פתח ללימוד החסידות - חלק ו

00:01 היום אנחנו הולכים לדבר בהמשך לשיעורים הקודמים, ונגיע לתורת החסידות. היום אנחנו נדבר בקשר ללימוד החסידות. איך אנחנו-- איך צריכים ללמוד חסידות. זאת אומרת, כל ה-- עד עכשיו היה כמה שיעורים על ה-- על החסידות של רבותינו נשיאינו ועל ההבדל. איך היה ההתפתחות, ההתפתחות של תורת החסידות על ידי רבותינו נשיאינו, כל רבי ורבי לפי עניינו. היום נדבר קצת על איך צריך להיות אופן לימוד החסידות. כמובן שיש בזה הרבה פרטים לדבר, וגם כן קשה לדבר. אה, איך אומרים? הרי כל אחד ואחד יש לו את החושים שלו, הכישרונות שלו והאופן איך הוא... איזה לימוד, איך הוא לומד ואיך הוא אוהב ללמוד. אז אה, אז זה מאוד קשה להגיד, איך אומרים, פסק דין, אופן אחד, דרך אחת, כך צריך ללמוד. אבל מצד שני יש כמה נקודות כלליות באופן לימוד החסידות שזה שווה לכל נפש. כמה דברים שכתובים בשיחות של רבותינו נשיאינו, במכתבים. אה, וככה נדבר על כמה נקודות. וגם כן רציתי לבקש שאם אחרי מה שאנחנו הולכים לדבר היום יהיו שאלות, בחורים יהיו להם שאלות, כמו שעשינו פעם, הייתי רוצה לבקש שיהיה אחד מהבחורים ממונה לאסוף את השאלות אה שיהיו, ושבוע הבא אנחנו נתייחס לשאלות האלה. בדרך כלל בסדר הישיבה, איך שנהוג בתוך התמימים, אז בסדר הישיבה יש שלושה לימודים בחסידות. יש סדר עיון ויש סדר גירסה ויש את השיעור תניא. כן. אז, אז בנוגע ללימוד התניא, זה עניין שקובע ברכה לעצמו. איך צריך להיות העניין של לימוד התניא, זה אולי נ-נקדיש לזה שיעור בפני עצמו אה במשך הזמן. היום אנחנו נדבר בקשר ללימוד החסידות בכלל. אז בישיבה הסדר הוא שיש סדר

02:55 גירסה ויש סדר עיון. יש ישיבות שלומדים עיון בבוקר וחסידות בערב. יש ישיבות שלומדים הפוך. זה, זה קשור עם הנהגת הישיבות. אבל עצם העניין של לימוד לעיון ולימוד לגירסה זה אחד מהחידושים של הרבי. זה מאוד מעניין. הרבי הרש"ב, שהוא היה המייסד של תומכי תמימים, אז הוא קבע שצריך להיות שני סדרי חסידות, חסידות בבוקר, חסידות בערב, כמו שכתוב בקונטרס עץ החיים, כתוב שצריך להיות לימוד החסידות בבוקר קודם לתפילה, וצריך להיות חסידות בערב. הרבי הרש"ב כותב שיש עניין שחסידות ילמדו דווקא בשעות האלה, בשעות הבוקר ובשעות הלילה. אבל הרבי הרש"ב לא קבע שצריך להיות סדר עיון וסדר גירסה. ויש האומרים שבכלל לא היה קיים כזה דבר. זאת אומרת, פעם לא היה מושג של לימוד לעיון ולימוד לגירסה. מה שייך בחסידות? בנגלה שייך להיות לימוד עיון ולימוד לגירסה, אבל בחסידות לכאורה היה דבר מופרך. בפשטות, מה ההבדל בפשטות בין עיון לגירסה? עיון זה שאתה לומד את זה לעומק ואתה מנסה להבין כל פרט ולהתעמק בעניינים. זה הפירוש עיון. גירסה זה שאתה לומד רק למגרס. זאת אומרת שאתה לומד רק באופן שטחי. אז אצל חסידים בדורות הקודמים הייתה טענה שחסידות לא יכולים ללמוד בשטחיות. חסידות לא שייך ללמוד באופן שטחי. אם אתה לומד באופן שטחי אז זה היפך כל העניין של חסידות. כל העניין של חסידות זה שבן אדם צריך ללמוד בחכמה בינה דעת, ללמוד ולהתעמק ולחשוב ולהתפלל עם החסידות. אז אצל חסידים הקודמים היה דבר כזה שללמוד לגירסה, זה היה דבר מופרך. יש בסיפורים, חסידים מספרים. שמעתי פעם מר' יואל כהן, סיפר שהיה אחד מגדולי החסידים של הצמח צדק, הפעטע יוסל'ה, כך קראו לו,

05:11 היה מגדולי החסידים, שהוא היה אומר שללמוד חסידות בלי עיון זה, זה לא נקרא ללמוד בכלל. מכיוון, הוא היה אומר, ש-שמכיוון שחסידות נקרא פנימיות התורה. נגלה זה חיצוניות התורה. חסידות זה פנימיות התורה. אז חיצוניות התורה שייך שאתה תיקח את זה בחיצוניות, אבל פנימיות התורה, איך שייך לתפוס פנימיות התורה בחיצוניות? פנימיות התורה זה חיצוניות, זה לא הולך ביחד. אם זה פנימיות התורה, אפשר לקחת את זה רק עם פנימיות. לקחת את זה עם חיצוניות, אז לא לקחת, זה נשאר. אתה נשארת מחוץ. ובמילא טען הפעטע יוסל'ה, היה אומר שחסידות אי אפשר ללמוד בחיצוניות, כאילו בגירסה, רק בפנימיות, רק ב... על דרך זה יש ברבי הרש"ב. יש בסיפורים, שהסבא של הרבי כתב יומן שהתפרסם לפני כמה שנים. אחרי ג' תמוז התפרסם היומן שלו, ויומן מאוד מאוד מעניין הוא. הוא היה אצל הרבי הרש"ב כמה שנים והוא כתב יומן מאוד מעניין. אז בין הדברים יש שם סיפור. הוא כותב שהרבי הרש"ב שאל אותו מה הוא למד, והוא אמר שהוא למד שני מאמרים. הוא אמר מה הוא למד באותו שבת. אז הרבי הרש"ב אמר לו: שני מאמרים? כאילו איך אתה יכול? איך למדת שני? כאילו שהוא לא יכל. הרבי הרש"ב לא קיבל את זה. איך למדת שני מאמרים ביום אחד? כן, זה צריך בקושי. כאילו זה היה מופרך כזה. למעשה, הרבי שינה. הרבי שינה את הנוהג, כמו שהרבי שינה הרבה דברים, אז הרבי שינה גם את זה שלחסידות גם כן, כמו שבנגלה צריך להיות לימוד לעיון ולימוד לגירסה, אז גם, גם בחסידות צריך להיות לימוד לעיון, לימוד לגירסה. אז בעצם זה אחד מהחידושים של הרבי

07:12 והעניין הזה שיש סדר גירסא של חסידות, חסידות לגירסא, זה דבר מעניין. אחרי זה יש עוד דבר. עוד מעט אני אסביר. אחרי זה יש עוד דבר. אז חידוש אחד של הרבי זה בעניין הגירסא, ללמוד לגירסא. החידוש השני שיש אצל הרבי זה בנגיעה באופן הלימוד, בלימוד עיון. בדורות הקודמים, כשאומרים שהחסידות צריכים ללמוד בעיון, אז מה היה פירוש ללמוד בעיון? ללמוד בעיון הכוונה ללמוד על ליבת הנפש. הלימוד בעיון לא היה כל כך העיון באסכולה של העניין. העיון היה יותר העיון בהווה של העניין. זאת אומרת, החסיד היה לומד חסידות והיה מתעמק להבין את דברי הרב, ובעיקר כאילו מה כתוב במאמר. לא כל כך מה הראיה, מה ההסברה, ההסברים, ביאורים. היה יותר להתמקד מה כתוב ו-ופשוט ל-לחיות את מה שכתוב. אה, קשה להסביר מה בדיוק היה דרך הלימוד פעם, אבל יש, יש, יש שיחה של הרבי הרש"ב, יש הרבה שיחות, אבל אחת מהן מאוד מעניינת. יש בספר המאמרים תרס"ד בהוספות. אה, בתרס"ד החדשים זה נמצא, בהוספות. יש שמה, אה, שיחה שהפרידיקער רבי מספר, שיחה שהיה בינו לרבי הרש"ב, ל"ג בעומר תרס"ד. שיחה מאוד מעניינת. והרבי הרש"ב מתלונן על מה שקורה בתומכי תמימים, על אופן הלימוד שלא לומדים כמו שצריך, אה, והרבי הרש"ב כותב בצורה מאוד חריפה, אה, נגד העניין של לימוד החסידות באופן של, של, אה, אסכולה, באופן של פלפול וחידושים. הוא מאוד שולל את זה. הוא אומר שחסידות צריכים ללמוד לדעת את דברי הרב וללמוד את זה עוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם, רק דברי הרב. להתעמק בדברי הרב. ואם צריכים הסבר אז ההסבר צריך לקחת גם כן מדברי הרב, אה, ממאמר אחד, אה, מכיוון ש, אה,

09:39 שחסידות הרי זה כמו ש-- כמו כל ענייני תורה, עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. דברים שמוסברים פה בקיצור מוסברים במקום אחר באריכות. אז הכל רק דברי הרב. לא חס ושלום שום דבר יותר מזה. הוא כותב את זה באריכות והפרידיקער רבי מנסה לשאול אותו כל מיני שאלות, והוא עוד פעם, הרבי הרש"ב מאוד... בתרס"ד בעצם היה גם כן, באותה תקופה נדפס הקונטרס עץ החיים. לכאורה הקונטרס עץ החיים קשור עם השיחה הזאת. זאת אומרת, מה שמדבר שמה ב-בשיחה של ל"ג בעומר תרס"ד, אז אחר כך אפשר להגיד שקונטרס עץ החיים, שמה רואים גם כן שהרבי הרש"ב מסביר באריכות בסוף, בחלק האחרון של קונטרס עץ החיים, הוא כותב באריכות איך צריך להיות לימוד החסידות. הוא גם כן שמה מאוד חריף לא לחדש חידושים ולא להגיד סברות, אלא דווקא צריך להיות ל-ל-להתעמק בדברי הרב, בלשון הרב, ובעיקר שהלימוד צריך להיות באופן שזה יביא לעבודה, לעבודת התפילה והתבוננות וכולי וכולי. אז בקונטרס עץ החיים הרבי הרש"ב מאריך בזה. גם כן בקונטרס עץ החיים יש, חוץ מהקונטרס עצמו, בסעיפים האחרונים שמה שהוא מסביר איך צריך להיות לימוד החסידות, אז גם כן יש מכתב. בקונטרס עץ החיים יש מכתב, מכתב שמה שהרבי הרש"ב כתב בתרע"ג או תרע"ד, כמה שנים אחר כך, ושמה גם כן מכתב מאוד מעניין שזה נכתב לא לתומכי תמימים דווקא, זה נכתב לאנ"ש. המכתב ההוא מדבר מאוד חזק על עיסוק לימוד החסידות. הוא מתלונן על זה שלא לומדים חסידות כדבעי למעבד, ושנחלש העניין של העבודה וכולי. מכתב מאוד חריף, ובין הדברים שמה גם כן הוא כותב על העניין הזה שצריך להיות לימוד החסידות לא על מנת להתפלפל ולחדש חידושים.

11:47 והוא מאוד, מאוד-- וכשלומדים צריך ללמוד רק, אה, מה ל-ל-לדעת מה, מה, מה-- להתעמק בדברי הרב וכולי וכולי. אף על פי כן ראינו אצל הרבי, גם בזה הרבי קצת, אה, ש-שינה את הדרך. ראו אצל הרבי שהרבי כן דרש את העניין של לימוד החסידות על דרך לימוד הנגלה. הרבי הרבה פעמים, הרבי הדגיש שכשלומדים חסידות, אז שהחידוש בתומכי תמימים היה שהרבי הרש"ב חידש. הרבי היה תולה את זה ברבי הרש"ב, אבל לפועל ראו שהרבי לקח את זה הרבה יותר קדימה. תמיד הוא אמר שזה החידוש של תומכי תמימים, שכמו שתומכי תמימים זה שתורת הנגלה ותורת החסידות זה תורה אחת, שלומדים נגלה עם אותו חיות ו-אהבה ויראה כמו שלומדים חסידות. או לאידך גיסא, לומדים חסידות עם הבנה והשגה כמו שלומדים נגלה. זאת אומרת שהרבי דרש שצריך להיות לימוד החסידות בתומכי תמימים על דרך לימוד הנגלה. היה שיחה ידועה, שיחה נמצאת מוגה בליקוטי שיחות חלק כ"ח, ז', פרק ב' ניסן. כן, שיחה של ב' ניסן, שיחה מפורסמת. שם הרבי הסביר באריכות את העובדה שהרבי הרש"ב אמר: ״לאז איך... איך גיי אין הימל און די כתבים לאז איך אייך״. ואז הרבי הרש"ב הרי הסביר. והרבי, סליחה, הרבי בפארברענגען, הרבי הסביר בשיחה מה הפירוש ״כתבים לאז איך אייך״. הוא לא אמר ״אני נותן לכם״, הוא אמר ״אני משאיר לכם״. אז הרבי מסביר בשיחה שמה ביאור נפלא שזה קשור עם אופן לימוד החסידות שהרבי הרש"ב חידש בנגיעה לתומכי תמימים. שמה? שהלימוד חסידות צריך להיות באופן שהבן אדם, הבחור, מייגע את עצמו עם השכל האנושי שלו להבין בסגנון שלו, באותיות שלו, להבין את החסידות. ודווקא שמה מאוד חזק הרבי שולל שלא כמו דעת התועים שאומרים

14:01 שלחסידות צריכים ללמוד לגירסה, אותיות קדושות. ומכיוון שהרבי אמר, אז בוודאי הרבי יודע מה שהוא אומר ולכן צריך לקבל. נכון שללימוד התורה צריך להיות הקדמת נעשה לנשמע ולקבל, אבל כשמגיע לימוד החסידות, אז לפועל צריך להיות הלימוד באופן דווקא של פלפול התלמידים, ולהתייגע להבין ולנסות להקשות ולתרץ, ולא לפחד לשאול שאלה על מה שכתוב במאמר, ולא לפחד אפילו לתרץ תירוצים אם יש תירוצים. הרבי היה ממש כאילו רצה שהבחורים ילמדו חסידות וישתמשו עם השכל וילמדו באופן של הבנה והשגה ממש. אז זה, אז מאוד מעניין שתי הקצוות שהרבי חידש בשני הצדדים. הרבי חידש גם, מצד אחד הרבי חידש באופן הלימוד של לימוד לגירסה חסידות בכמות, ולאידך גיסא הרבי חידש באופן הלימוד בלימוד לעיון בחסידות. אז אנחנו, אני רוצה קודם כל לדבר קצת על העניין הזה. מה זה לימוד לגירסה? מה זה לימוד לעיון? ואחרי זה נדבר על, אם יהיה זמן נדבר על עוד, עוד עניין בלימוד, שזה הלימוד בחסידות שקשור עם עבודת התפילה, שזה, זה עניין שלישי. אז כשמדברים בנגיעה לפועל, כן? אז לימוד, דבר ראשון לימוד, לימוד לגירסה. מה זאת אומרת לימוד לגירסה בחסידות? אה, לימוד לגירסה בחסידות זאת אומרת ככה. בחור שמתחיל ללמוד חסידות, אז חסידות יש לה דבר ראשון סגנון. יש את הסגנון, שזה הלשון של חסידות. חסידות יש לה סגנון מיוחד וצריכים להכיר את הסגנון הזה, להכיר את הלישנא של חסידות. את השפה, חסידות יש לה שפה מיוחדת. אז כשלומדים חסידות הרבה כמות, אז מתלמדים לאט לאט את הסגנון. דיברנו בשיעורים קודמים שכל רבי יש לו סגנון מיוחד, סגנון של האלטער רבי, יש סגנון של המיטעלער רבי, סגנון של הצמח צדק והרבי

16:24 מהר"ש, הרבי רש"ב, פרידיקער רבי. כל רבי יש לו סגנון מיוחד. אז כשאתה לומד חסידות, גם כשאתה עדיין לא מבין כל פרט ופרט, אבל כשאתה לומד חסידות אתה מתרגל לסגנון של חסידות, וכשאתה לומד חסידות מכמה רביים אז אתה מתרגל לסגנון של כל רבי ורבי, לסגנון שלו. אז זה עניין אחד. זה דבר ראשון, פשוט להכיר את הסגנון של חסידות. אחרי זה יש דבר שני שזה הידיעות. לא כל כך ההבנה אבל הידיעות, לקבל מושגים. חסידות חוץ מזה שיש לה סגנון מיוחד, יש לה מושגים. כן, יש את המושגים של חסידות. חסידות יש לה עולם של מושגים. תמאס קונספטוס, שזה קונספטוס של חסידות. להכיר את המושגים של חסידות. אלוקות, השתלשלות, ספירות, מדרגות וכולי וכולי וכולי. חסידות יש לה אוצר שלם של מושגים וצריכים להכיר את המושגים האלה. אז עוד לפני שאני נכנס לעומק של פרטי העניין, אבל צריך להכיר את עולם המושגים של חסידות, וגם זה בנגלה אותו דבר. נגלה יש לה ריבוי מושגים, מושגים של נגלה. סוגיות, להכיר מושגים. יש את המושג, אוצר המושגים של חסידות, של נגלה. אז על דרך זה בפנימיות התורה יש את המושגים. יש מאין, עילה ועלול, עשר ספירות, ד' עולמות, הצמצום, קו, רשימו וכולי וכולי. באילן על דרך זה, בבית הנשמה ועל דרך זה וכולי. אז זה נקרא להכיר את המושגים של חסידות. אז כשבחור לומד גירסה, אז בעצם בלימוד הגירסה יש מטרה אחת, אה, להתרגל לסגנון של חסידות. מטרה שנייה זה להכיר את המושגים של חסידות. אז זה בעצם שתי המטרות העיקריות שצריך להיות כשבחור לומד חסידות לגירסה. יש, אפשר להגיד גם מטרה שלישית, אה, שזה פשוט להבין מה שלומדים. אה,

18:45 אני מתכוון להבנה הפשוטה, להבנה הבסיסית. אם אתה לומד מאמר אתה צריך לדעת מה כתוב פה במאמר. כן? פשוט לדעת את המהלך של המאמר. יש פה שאלה, יש פה הסבר, יש פה ביאור, יש פה תשובה. אז פשוט להכיר את המבנה, להבין שתוכל לחזור על המאמר במילים שלך, בשפה שלך, במילים שלך. אבל הבנת מה היה הקושיה, מה היה הביאור, מה היה ההסבר. אז במילא אז אפשר להגיד שזה צריך להיות אצל בחור בסדר גירסה, המטרה צריך להיות שלושת העניינים האלה. לאט לאט, כשאני לומד יותר ויותר חסידות אני מרגיל את עצמי לסגנון מיוחד של חסידות. אני לומד את המושגים של חסידות. אני מקבל מושגים. לאו דווקא שאני מבין כל מושג לעומק, אבל אני לומד על מושגים שונים. כל מאמר מדבר על עוד מושג ועוד מושג, ופשוט לדעת מה כתוב במאמר. מה סדר העניינים פה במאמר, מה כתוב פה, מה השאלה, הסבר, ביאור, תשובה. כן? שתוכל לחזור על המאמר בשקלא וטריא בסגנון שלך. זה נחשב לימוד לגירסה. מה צריכים ללמוד בגירסה? הכל. עכשיו כמובן אין הרבה... ישיבות יש קצת זמן, אין הרבה, אין הרבה זמן. סדר גירסה זה שעה, שעה וחצי, זה מאוד קצת זמן. חסידות יש כל כך הרבה מה ללמוד. אז כמובן שטוב, אז הישיבות, כל ישיבה עושה סדר. מה לומדים לגירסה? לומדים כמה מאמרים, ספרים של הפרידיקער רבי או ספרים של הרבי רש"ב, או מאמרים של הרבי. אז יש כל ישיבה, כל כיתה, תלוי אם זה בסיפט, זה ישיבה גדולה, זה שיעור א', זה שיעור ב', זה שיעור ג', אבל זה כבר פרטים. כן, עוד מעט נדבר גם על הפרטים האלה במשך, במשך, בהמשך. אני מדבר פה

20:41 עכשיו על כללות העניין. זה אמור להיות המטרה של בחור בסדר גרסה. לדעת כמה שיותר מאמרים, לקבל כמה שיותר מושגים, וכל מאמר שהוא לומד שיוכל לדעת את השקלא וטריא של המאמר. מה זה סדר עיון? סדר עיון, כאן יש כבר דבר נוסף. בסדר עיון הנקודה היא לא רק לדעת, אלא גם להבין. זאת אומרת, לא רק לקבל מושגים, אלא להבין את המושגים. להבין. להבין פירושו שבכל דבר ודבר אני רוצה לדעת למה. לא רק מה, אלא גם למה. זאת אומרת, אם בגרסה העיקר שלי זה לדעת מה כתוב במאמר, בעיון העיקר שלי זה להבין למה כתוב במאמר. למה הרבי אומר את זה? למה אומרים שזה כך וכך וכך? למה? למה כתוב שזה, זה-- כך כתוב במאמר. אבל למה זה ככה? מה ההסברה בזה? זאת אומרת, אז בעיון אני כבר מחפש הסברה. אני מחפש להבין את הלמה, מה הסיבה לזה, מה הביאור. בשביל זה צריכים להתעמק. בשביל זה צריך, אה, כמה דברים. לדעת את הלמה, אז לפעמים עם הראש שלך אתה יכול לחשוב ולהגיע לאיזשהו הסבר, ולפעמים זה לדעת מה כתוב במקום אחר. אתה צריך להסתכל במראי מקומות. הרבה מאמרים יש להם מראי מקומות, ואם אין להם מראי מקומות אז לשאול מישהו שיודע איפה מוסבר העניין הזה יותר באריכות. ומשמה אתה לוקח את הביאור ולנסות להבין, או עם הראש שלך או עם המראי מקומות, להבין למה אומרים פה במאמר כך וכך. הכלל, כמו בכל דבר בתורה, זה שדברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. כל עניין בחסידות יכול להיות שבמאמר הזה מוסבר בקיצור, במאמר אחר זה מוסבר באריכות. אז שמה-- אז בזה צריך להיות היגיעה בעיון, להבין כל פרט ופרט.

23:05 למה זה ככה. כן, אוקיי, זה נקודה אחת. עוד עניין בלימוד עיון זה להבין גם כן בעומק את המשך העניינים. זאת אומרת, למה הרבי מ-ממשיך בקטע הזה? מה-- כאילו מה בא להוסיף החלק הזה לגבי מה שאמר קודם? מה הסעיף הזה מוסיף על הסעיף הקודם? מה השורה הזאת מוסיפה על השורה הקודמת? זאת אומרת, בעיון אני צריך ל-- אני צריך להגיע לנקודה שבה אין דברים מיותרים. אז אם המאמר אומר משהו, לפעמים אתה אומר, אוי, נראה שהוא חוזר על עצמו עוד פעם אותו דבר. זה טעות. זה הסתכלות מאוד חיצונית. אתה לומד לגרסה, בסדר, אז אתה לא כל כך מתעכב על זה. כשאתה לומד לעיון אתה לא מסכים עם זה. זה לא סתם עוד פעם חוזר. אלא יש פה איזושהי הוספה, יש פה איזשהו עומק, יש פה עוד פרט, עוד נקודה, עוד הבנה. מה הוא מוסיף עכשיו? ובזה גופא כמובן יש הרבה דרגות. יש מה מוסיף הפרק הזה על הפרק הקודם, מה מוסיף הקטע הזה על הקטע הקודם ומה מוסיף השורה הזאת על השורה הקודמת? ולפעמים זה גם כמילה. כן, מה מוסיפה המילה הזאת לגבי המילה הקודמת? לפעמים נראה שזה כפל הלשון או שזו שורה שכאילו אומרת אותו דבר במילים אחרות. אז כשלומדים בעיון, אז הבן אדם מנסה להבין, הוא מגיע מנקודת הנחה שהרביים במאמר לא כתבו שום מילה מיותרת, וכל מילה יש פה עומק. אז אני צריך לנסות כמה שאני יכול להבין מה זה בא להגיד. אחד מהדברים העיקריים בלימוד עיון זה להבין טוב את המשך העניינים במאמר. יש פה המשך העניינים. הרבה פעמים הרביים בעצמם לא מסבירים את המשך העניינים, כי הם רוצים שאתה לבד תנסה

25:11 להבין. אז הרבה פעמים במאמר הוא מביא עוד עניין ועניין ונראה כאילו שהוא הולך מעניין לעניין, ולא כל כך ברור מה הקשר בין זה למה שאמר קודם, ועל זה צריך להיות יגיעה בעיון להבין את המשך העניינים. אז ממילא בנוגע לעיון דיברנו שלוש נקודות. להבין טוב למה כל דבר. נקודה שנייה, להבין מה מוסיף חלק אחד לגבי חלק אחר, ונקודה שלישית, להבין טוב את המשך העניינים של, של ה-, של המאמר. זה בעיקר העניין של לימוד לעיון. עכשיו, אה, כשלומדים מאמר, אחד מהדברים שאנחנו צריכים לדעת זה ש-שאני לא, לא, לא, אני לא, אני לא אגיע להבין מאה אחוז. הרבה פעמים יש בחורים שבגלל שיש איזה פרט שלא מבינים הם מתייאשים מהמאמר. יש איזה קטע שלא מובן. צריכים לדעת שבתורה של חסידות, כמו בכל התורה, אבל בפרט בתורה של חסידות, יש תמיד איזשהו קטע, איזה סוגריים, איזה קטע, איזה חלק. תורה של חסידות כולל, כמו שכתוב בקונטרס ענינה של תורת החסידות, שתורה של חסידות כולל הכל. תורה של חסידות זה הבחינה היחידה שהוא כולל את כל הד' עניינים של פשט, רמז, דרוש, סוד, ולכן בתורה של חסידות יש ריבוי עניינים של פשט, של רמז, של דרוש ושל סוד. ולכן הרבה פעמים אתה לומד מאמר ופתאום יש כמה שורות של קבלה. פתאום יש איזשהו קטע שלם שזה כאילו עץ חיים וזה וזה וטה טה טה, ופתאום אתה מתבלבל. אז אנחנו צריכים לדעת שאנחנו לא חייבים להבין את הכל. אחד מהדברים שעוזרים הרבה בלימוד החסידות גם בעיון, אני לא חייב להבין את כל פרט ופרט במאמר. יכול להיות שיהיו כמה שורות במאמר שאני אגיד, אוקיי, אני לא מבין את זה עכשיו.

27:54 אם זה לא מפריע להמשך של המאמר. זאת אומרת, זה יכול להיות לפעמים סעיף, לפעמים זה יכול להיות סוגריים, לפעמים יכול להיות איזשהו קטע, יכול להיות משהו, אבל אני יכול לקפוץ על זה, להמשיך הלאה וגם להסתדר. אז יש חלקים מהמאמר שלפעמים צריכים להגיד: בסדר, לא, לא נגיע עכשיו. יש לי את מי לשאול, אני אשאל מישהו. אם אין את מי לשאול, אני אמשיך הלאה, אם אני-- אם, אם, אם אני יכול להבין את המשך המאמר גם בלי הקטע הזה. לא חייבים להבין את כל העניינים. צריכים להתמקד. יש סיפור עם הרבי הרש"ב על זה גם כן, שהיה איזה בחור שטען לרבי הרש"ב באיזה המשך שהרבי הרש"ב אמר, תרס"ו או תער"ב. הבחור אמר שהיה סעיף אחד או פרק אחד שהוא לא הבין, אז הרבי הרש"ב אמר לו שכשכותבים חסידות אז צריכים לחבר מפעם לפעם. צריך לחבר את זה עם קבלה, שזה יתאים עם חכמה מסוימת. ככה הרבי הרש"ב הסביר לו. זאת אומרת, כשהרבי, כשהרבי כותב מאמר, אומר מאמר, כותב מאמר, אז יש מפעם לפעם אצל הרבי את העניין כדי כאילו לתווך איך זה מתאים עם, עם, עם מה שכתוב בכל מיני מקומות בכתבי האר"י ז"ל. אבל אה, ואז הוא אמר לבחור: אבל דו נעם חסידות. כאילו זה לך, זה לא מגיע. זה עניין כאילו אתה תלמד את החסידות. זאת אומרת גם לפעמים אתה תמצא במאמרים של הרביים שיש איזה קטע שמנסים לתווך שמה כל מיני דברים. זה מתאים עם כל-- לאו דווקא שאתה חייב להבין. זה נכתב בשביל הרבי כדי לתווך לזה. יום אחד אולי כשתדע יותר קבלה, יותר חסידות, אתה תחזור לזה, תבין את זה יותר טוב. אבל בעיקר

29:41 תיקח את החסידות. אל תיקח את-- אל תנסה. העיקר מה שאני רוצה להגיד זה לא לק-- לא, לא להישאר טרוד או מה שנקרא, לא להישאר תקוע אה ב-ב-פרטים שהם לא נוגעים ממש ל-לעבוד את התוכן של המאמר. אה, כשמדברים ב-לימוד לגרסה בפרט, כמה דברים טכניים שאני רוצה להגיד, כמה דברים למעשה. כשלומדים בגרסה בפרט, אז גם כן שמה מאוד מאוד נוגע שצריכים להבין את המשך העניינים. צריכים להבין את השקלא וטריא של המאמר. צריכים לקבל את המושגים של המאמר ולא חייבים להבין כל פרט. שמה זה עוד יותר חשוב, כן. זאת אומרת יש שורה, יש סוגריים, יש זה. אם אתה לא תבין את זה, אל תעצור, תמשיך הלאה. זו נקודה יסודית בגרסה בפרט, יותר מעיון אפילו. עכשיו עוד דבר טכני שנוגע כשלומדים, אה, חסידות לגרסה. אה, בחורים שואלים כמה פעמים צריכים ללמוד מאמר. אז בנוגע ללימוד גרסה בדרך כלל זה מה שאני אומר לרוב הבחורים. זו לא הוראה לכולם, אבל זה נגיד דרך המיצוע, הייתי אומר. בחור, אה, ללמוד מאמר, אני חושב ש-- אה, אם אתה לומד בגרסה, כל מאמר ללמוד שתי פעמים, כן, חייבים. לפחות שתי פעמים ללמוד את המאמר. ואם אתה לומד המשך, אז אחרי ארבעה מאמרים לעשות חזרה. כן? זה כלל שבדרך כלל אני נותן את זה לבחורים. כל מאמר לכל הפחות ללמוד פעמיים, ואם זה המשך, כל פעם שאתה גומר ארבעה מאמרים לעשות חזרה על ה-- על ארבעה מאמרים. זאת אומרת, למשל הם לומדים, אה, לומדים רנ"ט, יש שמה שמונה מאמרים, תשעה מאמרים. ההמשך הראשון תרס"ו יש יותר משישים מאמרים. אז זה כלל, כל ארבעה מאמרים זה סוגיה. אתה גומר ארבעה מאמרים, אתה חוזר-- חזרה

31:58 כללית. אבל לא לבזבז הרבה זמן. הרבה פעמים בחורים מתחילים חזרה ונשארים תקועים. צריכים לתת לזה זמן. מאוד מאוד חשוב. אם אתה רוצה להצליח ושתוכל להמשיך הלאה, אתה-- כשמדובר על חזרת כללים וזה, לתת לזה זמן, כן, יום, יומיים עושים חזרות, אבל לא, לא, לא, לא למשוך את זה כי אז אתה שוכח את ההמשך ואתה כן. יש עוד עניין בנוגע ללימוד המשכים. עוד מעט אני אדבר על המשכים, אבל קודם כול מדברים בכללות. זה כמה נקודות כלליות. עוד דבר שזו עצה מאוד טובה, בפרט בלימוד לגרסה. עוד פעם, מה שאני אומר עכשיו זה עצות בכללות, אבל אולי כל בחור יש לו את האופי שלו, הטבע שלו. לאו דווקא שכל מה שאני אומר זה קודש קודשים שייך לכל אחד. זה, יש כל אחד יש לו טבע מסוים, ויש כאלה שיש להם זיכרון יותר טוב, יש כאלה שיש להם זיכרון יותר חלש, אז הם צריכים יותר חזרות. מאוד קשה להגיד שלכולם זה אותו דבר, אבל אחד מהדברים שעוזרים הרבה מאוד בחסידות, הן בעיון והן בגרסה, זה לכתוב לעצמך. כתיבה. להרגיל את עצמך לכתוב, בפרט בשנים הראשונות כשלומדים חסידות. הכתיבה עוזרת מאוד מאוד, הן בשביל הסדר לזכור את המשך העניינים והן בשביל ה-ה-הזיכרון. אז זה שני דברים שמאוד חשובים, וכן להתרגל לכתיבה. אבל מה פירוש כתיבה? לכתוב את כל המאמר? ודאי שזה יהיה בזבוז זמן. צריכים להרגיל את עצמך לנוסח מסוים. אז אני ראיתי הרבה צורות. יש כאלה שעושים סיכום. סיכום, כאילו קיצור של המאמר. זה אופן אחד. אתה מסכם את המאמר. יש כאלה שעושים נקודות, כן? נקודות. אז המאמר אתה עושה שורה אחת, עוד שורה, כל שורה זה נקודה. אתה עושה

34:10 נקודה של המאמר. אז זה רעיונות שונים, איך יש כאלה ש-ש-שירצו לכתוב באופן אחר. אני רק אומר בתור עצה, שכתיבה זה דבר שמאוד מאוד עוזר, הן בשביל סדר העניינים והן בשביל זיכרון העניינים. זה-זה-זה נשאר, זה נשאר קבוע יותר. חוץ מזה שאחרי כמה שנים אתה מסתכל ואתה רואה מה כתבת, זה-זה גם כן נותן לך הרבה סיפוק והרבה תענוג וכולי וכולי. יש כל מיני מעלות, כמה מעלות טובות ועמוקות. זה בנוגע לגירסה גם כן. בנוגע לעיון, אז אה, אז אה, כשבחור כבר לומד לעיון, אז שמה כדאי לכתוב ביאורים. זאת אומרת שאם אתה לומד לעיון ויש לך איזשהו... הגעת להבנה בעניין, סוגיה, אז להרגיל את עצמך לכתוב ביאורים בחסידות. מושגים, ביאורים. לעשות גם כן, זה תלוי כל אחד ובחור איך הרגילות שלו. אבל לכתוב ביאורים בחסידות לעצמך, לאו דווקא בשביל להדפיס בקובץ, אבל לכתוב ביאורים בחסידות זה עוזר הרבה לראות אם אתה באמת מבין או אתה מרמה את עצמך. עכשיו, כשמדברים בנוגע ללימוד לעיון, אז אה, דורנו זה זכה שיש הרבה דברים שהקלו בשבילנו, שעשו לנו יותר קל את הלימוד לעיון. אני רוצה לעצור על זה. דבר ראשון, כמובן יש את המשפיעים, יש את המגידי שיעורים כל מקום ומקום. אז יש ברוך השם מגידי שיעורים שמלמדים ונותנים ומסבירים, וצריכים בשביל זה, כן, בשביל זה משלמים להם כמו שאומרים. אז אה, אז אה, צריך לשאול אותם, לבקש מהם, הן שהשיעורים שלהם יהיו שיעורים יותר טובים ויותר מוכנים, והן שגם כן כשהבחור צריך לנצל את המשפיע לא רק כדי להגיד לו ראשי התיבות של הזוהר, אה, או תרגום של זוהר, ראשי תיבות. המשפיעים, צריכים ל-ל-לנצל אותם בשביל עניינים של

36:21 הבנה והשגה, פשט. אבל בדורנו זה זכינו לדברים מיוחדים, שזה שיש כמה וכמה ספרים, והרבה דברים שעוזרים להקל על ההבנה. ברוך השם שבדור האחרון יצאו כמה וכמה ביאורים על עניין חסידות. דבר ראשון, קודם כל רוצה להדגיש את העניין של מראי מקומות, מה שבדור האחרון התחיל גם מהמאמרים-- מאמרים של הרבי. ודאי יש מראי מקומות, אז אין תירוצים. אפשר לבדוק. מאמרים של הרביים הקודמים גם כן התחילו לאט לאט, שכבר בשנים האחרונות רוב המאמרים שמדפיסים זה עם מראי מקומות. אז יש מראי מקומות, דבר ראשון. אבל יש גם כן ביאורים. אחד מגדולי המבארים שבדורנו, אם לא הכי גדול בהם, זה הרב החסיד ר' יואל כהן, שהוא החוזר של הרבי ואחת מהזכויות שהדור שלנו זכה, שהקדוש ברוך הוא יתן לו אריכות ימים ושנים טובות ולמושיענו. היהודי הזה, הקדוש ברוך הוא נתן לו חוש מיוחד בהסבר, והוא-- ו-ו-מאיר עם א', את התורה של הרבי, של נשיא דורנו, עם הבנה והשגה, עם ביאורים והסברים. וברוך השם כבר כמה וכמה מהביאורים שלו יצאו בדפוס. יש את הביאורים על תניא, אז זה עוד עניין, נדבר בשיעור בפני עצמו על תניא. יש את הביאורים על מאמרים של הרבי, יש כמה ביאורים על מאמרים של רביים אחרים, אז פשוט זה עוזר להבין. אז זה, אני חושב שאם מחפשים ביאורים הכי טובים, זה הביאורים שיש מר' יואל כהן. כמובן שיש אחרי זה עוד ספרים. יש ביאורים של ר' זוש-- לא ר' זושא, קוראים לו ר', ר' זלמן גופין. יש כמה וכמה המשכים שיש להם את הביאורים של ר' זלמן גופין, תרס"ח, תרס"ו. אז, אז, אז גם כן זה עוזר הרבה כדי שבחור שרוצה ללמוד בעיון ובהרחבה, אז

38:26 יש לו את הביאורים של חסידים שנותנים הסבר, שמקלים. יש גם כן היום את האפשרות לשמוע כל מיני שיעורים באודיו, ב-ב-הקלטות של משפיעים שמסבירים. יש, כל בחור יש לו, כן, אחד אוהב את הסגנון הזה, אחד אוהב את הסגנון הזה, אחד אוהב סגנון שלישי. אז זה אחד הדברים שעשו היום הרבה יותר בקלות, שיכולים ללמוד חסידות, וכשרוצים ללמוד בעיון, הבנה והשגה, יכולים להשתמש עם כל העצות וכל הדברים האלה שעוזרים. אבל אך ככלות הכל, העיקר זה היגיעה. כל הביאורים, כל ההסברים, הכל טוב ויפה, אבל אך ככלות הכל, העיקר זה היגיעה שצריך להיות. יגיעה וכוח עצמי ללמוד ועוד פעם ללמוד ועוד פעם לחזור ולהתעמק בדברי הרב, ו-על ידי ריבוי היגיעה, הן בלימוד העיון של חסידות והן בלימוד הגירסה של חסידות, אז לאט לאט מרגילים את הראש לתפוס את הסגנון של חסידות ולומדים את המושגים של חסידות וגם מתמודדים עם הבנה והשגה. הרבי כתב מכתב, עם זה אני גומר היום. יש מכתב שהרבי כותב, מאוד חשוב למה שאנחנו מדברים פה עכשיו, כשנוגע לעניין הזה שהרבי חידש שיהיה לימוד לגירסה בחסידות, אז הרבי אומר שחוץ מכל המעלות שיש בלימוד לגירסה, אז פשוט כדי שהלימוד לעיון בחסידות יהיה כדבעי, אז נוגע גם כן לגירסה. זאת אומרת שהלימוד לגירסה עוזר ללימוד לעיון. בחור, בפשטות, בחור שיש לו ידיעות בכמות, הוא מכיר מאמרים, הוא מכיר המשכים, הוא מכיר ריבוי עניינים בחסידות, אז כשהוא לומד מאמר יודע איך לעצור, איפה לעיין, על מה להבין מה כבר מוסבר במקום אחר, איפה להסתכל. אז הלימוד לגירסה פשוט עוזר שהעיון יהיה באופן אחר לגמרי. אז זה כמה נקודות בנוגע לסדר עיון וגירסה. בעזרת השם שבוע הבא אנחנו נמשיך

40:32 בנושא הזה גם כן. איך לומדים חסידות אליבא דנפשיה בשביל עבודת התפילה, בשביל לבוא אלינו, וגם כן בנוגע ללימוד התניא, שעל זה צריך גם כן שיעור מיוחד בנוגע לזה. ואם יש לבחורים שאלות, אז אנחנו נשים פה את ממונה התמימים, איפה הוא נמצא פה? נשים פה ממונה שהוא ילקט את השאלות וישלח את זה, וככה נוכל שבוע הבא להתרכז על הפרטים.