תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

לחיות חסידות – שונות · פרק 39 · 2020-07-31 · 24:34

ביאורי התפלה - הללוי'ה, הללי - חלק ג

תיאור הפרק

ביאורי התפלה - הללוי'ה, הללי - חלק ג

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:01 אנחנו עוד צריכים את הפסוק "עושה משפט לעשוקים", להסביר את זה על פי [?]. כאן אמרנו שבכלל הקפיטל הזה מדבר על העניין שדיברנו, על העניין של ההשפעה שמגיעה מצד הקדושה ביחס להשפעה שמגיעה מצד הקליפה. כן, זה החצי הראשון של הקפיטל שמסביר את העניין הזה. כן, אף על פי שההשפעה מהקדושה זה בריבוי השפע, אבל אחר כך כן אין לזה תיאור. לכן כשההשפעה מהקדושה, אז זו השפעה אמיתית. זה כל מה שדיברנו בחצי הראשון של הקפיטל וכו'. כאן הוא מתחיל לדבר על מה קורה עם הניצוצות קדושה שנמצאים בתוך הקליפה. הרי זה שהקליפה משפיעה בריבוי, זה בגלל שיש לה ניצוץ חיים רוחני שמשפיע. זה הניצוצות הקדושים שנכנסו בשבירת הכלים, ומשמה הקליפה מקבלת את כל החיים והחיות. מה קורה עם הניצוצות האלה? מה, מה, מה? איך, איך הניצוצות האלה אנחנו רואים שאין להם תיאור. אז מה קורה איתם? קורה איתם זה שבסוף בסוף הניצוצות האלו מתבררים וחוזרים ועולים לקדושה. כן, אז בזה מדבר כאן החצי השני של הקפיטל, את הנקודה הזאת. והנקודה הזאת אפשר להסביר את זה גם כן בביאור הנפשות, כמו שנראה עכשיו. בוא נקרא קודם כול מה כתוב. קודם כול פשוטו של מקרא. פשוטו של מקרא זה המשך למה שאמר קודם, שהקדוש ברוך הוא עוזר לכל אחד ואחד. אשרי איש, בן אדם שהוא סומך על הקדוש ברוך הוא, מבטח בו, כי הקדוש ברוך הוא הוא נאמן והוא יקיים את ההבטחה שלו. ממילא ה' אומר וממשיך הלאה להסביר איך שהקדוש ברוך הוא עושה את כל הדברים.

02:00 החסד שה' עושה עם כל אחד ואחד. אז הוא אומר ככה: "עושה משפט לעשוקים". הקדוש ברוך הוא עושה משפט לכל אלו שגזלו אותם, כל אלו שעשו להם צער וצרות. הקדוש ברוך הוא אף פעם לא נשאר בעל חוב, והקדוש ברוך הוא עושה להם משפט כדי שיקבלו חזרה כל מה שיצא להם. בפשטות. זאת אומרת, בפשטות, בן אדם שהיה לו כל העניין, איזה עניין לא טוב, איזשהו משהו של עוולים, של עולם הזה וענייני גוי, ורוצים לבוא לחיים זה וכו'. כל העניינים. ליהודי מגיע הכול טוב, ברוחניות ובגשמיות, ואם היה איזה עניין של עשוקים, הקדוש ברוך הוא עושה משפט. הקדוש ברוך הוא בסוף בסוף לא נשאר בעל חוב. "נותן לחם לרעבים" — אנשים שהם רעבים, הקדוש ברוך הוא נותן להם לחם. "ה' מתיר אסורים" — אנשים שהם נמצאים בבית הסוהר, יש להם עניינים כאלה של בית סוהר, הקדוש ברוך הוא דואג להוציא אותם מבית הסוהר. "ה' פוקח עורים" — אנשים שיש להם בעיות בעיניים, הקדוש ברוך הוא מרפא להם את העיניים. "ה' זוקף כפופים" — אנשים שיש להם עניינים של כפופים לקום, ה' מעמיד אותם ועוזר להם להשתקם. "ה' אוהב צדיקים". בפשטות, מה נכנס פה פתאום העניין של "ה' אוהב צדיקים" על פי פשט? כן, זה יהיה זה. למה הקדוש ברוך הוא עושה את כל הדברים האלה? כי הוא אוהב צדיקים. הקדוש ברוך הוא אוהב צדיקים, ועם ישראל הם צדיקים, אז ממילא, זה יהודי, הקדוש ברוך הוא עוזר לו בסוף להוציא אותו מכל העניינים הלא טובים. יש גם כן פשט, זה חידוש, פשט יפה. שמעתי פעם, קצת קלישאה פשט, אבל זה גם טוב. אז הוא אמר שמה —

03:57 הפשט? "ה' אוהב צדיקים". פתאום נכנס כאן "ה' אוהב צדיקים". הוא מדבר על אסורים, פוקח עורים, כפופים, כך הלאה. ממשיך שם גרים, אלמנות. נכנס כאן אוהב צדיקים באמצע. אז הוא אמר, הפשט הוא שה' אוהב את הצדיקים שמסתובבים בין היתומים והאלמנות והרעבים. אז יש צדיקים שהם צדיקים גדולים, אבל הם מתעסקים רק עם האנשים החשובים, רק עם ה־VIP, איך אומרים? VIP, אנשים חשובים. הם לא מתעסקים עם הפשוטים. אבל יש את הצדיקים האלה שהם יורדים לעם, הצדיקים האלה שהם מתעסקים עם החולים ועם היתומים והאלמנות ועוזרים להם. מציינים לעניים גשמיים, זה יכול להיות גם כן עניים בדעת. הרבה יהודים שהם צריכים קירוב, אז זה אומרים שהצדיקים האלה ה' אוהב. ה' אוהב את הצדיקים שנמצאים בין הרעבים והאסורים לבין היתומים והאלמנות. כך זה מובן. ואיתו "ה' שומר את גרים". הקדוש ברוך הוא שומר את הגרים, "יתום ואלמנה יעודד". שזה בפרט הרי כתוב בחומש שהגרים והיתומים והאלמנות יש להם מצב של [?], וממילא הצער שיש להם זה עוד יותר מגיע לקדוש ברוך הוא, והוא שומר עליהם באופן מיוחד. ה' שומר עליהם וה' מעודד אותם בעניינים שהם צריכים. "ודרך רשעים יעות" — אלו שהם רשעים שעושים צער לאנשים וכולי, אז הקדוש ברוך הוא מקלקל אותם ולא נותן, חס ושלום, שהרעיונות שלהם, מה שהם זוממים לעשות, יצליח. ואחרי זה הוא מסיים: "ימלוך ה' לעולם, אלוהיך ציון לדור ודור". כן, שיהודי מקבל על עצמו את המלכות של הקדוש ברוך הוא, ומתפלל שיגיע הזמן שבו יתגלה לעין כול איך שהקדוש ברוך הוא מלך על כל העולם. אז זה על פי פשט. עכשיו מה בדיוק הרב פירש בזה? אמרנו שמדברים על הניצוצות הקדושות.

05:58 בעניין של העשוקים, אז המיתעלער רבי מסביר שישנן שלוש דרגות בעניין של הניצוצות. זה שלושה סוגים ניצוצות. יש את הניצוצות קדושה שנפלו בשבירת הכלים בהתחלת בריאת העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. אז כמו שכתוב בתורת הסוד, היה קודם כול עולם התוהו, ועולם התוהו היה ריבוי אורות ומיעוט כלים, ואחרי זה נהיה שבירת הכלים, וכל האורות הסתלקו למעלה, ורק כמה וכמה ניצוצות, רפ"ח ניצוצות, שנפלו לעומק הקליפות, נפלו למטה בעולם. וזה, זה היה. זה העשוקים הראשונים. המאתיים שמונים ושמונה ניצוצות שנפלו בעולם, שזה צריכים לבטל, והם העשוקים קדושים נמצאים בעומק הקליפות. אחר כך נהיה הסיפור של אדם הראשון. זה בא בזוהר, יוצא זה גם כן, שאדם הראשון מאה שלושים שנה שהוא לא היה עם חווה, היה מאה שלושים שנה, כתוב כן. מאז שהיה הסיפור של קין והבל, אז כך היה מאה שלושים שנה שאדם הראשון, כתוב שהוא לא התחתן עם חווה, ורק בגיל מאה שלושים אז היה הסיפור, אדם הראשון עוד פעם הוא חזר להתחתן עם חווה ואז הוא הוליד את שת. אז כתוב בזוהר ובראשונים וגם בתוספות, שרש"י מביא את זה גם כן, שהיה אז מאה שלושים שנה שהיה אז נשמות שנפלו לעומק הקליפות. זאת אומרת שבמאה שלושים שנה האלה אדם הראשון לא, לא התחתן עם חווה, אבל כן היה דמים של, של ההשפעה של נשמות שנוצרו. לא אדם הראשון, אבל נוצרו על ידי מה שנקרא בלשון הקבלה לילית. זה סוג של קליפה שמוזכר בספרים הספרדיים. נכון, זה מוזכר אצלכם בבני ברק בספרים של הרש"ש עם הכוונות, נמצא שם למלשינים באזור הארוצה. לילית זה שם. לא הצלחתי להזכיר את זה בפרטי אולי. זה שם של, של איזשהו הנקבה של הקליפה.

08:03 שזה, זה, זה הביא כל הנשמות שנפלו אחרי זה בעומק הקליפות, שמזה נהיה אחר כך כל מיני נשמות שנמצאים בעומק, שאחרי זה צריכים לתקן אותן ולהעלות אותן לשורש וכו'. אחר כך יש את הסוג השלישי, שזה הניצוצות שנופלים לקליפה על ידי מה שעשוי להיות, שכל אחד ואחד נכשל לפעמים מזמן לזמן בעניינים בלתי רצויים. כל העניינים שקשורים לחטאים, שזה נהיה, כמו שכתוב בתניא, שזה מערבב את הטומאה בעולם. ריבוי מרובה, מי שמעורבב את העניינים של ניצוצות של קדושה שמתפזרים בעולם בבוץ הקליפות, ואחר כך צריכים לתקן אותם. אז כל זה, זה העשוקים. כמו שכתוב בזוהר שהניצוצות האלה הם בוכים, הם עשוקים, כי הם באמת שייכים לקדושה. אבל בגלל כל העניינים האלה, כל העניינים הבלתי רצויים, הם נפלו לבוץ הקליפות והם בוכים ומתחננים ומבקשים. הם רוצים שיוציא אותם משם. אבל זה אומר הפסוק "עושה משפט לעשוקים", שהקדוש ברוך הוא עושה משפט. משפט זה רחמים. כמו שכתוב בפסח הלל, משפט זה עניין של ארבע אמצעים דין הצדק, שזה הקדוש ברוך הוא מרחם על הניצוצות האלה, והוא דואג ש"לא ידח ממנו נדח", שכל הניצוצות האלה יחזרו ויתעוררו לקדושה ולשורש. אם אנחנו נפרש את זה בעבודה, אז אפשר לפרש את זה בעבודה. בעבודה זה לשון איזה נפש של בן אדם, שאפילו בן אדם יודע מהמדומה שלו שהוא נפל בגלל עניינים בלתי רצויים. אז הוא נפל בשביל תכלית. קורה לפעמים בן אדם על ידי עניינים בלתי רצויים שהוא נכשל בדברים בלתי רצויים, עניינים של הרע וכו', שהוא יודע שהוא נפל בעניין הבלתי רצוי, הוא נפל בבוץ הקליפות, אז הנשמה שלו מבחינת העשוקים, נשמה של יהודי חלק אלוקה ממעל.

10:12 הנשמה רוצה, כמו שכתוב בתניא, גם בשעה שהחוטא יטמא באומת ישראל את הנשמה. גם בשעה שהחוטא היא לא רוצה להיות בבוץ הקליפות סביבה, כי היא רוצה להתקרב לאלוקות. אלא מה? בגלל שבעל כורחה היא מלובשת בגוף, אז הגוף מושך אותה, לוקח אותה לבוץ הקליפה על ידי שהוא מסתכל על מה שלא צריך להסתכל ועושה מה שלא צריך לעשות, ובזה נופל לכל העניינים הבלתי רצויים. אז על זה אומרים כאן בפסוק שהעושה משפט לעשוקים, הקדוש ברוך הוא עוזר לנשמה מבחינת העשוקים, שהיא תוכל אחרי זה לצאת מהבוץ שלה ועוד פעם לחזור ולהתקרב לאלוקות. "כי לא ידח ממנו נדח". וזה גופא יש ארבע דרגות שהפסוק אומר כאן. רואים איזה דרגות יש בעשוק. יש ארבעה סוגים של ירידות, של נפילות בעבודת השם, שזה ארבעה עניינים שאומר כאן: רעבים, אסורים, עיוורים וכפופים. הארבע דרגות האלה זה ארבעה אופנים של, של נפילות שיש בעבודת השם. בן אדם נופל בידיים של הקליפה, ידיים של הרע, וזה כנגד ד' עולמות. מתחיל ללכת בסדר מלמעלה למטה. מה העניינים לפי עבודת השם על פי סוד. אז דבר ראשון הוא אומר רעבים. מה הגדר, דרגה של רעבים? דרגה של רעבים זה הדרגה היותר נעלית. דרגה יותר, איך אומרים את זה? דרגה יותר גבוהה בנפילה. נפילה יותר עדינה. כאילו דרגה שהיא המדרגה הכי גבוהה. רעבים פירושו דווקא, רעבים פירושו שיש לו רעבון לאלוקות. זאת אומרת מדברים על יהודי שלומד חסידות והוא לומד על עבודת השם. הוא מתבונן, אבל הוא מרגיש רעב. זאת אומרת הוא מרגיש שהוא לא מצליח להשביע את עצמו. לא מרגיש. לא מצליח למלא את הרעבון שלו של אלוקות. זאת אומרת הוא לומד, לומד על

12:16 זה, לומד אלוקות, לומד בתורה, לומד אלוקות, מתבונן בעניינים של אלוקות, קדושת הוי'. הוא מתבונן באלוקות, אבל הוא מרגיש שהוא רעב. זאת אומרת, הוא מרגיש שזה לא ממלא אותו. זאת אומרת, כמו שאומרים, זאת אומרת, הוא לא... הוא מרגיש שיש איזה משהו שהוא לא תופס את הנקודה. הוא מרגיש שיש כאן איזה עניין אלוקי. הוא מרגיש שיש כאן איזה עניין נפלא, אבל הוא לא מצליח להתחבר לזה. זה לא נהיה אצלו מוצק, זה נשאר במקיף, זה נשאר רחוק ממנו, וממילא זה מעורר אצלו רעב. הרבה פעמים מדברים על זה בתורה, שיש לו רעב לאלוקות, אז הולך כל צומח לכל הבית. אבל גם מדברים בתוספות שמצד זה שהבן אדם בעבירה של השם שלו, אז הוא נפל ולא נמצא אצלו מונח תאוות וכו'. אז ממילא זה גורם שהוא מגיע לעניין של אלוקות, אז זה לא, זה לא נקלט אצלו בחלק ממי זרעך. אז הוא נשאר רעב. זה דרגה אחת. דרגה יותר נמוכה זה אסורים. מה זה הגדר של אסורים? אסורים זה שהראש שלו עובד, אבל הגוף שלו תפוס. הוא אסור. הידיים והרגליים שלו אסורים. אז מה זה העניין? שבראש הוא מבין את העניינים של קדושת הוי', אבל הוא לא מצליח להוריד את זה ולהגיע למידות. זאת אומרת, השכל, השכל מבין אלוקות, אבל כשמגיע לעניין של להביא את זה למידות, שיהיה לו אהבה ויראה, ושזה יעלה בחיים ובזה בפועל, אז הוא אסור בגלל, עוד פעם, מאותה סיבה. זה עוד יותר בגלל שהוא שקוע כל כך בתאוות הזה. למה זה? אז כמו שידוע, שאש ומים לא יכולים להיות בכלי אחד, אז גם כן אהבה של עולם ואהבה של ה' לא יכולים להיות בגוף אחד,

14:14 וממילא למרות שבראש שלו הוא לומד על אלוקות ומתבונן, אבל זה לא יורד להגיע לפועל, אל הידיים והרגליים שלו. זאת אומרת, המידות קשורות לא רק לקליפה, קשורות בתאוות של מה? אחרי זה יש בחינה של עיוורים. מה זה בחינה של עיוורים? בחינה של עיוורים זה שהוא לא רואה. אז זה תפקיד להרגיע אתכם. הוא לא רואה אלוקות. למה שהוא לא רואה אלוקות? זאת אומרת, יש עניין מיוחד, מדברים על ראייה, על אלוקות, ראיית עין השכל. למדנו את מורה נבוכים למשל בשיעור, שבן אדם צריך להסתכל בעולם ולראות על ידי העולם. אפשר לראות ראיית עין השכל, החיות האלוקי שיש בעולם, שזה אומר לך מהחלונות שמצד שכל העולם זה רק מראות של ראיית עין השכל וראיית עין גשמי. זאת אומרת, יש עניין של ראיית אלוקות, לראות את אלוקות בעולם על ידי ראיית עין השכל. בן אדם אבל מתגשם. אז כמו שכתוב בתניא שעל ידי תאוות נוטים לטמטום הלב, על ידי עוד יותר תאוות נהיה גם טמטום המוח. זאת אומרת שגם מצד העיניים שלו הוא לא רואה אלוקות. זה לא, זה לא נקלט אצלו בשביל ראייה. אז יש לו שכל, אבל זה לא בשביל זה. זה לא ברור אצלו. זה לא מגיע אצלו בשביל הראייה. זה עיוור. אחרי זה יש דרגה הכי נמוכה. כאן מה שנקרא זה כפוף. מה זה העניין של כפופים? כפופים זה שהראש כפוף על הרצפה. הוא כפוף. כפוף פירושו שהראש שלו נמצא... זאת אומרת שהוא הכניס את השכל שלו לעניין הגשמי. לא רק שחסר לו בראייה. ראייה זה שהוא מבין, אבל לא רואה. חסר לו את הנוכחות של ראייה.

16:09 פה המהירות של ראייה, שזה יהיה בתוך המקום ברור. כאן הבעיה היא לא רק שחסר לו בראייה, כל הראש שלו מונח בקליפה. זאת אומרת שהוא כבר מונח בתאוות, לא רק עם הגוף, עם העניין של אסורים, ולא רק עם העיניים, שזה עניין של עיוורים, אלא כל הראש שלו כפוף וכל הראש שלו מונח בענייני עסק, בענייני גשמיות, בענייני טרדות, וממילא גם הראש שלו כבר תפוס בעניינים האלה. אז זה הדרגה הכי נמוכה, והדרגות שמדבר פה זה המכינה. זה הנפילה הכי גדולה. אז ממילא זה ארבע עניינים שהפירוש מדבר פה, שהם כל מיני סוגים של ירידת עבודת ה'. ואם אומר הפסוק שהקדוש ברוך הוא עושה משפט לעשוקים, כמו שאמרנו קודם, הקדוש ברוך הוא מתקן, כן עוזר, מרחם על העשוקים ועוזר להם שיוכלו עוד פעם להתקרב לאלוקות. אז ממילא אומר שהקדוש ברוך הוא נותן לחם לרעבים, ועל ידי שאדם מתעורר בתשובה ורוצה לחזור לקדוש ברוך הוא, אז הקדוש ברוך הוא נותן לו לחם. הקדוש ברוך הוא עוזר לו שהוא יוכל לקלוט את האלוקות בעזרת של מוזי. בעזרת הקדוש ברוך הוא מתיר אסורים ונותן לו את האפשרות שהוא יוכל לצאת מבית הסוהר ולהביא אלוקות גם כן מהבית שלו. בעזרת הקדוש ברוך הוא פוקח לו את העיניים שיוכל לראות את האלוקות. והקדוש ברוך הוא גם כן זוקף את הכפופים שיוכל להשיג אלוקות. הוא יוכל להרים את הראש ולהכניס את הראש שלו בעניינים של אלוקות, עניינים של ה'. מה זה "וה' אוהב צדיקים"? לפי זה, לפי רבי מנחם נבז[?], הפשט "ה' אוהב צדיקים" פירושו שהצדיק זה כנגד יסוד. צדיק זה צדיק יסוד עולם. צדיק זה עניין של יסוד. צדיק יסוד עולם. צדיק יסוד

18:04 עילאה. בכוונה אפשר לפרש את זה בשתי אופנים. זה אפשר לפרש את זה שזה הולך על פנים של הנשמה. יסוד. יסוד זה הפנים של הנשמה. כמו שאמרנו קודם שגם בשעת החטא עצם הנשמה לא התבטל. יש את החלק הנשמה שמלובש בגוף, ששם מצד חוץ של הנשמה, שזה נכנס ברוב הקליפות וזה נהיה עניין של נפילה. כל הדבר שדיברנו, אבל זה רק בעניין חוץ של הנשמה. כי איך זה מסתבך? אבל פנים של הנשמה, צדיק יסוד עולם. דרך פנים של הנשמה, עצם הנשמה זה הבחינה של יסוד שהוא אף פעם לא לוקה. וצדיקים. אז בגלל שהנשמה בעצם קשורה עם אלוקות תמיד, אז מצד זה שהשם אוהב צדיקים, אז זה נותן לו את היכולת שהוא יוכל לצאת מכל המיצרים שלו. זאת אומרת, במילים אחרות, שכל העניינים של העיוורים וכפופים ורעבים ואסורים זה רק מצד, ורק מצד, החיצוני של הבן אדם. אבל בפנימיות נפשו הרי צדיק, יש לו את החלק הקדוש למעלה שהוא תמיד קשור לאלוקות, ומצד זה אז הוא תמיד יכול לצאת מהמצב שלו ולדעת, ולא נדע. והקדוש ברוך הוא נותן לו את היכולת, את האפשרות, שיוכל עוד פעם לחזור בתשובה. אם כל ישראל צדיקים, אז כמובן שהפירוש השם אוהב צדיקים, הכוונה העניין של הרבי, העניין של רבי שהוא הנשמה כללית, והוא הרי נמצא מעל כל ההעלמות וההסתרים. כמו שידוע, משל שחסידים אומרים שכדי להוציא בן אדם מהמאסר אתה לא יכול להוציא את עצמך. אתה לא יכול להרים את עצמך בשערות ולהוריד את עצמך. להוציא את עצמך מהבוץ צריך שיהיה מישהו שהוא מחוץ למאסר שהוא יוציא אותך. זה אומר העניין של רבי. מכיוון שרבי הרי הוא למעלה בעולם

19:55 ולמעלה מכל הסתרים, אז הוא בעצם צדיק. אז הוא נותן את היכולת, הכוח, שיוכלו לצאת מכל ההעלמות וההסתרים. אז ממילא זה מה שאומר כאן שהשם אוהב צדיקים, מצד העניין של צדיק יסוד עולם, אז הוא מקשר את עצמו עם כל הנשמה שלנו. אפילו שאנחנו היינו עד עכשיו במים ומצולות, שהיינו במצב של רעבים ואסורים ועיוורים וכפופים, אז אפשר לצאת מזה ועוד פעם להתקרב לאלוקות. אז הוא אומר: ה' שומר את גרים, יתום ואלמנה יעודד. מה זה ה' שומר את גרים? גרים זה הולך על הניצוצי קדושה שדיברנו עד עכשיו שנקראים בשם גרים, כי הם נמצאים במקום שהם לא שלהם וצריכים להוציא אותם משם. וכתוב בסידור כל הביאור על גלות ישראל וגאולה, כי יצאו עליהם גוי, שזה הולך על ניצוצי קדושה שנקראים גרים. אז מה פשט ה' שומר את גרים? הפשט הוא שאחרי שהבן אדם עושה תשובה צריך שמירה. הרי מכיוון שהוא היה לפני רגע אחד, לפני יום אחד, לפני שבוע אחד, לפני זמן מסוים, הוא היה במצב של רעבים. היה במצב של אסורים או עיוורים או כפופים או כל עניין של קושי. אז אפילו אחרי שעשה תשובה, אז עדיין יכול להיות עוד פעם שהוא ייפול, יהיה לי כסף אצלנו, ועוד פעם הוא ייפול למים ומצולות שלו. אז בתשובה צריך שמירה מיוחדת שהוא לא ייפול. אז על זה אומרים ה' שומר את גרים. הקדוש ברוך הוא שומר את הניצוץ שאחרי שהוא חזר לקדושה, שהוא יישאר שמה. על ידי זה יהודי אחרי שהוא מתקרב לאלוקות עוד פעם, הקדוש ברוך הוא שומר עליו, נותן לו את הכוח שהוא

21:44 יהיה אלוקים בעבודת התשובה שלו, שזה יהיה באופן של זיכוך אמיתי. יתום ואלמנה יעודד. על זה יש ביאור נפלא. צריך להסביר את זה באריכות, אבל הנקודה זה בהמשך מה שאמרנו קודם, שגם במים ומצולות של יתום ואלמנה, שיש לו עניין של יתום, חסר לו אב, ואלמנה שחסר לו בעל, שזה כל מיני עניינים באריכות של יהודים, הקדוש ברוך הוא. בכללות יש את העניין של יתום מאב, יתום מאם, שאב ואם זה ראייה ושמיעה. כך מובא. אז כשמסתכלים במקום שלא צריכים להסתכל, אז זה נקרא יתום מאב. כשהעיניים נמצאים במקום הקליפה, שהאוזניים נמצאים במקום הקליפה, נקרא יתום מאם. ואלמנה פירושו שאין לו בעל, פירושו שחסר לו השפעה של אלוקות. אז כל העניינים האלה, אז זה יתום ואלמנה. אז על זה אומרים יעודד, שלמרות שהיה במים ומצולות של יתום ואלמנה, הקדוש ברוך הוא מעודד אותו. הקדוש ברוך הוא נותן את הכוח שעוד פעם, כמו שהרבי כותב בליקוטי תורה, המשל הידוע שבן אדם שחתך את הראש שלו הוא אף פעם לא יוכל לרפאות את זה. אבל יהודי, בעבודת ה', אפילו הוא נפל כל כך שנחתך הראש, יתום ואלמנה יעודד, אפשר עוד פעם להחזיר עוד פעם ולהתרפא על ידי התשובה. ודרך רשעים יעות. היפך הרשעים, שזה הקליפה, זה צד אחר, שכל הזמן מנסים להכשיל את הבן אדם, להפיל אותו עוד פעם בתאוות. אז הקדוש ברוך הוא יעות, זאת אומרת שזה לא יקרה. הקדוש ברוך הוא מהרס ומבלבל להם את הדרך. ובזה אנחנו מסיימים שימלוך ה' לעולם, שיהיה גמר הגאולה, גמר הבירורים. אנחנו מוכנים מאוד שיהיה גמר הגאולה, גמר הבירורים, שאז כבר לא יהיה יותר כל העניינים האלה של העלמות והסתרים.

23:40 אז יהיה גמר הבירור לגמרי, כמו שהרבי אמר שאנחנו כבר גמרנו את הבירור. זאת אומרת שעכשיו זה כבר הזמן להתכונן לגאולה, ואז יתבטלו כל הבלבולים האלה שיש לנו, ואז יהיה העלאת ניצוצות בתכלית השלימות, שהכול יתחבר לאלוקות, ואז יהיה ימלוך ה' לעולם, אלוקיך ציון לדור ודור הללויה, שיהיה התגלות המלכות של הקדוש ברוך הוא. ואיך נצח? המלכות יתעלה, ואמרו יש כאן ביאור גם כן על הפסוק הזה. לא, כיון הכול פה על הנקודה של הפרק הזה, כמובן שהפרק הזה מאוד חזק, כשלומדים את זה על פי זה ומפרשים את זה על פי זה. אז זה פרק מאוד מיוחד. יש כאן עוד כמה נקודות. אני אולי ביום ראשון אשאיר את זה להסביר את העניין. מה זה התייעצויות? מתוך התחלת המילים