כ"ב שבט • הכוח העצום והמיוחד של האשה

00:00 כשהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו להכין את עם ישראל למתן תורה, אז הפסוק אומר: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל". ידוע מה שאומרים חכמינו, כתוב במדרשים: "כה תאמר לבית יעקב" אלו הנשים, "ותגד לבני ישראל" אלו הגברים. גם רש"י מביא את זה, שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, כשהוא מכין את עם ישראל לקבלת התורה, אז הוא אומר: תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל, לדבר לנשים ולדבר לגברים. רש"י מסביר שאצל נשים נאמר אמירה, אמירה זה בלשון רכה, ואצל גברים נאמר הגדה, הגדה זה לשון קשה, דברים הקשים כגידין. זאת אומרת שהאישה, בגלל האופי שלה, כפי שמסבירים המפרשים ברובם, האופי של האישה זה אופי רך, אופי עדין יותר. אז לדבר אליהם את דברי התורה בלשון רכה יותר, ולבני ישראל, לגברים, לדבר איתם בצורה יותר קשה, לתת להם גם כן את העונשים ואת הפרטים ופרטי פרטים בצורה יותר קשה. אבל התורה מקדימה, כותבת קודם את הנשים ואחר כך את הגברים: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל". וכאן ישנה שאלה מפורסמת וידועה: איך זה שהתורה הקדימה? מה זה? מה הסיבה? מה ההסבר שהתורה הקדימה את האישה על הגבר? וכאן נוצר בלבול שלם, כי הרי לכאורה כשאנחנו מסתכלים בתורה, דווקא אנחנו רואים שהגברים יש להם קשר יותר ביום-יום עם התורה והמצוות, הן בלימוד התורה. הגבר יש לו חובה, מצווה, "והגית בו יומם ולילה". האישה פטורה מלימוד התורה, כמו שכתוב בהלכה. מצד שני, גם בקיום המצוות, אז יש הרבה מצוות, באופן כללי המצוות שהם קשורים עם זמן, מצוות שהזמן גרמא, שהאישה פטורה מהם. אז איך זה שדווקא פה, כשמגיע לרגע ההיסטורי של הכנת עם ישראל לקבלת התורה, אז התורה

02:46 מקדימה, ודבר ראשון אומרת: "תאמר לבית יעקב", ורק אחר כך "ותגד לבני ישראל". השאלה הזאת היא שאלה ידועה, מפורסמת. יש על זה הרבה הסברים, הסברים יפים ומעניינים. היום אנחנו נעמוד על הסבר, בעצם אפשר להגיד מהפכני, שהרבי מליובאוויטש הסביר בקשר לנקודה הזאת, שבאופן כללי אפשר להגיד שתורת החסידות נותנת לנו מבט מהפכני מאוד בקשר לאישה בכלל, בקשר לתפקיד האישה, במיוחד בקשר ליהדות, בקשר לתורה ומצוות. לא כפי שזה נראה על פניו, כשאנחנו מסתכלים במבט השטחי. אז בעצם היום אנחנו נחלק את השיעור שלנו לשלושה חלקים. נדבר באופן, קודם כול, להסביר את הנקודה הזאת: למה ההתחלה של מתן תורה, למה הקדימה התורה נשים לאנשים? קודם כול "תאמר לבית יעקב", אלו הנשים, ורק אחר כך "ותגד לבני ישראל", אלו הגברים. נסביר גם כן הסבר מיוחד ומאלף שהרבי דיבר בקשר לאופן המיוחד של קיום המצוות שיש אצל האישה, שזה דבר מאוד מיוחד שיש דווקא אצל האישה באופן יותר בולט מאשר אצל הגבר, והעומק של הנקודה הזאת. והנקודה השלישית, נקודה גם כן מיוחדת וגם כן מהפכנית, בקשר ללימוד התורה אצל האישה. אז קודם כול נדבר על הנקודה הראשונה, בקשר למה שהתורה אומרת: "כה תאמר לבית יעקב". וכאן יש דבר מאוד נפלא. המדרש, באחד המדרשים על הפסוק הזה בפרשת השבוע, במכילתא, כותב — המדרש אומר לשון כזה, הוא אומר: "כה תאמר לבית יעקב, אלו הנשים, ותגד לבני ישראל, אלו האנשים", הגברים. ואז אומר המדרש דבר אחר: "לנשים תאמר להם ראשי פרקים". הקדים נשים לאנשים, אז הוא אומר: לנשים תדבר איתן ראשי פרקים, ואז לגברים תגיד להם את פרטי הדינים ופרטי פרטיהם. עכשיו, כשאנחנו מסתכלים על המדרש הזה על פניו, אז נראה כאילו שראשי פרקים הכוונה דברים

05:22 קצרים. להגיד להם רק כמה דברים מאוד מאוד כלליים, קצרים, ראשי פרקים, וככה באמת לומדים כמה מהמפרשים. זאת אומרת, כשמדברים לאישה אז תגיד לה רק את הראשי פרקים. תסביר להם בקיצור כמה נקודות, ולגברים לדבר איתם את כל הפרטים ופרטי הפרטים. אבל כאן נשאלת השאלה: אם זה הפירוש במדרש, אז זה עדיין לא מתרץ את השאלה למה הקדים נשים לאנשים? אם זה ההסבר, אז אין לזה שום קשר עם הקדמה. אפשר לדבר לגברים את כל הפרטי פרטים ואז לקרוא לנשים ובקיצור להגיד להם ראשי פרקים. הרי מה ההסבר? השאלה היא למה הקדים את הדיבור לנשי ישראל ורק אחר כך לגברים? מה כאן ההסבר? וכאן הרבי אומר דבר נפלא. בעצם, אם אנחנו מסתכלים בכל מיני מקומות בתלמוד, אנחנו נגלה שיש עוד הבנה בנקודה של ראשי פרקים. ראשי פרקים זה לא רק להגיד דברים קצרים, דברים פשוטים, להפך. כשאנחנו אומרים את המילים ראשי פרקים אנחנו מתכוונים הרבה פעמים ליסודות. ראשי פרקים זה אומר הנקודות היותר יסודיות. בכל דבר, בכל לימוד, בכל נושא שאנחנו לומדים, יש את הדברים היסודיים, הדבר הכי חשוב, הנקודות היותר חשובות, יסודיות, והבסיסים שעליהם עומדים כל הפרטים, ועל זה אחר כך בונים בניין. הבניין זה הפרטים ופרטי הפרטים שלהם, שזה כבר התוצאות הפרטיות. זה כמו שנגיד יש לך את השורשים של האילן, של העץ, ועל זה עומד גזע, ענפים, עלים ופירות. יש לך יסוד של בניין, ועליו אחרי זה אתה מעמיד בניין רב קומות עם הרבה פרטים ופרטי פרטים. אז בעצם ראשי פרקים זה לא דברים פשוטים, רדודים, קצרים, אלא להפך, זה הראש, זה היסוד, זה הבסיס, זה העומק שעל זה נעמדים אחר כך כל הפרטים. עכשיו, כשאנחנו מסתכלים

07:41 ביהדות, בתורה ובמצוות, אנחנו רואים את זה גם כן. והתורה והמצוות מורכבת מהמון המון פרטים. יש לנו את שש מאות שלוש עשרה המצוות, תרי"ג מצוות ניתנו למשה מסיני. שש מאות שלוש עשרה מצוות, יש בהם מאתיים ארבעים ושמונה מצוות עשה, שלוש מאות שישים וחמש מצוות לא תעשה, ובהם עצמם יש המון ענפים ועלים ופרטים ופרטי פרטים שהם כל ההלכות ופרטי פרטיהן בשישה סדרי משנה, בתלמוד, בתלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי וכל ספרי הלכה לענפיהם, וזה בעצם המון המון פרטים. אבל יש את הדבר מה שנקרא את יסודות היהדות, היסודות של כל התורה והמצוות. אנחנו יודעים, למשל הרמב"ם, שהוא אחד מאלו מגדולי ישראל שערך את רשימת תרי"ג המצוות, והוא עשה את הספר הגדול שלו, הספר הנפלא שלו, משנה תורה, היד החזקה לרמב"ם, אז הוא גם כן כתב את השלוש עשרה עיקרי האמונה. נכון שיש שש מאות שלוש עשרה מצוות, אבל ישנם גם כן בתור בסיס, בתור יסוד, על מה עומדים כל התורה והמצוות. מהו הדבר שמעמיד? היסודות ישנם שש-- ישנם, סליחה, שלוש עשרה עיקרי האמונה. כולם מכירים. האמונה בהקדוש ברוך הוא, מציאות השם, האמונה בתורה מן השמיים, האמונה בנבואה, בשכר ועונש, הנבואה במשה רבנו, האמונה בביאת המשיח, בתחיית המתים. שלוש עשרה עיקרי האמונה שזה בעצם היסודות. אז כשאנחנו באים ואומרים שישנם, אה, יש מה שנקרא ראשי פרקים ויש את הפרטי פרטים, אז בעצם כאן יש נקודה יותר עמוקה, שזה אומר ללמד את ראשי הפרקים, שזה היסודות שעליהם עומד כל התורה והמצוות, וכאן אנחנו רואים דבר נפלא. כמובן, כשאתה בונה בניין, קודם כל אתה חייב לבנות את היסודות. אתה לא יכול לבנות מלמעלה למטה בניין, לא מתחילים מהקומה העליונה. בניין

09:57 מתחילים מהיסודות. בונים יסודות חזקים. אז אתה יודע שמה שאתה תבנה למעלה יעמוד לאורך ימים ושנים טובות. אז היסודות באים קודם ועליהם בונים את הבניין שכבה על גבי שכבה, קומה על גבי קומה, שזה כל הבניין שאנחנו בונים עליו וזה בעצם מה שקורה פה. ההבדל בין גבר לאישה, אחד מהדברים שאנחנו רואים, הדברים הבולטים, זה הנקודה שכשמדברים בנוגע לעולם הרגש או עולם הנפש, אצל האישה הרבה יותר מפותח כל החלק הרגשי, כל החלק הנפשי. היסודות של היהדות הם בעיקרם דברים נפשיים מהותיים שקשורים יותר עם הרגש ועם הנפש. כל הנושא של אמונה, אמונה זה רגש בלב. זה דבר שנטוע עמוק עמוק אצל כל יהודי. כל יהודי יש לו אמונה תמימה. מאמינים בני מאמינים, כמו שאנחנו נקראים עם ישראל. אבל האמונה זה משהו נפשי. זה משהו עמוק ורגשי, קשר מאוד מאוד עמוק שיהודי מרגיש כלפי הקדוש ברוך הוא. על האמונה הזאת יש את הנושא של הרגש, של אהבת השם, יראת השם, כל מה שקשור עם החלק הרגשי שזה בעצם היסוד שעליו נעמד המהות, כל שאר הדברים, ועליו נבנה בניין שזה כל התרי"ג מצוות, המצוות לענפיהן. וזה מה שאנחנו אומרים פה. זה מה שמדרש בא להגיד לנו. כשהקדוש ברוך הוא בא למשה רבנו לומר לו להכין את עם ישראל לקבלת התורה ואיך למסור את התורה לעם ישראל, הוא אומר לו קודם כל אנחנו צריכים לבנות את היסודות. על היסודות האלה אנחנו הולכים לבנות בניין. כמובן שזה קשור גם לגברים, גם לנשים. כל עם ישראל, אנשים, נשים וטף, כולם חייבים לקבל גם את היסודות של היהדות וגם את הבניין של היהדות, כל הפרטים. אבל בגלל שהאישה יש לה יותר את האופי, היא יותר

12:12 מוכנה, יש לה יותר את הכלי, מה שנקרא בתורת החסידות, את הכלים לקבל את ה-- את היסודות. אז לכן "כה תאמר לבית יעקב", את היסודות של היהדות, את הראשי פרקים, את היסוד. זה דבר שהאישה יש לה את זה בצורה הרבה יותר עמוקה, יותר פנימית, יותר נפשית, ולכן את היסודות האלה אנחנו נותנים לאישה וזה מגיע קודם. ברגע שיש לך יסודות, אז אנחנו יכולים לבנות את הבניין. "ותגד לבני ישראל", על היסודות האלה אנחנו נבנה בניין. כשאמרנו, כמובן שגם נשים יש להם את הפרטים ופרטי פרטים שהם צריכים לקיים, ולגברים יש את האמונה שבלי זה אתה לא יכול-- חייב להיות את היסודות, האמונה. אבל כשאנחנו באים ללמד אותם, "תאמר לבית יעקב את הראשי פרקים", יסודות היהדות, אנחנו מתחילים באישה, ואז מגיע הפרטים וזה בעיקר שייך לגבר. וזה נותן לנו הסתכלות עמוקה מאוד, נפלאה מאוד על הקשר המיוחד, על הכוח המיוחד של האישה בקשר למתן תורה. אנחנו הרי רואים דבר נפלא. אחד מהדברים שאנחנו רואים בולט ביהדות, כשמדובר בקשר לכהן לוי וישראל הולכים אחרי האבא. זה הולך אחרי הגבר. אם האבא הוא כוהן, הילדים כוהנים, אם האבא לוי, הילדים לויים, האבא ישראל, הילדים נחשבים לישראל. אבל כשמדברים בנוגע ליהדות, הזהות היהודית מגיעה מהאמא. יש על זה הרבה, הרבה הסברים מה באמת הסיבה לזה שביהדות הכל הולך אחרי האמא. מי שנולד לאם יהודייה הוא יהודי באופן טבעי, באופן מיידי. ברגע שהוא נולד לאם יהודייה אז הוא הופך ליהו-- הוא יהודי. למה היהדות, הזהות היהודית, קשורה לאמא? בזמן שהכהן לוי וישראל, שזה דברים חשובים ביותר ביהדות, ב-- ל-- אז זה הולך אחרי אבא. אז לפי מה שהסברנו, זה בעצם היסוד פה. כשמדברים בנוגע

14:35 ליהדות, היהדות זה נפש, נשמה יהודית, חלק אלוקא ממעל ממש. הקשר עם הקדוש ברוך הוא, האמונה בקדוש ברוך הוא, אהבת השם, יראת השם, החלק הרגשי הנפשי העמוק, החיבור העמוק בין יהודי לקדוש ברוך הוא, זה עובר דרך האמא. והתינוק, כשהוא נמצא בבטן אמו תשעה חודשים, אז ה-- לחיות עם האמא תשעה חודשים בבטן האם זה מה שגורם שכל המהות שלו, הגנים שלו, ה-ה-הכול, המציאות שלו נהיית חדורה עם החיים האלה, חיים של יהודי, חיים של אמונה, יראה ואהבה של הקדוש ברוך הוא, וזה נותן לו את הזהות היהודית. כהן, לוי וישראל זה כבר נושא של תפקיד, עשייה, פעילות. הכוהנים עובדים בבית המקדש, הכוהנים יש להם ברכת כוהנים. פעולות שהכהן צריך לעשות זה תפקיד. לוי זה תפקיד מיוחד, לשיר בבית המקדש ועוד הלכות שקשורות עם הלוויים. ואותו דבר הישראל, כל אחד יש לו תפקיד מיוחד. תפקידים זה הולך אחרי האבא. זהות, מהות, זה מקבלים דרך האמא, ולכן התורה אומרת, "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל". ומכאן אנחנו עוברים לנקודה הנפלאה, נקודה שנייה שקשורה עם העניין של לימוד התורה על האישה. והשאלה, כמו שדיברנו קודם, כשמסתכלים בהלכה אז אנחנו רואים שגבר יש לו חובה ללמוד תורה יומם ולילה, "והגית בו יומם ולילה". הלכות יש בשולחן ערוך, הלכות שלמות, הלכות תלמוד תורה. אישה, כידוע, פטורה מלימוד התורה. היא כן חייבת ללמוד את ההלכות שהיא צריכה לקיים. האישה צריכה ללמוד את ההלכות שקשורות עם כל מצוות לא תעשה, כי האישה חייבת בכל מצוות לא תעשה. כל המצוות עשה שלא תלויות בזמן, האישה צריכה ללמוד הלכות שקשורות עם המטבח היהודי, עם הכשרות שהקדוש ברוך הוא נתן לאישה, שבת וטהרת המשפחה. הכול מה שקשור עם החלק

16:51 ההלכתי שהאישה צריכה לקיים, היא חייבת ללמוד. אבל לימוד התורה לשם לימוד התורה, אנחנו יודעים שזה בעיקרון המצווה על הגבר ולא על האישה. וכאן אנחנו רואים דבר נפלא שלא הרבה שמים לב לזה, אבל הרבי מדבר על זה בצורה מאוד מאוד חשובה ויסודית, ופתאום אנחנו שמים לב שיש פה משהו מאוד עמוק, שזה הנושא של יסודות היהדות. היסודות של היהדות, כמו שדיברנו, אמונת השם, אהבת השם, יראת השם וכל שאר היסודות של היהדות, הרי בהם האישה חייבת כמו הגבר. ולא רק זה, כמו שאמרנו, דווקא אצל האישה יש את זה באופן הרבה יותר עמוק. ובמילא הרי הלימוד של ההלכות, זאת אומרת הספרים שמדברים ומסבירים לנו את הנושאים האלה, אז האישה חייבת ללמוד אותם, אם לא יותר, כמו הגבר, לכל הפחות בדיוק כמו הגבר. וכאן מגיע הדבר הנפלא שאני צריך לספר. סיפור אישי שזכיתי, אמא שלי שתהיה בריאה, היא זכתה להיות אצל הרבי בחודש תשרי בשנת תשל"מ, אלף תשע מאות שבעים ותשע. היה פעם הראשונה שהיא הגיעה לרבי יחד עם אבי שליט"א ועוד כמה מהאחים ואחיות שלי. אני לא זכיתי להיות באותה שנה, אבל הם היו אצל הרבי כל החודש תשרי, כל החגים, ואחרי החגים, כידוע, הנהוג היה שהרבי היה מקבל ביחידות, היו נכנסים יחידים או משפחות להיכנס לחדר של הרבי. זה נקרא יחידות, ובו חסיד היה מקבל הדרכה, הוראות, ברכה, ברכות להמשך הדרך לשנה. רגע מאוד מאוד מיוחד, רגע מאוד מאוד מרגש בחיים של החסיד. אז ההורים שלי נכנסו לרבי ליחידות יחד עם האחים שהיו שמה גם כן, ואז הרבי פנה לאמא שלי והרבי אמר לה בין הדברים: ידוע מה שכתוב בספר החינוך. ספר החינוך הוא ספר מאוד מיוחד שמביא

19:19 את התרי"ג מצוות. הוא מסביר אותם בצורה מאוד מתומ-מתומ- איך אומרים? מתומצת, קצרה, כל מצווה, מה היא השורש של המצווה, טעם המצווה וגם כן כמה פרטים בהלכות של המצווה. ספר החינוך בהקדמה שלו הוא כותב שמחוץ לתרי"ג מצוות ישנן גם כן שש מצוות שהוא קורא להן שש מצוות תמידיות. זאת אומרת ישנן שש מצוות שאותן יהודי צריך לקיים תמיד. זה מצווה שיהודי צריך לקיים עשרים וארבע שעות ביום. לא קשור עם זמן, לא קשור עם שום דבר. זה מצוות תמידיות, והמצוות האלה הן בעצם המצוות היותר יסודיות, עקרוניות, שעליהן היהדות עומדת. מה הן השש מצוות האלה? הוא מונה אותן. אמונה בקדוש ברוך הוא. מצווה ראשונה, מצוות אמונה בהשם. אנוכי ה' אלוקיך. לא לעבוד עבודה זרה. לא יהיה לך אלוקים אחרים. אחדות השם. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. שהקדוש ברוך הוא הזה שאנחנו מאמינים בו הוא האחד והיחיד, הוא המנהיג היחיד, המציאות היחידה ואין עוד מלבדו. אהבת השם. ואהבת את השם אלוקיך. יראת השם. את השם אלוקיך תירא. והמצווה השישית, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. שיהודי צריך לשמור גם על העיניים, גם על הלב. לא להסתכל בדברים כאלה, במקומות כאלה שהם מנתקים אותו, מרחיקים אותו מהקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא. אומר ספר החינוך, שש מצוות האלה הן תמידיות. הוא אומר עליהן שש ערי מקלט. כלומר שהמצוות האלה הן בעצם ערי מקלט. ערי מקלט זה ביטוי, כמו למשל אנחנו יודעים בתורה, היו ערי מקלט, שאם היה מישהו שרדף אחרי מישהו אחר, הוא רצה לרצוח אותו, אז כשהוא ברח לעיר הזאת זה היה מגן עליו, שהוא לא-- שמה גואל הדם לא היה יכול להיכנס להתנקם בו. לא ניכנס עכשיו

21:34 לפרטי ההלכה, אבל אומר החינוך: השש מצוות האלה הן שש ערי מקלט. בעצם זה מה שקולט, שומר, מגן על היהודי מכל רע, מכל היצר הרע, הדברים הטמאים, הרעים, הדברים שבעולם שלנו רוצים להכשיל אותנו. כשיהודי יש לו את השש מצוות האלה בצורה עמוקה, פנימית וחזקה, אז הוא שמור, הוא מוגן. פונה הרבי לאמי שתחיה, והרבי אומר לה: שש המצוות האלה הרי הן מצוות שהאישה חייבת בהן, ולא רק זה, אדרבה, באופן הרבה יותר עמוק, באופן הרבה יותר, באופן הרבה יותר חזק מהגבר. היא צריכה לשמור עליהן-- היא צריכה לשמור עליהן באופן הרבה יותר חזק, ובכן צריך להשתדל לעשות בטוח שנשים יידעו מזה ושבכל מקום אפשרי לספר, להסביר, לבאר לאישה, לספר לה שיש חשיבות עליונה ללמוד על הנושאים האלה, ללמוד בתורה איפה שמוסבר אמונת השם, אחדות השם, יראת השם, אהבת השם, ואת זה אנחנו יכולים למצוא בתורת החסידות, ולכן להשתדל לקבוע שיעורי תורת החסידות לנשים באופן מיוחד. אז כאן אנחנו מדברים על הנקודה של לימוד התורה על האישה, שבנקודה הזאת ללמוד פנימיות התורה. הרי בעצם פנימיות התורה מדברת בעיקרון על הנקודות האלה. יש נגלה דתורה, הלכות, אז זה נקודה-- זה דבר אחד שדיברנו קודם, מה האישה חייבת, מה היא פטורה, אבל כשמדובר על פנימיות התורה, בעיקרון תורת החסידות שמסבירה את הפנימיות, מדברת על הנשמה של היהודי, על האלוקות, על הקשר עם הקדוש ברוך הוא. להסביר את האמונה בצורה עמוקה ו-ונפלאה, להסביר את האחדות של הקדוש ברוך הוא. איך יהודי מגיע לאהוב, איך מעוררים את האהבה לקדוש ברוך הוא, את יראת השם. איך אנחנו מעוררים את יראת שמיים, את האמונה בביאת המשיח ובתחיית המתים. כל הנקודות האלה שהן ראשי הפרקים, היסודות, אז

23:53 בזה האישה צריכה להשקיע, ללמוד, לדעת כדי שתוכל לקיים את זה בצורה הכי, הכי חזקה ופנימית. וכאן אנחנו מגיעים לנקודה השלישית, שזה גם כן נקודה מהפכנית מעניינת בקשר לקיום המצוות של האישה. כפי שאמרנו קודם בהלכה, קיום המצוות, אז יש מצוות שהאישה חייבת, שזה רוב המצוות בעצם, מצוות לא תעשה, מצוות תעשה שלא תלויות בזמן, אבל יש הרי גם כן חלק מהמצוות שהאישה לא, לא, לא חייבת לקיים. זה בנוגע לקיום המצוות, אבל יש משהו אחר, שזה באופן איך מקיימים את המצוות, וכאן מגיע הדבר הנפלא שהרבי דיבר על זה ביום כ"ב שבט, שזה יום היארצייט, יום הפטירה של זוגתו, הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא עליה השלום. היא, הרבי כשהיה היארצייט שלה החמישי בשנת תשנ"ג, הרבי דיבר שיחה נפלאה, שיחה מאלפת, והוא הסביר נקודה מאוד, מאוד יסודית וחשובה בכל הנקודה הזאת. הנקודה הייתה כזאת: אנחנו יודעים, כתוב בתניא, מיוסד על המדרשים, שתכלית הבריאה זה שהקדוש ברוך הוא התאווה שיהיה לו דירה בעולם הזה התחתון. התאווה והתענוג של הקדוש ברוך הוא זה שהעולם הזה הגשמי, העולם הזה התחתון, זה יהיה הדירה שלו. זה כל תכלית הבריאה. כשאנחנו מדברים על תכלית הבריאה, לבנות את העולם הזה ולהפוך אותו לדירה לקדוש ברוך הוא, בוודאי איך אנחנו עושים את זה? בשביל זה הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה. התורה ניתנה לנו, כמו שהמדרש אומר בשיר השירים, שוקיו עמודי שש, אה, חצבה עמודיה שבעה, התורה, שמה המדרש אומר שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה בשביל שעל ידי התורה והמצוות אנחנו נעשה את העולם הזה דירה לקדוש ברוך הוא. עכשיו, כשבונים דירה יש פה-- באופן כללי, יש המון פרטים, אבל באופן כללי יש פה

26:05 שני דברים. יש את בניית הבניין, הבניין, הקירות, החלונות, הדלתות, ה-- כל הפרטים והפרטי פרטים של בניית הדירה. זה דבר אחד. אחרי זה יש היופי, הפאר, ההדר, הנוי, שתהיה דירה נאה. אתה יכול להיכנס לבית, לדירה, הדירה בנויה, יש הכל, אבל אין כלום. יש את הנוי של הדירה, לתת לזה את היופי המיוחד, החן המיוחד, הצבעים המיוחדים, הרהיטים, כל דבר במקום הנכון, במינון הנכון, התמונות על הקיר, השולחן והכיסא, הדברים עם היופי והפאר. בזה אנחנו רואים את ההבדל. אצל גבר יש יותר את הבנייה של הדירה, זה תפקיד בעיקרון על הגבר, על האיש, אבל הנוי של הדירה זה דבר שהאישה יש לה בזה כישרון וחוש מיוחד, והיא זאת שנותנת את הנוי של הדירה. דירה נאה מרחיבה דעתו של האדם, כתוב בגמרא. דירה נאה. אז כשאנחנו ניקח את זה במובן הרוחני, לבנות את הדירה לקדוש ברוך הוא, אז גם פה יש את שני הדברים האלה. כשיהודי מקיים מצווה הוא שם אבן על הקיר, הוא בונה את הדירה לקדוש ברוך הוא. כל מצווה שאנחנו עושים, כל מעשה טוב שאנחנו עושים, כל פסוק בתורה שאנחנו קוראים, בעצם אנחנו בונים, עושים את העולם לדירה לקדוש ברוך הוא, וזה יהודי עושה על ידי שכל היום וכל הלילה הוא עסוק בתרי"ג המצוות עם פרטי פרטיהם, כל מעשיך לשם שמיים וכולי. אבל הנוי בקיום המצוות, כל מצווה יש צורות שונות לקיים אותן. מה שאנחנו רואים באופן מיוחד אצל האישה זה ההידור, הנוי, היופי. זה לא דומה כשגברים מכינים שולחן שבת וכשהאישה מכינה שולחן שבת. אנחנו רואים את ההבדל. זה לא אותו דבר כשאנחנו-- כל דבר, סעודה, מ-מ-מצווה, מסיבה, דבר שאנחנו עושים בתורה ובמצוות, כשעושים את זה, כשגבר

28:21 עושה את זה, כשאישה, אישה הקדוש ברוך הוא נתן לה את הדבר המיוחד הזה, את העדינות המיוחדת לעשות את הדברים בצורה מהודרת, יפה ועדינה. הרי הרבי קשר את זה גם עם השם של הרבנית. הרבנית קראו לה חיה מושקא. חיה זה מלשון חיות. מושקא זה סוג של בושם, מור. בבושם שהיה בבית המקדש, בקטורת, היה מור. מור זה בתרגום נקרא מושקא. אז זה בעצם שני הדברים האלה, החיות המיוחדת, חיה, חיות המיוחדת, והמושקא שזה הבושם, הריח, שנותן את האווירה המיוחדת, הריח הרענן בכל דבר שקשור עם היהדות, זה דבר מיוחד שהשם נתן לאישה. אז וכשאנחנו רוצים לבנות את הדירה לקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, האדם, האדם העליון, הקדוש ברוך הוא, דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם העליון כביכול. כלומר, כשאנחנו עושים את התורה והמצוות בעולם הזה, אבל כשעושים את זה בצורה של דירה נאה עם יופי, עם חן מיוחד, שזה הקדוש ברוך הוא נתן דווקא לאישה, זה מה שמרחיב דעתו, זה מוסיף עונג מיוחד, זה מוסיף נחת רוח מיוחדת אצל הקדוש ברוך הוא, וזה עושה שבקרוב, כשאנחנו נזכה בביאת המשיח לראות איך שהקדוש ברוך הוא מתגלה פה בעולם הזה הגשמי, והעולם הזה הופך להיות לדירה של הקדוש ברוך הוא, אז הנוי של הדירה זה דווקא כוח מיוחד שניתן לאישה. ולכן כשהגיע מתן תורה הקדוש ברוך הוא הקדים ונתן לאישה את הדבר הראשון, את הפתיח. שמה מתחיל העניין. "כה תאמר לבית יעקב" ורק אז "תגיד לבני ישראל". האמירה בלשון רכה, בעדינות, היופי, החן, לתת טעם ביהדות והיסודות של היהדות, זה הכוח המיוחד שהשם נתן לאישה. חכמינו אומרים, או כתוב במדרש ילקוט שמעוני ברות, שכמו שהיה ביציאת מצרים

30:35 אנחנו יודעים שבזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים בגלל המסירות נפש והאמונה והתמימות של האיש-- הנשים כידוע, זה מה שגרם ליציאת מצרים לכל עם ישראל. אותו דבר גם כן בכל הדורות עד לביאת משיח צדקנו, שבזכות האישה ובזכות המסירות שלהן, האמונה שלהן, החום והכוח של האישה שהן עומדות חזק להביא את האור הזה, את החמימות הזאת, את היופי, את ההידור, את החן המיוחד שיש ביהדות, את היסודות, ולהביא את זה לתוך הבית, לתוך המשפחה ולתוך הסביבה. בזכות נשים צדקניות אנחנו ניגאל במהרה בימינו בגאולה השלמה. שהקדוש ברוך הוא יעזור שבעזרת השם נזכה לראות כבר בעיניים שלנו "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" את הגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, אמן כן יהי רצון.