מבול של קדושה: הסוד שהרבי גילה על התקופה שלנו | פרשת נח

00:00 אני רוצה לשתף אתכם היום עם התוועדות שזכיתי, הסבר נפלא שזכיתי לשמוע לפני כארבעים שנה מהרבי בימים אלו, בשנת תשמ"ו. היה ראש חודש חשוון. הרבי אז התוועד באותו יום, ליל ראש חודש חשוון. זה לא היה דבר רגיל, אבל זה היה בדיוק ביום של המעבר מחודש תשרי לחודש חשוון, והרבי התוועד אז התוועדות נפלאה לתת לנו את הטון, את הכוח, את הדרך לצאת מחודש החגים, חודש המועדים, חודש השביעי שהוא שבע, מושבע ומשביע, כמו שחכמינו אומרים לנו, בכל המועדים והחגים וימי קודש, ועוברים לחודש מר חשוון, ימי החולין. המעבר הזה הוא מעבר חד ביותר. והביאורים, ההסברים הנפלאים של הרבי נותנים לנו את ההסתכלות הנכונה איך יהודי צריך לחיות בזמן ההוא. הנקודה שאנחנו נדבר היום קשורה גם כן עם פרשת השבוע, פרשת נח. תמיד בתקופה הזאת, בראש חודש חשוון, יוצא לקרוא, ללמוד פרשת נח. זה הזמן ללמוד על נושא המבול. ולפעמים אנחנו חושבים לעצמנו מה בדיוק המסר שאנחנו קוראים על פרשת המבול דווקא בימים האלה, כשאנחנו עוברים מחודש תשרי לחודש חשוון. הרבי היה מדבר על זה הרבה, תמיד בהסברים שונים כל שנה, ואני מספר מה שזכיתי לשמוע מהרבי באותה שנה, בשנת תשמ"ו. הנושא של המבול, ובפרט במיוחד לפי המדרשים, פותח לנו צוהר להבין הרבה יותר טוב את התקופה שלנו, גם את תקופת השנה שאנחנו מדברים עליה עכשיו, המעבר מחודש תשרי לחודש חשוון, וגם התקופה שלנו בעולם, במציאות. אנחנו נמצאים בתקופה שאפשר לקרוא לזה סוג של תקופת מבול, ועד כדי כך שבעולם, לדאבוננו, גם כן המצב, כל מה שעבר ב... אנחנו עוברים בשנתיים האחרונות, גם כן קיבל את הביטוי הזה לא כל כך באופן חיובי. המבול שעבר על עם ישראל

02:37 וארץ ישראל. אבל כפי שהרבי דיבר לפני ארבעים שנה, זה פשוט הופך לנו את כל המבט, את כל ההסתכלות, ונותן לנו לראות את הדברים בצורה חיובית. כמו שהמבול עצמו, סיפור פרשת נח, אפשר להבין אותו בצורה הפשוטה והחיצונית, כיוון שבן אדם מסתכל בהשקפה ראשונה וקורא את סיפור התורה, הוא רואה את המבול בצורה שלילית כמובן, ומגיע... אבל כשמסתכלים במדרשים, פנימיות התורה, במיוחד תורת החסידות, זה הופך לנו את כל המבט על המבול בצורה חיובית. וממש אותו דבר אנחנו יכולים לראות גם כן בימים האלו. בתקופה האחרונה, כל מה שעובר על עם ישראל בחודשים, בשנים האחרונות, אפשר לראות את זה בעיניים, מה שנקרא במבט שטחי, ולראות בזה מבול. לדאבוננו, מבול לא חיובי, אבל יחד עם זה, במבט הנכון שתורת החסידות פותחת לנו את העיניים לראות אותו, אפשר להסתכל דווקא על התקופה שלנו ולראות את המבול החיובי, המבול הנפלא של קדושה, שאנחנו נדבר על זה היום. וזה מה שזכיתי לשמוע מהרבי בשעתו. הכל בעצם מיוסד על מדרש מאוד מאוד נפלא שיש בפרשת השבוע. פרשת השבוע אנחנו לומדים על המבול. כמובן כשאנחנו קוראים על המבול אנחנו רואים מה שהתורה אומרת, שזה היה ״השחית כל בשר את דרכו על הארץ״. ההתנהגות של דור המבול הייתה התנהגות, אה, מושחתת בכל קנה מידה, ״כי מלאה הארץ חמס״ עם כל הפירושים. ואז הקדוש ברוך הוא אמר ״קץ כל בשר בא לפניי״. כביכול אומר, נמאס לי מכל המציאות הזאת, רוצה למחוק את הרוע, את הטומאה, את החושך שהביאו אנשי דור המבול, ואני אעשה עולם חדש, עולם נקי יותר, עולם מזוכך יותר, עולם טהור יותר, וזו הייתה המטרה של המבול. כידוע גם כן שהמבול היה סוג של לא

04:52 רק עונש, אלא גם סוג של טהרה. להביא טהרה לעולם. לכן זה היה ארבעים יום, כמו מקווה שיש בזה ארבעים סאה, ועוד כל מיני הסברים ופירושים. הנקודה היא לטהר את הארץ. יש אבל מדרש פליאה בפרשת השבוע שאומר דבר נפלא. הוא אומר שהנושא של המים, למה הקדוש ברוך הוא בחר להביא מים, מבול מים לעולם? אם הקדוש ברוך הוא רצה להעניש ורצה למחוק את דור המבול, יכול היה לעשות את זה בצורות אחרות לגמרי. מה באמת הסיבה למה זה נעשה בצורה כל כך מעניינת, שהתורה מסבירה באריכות איך זה היה עם הגשם, היה גשם על הארץ ארבעים יום ארבעים לילה, ואחרי זה מבול והמים עלו וכולי. כל הסיפור, פרטי הסיפור שהתורה מספרת לנו. אומר המדרש דבר נפלא. לפני בריאת העולם, שלמדנו שבוע שעבר פרשת בראשית, לפני בריאת העולם הרי כתוב שהעולם היה מלא מים, ״ורוח אלוקים מרחפת על פני המים״. זה אומר שלפני בריאת העולם העולם היה מלא מים. בלשון המדרש, היה עולם מים במים, וקילוסו של הקדוש ברוך הוא היה עולה מן המים. זאת אומרת כל השבחים ושירת ה... שהקדוש ברוך הוא מקבל כל הזמן, שירות ותשבחות, זה היה מגיע מהמים. כביכול המים היה זה שהיה שר ומשבח ומקלס את הקדוש ברוך הוא לפני בריאת העולם. ואז הקדוש ברוך הוא הזיז את המים והביא את היבשה וברא את העולם עליה. כשחטאו דור המבול עם כל מה שעבר, אמר הקדוש ברוך הוא, אני הולך להחזיר את העולם למצב הקודם, כמו שלפני בריאת העולם העולם היה מים במים וקילוסו של הקדוש ברוך הוא, השבחים שלו, עלו מן המים. אני אחזיר את המצב של קודם. אני גם עכשיו רוצה להחזיר את

07:00 המצב שהמים ימשיכו לשבח אותי. קילוסו של הקדוש ברוך הוא יעלה מן המים ולכן הוא החזיר הגשם. זה הגשם הזה שהיה לפני בריאת העולם. אז כשמסתכלים במדרש הזה זה עושה לנו מהפכה בראש. איך אפשר להגיד על מבול מים שזה היה מבול שהגיע להעניש, למחוק ולמחות את מציאות הרשע בעולם? מגיע המדרש ואומר לנו: לא. מדובר פה על המים שהם משבחים את הקדוש ברוך הוא. קילוסו של הקדוש ברוך הוא שעולה מן המים. אז זה נותן לנו צורך להבין שכל סיפור בתורה, שבעצם זה לא סתם סיפור, אלא כל דבר שקורה בעולם. התורה הוא ספר של הוראה שמלמד אותנו דרך להסתכל על מציאות הבריאה. כל מאורע שאנחנו רואים בעולם, כמו בדיוק מאורע המבול, אותו דבר כל דבר שקורה בעולם, יש את המציאות כפי שזה קורה בהסתכלות החיצונית, השטחית והרדודה, ויש את הדברים באותו מצב, באותו זמן, שקורים גם באופנים יותר עמוקים, שהדברים עצמם שבהסתכלות החיצונית נראים דברים באופן שלילי, יש להם את המבט החיובי והעמוק שלהם. כידוע, החסידות מדברת על זה הרבה בקשר לכל מה שאנחנו מוצאים בתורה, כל מיני דברים שליליים כמו הקללות שמדברים עליהם במקומות מסוימים בפרשיות התורה, פרשת בחוקותיי, פרשת כי תבוא, שיש את ההסתכלות החיצונית שרואים בזה דבר שלילי, אבל יש באופן פנימי שאדרבה יש בהם ברכות סתומות, ברכות נעלות. כידוע, ה-ה-הסיפורים בעניין. הגמרא מספרת על רבי שמעון בר יוחאי ששלח את הבן שלו לקבל ברכות מגדולי ישראל, מהתנאים, והיו כאלה שאמרו לו דברים ממש לא יפים, והוא בא לבכות. מה קורה פה? במקום לברך אותי קיללו אותי. ורבי שמעון אמר לו: להפך, אלה ברכות גבוהות ביותר שהם באו בלבוש כזה. זה אומר לנו שכל

09:05 דבר בעולם יש את ההסתכלות החיצונית, ההסתכלות הפנימית, וזה בא בו זמנית. אותו דבר גם מגיע למבול. במבט הפשוט נכון, המבול היה כמו שאמרנו, להעביר את החושך והרוע בעולם. במבט הפנימי המבול היה להביא את העולם למצב של כמו שהיה לפני בריאת העולם. כמו שלפני בריאת העולם לא היה שום מציאות שהתנגדה לקדוש ברוך הוא, כי לא היה עולם, לא היה בריאה, לא היה שום דבר שהיה יכול להיות בו מציאות של התנגדות בצורה... להפך, היה, הכל היה רק הקדוש ברוך הוא, מלוא כל הארץ כבודו, או אפילו לא היה ארץ, או כמו הלשון הידוע שלפני בריאת העולם היה הוא ושמו בלבד, כביכול הקדוש ברוך הוא, האור שלו, ולא היה שום דבר חוץ ממנו, וממילא כל המציאות של העולם צועקת אין עוד מלבדו. המבול בעצם במהותו הפנימית זה להביא את העולם לאותו מקום, להחזיר את העולם לאותו מקום. בעצם זה מה שהביא את המציאות של העולם שהיא תהיה מוכנה שאחר כך יכול לבוא נח ולברוא, כמו שכתוב במדרש, עולם חדש מצא נח, וכביכול מצא עולם יותר נקי, יותר טהור, בגלל שהמים מילאו את הארץ וקילוסו של הקדוש ברוך הוא עלה מן המים, העולם נהיה חדור עם האור האלוקי ואז יכול לבוא נח ולהביא את הקדוש ברוך הוא בעולם, ועד שאחר כך הגיע אברהם אבינו ומתן תורה וכל ההתגלות, האלוקות שבעולם... האלוקית שיש בעולם, הכל התחיל בזכות שהמים שמילאו את העולם בזמן המבול, וזה המסר שנותן לנו הסיפור של המבול גם מגיע לימינו אלה ומגיע לזמן שלנו. מצד אחד יש מצב של מבול, הרוע והחושך שאנחנו ראינו ב-ב-בזמן האחרון, דברים לא נתפסים בכלל. במיוחד עכשיו כשאנחנו שומעים מהשבויים, החטופים שמספרים לנו

11:09 דברים מסמרי שיער, מה שהם עברו במאסר, מה שהם עברו במקומות שהם היו. דברים שאי אפשר להבין אותם, אי אפשר בכלל. אלה דברים שלא שייך להבין איך, איך זה יכול להיות כזה דבר. חיות טרף, החושך והרוע. ויחד עם זה, באותה תקופה, באותו זמן, דווקא בחודשים ובשנים האחרונות, מה שאנחנו רואים שבאותו זמן שאנחנו רואים בעולם כזה סוג של רוע וחושך עם אנטישמיות שגוברת בכל צד בעולם ובכל מקום, ובאותו זמן ובאותה תקופה אנחנו רואים גם כן את העולם שמתמלא במים, מי הדעת, ולשון הרמב"ם שהוא מביא בנוגע לימות המשיח, אומר הרמב"ם, שלעתיד לבוא ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. אנחנו עדים בתקופה האחרונה עד כמה העולם צמא לשמוע תורה, עד כמה העולם צמא לשמוע מפנימיות התורה. כל המחיצות ירדו. אנחנו רואים בכל מקום שבן אדם מגיע בעולם. אנשים רוצים לשמוע מילה של תורה. אנשים רוצים לשמוע מילה של פנימיות התורה. האור של פנימיות התורה הולך ומתפשט בכל מקום בעולם, ומלאה הארץ דעה את ה'. אנשים רוצים לדעת. יש צימאון לדעת את הקדוש ברוך הוא. יש רמב"ם נפלא בהלכות מקוואות. הרמב"ם אומר, כמו שהמקווה, המצב, המטרה של המקווה היה שהוא מביא את הטהרה לאדם שנכנס בו. אדם נכנס טמא למקווה. כמובן, המקווה זה לא סוג של ניקיון, של רחיצה רגילה, כי טומאה זה לא דבר רגיל, זה דברים רוחניים. אז בן אדם נכנס למקווה, טובל בארבעים סאה, כל גופו עולה במים. על ידי זה הוא הופך מטמא לטהור. אומר הרמב"ם, מה הרמז בעניין המקווה? שבן אדם מביא את עצמו בתוך מי הדעת הטהור, בלשון הרמב"ם. מי הדעת, התורה שהיא הדעת, מי הדעת. לדעת את הקדוש ברוך הוא ללמוד

13:24 על הקדוש ברוך הוא, לרצות להבין את גדולתו וחוכמתו של הקדוש ברוך הוא. אז זה מי הדעת שזה מטהר מכל הדעות הרעות, מכל המידות הלא נכונות. כמו שהרמב"ם כותב בסוף הלכות מקוואות. אז זה בעצם המסר החיובי של פרשת נח. התורה מספרת לנו לפי המדרש הזה שכשרוצים להביא טהרה לעולם, כשרוצים להביא טהרה לאדם, אז המבול הרוחני, המבול הרוחני שזה מי הדעת, יהיה עולם מים במים. המבול הרוחני של ההתפשטות של התורה שאנחנו עדים לה דווקא בזמן האחרון. כמה אור, כמה חוכמה, כמה תורה יש בכל מקום בעולם, גם בכל האמצעים הטכנולוגיים שמגיעים לשם, כל מיני אופנים וצורות של שיעורי תורה מכל הצורות וצורות וכל האופנים. אז יש לכל אחד היום את האפשרות בצורה הכי קלה להבין ולהתעמק ולהתבשם, ליהנות מהאור של התורה, מהאור של פנימיות התורה. אז בעצם זה המהות של להביא את העולם למצב של מים במים, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וזה המסר של פרשת נח, המבול של קדושה. להביא את האדם למצב של מי הדעת שיהיה כל כולו שקוע במי התורה ויחיה את זה עד הסוף. וכאן נשאלת השאלה אם ככה, למה בסוף הקדוש ברוך הוא אמר לנח צא מן התיבה, לא להישאר בתוך המבול, והקדוש ברוך הוא נשבע שהוא לא יביא עוד פעם מבול לעולם. אם המבול הוא משהו חיובי, למה הקדוש ברוך הוא עשה ברית שהוא לא יעשה את זה שוב? וכאן מגיע המסר היותר חשוב בכל הנושא, שנכון שהמבול זה דבר חיובי, אבל להישאר בתוך המבול זה גם כן לא המטרה. המטרה היא להביא את אור התורה ואור פנימיות התורה לתוך המציאות, לתוך העולם. דווקא במקום של

15:26 יבשה הקדוש ברוך הוא אומר לנח צא מן התיבה. יש את הזמן שבן אדם צריך לצאת לעולם ולהביא את האור של התורה, פנימיות התורה, לתוך מציאות הבריאה. להלכה שבתורה, לחיי העולם הזה, לחיות בעולם ובתוך המציאות של העולם הוא יהיה חדור עם מי הדעת, עם התורה. שזה בעצם מה שאמרנו, המעבר מחודש תשרי לחודש חשוון, וזה בדיוק הדבר הנפלא של פרשת נח. אנחנו קוראים תמיד בימים האלה, המעבר מתשרי לחשוון. חודש תשרי זה חודש של מבול טהור, מבול קדוש. אנחנו עטופים בחגים. במיוחד השנה הזאת הלכנו משבת לחג, מחג לשבת, משבת לחג. כל כל המציאות בן אדם חדור עם עם עם קדושה, עם טהרה, עם חג, עם שמחה, עם ששון, עם אור, עם בית הכנסת, עם קדושה, עם ספר תורה. אנחנו נמצאים בתוך מבול של קדושה, מי הדעת. כל חודש תשרי. נגמר חודש תשרי, נכנסים לחודש ח-חשוון, חודש מרחשוון, חודש פשוט לחלוטין, חודש של חולין שאין בו חגים ומועדים, וכאן מגיע המעבר הזה להביא את האור ממי הדעת לתוך היבשה, לתוך חיי היומיום, לעשות את העולם הגשמי דירה לקדוש ברוך הוא. זה בעצם המסר שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה נפלאה ביותר בהיסטוריה שלנו. אנחנו רואים איך שהכל מתפורר והכל מתפוגג, כל הרוע, כל החושך, ולאט לאט אנחנו ה-ה-החושך נשבר והאור של הגאולה בוקע מכל צד. זה הזמן של הנה זה עומד אחר כותלנו, מציץ מן החלונות ומן החרכים, כמו שאומר הפסוק, כמו שאומר הנביא. שנזכה כבר לראות את זה בעיניים שלנו. אז אנחנו בצידנו צריכים לעשות את העבודה שלנו היום, להשקיע את עצמנו גם בשביל עצמנו וגם עוד יהודים. להביא את האור של התורה ואור פנימיות התורה. למלא

17:31 את העולם עם דעת. למלא את העולם עם דעת התורה, עם פנימיות התורה, ואת זה להביא גם לתוך היבשה. זאת אומרת שיהיה עולם. לא לברוח מהעולם, לא להסתגר מן העולם. להפך, צא מן התיבה. להיכנס לעולם. לבוא לתוך המציאות, לתוך חיי היומיום. כל מעשיך לשם שמיים, בכל דרכיך דעהו, להביא את הקדוש ברוך הוא ואת הפנימיות התורה לתוך חיי היומיום. וכך אנחנו נזכה שבמהרה בימינו, עוד בהתחלת חודש חשוון, כמו שכתוב במדרש, שבחודש חשוון יהיה חנוכת הבית של בית המקדש השלישי. אז כ-כידוע המדרש אומר את זה שב-ב-בחודש חשוון התלונן למה לא חגגו את חנוכת הבית כששלמה המלך גמר לבנות את זה בחודש חשוון, הקדוש ברוך הוא הבטיח לו שבחודש חשוון יהיה בית השלישי, וככה באמת יהיה השנה הזאת, שנזכה לראות את בניין בית המקדש השלישי ואת חנוכת הבית בשמחה, ושנזכה גם כן לראות את ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. אמן כן יהי רצון.