ביאורי התפלה - הודו - חלק א

00:00 שפעם אחת נסע עם האלטער רבי בעגלה. סוס ועגלה ביחד. ובאמצע הדרך אז הוא לקח אההה מזונות. אכל. זה היה מזונות כזה שכתוב על זה בסידור. האלטער רבי כותב בשולחנו, בברכת הנהנין בסידור, פת הבאה בכיסנין. על אחד מהסוגים שכתוב שם, שהאלטער רבי כותב שבעל נפש יחמיר על עצמו. כתוב שמה שבעל נפש יחמיר על עצמו. אז הוא, אז הוא אמר, אז האלטער רבי אמר: הרי כתבתי בשולחן ערוך שבעל נפש יחמיר על עצמו, שלא יאכל את זה בלי נטילת ידיים. יש כמה סוגים של מזונות שבשולחן ערוך האלטער רבי כותב שמותר מן הדין לאכול, להגיד מזונות על זה, אבל בעל נפש יחמיר על עצמו ויאכל קודם, קודם כזית פת כדי לא להיכנס לספק עם נטילת ידיים. אז האלטער רבי שאל את ר' אייזיק למה הוא אוכל את זה בלי נטילת ידיים? אז ר' אייזיק אמר: "איך בין ניט קיין בעל נפש? אני לא בעל נפש". אז האלטער רבי ענה לו שאם אתה... יש שתי נוסחאות. נוסח אחד זה שאם אתה לא היית בעל נפש לא הייתי לוקח אותך לעגלה שלי. ונוסח שני זה: אם אתה מתפלל בנוסח שלי אז אתה בעל נפש. אם אתה מתפלל בנוסח שלי אתה בעל נפש. אז הסבירו מה, מה הפשט מתפלל בנוסח שלי אתה בעל נפש. אז מוסבר שהנוסח של האלטער רבי, הכוונה שהאלטער רבי התחיל עם ההודו. הנוסח אשכנז היה להתחיל עם ברוך שאמר קודם, אחרי זה היו אומרים הודו, כמו שאומרים, עושים היום גם כן נוסח אשכנז במתנגדים. נוסח חב"ד זה להגיד קודם כול הודו, מתחילים עם הודו. זה שמתחילים את התפילה עם הודו בגלל שהודו זה עניין של נפש. פשט.

02:29 בהודו, הודו, אמרנו עניין של הודו זה קבלת עול. שאדם לא מבין, לא משיג. הוא מודה שזה האמת. זה הודו. הוא מודה שהאמת היא ש-ש-ש האמת היא שאין עוד מלבדו. האמת היא שכולא קמיה כלא חשיב. למרות שהוא עצמו לא מרגיש את זה, לא מבין את זה. נקודה של קבלת עול, וזה העניין של נפש. במדרגת הנשמה, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. נפש זה קבלת עול. רוח זה מידות. נשמה זה שכל. נפש זה קבלת עול. זה מה שהאלטער רבי אמר לו, שאם אתה מתפלל בנוסח שלי אתה בעל נפש. זאת אומרת שאם מתחילים את התפילה עם הודו, והודו זה עניין של קבלת עול, והתחלת התפילה עם קבלת עול, עם ההודאה, אז זה כבר נקרא בעל נפש, שיש לו את הנקודה של קבלת עול. ככה היה רבי צבי מזמיג[?] היה מסביר את הפשט בסיפור הזה בר' אייזיק. סתם, זה בקשר לפסוק הראשון. שיעור הקודם הסברנו את החלק הראשון של הפסוק, ועכשיו נסביר את העניין של הודיעו בעמים עלילותיו. על כל פנים, בקיצור, העניין של הודיעו בעמים עלילותיו, אז בכלל, מה הקשר של התפילה עם הודיעו בעמים? תפילה אנחנו רואים שיש חלק בתפילה שמדבר בנוגע לעמים. הרבה חלקים בתפילה, פסוקים שמדברים בקשר לעמים. שבפשט זה פשוט, מה הכוונה? לימות המשיח. הכוונה היא שהגויים יכירו את האמת. רואים את זה הרבה בפסוקים שמדברים, מתייחסים הרבה בקשר לעמים. בפרט בהודו יש כמה וכמה פסוקים, כל העמים יפלסו ידיים מארח כל דקים, מדגישים את העניין של עמים. עכשיו בפשט לא כל כך מובן למה כל כך נוגע לתפילה. מה כל כך נוגע לנו שמדברים על העמים? כאילו

04:27 מה זה חשוב כל כך ההתייחסות לעמים? תפילה, יהודי קשור לקדוש ברוך הוא. מה יש מקום אצלו לעניין של עמים? הודיעו בעמים עלילותיו. אז על פי חסידות יש לזה שני פנים. איך להסביר את זה על פי חסידות? אז מדובר, הסבר אחד בחסידות, מדובר שבתפילה הרי העניין של עמים קשור עם הניצוצות. העניין של עמים, מתכוונים לניצוצות שנמצאים בעולם, ובעיקר, כללי, עמים מתכוונים לא רק לגויים, אלא שעמים מתכוונים לכל הדברים שהם לא קדושה. יש את העניין הרי של בירור הניצוצות, שזה עניין כללי בעבודת השם, שהנשמה יורדת לעולם לא רק כדי, כמו שאדמו"ר הזקן אומר בתניא, שהנשמה יורדת לעולם לא בשביל עצמה, אלא הנשמה יורדת לעולם בשביל לתקן ולזכך. להעלות את הנפש הבהמית, את הגוף ואת חלקו בעולם, והעניין של בירור הניצוצות והעניין של עמים. זה שיש ניצוץ שנמצא בקליפה, ניצוץ שנמצא במקומות שלא צריך להיות נמצא, בעניין גשמי. זה על דרך העניין של הניצוץ. זה עניין של עמים. זאת אומרת שנמצא ניצוץ אלוקי, נמצא, נמצא במקום זר, מקום אחר, ועל ידי שאנחנו מתעסקים איתו לשם שמיים אנחנו עושים איתו כאילו גירוש. עושים איתו כאילו בירור. מעלים אותו לקדושה. זה הפשט, לא גלו ישראל אלא כדי שיתווספו עליהם גרים. אז שואלים, איך זה? הרבי שואל מה הפירוש? הרי כל הגלות של גרים, הרי אין כל כך הרבה גרים. כאילו לא ראינו שיש מבצע לעשות גרים בעניין של הוספת גרים, אלא הכוונה גרים, זה הניצוצות. יש את הניצוצות קדושה שנמצאים בכל העולם ויהודים מבררים. ומכיוון שתפילה זה בירור הניצוצות, אז אדמו"ר הזקן מסביר בתניא, בסוף התניא, מביא בקדושה שעיקר עניין התפילה זה

06:30 בירור הניצוצות. ולכן אומר העץ חיים, כתוב שעיקר העבודה בעקבות דמשיחא דווקא תפילה, כי עכשיו העבודה זה לברר, לסיים את הבירורים, ולכן העניין של "הודיעו בעמים עלילותיו". הכוונה שיראו שכשמשיח יבוא, ואז יהיה, הרי, יכירו בשמי, אז יהיה גם כן "הודיעו בעמים עלילותיו", שאז אנחנו נראה שכל, כל, כל העניינים שהיו בעולם, זה הכל היה עלילות. זאת אומרת שכל הבלבולים וכל העולם, ההסתרים שיש בעולם, זה הכל עלילות שהקדוש ברוך הוא עשה כדי שנוכל לברר את הניצוץ. זה שיהודי נמצא בגולה, זה שכל, כל, כל, כל, כל הגלות וכל הבלבולים שהיו, זה הכל עניין של עלילה. הקדוש ברוך הוא עשה כדי שיהודי יגיע לאיזה מקום בעולם בגלות, ומסתובב ממקום למקום כדי לברר את הניצוץ. וזה קשור גם כן עם ארון הקודש. אמרנו הרי שהפסוק הזה אמרו לפני, ארון הקודש היה אצל פלישתים, שגם שם היה עלילות בשביל בירור הניצוץ. הרי ארון הקודש, הפלישתים גנבו את זה, והפלישתים חשבו שהם גנבו את זה כאילו שיש להם שליטה על ארון הקודש. בסוף מה קרה? שלא רק שאין להם שליטה, אלא שארון הקודש עשה שם, הוא עשה שם מגפה, כל מיני דברים. זאת אומרת שזה היה עניין שמצד אחד חיצוני זה היה כאילו שארון הקודש נגנב. הפלישתים גנבו את זה. הם שלטו על הקדושה. בסוף התגלה שזה לא היה כזה, להפך. אבל דווקא על ידי זה נעשה העלייה של הבירור של הפלישתים והביטול של הקליפה שלהם. זה אותו דבר גם כן. זה בכלל עבודת השם של כל העניין הזה של הקדוש ברוך הוא, ששולח אותו ועוד נראה לו שיש את הניצוצות

08:11 קדושה שנמצאים בתוך, כל כך הרבה בתוך העולם, ויהודי על ידי עבודת השם שלו מעלה את זה. זה עלילותיו של ריבונו של עולם, והתגלה שכל הבלבולים וההסתרים זה היה הדרך כדי להביא, לגלות, לגלות את אלוקות בעולם ולהכין את העולם שיהיה דירה בתחתונים. זה אופן אחד שמוסבר בחסידות. באופן אחר, שזה לא אופן אחר, זה רק לקרב את זה יותר לנפש, זה העניין של הנפש הבהמית. מוסבר שהנפש הבהמית נקרא הגוי שבכל אחד ואחד. בכלל כשמדברים בתפילה על עמים, על גויים, אז גם כן בכוונה, כשמתפללים יותר בפנימיות, אז הכוונה לגויים זה גם כן הגוי הפנימי של כל אחד ואחד. זה מוסבר באיסרופית בתהילים. אם אתם רוצים לראות אחרי זה, יש את הכובד תהילים, שם הוא מעביר שם באריכות את הסיפור עם ה-- עם השמש שהיה אצל הרבי מוהר"ש, אצל הצמח צדק, אצל הרבי מוהר"ש, שהיה השמש הגוי והשמש היהודי, שאומר: למה אתה אוכל? הוא אוכל בשביל ליהנות. והיהודי אמר שהוא אוכל כדי שיהיה לו כוח להתפלל. שם הוא מסביר שבכללות זה ההבדל בין נפש הבהמית לנפש האלוקית. הנפש הבהמית זה הגוי שיש אצל כל אחד ואחד, והוא אוכל בשביל ליהנות, מה שאין כן היהודי, אצלו זה הנפש האלוקית. אז זה מה שאומרים: "הודיעו בעמים עלילותיו", שכל התכלית של התפילה זה שגם הגוי, הכוונה לנפש הבהמית, שגם כן יכיר את הקדושה של הקדוש ברוך הוא.