פתח ללימוד החסידות - חלק ד

00:00 היום אנחנו נדבר על החסידות של הפרידיקער רבי, ובעזרת השם מקווה גם שנוכל לדבר בקשר לחסידות של הרבי. הזמן גרמא גם כן, בדיוק עכשיו נמצאים בשבת מברכים חודש תמוז, שזה קשור בדיוק גם עם כ"ח סיון. ג' תמוז, י"ב תמוז, זה זמנים שקשורים עם ה-- עם הפרידיקער רבי וקשור עם הרבי. הזמן גרמא. בקשר למאמרים של הפרידיקער רבי. הפרידיקער רבי, הנשיאות של הפרידיקער רבי היה שלושים שנה. השלושים שנה האלה, השנים הראשונות היה ברוסיה. אחרי זה היה השנים שהוא היה ב-- באירופה, ב-- בפולין או ב-- או בריגה וכולי. ואחרי זה היה עשר השנים האחרונות שהיה באמריקה. אז את המאמרים של הפרידיקער רבי קודם כל נדבר בכללות ואחרי זה נדבר בפרוטרוט. אז בכללות החסידות של הפרידיקער רבי, מה שרואים דבר בולט זה שתשעים ותשעה אחוז של המאמרים של הפרידיקער רבי מיוסדים על המאמרים של הרבי הרש"ב. זה לא כמו שאר הרביים שהמאמרים שלהם מיוסדים על כל הרביים. אצל הפרידיקער רבי רובם ככולם ממש של המאמרים של הפרידיקער רבי זה מאמרים של אבא שלו במשך השנים, והפרידיקער רבי ייסד את המאמרים שלו על המאמרים של אבא שלו, והרבה הרבה מהם זה ממש הלשון. הוא מעתיק את הסגנון, את הלשון ממש של אבא שלו ומוסיף על זה ביאורים והסברים, הגהות וכולי, בלי להגיד שזה ביאורים והסברים. זאת אומרת, הוא מכניס את זה בתוך המאמר, אבל זה המאמרים של אבא שלו עם ביאורים. זה נקודה אחת מאוד בולטת. נקודה שנייה שבולטת זה העניין של ההסבר, הריכוז, ההסבר. הפרידיקער רבי ביחס לרבי הרש"ב, אז אפשר להגיד שאצל הרבי הרש"ב העניינים הם יותר בקיצור והפרידיקער רבי, אה, מאריך לא בכל הדברים. הרבה פעמים רואים

02:50 שהוא מעתיק חלק מהמאמר ובמקומות מסוימים הוא מוסיף ביאור. כשהפרידיקער רבי מוסיף ביאור אז הביאור של הפרידיקער רבי זה הולך באריכות, עם הרבה אריכות, עם הרבה משלים, תראה באריכות גדולה מאוד, עד כדי כך שאומרים-- שאומרים בשם ה-- הפרידיקער רבי, הם אומרים בשם הרבי, כך שמעתי פעם. הרי ידוע שהרבי מאוד עודד את העניין של ה-- של ה-- של לימוד החסידות של הפרידיקער רבי, זה אחד מהדברים שהרבי התחיל לקחת בהתחלת הנשיאות, שילמדו את המאמרים של הפרידיקער רבי. הרבי מאוד השקיע בזה וכולי, והרבי אז אמר לאחד, כך אומרים, לא ראיתי את זה כתוב, אבל כך חסידים מספרים. כשהרבי אמר פעם לאחד מהחסידים שאצל ההבדל בין המאמרים, ההמשכים של הרבי הרש"ב ושל הפרידיקער רבי, שאצל הרבי נ"ע יש יותר קיצורים ואצל הפרידיקער רבי יש יותר ביאורים. אצל הרבי הרש"ב יותר העניינים הם באופן של קיצורים, מה שאין כן אצל-- כמובן שזה לא קיצורים, זה כמובן שמה גם אריכות, אבל לפי ערך יש יותר קיצורים ואצל הפרידיקער רבי יש יותר ביאורים. אז זה עוד נקודה בולטת. עכשיו, הביאורים של הפרידיקער רבי זה הן בהשכלה והן בעבודה. יש המשכים ומאמרים שהפרידיקער רבי לוקח עניין בהשכלה והוא נכנס לעומק ודקות, לדקות בעומק של ההשכלה, בהרחבה גדולה, ויש הרבה, מה שכולם יותר מפורסם זה העבודה, שגם עניינים של העבודה שכתוב בקיצור, הפרידיקער רבי מגיע לעניינים של העבודה, הוא כותב באריכות ובהסברה גדולה מאוד. אז זה עוד דבר שבולט בפרידיקער רבי. אה, עוד נקודה היא שהפרידיקער רבי ביחס לרבי הרש"ב, אז אצל הרבי הרש"ב אה אה אה בדרך כלל הוא תמיד חוזר ל-- זאת אומרת הוא הוא הוא לא, הוא לא משאיר עניינים באמצע. זאת

05:11 אומרת, הוא תמיד נכנס באמצע סוגריים כדי לתווך עם מאמרים אחרים, כדי לתרץ כל מיני סתירות. ובכלל אצל הרבי הרש"ב יש את העניין שהמאמר צריך להיות דבר שלם. הוא תמיד, הוא יחזור, הוא יסכם, הוא הוא הוא מתחיל בעניין, הוא יחזור לעניין איפה שהוא התחיל, הוא לא, הוא הוא סוגר דברים, הוא סוגר עניינים. הפרידיקער רבי, שאצלו המטרה בעיקר זה לבאר הסברים וביאורים, אז הרבה פעמים המאמרים של הפרידיקער רבי לא נגמרים. זאת אומרת, אתה לא רואה שהוא מתרץ את כל השאלות, אתה לא רואה שהוא מתווך את כל הסתירות שיש. אז בהרבה דברים, זאת אומרת, כאילו שאצל הפרידיקער רבי נרגש בחסידות שלו שהמטרה שלו זה לא לסכם את הסוגיה, המטרה שלו זה לבאר ביאורים, הסברים, והרבה פעמים ההמשכים נכנסים בעניין ולא גומרים, לא חוזרים. אחד מהדברים שרואים הרבה פעמים שלומדים את הספרים, את המאמרים, ההמשכים של הפרידיקער רבי, זה שלא, לא נגמר. ההמשך כאילו נשאר באמצע העניין, או אפילו המאמר הוא לא מסיים, הוא הוא הולך מעניין לעניין והוא לא חוזר לעניין הראשון. רואים אצל הפרידיקער רבי אצלו המגמה היה בעיקר לבאר סוגיות בחסידות, לבאר עניינים בחסידות, אבל לאו דווקא לגמור את זה, לחזור על זה, לסיים. רוב ההמשכים של הפרידיקער רבי אין להם סיום. זאת אומרת, ממש רוב, אולי אפילו כולם. לא בדקתי את זה, אבל רובם ככולם של ההמשכים של הפרידיקער רבי הם לא מסתיימים. זאת אומרת, הפרידיקער רבי כתב המשך, יש המשך של שלוש מאמרים, יש המשך אפילו של עשר מאמרים, יש המשכים ארוכים מאוד וההמשכים נגמרים באיזשהו מקום באמצע העניין. הוא לא, הוא לא, הוא לא, הוא לא גומר את הסוגיה. הפרידיקער רבי עבר

07:06 לעניין אחר. נשאר ההמשך, נשאר באמצע. זאת אומרת, כאילו אצלו המטרה, אצל הפרידיקער רבי, זה ל-ל-להרחיב את העניינים של החסידות שהרבי הרש"ב כתב, ביותר אריכות להסביר. לא לסיים, לא לסגור, לא לגמור עניינים. זה דברים בולטים במאמרים של הפרידיקער רבי. אבל כשמדברים על המעלה המיוחדת שיש במאמרים של הפרידיקער רבי, זה ה-ה-החוש, הציור, חוש ההסברה ברחבות גדולה שיש אצל הפרידיקער רבי בכל עניין החסידות, כמו שאמרנו, הן בהשכלה של חסידות, הן בעבודה של חסידות. עכשיו, מה שיותר מפורסם זה העבודה של חסידות. לכולם זה יותר ידוע. בדרך כלל בישיבה, בישיבות מתחילים ללמוד חסידות, אז בדרך כלל ברוב המקומות מתחילים ללמוד את המאמרים של הפרידיקער רבי. מכיוון שאצל הפרידיקער רבי יש יותר אותיות של עבודה, יותר אריכות בענייני עבודה, אז לכן ברוב הישיבות לומדים את המאמרים של הפרידיקער רבי. זה גם כן דבר מאוד מעניין. הפרידיקער רבי אפילו מדבר על זה באחד... שהפרידיקער רבי כותב באחת מהשיחות בליקוטי דיבורים, הוא כותב שהאלטער רבי, ליקוטי תורה, שהצמח צדק הדפיס את הליקוטי תורה, אז הוא בחר מהמאמרים של האלטער רבי בעיקר את העבודה. רובם ככולם של המאמרים שבליקוטי תורה זה מאמרים של עבודה. יש מעט, קצת מאמרים של השכלה. ככה רואים אצל, אצל, אצל הצמח צדק, שהוא בחר את המאמרים של האלטער רבי, הוא בחר מאמרי עבודה. אצל אבא, כך אומר הפרידיקער רבי בשיחה, אצל אבא הוא מתכוון אצל הרבי הרש"ב, עיקר הדיבור אצלו היה דווקא ענייני השכלה. המאמרים, ההמשכים והמאמרים של הרבי הרש"ב היו בעיקר בענייני השכלה. הלשון שהפרידיקער רבי אומר שמה, דער טאטע, אבא, שהוא הכין, הכין את החסידות, צוגעשטעלט, לא יודע איך מתרגמים את זה בדיוק. הוא שם, הוא הכין, ערך

09:15 עם ע' את התורה של חסידות עד ביאת משיח צדקנו. אז הוא, אה, אה, אה, אה, בעיקר כתב ענייני השכלה בחסידות. זה הרבי הרש"ב ראה שזה מה שצריכים. העולם צריך, בתור הכנה לגאולה, צריכים יותר לבנות את ההשכלה של חסידות. ואז הפרידיקער רבי אומר שהיום צריכים לדבר עבודה. מאוד מעניין. אז הפרידיקער רבי, לפועל רואים שהוא האריך מאוד בענייני עבודה. היה אצלו גם מה בזה. הוא האריך מאוד בענייני עבודה, ובהרחבה ובפרוטרוט נכנס בפרטי פרטים בעניינים של עבודה בנפש. במאמרים אצלו, אה, אה, אריכות בעבודה. יש אומרים, אני לא זוכר אם זה כתוב מפורש, אולי כן, זה כתוב מפורש. אני לא, עכשיו בראש שלי לא זכור לי אם ראיתי את זה באיזה מקום כתוב מפורש בשיחות או, או קראתי את זה באיזה מקום. זה, זה, זה, אם מישהו יודע שיגיד לי. אבל אומרים שהפרידיקער רבי בסגנון, בהרחבה שלו, זה בדומה של המיטעלער רבי. זאת אומרת, העניין, לא המילים, לא הסגנון, הסגנון ממש. אני מתכוון בנוסח, בעניין הזה של ההרחבה, בעניין הזה שהוא מרחיב עניינים ומפרט בהם באריכות, בפרט בענייני עבודה. אז זה, זה קצת דומה איך שהיה אצל המיטעלער רבי. אצל המיטעלער רבי רואים את העניין הזה של הרחבה וריבוי אותיות בענייני חסידות, זה בענייני עבודה. עכשיו, מה שלא הרבה יודעים, חבל באמת שלא יודעים כי לא כל כך מתעסקים, אז שהפרידיקער רבי, כשהפרידיקער רבי גם בהשכלה של חסידות, אז כשהפרידיקער רבי נכנס בעניין של השכלה, אז העניינים שהפרידיקער רבי כותב, יש עניינים עמוקים, עניינים דקים. יש בתורה של חסידות חידושים נפלאים שרואים דווקא אצל הפרידיקער רבי, עניינים. כשלוקח איזה עניין, איזה נקודה, והוא מכניס וכותב את זה

11:16 בצורה מאוד מאוד עמוקה. ואני עדיין לא, לא, לא התעסקו בזה מספיק. אה, אלו שלומדים חסידות והמשפיעים בחסידות, ל-ל-לתפוס את העומק המיוחד, הדקות המיוחדת שהפרידיקער רבי מגלה בריבוי עניינים בחסידות. יש המשכים ידועים של הפרידיקער רבי בענייני השכלה, ואחד מהם הכי ידוע זה ההמשך שהרבי הדפיס בתשנ"א. זה ההמשך של תשרי תרצ"ד. תשרי תרצ"ד זה המשך מיוחד שמיוסד על המשך תער"ב. זה מיוסד על סוף המשך תער"ב, על המאמרים הכי עמוקים שיש בהמשך תער"ב חלק ב' מתער"ה-ו'. ובתשרי תרצ"ד הפרידיקער רבי אז היה בריגה, היה דווקא במקום שלא היה הרבה חסידים גדולים שהבינו את העניינים. והפרידיקער רבי אז דיבר מאמרים מאוד מאוד עמוקים. זה המשך, אפשר להגיד, מהכי עמוקים שיש לפרידיקער רבי אז, ושם רואים את ה- את העומק ואת הדקות ואת המרחב בעניינים הכי עדינים של חסידות. איך שהפרידיקער רבי, מצד אחד זה מיוסד על מאמר של הרבי הרש"ב וזה כתוב מילה במילה. הוא מעתיק קטעים שלמים של... אבל כשהוא מסביר עניינים, טעם וסברא, אז יש שם עניינים מאוד מאוד עמוקים ודקים שמיוסדים, שהעניינים הכי עמוקים בחסידות, זה רואים אצל הפרידיקער רבי. על כל פנים. אמרנו שיש את החלוקה לכל מיני תקופות. את המאמרים של הפרידיקער רבי אפשר לחלק ל-ל-לארבע תקופות. התקופה הראשונה היה ברוסיה, בהתחלת קבלת הנשיאות מתר"פ עד תרפ"ז. המאמרים של הפרידיקער רבי היו בשבע שנים הראשונות של הנשיאות. שם רואים את הפרידיקער רבי במרחב הכי גדול. מאמרים ארוכים. כל מאמר זה, זה חמש עשרה עמודים. מאמרים ארוכים מאוד, ולפי מה שמספרים גם בדיבור זה היה ארוך מאוד. המאמר של הפרידיקער רבי, מאמר רגיל היה לוקח שעתיים וחצי. זה היה ממוצע בזמן שהפרידיקער רבי היה

13:32 אומר מאמר שזה הרבה זמן, ומאמרים ארוכים עם הרבה הרחבה, עם הרבה ביאורים, עם הרבה הרחבה. זה אפשר לראות מהמאמר של הרבי הריי"צ. כל הפעמים הראשונים, רואים שהמאמרים ארוכים עם הרבה אריכות ועם הרבה הרחבה. יש אפילו סיפור שחסידים מספרים, שתי סיפורים מהשנים הראשונות. סיפור אחד מספרים שאחד מגדולי החסידים, אני לא זוכר אם זה היה ר' איצ'ה דער מתמיד או ר' חצ'ה פייגין, על כל פנים, אחד מגדולי החסידים שאל את הרבי הריי"צ למה? למה הרבי הריי"צ-- למה המאמרים הוא אומר כל כך הרבה בהרחבה, אבל בסוף הוא אומר בקיצור. למה? כשמגיע לסוף המאמר אז כתוב מאוד בקיצור. הוא דיבר מאוד בקיצור גם. ראה, אז הרבי הריי"צ אמר לו: מקובלני, ככה מספרים חסידים, שהרבי הריי"צ אמר לו: מקובלני, אמירת חסידות, כשאומרים חסידות ובאמצע שמים לב שזה מאוד געשמאק כסברות, זה הגשמה, שזה נהיה מאוד געשמאק, אז צריך לקצר. ככה, ככה הרבי הריי"צ ענה לו. לא יודע מה זה בדיוק העניין בזה. האם זה וורט של אתכפיא, האם זה וורט של... אבל ככה היה וורט. זה רק כשמרגישים שזה געשמאק צריכים לקצר. זה וורט אחד שמספרים. אז רואים את זה במוחש. מאמרי הרבי הריי"צ בשנים הראשונות, יש הרחבה גדולה מאוד, ובסוף הוא גומר את המאמר, אתה לא יודע, כאילו כמה מילים ונגמר באמצע העניין. אתה אומר: מה קרה? זה וורט אחד. וורט שני מספרים שהרבי הריי"צ שאל את ר' איצ'ה דער מתמיד, אם אני לא טועה זה היה ר' איצ'ה דער מתמיד, שאל אותו מה החסידים אומרים על המאמרים באחד מהשנים ההם. הרי ר' איצ'ה דער מתמיד אמר שהמאמרים זה געשמאק עם מאמרים, או ב-- שלא מחזיקים ראש, כאילו שזה מדי ארוך כי החסיד לא, שאין, אין, אין את

15:37 הראש ל-- אז הרבי הריי"צ אז התחיל קצת לקצר, ככה מספרים. אז אחרי זה התחיל להגיד מאמרים קצת יותר קצרים. זה בקשר למאמרים של התקופה הראשונה. אחרי זה יש את התקופה השנייה, שזה בעיקר התקופה של אירופה, התקופה שאז הרבי הריי"צ הרי עזב את רוסיה, והוא היה במקומות כאלה שלא היו הרבה חסידי חב"ד והיו כל מיני פולישע חסידים וחסידים יותר עולמיים וכולי. אנשים מכל מיני סוגים. ואז רואים שהרבי הריי"צ שינה את הצורה. קודם כול המאמרים הם קצת יותר קצרים. כל המאמרים של שנות התר"צ, אה, הם קצת יותר קצרים ויש שמה יותר אותיות של עבודה, יותר דרוש גם כן, הרבה דרוש, הרבה, הרבה עניינים של מדרשים וכולי. בפשטות זה היה פשוט כי העולם לא היה, הרבי הריי"צ היה אז במקום שלא היה, לא היה קהל גדול של חסידי חב"ד, אז היה יותר איסלפציוס. מצד אחד יותר בקיצור, מאמרים לא כל כך ארוכים, ומצד שני שמה כבר רואים יותר מאמרי חז"ל, יותר מדרשים, יותר ענייני עבודה. זה רואים במאמרים של שנות התר"צ. בעיקר המאמרים של שנות התר"צ זה המאמרים גם כן שהתחילו להתפרסם בעולם. באותה תקופה היה חתונה של הרבי, ואחרי שהרבי התחתן אז רואים שהרבי פעל אצל הרבי הריי"צ את העניין שצריכים. רואים היום שנדפס האגרות של בין הרבי והרבי הריי"צ, חלק ט"ז של אגרות קודש של הרבי הריי"צ, ששמה יש מכתבים בין הרבי הריי"צ והרבי. אז רואים שכל העניין הזה של מאמרים, קונטרסים שהתחילו להתפרסם, אז הקונטרסים זה היה, זה היה רעיון של הרבי. הרבי אז הציע את הרעיון שצריכים להתחיל את הפצת המעיינות חוצה וצריכים להתחיל להדפיס את המאמרים, ואז התחילו את העניין של הקונטרסים. אפשר לראות שהקונטרס

17:27 הראשון זה היה המאמרים של החתונה של הרבי. זה היה הקונטרס הראשון שנדפס, אה, היה מאמרים של החתונה. ואחרי זה התחיל בשנות התר"צ, היה לאט לאט התחילו להדפיס מפעם לפעם מאמרים שהרבי הריי"צ אמר ומזה נהיה המאמרים קונטרסים. אז מכיוון שהקונטרסים היה לא בשביל חב"ד, זה היה כדי לפרסם בכל בתי הכנסת ולעשות, לשלוח לכל מיני מקומות, ולכן הסגנון, הרבי הריי"צ כתב את זה בסגנון יותר שיהיה מובן, שיהיה שייך. ומזה נעשה כל המאמרים, השלוש כרכים שיש מאמרים קונטרסים של הרבי הריי"צ. זה היה בשנות התר"צ. אחרי זה הרבי הריי"צ הגיע לאמריקה בת"ש. אז בת"ש ככה, חמש שנים הראשונות אז יש את המאמרים מת"ש עד תש"ה. השנים האלה הרבי הריי"צ רוב המאמרים הוא כבר לא אמר. הרבי הריי"צ היה לו קשה בדיבור אז בעיקר הוא היה כותב. בהתחלה הוא עדיין אמר, בשנת ת"ש הוא היה אומר מאמרים עדיין. תש"א גם כן היה אומר עדיין מאמרים. אחרי זה בתש"ב הוא כבר הפסיק להגיד, פעם פה, פעם שם, ברובי, רובי הוא כבר הפסיק להגיד מאמרים. הרבי הריי"צ היה לו קשה לדבר והיה כל ה, כל הבעיה עם הדיבור. כי ידוע הסיפור שהרבי דיבר על זה, שהרבי הריי"צ היה לו את העניין של הדיבור, שהרופא אמר: איך יכול להיות שנשיא הדור קשה לו לדבר. לפועל הרבי הריי"צ תש"א הפסיק להגיד מאמרים ובעיקר היה כותב את המאמרים ואז היו מדפיסים את זה. אבל רואים את הסגנון בת"ש, מצד אחד יש הרבה המשכים. בהתחלה זה לא המשכים, ת"ש עצמו זה עדיין לא המשכים, אבל אחר כך בתש"א, תש"ב, תש"ג, תש"ד, תש"ה, הרבי הריי"צ כתב המשכים. המשכים ארוכים מאוד. למשל תש"ה, ההמשך הכי ארוך מהרבי הריי"צ יש, מתחיל

19:27 שבועות תש"ד ונמשך לכל שנת תש"ה, שנה וחצי. יש שמה המשך ארוך מאוד. אבל ההמשכים, מעניין, כאילו גם כן הם מאמרים קצרים לפי ערך. לא מאמרים ארוכים, הרבה יותר קצרים גם מהמאמרים שנאמרו בפועל. זאת אומרת, המאמרים הם יותר קצרים מצד אחד, מצד שני בהמשכים יש שמה סוגיות עמוקות בחסידות, המאמרים של הפרידיקער רבי, תש"ג, המאמרים של מלוכה ועל דרך זה תש"ד. יש שמה סוגיות, סוגיות עמוקות, אבל, אבל, אבל בעיקרון, אה, אפשר לראות, אה, שקצת יותר בקיצור, כמו שיחות. כל מאמר יותר קצר לפי ערך. זה, זה היה עד תש"ה. תש"ה, הפרידיקער רבי נהיה חולה. כידוע, לפרידיקער רבי אז היה לו, רחמנא ליצלן, היה אז התקף לב וגם היה אז מצב קשה מאוד. הפרידיקער רבי מאוד נחלש ואז הוא הפסיק לכתוב מאמרים. מתש"ו עד תש"י, כל החמש שנים האחרונות של הנשיאות של הפרידיקער רבי, אז הם כבר לא מאמרים חדשים. זה היה מאמרים שהוא אמר בשנים הראשונות, שהרבי, הרבי שלנו, אז הרבי שנקרא הרמ"ש, הרבי היה עובד עליהם. הרבי היה מסדר אותם לדפוס. הפרידיקער רבי היה, היה לא ברור בדיוק עם כל ה-- אם הפרידיקער רבי כתב את כל הקיצורים או הרבי כתב חלק מהקיצורים. יש כל מיני שמועות איך, איך עבד בדיוק האופן לסדר את המאמרים האלה. אבל מתש"ו עד תש"י זה הכל מאמרים משנים קודמות. למשל תשרי תש"ו זה ההמשך של תשרי תרפ"ט ותשרי תש"ז זה ההמשך של תשרי תרפ"ג. אה, ועל דרך זה כולם יודעים. למשל, באתי לגני תש"י זה מאמר-- מאמרים שנאמרו בתרפ"ג. תשרי תש"י זה המשך תרצ"ב. זאת אומרת, זה המשכים מהשנים הקודמות שהדפיסו אותם, אבל גם עם שינויים. יש דיבורי המתחיל

21:42 חדשים, חלוקה יותר קצרה, מאמרים, יש יותר, יותר מאמרים. אותו המשך, אבל מחולק בצורה שונה, לפעמים עם דיבור המתחיל אחר ועם שינויים בהתחלה ובסוף, אבל בעיקרון זה אותו המשך של השנים הראשונות. זה לקבל תמונה כללית על המאמרים של הפרידיקער רבי. חוץ מהמאמרים של הפרידיקער רבי יש את ה-- יש את השיחות של הפרידיקער רבי. לפרידיקער רבי יש הרבה, יש ריבוי שיחות. לפי ערך הרביים הקודמים יש מהפרידיקער רבי ריבוי שיחות. ספר השיחות תר"פ, מהתר"צ, מהת"ש. יש שיחה, הפרידיקער רבי היה מתוועד לפי ערך הרביים הקודמים הרבה יותר. וגם כן הסטייל המיוחד של הפרידיקער רבי, האופן המיוחד זה שהפארברענגענס שלו היו מלאים עם דרכי החסידות, עם לחלוחית, עם סיפורים. הפרידיקער רבי היה אצלו הרוחב הגדול ביותר בעניין הזה של סיפורי חסידים. הפרידיקער רבי היה דור המעבר. מה, הפרידיקער רבי היה במעבר מאירופה לאמריקה. אז הפרידיקער רבי ראה את העניין הזה של ל-ל-להנחיל לדורות האלו שאנחנו נחיה במצב חדש של יהדות אמריקה את כל ה-- את כל ה-- את כל הלחלוחית של חסידות האותנטית. איך היה חסידות באירופה, ולכן הפרידיקער רבי כתב הרבה ודיבר הרבה והתוועד הרבה וסיפר הרבה מדרכי החסידים וסיפורים על רבותינו נשיאינו והחסידים הראשונים, שמזה נהיה אוצר שלם של השיחות של הפרידיקער רבי. אז זה מהשי-- חוץ מזה יש מהפרידיקער רבי גם כן יומנים, רשימות. הפרידיקער רבי היה מאלו שכתבו המון, פשוט בריבוי, בשפע ומצד זה הרבה נשרף, הרבה נאבד. אבל מה שיש לנו, ריבוי שפע של סיפורים, ריבוי שפע של רשימות, של יומנים, של תיאורים, של עניינים שהפרידיקער רבי כתב שמזה נהיה. איך יש, יש, יש, יש התמים וספר הזכרונות וריבוי עניינים מהתיאורים של הפרידיקער רבי.

23:57 כאן המקום להזכיר גם כן את העניין של אגרות. הסט של האגרות של הפרידיקער רבי, שיש שבע עשרה כרכים של אגרות של הפרידיקער רבי, שזה אוצר בלום, שחבל שלא, לא, לא קוראים את זה מספיק. זה אוצר בלום מלא וקדוש, אה, עם ענייני, אה, סיפורים והדרכות והנהגות ועצות וכל עניינים של דרכי חסידות. זה עולם מלא של היסטוריה, עולם מלא של, של דרכי חסידות שהפרידיקער רבי, אה, כתב את זה במכתבים. המכתבים של הפרידיקער רבי היו הרבה יותר ארוכים ומפורטים וריבוי סיפורים שמשמה יש עולם מלא שזה בכללות התורה של הפרידיקער רבי. עכשיו נדבר בקשר ל, ל, אה, לתורה של הרבי. נו, כמובן שנדבר על התורה של הרבי אז מקבלים קצת פחד. מי בכלל לדבר על רבינו נשיאנו? אבל לדבר על התורה של הרבי, מי אני ומה אני לדבר על התורה של הרבי? כן. על כל הפחות נקודות, אה, כמה נקודות, אה, בפרט כמו שהרבי אמר, שדברים שיכולים להביא ליראת שמיים ויביא, יביא להוסיף בהתקשרות אז, אה, אז צריכים לדבר, יכולים לדבר. אה, אז בנגיעה לתורה של הרבי אז כמובן שהתורה של הרבי זה ים הגדול, אה, ים הגדול בלי סוף. אז יש, אם אנחנו נדבר בחלוקה יש את המאמרים של הרבי, יש את השיחות של הרבי, בשיחות גופא יש את השיחות בציור של פארברענגענס, שזה בדרך כלל הרבי הכל היה בסגנון דרך הפארברענגענס. אחרי זה יש את הליקוטי שיחות, שזה מתוך הפארברענגענס שנעשה ליקוטי שיחות על פרשת, אה, תורה שלמה. ואחרי זה יש את ה, את האגרות של הרבי, אגרות קודש, אה, ויש את הרשימות שהתגלה אחרי ג' תמוז, הרשימות של הרבי. זה כל אחד מהם זה עולם בפני

26:06 עצמו וכלי הברכה לעצמי ו, אה, אלו מולי ובסגנון אחר לגמרי. יש סגנון של מאמרים, סגנון של רשימות, סגנון של ליקוטי שיחות וסגנון של תורת מנחם התוועדויות. ובנוסף לכל זה יש את הקבצים. הקבצים שהרבי, הדברים היותר, כן, שזה דברים שהרבי, כמו ההגדה של פסח, היום יום, ועל דרך זה כמה וכמה קבצים שהרבי הדפיס, עניינים מיוחדים, תורה מיוחדת. אנחנו נדבר היום, מכיוון שדיברנו על מאמרים, אז בעיקר אנחנו נמשיך בעניין המאמרים, כי בעיקר השיעור שלנו מתמקד על המאמרים של הרביים. מה בקשר למאמרים של הרבי? אז כשמסתכלים על המאמרים של הרבי רואים דבר מאוד מעניין. מצד אחד, המאמרים של הרבי הם הרבה יותר קצרים ביחס לכל רבותינו נשיאינו. הרבי דיבר יותר בקיצור. לא כל כך באריכות, לא כל כך בריבוי. הרבי דיבר יותר בקיצור. המאמרים של הרבי, לפי הרביים הקודמים, יותר קצרים. מצד שני, גם כן לא רואים אצל הרבי כל כך עניין של המשכים. כמעט ואין המשכים. יש המשכים מאוד קטנים. המשך של שני מאמרים, שלושה מאמרים מקסימום. יש המשך אחד פתאום של עמוד א', שזה המשך של איזה שבעה־שמונה מאמרים, שזה היה משהו יוצא מן הכלל לגמרי, וגם כן לא כמו המשך רגיל כמו שהיה אצל הרביים הקודמים. אצל הרבי, אה, רואים יותר את הקיצור ורואים יותר את העניין של המאמר על הזמן. מאמר על הפרשה, מאמר על הזמן, מאמר על יום יומי. מצד שני, אפשר להגיד שהרבי עשה סיכום של כל תורת החסידות. אצל הרבי רואים במשך הארבעים שנה של המאמרים של הרבי, הרבי בכללות, אפשר להגיד, שהרבי סיכם את כל הסוגיות ואת כל התורה של חסידות בכל רבותינו נשיאינו.

28:15 ממש כפשוטו. אם אנחנו נסתכל לפי שנים, אפשר לראות שהיו שנים מסוימות שהרבי, אה, כאילו המאמרים היו יותר מאמרים של האלטער רבי. היו שנים מסוימות שהמאמרים היו יותר מאמרים של המיטעלער רבי. שנים מסוימות שהיו מאמרים יותר של הצמח צדק. והרבי מהר"ש והרבי הרש"ב והפרידיקער רבי. ככה היה אצל הרבי תקופות, תקופות. בעיקרון, אם מסתכלים, אפשר לראות שבי', בעיקר מתשי"ג, י"ד, הרבי חוזר הרבה מאמרים של הרבי הרש"ב. מאמרים, המשכים, הרבי עושה סיכומים מסוגיות של הרבי הרש"ב. מסתכלים בחפץ אז מתחילים לראות שיש מהמיטעלער רבי הרבה, ומתשכ"ו מתחיל הצמח צדק הרבה. ואז בתשכ"ח, כ"ז, כ"ח, מתחיל הרבי מהר"ש. כמה שנים שהרבי חוזר מאמרים של הרבי מהר"ש. ואז בל"ז, זה, זה, זה בעיקר מאמרים שמיוסדים על ליקוטי תורה, תורת חיים ואור התורה. שלושת הספרים של הרביים הראשונים, והרבי נכנס על הפרשה, מביא משלושת הרביים הראשונים ונכנס לעומק ומסכם ומוסיף נקודות, ועם גדול יותר. וכך היה עד, עד המאמרים האחרונים של המ"ם. תשמ"ח, מ"ט, שאז הרבי הפסיק להגיד חסידות, מאמרים. על כל פנים. מה אנחנו רואים? מצד אחד, הרבי מקצר יותר. הוא לא מאריך בסוגיות. מצד שני, הרבי עושה קלארקייט. הרבי מסיים כל עניין בחסידות. הרבי לוקח את זה בקיצור, בנקודה, בעומק, וסוגר סוגיה. הרבי פשוט סיכם כל הסוגיה של חסידות של רבותינו נשיאינו, שהרבה פעמים יש ריבוי שיחות והרחבה וריבוי פרטים. הרבי לוקח את זה ומביא את המקוצר, מביא את הנקודה. הבהירות, הבהירות, הקלארקייט, הרייכקייט, הקלארקייט במאמרים של הרבי. ואני מדבר גם על הבלתי מוגה, כן? שהרבי לוקח סוגיה וזהו, בלי כל האריכות, בלי כל הפרטים, אתה מבין מה השאלה, מה הביאור?

30:41 מה התשובה? כל עומק העניין, זה, זה רואים אצל הרבי. יש סיפור שממצה את זה ששמעתי. כן, ר' יואל מספר על זה שבתשרי תשכ"ה הרבי אז דיבר על ערך וריחוק, כמה מאמרים של תשרי תשכ"ה, סוגיה מאוד עמוקה, ערך וריחוק, שזה היה מיוסד על המשך תער"ב. כל הסוגיה של ערך וריחוק. אז ר' יואל מספר שהרבי אז דיבר שלושה מאמרים: ראש השנה, שבת תשובה וסוכות. שלושה מאמרים, ואז הרבי סיכם את כל הסוגיה של ערך וריחוק. בתער"ב זה, זה, זה, זה, איך זה, הרבה מאמרים בתער"ב, זה, זה, זה, זה נמשך לכמה וכמה מאמרים. לא, לא, אין לי את המספר, אבל בערך עשרה מאמרים. הרבי בשלושה מאמרים אמר את כל הסוגיה של ערך וריחוק. אז ר' יואל מספר שהיה אז אחד מהחסידים, שהיה שמה אחד מהאלטער חסידים, שהוא היה אצל הרבי הרש"ב, והוא שמע את ההמשך בתשרי ה"ה. קראו לו ר' משה רבקין, והוא, והוא היה, בקיצור, היה מהחסידים הגדולים של הרבי הרש"ב, והוא אמר, כשהוא היה בתשרי תשכ"ה, הוא שמע את המאמרים, אז הוא אמר: חמישים שנה שמעתי את זה מהרבי נ"ע, את הסוגיה הזאת. הוא דיבר על זה כל החורף, ועדיין לא, לא, לא היה מתוקן. מתי הבנתי שזה לא נגמר? כל הסוגיה. ואחרי זה הוא אמר על הרבי שלנו: דער רבי האט, בשלושה מאמרים הוא, הוא, הוא דורכגעטאָן די סוגיא, והוא חדר בכל העניין לעומק, כל הפרטים, איך וכך, מכל הצדדים לקח את זה. אז זה באמת וורט שראו במיוחד אצל הרבי את העניין הזה, שהרבי לקח את הסוגיה ובלי כל האריכות ובלי כל הפרטים לקח את הנקודה ואת ה--

32:39 ו-ו-ועל ידי זה אתה תופס את עומק הסוגיה מכל הצדדים באופן הכי עמוק. וכאילו שנראה שהוא רק חוזר ריבוי חידושים, וזה בדקות דדקות בעניינים. עכשיו, כשמדברים על המאמרים של הרבי, אז יש את המאמרים הבלתי מוגה, יש את המוגה. ההבדל בין המאמרים הבלתי מוגה והמאמרים המוגה, בפשטות רואים את זה במוחש. המאמרים הבלתי מוגה של הרבי זה כמו שהרבי אמר את זה, וככה זה נכתב. עכשיו, כשהרבי אומר מאמר, אז יש חוץ מההשכלה של המאמר, הביאור, ההסבר, יש את האור, האור האלוקי, כמו שאומרים, אור עילאה כולנה. כשהרבי מדבר מאמר אז יש עסיס. אז במאמרים הבלתי מוגה זה כתוב בסגנון כפי שהרבי דיבר. אז יש יותר את האור של המאמר. הרבה פעמים צריכים להתעמק, להבין מה הכוונה, כי מדיבור, כן, אז-אז-אז-אז נשארים הרבה דברים כאילו לא, לא, לא, לא פשוטים, לא נגמרים. כי זה, זה, זה, כי זה העניין של דיבור. דיבור מדברים יותר הרגש, והרבה פעמים זה לא התחלה, אמצע, סוף מאוד מסודר. כשהגיהו את המאמר, אז כידוע שהרבי נתן לר' יואל כהן, שהוא היה החוזר של הרבי, שיחיה לאורך ימים ושנים טובות. ר' יואל כהן כתב, והוא היה מכין את המאמרים להגהה, שזה אחד מההבדלים מהרבי לגבי הרבים הקודמים, שהרבים הקודמים כתבו את המאמרים שלהם והרבי רק אמר אותם ולא כתב. שזה היה עניין מיוחד אצל הרבי. גם אצל האלטער רבי היה ככה. רק האלטער רבי והרבי הם לא כתבו את המאמרים, רק אמרו את זה והחסידים כתבו, אבל הרבי היה מגיה את המאמרים שהרבי הגיה, שזה הכרכים שיש מהמאמרים מלוקט. אז המאמרים המוגהים של הרבי, אז היה במיוחד שהרבי רצה שזה לא יהיה כפי

34:31 שהוא אמר את זה, אלא שזה זיין, שזה זיין צוגעגרייט. הרבי ביקש מר' יואל, הרבי, ה-- הרבי אמר באופן מיוחד שזה יהיה מסודר וערוך, שזה ו-ו-וכמובן שהרבי נתן לו את הכוח. הרבי נתן לו את היכולת, את כל העניינים שצריכים. אז זה זיין צוגעגרייט, שהמאמרים יהיו, יהיו מוכנים. ולכן רואים שהמאמר כפי שזה במוגה זה הרבה פעמים שונה מאיך שהמאמר נאמר. זה נכתב. שם רואים יותר את העיון והסוגיה של המאמר. שם אפשר לראות מה החידוש. המאמר המוגה, אז אתה יכול לראות לפעמים, אם אתה לומד אותו מאמר בלתי מוגה ואתה לומד אותו מאמר במוגה, אתה רואה את כל ה-- העסיס, ההסברה, העומק, העיון. יש פה קושיה, יש פה תירוץ, יש פה חידוש, יש להוסיף, יש חידוש לגבי מה שהרבים הקודמים אומרים, ויש-- כל ה-- כל העומק והסוגיה והעיון של העניינים של חסידות נמצאים במאמרי מלוקט. מאמרי מלוקט, בעיקרון זה בהתחלה הרבי לא היה מגיה כמעט מאמרים. שלושים שנים הראשונות הרבי הגיה אולי עשר מאמרים. רק בתשמ"ז זכינו שאז נהיה שינוי אצל הרבי בין הקצה לקצה. זה פלא הכי גדול. דווקא בשנים שהרבי היה הרבה יותר עסוק, דווקא אז הרבי התחיל להגיה הרבה מאמרים. זה היה דבר נפלא, וזה מתשמ"ז התחיל הסדר שהרבי הגיה מאמרים לכל יום דפגרא, ובזכות זה יש כמעט את כל המלוקט. ורואים את ההבדל באמת, שהמאמרים המוגהים שהרבי הגיה בשנים הראשונות הם יותר כמו שהם נאמרו. זה המאמרים שיש שזה בנוסח כפי שנאמרו. רק הרבי הגיה את זה. אבל מתשמ"ז, הסדר הזה שר' יואל היה מכין מאמר מהשנים הקודמות, היה מכניס את זה לרבי והרבי היה מגיה את זה, ואז היה נדפס לכבוד

36:22 יום טוב, לכבוד החג, שמזה יש את התורה חדשה שהתגלה בשנים האחרונות של הרבי, המאמר מלוקט. אז זה בנוגע למאמרים של הרבי. עכשיו, כמובן שמאמרים של הרבי, מאמרים מיוחדים. מצד אחד יש כאלה שדווקא יותר קל להם ללמוד מאמרים של הרבי, בגלל שזה סגנון יותר ששייך להבין, יותר שפה יותר קרובה לשפה שלנו, ויש התחלה וסוף. יש מאמר על הפרשה. אז הרבה פעמים דווקא, ובפרט כשמדובר על התקשרות, אז מחפשים את המאמרים של הרבי דווקא. לאידך גיסא, כל אחד גם כן יודע שאם הוא באמת רוצה להבין מאמר של הרבי ולתפוס את החידוש ואת העומק, אז צריכים ללמוד את המאמרים של הרבים הקודמים. דווקא כשאתה יודע את המאמרים הקודמים וכל הרחבה, אז אתה יכול לראות מה סוד הריבו גיתון, מה הרבי חידש, מה, מה העומק, איזה עניינים הרבי גילה. על כל פנים, זה זה בקשר למאמרים של הרבי. על כל פנים, כמה מילים בקשר למאמרים של הרבי. בדרך כלל חסידים תמיד מדברים שצריכים ללמוד מאמרים של הרבי מצד התקשרות. כתוב בהיום יום, התקשרות זה לימוד תורה, רוצה לומר של הרבי מצד התקשרות. ר' יואל תמיד כותב על זה שזה טעות. כאילו מאמרים של הרבי אני לומד מצד התקשרות. ר' יואל תמיד מדבר על זה שיש כאלה אומרים: השכלה אני לומד מהרבי רש"ב, עבודה אני לומד מהפרידיקער רבי, התקשרות שאני לוקח מהרבי. ר' יואל לא סובל את זה. זה המאמרים של הרבי. צריכים ללמוד גם השכלה, גם עבודה, גם התקשרות, זה מלא בקדושה עם הכל. אלא מה? כמובן שצריך הרבה דברים שהרבי, הרבי בגלל שהרבי הדפיס את כל המאמרים של הרבים הקודמים, לכן הרבי לא כל כך האריך בפרטים.

38:21 לכן הרבי לא כל כך האריך בריבוי פרטים, כי הוא סמך על הביאורים שילמדו במאמרים הקודמים. לכן חייבים ללמוד את המאמרים הקודמים, ואז אפשר לראות את העופתו, את החידוש, את העומק, את ההפלאה שהרבי גילה בתורת חסידות, בתורה של שביעי, שזה הכנה לתורתו של משיח, שנזכה תיכף לקבל את תורתו של משיח עכשיו, ביום הזה ממש, שאז נזכה לראות משהו, את הפנימיות של התורה שיתגלה, שנזכה שהכ"ח סיון הזה והג' תמוז הזה נתוועד יחד עם הרבי בעיני בשר למטה מעשרה טפחים.