ג' תמוז - יעקב אבינו לא מת

00:00 דובר 1 מפורש וקוראים את זה מפורש. לא חקרתי את הסוגיה עד הסוף. יש בליקוטי שיחות והתורה כמה וכמה סיפורים של הרבי בנושא. וכמובן שהסוגיה היא מאוד חשובה בשבילנו. בהחלט אפשר, אף אחד לא יכול להגיד באופן ברור. אף אחד לא יכול להגיד באופן מדויק באיזה הגדרה אנחנו בדיוק מכניסים את העניין של ג' תמוז. כי אנחנו לא קיבלנו הסברים על ג' תמוז. ג' תמוז אנחנו נמצאים כולם באותו המצב שהרבי לא הסביר לנו מה זה ג' תמוז. בקרוב יבוא משיח ואולי אחרי שמשיח יבוא ואז תהיה תחיית המתים, אז יהיה לנו גם כן הסברים על כל מה שקרה בתקופה הזו. לעוד כל מיני קושיות שיש לנו על החשבון ועל כל מיני דברים. אבל, אה, אבל בנוגע לפועל. לפחות לדעת על פי, בפרט על פי התורה של הרבי, להכיר קצת את הנושא של צדיקים עם כל העניין של חיים אצל צדיק גם אחרי, אה, גם אחר כך. איך מסבירים את העניין של חיים אצל צדיק? בכלל יש כמה גמרות שמדובר בנוגע לצדיקים. הכי מיוחד זה הגמרא, זה מגיע ליעקב אבינו לא מת. אבל באמת בעניין של חיים הצדיק יש הרי כמה גמרות בנושא. יש הרי גמרא שאומרת בכלל צדיקים במיתתן קרויים חיים, וזה כתוב על כל מיני צדיקים. לא כתוב דווקא על צדיקים מיוחדים, שבכלל צדיקים במיתתן קרויים חיים, רשעים אפילו בחייהם קרויים מתים, וצדיקים אפילו במיתתן קרויים חיים. אז אנחנו רואים שיש כזה מושג אצל כל מיני צדיקים שאומרים שגם אחרי שהם מתים הם נקראים בשם חי. אבל מובן שמזה שהגמרא אומרת גמרא מיוחדת על יעקב אבינו, סימן שזה לא אותו דבר מה שאומרים על כל

02:31 דובר 1 הצדיקים שבמיתתן קרויים חיים. יש משהו מיוחד אצל יעקב. על דרך זה אנחנו מוצאים גמרא גם כן, והגמרא אומרת במסכת סוטה על משה רבנו לא מת משה, אלא מה כאן עומד ומשמש אף להלן עומד ומשמש. גם שם כתוב שמשה רבנו לא מת, כמו שעכשיו הוא משמש, גם להלן, גם אחרי זה כשהוא, גם משמש. ונגיד שזה כבר לשון יותר דומה ללשון יעקב אבינו לא מת, אבל זה גם כן לא ממש אותו דבר, כי סך הכל אצל משה רבנו מפורש בתורה וימת שם משה עבד ה'. כתוב וימת שם. ואצל יעקב אבינו לא כתוב המילה מת בתורה, לא כתוב וימת. כתוב ויגוע ויאסף. לא כתוב וימת. אחרי זה יש גם כן בגמרא במסכת שבת, מובא סיפור של אחד התנאים שהלך לקבר. הוא היה, עשה שם, תיקן שם משהו. לא יודע בדיוק מה היה הסיפור, ופתאום הוא שמע קול מאיזה קבר שאמר לו: אל תזהר פה, אל תיגע בי או משהו כזה. מישהו היה דיבר, דיבר איתו, אז הוא ראה שהוא חי. אז הוא אומר לו: מה אתה עושה כאן? מה אתה שוכב כאן? אם אתה חי, תלך הביתה עם המשפחה שלך. אז הוא אמר: לא נותנים לי רשות. רואים שם את העניין של צדיקים גם כן, מה שהגמרא שם אומרת שהוא היה חי. אחרי זה יש את הגמרא בכתובות בנוגע לרבי. הגמרא אומרת שבשעת פטירתו של רבי, אז לפני שרבי, רבי יהודה הנשיא, מת, אז הגמרא מספרת שרבי הנשיא ביקש ואמר שיישאר השולחן כמו שהיה לפני זה והמיטה כמו שהיה לפני זה, והנר ידלוק כמו לפני זה. ובכל ערב שבת היה

04:28 דובר 1 מגיע ועושה קידוש. ועד כדי כך שהרבי במאמר הראשון באתי לגני, תוספות דף ק"ג בשם ספר חסידים, הוא כותב שהיה מוציא ידי חובה. עד כדי כך היה התלבשות של רבי, נשמה בגוף, עד כדי כך שהיה יוצא ידי חובה. אבל זה שאלה מההלכה. אם הבן אדם, זאת אומרת, עד כדי כך זה נחשב שלא היה אצלו בכלל, הרי לצאת ידי חובה צריך להיות בן אדם חי. זה כלל, זה מתים חופשיים, אין לו גדר של קיום המצווה. וזה שרבי עשה קידוש בכל ליל שבת, אפילו אחרי שהסתלק, ועד כדי כך, עכשיו מה שכותב ספר חסידים, היה מוציא את הרבים ידי חובתם. זאת אומרת שהיה כאן ממש התלבשות של נשמה בגוף על פי, גם על פי ההלכה, שזה משהו מאוד, חידוש מאוד גדול. אפרופו, נימא, אז יש כל מיני גמרות בנוגע לנושא הזה. ומובן שמדובר, לא הכל מדובר על אותו דרגה. אנחנו יודעים שזה לא הכל שחור לבן. גם ילד קטן בחמש שנים גם יכול לדעת שהצדיקים, לא כל הצדיקים הם אותו דבר, וממילא גם כן לא כל הצדיקים כל דבר באותו מידה. אז גם כשכתוב כך, הלשונות בגמרא הם דומים, אבל כמובן שזה לא באותו דרגה שאומרים את העניין של חיים. אז ממילא, בנוגע לענייננו, כשבאים כאן בגמרא, בוא נגמור את הגמרא של יעקב אבינו לא מת, כי אצלו בגמרא כאן זה בצורה הכי ברורה והכי חזקה, אפשר להגיד, מכל הגמרא. אז בוא נגיע לעניין הזה של צדיקים שאין אצלם עניין של ביטול. בוא נראה בפנים מהגמרא. הגמרא מספרת סיפור כזה במסכת תענית דף ה'. חלק מהגמרא נמצא גם כן בספר של הליקוט. כן, הוא אומר כאן ככה:

06:22 דובר 1 היה סיפור של רב נחמן ורבי יצחק. רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא. הם ישבו בסעודה. אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא. רב נחמן ביקש מרבי יצחק שרבי יצחק יגיד איזה עניין של מילתא, איזה דבר תורה. אמר ליה, מה הוא אמר לו? הכי אמר רבי יוחנן: אין מסיחין בסעודה. אסור לדבר בסעודה. שמא יקדים קנה לוושט ויבוא לידי סכנה. אסור לדבר בסעודה. למה? כי אולי הוא יקדים את הקנה לפני הוושט. יש את הגוף, יש שני קנים, יש מקום שנקרא קנה, שמה נכנס האוויר, ויש מקום שנקרא וושט, ששם נכנס האוכל. אז בן אדם כשאוכל, אז עובר לוושט, מקום של האוכל. הקנה צריכים לשמור על זה שלא ייפתח, אבל אם הוא ידבר, אז זה יעשה שייפתח הקנה ויקדים קנה לוושט, ייכנס מהאוכל לתוך הקנה ויעשה בלבול בגוף, ואז זה יבוא לידי סכנה. בסדר, כשגמרו לאכול את הסעודה, אמר ליה, הוא אמר לו: הכי אמר רבי יוחנן, יעקב אבינו לא מת. אחרי שהוא גמר לאכול אז אמר לו הלכה, אמר לו איזה דבר תורה. מה שהוא רצה להגיד לו כנראה בסעודה הוא לא אמר לו. אמר לו את זה אחרי הסעודה. מה הוא אמר לו? יעקב אבינו לא מת. זה היה הדבר תורה שאמר לו. אמר ליה: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אתה אומר שיעקב אבינו לא מת. אמר רב נחמן לרבי יצחק, בשם רבי יוחנן, אמר לו רב נחמן: מה זאת אומרת? האם בחינם? בחינם? זאת אומרת סתם. הגמרא מספרת לנו שהיו הספדים ושהיו חניטה, איך אומרים, חניטה, והיה קבורה. איך יכול להיות אם הוא לא מת?

08:29 דובר 1 אמר ליה, אז מה ענה לו רבי יצחק? מקרא אני דורש. יש על זה פסוק. לומדים את זה מפסוק. ולא תירץ לו על פי שכל, ותירץ לו על פי פסוק. זה פסוק שיעקב אבינו, שנאמר: "ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה' ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים". מה הקישור לזה? הוא מדבר ליעקב. עבדי יעקב, מדבר ליעקב אבינו עצמו ואומר לו שלא יפחד. למה? כי עוד מעט יחזיר אותו מהגלות, הוא וזרעו. אז מה הקישור לזרע? אם הזרע בחיים, אף הוא בחיים. זה הגמרא. אחרי זה יש על זה המשך בגמרא גם כן. אני כבר אקרא את ההמשך כי זה מאוד מעניין. אומר רבי יצחק. כן, כל האומר רחב רחב מיד נקרי. הרי באחת השיחות מסביר את גם ההמשך של הגמרא. נגיד את ההמשך גם כן. אם יהיה זמן נסביר את זה גם כן. אמר רבי יצחק: כל האומר רחב רחב מיד נקרי. רבי יצחק אומר שמי שאומר רחב רחב. אני, מי הייתה רחב? רחב הייתה אישה, כשבני ישראל נסעו ליריחו אז היא הייתה אישה, אישה זונה, שהיו אצלה בבית. ואחרי זה כתוב שהיא התגיירה והיא התחתנה עם יהושע. כתוב, אומר הגמרא: כל האומר רחב רחב מיד נקרי. זה עושה קרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא ולא איכפת לי. למה לי זה? אני אומר רחב רחב ולא עושה שום דבר. אמר ליה: כי קאמינא ביודעה ובמכירה. מדובר על אחד שמכיר את רחב. לא מכירים אז זה לא גורם כלום. כי הוו מיפטרי מהדדי, אחרי כש-- כשרב נחמן הלך, לפני שהם הלכו אחד מהתלמידים אמר ליה: ליברכן מר. ביקש ממנו ברכה. רב נחמן ביקש ברכה מרבי יצחק.

10:19 דובר 1 ואז אמר ליה, אמר לו ברכה, יהא שלום כמו שהוא נתן לו ברכה. משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא. מצא אילן שפירותיו מתוקים, צלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצלו. כשביקש לילך אמר: אילן אילן, במה אברכך? כולם מכירים את זה מהשירים, מתלמוד תורה. אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקים, הרי פירותיך מתוקים. צלך נאה, הרי צלך נאה. אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך. אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך. אף אתה, במה אברכך? אם בתורה, הרי תורה, אם בעושר, הרי עושר, אם בבנים, הרי בנים. אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך. גמרא נפלאה. סיפור נפלא. טוב. קיצור המעשה. מה קורה כאן עם הגמרא? יש כאן הרבה קושיות. נחזור לעניין העיקרי. יש כאן הרבה קושיות לגמרא בכלל, אבל מכיוון שהזמן קצר, אז בעיקר אנחנו רוצים להגיע לנקודה שיעקב לא מת. אז בואו נעמוד בעיקר על הנקודה הזאת. כל המפרשים כאן עושים בלגן על הגמרא הזאת. מה מדובר? יש כאן כמה קושיות. למשל, קודם כול, מאי נפקא מינה? מאי נפקא מינה? הרי דווקא בגמרא אנחנו מוצאים את הלשון שביקש ממנו. אם הוא ביקש ממנו מילתא, אז הוא ביקש ממנו איזה דבר הלכה. מהי ההלכה שיש בעניין של יעקב שלא מת? הרי זה סתם איזה דרוש, זה דרוש יפה. אבל מה כאן ההלכה? אחרי זה יש את השאלה ששואלים: האם אומר-- האם הגמרא מתכוונת דווקא ליעקב אבינו או לכל הצדיקים? הגמרא אומרת יעקב לא מת. האם הגמרא התכוונה דווקא ליעקב או לכל הצדיקים? מסתמא דווקא ליעקב, אם לא היו אומרים כל הצדיקים. אבל מצד שני, לפי ההסבר שכתוב במסקנה של הגמרא, שכל

12:40 דובר 1 הסיבה שיעקב לא מת היא שזרעו בחיים, הוא בחיים. אז למה דווקא יעקב? וכי לא היו עוד צדיקים שזרעם בחיים, הוא בחיים? כל ההסבר על זה, ההסבר על זה אפשר להגיד על כולם. דווקא יעקב. אחרי זה יש את השאלה הכי גדולה ששואלים כל הרבנים, שזה מה שבעיקר נוגע לנו אליה, זה מה הגמרא מתכוונת? יעקב אבינו לא מת. על מה מתכוונים? מתכוונים בגשמיות או מתכוונים ברוחניות? על מה מתכוונים כשאומרים יעקב אבינו לא מת? האם הכוונה שלא מת פירושו שהוא נשאר חי, נשמה בגוף, או מתכוונים לאיזה משהו רוחני? שאפשר להסביר את זה בכמה אופנים, את הגמרא. מסתכלים ברש"י. רש"י מפרש, יש הרבה רש"י, אבל זה כתוב. יש כאן-- יש כמה אופנים איך להסביר כאן את הגמרא. האם הכוונה יעקב אבינו לא מת, הכוונה כפשוטו לגשמי נשאר בגוף, או הכוונה ברוחני? אז בוא נראה מה רש"י. רש"י אומר, ונגיע ליעקב אבינו לא מת, אומר רש"י: לא מת. רש"י אומר יעקב אבינו לא מת, אומר רש"י: לא מת, אלא חי הוא לעולם. אז מרש"י מובן שהכוונה היא כפשוטו. רש"י מוסיף כאן מילים: הגמרא לא מת, אומר רש"י, אלא חי הוא לעולם. זאת אומרת כפשוטו, פשוט יעקב אבינו נשאר בחיים. אז על זה הגמרא שואלת: וכי בכדי ספדו ספדניא? אז רש"י מסביר: וכי בחינם ספדו ספדניא וכו' גם. מה הוא תירץ לו? מה תירץ רבי יצחק לרב נחמן? אמר לו: מקרא אני דורש. הוא מביא על זה פסוק. מה לומדים מהפסוק? אומר רש"י שמקרא אני דורש שהוא חי. אומר רש"י: והאי דחנטו חנטיא, מה שאתה שאלת. הרי הוא לא ענה לו על השאלה. הוא שואל: וכי בחינם

15:16 דובר 1 וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? שהיה חניטה וקבורה והספד ליעקב. אז איך רואים מכאן שהוא חי? שהוא מת? מה הוא עונה לו? שיש על זה פסוק. אז רש"י מסביר שמה מה התכוון להגיד לו עם הפסוק. הוא התכוון להגיד לו שזה שחנטו חנטייא וספדו ספדנייא, אלו שעשו לו חניטה זה המצרים, שהם עשו לו חניטה, והמספידים שעשו הספדים והקוברים שעשו את הקבורה. הם חשבו שהוא מת, אבל באמת הוא לא מת. כך אומר רש"י. ואחרי זה רש"י ממשיך הלאה, שהוא מקיש הוא לזרעו: מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים. אז אומר רש"י, כשהוא מקבץ את ישראל מארץ שבים, הוא מקבץ שהם בשבי, שהמעשים היינו בשבי. זה הולך על אנשים חיים בגוף, אף הוא בחיים. הוא יעקב אבינו, שיביאנו בגולה כדי להגיע לגאולתנו. הקב"ה יביא את יעקב אבינו לראות איך עושים את קיבוץ גלויות. יעקב אבינו יהיה עם ישראל, כמו שכתוב ״ואתה אל תירא עבדי יעקב״, ואומר ״הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים״. אז אלו שעשו את החניטה והקבורה וההספד היו אנשים כאלה שחשבו שהוא מת. אבל התורה עוד מספרת לנו, הנביא שאמר את הפסוק ״ואתה אל תירא״, גם ירמיהו הנביא הוא ידע את האמת. האמת הייתה שיעקב לא מת, זה רק דמיון שהוא מת. בעצם נשאר חי, חי נשמה בגוף. אז רש"י מסביר את כל המהלך של הגמרא, הן בהתחלה והן בסוף. והרבי, במסקנה כל המהלך של הגמרא לפי רש"י זה שיעקב אבינו לא מת, פירושו כפשוטו, שהוא חי נשמה בגוף, חי לעילא. וכל העניין שהיה שם זה רק עניין חיצוני של דמיון. זה רש"י, הוא הכי חסידי, שרש"י הוא הכי חזק.

17:13 דובר 1 תוספות הוא גם כן דומה לרש"י, אבל בתוספות עוד מעט נראה. תוספות אומר כך, תוספות יש שם תוספות קטנצ'יק שאומר ״יעקב אבינו לא מת״. אומר תוספות, וכי משמע דכסו ואיגמא ולכסו יומס, בפרק סוף גיד הנשה, מעשה דחושים, ששם הגמרא כותבת שיעקב היה מחייך. אפרופו, שם רואים שתוספות גם כן לא אומר יותר מזה. אבל תוספות, משמע מהלשון שאומר, והביא את המעשה דחושים, ששמה הוא הראה לו שהוא חי, שיעקב אבינו היה במצב שזה הכוונה שהוא חי כפשוטו גם כן בגוף. למה אני אומר שבתוספות זה לא פשוט? כי יש מכתב של הרבי שאומר שתוספות יכולים לומר שתוספות מסביר רק את הבבא. זאת אומרת, בהתחלה כשרבי יצחק אמר ״יעקב אבינו לא מת״, אז הוא הבין שהוא מתכוון כפשוטו. לא מת כפשוטו. אבל במסקנה, אחרי שהוא הקשה את הקושיות והוא אמר לו בסוף למסקנה את העניין של ״מקרא אני דורש, מה זרעו בחיים״, אז שמה אפשר להגיד אולי ששמה הוא חזר בו והוא התכוון שזה לא כפשוטו, אלא הכוונה זה ברוחניות. עוד מעט נראה מה שאמרנו שם. אז ממילא תוספות אפשר להגיד שזה רק בהווה אמינא ולא במסקנה. במהרש"א, המהרש"א באמת מסביר את הגמרא לא כמו רש"י. בפירוש המהרש"א מסביר שבאמת זה היה כל הוויכוח בין רבי יצחק לרב נחמן. והמהרש"א מגיע למסקנה ש... כך אומר המהרש"א, אומר שלמסקנה מהגמרא מובן שדווקא יעקב אבינו כן מת. ומה שאומרים לא מת, הכוונה בנפש. כך אומר המהרש"א. יש לתקן לפרש ״יעקב אבינו לא מת״, אומר המהרש"א, בשני פנים: אם שלא מת כלל גם בגוף, או שלא מת בנפש, כשאר צדיקים. מה שאומרים על כל הצדיקים, צדיקים בסוף כולם חיים, הכוונה הנפש חיה. אבל

19:25 דובר 1 בנוגע לגוף, הגוף מת. בגוף הוא מת. נו, אומר ככה, או שלא מת בנפש. רב נחמן לא הייתה לו בעיה עם זה שאומרים שיעקב לא מת בנפש. הוא ״פשיטא״. על זה הוא הסכים שהנפש נשארת בחיים, זה בסדר. ומאי נקט יעקב, אברהם ויצחק בצד זה? יעקב, אברהם ויצחק אותו דבר. גם הם לא מתו בנפש. אלא מה אתה רוצה להגיד, שמה היה חידוש אצל יעקב, שלא מת בגוף? אצל אברהם ויצחק כן הייתה מיתה בגוף, אצל יעקב לא הייתה מיתה בגוף. אז על זה שאל אותו רב נחמן: ״וכי בכדי ספדו ספדנייא״? רואים שכן הייתה מיתה בגוף. ועל זה הוא תירץ לו. תשמעו טוב את המילים האלו. אז הוא משנה. אז תירץ לו רב יצחק דבנפש קאמרי. שבמסקנה רב יצחק אמר לו באמת שיעקב אבינו כן מת בגוף. מה שאומרים לא מת, הכוונה בנפש. איי, למה אני אומר יעקב אם ככה? אם זה לא הייתה מיתה בנפש, אז מה ההבדל בין יעקב ואברהם ויצחק? הרי כולם אותו דבר. אז זה אומר ״מקרא אני דורש״, מקיש הוא לזרעו. יש לך יעקב. בגלל שאצל יעקב היה לו את כל הבנים, כולם היו בני ישראל. אברהם ויצחק, אומר, היה להם ישמעאל ועשו. אז לא יכולים להגיד ״מקיש הוא לזרעו״. מה שאין כן ביעקב, אז היה לו את כל הבנים צדיקים. קיצור, אבל.

21:04 דובר 1 נמשיך הלאה. עוד פירוש אומר שאצל אברהם ויצחק, אדרבה, אברהם ויצחק שמתו בארץ ישראל, לכן ודאי שהם לא מתו בארץ ישראל. זה לא נקרא מיתה. יעקב שמת בחוץ לארץ, הייתי יכול לחשוב שבגלל שמת במצרים אולי הוא כן מת. אז הגמרא מכריעה שגם יעקב לא מת. בקיצור, אז המהרש"א הוא כבר עושה את זה קצת יותר פשוט. המהרש"א עושה את זה קצת יותר רוחני, והוא מסביר שהכוונה אצל יעקב אבינו לא מת למסקנה. בהווה אמינא חשב המקשה שלא מת בגוף, לכן הוא שאל ״ספדו ספדנייא״, ובסוף למסקנה תירץ שהוא לא מת בנפש. לפעמים ממש מסתכלים בזה מפרשים. מפורש שהעניין, אז יש בזה כך וכך. מפרשים כאלה ומפרשים כאלה. רוב המפרשים באמת נוטים להסביר שזה הכל עניין של לא מת בנפש, אבל בגוף יעקב... לפי ה... בוא נראה מה הרבי, מה הרבי מסביר. מהרבי מוצאים דבר מעניין. אצל הרבי לא, אין הסבר אחד. אצל הרבי מוצאים הסבר בכמה וכמה שלבים. המכתב הראשון שיש מהרבי בסוגיה של יעקב אבינו לא מת, יש מכתב שהרבי כתב בתש"ב, עוד לפני הנשיאות, הרבה לפני הנשיאות. תש"ב יצא אז ״שיחות לנוער״ הראשון, ב״שיחות לנוער״ הראשון, השני, זה ממש בראשונים. היה משהו בקשר ליעקב אבינו לא מת, ומישהו כתב לרבי על זה שאלה, פנחס כץ. לא יודע אם שמעתם עליו, יהודי שהוא היה גם עם סלבודקה, והוא שאל את הרבי פשט בעניין, והרבי כתב לו מכתב. המכתב נמצא באיגרת קכ"ח, ואחרי זה גם כן יש את המכתב הזה ברשימות לעצמו. כנראה שהרבי רשם את זה גם כן ברשימות לעצמו שלו, מה שהתגלה אחרי תש"ד, אחרי גילוי קמץ ברשימות לעצמו האלה, ואחרי זה

23:11 דובר 1 חמש ספרי הראשון לעשרים. אז יש את הראשון לעשרים על הסוגיה ״יעקב אבינו לא מת״, ממש כמעט מילה במילה מהמכתב לרבי פנחס כץ. זה היסוד הראשון שיש לנו מהרבי בסוגיה של יעקב אבינו לא מת. שמה הרבי מביא את השיטות בעניין. הרבי מביא את העניין של רש"י ותוספות והמהרש"א, כל הדבר, ומסביר שאת הגמרא הכי טוב, הכי מובן, זה דווקא לפי רש"י, שיעקב אבינו לא מת הכוונה כפשוטה. הרבי שואל, שלכאורה למה דווקא אצל יעקב אבינו? למה דווקא אצל יעקב אבינו? אז הרבי מסביר ש... אז הרבי מסביר שמה, הרבי לא... שמה הרבי... הרבי לא כל כך מסביר את העניין. הוא מסביר מה ההבדל. הנקודה, החידוש המעניין שיש שמה במכתב ההוא, זה השאלה ששאלנו: מה, סליחה, מה ההבדל בין יעקב אבינו לשאר הצדיקים? הרי אמרנו שיש גם אצל שאר הצדיקים העניין של חיים, וגם אצל רבי כל הדברים, כל הגמרא שיש על זה. מה החידוש המיוחד שיש אצל יעקב אבינו? אז הרבי מביא מכל מיני ספרים של קבלה, מהרמ"ק, והרבי בקיצור אומר ככה, שההבדל בין יעקב אבינו ושאר הצדיקים הוא בשתיים. או שאצל שאר הצדיקים, מה שאומרים שהם נשארים בחיים, זה רק בדרגת בחינת נפש, אבל בדרגת רוח ונשמה היה להם הסתלקות. זאת אומרת יש כמה דרגות בנשמה. אז יש דרגה בנשמה שמסתלקת ויש דרגה בנשמה שנשארת קשורה לגוף. אז מה שאומרים ששאר הצדיקים, אז מדברים רק בדרגה, חלק מה... רק הנפש. אבל שאר הדרגות מסתלקות. אצל יעקב אבינו אומרים שלא נהיה שום שינוי. גם הנפש, גם הרוח, גם הנשמה, הכל נשאר קשור לגוף. זה דבר אחד. והשני, הרבי אומר שאצל כל הצדיקים יש

25:32 דובר 1 זמנים ככה, יש זמנים ככה. זאת אומרת, בעצם הצדיקים מסתלקים והם עולים למעלה ליהנות מזיו הקב"ה, אבל מזמן לזמן הם חוזרים. הם יכולים, צדיקים האלה. יש כל מיני צדיקים שהם חוזרים להתלבש בגוף מתי שהם רוצים. על דרך כמו שמוצאים אצל רבי שבליל שבת הוא היה חוזר לגוף. זאת אומרת, זה לא שהם כל הזמן נמצאים בגוף. הם יכולים לחזור לגוף מפעם לפעם בזמנים מסוימים. על דרך מה שמובא על הבעל שם טוב, הוא בא לבקר את אדמו"ר הזקן בבית הסוהר, שהוא אמר שהוא בא להתלבש בגוף. זאת אומרת, צדיקים, יש להם שיכולים לחזור להתלבש בגוף מתי שהם רוצים. אצל יעקב, מה המיוחד זה יעקב אבינו, שאצלו נשאר הקשר, החיבור להתלבש בגוף כל הזמן. אז הרבי שואל שם במכתב, לכאורה, שכתוב בספרים שאדרבה, שזה חיסרון? זה לא מעלה? מה המעלה שהנשמה נשארת קשורה בגוף? הרי כדי שהצדיק יכול... צריך, כדי שהצדיק צריך לרדת לעולם, אז הצדיק צריך לעשות ירידה. הוא צריך להתלבש בגוף גשמי. זה ירידה בשביל הצדיק. אז לכאורה, מה המעלה שיעקב אבינו נשאר כל הזמן קשור בגוף? אז הרבי מסביר מאוד בקיצור, ומאוד קשה להבין מה שהרבי אומר שם. המכתב נמצא גם כן בליקוטי שיחות חלק ד', בהוספות סוף ויחי. הרבי אומר שורה אחת. מאוד קשה להבין, אבל אחרי זה במשך השנים אז אפשר להגיד שיש יותר ביאור. הרבי אומר שיש הבדל באיזה מהמטרה של הצדיק. נשמה רגילה של צדיק. אז הנשמה, מתי הנשמה מרגישה משוחררת? מתי הנשמה מרגישה שהיא קשורה עם הקדוש ברוך הוא? דווקא כשהיא נמצאת בעולם עליון, עולם רוחני, בלי הגבולות של הגוף. אבל יש צדיקים כאלה שהם כל המעלה שלהם זה שהם מחברים את

27:31 דובר 1 הנשמה עם הגוף. זה כל המעלה שלהם, זה כל הכוח שלהם. אז ממילא יעקב היה אצלו העניין הזה. אצלו כל המעלה אצלו היה לא להיות מנותק, ולהיפך, לחבר את הנשמה והגוף. לכן אצל יעקב אדרבה, הנשמה נשארה בגוף כל הזמן. שם מאוד קשה להבין את ההסבר, אבל במשך השנים הרבי הסביר את העניין יותר מאוחר. אחד המקומות שהרבי מסביר את זה זה בליקוטי שיחות חלק כ"ו פרשת שמות. בליקוטי שיחות חלק כ"ו פרשת שמות הרבי מסביר בצורה מאוד נפלאה: מה, מה פתאום דווקא יעקב אבינו אומרים ״יעקב אבינו לא מת״ ולא על שאר הצדיקים? אז הרבי שם מסביר שהמעלה המיוחדת שיש אצל יעקב אבינו זה שיעקב נקרא מידת אמת. כידוע, אברהם זה חסד, יצחק זה גבורה ויעקב זה אמת ותפארת, ותפארת זה קו אמצעי, ״תיתן אמת ליעקב״. מה זה אמת? אז ידוע שכל העניין של אמת זה שהוא דבר כזה שאין בזה שום עניין של שינוי. חסד זה גם דבר טוב וגם דבר נכון וגם דבר אמיתי, אבל אף על פי כן שייך בזה הפסק. מה שאין כן אמת פירושו דבר נצחי, דבר שלא שייך בזה שום אופן של שינוי. כידוע מה שנקרא זה מים חיים, שכשיש לך מים והמים נמצאים שבע שנים, כה רדו מהשבוע של אתמול, שאם יש מים ששבע שנים נהיה יבש אז זה לא נקרא מי חיים. מים חיים פירושו שזה נצחי. אז מכיוון שיעקב אבינו אצלו היה כל העניין מידתו אמת. אמת פירושו שאין בזה שינויים, בפרט שאמת, ״ואמת ה' לעולם״, צריך להיות נצחי גם בעולם. ממילא לא שייך בזה שום גדר של שינוי. לכן כשזה מגיע ליעקב צריכים להגיד שההסתלקות של הנשמה מהגוף הוא

29:31 דובר 1 באופן שאין בזה שום שינוי. לכן אומרים באמת זה נשאר תמיד באופן נצחי. זה דבר מעניין. הרבי מביא שם בשם האבא שלו, ר' לוי יצחק. האבא של הרבי. יש בספר של ר' לוי יצחק, יש ביאור נפלא של ר' לוי בכל הסוגיה הזאת. ביאור נפלא ביותר, צריכים קצת לדעת מושגים של חב"ד ולהבין מה שכותב, אבל הוא מסביר באופן נפלא. ארוך ככה עשרים, עשרים עמודים. אבל, אבל ר' לוי מסביר באופן נפלא ביותר את כל ה... את כל הסוגיה של הגמרא כאן. הוא אומר מאוד מאוד מעניין, אומר, כשמגיע לעניין הזה של יעקב לא מת, זה מאוד מאוד מעניין. אנחנו רואים את ר' לוי, רואים שכל הדברים, כל פרט מדויק. אומר, למה דווקא יעקב אבינו? בגלל שיעקב מידת האמת. אז הוא אומר שכתוב "תיתן אמת ליעקב". זה הבסיס שלומדים שיעקב זה מידת האמת. הוא אומר שהמילים "אמת ליעקב", אם אתה מצרף את המילים ואותיות אחרות, אז "יעקב לא מת". "אמת ליעקב", "אמת ליעקב". אז יש שם את המילים יעקב, המילים מת, והמילים לא. כל השלוש מילים האלה נמצאות במילים "אמת ליעקב". נכון או לא? אז זה הפשט. משם גופא לומדים שיעקב לא מת, "אמת ליעקב" זה באותן מילים, "יעקב לא מת". הוא אומר עוד יותר, אומר ווארט מאוד יפה. סתם נשמע כמו ווארט. הוא אומר שרב נחמן ביקש מרבי יצחק שיגיד לו דבר תורה. למה הוא אמר לו דווקא את זה, יעקב לא מת? חסר דברי תורה? נכון שכשמגיע להלכה גם כן, כמו שאמרנו, זה כשמגיע להלכה ואפשר לצאת לרחוב הקהילוש, או זה כשמגיע להלכה גם כן כשמגיע לקברי צדיקים. אם יעקב לא מת אז מותר ללכת

31:41 דובר 1 שם סתם לקברי צדיקים. אז למה זה להלכה? איך נכון, כי להלכה פוסקים שאסור ללכת לקברי צדיקים ככהנים? מה שאין כן יעקב אבינו מותר ללכת אם אומרים שכפשוטו הוא חי באמת. פה כשמזדמן, כשמגיע להלכה. אבל, אבל, אבל מה פתאום הוא דווקא אמר את ההלכה הזו? ומהגמרא משמע שזה מה שהוא רצה להגיד לו לכתחילה. רק מה? בגלל שהיה באמצע אוכל אמר להם שיחכו לסעודה, שיגמרו לאכול. ואמר לו יעקב לא מת. אז הוא אומר ווארט נפלא. איזה לשון השתמש רב נחמן כשהוא ביקש דבר תורה? הלשון שם בגמרא: "אמר ליה, לימא מר מילתא". מילתא זה אותיות י' לא מת. מילתא, י' הולך על יעקב לא מת. זאת אומרת, כשהוא ביקש ממנו מילתא, אז הוא לקח את האותיות, הצירוף של מילתא, והוא עשה מזה את הווארט תורה. הוא הוציא משם גופא את הווארט תורה שרצה להגיד: מילתא, יעקב לא מת. הוא מסביר שם עוד כל מיני דברים עוד מעניינים. סתם, זה כבר יותר. על כל פנים, אז הרבי בחלק כ"ו מסביר לנו שהפירוש יעקב לא מת. ולמה דווקא יעקב? בגלל שיעקב זה מידת האמת. וממילא צריך להיות שגם בגוף למטה יהיה כך. מה אם ככה פירוש ההמשך של הגמרא שהוא ענה לו "זרעו בחיים, אף הוא בחיים"? אז היה צריך להגיד לו יעקב לא מת, שבאמת הוא לא מת. נדמה לו שמת, כמו רש"י. מה הוא מוסיף את ה"זרעו בחיים, אף הוא בחיים"? אז כאן כבר מתחיל סיפור שלם. איך להסביר את העניין של "זרעו בחיים, אף הוא בחיים"? איך זה קשור עם התירוץ, עם ההסברה שיעקב לא מת? כמה אופנים הרבי מסביר את זה. יש בחלק כ"ו.

33:32 דובר 1 שם הרבי מסביר את זה באופן אחד. שם הרבי מסביר לא הכוונה שהגוף של יעקב נשאר חי. זה פירוש קצת יותר רוחני. שם הרבי מסביר שזה לא הפשט שהגוף של יעקב נשאר חי, אלא הפשט הוא שמכיוון שהגוף של יעקב, ממנו הרי נולדו השבטים וממנו באו כל בני ישראל וכל הדורות, אז כולם הם זרעו של יעקב. והרי סוף כל סוף הגוף יש בו חלק מטיפת האב. זאת אומרת יש חלק גשמי של הגוף של האבא שעובר לבן.

34:11 דובר 2 דרך כלל לראות אורח חיים.

34:13 דובר 1 זה ממש, הרי ממש זה זה. יש, יש בגשמיות חלק מהגוף. אז אצל אברהם, מכיוון שיוצא ממנו ישמעאל, שישמעאל היה... הרי רק יגידו שזה אצל, אצל יצחק ואצל עשו. אז אי אפשר להגיד שכל הזרע בחיים. יש זרע שהלך ככה לאבדון, נהיה מזה גוי. אבל אצל יעקב, שכל הזרע שלו נשאר בני ישראל, ובני ישראל יש להם גוף גשמי, שהגוף הגשמי של יהודי הרי יש סוף כל סוף בגוף הזה נמצא איזשהו אחוז של אחוז של אחוז, איזו טיפה של גשמיות גופו של יעקב. וממילא יוצא שגופו של יעקב נמצא כאן בעולם, אבל חי על ידי הנכדים של יעקב נמצאים כאן בעולם. אז ממילא יש חלק מגופו של יעקב שחי. זה הפירוש. הרבי מסביר שזה הפשט יעקב. אבל להגיע לגוף של יעקב כפי שהוא היה, עצם הגוף של יעקב, נכון, עצמו של יעקב היה סוף סוף עדיין קבור תחת האדמה. זה הרבי מסביר בחלק כ"ו. הרבי אומר בעיקר זה מתגלה אצל נשיאי ישראל. מכיוון שיש את הנשיאים, וכל דור ודור יש בו נשיא. יש את משה רבינו, משה רבינו לא מת, וממילא נמשך לכל הדורות. אז ממילא יש, יש את העניין של נשמה בגוף דרך הנשיא, שהגוף של הנשיא קשור עם הגוף של יעקב, שנמשך מגוף של יעקב, וממילא זה גוף חי. לפי זה יוצא שאם ככה הפירוש שיעקב אבינו לא מת, אז זה לא הולך על הגוף של יעקב. הולך על, על הגוף של יעקב איך שזה נמצא בגופים של רבותינו נשיאינו בכל דור ודור, או בני ישראל בכלל. זה איך שבחלק כ"ו מוסבר העניין. בשיחה שנמצאת כאן בחלק ל"ה ויחי, שם ממש קצת הרבי נוטה

36:07 דובר 1 קצת יותר להסביר שהכוונה לגופו של יעקב. שם הרבי מסביר שמה זרעו בחיים, זה שבני ישראל בכל הדורות, יש עם ישראל שהם הזרע של יעקב אבינו והם בחיים. אז זה גילוי דעת. זה מגלה שיעקב חי. שיעקב גוף אחד. הגוף שלו עצמו חי. איך הרבי מסביר את זה? אה? אז יש כוח להקשיב? כן, נשאיר את ה... זה הביאור קצת, קצת מסובך. צריכים, צריכים בשביל זה זמן. אני הולך לעוד שיחה. יש שיחה יותר פשוטה וזה הכי, הכי נפלא. הכי פשוט והכי נפלא. וזה היה הפעם האחרונה שהרבי דיבר באופן ברור על העניין של יעקב אבינו לא מת. ודווקא שם הוא דיבר על זה באופן הכי פשוט והכי נפלא. מה זה היה? רגע, לפני זה אני אקדים. תשמ"ו התחיל המשפט של הספרים. וכשהתחיל המשפט של הספרים הרבי דיבר את העניין הזה מאוד חזק, על יעקב אבינו לא מת. אז הרבי דיבר: הוא בחיים, זרעו בחיים. והרבי חזר על זה כמה וכמה פעמים באותה תקופה, שהכוונה היא כפשוטה שהוא, שהוא חי ונשמה בגוף כפשוטו. ואחר כך אמר על זה כמה פעמים, יש אפילו טייפ ווידאו. אולי אחרי זה יראו כאן חלק מהווידאו הזה. זה היה בשנת תשמ"ו, וזה בהמשך זה היה מ"ו. וכמה פעמים הרבי חזר על עוד שזה כפשוטו, הוא בחיים כפשוטו, למטה מעשרה טפחים. היה אז ככה הרבי על זה פעמים, והרבי קשר את זה ביחס לרבי גם כן. שאף על פי שראו הלוויה, אף על פי שהיה זה, אף על פי שצריכים לדעת שהוא נמצא, הוא בחיים כפשוטו. למטה מעשרה טפחים, נשמה בגוף. היה ביטוי די... טוב, תשמ"ו, שבת פרשת ויחי. שאם אנחנו חושבים זה היה התחלת המשפט

38:27 דובר 1 של הספרים. כולם יודעים. המשפט של הספרים התחיל בי"ט כסלו מ"ו, וזה היה שבועיים אחרי זה, וזה היה בדיוק חודש לפני ה' טבת. נכון, שנה לפני ה' טבת. ויחי, ויחי מ"ו היה שנה לפני ה' טבת. שנה אחרי זה היה ה' טבת. הרבי דיבר רש"י שיחה. כל שבת הרבי היה מדבר שיחה ברש"י. מה היה הרש"י שהרבי בחר באותה שבת? הרש"י בפרשת ויחי. רש"י אומר, "ויגוע ויאסף", אומר רש"י, "ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רבותינו ז"ל: יעקב אבינו לא מת". אמרו רבותינו. מיתה לא נאמרה בו. אמרו חז"ל יעקב לא מת. ורש"י לא מסביר שום דבר יותר. רש"י לא מסביר מה קרה עם הספדו, קברו קברייא. כל הקושיות, בן חמש למקרא לא למדתי בו. מה יעשה בן חמש למקרא? מתחיל לשאול את המורה שלו איפה? מה קרה עם הספדו? עם הקבר? כל הדברים. ולא רק זה. אם רש"י היה אומר דרש, חז"ל, מדרש, מדרש אגדה הרבה פעמים, אז יודעים זה מדרש. זה מדרש, זה מדרש. אז תחילה זה לא פשוט, אבל רש"י לא אומר דרש, הוא אומר "אמרו רבותינו ז"ל". זאת אומרת שרש"י מסביר שזה עניין של פשוטו של מקרא, שיעקב לא מת, ולא מסביר לו, לא מוסיף כלום. זאת אומרת שעל פי פשוטו של מקרא, רש"י על פשוטו של מקרא, זה אותו רש"י של הגמרא. זה פשוטו של מקרא. לא צריכים, אין עם זה בעיות. יעקב לא מת, נשאר בחיים. אז מה זה בית הפשט? הרבי שאל. זה היה השאלה שהרבי שאל: איך מסבירים את זה על פי פשוטו של מקרא? אז הרבי הסביר אז באותו פארברענגען שעל פי פשוטו של מקרא ילד אין לו, אין לו שאלה. למה הילד אין לו שאלה? בעצם יש כאן

41:02 דובר 1 שתי שאלות. שאלה אחת זה בכלל לעצם העניין. והשאלה השנייה למה דווקא יעקב? למה? למה? למה לא האחרים? דווקא יעקב? הרבי אמר ככה, על השאלה למה דווקא יעקב, בן חמש למקרא אין לו שאלה בכלל. בן חמש למקרא כבר ראה שהיו כל מיני צדיקים שהוא כבר למד עליהם, על אדם, על נח, על אברהם, והוא ראה שכל אחד היה לו סיפור אחר. לא לכולם קרה אותו דבר. אז הילד מבין שיש כל מיני סוגים של צדיקים. הוא רואה מפורש אברהם אבינו מאה שבעים וחמש שנה. יצחק חי מאה שמונים שנה, יעקב חי מאה ארבעים ושבע שנה, וזה, אז הוא מבין שיש צדיקים, יש דרגות וסוגים. הוא כבר תפס שלא כל הצדיקים אותו דבר. אין לו בזה בעיה בכלל. אז יעקב אבינו לא מת. הוא היה צדיק מיוחד. אין לו בעיה. למה יעקב אבינו ולא מישהו אחר? טוב, הוא היה צדיק כל כך. ויותר מזה, אומר הרבי, הילד עוד לא מבין למה דווקא יעקב. כי רש"י כבר אמר לפני זה שיעקב אבינו היה מיטתו שלמה. רש"י אומר כבר בפשוטו של מקרא לפני זה, פרק מ"ז. רש"י אמר שהמעלה של יעקב אבינו על אברהם ויצחק, שהיה מיטתו שלמה. אז זה נותן לילד הבנה לבד. הוא מבין, כיוון שיעקב אבינו מיטתו שלמה, אז לכן הילד מבין שלכן הוא, יעקב אבינו, באופן מיוחד לא מת. עכשיו לעצם העניין, אבל מה הפירוש לא מת? את הרבי גם זה ילד, אין לו בעיות עם זה. למה? כי הילד כבר ראה בפשט בראשית שכתוב, של חנוך כתוב "ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו". ורש"י שמה כבר כתוב "ואיננו". לא כתוב שמת. ורש"י מסביר שאצל חנוך בגלל שהיה צדיק אז הוא לקח

42:44 דובר 1 אותו לפני זמן. אז הילד כבר ראה שיש מושג כזה, שיש אנשים שהם לא מתים אלא לוקחים אותם באופן אחר. אז הוא כבר ראה את זה שם. אז מילא הילד מבין שלא כל האנשים מתים בצורה רגילה. יש כל מיני סוגים בזה. ומילא רש"י לא צריך להסביר לו: יעקב לא מת. איי, למה לא מת? כאילו. אז הילד גם כן מבין את זה כפשוטו, בגלל שהוא למד בפשט בראשית שכל הסיבה שיש מוות לעולם זה בגלל חטא עץ הדעת. בעצם אנשים היו צריכים לחיות תמיד, אלא מה? זה היה עונש על הדורות. אז הילד מבין שיעקב אבינו לא קיבל את העונש הזה בגלל שהוא לא שייך לחטא עץ הדעת. זה היה משהו מיוחד. הוא מילא לא. בקיצור, מה שהרבי מהלך, שהילד, בגלל שאצל ילד אין עוד בעיות של מדרשים, מסיפורים ופירושים, ועדיין לא למד תיקוני מוחיות, אז מילא אצל הילד לוקח מהחומש ולמד מה שלמד מהחומש. אז מילא הילד על פי החומש לומד בפשט, שיעקב לא מת, הכוונה כפשוטו. אין לו בזה שום בעיות. ומילא הלוואי שאנחנו נהיה ילדים ונחיה את הדברים כפשוטו. שהפירוש של הגמרא, הפירוש יעקב אבינו לא מת, כפשוטו. יש מושג נשמה בגוף, גם גוף של יעקב. במיוחד שהרבי גם כן, רואים בכמה שיחות של הרבי, שיש עניין מיוחד של נשיא הדור, חייב להיות קשור לנשמה בגוף. והרבי מסביר בליקוטי שיחות בעניין של ממוצע המחבר, שכל העניין של ממוצע המחבר חייב להיות עניין של נשמה בגוף. על דרך זה יש גם כן את השיחה הידועה שהרבי מסביר בנוגע לארזי שיטים. כאן כי עמנו נודע ארזי שיטים. אפשר להסביר גם כן שכל העניין של נשיא, של לתת כוח וחיזוק לאנשי הדור,

44:31 דובר 1 חייב להיות ההשפעה של הנשיא דרך הגוף שלו. אז ממילא חייבים להגיד שהכוונה יעקב אבינו לא מת זה הכי כפשוטו שיכולים להסביר את העניין. כן, בנוגע, בנוגע לעניינים. אבל העיקר זה כמובן שהסוגיה צריכים כל אחד ואחד, מי שרוצה להיות יותר בקיא ותופס בעניין, חייב ללמוד את השיחות, את הביאורים. אני אפילו לא, לא, לא, לא, לא זכרתי, לא הזכרתי את השיחה שהיה כאן גם כן לשבת או שבחבו. שם בכלל יש ביאור מאוד מעניין לכל העניין של לא מת, קצת יותר מסובך, אבל איך שיהיה צריכים ללמוד את השיחות, והעיקר זה מה שצריכים זה שנראה את הרבי בעיני בשר, נשמה בגוף. למדנו עשרות פרקים, שלא נצטרך להתפלפל על הפירושים ביעקב אבינו ואת איזה זה היה בדיוק זה, אלא שנראה את זה בעיני בשר. למדנו עשרות פרקים, ואז נראה שהתחילה כל העניין היה רק העלם והסתר חיצוני. שבאמת הרבי נמצא איתנו ותמיד היה איתנו ובלי הפסק, היה כל התקופה הזאת, ונזכה לראות את הרבי בעיני בשר, וריבונו של עולם. עכשיו יהיה וידאו של הרבי, ובעזרת השם בסביבות שבע וחצי בערך נעשה מעריב ואחר כך יהיה פארברענגען. הפארברענגען איפה זה יהיה? סתם, זה יתחיל פה בזאל. סתם. אחרי זה נראה איפה להמשיך את העניין. הכל פה, זה יהיה פה במניין, כאן למעלה או למטה. זה תלוי בשלבים של... אנחנו צריכים רק לקדם את העניינים.