בניסן עתידין ליגאל - חודש הגאולה לאור החסידות

00:00 מגיע חודש ניסן, ויחד איתו מגיעה אצל כל אחד מאיתנו התקווה והאמונה שנזכה שחודש ניסן הזה יהיה חודש הגאולה. חודש ניסן הוא חודש עם אווירה של חירות, זמן חירותנו. מגיע חג הפסח, מגיעים ימים שבו אנחנו חיים ונזכרים וחוגגים את הגאולה הראשונה שלנו, ויחד עם זה מתעוררת אצל כולנו התקווה והביטחון והאמונה שנזכה שגם הגאולה האחרונה, הגאולה של ביאת משיח צדקנו, כמו שהנביא אומר, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", שכמו שהיה לנו את הניסים והנפלאות בגאולת מצרים, נזכה גם החודש הזה לחודש של גאולה. וזה בעצם מאמר חז"ל. הגמרא אומרת את זה. הגמרא במסכת ראש השנה, הגמרא כבר אומרת לנו: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". ניסן הייתה הגאולה הראשונה, וגם הגאולה האחרונה תהיה בחודש ניסן. וואו, איזה נפלא! האמת, כשמסתכלים בגמרא רואים שיש בזה שתי דעות. יש דעת רבי אליעזר ויש דעת רבי יהושע. רבי אליעזר אומר: "בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להיגאל". רבי יהושע אומר: "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". מעניין. אז דבר ראשון צריכים להבין מה בדיוק המחלוקת ביניהם. למה רבי אליעזר סובר שלמרות שבניסן נגאלו, אז בתשרי עתידין להיגאל? מה יש בתשרי? נכון, ודאי. תשרי זה חודש מלא חגים, מועדים, אבל פסח זה הזמן של יציאת מצרים. אז מה בדיוק המחלוקת? למה רבי יהושע אומר כן, זה מובן לכאורה יותר, שכמו שבניסן נגאלו כך בניסן עתידין להיגאל. מגיע רבי אליעזר ואומר: לא, בניסן נגאלו, אבל בתשרי עתידין להיגאל. ומסתכלים בגמרא, רואים עוד יותר. רבי אליעזר אומר גם: "בתשרי נברא העולם", ורבי יהושע אומר: "בניסן נברא העולם". זאת אומרת, המחלוקת שלהם לא מתחילה עם הגאולה העתידה. המחלוקת שלהם מתחילה בבריאת העולם. מתי העולם נברא? רבי אליעזר אומר: בתשרי

02:17 נברא העולם, לכן אנחנו חוגגים את ראש השנה בתשרי. כ"ה אלול נברא העולם, בא' תשרי נברא אדם. "זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון". אומרים את זה בראש השנה בתפילה. זה כשיטת רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם. כ"ה אדר, התחלת הבריאה. א' ניסן נברא אדם. והגמרא אומרת שאנחנו גם לוקחים את שיטת רבי יהושע בדיני מולדות, כל החשבונות של קידוש החודש אנחנו הולכים כמו רבי יהושע. אז יש פה משהו מעניין. בכלל כל הנושא הזה שיש מחלוקת בין תנאים, האם העולם נברא בניסן או בתשרי, זה קצת מוזר, או הרבה מוזר. ואחרי זה הקשר: זה שאומר שבתשרי נברא העולם אומר שבתשרי תבוא הגאולה העתידה. זה שאומר שבניסן נברא העולם, זה אומר שבניסן תהיה הגאולה. למרות שכשמגיעים ליציאת מצרים אין מחלוקת. כולם אומרים שבניסן. מה בעצם הולך שמה? מה העומק של הסיפור של המחלוקת, של הוויכוח הזה בין רבי אליעזר ורבי יהושע? זה אנחנו צריכים להבין כדי שנבין את עומק הדבר ונבין את ה... כמובן, אנחנו נמצאים עכשיו בניסן, רוצים להבין את העניין של ניסן דווקא, ואנחנו באמת מצפים ומחכים שהחודש, ניסן הזה, נתבשר בבשורה הגדולה של הגאולה השלמה. מה הסבר הדברים? אז יש מדרש מאוד מאוד נפלא, מדרש רבה בפרשת בא. אני אקרא לכם את המילים של המדרש. מדרש רבה, פרשה ט"ו, סימן י"א. אומר המדרש: "החודש הזה לכם" — על זה נאמר "אשרי הגוי אשר ה' אלוקיו". והמדרש ממשיך: "משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, קבע בו ראשי חודשים ושנים". כלומר, ברגע שהקדוש ברוך הוא בחר בעולם, הוא ברא את העולם והוא בחר בעולם, אז הוא קבע בו ראשי חודשים ושנים. הכוונה על חודש

04:29 תשרי. חודש תשרי היה בריאת העולם. זאת אומרת, המדרש פוסק כרבי אליעזר בנקודה הזאת, שחודש תשרי הקדוש ברוך הוא בחר בעולמו, ואז נקבע חודש תשרי כמו ראש חודשים ושנים. "משבחר ביעקב ובניו", בשנת אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה, השנה של יציאת מצרים, הקדוש ברוך הוא בחר ביעקב ובניו, "קבע בו ראש חודשים של גאולה". הקדוש ברוך הוא החליט לעשות ראש חודש אחר, חדש, בנוסף לראש השנה של תשרי, שבו הקדוש ברוך הוא בחר בעולמו. אז עכשיו יש ראש חודש של גאולה, שבו נגאלו ישראל ממצרים ובו עתידים להיגאל. אז מעניין, המדרש עושה לנו פה איזה תיווך. הוא בוחר בשיטת רבי אליעזר בקשר לבריאת העולם: בתשרי הקדוש ברוך הוא בחר בעולמו; ובשיטת רבי יהושע בקשר לגאולה העתידה, שבניסן עתידים להיגאל, וזה חודש של גאולה. "כימי צאתך", ממשיך המדרש, שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ובאמת הצמח צדק מביא את המדרש הזה ואומר שלמרות שבגמרא יש בזה שתי דעות, יש מחלוקת, המדרש פסק כרבי יהושע שהגאולה העתידה קשורה עם חודש ניסן. מה ההסבר לזה? לכאורה אנחנו מצפים לגאולה כל יום ויום, לא רק בחודש ניסן. הרי אנחנו אומרים ב"אני מאמין" בביאת המשיח: "בכל יום שיבוא, אחכה לו". כמו שהרבי תמיד היה מסביר: "אחכה לו בכל יום שיבוא" — היום. לא יהודי מחכה, "אחכה לו בכל יום שיבוא", מתי שזה יהיה. כל יום ויום יהודי נמצא בחודש סיוון, תמוז, אב, טבת, איזה יום בשנה, מתי שזה יהיה, הוא מחכה שהיום תהיה הגאולה. לא מחכה שזה יבוא בניסן. ברוך השם שאנחנו בניסן, אז אנחנו מחכים לניסן, אבל אתה נמצא באיזה חודש שיהיה. אז מה הפירוש? מה זאת אומרת בניסן

06:45 עתידים להיגאל? אבל זה המדרש, והמדרש ממשיך דברים נפלאים ואומר: חודש ניסן, אז בו עתידים להיגאל. כמו שאמרנו, בו נולד יצחק, בו נעקד יצחק, בו קיבל יעקב את הברכות, ובו רמז להם לישראל שהוא ראש להם לתשועה. וממשיך: משל למלך שהוציא את בנו מבית האסורים, והוא אמר: עשו אותו יום טוב כל הימים, שבו יצא מחושך לאור, ממוות לחיים, מעבדות לחירות, משעבוד לגאולה. ומסיים המדרש: לכן קבעו את החודש הזה לחודש של שמחה, שבו נפרע מאויביהם, שנאמר: ״ואתן אדם תחתיך״. מדרש נפלא ביותר, וכולנו באמת מצפים שזה יתקיים. היום הזה, החודש הזה, חודש ניסן, חודש של גאולה. מה זאת אומרת? ננסה עכשיו להבין הפירוש במדרש. משבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, משבחר ביעקב ובניו. זה אומר לנו, זה אומר לנו דבר נפלא. זה אומר שיש בלוח השנה היהודי, מחולק לשניים, וזה אנחנו רואים. לוח השנה היהודי, יש את ההתחלה של תשרי, ראש השנה זה בחודש תשרי. ככה אנחנו בלוח שלנו: מגיע חודש תשרי, ראש השנה, מחליפים את השנה. מגיע חודש ניסן, זה נקרא ראש חודשים. חודש הראשון זה חודש ניסן. חודש תשרי נקרא חודש השביעי. זאת אומרת שבדברים מסוימים חודש תשרי נחשב לראש השנה, בדברים מסוימים חודש ניסן נחשב לראש השנה. במה בדיוק זה מתבטא? מה בדיוק ההבדל ביניהם? אז אם אנחנו נסתכל על זה, אנחנו נראה לפי הדברים שבו אנחנו חוגגים אותם. בחודש תשרי אנחנו חוגגים את ראש השנה. השנה, מעגל השנה קשור עם השמש. השמש, אם תסתכלו בשמש, אין מעגל של חודש, כי השמש לא משתנה כל חודש. השמש הוא אותו שמש בכל החודשים. בשמש יש מעגל של שנה. יש קיץ, יש חורף,

09:24 יש קור, יש חום, יש אביב, יש סתיו, יש את המעגל של השנה, אין מעגל של חודש. זה שבלוח העולמי, הלוח הכללי, מחלקים לשנים עשר חודשים בחודשי השמש, זה רק חלוקה בחשבון, אבל אין במציאות של השמש שינויים. השמש עושה את השינוי פעם בשנה. אז כשמגיע ראש השנה אנחנו בעצם חוגגים את ראש השנה לפי מהלך השמש, ולכן אנחנו גם כן מוסיפים חודש כל כמה שנים כדי שהשמש יתאים עם הירח, כידוע, לא ניכנס לזה עכשיו. מצד שני, ראש חודשים בניסן קשור עם הירח. הירח כל חודש מתחדש. הירח מתחיל ראש חודש נקודה דקה והולך וצומח וגדל עד בט״ו, הירח הוא בשלמות ואז הולך ומתמעט, וככה כל חודש עשרים ותשעה וחצי ימים הירח הולך ומתחדש. זה בעצם ההבדל בין הירח והשמש. אם ככה, זה גם ההבדל בין חודש ניסן וחודש תשרי. מה זה אומר בחיים של היהודי? בחיים של היהודי זה אומר שתי צורות של עבודת השם. לוח השנה שלנו זה לא רק לוח טכני. לוח השנה שלנו מבטא את החיים של יהודי בחיי היומיום. יש שני לוחות, שני חשבונות, שתי התחלות נגיד, בגלל שישנן שתי צורות שיהודי עובד את הקדוש ברוך הוא, ושתיהן חייבות להיות אצל כל יהודי. יש את עבודת השם של יהודי בצורה של שמש. זה אומר עבודת השם היומיומית הקבועה, עבודת השם בלבושי הטבע, עבודת השם בזה שאתה כל יום עושה אותו דבר. בן אדם קם בבוקר, מתחיל את היום, יש את התפילות שאנחנו מתפללים בוקר, צהריים, ערב, יש את שיעורי התורה הקבועים, יש את ה-- הבן אדם יוצא לעבודה להתפרנס, חיי היומיום, המצוות היומיומיות, זה החיים של יהודי כפי שהוא באופן יותר

11:41 כללי, נקרא לזה חיים של יהודי, כפי שהוא קשור עם היומיום, עם העולם. חיי הטבע. הטבע של יהודי, כמובן, שהוא מתנהג על פי שולחן ערוך ועל פי תורה בצורה של תהליך טבעי. בשמש אין עליות וירידות. יש מצב שחוזר על עצמו וחוזר על עצמו, וכל שנה מתחדש בראש השנה החיים של יהודי על פי הטבע. יש חיים של יהודי בצורה של ירח. הירח זה התחדשות. הירח זה, כמו שאמרנו, פתאום יש חושך ופתאום פורץ האור והולך וצומח, יש עניין של שינויים. בעבודת השם של יהודי, הסמל של הירח מסמל את עבודת השם שפורץ את הגבולות של הטבע. התחדשות. דברים שבן אדם משתנה, הוא לא עומד באותו מקום. מפעם לפעם יהודי צריך לשבור את ה-- את הרוטינה, את היומיום שלו, את ההתנהגות הטבעית שלו ולפרוץ החוצה, לצאת מהגבולות של הטבע שלו. זה מה שמסמל הנושא של הלבנה, של הירח, וזה בעצם מה שהמדרש אומר לנו. הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו. יש את בריאת הטבע. ״בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ״. כתוב בקבלה, בזוהר, אלוקים בגימטריה הטבע, כלומר שם אלוקים שם קדוש, שמו של הקדוש ברוך הוא, אבל זה השם של הקדוש ברוך הוא כפי שהוא מסתתר בלבושי הטבע. ברא עולם, עולם עם תהלוכות של טבע, יום יום שמש יוצא בבוקר וחוזר בערב. יש את היומיום. מגיע ראש השנה, מתחדש השנה של הטבע, ואז העבודה של יהודי זה לעבוד את הקדוש ברוך הוא בעולמו. משבחר בעולמו, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם והוא בחר בעולמו. הוא רוצה את העולם. הוא רוצה שיהיה עולם, ושהיהודי יהיה בעולם הזה, ובעולם, בגשמיות, בטבע, הוא יעשה עולם יותר נקי, יותר מזוכך, יותר

14:05 עדיין, על ידי שהוא יתנהג ביושר ובצדק, בדרכי העולם, בביזנס בחיי היומיום, ושהוא יהיה בן אדם בריא ונורמלי ותקין בחיי היומיום. זה אנחנו מקבלים בחודש תשרי. מגיע חודש ניסן: בחר ביעקב ובניו. יעקב ובניו בעצם הם לא שייכים לעולם. העם היהודי הוא עם שהוא למעלה מכל העולם. נשמה של בני ישראל חצובה תחת כיסא הכבוד. הנשמה היא חלק אלוקא ממעל ממש. היא בעצם לא קשורה עם הטבע, לא קשורה עם הבריאה. היא מגיעה משם יוד קי ואו קי. העולם נברא משם אלוקים, גימטריה טבע. יהודי הוא חלק הוויה, חלק יוד קי ואו קי עמו. שם הוויה זה השם הנפלא הקדוש, שם העצם שמבטא את הבלתי מוגבל, מבטא את הנס, את האינסוף, וזה בעצם שני סוגים של הנהגה שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם. יש הנהגת הטבע, יש הנהגת הנס. הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם בשתי צורות. זה נושא עמוק שאנחנו לא ניכנס לזה עכשיו. גדולי ישראל דיברו על זה. היו כאלה שאמרו אין שתי הנהגות מצד הקדוש ברוך הוא, תמיד זה נס, הכל זה נס. גם הטבע הוא נס. אנחנו פשוט מתרגלים אז אנחנו קוראים לזה טבע. אתה רואה כל יום אותו דבר, שמש יוצאת, יש גשם, יש צמיחה. אז אתה קורא לזה טבע. דברים שקורים פעם ביובל, פעם בכמה וכמה שנים, פתאום אתה אומר וואו, קורא לזה נס. כך כתוב בכמה וכמה ספרים, אבל בעצם על פי הקבלה ועל פי החסידות זה לא נכון, כי זה שני סוגי הנהגה של הקדוש ברוך הוא. יש את ההנהגה של הקדוש ברוך הוא שזה משם יוד קי ואו קי, ויש את ההנהגה של הקדוש ברוך הוא משם אלוקים. אלוקים בגימטריה

16:05 טבע. זה חודש תשרי. אז אנחנו אומרים: זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון. יהודי הולך לבית הכנסת, מתפלל, עושה תשובה ומבקש מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו שנה טובה ומבורכת, שנה של הצלחה, שנה של אושר ובריאות. כל הדברים הגשמיים שיהיו על פי הטבע, וזה תשרי. חודש ניסן, משבחר הקדוש ברוך הוא ביעקב ובניו קבע בו חודש של גאולה. יהודי קשור עם הנהגה ניסית, וזה לא קרה רק פעם אחת בהיסטוריה, כי בפסח יצאו עם ישראל ממצרים ואז היו המון ניסים וניסי הגאולה, אלא זה אומר שזה בעצם דרך חיים. עם ישראל קשור עם הלמעלה מהטבע. העבודה של יהודי, החיבור שלו עם הקדוש ברוך הוא, זה חיבור ניסי. יציאת מצרים זה לא רק סיפור שקרה פעם אחת במקום אחד, במקום מסוים. תורת החסידות מלמדת אותנו כשאנחנו אומרים מצרים אנחנו לא מתכוונים רק למדינת מצרים, ארץ מצרים. מצרים מסמל את כל מה שקשור עם הטבע. הטבע בעצם הוא מצרים, כי מצרים פירושו מיצר. מיצר זה הגבלה. טבע זה הגבלה, זה סדר, חוקיות, רגילות, תמיד אותו דבר. ולמרות שהקדוש ברוך הוא מנהיג את הטבע, אלוקים, כמו שאמרנו, הקדוש ברוך הוא נמצא בכל דבר ודבר, אבל זה כביכול כפי שהקדוש ברוך הוא הצטמצם בצורה שהעולם והטבע כביכול מסתירים על המציאות שלו, ולכן בן אדם מתרגל לטבע, הוא שוכח מהקדוש ברוך הוא חס וחלילה. כשקורה נס בן אדם פותח את העיניים ואומר וואו, הקדוש ברוך הוא אינסוף. הוא בלתי מוגבל. הוא לא משועבד לכל חוקי הטבע. כאן אתה רואה התגלות אינסופית של הקדוש ברוך הוא ויהודי שהוא מחובר עם הנס. אם הוא מחובר עם הלמעלה מהטבע, אז גם העבודה שלו לקדוש ברוך

18:08 הוא לא מוגדרת לפי גדרי הטבע. זה נותן ליהודי את הכוח לצאת מהקיבעון, מהיום יום, מההגבלות האלו של כל יום אותו דבר. לפרוץ את גבולות הטבע בחיי היומיום זה להתרומם בעבודת השם שלנו בהתנהגות ניסית. כלומר בעבודת השם של כולנו ישנם, כמו שאמרנו, יש עבודת השם של יום יום אותו דבר. אתה נכנס לאיזשהו סוג של מעגל שאתה מרגיל את עצמך, ולפעמים אנחנו כבר הופכים להיות למכונות כאילו שעושים את הדברים. טק, טק טק, ואתה כאילו שכחת מה הרגילות. יום יום אותו דבר. מה אתה עושה? בשביל מי אתה עושה? מה נמצא מאחורי זה? מזמן לזמן צריך להיות שבירת הטבע. מזמן לזמן יהודי צריך להתרומם למקום של נס, להתרומם למקום מעל הטבע, לעבוד את הקדוש ברוך הוא יותר מהרגילות שלו, יותר מהטבע שלו. לפרוץ את הגבולות שלי, להפסיק לחשוב רק בצורה קבועה, לעשות איזשהו שינוי, להתרומם למקום יותר גבוה, לדרוש מעצמי משהו שונה, משהו אחר, לדרוש מעצמי איזה משהו שיוציא אותי מהגבולות, מהיום יום שלי. יש את מאמר חז"ל המפורסם. אדמו"ר הזקן מביא אותו בתניא, הגמרא בחגיגה: אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד. כלומר יש את הלימוד שבן אדם מרגיל את עצמו ללימוד מסוים והוא התרגל. ככה הוא כל יום יש לו שיעור תורה. לפרוץ את הטבע, מאה פעמים ואחד. ככה הגמרא אומרת שבשעתו, בזמן התלמוד היו לומדים כל דבר מאה פעמים. לא היו ספרים, תורה שבעל פה. היו חוזרים על כל דבר מאה פעמים כדי לזכור את זה, וזה היה רגילות. ברגע שהוא עושה אחד יותר ממאה, רק אחד. אבל הוא שבר את המוסכמות. הוא שבר את הרגילות והוא יצא, הוא פרץ את גבולות

20:09 הטבע. הוא בן אדם אחר לגמרי. הוא נקרא עובד אלוקים. מה פירוש עובד אלוקים? הוא עושה, הוא עושה... הוא עובד, עובד, עובד. הפירוש הוא, הוא מזכך, הוא מרומם את האלוקים. אלוקים, אמרנו, זה הטבע. עובד אלוקים זה לעבד עם ע', כמו שאתה לוקח עור ומעבד אותו, אתה עושה את זה משהו יותר מזוכך. לוקח עור גס של בהמה ועושים מזה קלף. עבודה זה נקרא עיבוד עורות. לעבד, לזכך, לעשות את זה שונה. כשאתה עובד עם הטבע שלך ואתה הולך מעל הטבע שלך, מתרומם מעל הטבע. אותו דבר בעשיית חסד, עשיית צדקה. יש את הרגיל. אני נותן מעשר, אני נותן חומש, ויש את היציאה מהגבלות בנתינה של צדקה. אז אני מתרומם להנהגה של נס, ובאופן כללי זה שיהודי צריך לחיות בקשר על טבעי בעבודת השם שלו, לא להיכנס לסוג של קיבעון, וככה אני וככה אני מתנהג וזהו. אלא לדרוש מעצמו שהמחר יהיה יותר יפה מהיום, יהיה איזה שינוי, יהיה איזה משהו שיוציא אותי מהיום־יום שלי, וזה בעצם יציאת מצרים יומיומית. אז אם ככה, זה הפירוש בדברי המדרש, וכאן אנחנו אומרים: מי שבחר הקדוש ברוך הוא בעולמו, יש את הקדוש ברוך הוא כפי שהוא בחר בעולמו, עולם וטבע, ועבודת השם על פי טבע הוא גם דבר חשוב ביותר, כי בעצם צריכים לעשות מהעולם מקום אלוקי, וזה בעצם מקבלים בתשרי. אבל יש את מי שבחר ביעקב ובניו, שיהודי צריך להתרומם מעל העולם, ואז העבודה שלו זה למעלה מגדרי הטבע. לפי זה בואו נחזור גם ונסביר את המחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע. מגיע רבי אליעזר, ורבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם. מה זאת אומרת? מה המחלוקת כאן? בתשרי נברא העולם, בניסן נברא

22:20 העולם. לפי ההסבר הזה אז זה לא מחלוקת כפשוטו: האם העולם נברא פה או נברא שם? אלא יש פה משהו יותר עמוק. כפי שאמרנו, יש הנהגת הטבע, יש הנהגת הנס, יש את העולם בהסתכלות של שם אלוקים, ויש את העולם בהסתכלות של שם הוי' וכו'. יש עולם שקשור עם טבע, יש עולם שקשור עם נס. אז השאלה היא מהו העולם שיהודי צריך לחיות בו? מהו בעצם עיקר המציאות בחיים של יהודי? לעבוד עם הטבע או להתרומם מעל הטבע? רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם. יש את הטבע. הקדוש ברוך הוא ברא את המציאות והמציאות היא מציאות של טבע, ואנחנו צריכים לעבוד עם הטבע ולעשות טבע בריא, התנהגות בריאה על פי סדר של חיי היומיום. זה בעצם העיקר של עבודת היהודי בעולם, במציאות, בבריאה, ולעשות את חיי היומיום בצורה בריאה. בתשרי נברא העולם. מגיע רבי יהושע, אומר לו: בניסן נברא העולם. היהודי, בגלל כמו שאמרנו, שורש של יהודי הרי הוא חלק אלוק ממעל ומעל הטבע. עבודת השם שלו גם צריכה להיות מעל הטבע, ולכן בניסן נברא העולם, העיקר של העולם. התפקיד שלנו בעולם זה להוציא את העולם מהגבלות שלו, לפרוץ את הגבולות של העולם ולהרים את העולם לשם הוי', למעלה מהטבע. ולכן כשמגיע בקשר לגאולה של משיח גם כן קורית אותה מחלוקת. בנוגע ליציאת מצרים אין מחלוקת, כולם אומרים ניסן. למה? גם רבי אליעזר מודה לרבי יהושע שביציאת מצרים קרה משהו שזה לא הולך לפי הסדר. משהו נשבר, משהו נפרץ. הרגע של יציאת מצרים היה רגע של נס בצורה על טבעית לגמרי, כי בעצם עם ישראל לא היה ראוי לגאולה. עם ישראל לא היה מוכן לגאולה. עם ישראל היה כמו

24:21 שהגמרא אומרת: הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה. עם ישראל בעצם היה במצב שמצד הטבע היו יכולים, היו אמורים להישאר בתוך החושך של מצרים, אלא מה? הקדוש ברוך הוא שבר את כל הכללים, הלך נגד הטבע ועשה נס. אז פסח ביציאת מצרים היה בניסן, חודש של גאולה, פרץ את כל הגבולות, וזה גם רבי אליעזר מודה לרבי יהושע. אבל זה היה פעם ראשונה. השאלה היא בקשר לגאולת המשיח. טוען רבי אליעזר: גאולת המשיח מגיעה אחרי שיהודים קיבלו את התורה, יצאו ממצרים וקיבלו דרך בעבודת השם, והתפקיד של עם ישראל בתור, בכל השלושת אלפים שלוש מאות ויותר שנים שנמצאים אחרי מתן תורה, אנחנו צריכים כבר להיות מוכנים על פי טבע לגאולה. תשרי חודש של טבע, חודש של בריאת העולם. יהודי צריך להתכונן לביאת המשיח באופן שגם על פי הטבע שלו העולם יהיה מוכן לגאולה. לא בצורה ניסית, בצורה טבעית, בתהליך הטבעי של הגאולה. ולכן רבי אליעזר, בגמרא במסכת סנהדרין הגמרא אומרת, רבי אליעזר אומר: אין ישראל נגאלים אלא בתשובה. חודש תשרי הוא חודש התשובה. זה הזמן של הגאולה, עבודה של יהודי. עם ישראל עושים תשובה, עובדים את השם, ואז עושים שהטבע של העולם יהיה טבע של, להביא את העולם על פי הטבע מצד גדרי העולם. מגיע רבי יהושע, ורבי יהושע זה שאומר שבעצם מהותו של יהודי הוא הלמעלה מהטבע, הוא בחינת נס. אז הוא הולך בכיוון שלו והוא אומר: בניסן עתידין להיגאל. הגאולה תהיה במצב של ניסן. כלומר עבודת השם של יהודי, עבודה של ניסן מעל הטבע, לשבור את הגבולות של הטבע. יהודי מתרומם מעל הטבע ודווקא בניסן בעבודה שלמעלה מהטבע. הוא אומר: ודאי כמו שהגאולה הראשונה הייתה בניסן,

26:34 גם הגאולה האחרונה תהיה בניסן. הגאולה הראשונה הייתה בניסן, כמו שאמרנו, כי כך היה: הקדוש ברוך הוא לא חיכה וגאל אותנו בדרך נס. הגאולה האחרונה, נכון שהיא מגיעה על ידי עבודה של עם ישראל בכל שנות הגלות הארוכה ושלושת אלפים שלוש מאות שנה של תורה ומצוות ועבודה וזיכוך וייסורים וכל מה שעם ישראל עבר, אנחנו ראויים לגאולה. אבל מה שרבי יהושע טוען, יש משהו יותר עמוק בניסן. זה לא רק מתנה, אלא יש פה גם כן עבודה של יהודי. אבל העבודה של יהודי זה עבודה של ניסן, לא עבודה של תשרי. העבודה העיקרית של יהודי צריך להיות להתרומם מעל הטבע, והגאולה תהיה גם כן גאולה על־טבעית, גאולה באופן של ניסן. אז כשאנחנו נמצאים בחודש ניסן ואומרים לנו בניסן עתידין להיגאל, והמדרש מביא אותו להלכה שבאמת ככה יהיה, שבניסן עתידין להיגאל, מה המדרש מתכוון להגיד? בוודאי שיהודי צריך לחכות לביאת המשיח כל השנה, כל הזמן, בכל רגע ורגע. אחכה לו בכל יום שיבוא, זה אמיתי. כל יום הכוונה ניסן, אייר, סיוון, תמוז. כל יום יהודי מחכה למשיח. השאלה היא באיזה סוג של גאולה אנחנו מצפים, ולכן גם כן איך אנחנו מתכוננים לזה. וזה העניין שאנחנו מצפים לגאולה של ניסן. יהודי מצפה לגאולה שתבוא בדרך נס, אור אין סוף הבלתי מוגבל, התגלות של שם הוי', התגלות של האין סוף של הקדוש ברוך הוא. ניסן, אור הגאולה תהיה אור שלמעלה מדרך הטבע. אבל גם פה יש עבודה של יהודי. זה לא הפירוש שאנחנו נשב בשקט וחיבוק ידיים ונישן, והגאולה תגיע בלי שנעשה שום דבר. גם רבי יהושע דורש עבודה, אבל העבודה שלו בדרך נס. הוא אומר, יהודי יש לו כוח להתרומם מעל

28:37 הטבע, ובזה הוא נהיה כביכול כלי לאור האלוקי שלמעלה מהטבע. מה זה אומר בעבודה היומיומית שלנו? מגיע חודש ניסן, דורשים מיהודי שעבודת השם שלו היא בדרך נס, לצאת מהגבולות שלו, לצאת מהקיבעון שלו, לצאת ולהתרומם מעל הטבע, הטבע, אפילו הטבע הטוב שלו, של לקיים תורה ומצוות. אבל שזה לא יהיה מצוות אנשים מלומדה רגילות, אלא שעבודת השם תהיה באופן של התחדשות כמו הירח, להתחדש בהתחדשות, בחיות חדשה, באור חדש למעלה מהטבע שלנו. וכשאנחנו שוברים את הטבע, אז גם מלמעלה הגאולה תהיה בדרך שלמעלה מהטבע, בדרך של ניסן. שלפי זה יש פה דבר נפלא. לפי זה יוצא דבר נפלא. המדרש אומר לנו, כמו שאמרנו, כמו רבי יהושע, בניסן עתידין להיגאל. מה בקשר למחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע? באיזה אופן תבוא הגאולה? הגמרא בסנהדרין אומרת שתי דעות. רבי אליעזר אומר, אין ישראל נגאלים אלא בתשובה, כמו שאמרנו קודם. לכן אמר בתשרי עתידין להיגאל, ורבי יהושע אומר שהגאולה לא תלויה בתשובה, לא בכסף ולא במעשים. כך כתוב בגמרא, התשובה, הגאולה תבוא מלמעלה. מסתכלים בהלכה. הרמב"ם בהלכות תשובה כותב מפורש פסק דין. הוא אומר בהלכות תשובה בפרק ט': "אין ישראל נגאלים אלא בתשובה", כמו רבי אליעזר. אז מה הולך פה? פוסקים כמו רבי אליעזר והגאולה תהיה בניסן. אבל לפי ההסבר הזה זה נפלא. גם רבי יהושע סובר שהגאולה תבוא על ידי תשובה, אבל התשובה של ניסן, לא התשובה של תשרי. לא תהליך טבעי של עבודה של תשובה טבעי, מסודר, יום יום באופן רגוע, אלא תשובה כזאת שבן אדם פורץ, מדלג על ההרים. זה עצם הנושא של ניסן, הקפיצה, הדילוג, פסח, פסח על שם הדילוג. הדילוג הזה, הקפיצה הזאת, תשובה בדרך דילוג ופרצת. לצאת

30:58 מהגבולות, לפרוץ את הגבולות שלנו. תשובה מהאופן הזה זה התשובה של רבי יהושע. זה תשובה של ניסן. והתשובה הזאת, על זה אומרים אין ישראל נגאלים אלא בתשובה. כמו שהרמב"ם אומר, הבטיחה תורה אין ישראל נגאלים אלא בתשובה. עכשיו, כשמשיח עומד להגיע ואנחנו כבר מרגישים את פעמי הגאולה, אנחנו בטוחים שזה יהיה החודש ניסן הזה, מתעורר אצל כל יהודי ויהודי. אנחנו רואים עכשיו ואנחנו עדים בזמן האחרון להתעוררות נפלאה של תשובה בעם ישראל. התשובה הזאת שהיא באה בצורה של דילוג, של פסח, של ניסן, היציאת מצרים הנפשית שלנו, להתרומם מעל הטבע שלנו, זה מה שיביא גם כן את אור הגאולה השלמה, חודש ניסן. אז אנחנו חיים בחודש ניסן, חודש נפלא. אומר לנו החודש הזה שיהודי צריך להתרומם מעל גבולות הטבע ונהיה מוכנים שחודש ניסן הזה תהיה חודש הגאולה. כמו שכתוב בספרים, כותב השל"ה הקדוש שכל חודש ניסן הוא ראש חודש. לא רק ראש חודש ניסן. החודש הזה לכם ראש חודשים, אומר השל"ה, זה שכל ימות החודש הוא כמו ראש חודש. יש לזה אותו גודל, עומק וחגיגיות של ראש חודש כל יום ויום. לכן אנחנו גם לא אומרים תחנון כל ימות החודש. לחיות באווירה של גאולה זה להתרומם מעל הטבע שלנו, ועל ידי העבודה הזאת אנחנו באמת ראויים וכלים שנזכה חודש ניסן, חודש נפלא, שבאמת נראה את הגאולה השלמה בחודש הזה, שהקדוש ברוך הוא, כמו שאומר במדרש, חודש של שמחה. העבודה מתוך שמחה זה בעצם להשתחרר מהגלות. כשאדם עובד את השם רק על פי טבע אין לו שמחה. הוא עובד, הוא עושה פעולות. אין חיות, אין שמחה. כשהעבודה היא בצורה של למעלה מהטבע אתה חי כל יום, אתה חי כל יום, אתה

32:50 שמח, וזה מה שהמדרש אומר, כמו שקראנו את המילים של המדרש: חודש של שמחה. השמחה שבו הקדוש ברוך הוא נפרע מאויבינו, עליהם שנזכה לראות בניצחון המלחמה וניצחון של כל החושך של הגלות ואור הגאולה השלמה על ידי משיח צדקנו. בניסן עתידין להיגאל.