לתורה ומצוות עם משמעות · פרק 119 · 2025-09-16 · 24:54
איך להפוך את יום הדין לשמחה הגדולה בשנה? | ראש השנה לאור החסידות
תיאור הפרק
ראש השנה הוא לא יום שבו השם "שופט" אותך. זה היום שבו הוא מתחנן אליך שתכתיר אותו למלך! בשיעור מעמיק לראש השנה לוקח אותנו המשפיע הרב אשר פרקש למסע פנימי מעמיק שישנה לחלוטין את הדרך שבה אנו חווים את היום הקדוש הזה. בשיעור נגלה: - מדוע מלכותו של הקב"ה "מסתלקת" מהעולם בליל ראש השנה - איך התפילה "מלוך על העולם כולו בכבודך" מעוררת את רצון השם להיות מלכנו - ההבדל המהותי בין התשובה הכללית לתשובה הפרטית - כיצד לחיות את ימי הדין מתוך עונג ושמחה במקום פחד וחרדה הרב פרקש משתף גם מהחוויה האישית שלו מהתוועדויות ראש השנה אצל הרבי מליובאוויטש. הכינו את עצמכם לראש השנה מתוך הבנת המשמעות העמוקה והפנימית!
השמע המקורי · הערך על הרב אשר פרקש בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 שמתם לב שבתפילות של ראש השנה אנחנו לא מזכירים שום עניין של חטאים, עוונות, פשעים. עד כדי כך שיש כמה וכמה הלכות, כמו שמובא בשולחן ערוך, שבראש השנה צריכים להיזהר לא להזכיר אותם. ולכן אנחנו נוהגים גם כן, למשל כשאומרים אבינו מלכנו, אז כל הבקשות שקשורות עם בקשת סליחה, חטאנו לפניך, סלח לנו וכיוצא בזה, אז לא אומרים אותן בראש השנה. ואותו דבר עוד כמה שינויים שעושים בתפילה כדי לא להזכיר כל הנושא של חטא ועוון. וזה פלא, הרי ראש השנה זה אחד מעשרת ימי תשובה. עשרת ימי תשובה מתחילים מא' תשרי, מראש השנה עד י' תשרי, יום הכיפורים, ולמרות זאת לא מזכירים שום דבר של חטא ועוון. עד כדי כך שזכור לי כשאני הייתי, אה, בחור צעיר, היה באיזשהו שלב, אה, התוועדות אצל הרבי בראש השנה, וכפי הנהוג היו מנגנים בסעודה של ראש השנה, בהתוועדות היו מנגנים ניגונים שונים מרבותינו נשיאינו, מהבעל שם טוב ומכל נשיאי חב"ד. אז פעם ניגנו אחד מהניגונים שיש בהם מילים שיש בהן משמעות של בקשת סליחה או משהו דומה, והרבי מיד מחה ואמר שאת השיר הזה אנחנו לא שרים בראש השנה. אז זה מעניין איך מחברים את שני הדברים האלה ביחד. מצד אחד אני אומר שראש השנה זה אחד מעשרת ימי תשובה, ואדרבה, זה היומיים הראשונים של עשרת ימי תשובה, ואנחנו כן אומרים שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' באמצע תפילת שחרית, אבל למרות זאת אנחנו מאוד נזהרים לא להזכיר שום נושא של חטא ועוון. אז זה לוקח אותנו לנושא של היום, שאנחנו נסביר מה בעצם עבודת התשובה בקשר לראש השנה. מה זה בדיוק הנושא של התשובה, במיוחד בקשר ליום הקדוש של ראש השנה?
02:18 זה אומר לנו שהתשובה, מצד אחד זה עשרת ימי תשובה, ואדרבה, ראש השנה זה מעשרת ימי תשובה מהחשובים ביותר, עד כדי כך שאנחנו מוצאים שהרמב"ם בהלכות תשובה מביא הלכה מיוחדת ואומר שבקשר לתקיעת שופר שאנחנו תוקעים בראש השנה, אומר הרמב"ם שלמרות שתקיעת שופר בראש השנה זה גזירת הכתוב, וזאת אומרת שהתורה לא נותנת לנו את הטעם, בתורה לא כתוב הסיבה למה תוקעים שופר, בתורה רק כתוב: "בחודש השביעי באחד לחודש יום תרועה יהיה לכם". התורה לא אומרת לנו את הסיבה, אף על פי כן רמז יש בדבר, והרמב"ם מאריך שמה במילים נפלאות ומסביר לנו שהרמז של תקיעת שופר זה התשובה. עורו ישנים משנתכם, הקיצו מתרדמתכם, חזרו בתשובה וכולי. ואף על פי כן, כמו שאמרנו, יש פה שני צדדים. ראש השנה זה יום של תשובה, ולמרות זאת לא מזכירים שום נושא של בקשת סליחה ומחילה, בשעה שאנחנו יודעים שנושא של בקשת הסליחה, נושא הווידוי, זה נושא מהותי ועיקרי בתשובה. כמו שדיברנו גם כן שההלכה במצווה מן התורה זה מצוות הווידוי, ודווקא בראש השנה לא מזכירים את זה. מה ההסבר בזה? אז זה נותן לנו את ההבנה המעמיקה שאנחנו הולכים לדבר על זה היום, להבין את מהות התשובה בכלל ומהות התשובה בקשר לראש השנה במיוחד. נקדים ונאמר תורה שיש מהבעל שם טוב. יש אחד מדברי התורה שהאדמו"ר הריי"צ חזר מה שהוא שמע, רבי מפי רבי בשם הבעל שם טוב, שהבעל שם טוב אמר על הפסוק, "כי לולי התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים". זה פסוק שנאמר בפרשת מקץ בלי קשר בכלל לזמן שלנו. הפסוק נאמר על האחים של יוסף כשהם יצאו ממצרים, הלכו בדרך, זה... כשהם חזרו ממצרים עם הקנייה
04:34 שהם קנו שמה את כל המזון, ואז באמצע הדרך הם מצאו את המטמון ודיברו ביניהם חילופי דברים של חרטה ותשובה על מה שהם עשו עם יוסף הצדיק. אז יש שמה את המילים האלה: "כי לולי התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים". הפירוש הפשוט זה אם היינו עושים את הדברים יותר מהר היינו כבר יכולים לחזור פעמיים. אבל הפירוש העמוק יותר, אומר הבעל שם טוב, לולי אותיות אלול. כי לולי התמהמהנו. בחודש אלול זה הזמן שהבן אדם יש לו חודש שלם, שלושים יום, שהבן אדם מתמהמה, כלומר מתבונן, מתעמק, לוקח את הזמן כדי לעשות חשבון הנפש ולראות מה הוא צריך לתקן ולהשלים מהשנה החולפת ולהתכונן לשנה הבאה. אז כי לולי התמהמהנו, כשיהודי בחודש אלול מנצל את הזמן של חודש אלול להתקרב לקדוש ברוך הוא בתשובה, במעשים טובים, אז כי עתה עם ע', כן? עתה שבנו זה פעמיים. זה נותן לנו את הכוח לעשות תשובה פעמיים. שתי תשובות. אומר הבעל שם טוב, תשובה כללית בראש השנה ותשובה פרטית ביום הכיפורים. אז מעניין, אנחנו שומעים פה שיש תשובה כללית ותשובה פרטית, וראש השנה זה התשובה הכללית. יום הכיפורים זה התשובה הפרטית. מהי התשובה הכללית שאנחנו מדברים עליה בראש השנה? כשאנחנו מסתכלים בספרים לבדוק מה באמת הסיבה שלא אומרים סליחות ומבקשים סליחה ולא אומרים וידוי בראש השנה, אז בספרים משמע שזה כדי לא לעורר את השטן. מכיוון שבראש השנה זה הזמן של יום הדין, הזמן שהשטן מגיע לקטרג, להפריע ולבלבל ולחפש חובות, אז אנחנו נזהרים כדי לבלבל את השטן, לערבב את השטן וגם לסתום את הפנים, את הפה של השטן. אז אנחנו עושים כל מיני דברים. בין הדברים אנחנו גם כן עושים את
06:41 זה שאנחנו לא מזכירים חטא ועוון כאילו שזה לא קיים, ככה אנחנו לא רוצים לפתוח פה, כמו שחז"ל אומרים. זה ההסבר הפשוט. אבל כאן מגיע ההסבר המעמיק יותר, העמוק יותר והנפלא על פי תורת החסידות. שזה בעצם לוקח אותנו להבין את המהות של יום ראש השנה. המהות הפנימית של יום ראש השנה לפי תורת החסידות, שבעצם מיוסד גם על דברי הגמרא, זה הנושא של הכתרת המלך. מאמר חז"ל שזה בעצם הבסיס לכל הנושא, זה המאמר חז"ל הנפלא במסכת ראש השנה בדף טז. הגמרא אומרת, אמר הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא מבקש מבני ישראל: "אמרו לפניי בראש השנה מלכויות כדי שתמליכוני עליכם". הקדוש ברוך הוא מבקש ומתחנן אצל עם ישראל שאנחנו נמליך אותו, "אמרו לפניי מלכויות". זאת אומרת שזה התפילות והפסוקים של המלכויות שאנחנו אומרים בתפילת ראש השנה, במיוחד בתפילת מוסף, עם כל פסוקי המלכויות, ואנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שהוא יהיה מלך. בעצם זה לא רק בתפילת מוסף, בכל התפילות, בכל תפילות העמידה, כל תפילת שמונה עשרה שאנחנו אומרים, תפילת עמידה שאנחנו אומרים בראש השנה, גם בערבית, גם בשחרית, גם במנחה, גם במוסף. בכל התפילות אנחנו חוזרים ואומרים את הבקשה, "אלוקינו ואלוקי אבותינו מלוך על העולם כולו בכבודך". מבקשים את הקדוש ברוך הוא שיהיה מלך.
08:15 אנחנו שרים את אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה ו-- בראש השנה וכיוצא בזה. זאת אומרת ש-- וגם כן כל הזמן המלך הקדוש, המלך המשפט, כל עשרת ימי תשובה. אז כפי שאנחנו יודעים, מוסבר בספרי הקבלה ובהרחבה בספרי החסידות, שזה בעצם המהות של ראש השנה. בראש השנה יהודי מכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך. זה הזמן שאנחנו מוסרים את עצמנו, מוסרים את עצמנו לקבל על עצמנו עול מלכות שמיים, כמו שכתוב במאמרי אדמו"ר הריי"צ, שבראש השנה יהודי מקבל על עצמו עול מלכות שמיים על כל השנה כולה, ולכן זה נקרא ראש השנה. מסביר שראש, לא כתוב תחילת השנה, זה נקרא דווקא ראש השנה. כמו שהראש הוא מקור החיות, מקור האנרגיה, מקור העצבים שמהמוח ומהראש מתפשט לכל איברי הגוף של האדם. אותו דבר ראש השנה זה הראש שכל איברי כל ימי השנה מקבלים את ההשפעה מהראש, מההתחלה, מארבעים ושמונה שעות של ראש השנה. ולכן הוא אומר בהרבה מאמרים שכשיגיע יום ראש השנה זה הזמן שיהודי מקבל על עצמו עול מלכות שמיים, מוסר את עצמו כמו עבד פשוט שמוסר את עצמו לאדון. והוא אומר שאני רוצה להיות עבד מלך. אני מהיום והלאה מקבל על עצמי עול מלכות שמיים, ועל ידי התפילות והתחנונים בראש השנה לקבל על עצמנו עול מלכות שמיים, אנחנו מעוררים כביכול אצל הקדוש ברוך הוא את הרצון ואת התענוג להיות מלך. והבעל שם טוב עוד מוסיף יותר על זה שבליל ראש השנה, או לפעמים כתוב בערב ראש השנה, הזמן שנכנס, כשנכנס היום, היום הקדוש של ראש השנה, הקדוש ברוך הוא כביכול אומר אני לא רוצה להיות יותר מלך. כביכול יש, בלשון הקבלה זה נקרא הסתלקות. כביכול הנושא שהמלכות של
10:17 הקדוש ברוך הוא, מלכות של הקדוש ברוך הוא, זה הרי מלכותך מלכות כל עולמים. הקדוש ברוך הוא מלך העולם, ובזכות זה שהקדוש ברוך הוא מלך על העולם זה מקור החיות והקיום, ההתהוות. כל המציאות של העולם קיימת בגלל שהקדוש ברוך הוא המלך. אז מגיע בליל ראש השנה, הקדוש ברוך הוא אומר זהו, המלכות שלי הייתה רק לשנה אחת. מעכשיו אני לא רוצה להיות יותר מלך. הקדוש ברוך הוא רוצה, מחכה ומצפה שיהודי יבקש אותו. יהודי יתחנן אליו, יהודי ירצה שהוא יהיה מלך. כמו שמוסבר, בעצם איך אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא אומר אני לא יותר מלך? אם הקדוש ברוך הוא לא מלך, אז העולם היה צריך להיות אין ואפס. היה צריך שהעולם ייגמר. הרי כל קיום הבריאה זה מכוח המלכות של הקדוש ברוך הוא. מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור. המלכות של הקדוש ברוך הוא זה על כל הבריאה, בכל רגע ורגע. כמו שהבעל שם טוב אומר לנו שהמילים של הקדוש ברוך הוא, "בדבר ה' שמים נעשו ורוח פיו כל צבאם". דבר ה' שמהווה, מחיה ומקיים את הבריאה בכל, אז זה בכל רגע ורגע. וברגע שהקדוש ברוך הוא מפסיק לברוא, להחיות, אין יותר עולם. אז אם בליל ראש השנה מסתלקת המלכות של הקדוש ברוך הוא, העולם היה צריך לחזור חס ושלום לתוהו ובוהו, לאין ואפס. התשובה היא שה-- יש במשהו-- בליל ראש השנה ההסתלקות זה לא בדיבור, בהתהוות, בפועל, בבריאה עצמה. ההסתלקות זה בהרצון והעונג. מה שמסתלק כביכול זה הפנימיות של המלכות, התענוג שבמלוכה. יש-- אדמו"ר הזקן מסביר לנו בצורה נפלאה ההבדל בין מלוכה לממשלה. יש מלך ויש מושל. מלך זה ברצון. ממשלה יכול להיות גם בעל כורח.
12:20 וכוח. מושל, מושל יכול להיות גם על בעלי חיים. מושל יכול להיות גם עם אנשים לא מעוניינים, אבל הוא לוקח את הממשלה ומחזיק אותה בכוח, ברצון או שלא ברצון. זה סוג אחר של יחס. מלוכה, אנחנו אומרים בתפילה, ומלכותו ברצון קיבלו עליהם. להיות מלך צריך להיות שהעם יתמסר אל המלך בהתבטלות מוחלטת, וזה מעורר אצל המלך את הרצון והעונג להיות מלך. אז אנחנו אומרים שבליל ראש השנה ההסתלקות זה ברצון והעונג. החיצוניות של המלכות נשארת אבל הפנימיות נעלמת. האדמו"ר הזקן נותן על זה משל כמו בן אדם שעושה משהו בלי רצון, בלי חשק, בלי תענוג. אז הוא ממשיך לעשות. עייף, נרדם, אבל עשייה קיימת. עשייה חיצונית, עשייה בלי שום עונג, בלי שום חשק. בראש השנה יהודים בתפילות אנחנו רוצים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא על ידי התפילה של ראש השנה, על ידי העבודה הפנימית שיהודי מוסר את עצמו לקבל עליו עול מלכות שמיים ברצון ובתענוג שהקדוש ברוך הוא יבחר בנו, יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה. לעורר את האהבה, לעורר את הרצון, לעורר את העונג שהקדוש ברוך הוא יבחר להיות מלך מתוך רצון ועונג, וכשהמלוכה מגיעה מהמקום הזה, זה התגלות המלוכה באופן פנימי, התגלות המלוכה באופן גלוי, ואז ההתגלות המלוכה של הקדוש ברוך הוא בעולם זה באופן שאנחנו רואים באופן גלוי את התגל-- את, את, את, את, את היופי, את הבורא בתוך הבריאה, את היופי של הקדוש ברוך הוא בתוך הבריאה, רואים את ההתגלות האלוקית של החסד, של הקדוש ברוך הוא שמשפיע לנו שנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל, לכל המצטרך בצורה הכי נפלאה ועשירה בטוב הנראה והנגלה, ואת זה אנחנו רוצים לפעול על ידי העבודה
14:17 שלנו בראש השנה. בעצם זה מה שאנחנו אומרים בכל העמידות, בכל תפילת העמידה שאומרים ב-- כל התפילות של, של ראש השנה. מלוך על העולם בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. זאת אומרת אנחנו מבקשים, וזה בעצם המהות של התפילה שיהודי מתחנן מפנימיות הלב בראש השנה פעם אחר פעם, שהמלוכה של הקדוש ברוך הוא תהיה בכבודך, ביקרך, בהדר גאון עוזך, עם כל היופי, עם כל השלמות, עם כל הפאר, עם כל הגדלות, וזה יתבטא בזה שהעולם יכיר בבורא. וידע כל פעול אומר האר"י, על פעול הכוונה הנבראים הכי מגושמים של העולם, העשייה הדומם, הצומח והחי והמדבר, גם אומות העולם. כל אשר נשמה באפו. שכל הבריאה תכיר ותגיד בפה מלא ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. המלכות של הקדוש ברוך הוא בשיא הגדלות, בשיא הגילוי, בשיא האור. את זה יהודי רוצה לפעול בראש השנה, ולכן מכיוון שזוהי העבודה של ראש השנה וזה בעצם הכוונה הפנימית של תקיעת שופר, כמו שמוסבר בטעמי תקיעת שופר מרבינו סעדיה גאון. כידוע שרבינו סעדיה גאון מסביר עשרה טעמים לתקיעת שופר, והטעם הראשון והעיקרי זה הכתרת המלך. בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'. כשמכתירים את המלך תוקעים בשופר, כשאנחנו מוצאים בתנ"ך בכמה הכתרות שהיו שעשו את זה עם שופר. השופר מבטא את ההכתרה. כשהיהודי בראש השנה מגיע בתפילות ובתקיעת שופר, ואנחנו עומדים פנים אל פנים מול מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, מכתירים את הקדוש ברוך הוא למלך, אומר אדמו"ר הריי"צ
16:26 במאמרים שלו. הכתרת המלך זה בהתבטלות עצומה ובשמחה גדולה. זה חיבור של שני דברים שבאים ביחד, שתי רגשות נפלאות שהם בדרך כלל לא עובדים ביחד. אבל זה בעצם המהות של הכתרת המלך. התבטלות עצומה מצד אחד, ושמחה גדולה על זה שזכינו לכזה מלך ושזכינו להיות עבדי המלך. אשרי העם יודעי תרועה. אומר הבעל שם טוב אשרי העם יודעי תרועה שהם יודעים להמליך את הקדוש ברוך הוא בתקיעת שופר, מתוך שמחה גדולה ביותר מזה שזכו להיות עבדי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אז בראש השנה זה בעצם הנקודה הפנימית. קבלת עול מלכות שמיים מתוך עונג, מתוך שמחה ומתוך הרחבה. ההתבטלות העצומה יחד עם השמחה הגדולה מזה שזכינו לקבל עול מלכות שמיים. מכיוון שכך, אז בעצם זה המהות של התשובה של ראש השנה. זה בעצם עומק העניין של תשובה, כפי שדיברנו גם כן בשיעורים קודמים. ביסוד המושג אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא באיגרת התשובה המהות של תשובה זה קבלת עול מלכות שמיים. בעצם במהות של התשובה נמצא העומק של יהודי עומד לפני המלך הקדוש ברוך הוא ואומר אני שלך. ההתמסרות המוחלטת. זה בעצם היסוד, ולכן התשובה היא מתוך שמחה גדולה. כמו שאמרנו, השמחה הגדולה מזה שיש לנו מלך כזה גדול ושאנחנו מקבלים את עול מלכותו והוא מקבל אותנו. בעצם אנחנו אומרים את זה בקריאת התורה שקוראים לפני ראש השנה תמיד. זה נפלא שקריאת התורה שקוראים בפרשת ניצבים לפני ראש השנה מדובר ממש על הנושא הזה, כי הוא ידוע מה שהבעל שם טוב אמר שברכת החודש של חודש תשרי, שאנחנו יודעים שלא מברכים את החודש אחרי קריאת התורה כמו כל חודש, וגם בזה מוסבר תמיד שזה כדי לערבב את השטן. אבל הבעל
18:35 הבעל שם טוב אומר שהסיבה האמיתית למה אנחנו לא מברכים את החודש תשרי היא כי הקדוש ברוך הוא בעצמו מברך אותו. ומהי ברכתו של הקדוש ברוך הוא? אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם. הברכה של הקדוש ברוך הוא היא שאנחנו כולנו ניצבים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ניצבים, עומדים חזקים, קיימים בדין, כמו שהוא אומר. ומה כתוב בהמשך? למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלוקים. אומר הבעל שם טוב: היום זה ראש השנה. יש לזה מקור בזוהר. היום, למרות שהפסוק מדבר על ז' אדר, משה רבינו מדבר לבני ישראל ביום ההסתלקות שלו, אבל בזוהר מוסבר שגם כן יש פה רמזים בפסוקים האלה שאנחנו תמיד קוראים אותם בתקופה הזאת, שסמוך לראש השנה, שהמילה היום בפרשת ניצבים מרמזת על ראש השנה. זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון. אז אתם ניצבים היום, ביום של ראש השנה. עם ישראל ניצבים ועומדים וזוכים בדין. ומה המטרה של ראש השנה? להברכה בברית, זו הברית. הברית שהקדוש ברוך הוא כורת עם עם ישראל להיות להם כאחד. ומה הביטוי של הברית של ראש השנה? למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלוקים. הקדוש ברוך הוא מרים אותנו ועושה אותנו לעם שלו. עם מלשון עמו, להיות ה' אלוקיו עמו בתורת מלך, בו אנחנו יחד עם המלך והמלך יחד איתנו. לו לעם והוא יהיה לך לאלוקים. זה בעצם הדבר הנפלא של ראש השנה. ומכיוון שכך, לכן זה מסביר לנו בעומק יותר למה לא מזכירים חטאים ועוונות בראש השנה. אתה יודע למה לא מזכירים חטאים ועוונות בראש השנה? כי כשעומדים פנים אל פנים מול המלך, אין מקום להזכרת חטאים ועוונות. אין מקום עכשיו לחשוב
20:31 על הפרטים ולהצטער על הפרטים, להתמרמר על הפרטים ולהיכנס מה היה לא בסדר ולהתחיל לחשוב על הפרטים. להפך, במהות התשובה נמצאת הנקודה הפנימית. בראש השנה יהודי עומד, מעמיד את עצמו פנים אל פנים מול הקדוש ברוך הוא, ובהכתרת המלך, בהתבטלות העצומה הזאת של יראת בושת, יראת הרוממות, שזה בעצם המהות של ימים נוראים. לא נוראים של פחד. מה הולך להיות השנה? פחד של עונש, פחד רחמנא ליצלן, פחדים של דברים גשמיים. להפך, היראה האמיתית של ראש השנה זה יראת בושת, יראת הרוממות, שיהודי עומד פנים אל פנים מול הרוממות והגדלות של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וכשעומדים מול המלך ויש לנו את הזכות להכתיר את המלך, אז יש פה יראה והתבטלות עצומה, ויחד עם זה שמחה גדולה. השמחה הנפלאה שזכינו, שיש לנו מלך גדול ושאנחנו העם של המלך הגדול הזה. והכתרת המלך בגלל ההתבטלות הגדולה הזאת, ויחד עם השמחה הזאת, לא נותנת מקום להזכיר נושאים שקשורים עם חטאים ועוונות ופשעים. כמובן שאחרי ההכתרה הזאת, אחרי ראש השנה, כשאנחנו זכינו והכתרנו את הקדוש ברוך הוא למלך, הוא קיבל את ההכתרה הזאת ועברנו את ימי ראש השנה, אז בעצם מתחילים עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, שזה הזמנים של הסליחות והתיקונים של הפרטים שצריכים לתקן אותם במשך השנה, וזה בעצם ההמשך. השבעה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ויש את יום הכיפורים עצמו שאומרים על חטא כמה פעמים, כי אחרי ההתמסרות אל המלך אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משפרים את ההתנהגות, לנקות ולכפר על כל הדברים של העבר ולהתחיל תקופה חדשה, קשר חדש ושנה חדשה נקייה ובהירה. אז זה בעצם המהות של התשובה שאנחנו אמורים לעבוד, לעבוד בימים האלה. אני זכיתי
22:39 להיות בהתוועדות של הרבי. זה היה בשנת תשמ"ח, בימי ראש השנה, ואני זוכר שהרבי דיבר אז מאמר חסידות על הפסוק שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'. מאמר קצר ועמוק שהרבי אז דיבר וזכיתי אז לשמוע מפי קודשו. הוא דיבר אז ביחס לנושא של התשובה. שיר המעלות ממעמקים. אנחנו מתחילים בראש השנה. הוא הסביר: ממעמקים, התשובה שמגיעה מהעומק לפנים מעומק. ממעמקים זה עומק הלב. פעמיים עומק, לפנים מעומק, העומק של העומק. כמו שמובא בחסידות שיש בעומק הלב, יש, יש, יש את העומק ויש את העומק לפנים מעומק. יש את החיה, יש את היחידה, שזה העומק הכי נפלא, הכי עמוק שיש אצל יהודי, ויש גם את המעמקים שלמעלה, העומק שלפנים מעומק של הקדוש ברוך הוא כביכול. ובראש השנה זה זמן התשובה. אחר כך זה מתפשט על כל עשרת ימי תשובה. התשובה מעומק לפנים מעומק. הרבי אז דיבר. יש פרטי התשובה ויש מהות התשובה. פרטי התשובה זה לתקן פרט אחרי פרט אחרי פרט. מהות התשובה זה הדילוג, הקפיצה מן הקצה אל הקצה שיהודי מעמיד את עצמו במצב אחר. להעמיד את עצמי, זה מה שקורה בראש השנה. יהודי מעמיד את עצמו, מדלג, קופץ, יוצא מהמקום הקודם. אני מעמיד את עצמי פנים אל פנים מול המלך ואז אני מכריז: אבינו מלכנו. אין לנו מלך, שום דבר אחר, שום מלך אחר, שום מישהו, שום יצר שמשתלט עלינו, אלא אתה. אתה המלך היחיד שלנו. מוסרים את עצמנו למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, והוא כביכול מוסר את עצמו אלינו לתת לנו שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, שנזכה לקבל עול מלכות שמיים מתוך שמחה, מתוך הרחבה, מתוך עונג, שיהיה לכל אחד ואחד מאיתנו שנה טובה ומבורכת. כתיבה וחתימה
24:39 טובה, שנה טובה ומתוקה, שנת תשפ"ו עם כל הפירושים וראשי התיבות והגימטריאות שאנחנו נזכה לשמוע. העיקר זה בצורה הכי מוחשית וגלויה, גאולה שלמה על ידי משיח צדקנו, אמן.