ביאורי התפלה - הודו - חלק ג

00:00 פשוט, התהללו בשם קדשו, ישמח לב מבקשי ה'. התהללו בשמו, להתפלל, להתפאר. ל-ל-ל... זאת אומרת שאומר לבני ישראל: התהללו בשם קדשו. אנחנו צריכים ל-ל... איך אומרים, להתפאר ולהתגבר בשם של הקדוש ברוך הוא. מה זאת אומרת? שמכיוון שהמשיח יבוא, אז אנחנו נראה את כל ה... אז יראו כל הגויים כלות הבל. כל ההמשך, כן? שיראו את כל הגדולה שהקדוש ברוך הוא עושה לבני ישראל. אז ישראל, אז יבינו את כל העניינים שהקדוש ברוך הוא עושה בשביל בני ישראל, כל הנפלאות. וממילא אנחנו מתהללים בשם קדשו. אנחנו שמחים ומתגדלים בקדוש ברוך הוא, בשם קדשו, על זה שהוא עשה לנו את כל הדברים. ישמח לב מבקשי ה'. במילים אחרות, בהמשך לפסוקים הקודמים, מכיוון שכשזה יתגלה, שם הוויה, כל התוכן של הפסוקים קשורים להוויה. זה שם הוויה יתגלה, גילוי של למעלה מעולם. ואז נראה את הנפלאות של הקדוש ברוך הוא. ממילא, התהללו בשם קדשו, אנחנו מתגברים, מתהללים, משתבחים עם השם של שם הוויה, שם שלמעלה מהטבע, שם קדשו. ישמח לב מבקשי ה'. אלו שחיפשו. הכוונה לכל יהודי שמחפש את הגילוי, מחפש את הוויה, מחפש את הקדוש ברוך הוא, אז יהיה שמח וישמח אם כן לראות את הקדושה בהוויה. זה הנקודה. על כל פנים, זה הפירוש הפשוט. הפירוש על פי חסידות: יש פירוש מאוד מאוד מעניין כאן בישראל. בחסידות מפרשים התהללו בשם קדשו קצת אחרת. מה כתוב בחסידות? התהללו פירושו שאנחנו, שיהודי שמשבח את הקדוש ברוך הוא. יהודי שמהלל את השם של הקדוש ברוך הוא בתפילה ומשבח את הקדוש ברוך הוא וכל הדברים האלה. אז הוא צריך לדעת שכל הכוח שיש לנו לשבח את הקדוש ברוך הוא זה לא מצד... זה לא הכוח שלנו. זה

03:04 לא ממני. זה שהקדוש ברוך הוא נותן את הכוח לשבח אותו. פירוש אחר לגמרי. התהללו בשם קדשו, מה פירוש התהללו בשם קדשו? שה-שה-שהשבחים שאומר, שאני משבח את הקדוש ברוך הוא, זה בעצם מהקדוש ברוך הוא שנותן את הכוח להלל. אני מצידי לא, אין לי, אין, אין לנו, אין לנו את היכולת, אין לנו את הכוח לשבח ולהלל את הקדוש ברוך הוא. זה התהללו, התהללו זה כאילו משהו שבא וזה איך ממילא משהו שנעשה מתהלל. זה משהו שמגיע מלמעלה. זה ששם קדשו, כאילו מלמעלה נותנים לו את הכוח שיכול לשבח. זה על דרך כמו שאומרים בשמונה עשרה, לפני התפילה. היינו אומרים לפני שמונה עשרה: ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך. אני לא יכול לשבח את הקדוש ברוך הוא. אני כאילו מרגיש את עצמי שאין לי שום ערך. איך אני? מי אני שאני אלך להתפלל ולבקש או ל-ל-להלל, לשבח, עוד בלי ערך. בואו נראה ונראה. זה רק הקדוש ברוך הוא פותח לי את הפה, והשבחים הם השבחים של הקדוש ברוך הוא. הוא-הוא-הוא, ״ופי יגיד תהלתך״, השבחים שלו שעוברים דרך הפה שלי. על דרך זה גם כאן, ״התהללו בשם קדשו״, מהקב"ה, ״התהללו בשם קדשו״, שה-שהשבחים והביטוי כאילו שלי לקדוש ברוך הוא, בעצם זה שהקדוש ברוך הוא נותן את הכל. זאת אומרת, בעבודת השם פירושו של דבר שכשיהודי הולך מדרגה לדרגה, יהודי בתפילה מתעורר ב-באהבה ויראה, מתעורר ב-בהלל הקדוש ברוך הוא. הוא צריך לדעת שאפילו אחרי כל הדרגות שהוא עולה, שלא יחשוב שאני בעצמי מצד ה... אני אוהב את גדול, או מצד ה... שאני הגעתי לזה בכוחות עצמי, אלא צריך לדעת שזה שהקדוש ברוך הוא נותן את הכוח לכל זה. ״התהללו בשם קדשו״,

05:03 ריבונו של עולם נותן את הכוח. זה קשור גם כן אל הסיפור של התפילה הזאת. אנחנו כבר דיברנו בשיעור הראשון שכל התפילה הזאת נאמרה על ידי הארון. כשהביאו את הארון ל-לירושלים, את הארון מהפלישתים, אז כתוב שדוד המלך שם את הארון על סוס-- על פרות, על, על מרכבה, על עגלה. עגלה, היה שם פרות שהם הוליכו את הארון, והפרות, הבקר שלקחו את הארון, שרו ״הודו לה'״. אז זה כל אחד מבין שהבקר לא יכולים לשיר ״הודו לה'״ מצד עצמם. זה שהבקר שרו ״הודו לה'״ זה מצד הגילוי שפעל עליהם שישירו ״הודו לה'״. וזה שהשירה של ה-של ה-של הפרות זה היה בכוח מלמעלה שנתן להם את הכוח. על דרך זה כתוב שהכהנים שלקחו את ארון הקודש, שהיו סוחבים את הארון, אז כתוב ש-ש-שהם הרגישו שזה לא שהם לוקחים את הארון, אלא שהארון היה לוקח אותם. כאילו ש... איך, כאילו היו סוחבים את הארון מהכתפיים. אז הארון נושא את נושאיו. כאילו שהארון היה הולך לבד, הוא היה נותן להם את הכוח ללכת. זה הרגישו הכהנים, הלוויים, בשעה שהיו סוחבים את הארון. על דרך זה הפרות, שהפרות שרו ״הודו לה'״, זה לא היה מצד עצמם שרו, אלא על ידי הגילוי שהיה מצדם זה פעל עליהם. על דרך זה כשמגיעים לתפילה ועומדים להתפלל לקדוש ברוך הוא ואומרים את כל השבחים לקדוש ברוך הוא, אז צריכים לדעת שזה ״התהללו בשם קדשו״. זה הקדוש ברוך הוא שנותן לנו את הכוח ל-להתפלל מכוח שלו. וממילא בן אדם אף פעם לא-- כשבן אדם מגיע, מגיע לתפיסה הזאת, אז לא יהיה לו גאווה וישות כשה-כשהוא מתפלל וכשהוא... אפילו אם התפילה הולכת לו באהבה ויראה והוא מרגיש אהבה

06:59 ויראה, גם לא, לא יבלוט ממנו ישות וגאווה, כי הוא יודע שכל התפילה שלו זה רק מה שמלמעלה יש לו, ומלמעלה נותנים לו את האפשרות, את הכוח שהוא יוכל להתפלל. ״ישמח לב מבקשי ה'״, כשיודעים את זה, זה מעורר שמחה. ״ישמח לב מבקשי ה'״, זה גורם שמחה במבקשיו. אנשים שמחפשים שם הוויה, מחפשים ביטול. הוויה זה עניין של ביטול. איך, כי איך עוד? למדנו את זה, הוא מוקף. אז ״ישמח לב מבקשי ה'״ זה מע-- זה מעורר שמחה אצל יהודי, עם הידיעה הזאת שאנחנו כל מה שאנחנו עושים וכל הפעולות שלנו, הכל מצד שהקדוש ברוך הוא נותן לנו את הכוח ואת היכולת לעשות את זה. אז זה עצמו מעורר שמ-- שמחה. ״ישמח לב מבקשי ה'״. זה הנקודה של הפסוק הזה.