מתן תורה באמצע החורף?! | פרשת יתרו

00:00 יש סיפור נפלא בקשר לשבת זו, שבת פרשת יתרו, שאנחנו קוראים פרשת מתן תורה עוד הפעם באמצע השנה, באמצע החורף, לכאורה באמצע שום כלום מה שנקרא. אנחנו לא בחגים, אבל השבת הזאת אנחנו קוראים פרשת מתן תורה, עשרת הדיברות. אז יש סיפור נפלא שאדמו"ר הריי"צ מספר ממה ששמע מאביו, האדמו"ר הרש"ב. זה היה בשנת תרכ"ו, כשהאדמו"ר הרש"ב היה בסך הכל בגיל חמש שנים, ואז הסבא שלו, האדמו"ר הצמח צדק, היה עדיין בחיים, חיותו בעולם הזה ממש בתקופה האחרונה שלו. האדמו"ר הצמח צדק נפטר בשנת תרכ"ו בי"ג ניסן, וזה היה בחודש שבט. זאת אומרת בסך הכל חודשיים האחרונים בחיים של אדמו"ר הצמח צדק פה בעולם הזה הגשמי. מספר, הוא היה ילד קטן והסדר היה שבשבת היה בא לבקר את הסבא, למרות שהוא היה כבר מאוד חלש וחולה, ויחד עם אביו הגדול, האדמו"ר המהר"ש, הם היו באים להגיד שבת שלום, להתברך מהסבא הגדול. כשהאדמו"ר הרש"ב הגיע לבקר את הסבא באותה שבת פרשת יתרו, אז הסבא אמר לנכד, לאדמו"ר הרש"ב, אם יש לו משהו שהוא רוצה לשאול. אז הנכד אמר שכן. הוא אמר שהוא יודע שהשבת הזאת אנחנו קוראים את עשרת הדיברות, פרשת יתרו. שאלה של ילד, שאלה פשוטה: מה עושה עשרת הדיברות פתאום באמצע החורף? הוא יודע שעשרת הדיברות יש חג מיוחד בשבועות, אז יש חג שאז קוראים עשרת הדיברות. כולם הולכים לבית הכנסת, עושים חג שלם. מה פתאום באמצע החורף, באמצע חודש שבט, קוראים את עשרת הדיברות, מתן תורה? מה זה עושה פה? שאלה של ילד לכאורה. האדמו"ר הצמח צדק, למרות שהוא היה מאוד מאוד חלש והיה לו קשה לדבר, ביקש שהוא יתקרב והוא רוצה להגיד לו משהו, ללחוש לו באוזן.

02:33 והאדמו"ר הצמח צדק אמר לו: שבת פרשת יתרו ביחס לחג השבועות זה ההבדל בין המלך בשדה למלך בהיכל. זה היה כל התשובה של אדמו"ר הצמח צדק. צריכים להבין שבאותה תקופה הצמח צדק היה לו מאוד מאוד קשה לדבר, כל מילה הייתה לו עם הרבה כאבים וייסורים, אז בסך הכל הוא יכל להגיד רק את המילים האלה. ההבדל בין חג השבועות לשבת פרשת יתרו זה ההבדל בין המלך בשדה למלך בהיכל. עכשיו חסידים יודעים את המשל הזה של מלך בשדה לעומת מלך בהיכל. זה משל מאוד מפורסם שמובא במאמרי חסידות, במאמרי חודש אלול. האדמו"ר הזקן בליקוטי תורה, שהוא מסביר את הנושא של חודש אלול לעומת חודש תשרי, וגם שם שואלים את השאלה למה חודש אלול הם ימות חול ולא ימי חגים לעומת חודש תשרי שהם ימים גדולים וקדושים. והאדמו"ר הזקן מביא את המשל של מלך, שיש שהמלך נמצא בהיכל, שאז הוא נמצא עם כל בגדי המלכות, לבושי המלכות וכיסא המלכות וכל הרוממות והגדלות. לעומת כשהמלך נמצא בשדה אז הוא נמצא במצב של שדה ולבושי שדה, בגדי שדה, ואז כל אחד יכול להתקרב אליו בצורה יותר קלה, יותר קלילה. וידוע בכתבי החסידות שזה מה שבעצם מסבירים לנו בקשר לחודש אלול, שאז כל יהודי יכול בקלות להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, מקבל אותנו בסבר פנים יפות וכולי וכולי. אז כאן האדמו"ר צמח צדק משתמש עם אותו מטבע, עם אותו משל בקשר לפרשה הגדולה שאנחנו קוראים בשבת הזאת, והוא אומר לנכד, הוא מסביר לו בעצם שנכון שבחג השבועות זה החג העיקרי של מתן תורה, אבל בעצם אז זה בדוגמה של מלך בהיכלו. אז המלך נמצא בהיכל, אז זה הזמן, זה הזמן של מתן תורה.

04:48 זה תקופת השנה שאז אנחנו כולנו מתאספים ומתכוננים וכל מה שעושים בימים של ה... מתחיל כבר מספירת העומר, וכן מגיע ראש חודש סיוון. כידוע, כל ההכנות שעושים ואז מגיע חג השבועות, זה החג הגדול שאז כל שנה מתחדש העניין של מתן תורה. אז זה בדוגמת מלך בהיכלו, הזמן של החג, תקופת השנה של קבלת התורה. לעומת זאת, זה שאנחנו נמצאים באמצע חודש שבט וקוראים פרשת יתרו, ומספרים לנו את כל פרטי הסיפור של עם ישראל יוצא ממצרים, ובחודש השלישי לצאת בני ישראל ממצרים, יהודים מקבלים את התורה, ואז מגיע הרגע המיוחל של וירד ה' על הר סיני ועשרת הדיברות. אז זה המלך בשדה. כלומר נמצאים בתקופה של שדה, תקופה שהיא לא בעצם החג ולא באמצע, ולמרות זאת נותנים ליהודי את ההזדמנות שגם כשאתה נמצא באמצע השנה ובאמצע החורף ולא... בלי שום הכנות מיוחדות, שבת רגילה כביכול, אתה יכול בשבת הזאת לקבל את כל מה שעשרת הדיברות במתן תורה נותנים לנו. לחיות מחדש את כל הנקודה הזאת, את כל הרגע ההיסטורי והנפלא הזה של קבלת התורה ועשרת הדיברות וכל מה שזה משתמע. כשאנחנו מדברים על עשרת הדיברות ועל מתן תורה, יש פה נקודה מאוד מאוד מעניינת שהרבה לא שמים לב לזה. הרבי מתייחס לזה בהרבה התוועדויות, דבר נפלא. כשאנחנו מדברים על קבלת התורה ועל עשרת הדיברות, אז בכלל מקובל, כל יהודי יודע שהתורה יש לה הרבה רבדים. בתורה יש פשט ויש רמז, יש דרוש, יש סוד, יש חלק הנגלה שבתורה, חלק הנסתר שבתורה, פנימיות התורה וכולי. וכמו שכתוב בזוהר, הזוהר אומר שהתורה היא כמו האדם. זאת התורה אדם. האדם, אומר הזוהר, מורכב מחלקים שונים. יש את הבגד, יש את הגוף, יש

06:58 את הנפש, יש את הרוח, יש את הנשמה ויש את הנשמה לנשמה, כמו שהזוהר קורא לזה. הזוהר אומר שכל הרבדים האלה שקיימים אצל האדם, גם בתורה יש את כל זה. יש את חלק הסיפורים של התורה, קורא לזה לבושי התורה. יש את חלק ההלכה שבתורה שנקרא גופי התורה. יש את חלק טעמי התורה שבזה גופא יש הרבה סוגים של טעמים. פשט, רמז, דרוש, סוד, זה כל הרבדים של הנפש, הרוח, הנשמה והנשמה לנשמה. עכשיו מה שאנחנו תמיד אומרים, חושבים בהסתכלות פשוטה במתן תורה קיבלנו לכאורה את החלק הנגלה שבתורה, את החלק היותר, אה, שטחי שבתורה, החלק היותר חיצוני, החלק המעשי, עשרת הדיברות וכל מה שקשור עם מצוות מעשיות. ואילו חלק הסוד נשאר בסוד, ולכן קוראים לזה נסתר. הנסתר הוא הנסתר, נשאר הנסתרות לה' אלוקינו, זה נשאר בסוד. רק אחרי מאות שנים הגיע התנא הגדול רבי שמעון בר יוחאי, או לפחות בתקופה של רבי שמעון בר יוחאי, שאז התחילו להתגלות גם סודות התורה, ספר הזוהר. ואז לקח עוד יותר שנים עד שהגיעה תקופת האר"י ז"ל ועד שהגיעה תקופת הבעל שם טוב ותלמידיו, כשלאט לאט התחילו להתגלות גם סודות התורה. כלומר שסודות התורה זה משהו שהגיע הרבה שנים אחר כך. אצל משה רבנו למדנו רק את חלק ההלכה שבתורה, אבל כשאנחנו מסתכלים על הסיפור של מתן תורה, כשקוראים פשוט את פרשת השבוע, וכמובן עוד יותר כשאנחנו מסתכלים במדרשים על פרשת השבוע, במפרשים, במדרשי חז"ל, אז אנחנו מוצאים שבדיוק הנושא הוא הפוך לגמרי. דווקא החלק הנגלה שבתורה, במתן תורה לא כל כך היה גלוי. מה באמת היה במתן תורה? בסך הכל באופן גלוי הקדוש ברוך הוא נתן את עשרת הדיברות. בעשרת הדיברות

09:13 רוב הלכות התורה נסתרות. זאת אומרת לא גלויות. יש בסך הכל עשרת הדיברות ובתוך עשרת הדיברות האלה, אז רק חלק קטן מהם הם דברים מעשיים, ובזה עצמו הכל כתוב בצורה מאוד מאוד כללית. יהודי מעשרת הדיברות לא יכול לדעת מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו. אנחנו יודעים שישנן שש מאות ושלוש עשרה מצוות, וכל מצווה עצמה יש בה המון פרטים ופרטי פרטים. כל זה נמצא בעשרת הדיברות רק ברמז ובסוד. כידוע שהגימטריה, המספר כלומר מספר האותיות שיש בעשרת הדיברות, רש"י אומר יש שש מאות עשרים אותיות, שזה כנגד שש מאות ושלוש עשרה מצוות ושבע מצוות של בני נח או שבע מצוות דרבנן. איך שיהיה הפירוש אבל הכל נמצא ברמז ובנסתר. באופן גלוי, יהודי שיקרא עשרת הדיברות הוא לא ידע בדיוק מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממנו, איך לעבוד את השם, איך לקיים את המצוות. זה דברים שמשה רבנו במשך הזמן כל פעם גילה יותר ויותר, תורה שבכתב, תורה שבעל פה, דברים שהתגלו במשך הדורות וכולי. זה בקשר לחלק הנגלה, חלק ההלכה שבתורה. ואילו בנוגע לחלק הנסתר שבתורה, מה אנחנו יודעים? אנחנו יודעים שברגע של ההתגלות של מתן תורה הייתה התגלות אלוקית הכי נפלאה שהייתה בהיסטוריה בצורה הכי גלויה. זאת אומרת, דווקא החלק הנסתר זה מה שהיה בגלוי. זה מה שעם ישראל ראו. וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, את קול השופר, ויש את השכינה שירדה על הר סיני, וירד השם על הר סיני. ובתהילים בפרק ס"ח, הפרק תהילים המפורסם שמדבר על הרגעים של מתן תורה, אומרים לנו שהקדוש ברוך הוא ירד לא רק לבד, הוא ירד עם מלאכי השרת. רש"י גם מביא את זה שהקדוש ברוך הוא ירד

11:12 עם כל המרכבה העליונה, עם אלפים ואלפים ורבבות של מחנות של המרכבה והשכינה. אלפי שנאן. ה' בם סיני בקודש, כמו שאומר בתהילים, שהשנאן זה המלאכים שירדו מהשמיים, שכתוב בספרים ששנאן זה ראשי תיבות שור, נשר, אריה, והנון זה מרמז על האדם. שזה בעצם כל מה שירד בהתגלות האלוקית של המרכבה העליונה, מעשה המרכבה, וזה מה שעם ישראל ראו בצורה גלויה ברגעים של מתן תורה. אז כאן אנחנו רואים דבר והיפוכו. מצד אחד אנחנו יודעים שהחלק הנגלה שבתורה קוראים לזה נגלה, זה הגלוי, וזה מה שיהודי חייב ללמוד דבר ראשון. החלק הנסתר נקרא נסתר כי זה לא גלוי, זה דבר נסתר, וזה דברים כאלה שרק במשך הדורות אנחנו קיבלנו אותם. ומצד שני אבל מה קרה ברגע של מתן תורה? הפוך. דווקא החלק הנגלה שבתורה זה היה נסתר והחלק הנסתר זה היה גלוי. אז מה הדבר הזה בא להגיד לנו פה? מה כאן המסר הנפלא שזה בא להגיד לנו? זה שאנחנו צריכים להבין שזה לא בדיוק כמו שאנחנו חושבים. אנשים לפעמים חושבים נסתר שבתורה זה נסתר, זה לא בשבילי. נסתר, זה נסתר, זה סוד. זה לא בשבילנו. אה, הדברים האלה צריכים להיות מוסתרים. ואכן בגמרא באמת כתוב ככה, כן, שצריך לשמור על זה תחת לשונך. הגמרא במסכת חגיגה כותבת כמה צריך להיזהר עם חלק הסוד שבתורה שצריכים לשמור על זה, לא לגלות את זה לרבים וכולי וכולי. אבל אנחנו יודעים גם כן שבמשך הדורות אז לאט לאט חלק הסוד שבתורה התחיל להתגלות בעולם גם כן, כמו שאמרנו, זה לקח זמן. רבי שמעון בר יוחאי בקושי התחיל את העניין. אחרי זה הגיע האר"י ז"ל, תלמידי האר"י ז"ל ועד שלאט לאט חוכמת הקבלה התחילה

13:18 להתפרסם בעולם, בפרט כמו שאדמו"ר הזקן כותב באיגרת המפורסמת, איגרת כ"ו בתניא, באיגרת הקודש, מסביר אדמו"ר הזקן ומביא בשם האר"י ז"ל וחיים ויטאל שכיום, בדורותינו אלו, בעקבתא דמשיחא, בסוף הגלות, אז זה מצווה וחובה לגלות את זאת החוכמה. זאת אומרת שעכשיו אדרבה, זה נהיה חיוב. זה נהיה חובה כדי שיהודי היום יוכל באמת לעבוד את השם. אז דווקא היום זה הזמן שיהודי כן חייב ללמוד ולדעת ולהתעמק. ונתנו לנו את זה גם כן בצורה כזאת, במיוחד על ידי הבעל שם טוב ותלמידיו, אדמו"ר הזקן, תורת חב"ד, שנתנו את הדברים הכי עמוקים של סודות התורה בלבושים, באותיות, בהסברים, בצורה כזאת שכל אחד יכול להבין את זה. מה אנחנו— מה שאנחנו מגלים, אבל, שבעצם זה לא משהו שהתחדש רק עכשיו. בעצם, כשכולנו עמדנו ברגע של מתן תורה, כשכולנו הכוונה כל נשמות ישראל. הרי ידוע שכולם עמדו במתן תורה ואנחנו קיבלנו את התורה. אז באותו רגע של מתן תורה, ההתגלות האלוקית של מעשה מרכבה והסוד וההתגלות האלוקית של הקדוש ברוך הוא עם כל השמות הגדולות והגבוהים והספירות העליונות, הכל היה גלוי מול העיניים שלנו, והעם רואה את הכל. עם ישראל ראו, ובלשון המדרש, רש"י מביא את זה גם כן בפרשת השבוע, רואים את הנשמע. מה פירוש רואים את הנשמע? אז כפי שתורת החסידות מסבירה בצורה נפלאה מה פירוש רואים את הנשמע, אז זה לא רק הפירוש הוא שהקולות, הקולות של הברקים והרעמים, אז ראו אותם. היה פה איזה נס ופלא שראו את הקולות והברקים, אלא רואים את הנשמע, מסביר לנו תורת החסידות. הרבי מסביר בצורה נפלאה: הנשמע זה הדברים הרוחניים. בדרך כלל רוחני זה משהו שאני לא רואה, אני רק שומע. דבר גשמי

15:15 בן אדם רואה. אנחנו אנשים גשמיים, העיניים שלנו תופסים בגשמיות. התפיסה של העיניים הם החלק הגשמי בחומר. חלק הרוחני אנחנו מדברים על זה, שומעים על זה, מבינים את זה, אבל לא רואים את זה. במתן תורה היה משהו שקרה להיפך לגמרי מהטבע. דווקא הדברים הרוחניים, והרחוקים, הנשמע, זה היה באופן שרואים את הנשמע. כלומר עם ישראל ראו בצורה גלויה, הצליחו ל-ל-לראות את האור האלוקי שבעולם, הדברים שהם רוחניות, דברים שהם לגמרי לכאורה מנותקים מהמציאות שלנו. ראו את זה בעיני בשר, ראו את האור האלוקי, ראו את ההתגלות האלוקית, ראו את מעשה מרכבה, וזה נתן לעם ישראל את הכוח שבבוא הזמן, כשניתנה הרשות, כשהגיע הזמן שאור האלוקי צריך להתחיל להתגלות לעולם לפני ביאת המשיח, שאנחנו כבר נכנסים לתקופה הזאת של התגלות פנימיות התורה. אז היום יהודי יכול היום גם כן ללמוד, להבין ולהשיג מפנימיות עד כמה שאפשר להשיג היום, ולכן זה חובה עלינו להשתדל וללמוד ולהשיג גם מסודות ופנימיות התורה, כל אחד ואחד לפי היכולת שלו. והאמת היא חידוש נפלא ביותר שהרבי גילה לנו שבעצם הדבר הזה כבר מרומז גם ברמב"ם. למרות שהרמב"ם זה ספר הלכה מובהק. בימים אלו אנחנו מתחילים ללמוד את הרמב"ם מחדש. וכשהרבי תיקן את התקנה של לימוד הרמב"ם, אז אנחנו יכולים לראות ב- בפרקים הראשונים ברמב"ם. הרמב"ם מתחיל הלכות יסודי התורה ומביא מעשה מרכבה, מעשה בראשית. הפרקים הראשונים ברמב"ם פרקים עמוקים ביותר, והרמב"ם כותב באמת בפרקים האלה שאין ראוי לאדם לטייל בפרדס. זאת אומרת להיכנס לסודות התורה עד שימלא כריסו בלחם ובשר. הוא מתכוון לחלק ההלכה. דבר ראשון צריכים להיות בקיא ולדעת את הלכות התורה כמו שצריך, חלק הנגלה שבתורה, ורק אז אתה יכול לטייל בפרדס. ולמרות

17:22 זאת הרמב"ם בעצמו מתחיל את ספרו עם הלכות שקשורים עם פנימיות התורה. מה זה אומר? אז הרמב"ם בעצמו בעצם מתרץ את עצמו, מסביר את עצמו. הוא אומר לטייל בפרדס זה דבר שאתה לא יכול לעשות לפני שאתה ממלא כריסו בהלכות. לטייל, הכוונה ללמוד לעומק, לטייל, ליהנות, ללמוד, להתעמק בצורה הכי עמוקה. זה דבר שזה יבוא אחר כך, אבל לא בלי לטייל בפרדס. אבל לפחות את היסודות, היסודות של ידיעת האלוקות, שהרמב"ם אומר שזה המצווה הראשונה של אנוכי ה' אלוקיך. עשרת הדיברות. המצווה הראשונה זה לידע. שיטת הרמב"ם, שיטה נפלאה שהרמב"ם פוסק על פי ההלכה שהמצווה הראשונה זה לא להאמין בלבד, זה לדעת. לדעת פירושו ללמוד, להבין, להתעמק, להתבונן בגדולה של הקדוש ברוך הוא, באחדות של הקדוש ברוך הוא. ידיעת אלוקות, ידיעת מעשה בראשית עד כמה שיכולים להבין. ידיעת מעשה מרכבה עד כמה ששייך להבין, ובעיקר שזה מה שאנחנו יכולים עם זה לעבוד את הקדוש ברוך הוא, לאהוב אותו ולירא אותו, כמו שהרמב"ם אומר שאין דרך לאהוב ולירא את הקדוש ברוך הוא אם אתה לא מתבונן, מתבונן בגדולה שלו. וזה בעצם אחד מהדברים הנפלאים שעשרת הדיברות מלמד, מלמדות אותנו. פרשת השבוע מלמדת אותנו את הצורך ואת ההכרח ואת החשיבות שיהודי צריך, יחד עם לימוד ההלכה שבתורה, לדעת גם כן ללמוד את החלק הנסתר שבתורה. הגוף והנפש, הנשמה שבתורה והגוף שבתורה הולכים ביחד. פנימיות התורה עם נגלה בתורה זה תורה אחת, וכשאנחנו ניקח לעצמנו בימים האלה שמקבלים את התורה מחדש, כמו שאמרנו, המלך בשדה, עוד פעם מקבלים את התורה גם בפרשת השבוע, עשרת הדיברות. אז ניקח לעצמנו את כל עשרת הדיברות, גם את החלק של אנוכי ה' אלוקיך. לדעת את גדולת השם,

19:24 להכיר את אחדותו של הקדוש ברוך הוא, להכיר עד כמה שאנחנו יכולים במוח שלנו היום לדעת וללמוד על פנימיות התורה יחד עם חלק ההלכה והנגלה שבתורה באופן שיהיה תורה אחת, וכך אנחנו נזכה לתורת ה' תמימה משיבת נפש, שנזכה בקרוב לאור הגדול של פנימיות התורה שיתגלה על ידי המשיח, שאז נזכה ללמוד את הסודות, את התורה האמיתיים שיתגלו לעתיד לבוא במהרה בימינו אמן.