. אז יש ארבע מקומות שהרב מדבר: מה העניין של צדיק, בפרט עניין של נשיא, עניין של רב. באופן כללי, החילוק בין שני המקומות הראשונים לשני המקומות האחרונים זה שבשני המקומות הראשונים האדמו"ר מדבר על עניין של צדיק, של רבי, בחיים חיותו מלובש בגוף, ובשני המקומות האחרונים, סימן כ"ז כ"ח, הוא מדבר על ההשפעה של הצדיק שיש לו אחרי חיים חיותו בעלמא דין, מדבר בכ"ז כ"ח איגרת הקודש. אבל כשמסתכלים באופן יותר מפורט אז רואים שהרב מדבר עניינים שונים. בכל מקום האדמו"ר מדבר עניינים שונים, ואפשר להגיד שזה הולך מן הקל אל הכבד, זאת אומרת מלמטה למעלה. אפשר להגיד את זה מלמטה למעלה, מן הקל אל הכבד. האדמו"ר מזכיר כאן עניינים שונים שבהם אנחנו צריכים לדעת שמקבלים את זה על ידי הרבי, שכל ההשפעה של זה עוברת דרך הרבי. נתחיל קודם כול במקום הראשון. המקום הראשון שהרב מדבר על זה, פרק ב'. מה מדובר בפרק ב'? בפרק ב' בתניא האדמו"ר מדבר עדיין בהתחלה, כל העניינים. כשהרב מסביר בכלל מה קורה בנפש של הבן אדם, אז הפרקים הראשונים של תניא האדמו"ר לא מדבר עדיין מה צריך לעשות, מה צריך לעשות. אחרי זה, פרק ד', מתחיל שם מה לעשות. הפרקים הראשונים של התניא זה איך עובד הבן אדם, ממה מורכבת המציאות של הבן אדם. כל בן אדם יש לו ... נפש. יש לו עשר ספירות וכל זה. יש לו שני ... ויש טוב ויש

08:06 דובר 1 רע. יש קדושה, יש טומאה, יש זהב, יש מצרים. אדמו"ר הזקן כותב בעשר, אחד עשר הפרקים הראשונים של התניא. אדמו"ר הזקן נותן כמו פנורמה, כמו איזושהי הסתכלות כללית איך עובד המהות של הבן אדם וממה מורכבים כל הכוחות שלו, של יהודי. בפרק ב' אדמו"ר הזקן מדבר על נשמה. אדמו"ר הזקן מסביר מה זה יהודי. מדבר על המציאות העצמית של יהודי לפני עבודה, לפני תורה, לפני מצוות, לפני הכול. על המהות העצמית של יהודי. הזהות, הזהות העצמית של יהודי. אדמו"ר הזקן מסביר שיהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש. שהמהות של יהודי זה חלק מן העצם. הוא חלק אלוקה מהקדוש ברוך הוא, חלק מהקדוש ברוך הוא ממש. וזה כל הנשמות. לא משנה כמה סוגים, כולם כולם חלק אלוקה ממעל ממש. למה יש כל כך הרבה חילוקי מדרגות? יש נשמות גבוהות, נשמות נמוכות, קל שבקלים, פושעי ישראל, עד הנמוכות נמוכות ביותר. אז אדמו"ר הזקן מסביר שזה מצד נשמות ישראל. שהנשמה יורדת מדרגה לדרגה. אז יש נשמות שנשארים בדרגה יותר גבוהה. יש נשמות שירדו לדרגה יותר נמוכה. אומר אדמו"ר הזקן שאף על פי כן, סוף כל סוף אפילו הנשמות הכי נמוכות שהן בבחינת ציפורניים. זאת אומרת שהן במצב כזה שנמצאים במצב נמוך ביותר. אז גם הן ציפורניים, שזה ממש יש שם מיעוט החיות, גם הן מקבלות חיים מהמוח שבראש. זאת אומרת שהן גם כן, אפילו אחרי שכמו בגשמיות, אפילו אחרי שהתינוק נולד וכבר נהיה עצמאי בפני עצמו, עדיין יש את הקשר בין הציפורניים ומוח האב. על ידי מה? על ידי מוח הבן. מכיוון שהציפורניים קשורות עם המוח של הילד. במוח הרי יש שם גם כן קשר עם מוח האב. אז ממילא גם הציפורניים קשורות עם מוח האב

10:01 דובר 1 על ידי מוח הבן. אומר שזה גם כן בנשמות ישראל, שההתקשרות של יהודי לקדוש ברוך הוא זה על ידי הנשיא, על ידי הרבי. הרבי הוא כמו המוח של כלל ישראל. הוא הראש והמוח של כלל ישראל, וכל היהודים בדור הם כולם איברים וחלקים מהכללות, מהמוח, מהרבי, עד שיש גם ציפורניים, וגם הם, גם הציפורניים, הדרגות הכי נמוכות, מקבלים חיים מהקדוש ברוך הוא על ידי מוח הבן, שזה הרבי. וזה הפשט: כל הדבק בתלמיד חכם. מה זה אומר במילים פשוטות? זאת אומרת, כאן אנחנו מדברים על הקשר הראשון והבסיסי שצריכים לדעת, שאנחנו בתור יהודים, כדי להיות יהודי באופן בסיסי, פשוט להיות יהודי ולהיות שייך לאלוקות לפני כל העבודה וכל העניינים, אז גם זה מקבלים דרך הרבי. לכן אדמו"ר הזקן, עוד לפני שהוא מדבר על פרטים, מדבר על עצם הנשמה. מדבר על עצם המציאות של יהודי. כדי שיהודי יהיה מקושר עם אלוקות, חס ושלום לא יהיה פירוד בין הנשמה שלו לקדוש ברוך הוא, צריך להיות. זה עובר דרך נשיא הדור. ולפי זה מובן למה אדמו"ר הזקן מדגיש מה קורה עם הפושעים והמורדים. אלו שמנגדים לנושא הזה. דווקא כאן אדמו"ר הזקן מדגיש: והפושעים והמורדים בתלמידי חכמים. מה זה נוגע? למה אתה רוצה להביא לנו מה קורה לפושע ומורד? מובן. בגלל שכאן מדברים על הנקודה העצמית. כאן מדובר על הקשר העצמי של יהודי עם הקדוש ברוך הוא, הקשר הבסיסי. אז וזה אומר אדמו"ר הזקן שזה הולך דרך הנשיא, דרך הרבי. הרי חייב להיות אם ככה שכולם מקבלים ככה. איך יכול להיות שיש פושעים או מורדים? איך הם מקבלים? איך אצלם יהיה הנשמה? לכן חייב להגיד שגם הם יש להם קשר. רק

11:54 דובר 1 מה? זה תלוי אם אתה רוצה לקבל מבחינת פנים או אחוריים. אם תהיה חסיד, תהיה מקושר, אז אתה תקבל מבחינת פנים של הרבי, ועל ידי זה תקבל הנשמה שלך באופן פנימי יותר. אם תהיה מנגד ותהיה פושע או מורד, אז החיות תקבל מבחינת אחוריים. אבל זה דבר שחייב להיות, ובלי זה לא שייך שום יהודי. זאת אומרת, בעבודה אפשר להגיד את זה בעבודה. בעבודה זה הקשר הבסיסי שצריך להיות בין חסיד לרבי עוד לפני שהוא מתחיל לעשות מצוות וללמוד חסידות. ולפני שמתחיל לעשות עניינים של עבודה מיוחדת, צריך להיות העניין שהוא נמצא באווירה של חסידות. הוא חסיד. יש עניין כזה שאומרים על בן אדם שהוא חסיד. הוא אפילו יכול להיות שהדבר היחיד שמתבטא, זה מתבטא גם בעניינים חיצוניים. ומה הוא חסיד? יכול להיות שזה מתבטא בזה שהוא מתפלל בנוסח האר"י ז"ל. הוא מניח תפילין כהלכתן. יש לו הנהגות של המנהגים, הנוהג של חסידים, אפילו הנוהג החיצוניים של חסידים, וזה עצמו כבר מקבל את הקשר הזה שהוא דבוק, כל הדבוק בתלמיד חכם. צריך להיות דבוק בתלמיד חכם, שאם ישאלו אותי מי אני, אז אני אגיד: אני חסיד חב"ד. כמו שהרבי מספר שהיה אצל רוסלה[?], היה מגיע הבחור לבעל[?]: מי אתה? אז היה אומר לו: בחור של רבי משה חסיד. והיה אומר את זה עם גאווה כזאת, גאווה, גאווה, גאווה טובה. זה לא עם תקיפות, לא עם בושה. בחור של רבי משה חסיד. זה כל העניין שלו. יש את הסיפור שהרבי מספר שהנשמה מגיעה למעלה ושואלים אותה: מי אתה? אז אם הוא חסיד חב"ד, אז דבר ראשון הוא אומר: חסיד חב"ד, חסיד של הרבי. אבל מתחילים אז לשאול אותו

13:47 דובר 1 אם למדת חסידות. אם אתה חסיד חב"ד, למדת חסידות? התפללת בעבודה? ואז נהיה לו לא טוב על הלב. אבל דבר ראשון, יהודי מגיע, ממילא חסיד חב"ד, יש לו רבי גדול. על כל פנים, העניין הזה, הזהות, על דרך כמו שאומרים, העניין עצם זה אני חסיד, אני קשור לרבי. עם זה דביקות תלמיד חכם, שזה חסיד של הרבי, ואני נמצא באווירה של, של תכנית עם האווירה של הרבי. דבקות של דד"א, מה שנקרא, לא צריך כלים, כי הוא מחזיק בידית, הוא מחזיק ב... איך אומרים? בידית של הדלת, אז עם זה הוא כבר דבוק, הוא כבר שייך. פרק מ"ב, פה הרבי כבר מדבר, העניין כבר מדבר עבודה. הרבי מתחיל פרק מ"ב. שם האלטער רבי מדבר על יראת שמיים. שם האלטער רבי מסביר, פרק מ"א, מ"ב, זה הפרקים שהאלטער רבי דורש יראת שמיים שחייב להיות אצל כל אחד ואחד, וראשיתה ועיקרה ושרשה לפני הכל חייב להיות ירא שמיים, וזה דבר שלא יכולים. זה לא תלוי בשום דבר, לא לחכות לאוויר, זה חייב להיות ירא שמיים. זה הבסיס של כל היהודי. עבודת השם, חייב להיות בהתחלה ירא שמיים לפני הכל, ולפני זה מדבר על יראת שמיים. והנה ה' ניצב עליו, לקלוט כביכול, להרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו ומסתכל עליו וכו'. וכל צעד וצעד ירא שמיים. כאן כבר מדברים על עבודה. כאן דורשים כבר יראת שמיים, יראת שמיים. מגיע האלטער רבי בתניא, אומר שליראת שמיים גם צריך רבי. יראת שמיים בלי רבי קשה, כדי שזה יהיה מילתא זוטרתי, כדי שאני אוכל לפעול בעצמי להיות ירא שמיים. ירא שמיים פירושו כפשוטו להיות יהודי ש... לפחד מלעשות עבירה, לפחד מלעשות

15:44 דובר 1 עניין שזה נגד רצונו, להיות ירא שמיים. זה צריכים, את זה צריכים רבי. אז כאן האלטער רבי כבר מדבר על נקודה יותר עמוקה, ולכן כאן האלטער רבי מתחיל להסביר איך, איך יראת שמיים. איך אנחנו מקבלים יראת שמיים. אז האלטער רבי מסביר שמשה רבינו נשמה כללית והוא בחינת הדעת, והוא משפיע חיות ואלוקות לנשמות ישראל. שימו לב, הקשר עם הקב"ה, שזה העניין של יראת שמיים. ההרגש להרגיש שיש הקב"ה. שהנה ה' ניצב עליו, שיהא פחד אלוקים לנגד עיניי, את זה מקבלים ממשה רבינו. הוא משפיע חיות ואלוקות לנשמות ישראל. רק מה? כדי לעורר את זה צריך עניין של עומק הדעת, התבוננות והתקשרות, להתבונן ולהתעמק. אומר האלטער רבי שגם זה מקבלים ממשה רבינו. משה רבינו בחינת הדעת והוא ממשיך דעת בנשמות ישראל לידי... העניין הזה שאנחנו יכולים לדעת אלוקות, לא רק לדעת, זה הבנה, להתקשר, שאנחנו יכולים ללמוד ולהתקשר עם מה שאנחנו לומדים, לחיות עם זה עד כדי כך שזה יפעל אצלי את ההרגש של עין רואה ואוזן שומעת, יראת שמיים, זה מקבלים דרך משה רבינו. אז כאן כבר מדברים על הקשר שמקבלים ממשה רבינו שכבר נוגע לעבודה, עבודה של יראת שמיים. יראת שמיים זה ראשית העבודה, זה העבודה הראשונה. וממשיך האלטער רבי הלאה באגרת הקודש בסימן כ"ז. באגרת הקודש סימן כ"ז האלטער רבי מסביר, כאן האלטער רבי כבר מדבר כבר בדרגה יותר גבוהה. בסימן כ"ז באגרת הקודש האלטער רבי מסביר שהצדיק הוא אמונה יראה ואהבה. כידוע שחיי הצדיק הם אמונה יראה ואהבה. צדיק זה לא חיים פשוטים, זה אמונה יראה ואהבה. ואם אני רוצה לקבל אמונה יראה ואהבה, כאן כבר לא מדברים על יראת שמיים בתור ראשית העבודה. כבר

17:47 דובר 1 מדברים על דרגות גבוהות בעבודת השם, יראת השם, אפילו יראת אלוקה, אהבת השם, אמונה. אבל כאן מדברים כבר כמו עבודה יותר במדריגות. אז אומר האלטער רבי שזה כל אחד צריך לדעת שהאמונה יראה ואהבה הוא מקבל את זה דרך הצדיק. וכאן הרבי מסביר שכשהצדיק חי אז מה הצדיק משפיע באופן של האורות. זאת אומרת הצדיק, יש לו את הנשמה שלו ואת האמונה יראה ואהבה שלו, אבל זה קשור עם הגוף, ומהגוף אנחנו מקבלים, מהצדיק מקבלים בדרך האורות, מקבלים את זה התלמידים על ידי ש־ש־שהולכים בדרכו ולומדים את התורה שלו. אומר האלטער רבי שאחר כך כשהצדיק אין לו את הגבולות של הגוף אז אין שמה שום הגבולות, ואז כל אחד בנקל, כל אחד יכול לקבל חלק מרוח רבו בעצמו. זאת אומרת שיכול להיות באופן הרבה יותר קל להגיע ליראת השם, לאהבת השם, לאמונה בהשם. כן? כל הדרגות הגבוהות בעבודה על ידי מה? על ידי ההתקשרות עם הצדיק. אומר האלטער רבי שאיך פועלים את זה? צריך יגיעו רגליו, גדלו ועצמו, להתייגע כדרך שהורה רבו. בפשטות הכוונה כאן זה ללמוד חסידות. כאן כבר דורשים שצריך להיות לימוד. ללמוד את החסידות של הרבי, ללמוד את המאמרים שלו ולשמוע את התקנות שלו, את ההוראות שלו. ועל ידי זה שאנחנו לומדים את התורה שלו ומשמרים את התקנות שלו. והאלטער רבי שלנו מוסיף גם כן שגם צריך להיות גם כן אהבה. רגש של אהבה לרבי. לא רק לצאת ידי חובה, אלא לעורר רגש, רגש של התקשרות פנימית, רגש של אהבה. שעל ידי זה אנחנו יכולים להגיע לאהבת השם, ליראת השם ודרגות הכי גבוהות בעבודת השם. ושם האלטער רבי מסביר בפרק כ"ז עוד נקודה. בסוף הפרק האלטער רבי מוסיף

19:56 דובר 1 שמהצדיק מקבלים לא רק יניקה בעבודת השם, אמונה, יראה ואהבה. יש עניין יותר נעלה. כאן האלטער רבי מוסיף עניין יותר נעלה, שיש עוד אופן השפעה שהצדיק משפיע, שזה באופן מקיף. עד עכשיו דיברנו השפעה באופן פנימי. מהצדיק מקבלים דעת ויניקה על ידי יראת שמיים. הצדיק משפיע לנו דרכים בעבודה ואומר לנו איך, איך צריכים להתקשר לקדוש ברוך הוא. איך לקבל יראת השם, אהבת השם ואמונה. כאן אבל הרבי מוסיף עוד עניין, כי יש השפעה שמגיעה מהצדיק באופן של מקיף. מה פירוש באופן של מקיף? כמו שאומרים בארגנטינה, אומרים אינדירקטו. יש אינדירקטו. אינדירקטו פירושו שזה לא משהו גלוי. אני מאמין על ידי שיחה או רואה שהצדיק מעורר אצל נשמה של כל יהודי, הוא מעורר אצלו הרהורי תשובה ומעשים טובים. ככה אומר הרבי, שזה שיש לנו הרהורי תשובה, מגיע לבן אדם הרהורי תשובה, זה בגלל שהצדיק חושב עליו. הצדיק מתפלל עליו באופן מקיף. אנחנו לא יודעים באיזה אופן דירקטו איך זה פועל, אבל יש עניינים שפתאום אני מתעורר בהרהורי תשובה או בחשק לעשות מעשים טובים. זה מגיע מצד הצדיק. הוא מביא על זה את הדוגמה מהזוהר. כמו שהשמש בלילה, כשהוא נמצא מתחת לארץ, אז השמש משפיעה על הכוכבים, שהאור שיש לכוכבים זה הארה מהשמש. אפילו שהשמש נמצאת מתחת לארץ, השמש לא נמצא באופן גלוי, אבל באופן מקיף הוא ממשיך להשפיע, שזה האור של הכוכבים, שזה רפלקס מאור השמש. כך אומר הזוהר. אבל זה גם כן. אפילו שהצדיק לא משפיע באופן גלוי, הצדיק משפיע באופן מקיף, שזה מה שיש לנו, הרהורי תשובה ומעשים טובים. אם ככה יוצא למסקנה בפרק כ"ז שני עניינים בעבודה, שני עניינים שונים שמקבלים מהצדיק השפעה

22:07 דובר 1 דירקטו, השפעה ישירה והשפעה מקיף. מה זה אומר לנו? מה אנחנו צריכים לעשות? אז השפעה ישירה זה מובן בפשטות. השפעה ישירה זה מה שכל חסיד חייב ללמוד חסידות, ללמוד שיחות, ללמוד מאמרים. כי שמה אנחנו לומדים אמונה. הרבי שמה מלמד אותנו אמונה, זה לימוד החסידות. זה לימוד התורה של הרבי פשוט פועל חיזוק האמונה, וזה מעורר אהבת השם. זה מעורר אהבת השם כשלומדים כדי לבוא לאהבה. הרבי נותן לנו דרך בעבודה. יש הרבה דרכים בעבודה, אבל חסיד צריך לדעת את הדרך שלנו. זה הדרך שהרבי שלי נותן, וככה אני יודע את הדרך איך לעבוד את השם עם אמונה ואהבה. ועל דרך זה גם כן לשמור את התקנות. יש עניין של שמירת התקנות. יש לימוד הרמב"ם, ללכת למבצעים. ועל דרך זה לעשות בכלל עניינים שהרבי דיבר בתור תקנות, עניין של תקנות שהרבי תיקן, בפרט בשנים האחרונות היו כמה וכמה תקנות. ועל ידי שמירת התקנות, ללכת בהוראות וללמוד חסידות, אז מקבלים את ההשפעה ישירה ממנו. אבל השפעה מקיף הרבי לא כותב איך מקבלים את זה, כי מקיף על כן פירושו של דבר שאין לזה כלי. זה מגיע מצד למעלה. אף על פי כן, יש באיזה כמה שיחות של הרבי, יש גם על זה עצה. וגם כדי לקבל את העניין הזה, השפעה בדרך מקיף. כל אחד רוצה שיהיה לו הרהורי תשובה. כל אחד רוצה שיהיה לו חשק לעשות מעשים טובים וכל הדברים האלה, השפעה של מקיף. אז יש בכמה מקומות אצל הרבי, יש עניין אחד שזה תמונה של הרבי. זאת אומרת, מכיוון שזה מקיף, אז גם כן השפעה זה גם כן בדרך מקיף. עניינים של מקיף. עניינים של מקיף זה

24:00 דובר 1 תמונה של הרבי. הרבי דיבר כמה פעמים שכל חסיד צריך שיהיה לו תמונה. הרבי היה מעורר הרבה פעמים שיהיה לכל אחד, צריך שיהיה לו תמונה של הרבי בכיס, בארנק שלו, מפעם לפעם להסתכל על זה, כי זה עניין של ראייה. זה פועל בדרך מקיף, ראייה. זה לא עניין פנימי, הראייה. זה עניין יותר גבוה מהאמונה וההשגה, וזה פועל שיוכל לבוא הרהורי תשובה מהתמונה. למשל, הרבי מדבר, תמונה של הרבי. ואדרבה, יש נאמר שזה גם כן העניין של להגיד את הקפיטל של הרבי וההסתכלות, על ידי העניינים האלה. הקפיטל של הרבי ורחמן. הנהגות האלה של הנהגות שעל ידיהם אז מקבלים השפעה גם כזאת שהרבי מעורר אצלנו הרהורי תשובה בדרך מקיף. אחרי זה, האלטער רבי, פרק כ"ח, מגיע העניין הכי נעלה בפרק כ"ח. האלטער רבי מסביר שפרה אדומה מקשר בין צדיקים לפרה אדומה. מה בפרה אדומה? בפרה אדומה כתוב שזה מכפר על שלוש קליפות הטמאות, טמא מת. כל הקורבנות מכפרים רק על שגגות, אבל פרה אדומה מכפר על מזיד ומכפר על שלוש קליפות הטמאות, עניינים שהם ממש חמורים ביותר שאין להם עליהם תיקון. על פי טהרה ופשטות צריך, אבל כן פרה אדומה מכפר את זה גם כן. ונמשלו צדיקים לפרה אדומה. להגיד שהעניין הזה פועל גם כן ככפרה משלוש קליפות הטמאות. אבל הרבי מסביר שם שכמגיע היום שבו אצל הצדיק נשלם העבודה שלו, שהוא הגיע לשלמות עבודתו, אז מתעורר למעלה מכל המצוות והמעשים טובים שהצדיק קבע על כל החיים שלו, למעלה. וזה מעורר המשכה למעלה, המשכה כל כך רבה שזה מכפר על העניינים החמורים ביותר. זאת אומרת שבכוח ההסתלקות

26:02 דובר 1 לרבי יכולים לפעול כפרה אפילו על העניינים החמורים ביותר, עניינים שקשורים עם ז' שלוש קליפות הטמאות. גם זה אפשר לתקן ולכפר על ידי התקשרות לרבי. במה זה מתבטא בפועל? זה מתבטא בפועל בעניין של כתיבה. הרבי לא כותב את זה, אבל בטוח שזה העניין. העניין שכותבים פדיון נפש לרבי. ולכן זה המנהג של חסידים. כשמגיע יום כזה, יום נעלה, יום מיוחד, יום סגולה, כותבים פדיון נפש. ג' תמוז, כ"ח סיוון, תשעה באב, זה ימים שכותבים פדיון נפש. ופדיון נפש, הכוח שלו זה דווקא גם כן שאדם יודע בנפשו שנכשל בעניינים החמורים ביותר. לפעמים יכול להיות שנכשל בעניינים של קליפות הטמאות או עניינים של עבירות גדולות ביותר, שהתיקון הזה אי אפשר בדרך הטבע או בדרך הרגיל, צריכים לזה יגיעה גדולה ביותר. אז יש יום מיוחד ויש כוח מיוחד על ידי זה שחסיד כותב לרבי. כמובן שצריכים לכתוב את זה בהרהורי תשובה מסוימים, אבל על ידי העניין הזה שכותבים פדיון נפש לרבי, אז הפדיון נפש, אז הוא מעורר רחמים רבים, מתקן ומכפר אפילו על העניינים החמורים ביותר של שלוש קליפות הטמאות. וזה מצד, הסיבה לזה היא מצד שהרבי הוא יחידה. רבי לא סתם צדיק, רבי הוא יחידה. אז הרבי יכול לקשר, לגלות את העצם, את הקשר העצמי של יהודי עם הקדוש ברוך הוא, ועל ידי זה מכפרים אפילו על העניינים החמורים ביותר. וממילא אם אנחנו נעשה מסקנה, אז אנחנו נראה שבארבעת המקומות האלה בתניא הרבי עובר מהתחלה לסוף. כל העניינים שחסיד צריך לדעת, שזה הדרך כדי לקבל את זה, זה על ידי התקשרות לרבי. ונתחיל. יש קודם כול את עצם הדבקות בתלמידי חכמים כדי שיהיה שורש הנשמה

27:57 דובר 1 בגלוי. אחרי זה צריך להיות ירא שמיים, אז זה צריך גם כן ירא שמיים. צריך רבי כדי שיהיה לי אמונה, יראה ואהבה, עבודה פנימית. אז צריך רבי כדי שיהיה לי אפילו עניינים מקיפים. הרהורי תשובה מהתפילין, שזה בא בדרך מקיף. זה מגיע על ידי, ועד לתיקונים לעניינים חמורים יותר. כל זה מקבלים את זה דרך הרבי. אז הדבר הזה אנחנו צריכים לדעת. בחור שלומד תניא צריך לדעת את העניינים האלה. יש עוד נקודה שלא דיברנו על זה, שהאלטער רבי מביא באגרת כ"ז שגם השפעת גשמיות. כל זה בגלל הרוחני. אבל האלטער רבי אומר באגרת כ"ז שגם השפעת גשמיות. אז יש את העניין שגם הצדיקים מגינים על העולם גם לאחר פטירתם, שהצדיק משפיע בעולם גשמיות. לא רק בחיי חיותו בעלמא דין. אפילו אחרי זה, אדרבה, שהצדיק משפיע גשמיות. כל העניינים שבחיים, זה כל אחד מה שהוא צריך בגשמיות גם מקבל דרך הנשיא. לכן חסידים נוהגים שכשכותבים פדיון נפש גם כן מבקשים על עניינים גשמיים, מבקשים על בריאות, על פרנסה, כל אחד בעניינים שהוא נצרך בהם, עניינים גשמיים גם כן. אבל זה בגלל שגם זה עובד דרך השפעת הרבי. וממילא צריך לדעת את הנקודה הזאת, וצריך לדעת שמגיע ימים כאלה. חודש סיוון עכשיו, הימים האלה, ג' תמוז. אז כל אחד ואחד צריך לחזק ולעורר בעצמו את ההתקשרות לרבי על ידי כל העניינים האלה, על ידי קודם כול להיות בתוך החסידות בכלל. פשוט להרגיש את האשרינו, שאנחנו חסידים, אבל לא להסתפק עם זה. אחרי זה צריכים לעבוד על ירא שמיים ולדעת שזה גם כן מקבלים דרך הרבי, על ידי שאני מתפלל וחושב

29:41 דובר 1 מתבונן בכוונה אני מעורר בעצמי את הנקודה של ירא שמיים. ואחרי זה צריכים לדעת מה חסיד ולשמור את הקשר, שעל ידי זה מקבלים אמונה, יראה ואהבה וכל מה שצריך בעבודה פנימית. ואחרי זה צריך להיות גם כן עניינים של מקיפים, שעל ידי זה מקבלים הרהורי תשובה. ועד לדעת שיש גם כן עניין, שאם היו עניינים לא טובים מהעבר, אז על ידי זה שאני אקשר את עצמי לרבי ואני אמסור את עצמי לרבי ולעניינים של הרבי, אז על ידי זה הרבי ייקח על הכתפיים שלו גם את החבילה שלי. ויכפר לי על כל העניינים, ואני אוכל להמשיך לעבוד את השם בשמחה וטוב לבב. זה הכול עניינים שכתובים בתניא, רק שהם במקומות שונים. כמובן שכל אחד ואחד שרוצה לחזק בעצמו את ההתקשרות שלו, אז הוא יכול לקחת את המקומות בתניא עצמו ולהסתכל על זה. איזה מקומות? להסתכל על זה בפנים: פרק ב', פרק מ"ב, אגרת כ"ז ואגרת כ"ח באגרת הקודש, ולקחת את זה. והעיקר זה שניקח את זה ללב ולחזק בעצמנו כל אחד ואחד את הקשר שלנו עם הרבי. והעיקר שיקוים מה שכתוב במאמר מבואר, וגם לבסוף, ונזכה אז שיתגלה עוד למטה, ושם בגוף למטה מעשרה טפחים.