תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

לחיות חסידות – שונות · פרק 25 · 2020-07-20 · 15:56

ביאורי התפלה - יהי כבוד ה' - חלק ב

תיאור הפרק

ביאורי התפלה - יהי כבוד ה' - חלק ב

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 רבות מחשבות בלב איש, עצת ה' היא תקום. וכאן אנחנו אומרים, נכון? רבות מחשבות. אני מדבר כאן על העניין ש-ש-שהקדוש ברוך הוא הוא המלך על כל העולם. הוא המנהיג, וכל העולם מקבלים את המלכות של הקדוש ברוך הוא. ואלו שלא מקבלים את המלכות של הקדוש ברוך הוא, אלו שרוצים להפריע, להפריע בעת אלו שרוצים להפריע לבני ישראל, אז הקדוש ברוך הוא מ-מבטל אותם. הקדוש ברוך הוא מאבד אותם, והקדוש ברוך הוא מפר את כל המחשבות הבלתי רצויות שכל הגויים חושבים על בני ישראל. גם בגשמיות וברוחניות. זה הולך גם כן על העניין של המחשבה מ- היצר הרע, שזה הגוי הזה שקיים ליהודי, שהוא גם כן רוצה להפריע לנו בעבודת השם, שהקדוש ברוך הוא גם כן עושה שכל העצות וכל הבלבול שלו לא יוכלו להתקיים. הקדוש ברוך הוא עוזר לנו לבטל את כל הכוחות הבלתי רצויים. ובכן, עכשיו ממשיך, אומר: רבות מחשבות בלב איש, עצת ה' היא תקום. בן אדם יש לו כל מיני מחשבות, אבל עצת ה' היא תקום. הקדוש ברוך הוא, מה שהוא רוצה זה מה שיהיה. בפשטות, אין הכי נמי.

01:25 דובר 2 מחשבות.

01:28 דובר 1 נכון, הוא מדבר כאן הרי לא מחשבות עשירות, מחשבות של-של רעות. רבות מחשבות בלב איש, מדובר לפי המשך העניינים כאן בפסוקים בפרק סט, אז זה מדבר בנוגע גם כן לגויים, של המחשבות שבלב. המחשבה שבלב. כאן הכוונה שהם שונאים את בני ישראל, ולכן אז הם חושבים כל מיני מחשבות לא טובות כדי להפיל את בני ישראל. המחשבות האלה זה לא מחשבות עשירות. זה מחשבות שקשורות עם הלב. זה מגיע מה-מה-מה-מה-מה-מהשנאה שלהם, מהשנאה של ישראל. אז בזה אומרים שאף על פי שיש להם רבות מחשבות, כל מיני דברים, אבל עצת ה', מה שהקדוש ברוך הוא חושב, זה יעמוד. כאן יש באריכות את זה. זאת אומרת, התוכן של הפסוק הזה זה מאוד עמוק על פי פנימיות התורה. על פי חסידות במיוחד, כי מוסבר בחסידות הרי שסוף סוף אז אנחנו הרי עושים את העניין של ״רבות מחשבות בלב איש, עצת ה' היא תקום״. זה מה שמתקיים מכל, מכל המחשבות עצמו. מהאדם עצמו לא נשאר כלום. אבל מעצת ה' שבזה, שזה סוף כל סוף מה שזה מביא לעניין של גילוי אלוקות. זה בנוגע לבית שאינו. על פי זה גם כן מה שמובא בחסידות. יש אצל כל אחד ואחד. יש את הרבות מחשבות, שזה הולך על ריבוי מחשבות שיש לבן אדם בעניין העולם הזה. אז גם שם יש אותו דבר. אז רבות מחשבות בלב איש. בן אדם יש לו כל מיני מחשבות, כל מיני בלבולים וכל מיני תוכניות וכל מיני דברים. מה הוא הולך לעשות עם החיים שלו ומה ומה יקרה, וכל מיני בלבול. אז גם שם אומרים שיש רבות מחשבות בלב איש. בן אדם יש לו כל מיני מחשבות ותוכניות ופלענס, ועצת ה' היא

05:02 דובר 1 תקום. אז הפירוש הפשוט הוא שעצת ה' תקום, שמה שהקדוש ברוך הוא יחליט זה מה שיתקיים. מה שהעניין הוא, שעצת ה' שבכל המחשבות. זאת אומרת שהמחשבות האלה, יש בהם מחשבות כאלה שהם עצת ה', שהקדוש ברוך הוא מוליך את העולם. כמו שאומרים שבן אדם חושב שהוא רוצה לנסוע ללמוד בארגנטינה בגלל שהוא חושב שבארגנטינה הוא יוכל ללמוד לא יודע מה, ויש שם חדרים, ויש לו כל מיני הסברים הלכתיים למה הוא רוצה ללכת ללמוד לשם. לבסוף הוא לא מגיע ללמוד בארגנטינה והולך ללמוד באוסטרליה, והוא חושב שזאת הייתה החלטה שלו, שהוא חשב ככה, אחרי זה חשב ככה, אחרי זה החליט ככה. אבל האמת היא שעצת ה', שכל הדברים האלה סוף כל סוף זה הקדוש ברוך הוא. הבעל שם טוב מלמד אותנו שנמצא בתוך כל הדברים האלה, ומה שיתקיים בפועל זה לא מה שהבן אדם יתכנן וכל התוכניות שלו, אלא עצת ה' שבכל המחשבות האלה היא תקום. הרבי הרבה פעמים היה משתמש בזה, כך שמעתי שר' ניסן מינדל סיפר, שהרבי הרבה פעמים, בכל מיני עניינים, זה הגיע לעצמו, הגיע לחיים כל מיני דברים שרצו להחליף כל מיני דברים. רצו להחליף את הטלפון, ורצו להחליף את ה-את ה-את החדר. רצו להרחיב, לבנות כל מיני דברים שהיו קשורים עם החיים הפרטיים. אז הרבה פעמים היה שגור בלשונו של הרבי הפתגם הזה: רבות מחשבות בלב איש, עצת ה' היא תקום. כל פעם שהגיע איזה משהו. אז רבות מחשבות בלב איש, היה אומר, שהפשט הוא שהבן אדם יש לו כל מיני תוכניות. סוף, מה שיתקיים מכל המחשבות של אדם, עצת ה'. מה שהקדוש ברוך הוא ירצה מכל המחשבות של בן אדם, זה מה שהולך

06:43 דובר 1 להתקיים. ממילא לא צריכים להיות מודאג. לפעמים בן אדם מתחיל די הרבה לדאוג, לחשוב לעשות ככה, ככה הולך ומתבלבל ומסתבך. הוא דואג. הוא לא יכול לישון בלילה. צריכים לדעת שסוף כל סוף ההחלטה שיהיה, זה יהיה מה שהקדוש ברוך הוא ירצה. זה יהיה, זה תקום. זה ווארט. אחרי זה יש ווארט מהבעל שם טוב גם כן על הפסוק הזה. אמרתי לו ווארט קצר, שאמר ווארט, שאמרו בשבעה, שהיה פעם אסיפה של רבנים, שמוטל אמר שמע את זה מרבי נחוטא[?], שהיה פעם אסיפה של רבנים, אסיפה של רבנים אצלי בצ'יקנה[?], חסידים בעצם ברוסיה, אצל הרבי. זה היה עוד בזמנים הקשים. זה תרפ"ד, תרפ"ה, כשהיו התקופות הקשות ברוסיה, והייתה אסיפה גדולה שמה בלנינגרד בקשר לחדרים, לישיבה, וכל המצב היה קשה ואיך לסדר את הדברים. ובין הדברים הם דיברו על זה שהבית ספר של-של הקומוניסטים, צריכים ללמוד מהם, יש להם הרבה מעלות. חס ושלום, קומוניסטים, קליפה. אבל הם מאוד מסודרים ונקיים ושומרים. אז הפרידיקער רבי התבטא אז, זה ווארט שזה נוגע לכל מיני דברים. לפעמים זה נוגע לשליחות וכל מיני דברים. הפרידיקער רבי אמר פעם, שהפרידיקער רבי אמר ככה, שאומרים בשם הבעל שם טוב, שהבעל שם טוב אמר: רבות מחשבות בלב איש, עצת ה' היא תקום. הבעל שם טוב אמר שתקום, בראשי תיבות: תלמדו קל וחומר מהם. הכוונה מהעולם הזה, הקליפה, שבן אדם צריך ללמוד קל וחומר בחיים מהעולם הזה. זה הפירוש רבות מחשבות בלב איש. לבן אדם יש לו כל מיני מחשבות ודאגות. עצת ה', אם אתה רוצה לדעת מה הקדוש ברוך הוא רוצה, אז לפעמים צריכים ללמוד קל וחומר מהקליפה איך צריכה להיות ההתנהגות בקדושה. אם בצד העולם הזה נוהגים את זה באופן מסוים שאפשר ללמוד

08:43 דובר 1 מזה אז אדרבה, בקדושה צריך להיות על אחת כמה וכמה. זה מרמז בקשר לזה שהם יש להם בתי ספר יותר נקיים, יותר מסודרים וכו' וכו' וכו'. אז צריכים ללמוד קל וחומר מהקליפה, צריכים ללמוד קל וחומר על דרך זה ועוד כל מיני דברים. אז הרבי אפילו אמר ככה בשם הבעל שם טוב. אז גזלת איש גזול ואיש החפץ. אם הבעל שם טוב אמר את הווארט הזה או לא, אני לא יודע. שלא היה לו זה קבול. לא בטוח שבאמת הבעל שם טוב אמר את הווארט, וכך אומרים בשם הבעל שם טוב. אבל שצריכים ללמוד דברים טובים בעולם הזה זה נכון. הרי פעם אמר החפץ חיים שזה הפשט גם כן. אומרים את זה בשם הבעל שם טוב: איזהו חכם? הלומד מכל אדם, ואפילו מהגוי. זאת אומרת שיש לפעמים כן דברים שצריכים ללמוד מהעולם הזה. אז זה מרומז כאן בעניין של עצת ה' היא תקום. אחרי זה יש שורות אחרות. אני אסביר לך ככה. אני אסביר לך. אנחנו מדברים על פסוק. אני רוצה להגיד לך, יש ווארט יפה. שמעתי פעם את הפירוש: רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום. תשמע מילה יפה. הגמרא אומרת שכשאדם עולה למעלה ושואלים אותו למה לא למדת תורה, אז יש שלושה תירוצים. תירוץ אחד זה שלא היה לי כסף. ממילא הראש שלי לא היה במנוחת הנפש, לא יכולתי ללמוד. תירוץ שני זה שהיה לי די הרבה כסף, אז היו לי טרדות מהעשירות, שלא מבינים את העשירות. זה תירוץ. תירוץ שלישי זה שהיה לי יצר הרע, יצר הרע. יש לי יצר הרע גדול שהפריע לי, ותאוות, תאוות נשים ודברים כאלה. אז על זה הגמרא אומרת

10:26 דובר 1 שמביאים לו שלושה, שלושה אנשים. אם הוא טוען שהיה לו ניסיון עני ואין לו כסף, לכן לא יכול ללמוד, אז מביאים לו את הלל הזקן. הלל הזקן היה עני ואף על פי כן למד תורה. אם הוא אומר שהיה לו די הרבה כסף, אז מביאים לו את רבי אלעזר בן, רבי אלעזר בן חרסום. רבי אלעזר בן חרסום היה תנא שהיה לו עשירות עצומה ביותר ואף על פי כן הוא למד תורה. ואם הוא אומר שהיה לו תאוות נשים והרבה יצר הרע, אז מביאים לו את יוסף הצדיק. יוסף הצדיק גם כן היה לו את זה ואף על פי כן הוא הצליח להתגבר על היצר שלו. אז זה הפירוש: רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום, שהיא ראשי תיבות הלל, יוסף ואלעזר. זה השלושה השמות האלה שהם. זה הפירוש של רבות מחשבות בלב איש. לבן אדם יש לו כל מיני מחשבות של תירוצים שהוא יגיד למה הוא לא למד. הוא חושב שזה כל התירוצים האלה. הוא מצדיק, חוסטיפיקה, למה הוא לא לומד, למה לא מתפלל, למה לא מתנהג טוב. אז על זה אומרים לו שעצת ה' היא תקום, שיבואו הלל, יוסף ואלעזר והם יגידו שאפשר להיות יהודי טוב ולעשות מה שהשם רוצה. על כל פנים, עצת ה' לעולם תעמוד, מחשבות לבו לדור ודור. כן, בהמשך של הפסוק הזה אז גם כן ממשיך: עצת ה' לעולם תעמוד. שהמחשבות של הקדוש ברוך הוא, זה דבר שיש לו זיקה לעולם. מחשבות לבו לדור ודור, תמיד זה מתקיים. לפעמים זה לוקח זמן, אבל סוף כל סוף, לכן לא צריכים להיבהל שיש מניעות. יש אנשים שלא לומדים, כי סוף כל סוף עצת ה', מה שהקדוש ברוך

12:10 דובר 1 הוא רוצה, זה מה שמתקיים. כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד. הקדוש ברוך הוא אמר, אז זה מה שנהיה. וציווה ויעמוד, הקדוש ברוך הוא מצווה. אז זה מה שמתקיים.

12:25 דובר 3 כי אמר ויהי, וציווה ויעמוד. כי הוא אמר ויהי, והוא ציווה ויעמוד.

12:33 דובר 1 לא. הוא אמר ויהי, ויהי. מה שהוא אמר ככה נהיה, וציווה, והוא ציווה. אז זה מה שזה, מה ש... ככה זה. זה מילת... זאת אומרת שאפילו אם אתה רואה, למשל אתה רואה שעדיין לא התקיים העניין, אתה לא רואה את זה בגילוי, אף על פי כן שיהיה לך סבלנות. לפעמים בן אדם שואל, כן, איפה כל העניינים? יש הבטחת התורה, הרי הקדוש ברוך הוא כתוב: אם בחוקותי תלכו, ונתתי גשמיכם בעתם, שאם אני אלמד תורה אז יהיה לי גשמיות כמו שצריך. אני לומד תורה והגשמיות עדיין לא כמו שצריך. על זה זה כל התנאים שכתוב, כתוב. ומה עם השם? אני אעשה כך וכך, אז זה הקדוש ברוך הוא. ואף על פי כן אני עושה מה שכתוב בגמרא, ואף על פי כן לא רואה ישועה ורפואות. לפעמים זה כל מיני טענות שיש בעניין רוחני, שבחורים טוענים שכן, שלפי מה שכתוב במאמר, שאף על פי כן הוא עושה את כל העצות כמו שכתוב בספרים, הוא לא רואה את התוצאות. הוא לא רואה שהיצר שלו בורח. איך היצר הזה? על זה זה כל מיני טענות שיש. הרבה יש כאלה שיגידו: הרבי דיבר, ומה שהרבי אמר בשנים האחרונות מדעתו של נ"ל ב'[?], ובוודאי לא רואים איך הדברים מתקיימים בפועל וכו'. זה אומרים שצריכים לדעת שסוף כל סוף עצת ה' לעולם תעמוד. זה אומר: כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד, שהדברים שאמר זה הדברים שמתקיימים. וההעלם והסתר שיש בינתיים זה לא אומר שישתנה משהו, הקדוש ברוך הוא חלילה. זה מה שידוע מהרמ"א. כן, הרבי הביא את זה. רמ"א להלכה, זאת אומרת שברגע שיש התחלת תיבה ודאי שזה יתקיים. לפעמים זה לוקח קצת זמן.

14:09 דובר 1 צריכים סבלנות, אבל בטוח שהדבר יבוא. חוץ מזה, יש כאן, והגמרא אומרת על הפסוק הזה: "כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד". אז הגמרא אומרת, כמו בתניא גם כן, "כי הוא אמר ויהי" — זו אישה. איך כתוב? "הוא צוה ויעמוד" — אלו הילדים. איך הלשון דומה בתניא? אז צריך שוב בנים. ועל זה אומרים: "כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד". מה זאת אומרת? זאת אומרת שבעצם בן אדם לא היה, לא היה רוצה אף פעם להתחתן. כי ממה אני מרוויח מלהתחתן ולהביא ילד? לא שייך לבחור. יום אחד זה יהיה. שבאמת בן אדם, נשמה, צריך את כל הדברים האלה, להתחתן. זה רק בלבולים. הייתי יכול לשבת וללמוד. הקדוש ברוך הוא עשה את זה, "כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד", שהקדוש ברוך הוא עשה שבן אדם יצטרך לעשות את זה כמו זה. זאת אומרת, זה, זה, זה ככה, זה, זה חלק מהגזירה של הקדוש ברוך הוא שהוא עשה, שבן אדם יהיה קשור לילדים שלו, למשפחה שלו, אף על פי שלכאורה לא היה צריך להיות על פי, על פי זה. אם אנחנו חושבים על פי זה, אז בן אדם היה צריך לזרוק את הילדים שלו כמו שבעלי חיים עושים. נותנים להם יניקות בימים הראשונים, ואחרי זה שולחים אותם ללכת להסתדר לבד בחיים. זה שיש את העניין של לאהוב, שהלב קשור בהם בטבע, זה מצד "כי הוא אמר ויהי, הוא צוה ויעמוד", שהקדוש ברוך הוא עשה את זה בטבע הבריאה. כן, ואף על פי כן, גם בתניא, שאף על פי שככה זה טבע הבריאה, צריך בן אדם לעבוד על עצמו. ואף על פי ש... וכו'. זה וכולי. על סוג זה תניא כבר כתבתי. כל אחד יכול ללמוד את זה

15:52 דובר 1 לבד. כן, זה מספיק להיום.