שער היחוד והאמונה פרק ט'

00:00 דובר 1 אתן יודעות שזה פרק שלישי של התניא. השמחה שלישית. אתן יודעות, ממה שזה פרק שלישי של התניא.

00:10 דובר 2 הלכתי אליו, הלכתי למאה עשר.

00:13 דובר 7 טוב, ערב טוב, אנחנו נתחיל. אנחנו נלמד היום את פרק ט'. פרק ט' הוא הפרק השני, הפרק השני בחצי השני של החלק השני של התניא. סתם, זה יצא ככה.

00:26 דובר 2 מה? הפרק השני?

00:30 דובר 7 בתניא יש שני חלקים. יח-- אה, ליקוטי אמרים, שער היחוד והאמונה. ושער היחוד והאמונה, בחלק השני של התניא, יש גם כן שני חלקים. הרי יש, אה, בעניין המצווה להאמין בקדוש ברוך הוא ושתי מצ-- ושתי מצוות העשה הראשונות ברמב"ם, בכלל בפוסקים, מצווה להאמין ב-- אה, מצווה להאמין באחדות השם ומצווה לייחד את השם. שזה-- מה זה שתי המצוות? מצווה לה-להאמין באחדות השם ושהוא אחד ואין עוד מלבדו. זאת אומרת שהנבראים לא הוסיפו שום דבר אליו, אלא גם אחרי שהנבראים נבראו הוא נשאר אחד. זה מצווה אחת. ובלשון ה-החקירה, שהוא לא אחד המנוי, שהוא לא אחד שיש אחריו שני ושלישי. זה מצוות אחדות השם. והמצווה השנייה זה מצווה לייחד את השם. להאמין שהשם הוא יחיד. זאת אומרת שגם הוא עצמו הוא לא, לא אחד המורכב. לא רק שהוא לא אחד המנוי, הוא גם לא אחד המורכב. לא אחד שמורכב כמו אדם שמורכב מראש, ידיים וכל מיני איברים, אלא הקדוש ברוך הוא אחד פשוט, הוא אחד שלא מורכב. אז על שני הצד-- על ש-שני הדברים זה לא כמו שנראה לנו. להאמין שהקדוש ברוך הוא אחד ואין עוד מלבדו. מה פירוש אין עוד מלבדו? אני רואה את העולם, אני חש את העולם, אני מרגיש את עצמי נפרד. מה זאת אומרת שאין עוד עולם? אז בזה עוסק החלק הראשון של שער היחוד והאמונה. זה מצווה הראשונה. זה פרקים א' עד ז'. והחלק השני פרקים ח' עד, עד י"ב. אז זהו, עוסקים בחלק-- במצווה השנייה להסביר את עניין יחוד השם. הקדוש ברוך הוא, הוא לא אחד המנוי שהוא-- הוא-- איך שהקדוש ברוך הוא לא אחד המורכב, שהוא לא עשוי. מה פירוש-- מי עלה על דעתו

02:24 דובר 7 שהקדוש ברוך הוא עשוי מהרבה חלקים? אנחנו יודעים שלקדוש ברוך הוא יש מידות, יש לו ספירות, יש לו מידות, יש עולמות. אז מה פירוש הוא אחד הפשוט? ר-ר-ר-- אנחנו אומרים שיש לו חכמה, בינה, דעת וכן הלאה. אז ב-ב-בעניין הזה עוסק ה-החלק השני של התניא, החלק השני של שער היחוד והאמונה, בפרט שלושת הפרקים הראשונים ח', ט', י'. אז כדי להסביר את העניין הזה הוא התחיל בפרק הקודם, וכבר בתחילת פרק ח' הוא קבע, אמר, קבע, הסביר, אמר. לא יודע איך ל-- באיזה לשון להשתמש, שאת אחדותו של הקדוש ברוך הוא אי אפשר להבין. למה אי אפשר להבין? כי הקדוש ברוך הוא למעלה מהשכל. אנחנו בני האדם יכולים להבין. יש לנו כל מיני כוחות. יש לנו כוח ה-הרגש וכוח המישוש וכל מיני כוחות יש לנו. הכוח הכי נעלה שבא-באדם זה כוח השכל. והיות והקדוש ברוך הוא, הוא נעלה אפילו יותר מהשכל, אז לכן אין לנו שום אפשרות ושום דרך ושום כלי לתפוס בו ולהשיג בו. זה מה שאמר בתחילת פרק ח'. כדי להבין את זה, איך זה מסביר את זה שהוא אחדות פשוטה, הוא התחיל בפרק ח' להסביר מה זה אחדות שאינה פשוטה. אז הסביר איך, איך זה עובד אצל האדם, אצל הנבראים, אצלנו. אצלנו יש ל-- יש לנו, אה, חמש מדרגות כלליות בנפש האדם. הוא מוס-- הוא סופר את המדרגות בנפש האדם מלמטה למעלה. יש מעשה, למעלה מזה דיבור, למעלה מזה מחשבה ולמעלה מזה מידות ושכל.

04:31 דובר 8 יש שם מרפסת?

04:32 דובר 9 כן.

04:33 דובר 8 לא דיברת איתי.

04:38 דובר 9 סליחה על האיחור.

04:46 דובר 7 ו-אדמו"ר הזקן הסביר בפרק הקודם באריכות את ריחוק הערך שבין המדרגות, והסביר שה-ה-ה-ה-המעשה, כוח המעשה שבאדם אין לו שום ערך לכוח הדיבור. הוא הסביר את זה. וכוח הדיבור אין לו שום ערך ל-ל-לכוח המחשבה, וכוח המחשבה הוא בטל לגמרי ואין לו שום ערך לגבי המידות שמהן נמשכת המחשבה, והמידות אין להן שום ערך לגבי, לגבי השכל, לגבי חכמה, בינה ודעת. זה היה התוכן של פרק ח'. הקדוש ברוך הוא, הוא רם ומתנשא רוממות אין קץ על כל הנבראים, והנבראים יש בהם חמש מדרגות האלו. עם זה הוא מתחיל את פרק ט'. אבל מה שאמרנו בפרק הקודם, שראשית ותחילת הנבראים זה בחינת החכמה, שהיא נעלית יותר ויותר מיותר, מיותר מ- חכמה היא ראשית הנבראים. אבל לגבי הקדוש ברוך הוא, מדרגת החכמה שהיא תחילת מחשבה וראשיתה, ולא סתם תחילת מחשבה וראשיתה אצל האדם, אלא מדברים על חכמה עילאה. החכמה היא של אצילות, שהיא תחילת הנבראים בכלל, שכל הנבראים נמשכים ומשתלשלים ממנה, אז היא עצמה, למרות שאצל הנבראים הם ראשיתם ותחילתם, אצל הקדוש ברוך הוא היא סוף מעשה אצלו. דהיינו שחכמה עילאה, חכמת האצילות, נחשבת כאילו היא בחינת ומדרגת עשייה לגבי הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, כמו שבאדם ריחוק הערך שבין חכמה, חכמה שבנפש, לגבי כוח העשייה. אמרנו ש-שזה אין ערוך לגבי אין ערוך לגבי... כן, אז מה ריחוק הערך בין חכמה לגבי עשייה? זה-זה ריחוק עצום. אז כך ריחוק הערך בין הקדוש ברוך הוא לבין חכמה עילאה דאצילות, שהיא ראשית הנבראים, בלי ערך ממש. שמה שאצל הקדוש ברוך-- אצל, אצלנו זה ראשית ההתהוות, המדרגה הכ-- ההתחלה של הכל, אצל הקדוש ברוך הוא זה הסוף של העשייה. כדכתיב, "כולם בחכמה עשית". אז אדמו"ר הזקן

07:28 דובר 7 לומד מהפסוק הזה, הפשט של הפסוק "כולם בחכמה עשית", שהקדוש ברוך הוא עשה את הנבראים על ידי חכמה. נכון? זה מה שכתוב, הוא מה, מה-

07:39 דובר 9 הוא עושה את זה בחכמה, כאילו במומחיות הזאת.

07:44 דובר 7 הפירוש הפשוט "כולם בחכמה עשית": אתה עשית את הנבראים על ידי חכמה. זה הפירוש הפשוט. אבל לכאורה היה צריך להגיד, אם זה כל מה שהפסוק רוצה לומר, היה צריך להיות "כולם בחכמה בראת". הקדוש ברוך הוא לא עשה את הנבראים, הוא ברא את הנבראים יש מאין. הוא לא עשה אותם יש מיש, הוא ברא אותם. היה צריך להיות "כולם בחכמה בראת". למה כתוב "כולם בחכמה עשית"? בשביל לרמז לנו את העניין הזה, שחכמה היא לא רק הכלי שבעזרתו הקדוש ברוך הוא בורא את הנבראים, עושה את הנבראים, אלא החכמה לגבי הקדוש ברוך הוא היא כמו עשייה לגבינו. היינו לומר שכערך החיות שבעשייה גופנית וגשמית לערך חיות החכמה. שמה זה הערך הזה? ערך חיות החכמה שהיא ראשית ומקור החיות שבאדם וכל הנבראים הגשמיים. מהו ריחוק הערך בין ראשית הנבראים, חכמה, לבין עשייה? שהעשייה היא כאין לגבי החיות שבאותיות הדיבור, שהחיות שבאותיות הדיבור היא כאין לגבי החיות שבאותיות המחשבה, והחיות שבאותיות המחשבה היא כאין לגבי חיות ומעלת המידות, שהרי מהן נמשכת מחשבה זו. וחיות המידות היא כאין לגבי חיות ומעלת מדרגת החכמה, בינה ודעת, מקור המידות. אז כן ממש, כמו ריחוק הערך בין חכמה לבין עשייה, כן ממש ערך מדרגת ומעלת החכמה, שהיא ראשית ומקור החיות שבכל העולמות, לגבי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, המרומם ומתנשא ריבוא רבבות מדרגות רוממות יותר מרוממות מדרגת החכמה מבחינת חיות שבעשייה. אז המילים מאוד מובנות, אבל כשאתם חושבים על זה רגע אחד אמורה להתעורר אצלנו שאלה. בהתחלה אמרנו, מה הסברנו עד פה? שריחוק הערך בין הקדוש ברוך הוא לגבי חכמה זה כמו ריחוק הערך בין חכמה לגבי עשייה,

10:09 דובר 7 נכון? זה מה שהוסבר. מה אומר פה מיד בנשימה אחת? שהקדוש ברוך הוא מרומם ומתנשא ריבוא רבבות מדרגות על חכמה. החכמה מתנשאת על בחינת עשייה כמה מדרגות?

10:28 דובר 10 חמש.

10:28 דובר 7 חמש מדרגות, נכון? והקדוש ברוך הוא, מה אומרים עליו? שהוא מרומם מבחינת החכמה ריבוא רבבות מדרגות. אז איך אתה אומר שריחוק הערך בין הקדוש ברוך הוא לחכמה זה בדיוק כמו חכמה לעשייה?

10:49 דובר 10 כי כל מדרגה היא מתחלפת למלוא המדרגות שביחד.

10:55 דובר 7 זה לא כתוב. זה ביאור מעניין, אבל זה לא כתוב.

11:03 דובר 10 כי זה כמו זה, זה הולך ביחד. ריבוא רבבות הם כמו-

11:08 דובר 7 אז הרבי שואל את השאלה. אה? אז הרבי שואל את השאלה.

11:13 דובר 10 לא, אבל זה לא כמו שהכל זה אין ואפס לעומתו, כי זה לא משנה מה, הכל...

11:18 דובר 7 אז למה אומרים שזה? אז למה נותנים את המשל? אם הכל אין ואפס לעומתו והוא מרומם על חכמה ריבוא רבבות מדרגות, אז למה נותנים את המשל שזה כמו חכמה לגבי עשייה? מה זה שייך בכלל, המשל הזה?

11:33 דובר 10 לא מכירים את זה בלי גבול. אבל אמרו לנו שצריך ללכת אחידות.

11:37 דובר 7 מה?

11:37 דובר 10 אנחנו לא מכירים את זה באמת, בלי גבול של הקדוש ברוך הוא. נתנו משל כדי להכיר בקצרה.

11:41 דובר 7 יפה, אז זאת התשובה הראשונה, ואחר כך יש תשובה יותר בעומק. זה נכון. בואו נראה את זה בפנים. שהחיות שבעש... הרוממות של מדרגת החכמה מבחינת חיות שבעשייה, רוממות חמש מדרגות בלבד, שהן מדרגות מבחינת עשייה, דיבור, מחשבה, מידות ושכל. אבל הקדוש ברוך הוא, הוא רם ומתנשא ממדרגת החכמה רבבות מדרגות כאלו עד אין קץ. למה אומרים שזה אותו דבר? רק מפני שאין בנבראים כוח להשיג רק השתלשלות ממדרגת חכמה שהיא ראשיתם למדרגת עשייה השפלה. בסקאלה של הנבראים יש רק מחכמה עד עשייה. זה המרחק הכי גדול שנבראים מסוגלים להבין, לתפוס. אז אומרים, מה אומרים לנו? אומרים לנו, תשמע, המרחק הזה בין חכמה לעשייה, שזה אתה כן מסוגל להבין, וכשאתה מתבונן בזה אז אתה מתפעל.

12:53 דובר 11 שלום וברכה.

12:54 דובר 7 שלום וברכה. או, יופי, נחזור על כל ההקדמה. אתם תסלחו לי, נכון? ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. במאמר המוסגר, אני פותח סוגריים בשביל סיפור, זה לא קשור לתניא. יש סיפור שמספר הרבי הקודם, שבכל י"ט כסלו אז הדוד רבי נחום, רבי נחום היה נכד של אדמו"ר הזקן, והוא היה זה שישב על המרכבה הראשונה בזמן שהגיעו ועשו את הטעות ולא קראו לאדמו"ר הזקן, ואחר כך בעקבות זה השתלשלות שהאדמו"ר הזקן הסתלק בכפר פיענא. מכירים את הסיפור, נכון? אה? כן. אז הוא, ר' נחום, הוא היה זה שישב שמה ועשה את הטעות. זה היה הוא. כן, כן, כן, כן. אותו אחד בדיוק. הסיפור עם הקציצקה, לאיך קוראים לזה? צווארון משי הזה. כן, זה הסיפור עליו. אז הוא היה נוהג כל שנה, כשהיה מגיע י"ט כסלו, לספר את סיפור י"ט כסלו, וכל פעם שהיה מגיע מישהו מהאנשים החשובים היה מתחיל את הסיפור מהתחלה. טוב, אני מוכרח פשוט להכניס שתהיו בעניין, כי אנחנו זה באמצע, באמצע העניין.

14:43 דובר 11 אנחנו ב... אנחנו בשיעורים בנרנזיה.

14:45 דובר 7 אההה, שער היחוד והאמונה עוסק במצוות האמונה בקדוש ברוך הוא. מצוות אמונה בקדוש ברוך הוא כוללת שני פרטים, שתי מצוות עשה ברמב"ם. מצוות עשה להאמין באחדותו ומצוות עשה ליחדו. מה ההבדל ביניהם? דיברנו באריכות בשיעורים הקודמים, שבלשון הקבלה זה נקרא לשלול שהקדוש ברוך הוא הוא לא, לא אחד המורכב והוא לא אחד המנוי, אלא שהוא רק, להאמין שהוא אחד הפשוט. מה הפירוש? אחד המנוי זאת אומרת שאחד הוא אחד, אבל יש אחר כך שני, שלישי, רביעי. יש עוד אחריו בתור. בזה עוסק החלק הראשון של שער היחוד והאמונה, לשלול את העניין הזה, ושם הרבי מסביר על פי שיטת הבעל שם טוב ש... אה, מה הפירוש שהקדוש ברוך... מה הכוונה שלהאמין שהקדוש ברוך הוא אחד, להאמין שאין עוד מלבדו. זאת אומרת, אין עולם. שכל העולם כולו בטל במציאות ואין לו קיום משל עצמו. זה הסברנו באריכות גדולה. זה עניין שצריך אריכות גדולה להבין אותו, להסביר ולהבין. עכשיו אנחנו עוסקים בחלק השני של שער היחוד והאמונה, שמדבר על המצווה ליחדו. שאנחנו מצווים להאמין שהוא אחד הפשוט ולא אחד המורכב. לא כמו אדם שמורכב מהרבה איברים וכולי, אלא אחד הפשוט. שנקודת העניין לנסות להבין, להבין איך זה שמצד אחד לקדוש ברוך הוא יש מידות: חכם, חסיד, גיבור וכן הלאה. מצד שני הוא אחד. אז תחליט אם הוא פעם אחד חכם, פעם אחד חסיד, פעם אחד גיבור, פעם אחד רחמן. אז איך הוא אחד? יש לו כל מיני דעות יש לו. אז הוא, הוא, הוא מורכב, הוא לא אחד. אז כדי להבין את העניין הזה יש לנו את פרקים ח', ט', י' בשער היחוד והאמונה, ואנחנו נמצאים עכשיו באמצע פרק

17:04 דובר 7 ט'. אה, מה שהוא הסביר עד כאן במילה אחת היה שהקדוש ברוך הוא מרומם ומתנשא עד אין קץ על הנבראים. ובסוף ה... בסוף ה... בשורות האחרונות שאלנו שאלה: אם הקדוש ברוך הוא מרומם, מתנשא, רוממות עד אין קץ מהנבראים, אז למה אומרים שהוא... למה ממשילים את זה, שזה... שהקדוש ברוך הוא רחוק מראשית, מראשית הנבראים כמו החוכמה מהעשייה? מה הקשר? החוכמה מהעשייה רחוקה רק חמש מדרגות. הקדוש ברוך הוא רחוק מהנבראים אינסוף מדרגות. איך, איך המשל, אה, מתאר את הנמשל? אז על זה הוא מסביר בשורה עשרים ואחד: "רק מפני שאין בנבראים כוח להשיג רק השתלשלות ממדרגת חוכמה שהיא ראשיתם למדרגת עשייה השפלה. לכך אנו אומרים שלגבי הקדוש ברוך הוא נחשבת מדרגת החוכמה כמדרגת העשייה ממש." זאת אומרת, בסקאלה של הנבראים יש מחוכמה עד עשייה. זה מה שהם מסוגלים להבין. בשפה הזאת מדברים איתם. אבל אומרים לנו, תדע לך שהמקסימום שאתה מסוגל להבין, שאתה... איך אומרים, שאתה נמתח על קצה האצבעות, מותח את השכל שלך עד קצה היכולת, את כוח ההתבוננות ומעמיק בזה עד, עד, עד, עד כמה שאפשר, ולמעלה מזה כל מה שאתה מסוגל להבין זה אין ואפס. הקדוש ברוך הוא זה למעלה מזה. אין ואפס. כן. דיברנו כמה פעמים על השגת השלילה. זוכרות? כולם היו פה או שלא כולם?

18:55 דובר 12 לא, זה לא היה בשיעור קטן.

18:57 דובר 7 מממ?

18:57 דובר 12 נראה לי זה היה בשיעור קטן.

18:59 דובר 7 זה היה בשיעור הקטן, אוקיי. אה...

19:02 דובר 12 מה זה שיעור קטן? עם שניים שלושה אנשים?

19:04 דובר 7 אולי היו שלוש, אולי.

19:09 דובר 12 אולי ארבעה.

19:11 דובר 7 כן.

19:11 דובר 12 מה שלומך?

19:12 דובר 7 יש לנו מושג בכלל, מושג ביהדות, בחקירה, בפילוסופיה, בכלל, הבדל בין השגת החיוב להשגת השלילה. השגת החיוב זה להשיג מה זה, להסביר מה הדבר. כדי להסביר מה הדבר אז צריך להגדיר אותו. זה מתחיל פה, זה נגמר פה. יש לו צורה כזאת, יש לו גודל כזה, יש לו תכונות כאלה. אני מסביר את מהותו. אני ממשיג, מסביר, משיג אותו בצורה חיובית. השגת השלילה, כשיש משהו שאין לי כלים לתאר אותו, הוא לא נמצא בתוך העולם שלי, אין לי דוגמה אליו. איך, איך, איך אני יכול לנסות בכל זאת להבין? אז אני אומר, רגע, זה לא זה, זה לא זה, זה לא זה, זה לא זה, זה גם לא זה, זה לא זה, זה לא זה. ככל ששוללים אותו יותר מיותר כיוונים, ככה יותר מתקרבים להבנה. עכשיו, ההבדל בין השגת החיוב להשגת השלילה. בהשגת החיוב אני משיג את המהות של הדבר. אני יודע מה הוא הדבר. בהשגת השלילה אני משיג רק את המציאות שלו. אני רק יכול לדעת שיש דבר כזה. אני לא יכול לדעת מה הוא. הוא מושלל ממני. אין לי כלים לתפוס אותו. נכון? זאת אומרת שהשגת השלילה מצד התוכן היא תופסת דבר הרבה יותר נעלה מאשר השגת החיוב. זה דבר ראשון. מעלה נוספת שיש בהשגת השלילה, שכשאדם משיג משהו באופן חיובי הוא מתחבר אליו. אני הבנתי אותו, זה יכול לגרום לו עונג או צער או כעס או אהבה. הוא, הוא... הדבר קרוב אליו, מרגיש אליו הרגשת קרבה. השגת השלילה מעוררת באדם רגש של, של יראה, של ריחוק, של הפלאה, של ביטול. אז מכל צד שלא מסתכלים, השגת השלילה גם יותר קשה להבין אותה, היא גם תופסת

21:19 דובר 7 עניין יותר נעלה וגם גורמת ברגש האדם, אה, דברים יותר, יותר עמוקים, יותר נעלים. כל מה שאנחנו מסוגלים להשיג את הקדוש ברוך הוא, את רוממותו, לא אותו, את רוממותו, זה רק בהשגת השלילה. כי אנחנו יכולים להבין מעשייה עד חוכמה, ואנחנו מוכרחים לומר שכדי שיהיה דבר כזה שנקרא חוכמה או בריאה או אצילות, מוכרחים לומר שמה שברא אותם, מה שיצר אותם זה נעלה שלא בערך. אז זה גורם אצלי הרגשה של יראה, של, של, של פחד, כן? וכן הלאה. אבל את מהותו של הקדוש ברוך הוא לא שייך, כן? זה נקרא השגת המציאות, לא השגת המהות. זה היה עד סוף הדף הזה. בכל זאת, מסכם אדמו"ר הזקן את הנושא במילה מופלאה, שלגבי הקדוש ברוך הוא נחשבת מדרגת החוכמה כמדרגת עשייה, והוא מוסיף את המילה...

22:35 דובר 13 ממש.

22:36 דובר 7 ממש? סליחה. אמרנו עכשיו שזה רק משל. אמרנו שזה משל כזה שהוא בכלל לא שייך. ולמה משתמשים במשל הזה? רק כי אין לנו שום ברירה. אין לנו משהו אחר. אז למה אתה אומר שזה ממש אותו דבר? השאלה מובנת. אומר אדמו"ר הזקן שבתוך המשל הזה, שהקדוש ברוך הוא רחוק מהנבראים כחוכמה מהעשייה, יש פרט מסוים, יש עניין מסוים במשל הזה שזה כן ממש, שזה בדיוק ככה, ואת זה הוא עכשיו הולך להסביר. דהיינו, למרות שריחוק הקדוש ברוך הוא מהנבראים הוא בלי ערך, אפילו מחוכמה דאצילות. אבל יש פרט מסוים שזה ממש, שהמשל הוא ממש כמו הנמשל. באמת. לומר שהוא רם ונישא ונעלה עילוי רב מאוד, מאוד ממדרגת החוכמה. עד כמה? עד שלא שייך כלל לייחס אצלו שום עניין המתייחס בחוכמה, אפילו בדרך מעלה ועילוי רב. דיברנו קודם על ההבדל בין השגת החיוב להשגת השלילה. בלשונו הזהב של אדמו"ר הזקן, אז הוא אומר שלגבי הקדוש ברוך הוא גם השגת השלילה לא שייך. כגון? הוא מסביר. לומר עליו, על הקדוש ברוך הוא, שאי אפשר לשום נברא, עליונים ותחתונים, להשיג חוכמתו או מהותו. מה זה?

24:32 דובר 14 תורה. יש לי תורה.

24:33 דובר 7 מה זה? אי אפשר לשום נברא, עליונים ותחתונים, להשיג.

24:42 דובר 14 שום.

24:42 דובר 7 מה אי אפשר? לא אי אפשר להשיג. לומר עליו שאי אפשר להשיג אותו. אי אפשר לומר כזה דבר. ברגע שאני אומר שאי אפשר להשיג אותו, אז זה השגת השלילה. נכון? אני אומר, אני מבין שאי אפשר להשיג אותו. אי אפשר לומר שאי... שאפשר לומר כך.

25:11 דובר 14 כאילו בלי גבול בגבולות או כל זה.

25:13 דובר 7 זאת אומרת, הרוממות של הקדוש ברוך הוא מהבנה היא לא רוממות של השגת השלילה. מושלל משלילה. למה? למה אי אפשר לומר אני לא מבין אותו? מה הבעיה לומר שאני לא מבין? אני לא מבין, אני לא משיג. למה זה לא בסדר לומר כך? כן. הוא רם, הוא גבוה, הוא מתנשא. לא כל כך, לא רק כמו החוכמה. עוד הרבה יותר מאשר חוכמה. נו, אז לכן אני לא מבין למה אי אפשר לומר כזה דבר. מה הבעיה? כי עניין השגה מתייחס ונופל על דבר חוכמה ושכל. על דבר שהוא חוכמה ושכל שייך לומר אפשר להשיגו, אי אפשר להשיגו מפני עומק המושג. זה כל כך עמוק שאי אפשר להשיג. זה לא כל כך עמוק, אני כן יכול להשיג. אבל מה אתה יכול להגיד? זה על החוכמה, על שכל אתה יכול להגיד כזה דבר. אבל הקדוש ברוך הוא, הוא למעלה מן השכל והחוכמה, אז לא שייך כלל לומר בו שאי אפשר להשיגו מפני עומק המושג שבו, כי אינו בבחינת השגה כלל. ומי שאומר על הקדוש ברוך הוא שאי אפשר להשיגו, הוא כאומר על איזו חוכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידיים מפני עומק המושג. שמי ששומע כזה דבר, כל השומע יצחק לו. למה יצחק? כי חוש המישוש אינו מתייחס ונופל אלא על עשייה גשמית. הוא אומר כך. כשרוצים... אני אתן דוגמה. אה, אדם רוצה להפליא את העדינות של, של חוש הריח. כן? בסדר?

27:04 דובר 14 מה זה להפליא?

27:07 דובר 7 זה משהו. זה חוש מאוד עדין ונפלא ומאוד רוחני, זה חוש הריח. זה לא כמו חוש הטעם שהוא גשמי ומגושם. חוש הריח זה משהו עדין כזה. אתה לא... עד כדי, עד כמה הוא חוש... הריח זה דבר כל כך עדין שאני לא יכול למשש אותו בידיים. זה לא, זה לא יצחיק אף אחד, נכון? אף אחד לא יצחק מכזאת אמירה. אבל כשאומרים על חוכמה שזה כל כך עדין עד שאי אפשר למשש אותה בידיים, זה כן מצחיק. זה כבר לא, זה כבר לא מתקבל. כן? למה זה מתקבל וזה לא? מה ההבדל? אני, זה, זה אותה לוגיקה.

27:51 דובר 14 פה זה שני חושים. זה תכלס, תכלס זה לא אותו דבר. כל אחד

27:54 דובר 7 שכל זה גם חוש.

27:56 דובר 14 זה לא באמת.

27:58 דובר 7 מממ?

27:58 דובר 14 זה לא בערך.

27:59 דובר 7 למה זה לא בערך? נכון. מה פה לא בערך?

28:05 דובר 14 חמש מאות לא...

28:07 דובר 7 ריח זה דבר גשמי. מישוש זה דבר גשמי וריח זה דבר גשמי. רק שריח הוא דבר עדין. הוא גשמי מאוד, מאוד, מאוד עדין. אז אי אפשר למשש אותו בידיים. אבל זה לא מצחיק כי זה גשמי וזה גשמי. אז זה לא מצחיק אותי כי אני, אני מבין שזה בא, שזה הולך על אותה סקאלה, אז אני יכול להפליא את זה על זה. אבל שכל זה לא דבר גשמי. שכל זה דבר רוחני. זה לא עומד על אותה... כן? זה לא בא, זה לא באותה מישור. אז ממילא על שכל לא שייך לומר שאי אפשר למשש אותו. כי הוא זה לא... זה לא, זה לא, זה לא הולך על אותו ציר מספרים. זה, זה, זה משהו אחר לגמרי. כן. אותו דבר על הקדוש ברוך הוא. לומר על הקדוש ברוך הוא שאי אפשר להבין אותו, אי אפשר להשיג אותו. מה זאת אומרת אי אפשר להשיג אותו? הוא לא שכל. זה בדיוק אותו דבר כמו לומר על, על חוכמה שאי אפשר למשש אותה בידיים. זאת אומרת מרחק, המרחק בין אין סוף ברוך הוא לחוכמה דאצילות, מבחינה מסוימת הוא ממש בדיוק כמו המרחק בין חוכמה לעשייה. כמו שחוכמה הוא סוג אחר מאשר עשייה, הוא לא רק יותר נעלה מדרגה, מדרגה, מדרגה, עוד יותר, עוד יותר. הוא סוג אחר. אז כך על דרך זה הקדוש ברוך הוא, מה שהוא נעלה מחוכמה דאצילות ועולם האצילות, לא שהוא נעלה אין סוף מדרגות. זה סוג אחר לגמרי. זה משהו אחר. בסדר? זה, זה מה ש... כל הקטע ארוך, זה מה שהרבי בנקודה שהוא רצה להעביר. אנחנו בשורה שלוש עשרה, ארבע עשרה. לפי שחוש המישוש אינו מתייחס ונופל אלא על עשייה גשמית הנתפסת בידיים וככה

30:06 דובר 7 ממש נחשבת לגבי הקדוש ברוך הוא מדרגת השכל וההשגה כעשייה גשמית ממש. הוא אומר יותר מזה. לא רק שההשגה שלנו, של בני אדם, בני תמותה, בני אנוש, לא תופסת בקדוש ברוך הוא, אלא אפילו השגת שכלים שבעולמות עליונים גם היא לא תופסת, ואפילו מדרגת חכמה עילאה שמחיה את כולם, כדכתיב ״כולם בחכמה עשית״, אז גם היא לא יכולה לתפוס באלוקות, כי גם חכמה עילאה דאצילות היא חכמה והקדוש ברוך הוא לא חכמה. אז אם ככה יש לנו שאלה בכיוון ההפוך. אז מה הגענו למסקנה? שעצמותו ומהותו הוא נעלה ומרומם מדרגות אין קץ על כל המידות דאצילות, אפילו על המידות דאצילות, עד כדי כך שזה משהו וזה סוג אחר לגמרי. זה בכלל לא... כן? אי אפשר לתפוס אותו בשום צורה שהיא. אם ככה, שואל אדמו"ר הזקן בשורה תשע עשרה: אז מה זה שהקדוש ברוך הוא נקרא חכם? יש פסוק בספר ישעיה, הזכיר את הפסוק הזה גם בפרק הקודם. ״וגם הוא חכם״, שם נאמר על יציאת מצרים שהקדוש ברוך הוא, ״גם הוא חכם״, ולכן הוא החזיר על המצרים את רעתם. פסוק בתורה, הנביא כותב וקורא לקדוש ברוך הוא חכם. אז איך אתה אומר שהוא למעלה ממדרגת החכמה? הנביא קורא לו חכם. וגם חז"ל כינו לו מדרגת ומעלת החכמה. למשל יש חכם הרזים, כולם מכירים את הביטוי, ויש עוד. אז מה זאת אומרת שהוא לא חכם? הנה קוראים לו חכם. היינו משום שהוא מקור החכמה. הקדוש ברוך הוא לא חכם, הוא מקור החכמה, שממנו יתברך נמשך ונאצל מהות מדרגת חכמה עילאה. הקדוש ברוך הוא. למה? למה קוראים לו חכם? לא בגלל שהוא חכם, בגלל שממנו יוצאת החכמה. הוא מקור לחכמה. נו, טוב, שבעולם

32:29 דובר 7 האצילות. ולכן למה קוראים לו רחום וחסיד? על שמו, על שם שהוא מקור הרחמים והוא מקור החסדים. וכן שאר המידות. אז רגע אחד. אז אם כל דבר שנמשך מהקדוש ברוך הוא, כל דבר שהקדוש ברוך הוא מקור לו, אז הקדוש ברוך הוא, אז קוראים לקדוש ברוך הוא על שם שהקדוש ברוך הוא מקור לחכמה. אז איך נקרא לו? חכם. מקור ל-

32:57 דובר 3 מי שיש לו את זה, לא למקור.

32:59 דובר 7 אז הקדוש ברוך הוא גם מקור לחתולים גם כן. לא. מי ברא את החתולים? מישהו אחר? אז אולי נקרא לו חתול בגלל שהוא מקור לחתולים? חס ושלום. או אני לא יודע מה, עננים. מה, בגלל שהוא מקור לברואים שלו, לכן צריך לקרוא לו על שם הברואים? מה? איזה מין, איזה מין הסבר זה?

33:24 דובר 3 אבל הרחמים, אה, איזה דין זה משהו כן יותר, יותר נעלה.

33:29 דובר 7 יותר נעלה. הוא ברא את זה והוא ברא את זה.

33:31 דובר 3 ברך.

33:33 דובר 7 אה.

33:33 דובר 3 ברכי.

33:36 דובר 7 תקרא לו נשמה כי הוא ברא את הנשמות. איזה מין תירוץ זה? בגלל שהוא מקור לרחמים, לכן לקרוא לו רחום. מה הקשר?

33:49 דובר 3 אז למה באמת לקרוא לזה בתור של המקור? כאילו יש.

33:54 דובר 7 פה.

33:54 דובר 3 קוראים למקור.

33:55 דובר 7 אז פה אנחנו, פה אנחנו מגיעים לשתי המילים שהם כלל העניין של שער היחוד והאמונה. שתי מילים. וכן שאר המידות כולן נמשכו ונאצלו ממנו יתברך.

34:19 דובר 3 שתי.

34:21 דובר 7 אה.

34:21 דובר 3 שתי.

34:22 דובר 7 זה השתי מילים.

34:23 דובר 3 זכר מכבד את המילים. תקרא.

34:25 דובר 7 נמשכו ונאצלו. על זה יושב, על שתי המילים האלה יושב כלל שער היחוד והאמונה, מסביב לשתי המילים האלה. הקדוש ברוך הוא לא ברא את המידות באצילות. המידות באצילות נמשכו ונאצלו ממנו. מה ההבדל בין נברא לבין נמשך ונאצל?

34:51 דובר 3 דרך נברא משהו חדש.

34:52 דובר 7 נברא זה משהו חדש, זה לא היה קודם. הוא נברא יש מאין. המידות באצילות הן לא נבראו יש מאין, הן נמשכו ונאצלו ממנו. מה זה נמשך ונאצל?

35:07 דובר 3 דרך במי.

35:08 דובר 7 אה?

35:09 דובר 3 ציור שנמשך.

35:11 דובר 7 יש על דרך זה בדומה לזה גם אצל האדם. למשל לאדם יש כוחות. יש לאדם כוח הכתיבה. כן. אז כשאדם כותב, לא שהוא כותב במחשב, כן, כשהוא כותב ביד, אז אחר כך, כשמסתכלים על הכתב יד, מיד מי שמכיר את הכתב: זה כתב של מוישל'ה זוכמיר. אני מכיר את הכתב שלו. כן. איך אתה מכיר אותו? הוא כתוב בעיפרון על הנייר. אתה בכלל לא ראית אותו כותב. אולי זה מישהו אחר? לא, לא, זה הכתב שלו. אני רואה פה את הכוח הפועל בנפעל. הכוח של מוישל'ה זוכמיר נאצל והתלבש בעיפרון על הנייר. נאצל, שהכוח מהמקור, הכוח עצמו יצא החוצה וכעת הוא נמצא במדרגה יותר נמוכה. קודם הוא היה כלול בתוך הנפש ועכשיו הוא מצויר על הנייר.

36:15 דובר 7 אבל זה אותו כוח. אנחנו רואים מיד שזה הוא. אנחנו מזהים אותו. זה לא מישהו אחר. כן? זה נקרא נאצל. כמו שמשה רבנו האציל מרוחו על הזקנים והם התנבאו. משה היה נביא, וברגע שהוא האציל מרוחו גם הם התנבאו. הם התנבאו כמו משה. אין ערך בין נבואת משה לנבואה שלהם. הוא התנבא בזה והם בכה. אספקלריא המאירה, אספקלריא שאינה מאירה וכולי, אבל, אבל זה אותו דבר. זה נקרא נאצל. נמשך זה עוד הרבה יותר מזה. נמשך זה כמו ש... אדם מוליד, אז הילד, כמו שאני אוהב לומר, בטח גם פה כבר יצא לי להגיד כמה פעמים למרות שאני לא זוכר, אז אף פעם לא נולדה לאדם צפרדע. תמיד נולד ילד. כי, כי הכוח המוליד ממשיך את מהות ההורים אל הילד. זה אותו כוח, והוא עצמו זה בדומה לו ממש. כן? אז המידות דאצילות הן לא נבראו והתחדשו יש מאין, הן נמשכו ונאצלו ממנו. עכשיו פה רגע אחד.

37:37 דובר 4 אז אם ככה כל העולם הוא לא נברא יש מאין, אלא תמיד נמשך?

37:42 דובר 7 הנבראים נבראו יש מאין. מה זאת אומרת? עולם הבריאה זה יש מאין.

37:45 דובר 4 זה לא רק הולך המשכות?

37:47 דובר 7 לא.

37:47 דובר 4 אוקיי. על מה המשכות המידות?

37:53 דובר 7 זה באגרת הקודש פרק כ"א, כשנגיע בעזרת השם.

37:57 דובר 4 בעזרת השם. קצת זמן, טיפה.

38:05 דובר 7 אז בואו נעצור רגע ונתבונן על, על מה שלמדנו. נחשוב על זה רגע, על המשמעות. למדנו פה לכאורה שני דברים הפוכים. מצד אחד, למדנו שהקדוש ברוך הוא מתנשא רוממות אין קץ על מהות ובחינת חב"ד, עד שאפילו מהות ובחינת חב"ד נחשבות כעשייה אצלו יתברך. נכון?

38:26 דובר 4 בדיוק ההפך.

38:27 דובר 7 צד שני, אנחנו אומרים, אה, למה קוראים לו רחום וחנון וחכם? כי הוא מקור. מה זאת אומרת מקור למידות? הוא לא מקור לחתולים ול-ול-ולהם הוא כן מקור? כן, למידות דאצילות הקדוש ברוך הוא כן מקור, כי המידות דאצילות הן לא נבראו, הן נמשכו ונאצלו. זה הוא ממש. הוא נ-- מה, הוא ניכר בהם. אז סליחה, אם הוא ניכר בהם והם נמשכו ונאצלו ממנו, איך אתה אומר שהוא רוממות אין קץ? אם אתה אומר שהוא רוממות אין קץ, איך אתה אומר שהוא ניכר בהם, שהם נמשכו ונאצלו? איך זה מסתדר ביחד? אז בואו נתחיל. שכולן נמשכו ונאצלו ממנו יתברך, ודרך ועניין המשכה ואצילות איך ומה ידוע למשכיל. כשאתה תהיה משכיל, תלמד הרבה קבלה וחסידות, אז אתה תדע בדיוק איך הם נמשכו ונאצלו. עכשיו הרבי הזקן לא השאיר אותנו ככה תלויים באוויר, אלא הוסיף פה הגהה. אנחנו נקרא עוד, מה השעה עכשיו?

39:47 דובר 4 אמ, תשע ורבע. תשע ורבע. תשע ורבע.

39:51 דובר 7 תשע ורבע? אז נקרא אותה בזריזות, את ההגהה. הרבי מסביר פה את מה שידוע למשכיל. אם הרבי אומר פה בנקודה בכמה מילים קצרות, וזה עניין שמוסבר באריכות, בהרחבה, בריבוי מקומות, דברים שאפשר להבין אותם. אבל זה באמת, צריכים להיות קצת משכיל בשביל זה קצת, את יודעת, לשבת ולשים ראש ולהתאמץ ודברים. אז הוא מסביר פה בכמה מילים בקיצור, בוא נקרא את האותיות הקטנות. מהו הס-- אה, הסוד, ה-המשכה והאצלת המידות? סוד הצמצום באור אין סוף ברוך הוא, זה מה שנקרא הצמצום הראשון, וצמצום א"ק זה הצמצום השני, וסוד הדיקנא זה הצמצום השלישי, שבאופן כללי כדי שיהיו ספירות האצילות אז יהיו שלושה צמצומים כלליים. צמצום הראשון-

40:45 דובר 5 באור זה צמצום.

40:46 דובר 7 מה?

40:47 דובר 5 זה גם זה באור הצמצום.

40:49 דובר 7 גם.

40:50 דובר 5 זה רק באור צמצום.

40:52 דובר 7 הצמצומים הם רק באור, זה נכון, והצמצומים באופן כללי הם שלושה צמצומים גדולים: צמצום הראשון וצמצום א"ק וסוד הדיקנא. לא נסביר עכשיו. שסוד כל הצמצומים לצמצם את האור שיתלבש בבחינת כלים די' ספירות. בשביל מה היו שלושת הצמצומים הכלליים וכל הצמצומים הפרטיים? כל מה שהאריכות העצומה שמוסברת זה כדי שבסופו של דבר יומשכו וייאצלו הספירות דאצילות. והנה אחר שנתלבש אור אין סוף בבחינת כלים דחב"ד, כלומר כשכבר נתהווה עולם האצילות, אז שייך לומר מה שכתב הרמב"ם, דהוא היודע והוא המדע והוא הידוע, ובידיעת עצמו וכו' יודע את כל הנבראים. למה? איך אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא יודע בידיעת עצמו את כל הנבראים? הקדוש ברוך הוא האציל את הספירות. הספירות הן לא נבראים, הן נמשכו ונאצלו. הוא מתבטא בהן, הוא מתגלה בהן, הוא ישנו בהן. הן נקראות על שמו, הוא נקרא על שמן. אז היות והוא יודע את עצמו, מי זה הוא עצמו? הוא עצמו זה הספירות, והספירות הן מתלבשות ובוראות את הנבראים. אז במה שהוא יודע את עצמו, את הספירות, בזה הוא יודע את כל הנבראים. אז אחרי שיש ספירות אפשר להגיד שהוא יודע את עצמו. בסדר, הוא צריך לחזור. זה לא, זה לא כל כך נוגע ל-ל-לתוכן של הפרק הזה. ולפי שבחינת כלים דאצילות נעשים נשמה וחיות לבי"ע ולכל אשר בהם, אז אכן כמו שהוא יודע את עצמו אז הוא יודע אותם. אבל בלי צמצום והלבשה הנ"ל, בלי שלושת הצמצומים הכלליים והפרטיים האלו, לא שייך כלל לומר שהוא היודע והוא המדע וכולי, כי אינו בבחינת וגדר דעת ומדע כלל חס ושלום. מה שהסברנו קודם בתוך הפרק, אלא למעלה מעלה עילוי רב עד אין קץ, אפילו מבחינת וגדר חכמה, עד שבחינת חכמה

42:47 דובר 7 נחשבת אצלו יתברך כבחינת עשייה גשמית.

42:51 דובר 5 הגהה.

42:52 דובר 7 כן, לא... י-י-יש פה-- טוב, בסדר, זה לא... ה-ה-ה-הגהה, אפשר להבין את הפרק בלי ההגהה הזאתי. בוא נאמר ככה. זה עניין גדול וחשוב ועמוק וכולי, אבל אנחנו עכשיו רוצים להבין את העניין של יחוד השם. אז לא נתפזר לתוך ההגהה הזאתי. אנחנו נחזור לתוך העניין. מתחיל הרבי ככה. "והנה אין לנו עסק", תקשיבו איזה, איזה משפט מעניין. "אין לנו עסק בנסתרות, אך הנגלות לנו להאמין אמונה שלמה דאיהו וגרמוהי חד". נפלא. מה שאפשר להבין בשכל... דרך המשכת הצמצומים זה, הרבי על זה כן קורא נסתרות. אין לנו עסק בזה. אפשר להבין את זה בשכל.

43:52 דובר 5 מי זה לנו שהוא אומר?

43:53 דובר 7 לנו. כל אחד.

43:54 דובר 5 כל אחד. אז למה כן יש את העסק?

43:56 דובר 7 מה?

43:57 דובר 5 אז למה כן יש את ה-- כל ה-- סודות הצמצומים?

44:02 דובר 7 נו?

44:02 דובר 5 תראה, אם לנו אין עסק בזה, אז למה זה קיים? למה? למה זה כן קיים לנו שאנחנו יכולים-

44:07 דובר 7 זה לא שייך לעבודת השם.

44:09 דובר 5 אוקיי.

44:11 דובר 7 עבודת השם של בינוני, יהודי בשביל לשמור מצוות, להאמין בקדוש ברוך הוא, שיהיה לו רגע של אהבה ויראה. לא צריך את זה. אפשר להסתדר בלי זה.

44:18 דובר 5 שער היחוד והאמונה זה גם לא בינוני?

44:21 דובר 7 ששש, ודאי.

44:24 דובר 5 זה לא ליקוטי אמרים.

44:24 דובר 7 זה למדנו ב-ב-בהקדמה בחינוך קטן, בהקדמה לשער היחוד והאמונה, שכל חלק ליקוטי אמרים יושב על חינוך קטן. ה-ה-הרי האמונה היא יסוד לכל המצוות. כל כדי שיהודי יהיה... ראשית, לשון אדמו"ר הזקן שם ב-ב-בשער, שראשית הדברים המעוררים את ה-- את האהבה ויראה היא האמונה הטהורה בו יתברך. מה זה אמונה בו יתברך? להבין את... אז אנחנו צריכים להגיע למצב שבו מתגלה אצלנו האמונה הטהורה בו יתברך. אם נבין את כל הדברים האלה באריכות ובעמקות זה יוסיף. אבל אין לנו עסק, אומר אדמו"ר הזקן, כן, אדמו"ר הזקן, אין לנו עסק. אנחנו הבינוניים, זה לא העסק שלנו. אתה רוצה להבין? תשב, זה מוסבר, אין בעיה, אבל זה נקרא נסתרות. מה כן נקרא נגלות, שזה לנו ולבנינו

45:23 דובר 5 להאמין בה

45:25 דובר 7 להאמין.

45:26 דובר 5 אחלה, קאט.

45:27 דובר 7 מה שקשור לשכל

45:29 דובר 5 כן, כן

45:30 דובר 7 מה שקשור לשכל, שאפשר להבין ולהשיג, זה נקרא נסתרות. אין לנו עסק עם זה. מה ששייך לאמונה, שלא שייך להבין בשכל, זה נקרא נגלות, וזה שייך לכל אחד. מה העניין בזה? אז דיברנו כבר פעמים רבות שלכל יהודי יש נשמה, ונשמה של יהודי, הטבע שלה, המהות שלה, זה אמונה. יהודי ש... אתה מסתכל על נשמה, אתה רואה אמונה, אתה רואה אהבת השם. זה מה שיש שם. מה זה נשמה? נשמה זה, זה, זה, זה אש, אש אלוקית. זה, זה מה שהיא. זאת כל מהותה. אז ממילא אצל יהודי להאמין שהקדוש ברוך הוא קיים, שהקדוש ברוך הוא אחד, שאין עוד מלבדו, הוא לא צריך יותר מדי הסברים. אומרים לו, הוא מאמין. להבין את זה בשכל זה מסובך, אבל ל-להאמין, אומרים לו, הוא מאמין. זה נקרא הנגלות לנו ולבנינו. הנגלות לנו להאמין אמונה שלמה במה? דאיהו וגרמוהי חד. מבינים, מבינות ארמית, נכון? דהיינו מידותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו הן מיוחדות עם מהותו ועצמותו. מי זה מהותו ועצמותו? שהוא מרומם לבדו רוממות אין קץ מבחינת חכמה ושכל והשגה. ולכן היות והמידות דאצילות... אנחנו, כל אחד מאיתנו, נגלה לנו, קל לנו. כל יהודי קל לו מאוד לגלות את האמונה הזאת. אמונה במה? אמונה שהמידות של הקדוש ברוך הוא מאוחדות איתו. אי אפשר להבין את זה. בסדר, לא ביקשו ממך להבין, ביקשו ממך להאמין. איי, איך אני יכול להאמין דבר שאני לא יכול להבין אותו? לא קרה שום דבר. אתה יהודי, אתה יכול. בסדר? והיות ואתה יהודי, ואתה נגלה אצלך להאמין שהמידות של הקדוש ברוך הוא הן אחד איתו, לכן גם ייחודו שמתייחד עם מידותיו שהאציל מאתו יתברך גם כן

47:58 דובר 7 לא בבחינת השגה. אם אני מאמין שהמידות מתאחדות איתו ואני יודע שהוא רם ומתנשא רוממות עד אין קץ ולא בבחינת השגה, אז לא אמורה להיות לי שום בעיה עם זה שאני לא מבין איך מתייחדות איתו. הן מתייחדות איתו כמו שאני לא מבין אותו. אני לא מבין איך הן מתייחדות איתו. בסדר? זה הלוגיקה. איך הן מתייחדות? לכן-- ולכן המסקנה של הפרק, נקראו-- או זו לא כל כך מסקנה, זה יותר הוספה. הוספה עיקרית, אבל ה-הוספה. לכן נקראו מידותיו של הקדוש ברוך הוא, של הספירות, בזהר הקדוש רזא דמהימנותא, שהיא האמונה שלמעלה מהשכל, שלמעלה מן השכל. מהימנותא זה אמונה בארמית.

48:53 דובר 6 סודות האמונה.

48:53 דובר 7 מה?

48:53 דובר 6 סודות האמונה.

48:53 דובר 7 לא, סוד האמונה. לא סודות, סוד. המידות נקראות סוד. למה אתה קורא להן סוד? אז המחשבה הראשונה הייתה: למה לקרוא למידות סוד האמונה? כי זה דבר כל כך נעלה שאני לא יכול להבין אותו. אז בשבילי זה סוד. אני יכול רק להאמין. כן? אומר אדמו"ר הזקן: לא. הסיבה שהמידות דאצילות, של עולם האצילות, נקראות סוד האמונה, לא בגלל שבשבילי הוא סוד ולא בגלל שבשבילי זה אמונה. אמונה, מהות האמונה זה דבר שאי אפשר להבין בשכל. למה אי אפשר להבין בשכל? לא בגלל שהוא יותר נעלה מהשכל, בגלל שהוא לא שכל. מהותן של המידות דאצילות זה לא שכל. מהותן של המידות ד-דאצילות זה אלוקות. זה עצמותו ומהותו. הן נמשכו ונאצלו ממנו יתברך. והיות והן נמשכו ונאצלו ולא נבראו, לכן מהותן ועניינן הוא אלוקות. ואלוקות זה לא שכל, זה אמונה. ולכן נקראות סוד האמונה. לא בגלל שהן אמונה בשבילי, בגלל שמצד מהותן הן אמונה. זאת הייתה נקודת העניין. בעצם לא רק נקודה, גם הסבר שלם ב... של איך הקדוש ברוך הוא מתייחד עם מידותיו. בסופו של דבר נשארנו עם קצת, עם טעם כזה בפה של, אה... זה לא כמו... מתחילת התניא עד פה אדמו"ר הזקן לא השאיר שום דבר ב-באוויר. כל דבר הוא הוריד לנו עד ש...

50:35 דובר 6 כמו ברצף רמיעמי[?].

50:38 דובר 7 פה פעם ראשונה הרבי משאיר אותנו קצת ב... קצת בעננים. אז אדמו"ר הזקן לא משאיר את זה ככה. הוא הוסיף לנו עוד פרק אחד, פרק י'. התוכן של פרק י' זה משל. אף על פי שאמרנו והסברנו באריכות שאי אפשר ולא שייך להבין, וזה רק נתפס באמונה וכולי, בכל זאת יש לעניין של-- הזה משל גשמי. פרק י' מדבר על המשל הגשמי של עניין הייחוד.

51:15 דובר 6 דיברנו כבר על זה.

51:18 דובר 7 מממ?

51:18 דובר 6 דיברנו כבר על זה בשליחות.

51:20 דובר 7 הזכרנו אותו, כן.

51:26 דובר 6 אה.