חג השבועות • שלושת התורות היסודיות של הבעל שם טוב לחיים | הרב אשר פרקש

00:00 חג השבועות, זמן מתן תורתנו. השאלה שנשאלת: מה בדיוק קרה בזמן מתן תורתנו? מה קרה בחג השבועות? זה יום הכי היסטורי בשנה, הכי גדול בשנה, קיבלנו את התורה. השאלה היא מה בדיוק קרה ביום הזה. תורה הרי היה גם לפני זה. האבות למדו תורה, אבותינו במצרים למדו תורה. החכמים אומרים: מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו. מצוות, היו מצוות גם קודם. נכון, קיבלנו יותר מצוות, אז כל ההבדל זה בכמות. לפני זה היו קצת מצוות, עכשיו קיבלנו הרבה מצוות. צדיקים, היו צדיקים לפני מתן תורה. אברהם, יצחק, יעקב ועוד גדולי עולם שהיו לפני מתן תורה, שהיו צדיקים גדולים. האבות הן הן המרכבה, כמו שהמדרש אומר, האבות היו מרכבה לשכינה, היו צדיקים גדולים, היה תורה, היה מצוות. אז מה קרה בדיוק ב-ב-ברגע הגדול ההיסטורי הזה של מתן תורה? קיבלנו תורה ומצוות. מה בדיוק קרה באותו זמן? היום אנחנו נלמד את מה שהתחדש במתן תורה על פי מה שתורת החסידות, הבעל שם טוב פתח לנו את העיניים ונתן לנו להבין שבעצם במתן תורה קרה משהו הרבה יותר גדול, משהו הרבה יותר רחב, משהו הרבה יותר עמוק שפותח לנו עולם שלם, הסתכלות חדשה, משקפיים חדשים, הסתכלות חדשה על החיים, על העולם, וזה בעצם מכניס אותנו לעומק חדש בכל הנושא של חג השבועות ומתן תורה. הבעל שם טוב, רבי ישראל בעל שם טוב, שהוא בהשגחה פרטית, היום ההילולה שלו, יום ההסתלקות שלו, יום הפטירה זה בחג השבועות, שכמובן שזה לא במקרה. הבעל שם טוב עצמו הוא לימד אותנו איך שכל דבר זה בהשגחה פרטית, קל וחומר וכל שכן הבעל שם טוב עצמו, שהיום ההסתלקות שלו ביום הזה מלמד אותנו, נותן לנו את ההבנה העמוקה, את

02:35 התפיסה מה בדיוק קרה במתן תורה. אומר הבעל שם טוב שמתן תורה נתן ליהודי משקפיים חדשות, הסתכלות חדשה, ראייה מסוג אחר לגמרי. העולם וההסתכלות על העולם, המבט על העולם, לראות דרך העולם איך שכל פרט וכל נקודה וכל דבר שאנחנו רואים ואנחנו שומעים וכל דבר בעולם, ולא רק דבר שבאופן ישיר רואים בזה תורה ומצוות. אין שום דבר בעולם שאנחנו רואים את זה סתם ככה. כל פרט בעולם נותן לנו, פותח לנו דרך בעבודת השם, מלמד אותנו איך יהודי מסתכל על העולם ולוקח מזה הדרכה וכיוון באהבת השם, יראת השם ובעבודת השם. להבין את העומק של הנושא הזה אנחנו נתחיל קודם כל עם סיפור, ואחרי זה נדבר על שלושה נקודות יסודיות בתורת הבעל שם טוב, שהם שלושה יסודות ביהדות, שאחד משתלשל מהשני וההבנה בהם יפתח לנו את העיניים לקבל מבט חדש על החיים, ובמילא מבט חדש על היום הגדול של חג מתן תורתנו על פי תורת הבעל שם טוב. הסיפור שמספרים חסידים זה שפעם אחת תלמידי הבעל שם טוב ישבו ולמדו בבית המדרש במז'יבוז'. בחוץ הייתה סערה, היה גשם שוטף ובדרך שמה היה גוי שהוא היה נוסע עם המרכבה שלו עם הסוסים והדרך מלאה בוץ ורפש והגוי מסכן, הסוס נתקע בתוך הבוץ, בתוך האדמה וככה מנסה להוציא רגל, להכניס רגל, להוציא את הגלגל והכל מסתבך ומסתבך ומוצא את עצמו הסוס עם המרכבה בתוך הבוץ ולא מסוגל להוציא את זה. לבד הוא לא מסתדר. בשלב מסוים הגוי מתייאש והוא מחפש עזרה. הוא רואה יש פה איזה מקום, יש אור, יש פה איזשהו חלון. הגוי ניגש לחלון, פותח את החלון, מכניס את הראש שלו בפנים ורואה קבוצה של אנשים יושבים ולומדים. אומר

05:23 להם: חבר'ה, הסוס שלי נשאר תקוע בתוך הבוץ, אני צריך עזרה, תיתנו לי, בואו בבקשה תעזרו לי להוציא את זה. התלמידים שהיו באמצע לימוד נושאים עמוקים בתורה, עונים לגוי: אנחנו לא יודעים, לא יכולים, אין לנו כוח. הגוי עונה להם, ובשפה האוקראינית שהגוי דיבר הוא אומר להם: אתם יכולים, אתם לא רוצים. הגוי יצא, חזר, הלך למקומו ומה שקרה אחרי זה כבר לא משנה. מה שקרה כאן איתנו כן משנה, שהבעל שם טוב שהיה באותו זמן באותו מעמד, שמע מה שהגוי אמר, אז הבעל שם טוב פנה אל התלמידים והבעל שם טוב אמר להם: חבר'ה, תדעו לכם שהגוי הזה לא לחינם בא. הגוי הזה הכניס פה את הראש בתוך החדר הזה ואמר לנו מסר. המסר הזה נאמר לנו כי היינו אמורים לשמוע את המסר. מכל דבר שיהודי רואה ושומע חייב לקחת מזה הוראת דרך בעבודת השם. הגוי אומר לנו: אתם יכולים, אבל אתם לא רוצים. יהודי יש לו את היכולת לעבוד את השם. לפעמים אני אומר: אני עייף, אין לי כוח, לא יכול, זה מדי קשה עליי. הלימוד, עבודת השם, התפילה, תיקון המידות. מגיע הגוי הזה ונותן לנו מסר. הוא ירד לעולם בשביל שהמסר הזה יגיע אלינו, אומר הבעל שם טוב. שנשמע את המסר הזה שיהודי יכול. הבעיה זה הרצון ואנחנו צריכים לעבוד על כוח הרצון ואז אנחנו נמצא את הדרך. הבעל שם טוב גילה לנו יסוד עצום בהסתכלות על העולם. נתחיל עם היסוד הראשון, משמה נעבור ליסוד השני ומשמה נגיע ליסוד השלישי שזה המטרה של השיחה שלנו היום. הבעל שם טוב בא ואמר דבר ראשון תורת הבעל שם טוב על הפסוק ״לעולם השם דברך ניצב בשמיים״. הפסוק בתהילים. הפירוש

07:48 הפשוט זה כמו שהמפרשים מפרשים. לעולם ה' דברך ניצב בשמיים. המילים של הקדוש ברוך הוא, ההבטחות של הקדוש ברוך הוא, הן נמצאות, הן נמצאות בשמיים, ולמרות שעדיין לא ראינו שמתקיימות, יום אחד זה יתקיים. המילים של הקדוש ברוך הוא לא הולכות לאיבוד. זה הפירוש הפשוט. מגיע הבעל שם טוב, והבעל שם טוב בא ואומר פירוש חדש. שבעצם ידוע שהפירוש הזה כבר נמצא במדרש, במדרש תהילים. למרות זאת, המדרש הזה עד תקופתו של הבעל שם טוב לא הייתה לזה משמעות, בפרט משמעות כזאת שהבעל שם טוב נתן את זה בחיים שלנו. אומר הבעל שם טוב: לעולם ה' דברך ניצב בשמיים, פירושו דברך. הכוונה פה הדבר ה', המילים של הקדוש ברוך הוא שהשם אמר בבריאת העולם. בששת ימי בראשית הקדוש ברוך הוא אמר עשרה מאמרות נברא העולם. כל יום הקדוש ברוך הוא אמר, ועם האמירה הזאת נברא משהו. יום הראשון, יום השני, יום השלישי, יש את הדבר ה' שברא את הרקיע. ביום השני: יהי רקיע בתוך המים. ואותו דבר כל דבר ה', כל יום המאמר שברא את החלק של הבריאה שנברא באותו יום. אומר הפסוק לפי הבעל שם טוב: לעולם ה' דברך ניצב בשמיים, פירושו שהדבר ה' שהקדוש ברוך הוא אמר, יהי רקיע, אז זה לא רק הפירוש, כמו שמפרשים בפשטות, שבפעם הראשונה הקדוש ברוך הוא אמר וזהו, ועכשיו העולם כבר מתקיים. העולם חי, העולם קיים. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בששת ימי בראשית, ומאז העולם כבר נמצא. הקדוש ברוך הוא מנהיג אותו, משפיע בו, אבל העולם קיים. אומר הבעל שם טוב: לא, לעולם ה' דברך, הדיבור של הקדוש ברוך הוא שאמר בפעם הראשונה, של עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, זה

09:58 חוזר על עצמו בכל רגע ורגע. אומר הבעל שם טוב: כל רגע ורגע הקדוש ברוך הוא מהווה, מחיה, מקיים את הבריאה וכל פרט ופרט בבריאה מחדש. הדבר ה' מתלבש ונמצא בתוך כל פרט, בתוך כל נברא ונברא, בדומם, בצומח, בחי, במדבר, באבנים, בעפר, במים, בחיות, בבהמות ובעצים, בכל פרט ופרט. הדבר ה', הכוח האלוקי שברא אותו ברגע הראשון, ממשיך לברוא אותו כל רגע ורגע. הסיבה לזה, מסביר הבעל שם טוב, היא מאוד פשוטה. העולם הוא דבר מחודש. יש מאין. אחד מיסודות האמונה שאנחנו מאמינים: העולם נברא מאין ואפס, מאין ואפס המוחלט נהפך ליש, דבר כזה. זה דבר בלתי אפשרי על פי טבע. זה רק הכוח האלוקי, הכול יכול, שהקדוש ברוך הוא, הוא יכול לחדש ולעשות משהו בכל רגע ורגע. הוא יכול לעשות משהו. הוא יכול לעשות יש מאין. מכיוון שהעולם אין לו זכות קיום מצד עצמו, מצד עצמו הוא אין ואפס, וזה שהוא נמצא זה רק בכוח האין סוף, בכוח הקדוש ברוך הוא. אומר הבעל שם טוב: אם ככה, אז כל רגע ורגע זה חידוש. זה לא רק בפעם הראשונה חידוש. כל רגע ורגע של כל ששת אלפי השנים שהעולם קיים, אז בעצם כל רגע, כל נברא בעצם היה צריך להיות אין ואפס. בעצם הוא לא קיים, וזה שהוא כן קיים זה בגלל הכוח האלוקי שעושה אותו. אז הוא עשה אותו לרגע. אחרי זה יש רגע חדש. צריך להיות עוד פעם להוות אותו. אז זו תורה יסודית שהבעל שם טוב פתח לנו את העיניים לראות את העולם במבט אחר לגמרי. אתה רואה את העולם, אתה חושב העולם נמצא. השם ברא אותו. אני יהודי מאמין. אני יודע שהשם ברא את העולם בששת

11:58 ימי בראשית, אבל זה היה לפני חמשת אלפים שבע מאות שמונים ושלוש שנים. עבר כבר הזמן. אז השם ברא ועכשיו העולם הולך ומתנהג. השם מנהיג אותו. אבל מגיע הבעל שם טוב, אומר לנו: לא. הכוח האלוקי מהווה ומחיה את העולם בכל רגע ורגע. אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך, בספר התניא, בשער היחוד והאמונה, שתים עשרה פרקים של תניא, שאדמו"ר הזקן לוקח את תורת הבעל שם טוב ומפתח אותה, מסביר אותה בצורה מאלפת, בצורה נפלאה. זה יסוד אחד בתורת הבעל שם טוב. ממשיך הבעל שם טוב אחרי זה וגילה עוד תורה יסודית, עוד מסר יסודי ביותר, שהמסר הזה, כמו שאמרנו, מגיע בתור המשך מהמסר הקודם. הבעל שם טוב בא וגילה את הנושא של ההשגחה הפרטית. הבעל שם טוב אומר שכל דבר ודבר בעולם הוא לא במקרה. לא רק בבני אדם. לפני הבעל שם טוב גם גדולי ישראל דיברו על הנושא של השגחה פרטית, שהקדוש ברוך הוא משגיח בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט, שזה נוגע ל-ל-לכוונת הבריאה. כל פרט ופרט בעולם זה חשוב ונוגע לקדוש ברוך הוא. אין שום פרט בעולם שקורה במקרה. אז רוב גדולי ישראל לפני הבעל שם טוב אמרו שזה נכון ביחס אל האדם. האדם הוא נזר הבריאה, האדם הוא המרכז של הבריאה, אז באדם כל פרט בחיי האדם חשוב. אבל בבעלי החיים, בצומח, באבנים, עפר, מים, בדברים הפשוטים, הדוממים, הקטנים בעולם, מה זה חשוב? מה זה נוגע? אז שמה נוגע הנושא הכללי. אם זה מתחבר עם האדם אז זה חשוב, כן? הקדוש ברוך הוא, כן? גוזר על האדם, הוא דן את האדם. אז הדברים של העולם שקשורים אל האדם, אם יהיה לו בית, אם יהיה לו

14:12 נכסים, אם הוא יאבד חס ושלום אותם, אז זה ודאי יש על זה השגחה פרטית. אבל מה שקורה עם תולעת שמהלכת, כך כתבו גדולי ישראל, תולעת שהולכת שמה בקצה תבל במדבר שממה, יהיה חשוב לקדוש ברוך הוא מה קורה איתו, אם הוא הולך, איפה הוא הולך ומה המטרה שלו? אין לזה היגיון. הגיע הבעל שם טוב והבעל שם טוב גילה את המסר, את התורה היסודית הזאת של השגחה פרטית. והבעל שם טוב אמר שאין שום דבר בעולם, לא רק במדבר, גם בצומח, גם בחי וגם בדומם, כל דבר שקורה בעולם זה בהשגחה פרטית מופלאה על כל פרט ופרט. ובלשון הבעל שם טוב, גם עלה שנופל מעץ ומתגלגל ברוח אז זה בהשגחה פרטית, וההשגחה הפרטית כוללת איזה עלה, מאיזה עץ ועל ידי איזה רוח ולאיפה העלה הזה מתגלגל. ומסופר ומפורסם בעולם הסיפור שהבעל שם טוב, כדי להסביר לתלמידים שלו, הבעל שם טוב היה מביא את המסרים בצורה מוחשית לתלמידים. אז הוא יצא עם התלמידים שלו לחורשה והוא הראה להם איך שהעלה נופל מהעץ, והוא אמר, "בואו נלך אחרי העלה ונראה מה קורה איתו". התלמידים הלכו אחרי העלה והמשיכו את הדרך כמה, כמה מאות מטרים, ואז העלה נעצר, ואז הבעל שם טוב אמר, "בואו נראה מה קורה פה". הרימו את העלה ומתחת לזה הייתה תולעת שהייתה במקום, אומר הבעל שם טוב, הייתה פה שמש קופחת והיא הייתה צריכה לקצת אוורור והעלה בא וכיסה אותה. זה הראה הבעל שם טוב, תראו מה זה, איך שהקדוש ברוך הוא דאג שהתולעת הזו תקבל את הצל שלה, אז הוא שלח את הרוח והרוח שלח את העלה והעלה הגיע לפה. כל זה

16:13 קרה בהשגחה פרטית מופלאה מהקדוש ברוך הוא. מה היסוד לתורת הבעל שם טוב לנושא של ההשגחה הפרטית? זה תוצאה מהמסר הקודם, מהתורה הקודמת של הבעל שם טוב. אחרי שאנחנו יודעים שכל פרט בבריאה, כל חלק הכי קטן של הבריאה, אז כל רגע ורגע זה נברא מחדש. הכוח האלוקי נמצא בכל פרט בעולם. העולם אין לו שום דבר שהוא קיים בגלל שככה זה הטבע, בגלל שכך צריך להיות, אלא יש כוח אלוקי שנמצא בכל פרט ופרט בבריאה. אז ממילא מעצמו מובן התוצאה מזה גם כן בהמשך, שלכן גם כן כל פרט ופרט בבריאה יש על זה השגחה עליונה מפורטת ופרטית, שחשוב לקדוש ברוך הוא כל פרט ופרט. אנחנו לא מבינים בדיוק למה, מה הקשר לעניין, אבל אם אנחנו מבינים ששום דבר לא אמור להיות, כל דבר זה פלא, זה חידוש. אז אם זה חידוש והכוח המחדש נמצא בו בכל רגע ורגע, אז גם כן כל פרט בבריאה יש בה איזשהו מסר, מטרה וכוונה אלוקית, שזה קשור עם כללות כוונת הבריאה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל מטרה מסוימת וכל פרט משלים את המטרה הזאת. מהמסר הזה, מהיסוד השני הזה אנחנו מגיעים ליסוד השלישי, שזה בעצם כל המטרה של מתן תורה. על פי זה, עכשיו שאנחנו מבינים שיש את הכוח האלוקי שמהווה כל רגע ורגע, ואנחנו מבינים שיש השגחה פרטית שהקדוש ברוך הוא נוגע, כל פרט בבריאה חשוב לכל מטרת הבריאה. אין שום פרט בבריאה שקורה במקרה. אז אנחנו מגיעים לשלב השלישי. כל דבר שיהודי רואה ושומע, אומר הבעל שם טוב, זה הוראת דרך בעבודת השם. כשאני נמצא ברחוב ואני נמצא באיזשהו דבר בעולם, ולא מדובר דווקא על דבר של לימוד

18:19 התורה וקיום המצוות בפועל, יכול להיות דבר שהוא לגמרי שולי. אני שמעתי משהו בחדשות, ראיתי משהו ברחוב, הייתי באיזשהו טיול וראיתי משהו שקורה. שמעתי איזשהו מאורע שלכאורה נראה לגמרי שולי. אם הקדוש ברוך הוא עשה שאני אראה את הדבר הזה או שאני אשמע את הדבר הזה, הרי זה לא במקרה. כל דבר הקדוש ברוך הוא מהווה בכל רגע ורגע, יש מאין, בכל דבר בעולם ובהשגחה פרטית מהקדוש ברוך הוא. ובמילא אז אם ההשגחה הפרטית עשתה שאני עכשיו אראה את הדבר הזה, ברגע הזה, הנתון הזה, שמעתי את הדבר הזה, אז אני חייב לחשוב מה אני יכול, מה המסר האלוקי, מה אני יכול למצוא מזה? ובמילא מובן כשהבעל שם טוב רואה איך שגוי רגיל שמסתובב ומסכן נפל לו המרכבה לתוך הבוץ והוא מגיע לבקש עזרה והוא נותן מסר, אז דבר ראשון אומר הבעל שם טוב: מה כאן המטרה האלוקית? זה בא לתת לנו הוראת דרך בעבודת השם. בעצם כשאנחנו חושבים על זה אז זה כבר היה גם לפני הבעל שם טוב. אפשר הרי להגיד שזה מה שהמשנה אומרת בפרקי אבות, בארבע מילים או בחמש מילים: כל מעשיך יהיו לשם שמיים. זה הלכה בשולחן ערוך, אורח חיים סימן רל"א, שיהודי צריך לדעת שכל מעשיך לשם שמיים ובכל דרכיך דעהו, כלומר כמו שהשולחן ערוך בעצמו מסביר שבן אדם גם בדבריו, במעשים שלו, ביום יום, בעסקים, בביזנס, בחיי היומיום, באוכל, בדברים שבן אדם עושה ביום יום, אז הוא צריך לראות בזה את ה... איך זה מביא אותי לעבודת השם. הבעל שם טוב נתן לזה עומק. הבעל שם טוב פתח האוצר של תורת החסידות. הבעל שם טוב נתן לזה עומק, ולכן, כמו שאמרנו, זה

20:32 לא מקרה שהבעל שם טוב, יום ההילולא ויום ההסתלקות שלו זה בחג מתן תורה, בחג השבועות. הבעל שם טוב גילה לנו את העומק של מתן תורה. מתן תורה זה לא רק לתת ליהודי עוד תורה, עוד מצווה, שבוודאי זה דבר חשוב ביותר ונפלא ביותר. כן, אבל כמו שאמרנו, זה עוד היה גם קודם מתן תורה. הבעל שם טוב גילה, הבעל שם טוב, שהתורה עשתה שינוי בבריאה כולה. ההתגלות האלוקית של מתן תורה, זה היה התגלות אלוקית שחדרה בכל פרט בעולם. הרי אנחנו יודעים שהמדרש אומר שבשעה שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה, אז נהיה שקט בעולם כולו. היה כמו שכתוב שמה, נהיה שקט והים לא רעש והחיות לא צעקו. היה סוג של שקט של כל העולם, כי בעצם מתן תורה הייתה ההתגלות האלוקית שהבריאה השתנתה. ההסתכלות על העולם משתנה, פתח לנו הסתכלות חדשה, הבנה חדשה, גילה את המציאות האמיתית. לפני מתן תורה אז העולם היה מציאות נפרדת והכוח האלוקי היה מציאות נפרדת. למרות שהאמינו בהקדוש ברוך הוא וידעו מה הקדוש ברוך הוא. אבל זה היה שתי דברים נפרדים. השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם. הגיעה ההתגלות האלוקית כשהיה ״אנוכי ה' אלוקיך״. ההתגלות של הקדוש ברוך הוא בהר סיני היה התגלות שחדרה בכל הבריאה וגילתה את האמת האלוקית שהקדוש ברוך הוא והעולם הם לא שתי ישויות נפרדות, שכל המציאות של כל פרט בעולם זה הכוח האלוקי שמהווה אותו, ולכן נפתח לנו העיניים לראות את הבריאה, לראות את החיים, להסתכל על החיים בצורה אחרת לגמרי. כשהיהודי רואה את ההשגחה הפרטית בכל פרט ופרט, אז הכל הופך להיות עבודת השם, וזה מתקשר לנו עם תורה נפלאה שיש מהבעל שם טוב בקשר לנושא הזה.

22:45 הבעל שם טוב אומר על הפסוק ״שיוויתי ה' לנגדי תמיד״. פסוק יסודי. תהילים פרק ט"ז. הפירוש הפשוט אומר: שיוויתי ה' לנגדי תמיד. היהודי צריך לזכור את הקדוש ברוך הוא מול העיניים שלו תמיד. בהתחלת השולחן ערוך אורח חיים מתחיל ״שיוויתי ה' לנגדי תמיד״. זה היסוד בחיים של היהודים. הגיע הבעל שם טוב והבעל שם טוב אומר: שיוויתי, יש לזה עוד פירוש. לא רק שאני שם את הקדוש ברוך הוא מול העיניים שלי תמיד, וזה גורם ליראת שמיים שיהודי יזהר בתורה ומצוות, ישמור על העיניים שלו, ישמור על האוזניים, ישמור על המחשבה, דיבור ומעשה, כי הקדוש ברוך הוא נמצא פה, אלא יש פה משהו יותר עמוק. שיוויתי זה מלשון שווה, השתוות. בלשון הבעל שם טוב, שאצל יהודי צריך להיות שווה כל מצב שהוא נקלע אליו. לפעמים קורה שבן אדם נמצא באיזשהו מקום והוא לא יכול עכשיו ללמוד תורה. הוא עכשיו לא יכול להתפלל. החיים מביאים אותי למצבים מסוימים. זה יכול להיות בגלל עסקים, יכול להיות בגלל איזשהו טיול משפחתי, יכול להיות בגלל איזשהו נסיעה שנקלעתי. הגעתי למקום ובדיוק אני נמצא במצב ומקום ששם אני עכשיו לא יכול לשבת וללמוד הנפש. אני לא יכול עכשיו להתפלל. לפעמים בן אדם יכול לחשוב לעצמו: מה אני עושה פה עכשיו? אין פה עבודת השם. אומר הבעל שם טוב, שיוויתי מלשון השתוות, שבן אדם צריך שיהיה אצלו שווה כל מצב וכל מציאות וכל פרט בחיים שלו. לדעת שהקדוש ברוך הוא רוצה שיעבדו אותו בכל מיני מצבים, בכל מיני אופנים. אז אם החיים הביאו אותי למצב פלוני, למצב אלמוני, מצב כזה, מצב כזה, אופנים מסוימים, בכל דבר אני מחפש את עבודת השם, גם כשאני הולך ברחוב, גם

24:54 כשאני מטייל, גם כשאני נמצא בכל הדברים הכי שוליים בחיים שלי, אני רואה בזה איך אני יכול ללמוד מזה ולקחת מזה מסר בעבודת השם. ומספרים, אדמו"ר הריי"צ מספר באחד מהשיחות שלו, שאדמו"ר הזקן אמר פעם בקשר לתורה הזאת של הבעל שם טוב, שהבעל שם טוב גילה את הדרך הזאת בעבודת השם, שכל דבר שיהודי רואה ושומע צריך ללמוד מזה בחיים, בעבודת השם שלו: אצלנו, אמר אדמו"ר הזקן, עבדנו קשה, התייגענו ועבדנו המון כדי להביא את הדרך הזה לחיים שלנו. אצל הילדים שלנו זה כבר נהיה טבעי. אני מבטיח, אמר אדמו"ר הזקן, שמי שיעבוד על עצמו ללכת בדרכו של הבעל שם טוב, שכל דבר בעולם יהיה אצלו הוראת דרך בעבודת השם, ולנסות מכל דבר ללמוד משהו בחיים שלו, שהוא בזכות זה ישריש, כך אמר, ניצוץ טוב בכל אחד מהצאצאים שלו, וזה יעזור לו ולדורות אחריו שילכו בדרך הישרה ובדרך הנכונה. אז כשאנחנו נמצאים בימים הגדולים של ימי מתן תורה, ואנחנו יודעים שהימים האלה, זה חג השבועות, זה גם כן החג של היום, של ההילולא של הבעל שם טוב ויום ההילולא של דוד המלך. זה שאמר את הפסוק ״שיוויתי ה' לנגדי תמיד״, זה שאמר את הפסוק ״לעולם ה' דברך ניצב בשמיים״, והוא גם כן יום ההסתלקות שלו זה בחג השבועות. ועל פי תורת הבעל שם טוב אנחנו מבינים את התפיסה העמוקה, ההסתכלות הרחבה, המשקפיים של הבעל שם טוב שאנחנו נשים על עצמנו ביום חג השבועות, שנזכה באמת לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות, ואז נזכה שבקרוב במהרה בימינו, אז אנחנו נזכה גם כן לראות בעולם כולו שהתקיים, התגלה בעולם מה שאנחנו אומרים לגילוי המשיח, שאז יהיה בעולם כולו ״והיה ה' למלך על כל

27:10 הארץ. ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד״. שההתגלות הזאת של מתן תורה, כמו שאדמו"ר הזקן אומר בתניא, לא היה רק פעם אחת אז בפעם אחת, אבל זה יהיה ההתגלות הקבועה בביאת המשיח, שאז בכל העולם יתגלה האמת של ״אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו״.