איך לטפל בהתמכרויות? | 5 עצות מעשיות מספר התניא

00:00 אחד מהאתגרים שהעולם מתמודד היום מאוד זה כל מה שקשור עם הנושא של רפואת הנפש. בקשר לרפואת הגוף, שהקדוש ברוך הוא ייתן לכל אחד ואחד שכולנו נהיה בריאים ושלמים גם בגוף וגם בנפש. אבל בקשר לרפואת הגוף, אז ברוך השם יש התפתחות גדולה מאוד בכל הנושאים של רפואה. גם בקשר לרפואת הנפש, יש לאחרונה התפתחות גדולה מאוד בכל מה שקשור עם חוכמת הנפש, עם בריאות הנפש וכל מיני סוגים. אנחנו מוצאים, אנחנו עדים דווקא בזמן האחרון, בשנים האחרונות, בדורות האחרונים, בתקופה האחרונה במיוחד, שיש הרבה מאוד אתגרים במה ש... כל מה שקשור עם תורת הנפש, עם בריאות הנפש. יש הרבה סבל מכל הסוגים, אתגרים שקשורים עם מתחים, עם חרדות, עם התמכרויות. רואים את זה דווקא בתקופה שלנו, בדור שלנו, בגלל התפתחויות בטכנולוגיה, התפתחויות בעולם, וכולם יודעים מכולם. אז זה דווקא ידע שיש מעל ומעבר. פיתח הרבה סוגים, מה שנקרא אתגרים או מחלות הנפש שצריכים טיפול. ויש היום ברוך השם הרבה דרכי טיפול מכל הסוגים. אנחנו היום רוצים לדבר את הנקודות של בריאות הנפש לפי ספר התניא. אדמו"ר הזקן, ספר התניא, כמובן זה ספר של עבודת השם. אדמו"ר הזקן כותב בהקדמת התניא, בשער התניא, הספר שלו בא להסביר איך יהודי צריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. אבל יחד עם זה ספר התניא נותן לנו כל מיני עצות נפלאות ביותר שהם פשוט עוזרים לבן אדם להיות יותר בריא בצורה נפשית, בבריאות הנפש. עד כדי כך שאצל חסידים בדורות הקודמים אפילו היה פתגם שספר התניא הוא בחינת ספר הרפואות. אדמו"ר הריי"צ מספר גם כן במכתביו שכשהאדמו"ר הזקן בא להדפיס את התניא, אז הוא ביקש הסכמה

02:31 על הספר משני צדיקים. שני חבריו תלמידי המגיד ממזריטש. אחד מהם היה רבי זושא מאניפולי ואחד מהם היה רבי יהודה לייב הכהן. אז אחד מהם אמר, כשהוא הסתכל על התניא, קרא בו, עיין בו לפני שכתב את ההסכמה, אז הוא ביטא שהתניא זה ספר של קטורת לנפש ולרוח. כלומר, שהתניא הוא ספר של רפואה, קטורת. הביטוי של קטורת זה ביטוי שמושאל בגלל שבתורה, ספר הזוהר במיוחד, מדובר שהקטורת עוזר לרפא את כל מיני מגיפות. בתקופות שהיו מגיפות אז השתמשו עם הקטורת. בתורה יש את הסיפור בפרשת קורח, כשהשתמשו עם הקטורת כדי להפסיק את המגיפה. יש גם בזוהר סיפור שקראו פרשת הקטורת ועם זה גמרו כל מיני מגיפות, ריפאו כל מיני דברים כאלה. אז גם כן התניא זה בחינת קטורת. כלומר, זה סוג של לימוד התניא והעצות שהתניא נותן ירפא את המחלות, את המגיפות שיהיו לפני ביאת המשיח. כלומר, הוא הסביר שלפני ביאת המשיח הולך להיות תקופות של הרבה אתגרים, במיוחד בתורת הנפש, אתגרים של מחלות בנפש וברוח, וספר התניא הוא נותן תשובה, נותן עצה בדברים האלה. רבי זושא מאניפולי, אומרים, הוא דיבר על התניא בתור ספר של גאולה. הוא אמר שעם ספר התניא נצא מהגלות. ספר התניא עוזר לנו להתכונן לגאולה. אז אם אנחנו נחזור לנושא של אתגרים בנפש, שאנחנו בדור שלנו כל כך המון נושאים, כל כך הרבה נושאים שאנחנו יודעים שצריכים לטפל בהם וכולי, אז בוא נראה איך אנחנו יכולים מספר התניא לקחת עצות מאוד פרקטיות. אם ניקח למשל לדוגמה, היום אנחנו נדבר במיוחד על הנושא של התמכרות. נושא שזה אחד מהנושאים היותר מרכזיים. אנחנו רואים את זה בנוער, בדור הצעיר באופן מיוחד ביותר, שסובל מאוד מהנושא של

04:51 התמכרויות. התמכרות פירושו שהבן אדם נהיה כל כך עסוק בדבר מסוים, עד כדי כך שזה מוציא ממנו את השליטה. הוא מרגיש שאין לו שליטה על עצמו. הוא עושה את הדבר. הוא יודע שהדבר הזה זה הרסני. זה דבר לא טוב, זה לא בריא. זה לא טוב בשביל הגוף, בשביל הנפש, והוא ממשיך ליפול בזה עוד הפעם ועוד הפעם, להסתבך בזה. עכשיו אני רוצה להדגיש שכשמדברים על התמכרויות, אפשר לחשוב שמדובר על משהו קיצוני. מה אני שייך להתמכרויות? אנשים רגילים לחשוב שהתמכרות פירושו שהבן אדם מכור לנושאים מאוד חמורים, התמכרות לאלכוהול, התמכרות לסמים וכיוצא בזה, כשמדובר על התמכרויות קשות ביותר. אבל האמת היא שיש הרבה סוגים של התמכרויות שהן גם לכאורה קלות יותר, אבל כל אחד יודע שיש דברים מסוימים ששם אני מנסה ומנסה ומנסה ואני עוד הפעם נופל שם שוב ושוב. במיוחד בדור שלנו, כשיש את כל הנושא של הטכנולוגיה, אז יש הרבה סוגים של התמכרויות שקרו לנו בגלל הטכנולוגיה. לשרוף שעות על דברים מיותרים, להיכנס לאתרים שאנחנו יודעים שהם לא בריאים נפשית, לא בריאים לנפש, לא בריאים לנשמה, עד לדברים אסורים, דברים חמורים, דברים שהורסים אותנו מכל הבחינות וכיוצא בזה. הדברים הם ידועים ומפורסמים. כמובן שיש הרבה סוגים של טיפולים ודרכי טיפול, גם נפשי, גם פסיכולוגי, גם גופני, גם תרופתי. איך מטפלים בכל מיני התמכרויות? מה שאנחנו נצביע היום זה על כמה נקודות חשובות מאוד שיכולים פשוט להציל את הנפש, אם אנחנו ניקח את זה ברצינות. מדברי ספר התניא... מדברי התניא אפשר לדבר הרבה על זה, אבל אני אגע לכל הפחות בנקודות. היום אנחנו נדבר על אולי איזה חמישה... חמש נקודות מתוך ספר התניא, שאם אנחנו נתבונן בזה,

07:06 זה יכול לתת לנו הרבה כוח, ויכול לתת לנו גם כן את הגבורה לצאת מההתמכרות. כי אחד מהדברים שכולנו שואלים: האם באמת אפשר לצאת מזה? הבן אדם, כשהוא מגיע לרגע שהוא שם לב שהוא שקוע, מכור, לא מצליח להשתחרר, אז הוא מגיע למסקנה שגמרנו. גמרנו פירושו זהו, אני בן אדם שאין לי תקווה. אני בן אדם לא יכול. את זה אני לא יכול לתקן. אני לא יכול לצאת מזה. זה נגמר הסיפור. אני מלוכלך, אני גס, אני ירוד וכולי. וכל מיני רגשות שיוצאות מזה בדימוי העצמי וכיוצא בזה. והשאלה היא האם באמת אני יכול? אני לא יכול. אפשר לקום מהתמכרות? איך אפשר? מה עם העצות? אז כאן ניקח כמה נקודות. נקודה מספר אחד שאנחנו לומדים מספר התניא, הבשורה הטובה שהאדמו"ר הזקן נותן לנו זה שהמהות שלנו היא בריאה והיא תמיד תהיה בריאה. המהות העצמית שיש לכל אחד ואחד, כמו בלשון התניא, כל יהודי הוא חלק אלוק ממעל ממש. זה המהות האמיתית שלנו. יש לך נשמה, יש לך ניצוץ. הניצוץ הזה אף פעם לא ברח ממך ולא יברח ממך. הניצוץ הזה זה החלק הכי עמוק, הכי פנימי, הכי אמיתי והכי טהור, והוא תמיד טהור. זאת אומרת, הידיעה שיש נקודה בריאה בתוכנו, הבריאות שלה היא בריאות נצחית ועצמותית שהיא לא תשתנה אף פעם. זה אמור לתת לנו כוח עצום שנדע שתמיד יש דרך לצאת. יש דרך להתגבר. יש לך את הכוח. אתה אף פעם לא הופך להיות לבן אדם מאוס, כי בעצם אתה בן אדם טהור, קדוש, חלק אלוק ממעל, ולכן גם כן יש לך את הכוח להתגבר. ומזה מגיעה הנקודה השנייה: כשבן אדם בא ואומר, אני לא יכול להפסיק עם זה,

09:33 אני לא יכול לצאת מזה, אני חייב, אני מוכרח. ברגע שאני יודע מה המהות האמיתית שלי, אז הבן אדם מגיע למסקנה: בפירוש אני כן יכול. אחד מהדברים שהאדמו"ר הזקן מלמד אותנו בספר התניא: יהודי, יש רק דבר אחד שיהודי לא יכול באמת. דבר אחד ויחיד שיהודי באמת לא יכול. יהודי לא יכול להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, ויהודי לא יכול להתנתק מהקדוש ברוך הוא. למה? כי זה האני העצמי שלי, מהאני העצמי שלי אתה לא יכול להתנתק, והאני שלי זה שאני יהודי ושאני חלק אלוק ממעל ממש. זה העצם, זה המהות. זה הנקודה הכי עמוקה שלי. כל השאר זה דברים שאני רוצה. אני אוהב, אני נמשך ומאוד נמשך ומאוד קשור ומאוד מחובר. אבל זה לא האני. ואם זה לא האני, זה דבר נוסף. זה מכסה. זה משהו נוסף. זה לבוש, זה לא אתה. ואם זה לא אתה, אז אתה יכול. זה נקודה בסיסית ומהותית שהאדמו"ר הזקן אומר לנו. אנחנו בפירוש יכולים להתגבר על כל הרצונות, על כל התאוות, כי הרצונות האלה, התאוות האלו, המשיכות, הדחיפות, הדחף, כל זה, זה דבר נוסף עליי. זה מכסה. זה לא אני. האני זה היהודי שלי. ברגע שאני יודע שהאני זה רק היהודי שלי, אז אני יודע שיש לי כוח. זה נותן לך את כל התוקף של: אני בעצם, במהותי, אני בן אדם בריא, ולכן בעזרת השם אני אוכל להתגבר. הרע שבי, הלכלוך, זה לא אני, זה דבר נוסף. צריכים לנקות את זה. זה נקודה ראשונה. נקודה שנייה אומר לנו האדמו"ר הזקן, חשובה ביותר בתהליך של הריפוי: לא לרמות את עצמנו. זה הצד השני של התמונה. לפעמים בן אדם יכול לחיות בסוג של שקר, רמאות.

11:54 הכל טוב, הכל בסדר. לא קרה כלום. בסדר, נכשלתי. אני מוחק את זה ואני עדיין בסדר. בן אדם נורמלי, ואז הבן אדם מכסה: על כל פשעים תכסה אהבה. אז כאן מגיע הצד השני של המטבע. האדמו"ר הזקן מלמד אותנו בתניא שיהודי לא מרמה את עצמו. בן אדם צריך להכיר את המציאות האמיתית ולהודות ולדעת שברגע שאני עושה את הדבר שאני יודע שהקדוש ברוך הוא לא רוצה את זה, דבר שהתורה אוסרת, אז אני מתנתק, אני נפרד. אני גורם לעצמי ניתוק ואני לא רוצה את זה, כי אני יהודי ויהודי לא רוצה ולא יכול להיות נפרד. מה שקורה זה כמו שאמרנו קודם, זה רוח שטות. יש איזה רוח של שטות. יש איזה טמטום שהיצר שם עלינו ומנסה לרמות אותנו. אבל אני לא רוצה להיות טיפש, אני לא רוצה להיות מטומטם. בלשון האדמו"ר הזקן בתניא הוא אומר: ואני לא רוצה להיות שוטה כמוהו לכפור את האמת. בן אדם צריך להיות מודע לאמת הפנימית שלו. ברגע שאני מודע לאמת הפנימית שאני יהודי וזה המהות האמיתית שלי, ובתור יהודי אני רוצה להיות קשור לקדוש ברוך הוא, אני אוהב את הקדוש ברוך הוא, זה המציאות האמיתית. זה אני לא אמור לבנות את זה. זה לא אני לא אמור לחפש את זה. זה האני בעצמי, זה האמת שלי. ובגלל האמת הזאת אני באמת לא רוצה להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, לא רוצה להתנתק. ואני מודע שהדברים האלה הם דברים שהם בהכרח רוצים לנתק אותי מהקדוש ברוך הוא. לדעת את האמת. ברגע שאדם יודע את האמת והוא אומר: אני לא רוצה להיות שוטה, אני לא רוצה להיות טיפש, לתת לרוח השטות להשתלט עליי. זה עצמו נותן את הכוח. למה?

14:00 כמו שאדמו"ר הזקן מסביר, יש לכל בן אדם כוח. בן אדם, יש לו כוח בנפש. הכוח בנפש זה כוח להתגבר על הרצונות שלי. יש לבן אדם כוח לשלוט על המחשבה, על הדיבור, על המעשה שלו. הכוח הזה נובע מאיפה? דבר ראשון, כמו שאמרנו, כי הנשמה היא יותר חזקה, הנשמה היא חלק אלוקא ממעל. החלק האלוקא שלי זה הדבר הכי חזק שיש. זה, זה הקדוש ברוך הוא. זה כוח אלוקי, כוח אלוקי זה כוח אינסופי. אז כשבן אדם בא ואומר אני לא יכול, זה שקר. מה זאת אומרת אני לא יכול? הרי יש לך כוח אלוקי אינסופי. אתה באמת, הגבורה שלך היא גבורה אלוקית. החלק ההרסני שבך, החלק המלוכלך, החלק הגס, היצר, זה לא האני שלך. הוא גם דבר לא אמיתי ובמילא אין לו כוח אמיתי. בספר התניא אדמו"ר הזקן מדמה את הרע, את היצר הרע, את הנפש הבהמית. הוא אומר זה כמו סוג של בלון שמתנפח. הקליפה בלשון התניא, הרע, הטומאה, קליפה. זה לא דבר אמיתי. זה סוג של בלון מלא רוח שעושה את עצמו, מנפח את עצמו ונותן לעצמו להרגיש כמו משהו גדול. כי באמת כל המציאות הזאת, הקדוש ברוך הוא, כדי לנסות את האדם, כדי לנסות את הכוחות, לגלות את הכוחות הנפלאים שבנו, אז הוא שם את הדבר הזה שבן אדם כביכול יפגוש את הניסיון הזה, ופתאום הוא מרגיש שיש משהו מאוד קשה. אבל אם הוא יודע את האמת שהדבר הזה זה לא אמיתי, זה רק דמיון, זה רוח שטות, זה לא האני שלי. האני שלי זה חלק אלוקא ממעל, זה חלק אלוקא. זאת אומרת שיש פה כוח אינסופי, כוח אלוקי. אז ברור שהכוח האלוקי, שזה האני

16:06 בעצמי, זה הרבה יותר חזק מהכוח הזה, שזה רק דמיון. ברגע שאני מגלה את זה, אז יש לי את היכולת לשבור את הקליפה הזאת ולפרוץ, לגלות את הכוח האלוקי שלי ולהתגבר על הכוח ההרסני שרוצה להרוס אותי ולהכניס אותי לכל הדברים הלא טובים. אז ממילא נקודה מספר אחד, להכיר במהות האמיתית שלי, שזה הכוח העצמותי להתגבר על הכל, הכוח. דבר שני, לא לרמות את עצמי ולהבין מה זה הרוח שטות הזאת שרוצה לנתק אותי מהאמת. ולכן יש לי את הכוח להתגבר, כי זה הרבה יותר חזק. ומזה נובע, אדמו"ר הזקן נותן לנו כמה עצות פרקטיות גם כן בתהליך. מה שקורה זה שבן אדם לפעמים אומר אני לא יכול, הנה אני נפלתי עוד הפעם. אז אחד הדברים שאדמו"ר הזקן אומר לנו זה לייקר כל מעשה, לייקר כל פעולה. בן אדם לא צריך לחפש את השלמות. לפעמים הבעיה שלנו זה שאנחנו מחפשים כבר שזה ייגמר. ייגמר, שהכל יהיה טוב. אין לי כבר את ההתמכרות. אני אדם בריא, אני טוב, אני בסדר, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. כולנו רוצים חופש לחיות במנוחת הנפש. אז אדמו"ר הזקן בא בתניא ואומר לנו, אדוני, דבר ראשון אתה אף פעם לא תגמור עם זה. אל תשקר לעצמך, ואתה לא אמור לגמור עם זה. זה לא בעיה. לא רק שזה לא בעיה, להפך, לכך נבראת. תדע לך שהקדוש ברוך הוא ברא אותך באופן כזה. זה לא אשמה שלך. הקדוש ברוך הוא ברא אותך עם נפש אלוקית, חלק אלוקא ממעל ממש, והוא גם ברא אותך עם גוף, עם נפש בהמית. ויש פה מטרה. יש פה מלחמה. המלחמה זה המטרה. הקדוש ברוך הוא רוצה שהבן אדם יילחם, ויש

18:30 לקדוש ברוך הוא נחת רוח, תענוג לא נורמלי, עונג מכל רגע ורגע כשיהודי מנצח את היצר. לא שאין לו יצר, בפירוש יש לו. יש לו יצר, יש לו דחפים, דחפים שליליים. אבל כל פעם שאני עומד חזק ומתגבר על הדחף שלי ואני מנצח את זה, אני גורם נחת רוח עצום אצל הקדוש ברוך הוא. אדמו"ר הזקן מביא מהזוהר, הזוהר בפרשת תרומה, הזוהר אומר: "כד אתכפיא סטרא אחרא". כל פעם שבן אדם כופה את הרצונות שלו, כל אתכפיא, כל פעם שאתה כופה, שומר על עצמך, שולט על הדחפים שלך ומתגבר אפילו על מחשבה אחת שלילית שרצית לחשוב ולא חשבת, על דיבור אחד שלילי שרצית לדבר ולא דיברת, על מעשה אחד שלילי. כל אתכפיא גורמת נחת רוח עצום למעלה. "כד אתכפיא סטרא אחרא", אומר הזוהר, מתגלה האור אין סוף של הקדוש ברוך הוא בכל העולמות. יותר מכל מצווה אחרת, יותר מכל דבר אחר. כשבן אדם מצליח להתגבר על היצר שלו בדבר מסוים, להעריך, לייקר כל פעם. בן אדם לא צריך לחפש להיות שלם, הוא צריך לייקר את הרגע. היום ניצחתי, היום עמדתי עוד יום, עוד יום, עוד מעשה, עוד מעשה. ולדעת לשמוח, לחגוג כל פעולה כזאת, כל אתכפיא. וכל ימיו, אל תנסה לברוח מזה. אל תנסה לרמות את עצמך ולהגיד אני כבר נקי, אני כבר בסדר. כי הרבה פעמים מה שקורה בהתמכרות זה, זה גם ברגע שאדם אומר אני כבר בסדר, אני כבר נקי, ואז הוא נופל ונכשל כי הוא מפסיק לשמור על עצמו. אז אדמו"ר הזקן אומר לנו בתניא, אל תחשוב, אתה לא במדרגת צדיק. אל תתגאה בעצמך לחשוב שאתה במדרגת צדיק והגעת לרגע שהכל טוב, לא? הבינוני, שזה אחד

20:56 מהדברים העיקריים שהתניא מדבר, הוא בן אדם שהוא כל החיים שלו בתהליך של ריפוי. כל החיים שלו הוא במלחמה. תמיד נמצא שמה הדבר הזה ההרסני שרוצה להפיל אותנו. זה נמצא בנו לא בגלל שיש פה איזשהו רצון להפיל אותנו, כמו שיש כאלה שחושבים. להפך, הסיבה האמיתית, כמו שגם מביא התניא, מביא בספר הזוהר, זה כי הקדוש ברוך הוא מאמין בכוחות שלנו. הקדוש ברוך הוא יודע שאנחנו יכולים, והוא יודע שברגע שאנחנו מתגברים על עצמנו, אנחנו נהיים יותר חזקים. זה מגלה את החוזק הנפשי. הבן מלך שאביו מנסה אותו בניסיונות כי האבא יודע את הכוחות הנפלאים שטמונים בתוך הבן מלך. ודווקא כשיש ניסיונות והבן מלך עומד בהם, מתגלים הכוחות העצומים הטמונים בבן המלך. זו הסיבה שיש את הקשיים האלה, את המלחמה הזאת, כי כל פעם שאנחנו עומדים בניסיון ומתגברים, מתגלים כוחות יותר נפלאים בנו. הקדושה שבנו יוצאת החוצה ופורצת וצומחת וגודלת, ויחד עם זה האור האלוקי, כמו שאמרנו, האין סופי שמתגלה בעולם על ידי כל כפייה. זה הדבר הנפלא ובשביל זה אנחנו חיים. וכאן מגיעה עוד נקודה אחת שאדמו"ר הזקן מלמד אותנו, שזה לא להיכנס לוויכוחים. הרבה פעמים אנחנו מבזבזים אנרגיות ונופלים בפח כי מתחילים להתווכח. אתה מתחיל להיכנס לכל מיני הסברים ופילוסופיות, למה הדבר הזה אסור ומה לא טוב בזה, ואיך שזה דבר שלא עושה לי טוב, ואתה מתחיל לקרוא ספרים ולהתבונן ולחשוב, ובסוף אתה מתלכלך. המתאבק עם מנוול מתנוול. עצם ההתאבקות עם המנוול זה עצמו מלכלך אותי. אומר אדמו"ר הזקן: לא, הדרך זה לא לחשוב התבוננות, פילוסופיות, להתעמק ולנסות לראות למה זה הגיע אליי ואיפה זה הגיע, ולחפש כל מיני, לחפור בתוך עצמך מה השורש של

23:12 הבעיה, מה השורש של... למה אני בא לכל מיני דברים כאלה, כי זה שמה אתה כל הזמן חוזר ללכלוך. הדרך היא אור. הדרך היא תמשיך הלאה, תהיה חזק, תתגבר, תבין שיש פה מלחמה. ברגע שאתה מתחיל להתפלל, אתה מתחיל ללמוד, מתחיל לעשות את הדברים הטובים, אז הצד השני גם כן קם. זה לא בעיה. זה שיש לך מחשבות בתפילה, מחשבות לא טובות, או זה שאתה רוצה להתחיל ללמוד, פתאום נופלים לך כל מיני, אה, קשיים וכל מיני ניסיונות, זה לא בגלל שמשהו לא בסדר אצלך. לא, זה החיים עצמם. מלחמה זה מלחמה. יש יצר טוב, יצר רע. כל זמן שהיצר טוב ישן, היצר הרע גם ישן, אין לו בעיות. ברגע שאדם מתעורר בתשובה, מתעורר לעשות מעשים, אז גם הצד השני מתעורר. אז הדרך היא לא להתחשב איתו. הדרך הרגילה והבריאה היא להמשיך הלאה. להמשיך בתוקף, ביתר שאת וביתר עוז, להתפלל עם יותר חיות, עם יותר התלהבות, ואז אחרי כמה דקות זה יתפוגג. אל תיכנס לחשבונות, אלא להסתער על התפילה, להסתער על הלימוד, לעשות עוד מעשה טוב. להיות כל כך עסוק, כמו שאמר פעם אחד הצדיקים, "אני לא מבקש מהחסידים שלי, מהתלמידים שלי, שלא יהיה להם יצר הרע, לא יהיו להם רצונות לעשות רע. פשוט שלא יהיה להם זמן". להיות כל כך עסוקים באור וטוב, שלא יהיה לך זמן לחשוב ולחטוא וליפול בדברים לא טובים. אז דיברנו כבר ארבע נקודות ועכשיו מגיעים לנקודה החמישית. נקודה נפלאה ביותר שאדמו"ר הזקן אומר בתניא. לפעמים אני מנסה כל זה ואני רואה שזה לא הולך. אני מנסה להתפלל, מנסה ללמוד, מנסה לעשות דברים טובים ושוב היצר רודף אחריי, המחשבות רודפות אחריי, התאוות רודפות אחריי

25:14 ואני מרגיש פשוט שאני הולך להתפוצץ. אני לא יכול. זה פשוט חזק עליי. יש לפעמים רגעים כאלה שאדם מרגיש שזה גובר, זה עובר אותי. מה אז אני עושה? אומר לנו אדמו"ר הזקן דברים נפלאים. סוף פרק כ"ח בתניא. כשאדם מרגיש רגע כזה שיוריד את העיניים, אני אומר במילים שלי, אדמו"ר הזקן אומר, "ישפיל את נפשו לפני השם ויתחנן אליו יתברך במחשבתו". בן אדם צריך לסגור את העיניים ולהתחנן לקדוש ברוך הוא במחשבה ולומר, ריבונו של עולם, תעזור לי, תהיה איתי. אני הבן שלך. שהקדוש ברוך הוא יציל אותי מהמים הזידונים. אתה הרי יכול, אתה הרי הכל יכול. והרי יש לי בנשמה חלק אלוקה, ניצוץ, חלק ממך, אז תהיה איתי פה. "ולמענו יעשה כי חלק ה' עמו". מילים של אדמו"ר הזקן. הקדוש ברוך הוא בוודאי יעזור לנו. אז לפעמים בן אדם צריך פשוט לבקש מהקדוש ברוך הוא, אנא השם, תן לי יד, תעזור לי, והקדוש ברוך הוא עוזר לנו. אז לסיום, חמש נקודות שאנחנו למדנו מספר התניא, נקודות מעשיות שייתנו לנו כוח להתגבר על עצמנו, לקחת את עצמנו בידיים ולהיות חזקים. דבר ראשון, לדעת ולזכור על החלק הבריא, החזק, מקור העוצמה שנמצא בנו באופן תמידי ונצחי, שזה החלק הבריא, שלכן אני אף פעם לא... המצב בלתי הפיך. להפך, תמיד יש לי את הכוח ואני יכול. זה נותן לי את המרץ, נותן לי את התוקף, נותן לי את הגבורה. דבר שני, לדעת את האמת ולא לרמות את עצמנו ולהגיד לעצמי אני לא רוצה להיות שוטה, אני לא רוצה להיות טיפש, אני רוצה באמת להיות מה שאני באמת. לדעת שהקדושה זה האמת שלי. הרע, החושך זה לא אני, זה רק מכסה, ולכן אני

27:52 יכול להתגבר על זה. הנקודה השלישית זה לזכור שזה חיים. זה כל יום. לייקר כל יום של מלחמה, לייקר כל אתכפיא, לייקר כל מעשה ולדעת שכל החיים אני בהתמודדות הזאת וזה הדבר הכי נפלא. זה הנחת רוח הכי גדול שיש לקדוש ברוך הוא, ועם זה אני חי ואני עובד את השם בשמחה ובטוב לבב. לדעת את הכוח הנפלא שיש בכל פעולה ופעולה שלנו. הנקודה הרביעית זה לא להיכנס ל-- לא להיגרר לוויכוחים, לפלפולים ולכל מיני התבוננויות שלא מביאות לשום תועלת, אלא להיות עסוקים, להסיח את הדעת, להתנתק מכל ה... לדעת שברגע שאני עושה אז גם הצד השני מנסה להפריע לי, והתפקיד שלי זה להפך. האור דוחה את החושך. והנקודה החמישית, כשיש צורך לדעת שהקדוש ברוך הוא נמצא איתנו, לדעת לפנות לקדוש ברוך הוא ולהגיד, "ריבונו של עולם, תעזור לי, אנא", והקדוש ברוך הוא נמצא איתנו. ולסיים עם מילה אחת מפרשת השבוע, פרשת בא: "בא אל פרעה". והשאלה המפורסמת: בא אל פרעה. למה בא? לך. הקדוש ברוך הוא מדבר למשה. משה צריך ללכת. מה זה לבוא? כתוב בספרים, לפי הזוהר, שמשה רבנו צריך להיכנס להילחם עם הטומאה. פרעה זה סמל הטומאה, סמל הרוע, סמל החושך. משה רבנו מפחד להתמודד עם החושך הזה, עם הרוע הזה, עם התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו, פרעה, האומר לי יאורי ואני עשיתני. אומר לו הקדוש ברוך הוא: "משה, אין לך מה לפחד. אני איתך. בא, יחד. אנחנו הולכים ביחד". אנחנו צריכים לדעת שאנחנו אף פעם לא לבד. הקדוש ברוך הוא הולך יחד איתנו. הוא הולך איתנו במלחמה הזאת. הידיעה שאנחנו לא לבד והידיעה שאנחנו יכולים תמיד לבקש מהקדוש ברוך הוא, "אנא השם תעזור לי", זה עצמו

30:14 מוציא אותנו מעומק תחת, מעומק הבוץ, מעומק החושך, מרים אותנו לאור הגדול, וזה מה שנותן לנו את הכוח להתרפא מכל המגיפות הרוחניות ולהכין את עצמנו לאור הגדול, האור של הגאולה. דבר ראשון הגאולה הנפשית, הגאולה הפנימית מכל הנושאים שמעיקים עלינו, ואחר כך משמה להגיע לגאולה השלמה, גאולה אמיתית על ידי משיח צדקנו, אמן כן יהי רצון.