פתח ללימוד החסידות - חלק ג

00:01 אז אנחנו אחזנו, אה, לדבר על הרבי הרש"ב. אנחנו אוחזין ב-ב-במאמרים וההמשכים מתרס"ו ואילך. אה, אז כמו ש-- כמו שידוע שבתרס"ו התחיל המשך, המשך מיוחד, ואז, אה, ההמשך הזה, כמו שידוע, זה קשור עם ה-- עם הגאולה. כידוע מה שאמר על זה הפרידיקער רבי, הרבי, הרבי הרש"ב, ששנת תרס"ו הייתה קשורה עם זמן של קץ, זמן של גאולה. היה איזה חשב-- יש חשבון, כידוע, שתרס"ו היה חשבון שזה זמן של קץ, של גאולה. ואז הרבי הרש"ב דיבר על ההמשך, ס"ו, המשך של גאולה. ההמשך ס"ו זה המשך יסודי ביותר. זה המשך שנמשך לשלוש שנים. התחיל בראש השנה וזה נמשך עד בס"ז חלק ובס"ח עד שבת פרשת וארא, תרס"ח. אה, ה-ה-הרבי הרש"ב עצמו מאוד חיבב את ההמשך ס"ו, והוא אמר שבהמשך ס"ו יש הכל. אז יש כאן פתגם, ציטוט, ווארט, שהרבי הרש"ב אמר, "אין ס"ו איז אלץ פאראן". זאת אומרת כל חסידות נמצא שמה. אה, זה המשך ארוך. בדרך כלל בישיבות נוהגים ללמוד את זה ב-- יותר מבוגרים. בחורים קצת בסוף הישיבה גדולה או בזמן של-- בשנה של שליחות, סמי סמי. בדרך כלל בחורים לומדים את זה בגיל הזה. זה לא אומר שאי אפשר ללמוד את זה גם לפני זה, אבל זה בדרך כלל אחרי שלומדים המשכים יותר קצרים ויש קצת יותר ידיעות בחסידות, אז אפשר ללמוד ס"ו. באמת שס"ו זה המשך מאוד, מאוד מקיף. אנחנו עם נעם טרום, סוגיה מאוד מסודרת שהרבי הרש"ב הולך בסדר מסודר ויש לזה התחלה וסוף. דיברנו, יש הרבה המשכים של הרבי הרש"ב שאין להם סוף. זאת אומרת הרבי הרש"ב לא סיים אותם, לא גמר

02:36 את הסוגיה, נשאר באמצע. אבל ההמשך ס"ו זה המשך מושלם שהרבי הרש"ב השלים את זה עד הסוף עם כל הפרטים. יש גם כן סיום הדרוש שזה הסיום של הסוגיה. הוא מסיים את כל העניינים, הוא חוזר לשאלות שהוא שאל בהתחלת ההמשך ועונה אותן. מ-- התוכן של ההמשך ס"ו זה מיוסד על המימרא הידועה, "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים", וכל ההמשך בנוי מסביב לזה. גם מסביר בעניין-- אז הדירה בתחתונים זה כל כוונת הבריאה. אז גם מסביר שם את כוונת הבריאה, איך יהיו הגילויים של לעתיד לבוא. אה, יש הרבה מאמרים וסוגיות שלמות בקשר לגילויים של משיח, הגילויים של ימי המשיח, תחיית המתים ופנימיות התורה ותורה חדשה, כל הגילויים שיהיו לעתיד לבוא מסביר באריכות ובפרטיות, ומסביר גם כן מהי העבודה שצריכה להיות כהכנה לזה. מסביר באריכות מה תהיה עבודת ה' שצריכה להיות כדי להיות כלים לגילוי הזה. אז מהי העבודה, עבודה סליסקא, עבודה של היסח הדעת, עבודה של עבד, עבד גופא, עבד פשוט, עבד נאמן, בן. ובכללות ההמשך הרבי הרש"ב מקיף סוגיות שלמות בחסידות, בכללות העניינים של סדר השתלשלות ו-השתלשלות הנשמה, השתלשלות העולמות, השתלשלות הספירות, וגם הגיע לשמש ומלאכים, גם הגיע ל-לעניינים בעבודת ה'. מסביר הרבה עבודת התפילה, לימוד התורה, ההבדל בין תורה למצוות, ההבדל בין תורה לתפילה, ההבדל בין מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ההבדל בין עבודת עבד לעבודת בן, ההבדל בין עבד פשוט לעבד נאמן. הוא פשוט לוקח והכל, הכל קשור עם הכל. זאת אומרת זה לא סתם סוגי-- כל עניין יש לזה קשר ואפשר-- וסמך ו"ו גופא זה כמו זה, מצד אחד זה המשך אחד, מצד שני כל חמש מאמרים, כל חמש

04:42 מאמרים בערך זה סוגיה. אפשר ללמוד ארבע חמש מאמרים ועוד ארבע חמש מאמרים. כל כמה מאמרים זה סוגיה והכל קשור בסוף. אז זה המשך מיוחד במינו. שזה, שזה, שזה אה נראה לי שהרבי פעם התבטא על המשך ס"ו שזה מההמשכים הכי עמוקים בחסידות. וגם כן הכי רחבים. בקיצור, לרבי היה לו כוח מיוחד בהמשך ס"ו, זה ראו במוחש. הרבי המון במאמרים, בשיחות. הרבי זיך געקאכט אין המשך ס"ו, השקיע בזה גם להדפיס את הס"ו. הרבי עשה מזה הרבה שטורעם, להדפיס את הס"ו עד שזה יצא לדפוס ועוד פעם ועוד פעם. ולרבי היה לו כוח מיוחד אה אה בס"ו. על כל פנים, אז זה זה היה ס"ו וכמו שאמרנו זה נמשך לכמה שנים. בין ס"ו לע"ב היו עוד המשכים. זה ההמשכים שהיו אחרי ס"ו: יש המשך ידוע תרס"ח ושבועות ס"ח. ויש ס"ט, תשרי ס"ט, המשך ארוך, אחד מההמשכים הארוכים. ויש גם כן בשבועות ס"ט המשך קצר ויש עת"ר. עת"ר זה המשך ארוך ומפורסם גם כן מההמשכים המפורסמים. ואחרי זה יש בע"א. המשך ע"א, שמה גם כן יש שני המשכים, המשך של תשרי והמשך של שבועות. זה המשכים שיש בין ס"ו לע"ב. ההמשכים האלו אפשר לראות שהרבי הרש"ב אה נמצא כבר אחרי ס"ו. זאת אומרת ההמשך לפי ערך, כשמסתכלים רואים את ההבדל שההמשכים שאחרי ס"ו הם כבר בכמה עניינים, יש דברים שהוא יותר בקיצור לגבי ההמשכים שלפני זה. זאת אומרת כאילו הוא כבר סומך על מה שהוא הסביר והוא מציין הרבה לס"ו, מציין גם להמשכים שלפני זה, אבל בעיקר לס"ו, דברים שהוא כבר הסביר. אז אפשר לראות

07:00 בהמשכים שבין ס"ו לע"ב, שהרבה הרבה דברים הוא מקצר בגלל שהוא סומך על מה שהוא כבר ביאר לפני זה. לאידך גיסא, ההמשכים בין ס"ו לע"ב זה המשכים מאוד רחבים, סוגיות שלמות. אה, לדוגמה, סתם לקבל דוגמה, מה עם הסוגיה שהרבי הרש"ב דן בהמשכים בין ס"ו לע"ב? אפשר למצוא, אה, למשל בס"ח כל הסוגיה של עשר ספירות הגנוזות, שבס"ו הוא לא כל כך מדבר על זה. מאוד בקיצור. בס"ח, שנת ס"ח, יש אריכות גדולה על סוגיה של עשר ספירות הגנוזות. בס"ט מסביר באריכות את הסוגיה של דעת עליון, דעת תחתון, איך שזה בכל סדר השתלשלות, שזה גם כן סוגיה שבס"ו הוא לא-- הוא מדבר בקיצור יותר. אחרי זה יש את המשך עת"ר, שבעת"ר שם הוא מסביר גם כן סוגיה ארוכה ורחבה ועמוקה. עת"ר זה גם כן מההמשכים שיש להם גם התחלה וגם סיום, שהוא שם מדבר על הסוגיה של הבדלה, נסירה, הבדלה בין האור והחושך. ואיך שעל ידי הבדלה זה שיהיה אחר כך גם כן האיחוד. איחוד אחור באחור, פנים בפנים, שזה גם כן סוגיות, אה, אה, כלליות בתורת החסידות, בעבודה, בהשכלה ולמעלה באלוקות ובנפש האדם בעבודת השם ובגילויים של משיח. עת"ר זה אחד מההמשכים היסודיים בחסידות שלומדים בישיבות. המיוחד שיש בהמשך של עת"ר, אם אפשר להגיד, מיוחד, אז שהוא מדבר גם כן הרבה בנפש. אצל הרבי הרש"ב ברוב ההמשכים זה מדבר יותר באלוקות, מדבר בספירות ובהשתלשלות. המשך עת"ר מיוחד במינו שהרבי הרש"ב נכנס לנפש, נפש האדם. מדבר הרבה בעבודה, בנפש האדם. עניין הנסירה בנפש, העניין של דעת, עניין של הציור קומה של הנפש, של עקיזא[?] הנפש הבהמית והמלחמה בין הנפש הבהמית.

09:14 יש שם הרבה הרבה עומק ב-ב-ב-בנפש. יש אחד מההמשכים הכי עדינים, הכי עמוקים, איך שהוא חודר בנפש האדם באופן מאוד מאוד מאוד מאוד חזק בסגנון המיוחד של הרבי הרש"ב. על כל פנים, אחרי זה מגיעים להמשך ע"ב. בתער"ב, חג השבועות, הרבי הרש"ב התחיל את ההמשך, המשך ד"ה בשעה שהקדימו תער"ב. המשך ע"ב זה ההמשך הכי ארוך שיש בחסידות, יותר ארוך מס"ו וכמה פעמים יותר ארוך מס"ו. ס"ו יש שישים ואחד מאמרים, כל המשך ס"ו זה שישים ואחד מאמרים, אז אם כן המשך ע"ב זה מאה ארבעים וארבע מאמרים, יש הרבה יותר מאמרים. וגם כן יש עוד חלק, חלק ג', שזה מה שהרבי הרש"ב לא אמר, הוא רק כתב את זה. מה הסיפור של המשך ע"ב? המשך ע"ב זה המשך שמצד אחד הסוגיה שם הרבה יותר בהרחבה. המשך ע"ב זה נראה שהרבי הרש"ב, אה, כאילו ככה זה הציור של המשך ע"ב, שהרבי הרש"ב עושה כמו סיכום, בונה את כל חסידות, ולוקח את כל הסוגיות שיש בחסידות ונותן להם תמונה שונה. סגנון, הסגנון בע"ב זה סגנון שהוא לא רגיל בכלל, זה לא סגנון של הרבי הרש"ב. הוא כתב את זה בסגנון אחר, באופן אחר. יש לזה הרחבה מיוחדת שאין אפילו בס"ו. הוא כותב בסגנון מאוד רחב, יש שם הרבה מילים, הרבה ביטויים, הרבה משלים שהם לא רגילים. כאילו יש לו סגנון יותר... ו-ו-וכל סוגיה נמצאת שם בהרחבה גדולה מאוד. אם אנחנו נרצה, נרצה ל-, איך אומרים, לתמצת, לעשות נקודת תמצית של המשך ע"ב, אפשר להגיד שהמשך ע"ב מדבר על הסוגיה של ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא. זאת אומרת המשך ס"ו מדבר על הסוגיה

11:34 של דירה בתחתונים. המשך ע"ב מדבר על הסוגיה של ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, כל אחד. זה בעצם העניין. חלק גדול של ההמשך מדבר על קודשא בריך הוא. חלק גדול של ההמשך מדבר על ישראל. חלק גדול של ההמשך מדבר על אורייתא, ובכל אחד מהם יש אריכות גדולה ופרטים איך הוא מסביר כל עניין ועניין. אז כמובן שהמשך ע"ב מיוסד על ד"ה בשעה שהקדימו, מאמר של שבועות. על השלושה כתרים שכתוב במאמרים של שבועות שיש שלושה כתרים. יש את הכתר, כתר של נעשה וכתר של נשמע והכתר של הקדימו נעשה לנשמע, שקשור עם הג' עניינים של תורה, עבודה וגמילות חסדים, וזה התחלת ההמשך ומשמה הוא נכנס לכל הסוגיה. מה זה תורה ומצוות? העניין של מה-- מה ההבדל בין תורה למצוות? ומה ההמשכה שנעשית על ידי תורה, על ידי מצוות, ממלא כל עלמין, סובב כל עלמין, ועל זה נמשך חלק גדול של ההמשך. אחרי זה הוא נכנס לדבר איך נשמות ישראל ממשיכים את זה ונכנס. מאוד מעניין, המשך ע"ב זה המשך מאוד של הרחבה. לדוגמה, כשאתם תראו תבינו איך הרחבה שמה בסוגיות. לדוגמה השתים עשרה מאמרים הראשונים של המשך ע"ב מדבר הכל על העניין של, של עשר ספירות, ההשתלשלות של העשר ספירות, מעשר ספירות הגנוזות. הוא מדבר את העניין של אור הגבול, איך שזה בכל סדר השתלשלות מלפני הצמצום, אחרי הצמצום, ספירות הגנוזות, איך שזה עד שזה משתלשל באצילות. זה השתים עשרה מאמרים הראשונים. אחרי זה יש איזה שבע שמונה מאמרים שמסבירים את העניין של כתר סובב כל עלמין, שזה מהראש השנה ע"ג. אחרי זה יש, יש ע"ג למשל כל החורף ע"ג מתשרי עד, עד, עד טבת. יש איזה חודשיים שלוש מאמרים, הכל

13:38 מסביר את הפירוש של המילה ספירות. מביא ארבע פירושים במילה ספירות. ספירות מלשון ספירות, ספירות מלשון סיפור, ספירות מלשון, מלשון מספר, ומסביר ארבע ביאורים במילה ספירות, וכל ביאור מסביר בהרחבה מה, למה, למה השם הזה קשור עם הספירות דאצילות. על דרך זה יש, זה כל עניין שמה זה מתרחב ברוחב. יש שמה סוגיה ארוכה. אחד מהדברים הנפלאים למשל שרואים בהמשך תער"ב, שהרבי הרש"ב מביא תורה שקשורה עם פרשת השבוע, פרשת בהעלותך. תורת המגיד. יש תורת המגיד, והיא תורה מהמגיד. בספר שלו יש תורה בפרשת בהעלותך. שמה במגיד זה חצי עמוד. עשה לך שתי חצוצרות כסף. והמגיד מסביר את הפסוק שחצוצרות זה שתי חצאי צורות, שהקדוש ברוך הוא חצי ונשמת ישראל זה חצי. והקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל ביחד זה, זה קומה שלמה. ושמה המגיד מסביר על פי זה את הפסוק ״ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם״. אדם זה א' דם. שצריך להיות החיבור בין האלף והדם, הקדוש ברוך הוא והבן אדם. זו תורה של המגיד שבתורת המגיד אולי זה עשרים שורות, וחצי תער"ב מיוסד על זה. הרבי הרש"ב מביא שורה ואחרי זה יש סוגריים. יש סוגריים של מאתיים עמודים, שלוש מאות עמודים. סוגריים שהולך והולך והולך, הכל לבאר בפרוטרוט וברוחב על דרך החסידות. כל מילה, כל פרט, זה פשוט שמה רואים את ה-- שמה אפשר לראות מה שכתוב תמיד ש-ש-שחסידות חב"ד זה הרחבה, ואנו זה הגמרא. זה לגבי חסידות הכללית, שם רואים את זה במוחש. תורה קצרה של המגיד, חצי המשך תער"ב מיוסד להסביר את תורת המגיד באופן הכי הכי רחב. עכשיו מה קרה בהמשך תער"ב, שרק שני חלקים מההמשך זה שהרבי הרש"ב אמר את המאמרים, והחלק

15:45 השלישי זה רק נכתב וזה לא נאמר. אז הסיפור מאוד, הסיפור הוא ככה. הסיפור הוא שהרבי הרש"ב התחיל את ההמשך בתער"ב והוא גמר את זה בתרע"ו. בתרע"ו. בשבת פרשת וירא היה המאמר האחרון של המשך תער"ב. יומיים אחרי זה הרבי הרש"ב נסע מליובאוויטש, שאז הייתה מלחמה של מלחמת העולם הראשונה והייתה סכנה לגור בליובאוויטש, והרבי הרש"ב היה צריך לעזוב את ליובאוויטש ולנסוע לגור ברוסטוב, וביום שהרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש הוא הפסיק להגיד את ההמשך. זה היה כמו עניין שהרבי הרש"ב אמר את ההמשך רק בליובאוויטש דווקא. זה היה מיוחד לליובאוויטש, תומכי תמימים. יש כאלה שאומרים שזה קשור עם ליובאוויטש, יש כאלה שאומרים שזה קשור עם תומכי תמימים. בפועל, ברגע שהרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש הוא הפסיק להגיד את ההמשך. אז היה חלק, חלק גדול של ההמשך שהרבי הרש"ב כתב את זה, אבל בגלל שהוא עזב את ליובאוויטש זה נשאר בכתב והוא לא אמר את זה, וככה זה נשאר. אז שני החלקים הראשונים, אז הם נמצאים עם המאמרים, ככה הם נאמרו. והחלק השלישי של המשך תער"ב נשאר רק בכתיבה. זה אין לזה דיבור המתחיל. זה לא מחולק לפרקים, זה לא מחולק למאמרים. זה כמו סוגיה אחת שזה המשך העניינים. ממשיך הלאה את הסוגיה. מדבר שם על גילויים של משיח מאוד חזק. מדבר שם עניינים מאוד נפלאים בעבודה והשכלה. זה המשך תער"ב. עכשיו המשך תער"ב לא נגמר. זה שלושה חלקים. זה, זה עם כל האריכות. אבל בפועל הרבי הרש"ב לא סיים. זאת אומרת זה נשאר באמצע העניין. הוא מסיים לא, לא, לא, הוא לא מסיים את העניינים. נשאר באמצע סוגיה. הרבי הרש"ב רצה להמשיך הלאה אבל בפועל

17:34 לא הסתיים, והמשך תער"ב זה המשך שלא נגמר. הסוגיה, תוכן העניין לא נגמר עד הסוף. הרבי התבטא פעם לגבי המשך תער"ב שזה מההמשכים הכי עשירים בחסידות. זה היה ביטוי, נראה, של הרבי נ"ע. הרבי התבטא על המשך תער"ב שזה מההמשכים הכי עשירים בחסידות. כולם יודעים את הסיפור שהרבי, הרי הרבי פחד להדפיס את ההמשך עד תשל"ז. זה היה בכתב יד, ואז בתשל"ז, בתשרי, הרבי אמר שהוא מפחד להדפיס את זה, שלא יהיו קטרוגים וכולי. ואז הרבי אמר שכל אחד ייתן דולר ולא יכתבו את השם, וזה, וידפיסו את זה, והדפיסו את זה בלי שם. וככה נמשך, המשך תער"ב נדפס באופן מיוחד שונה מכל ההמשכים האחרים. אוקיי, זה כמה מילים על המשך תער"ב. אחרי תער"ב, כמו שאמרנו, הרבי הרש"ב היה ברוסטוב. אז יש לנו ספר המאמרים תרע"ו, תרע"ז, תרע"ח, תרע"ט ותר"פ. זה השנים האחרונות, הארבע שנים האחרונות של הרבי נשמתו עדן. בשנים האלו כמעט ולא היו המשכים. אז פתאום רואים שינוי עצום בהנהגה של הרבי הרש"ב. כאילו מתקופה כזאת שהוא דיבר המשכים ודיבר על חובה ודיבר חסידות באופן של המשך, פתאום משתנה כל העניין והוא חוזר כאילו לתקופה הראשונה. כמעט ואין המשכים. יש המשכים קצרים של שני מאמרים, משהו, אבל בדרך כלל מתרע"ו, מתשרי תרע"ו ואילך. לא תשרי, תשרי תרע"ו זה עדיין בהמשך תער"ב. משבועות, משבועות תרע"ו יש המשך קצר של שבועות, שני מאמרים. אחרי זה בתרע"ז גם כן יש המשכים קצרים, שניים שלושה מאמרים. אבל רוב המאמרים תרע"ז, תרע"ח, תרע"ט ותר"פ הם מאמרים יחידים. אבל מה שיש

19:35 מיוחד במאמרים האלה זה שכל מאמר זה סוגיה. כל מאמר הרבי נשמתו עדן מסכם סוגיה. לפעמים זה סוגיה בהשכלה, לפעמים זה סוגיה בעבודה, לפעמים זה תערובת של השכלה. כל מאמר זה סוגיה. כל מאמר זה עניין בפני עצמו. אצל הרבי ראו חביבות מיוחדת לספרים. תורה של תרע"ח ותרע"ט, שתי השנים האלה הן פשוט שנים מלאות. יש על כל, על כל שבת יש מאמר. לפעמים אפילו יש שני מאמרים לשבת. וראו אצל הרבי חביבות מיוחדת. הרבי, הרבי, ורואים במאמרים שהרבי דיבר במשך השנים, הרבי ריבוי מאמרים, העין חי"ת והעין טי"ת שהרבי חוזר עליהם. פשוט ריבוי מאמרים שהרבי במשך השנים, הרבי חזר על המאמרים האלה עם ביאורים והוספות. העין חי"ת והעין טי"ת מהספרים שמאוד חזקים אצל הרבי. מה שיש בעין חי"ת והעין טי"ת זה שזה מאמרים על הפרשה, שזה דבר שלא היה אצל הרבי הרש"ב קודם, זה היה יותר המשכים. כאן זה יותר מאמרים על הפרשה, ובזה גופא כל מאמר זה סוגיה, סוגיה, סוגיה בעבודה, סוגיה בעבודת השם, סוגיה בחסידות, סוגיה באלוקות, סוגיה בהשתלשלות של עולמות, כל מאמר זה סוגיה. וכך היה אצל הרבי הרש"ב בעין חי"ת, העין טי"ת, תר"פ, שמה רואים שכאילו הוא סוגר, כאילו סוגר עניינים, הוא מסיים, הוא מסיים כל סוגיה, הוא גומר עוד סוגיה, עוד סוגיה, עוד סוגיה. בתר"פ, ההמשך של תשרי זה דווקא המשך של כמה מאמרים, שזה מראש השנה עד שבת בראשית, ששמה יש גם כן סוגיה מאוד עמוקה שהרבי הרש"ב ממשיך את הסוגיה של דעת עליון ודעת תחתון באופן יותר גבוה, יותר נעלה, ואחרי זה יש את המאמרים של חורף תר"פ עד פורים תר"פ, שאז הרבי הרש"ב אמר את המאמרים האחרונים ואחרי זה

21:30 כבר הייתה הסתלקות בב' ניסן באותה שנה. אז זה בקשר למאמרים של הרבי הרש"ב. אז כמו שדיברנו, הרבי הרש"ב נקרא הרמב"ם של חסידות. הוא עשה סדר מסודר בחסידות, וכל העניינים אצלו זה גם כן שכל עניין הוא מסביר והוא עונה. הוא לא משאיר דברים באמצע, ולכן זה, זה, זה מההמשכים שנוהגים יותר ללמוד בישיבה. עכשיו יש את ה-- את המאמרים של הפרידיקער רבי, שבעזרת השם בשיעור הבא אנחנו נדבר על התורה של הפרידיקער רבי גם כן, אבל רק מילה אחת ששכחתי לדבר ונגיע לרבי נשיא דורנו. חוץ מההמשכים יש גם כן עוד שני דברים. יש את הקונטרסים שהרבי הרש"ב כתב, הקונטרסים, קונטרס עץ החיים, קונטרס התפילה, קונטרס העבודה, קונטרס ומעין, שזה קונטרסים שהרבי הרש"ב כתב במיוחד לעניינים מסוימים, כן? שזה היה בעיקר בשביל תלמידי התמימים, כדי שיהיה הדרכה בעבודת התפילה, בעבודת השם וכולי. זה הקונטרסים. ויש את תורת שלום. תורת שלום זה השיחות. זה היה דבר מיוחד שהתחיל אצל הרבי הרש"ב, שהוא היה אומר לא רק מאמרים, היה גם אומר שיחות. הרבים הקודמים לא, לא ראו את זה כמעט. אצל הרבי הרש"ב התחילה קביעות. הקביעות הזאת הייתה רק שלוש פעמים בשנה: שמחת תורה, פורים וי"ט כסלו, שהרבי הרש"ב היה מתוועד ואז הוא היה אומר שיחות ומסביר עניינים בחסידות באופן של הרחבה, בסגנון של שיחה. מזה נעשה הספר תורת שלום. כמובן שתורת שלום זה רק אפס קצהו. רוב השיחות אנחנו לא, לא נעלמו, אבל, אבל חסר. על כל פנים, מהרבי נשמתו עדן יש את תורת שלום, שזה שיחות נפלאות. כל שיחה זה סוגיה ברחבה שנותן לך הסתכלות על עבודת השם בעניינים של עבודת התפילה, עניינים של אתכפיא, עניינים יסודיים בעבודת

23:28 השם שנמצאים בספר השיחות תורת שלום, דרכי החסידות, סיפורים וכולי וכולי. אוקיי, ההמשך בעזרת השם. מישהו שואל פה בקשר ל-ה' כבר דיברנו. מישהו אחר שואל פה בקשר לסוגריים שלא נגמר. כדומני שככה זה באמת, כן. על כל פנים, הצלחה רבה, נדבר שבוע הבא בקשר לתורה של הפרידיקער רבי והרבי נשיא דורנו.