שער היחוד והאמונה פרק ח'

00:01 דובר 1 טוב, ערב טוב. אנחנו אוחזים בפרק ח' של שער היחוד והאמונה. פרק הקודם. לא, לא, לא, לא זה-

00:12 דובר 2 אה, זה מה שלכם?

00:12 דובר 1 כן, היום יש לנו חבילה של דף אחד. זהו.

00:16 דובר 2 אה, זהו, אז אני אביא את זה ל-- למה?

00:23 דובר 1 אממ.

00:28 דובר 2 זה לא

00:28 דובר 1 פרק ז' היה ככה ארו-- גם ארוך מאוד וגם עמוק מאוד, ואיכשהו צלחנו אותו באיזושהי צורה. אממ, כמו שאמרתי בסוף השיעור הקודם, לסכם שוב את ה... את, את העניין שיהיה יותר קל. שער היחוד והאמונה, יש בו שני ענפים, שני חלקים כלליים. החלק הראשון, פרק א' עד ז' שגמרנו שבוע שעבר, מדבר על אחדות ה'. מה זה אחדות ה'? אחדות ה', אין עוד מלבדו. רק הקדוש ברוך הוא קיים. הרי אני רואה נבראים. לא, אתה יודע שהנבראים זה רק הארה והם בטלים במציאות והם נבראים מאין ליש, ולכן המציאות שלהם, אין להם מציאות בזכות עצמם, אין להם מציאות עצמאית, כי כל המציאות שלהם זה רק מצד זה שהקדוש ברוך הוא רוצה שהם יהיו קיימים. והחלק השני זה אחדותו של הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא יחיד. או אם אפשר להגיד באופן יותר כללי, שהחלק הראשון של שער היחוד והאמונה זה ה' אחד והחלק השני זה ה' יחיד. זאת אומרת, החלק הראשון עוסק בלהסביר לנו למה למרות שיש ריבוי של נבראים, בכל זאת, גם אחרי שיש ריבוי של נבראים, הקדוש ברוך הוא נשאר אחד יחיד ומיוחד ואין בו שום שינוי לפני שנברא העולם ואחרי שנברא העולם הוא נשאר אחד ויחיד גם אחרי שיש ריבוי של נבראים. והחלק השני לא מדבר בכלל על נבראים, הוא מדבר על הקדוש ברוך הוא שהוא בעצמו יחיד. מה פירוש הוא בעצמו יחיד? טוב, אדלג על זה.

02:44 דובר 2 חשבת, חשבת ודילגת.

02:47 דובר 1 כן, לא רוצה סתם לבלבל, להכניס עוד עניינים. אממ, מה שהקדוש ברוך הוא יחיד, אדמו"ר הזקן מחלק את זה, את החלק השני של את-- של שער היחוד והאמונה שאנחנו מתחילים היום ללמוד, אדמו"ר הזקן מחלק את זה עצמו, את הענף הכללי הזה, שה' יחיד, לשלושה עניינים כלליים. העניין הראשון, שלמרות שיש עשר ספירות, בכל זאת הוא יחיד. העניין השני, למרות שיש מאמרות שבוראים את העולם, בכל זאת הוא יחיד. והעניין השלישי, למרות שיש אותיות שאיתן הקדוש ברוך הוא בורא את העולם, בכל זאת הוא יחיד. אז החלק הראשון זה החלק הקשה יותר בין שלושת העניינים, זה י-ייחוד הספירות. איך הספירות הן רק דבר, הן לא מוסיפות ריבוי. למרות שיש עשר ספירות זה לא נקרא שהקדוש ברוך הוא אחד המורכב, שהוא יש לו חסד וגבורה ותפארת, אלא למרות שיש עשר, בכל זאת הוא רק יחיד. ואת זה עצמו אדמו"ר הזקן מסביר בשלושה פרקים. פרק הראשון שאנחנו לומדים היום, כדי להבין, היות ואת האחדות, אחדותו של הקדוש ברוך הוא, איך הספירות מיוחדות איתו, אי אפשר להבין, אז קודם כל אנחנו לומדים מה זה נקרא אחדות אצלנו, אחדות אצל האדם, מה זה אחדות מורכבת. על סמך זה נסביר בפרק הבא, פרק ט', מה זה אחדות אצל הקדוש ברוך הוא, אחדות פשוטה. ואחר כך בפרק י' הוא גם יביא לזה משל שכבר התחלנו לרמוז עליו מפרק ג', אחד העניינים המרכזיים בשער היחוד והאמונה. אנחנו מתחילים מפרק ח'. מהי אחדות אצל האדם? פרק ח': "והנה מה שכתב הרמב"ם ז"ל שהקדוש ברוך הוא מהותו ועצמותו ודעתו הכל אחד ממש, אחדות פשוטה ולא מורכבת כלל, כן לעניין ממש בכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא". אבל בפרק הקודם,

04:58 דובר 1 פרק ז', חלק עיקרי מההסבר שם היה להסביר שהקדוש ברוך הוא, הוא ודעתו אחד, לא כמו אצלנו. למה אדמו"ר הזקן נגע בעניין הזה שם? כי שם רצינו להסביר... שמה זה בא בהמשך בפרק ז' לאחדות השם מצד הנבראים. אחרי שמסבירים מה זה יחודא תתאה ויחודא עילאה. זוכרת מה זה יחודא תתאה ויחודא עילאה? את נקודת ההסבר. אמרנו שיחודא עילאה פירוש שדבר השם שהוא מקור כל העולמות מתגלה בו, הוא מתעלה ומזדכך ומתגלה לו בו האלוקות בגילוי. מתגלה שדבר השם שבורא את העולמות הוא לא עומד בפני עצמו, אלא הוא בעצמו ביטול לאלוקות. והדוגמה שהבאנו לזה זה קודש הקודשים. מקומו של ארון אינו מן המידה. שיש עולם, יש מציאות, אבל בתוך המציאות עצמה רואים שהמציאות היא אלוקות. ויחודא תתאה זה שיש גדר, יש עולם ולמרות זאת הקדוש ברוך הוא מנהל אותו. עניין של השגחה פרטית, ניסים מלובשים בטבע. אמרנו שזה גם מקביל אצלנו בעבודת השם. יחודא עילאה זה מצב שאדם עומד בתפילה, הוא עכשיו מתבטל לקדוש ברוך הוא, אין עוד מלבדו. ויחודא תתאה זה זמן שאדם עוסק בעניין של משא ומתן, משא ומתן, מסחר, עובד בענייני עולם ונושא ונותן באמונה. אז כשהוא הסביר בפרק ז' את העניין של... אחרי שהוא הסביר את העניין של יחודא תתאה ויחודא עילאה, אז אמרנו, אז הוא הסביר שם שדבר השם שהוא מקור כל העולמות, הקדוש ברוך הוא יודע את הנבראים גם אחרי שהם נבראו. וזה העלה לנו שאלה: מה פירוש הקדוש ברוך הוא יודע את הנבראים? אם הוא יודע כל אחד מהנבראים, אז, אז יש לו הרבה ידיעות. כן, הוא יודע שאני קיים והוא יודע שאת קיימת והוא יודע שאת קיימת והוא יודע. אז

07:19 דובר 1 כל דבר שאנחנו עושים הוא יודע עוד משהו. אז יש לו ריבוי בידיעות שלו. אבל אנחנו אומרים שדעתו היא רק אחת. אז הוא הסביר שם באריכות שדעתו של הקדוש ברוך הוא אחת בגלל שהוא יודע את הנבראים לא בידיעה שחוץ ממנו, אלא בידיעת עצמו. את זה זכרו. זוכרים או לא?

07:40 דובר 4 משעמם.

07:41 דובר 1 אה? למה דעתו של הקדוש ברוך הוא אחת? כי הוא יודע את הנבראים לא כמו שאני יודע משהו. שיש פה משהו חיצוני ואז כשאני יודע אותו אז עכשיו אני יודע עוד משהו שקודם לא ידעתי, כי אותו דבר הוא חיצוני לי. אבל הקדוש ברוך הוא, הרי הוא עצמו מהווה את הנבראים. מה שהוא יודע את הנבראים זה לא בגלל שיש משהו אחר שהוא צריך לדעת אותו. הוא יודע את עצמו.

08:10 דובר 4 כמו שאני יודע את המחשבות שלי.

08:12 דובר 1 כמו שאדם יודע את המחשבות שלו, ויותר מזה, כמו שאדם מרגיש את עצמו. הוא מרגיש את הרגל שלו, את היד שלו, את הגוף שלו, את הלב דופק. הוא לא צריך שמישהו יספר לו על זה. הוא לא צריך לחשוב על זה. הוא יודע כי הוא יודע את עצמו, מרגיש את עצמו. אז כביכול דעתו של הקדוש ברוך הוא אחת. זה לא ריבוי, כי הוא יודע את הנבראים מצד שהוא יודע את עצמו, לא מצד שהוא יודע אותם. אז שם הוא דיבר באריכות על דעתו של הקדוש ברוך הוא. בהמשך לזה הוא מתחיל את פרק ח'. החלק השני של שער היחוד והאמונה, שהדבר הזה נכון, מה שדעתו של הקדוש ברוך הוא היא לא ריבוי בגלל שהוא יודע את עצמו. זה נכון לא רק לגבי דעתו, אלא זה נכון גם לגבי כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא. זה נכון גם לגבי החוכמה והבינה והדעת והחסד והגבורה. זה לגבי כל, כל המידות שלו. זה אותו דבר כמו דעתו. ככה הוא מתחיל את הפרק. וכן העניין ממש בכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא, ולא רק בכל מידותיו, אלא גם בכל שמותיו הקדושים, שגם השמות שכינו לו והכינויים שכינו לו הנביאים וחז"ל גם הם לא משהו נוסף עליו, לא משהו מורכב בו, אלא זה ידיעת עצמו. כגון, אז הוא מביא פה שלוש דוגמאות: חנון ורחום וחסיד. זה עניין של מידות. כן. שמות של הקדוש ברוך הוא שמתארות מה? עד כמה הוא חנון, עד כמה הוא רחום, עד כמה הוא חסיד. זה שמות שמתארות את מידותיו של הקדוש ברוך הוא. אה, וכן מה שנקרא חכם, כמו שכתוב, איפה אנחנו

10:06 דובר 1 רואים שהקדוש ברוך הוא, קוראים לו חכם? כתוב "וגם הוא חכם". יש פסוק. וכן רצונו של הקדוש ברוך הוא, כתוב "כי רוצה ה' את יראיו", אז הוא רוצה. יש לו רצון. כתוב "כי חפץ חסד הוא". אז יש לו חפץ. יש לו חפץ וחסד. כתוב שהוא רוצה בתשובתם של רשעים ואינו חפץ במיתתם או ברשעתם. אז יש לו דברים שהוא רוצה ויש דברים שהוא לא רוצה.

10:39 דובר 4 כן.

10:41 דובר 1 אז איך אתה אומר שזה אחדות פשוטה? אז איך אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא רק יחיד? יש לו חוכמה ויש לו חסד ויש לו רחמנות ויש לו דברים שהוא רוצה ויש דברים שהוא לא רוצה. איך אפשר להגיד שהוא יחיד? יש לו הרבה, הרבה תכונות כביכול. "וטהור עיניים מראות ברע". את זה הוא רואה ואת זה הוא לא רואה. אז הוא הסביר פה, אדמו"ר הזקן מביא פסוקים שהקדוש ברוך הוא יש לו גם מידות ויש לו גם כינויים. יש לו כינויים למידות שלו ויש לו כינויים לחוכמה שלו, ויש כינויים לרצון שלו, שזה מלמטה למעלה. כן, מידות, אה, שכל ורצון. דיברנו כמה פעמים על זה. נכון? כן. איך? איך הולך השתלשלות הנפש באדם? הכוח הכי נעלה שבאדם זה הרצון. מה הוא רוצה? הרצון מנהיג את השכל. כשאדם רוצה להבין משהו אז אי אפשר לשכנע אותו הפוך. הוא כבר החליט מראש שזה מה שהוא רוצה להבין, אז אתה לא תשכנע אותו הפוך. ראיתם פעם, ניסיתם פעם להתווכח עם מי שמאמין בקונספירציה? ככל שאתה משכנע אותו בנימוקים יותר הגיוניים, אז כך הוא יותר משתכנע שהוא צודק.

12:19 דובר 4 אתה מתכוון למישהו בפרט?

12:29 דובר 1 והשכל מנהיג, מוליד את המידות. אז שלוש הדרגות הכלליות שבאדם זה רצון, שכל ורגש. אז גם לקדוש ברוך הוא כביכול יש לו מידות ויש לו שמות למידות ויש לו שכל. הוא חכם ויש לו גם רצון. אז איך אומרים שזה... שהוא יחיד? מה זה יחיד? הוא לא, זה לא אחדות. זה, הוא מורכב כמו שאני מורכב, גם הוא, זה נראה ככה, חס ושלום. אז על זה אומר הרבי: "אין רצונו וחוכמתו ומידת חסדו ורחמנותו ושאר מידותיו מוסיפים בו שום ריבוי והרכבה חס ושלום במהותו ועצמותו, אלא עצמותו ומהותו ורצונו וחוכמתו ובינתו ודעתו ומידת חסדו וגבורתו ורחמנותו ותפארתו הכלולה בחסדו וגבורתו, וכן שאר מידותיו הקדושות, הכל אחדות פשוטה ממש", כמו שדעתו, שלמדנו בפרק הקודם באריכות גדולה מאוד, הוא הביא שם את הרמב"ם, אריכות עצומה מהרמב"ם, כמו שדעתו היא מאוחדת ולא מוסיפה בו שום דבר, כי בידיעת עצמו יודע את כל הנבראים. ככה זה גם ברצונו וחוכמתו ובכל שאר מידותיו. שהיא היא עצמותו ומהותו. זאת אומרת, כמו שדעתו היא ממש עצמותו ומהותו, דבר אחד ממש, ככה גם חסדו הוא אחד עם מהותו ועצמותו ולא משהו אחר. וגבורתו ועצמותו ומהותו וחוכמתו ורצונו, הכל. אין, זה לא שני דברים, זה הכל דבר אחד. זה צריך ביאור. מה זאת אומרת? איך אפשר להגיד, נגיד, שהגבורה ושהחסד זה לא שני דברים? הגבורה היא בכלל לא גבורה, זה עצמותו ומהותו, וגם החסד זה בכלל לא חסד, זה עצמותו ומהותו, וגם החוכמה זה לא חוכמה והרצון זה לא רצון. יש פה רק דבר אחד. מצד אחד אנחנו אומרים שיש לו חוכמה ורצון וחסד וגבורה ותפארת וכל המידות וכל השמות. מצד שני אומרים שאין פה

15:00 דובר 1 שום דבר, יש פה רק עצמותו ומהותו. איך זה, איך זה מסתדר ביחד?

15:04 דובר 4 בגילוי וההארות.

15:06 דובר 1 ממ?

15:06 דובר 4 בגילוי וההארות. בגילוי וההארות שהוא נותן.

15:14 דובר 1 אה... אי אפשר לומר בפשטות שהתירוץ, התירוץ... את רוצה לומר כך: מדוע יש פה חוכמה, בינה, חסד, חילוקים, ריבוי? הריבוי זה לא הוא. הריבוי זה הארות ממנו. הוא עצמו אין בו שום ריבוי, אבל בהארות ממנו יש... מה שאת רוצה לומר, נכון? אבל בהארה ממנו יש ריבוי של חוכמתו וכן הלאה.

15:46 דובר 4 לא, אין ריבוי, הביטויים שונים.

15:49 דובר 1 ממ?

15:50 דובר 4 לא, אין ריבוי, הביטויים שונים. כי זה כמו ש... לא יודעת, מישהו אחד יכול להיות כאילו יש לו סוג של כמה תארים, גם אבא, גם בעל, גם סבא, גם מורה. כאילו...

16:04 דובר 1 זה משל מצוין. ופה זה מה שהרבי באמת רוצה להגיד. למרות שהוא לא משתמש במשל הזה. שאותו אחד הוא גם זה וגם זה וגם זה. אבל כרגע אנחנו בשלב השאלה. השאלה היא שבאמת, באמת המשל הזה באמת מסביר את השאלה יותר טוב ממה שאני רציתי להסביר. זה יפה. אתם הבנתם מה היא אמרה?

16:34 דובר 4 אפשר לתת לזה עוד משהו. אם מישהו אחד רואה מלמעלה אז הוא רואה משהו אחד, וכשמסתכלים...

16:42 דובר 1 רואה כמה... כן, כמשל מאור השמש שמאיר בחלונות רבים. וכן שאר מידותיו הקדושות, הכל אחדות פשוטה ממש, שהיא היא עצמותו ומהותו. וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל: איך אני יכול להבין כזה דבר שכל המידות אצלו הם דבר אחד ממש? אז אומר הרמב"ם ז"ל: "דבר זה אין כוח בפה לאומרו ולא באוזן לשומעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו". אני יכול לתת לזה איזשהו משל כמו המשל הזה, אבל האמת היא שהמשל לא דומה לנמשל לגמרי. בגלל שאצלי, אצל האבא, בזמן שהוא עכשיו עם הילדים ומרחם עליהם, אז הוא זה תכונה אחת, ובזמן שהוא כועס עליהם זה תכונה לגמרי שונה. נכון שזה אותו אבא פעם ככה ופעם ככה, אבל כשהוא כועס אז הוא לא מרחם, וכשהוא מרחם הוא לא כועס. זה שני דברים שונים, ופה רוצים לומר שהקדוש ברוך הוא הוא אחדות פשוטה. הוא לא אחדות מורכבת. זה לא שיש לו כמה תכונות שהוא מתלבש בתוכם, אלא שהוא עצמו גם זה וגם זה וגם זה, ואין ביניהם שום חילוק.

18:10 דובר 4 הכמה תכונות, כאילו אם אני באה להגיד את זה במונחים שלנו, כמה תכונות באות תכונה אחת?

18:17 דובר 1 כן. ואת זה אני לא יכול להבין. אין כוח. איך אומרים? לא רק שאי אפשר להכירו בלב על בוריו, אין אפילו כוח בפה לאומרו. איך אפשר לומר כזה דבר? זה שני דברים שהם הפוכים ושונים בתכלית. איך הם דבר אחד? כי למה? כי אדם מצייר בשכלו כל המושכלות שרוצה להשכיל ולהבין. אז אדם מצייר את הכל כמו שהם בו. הוא נותן כל דבר משל. איך אומרים? מבשרי אחזה אלוקה, כמו אבא שהוא ככה וככה וככה. פעם הוא כזה, ואז מיד אדם רוצה לצייר את הקדוש ברוך הוא, להבין מה זה הקדוש ברוך הוא. מיד הוא מנסה להבין: רגע, איך זה אצלי? אז בטח ככה זה אצלו, אבל בדרגה יותר נעלה. אז היות והקדוש ברוך הוא לא חלק מהנבראים, אז אין לנו קצה חוט במה לתפוס. אין לנו שום דבר בעולם שיכול להיות משל לזה. כגון, ומתחיל אדמו"ר הזקן להסביר מכאן עד סוף הפרק מהי אחדות מורכבת. איך, מהי אחדות כמו שהיא אצל האדם.

19:31 דובר 4 אה, כמו ש...

19:32 דובר 1 כן.

19:33 דובר 4 בפרק ח' זה שאלה? באמת בפרק ח'.

19:36 דובר 1 מה?

19:36 דובר 4 בפרק ח' זה רק שאלה?

19:38 דובר 1 זה לא שאלה. זה הקדמה לפרק ט'.

19:43 דובר 4 הו.

19:43 דובר 1 זה לא שאלה. הוא כדי להדגיש את ה-- להדגיש מה שאי אפשר להבין מה זה הקדוש ברוך הוא, מסביר קודם למה אי אפשר להבין. זאת אומרת ההשגה שלנו היא רק בדרך השלילה. אז קודם כל-

19:57 דובר 4 בפרק ט' מה הוא מסביר?

19:59 דובר 1 פרק ט' הוא מסביר את ההשגה בדרך השלילה. כאן הוא מסביר בדרך החיוב מה שכן אפשר להבין, את האחדות כמו שהיא אצלנו. בפרק הבא הוא יעשה-

20:08 דובר 4 שאלה איך אפשר להבין.

20:10 דובר 1 מממ?

20:11 דובר 4 לא, היה פה שבוע שעבר על זה, לא? זה כאילו אז מה זה כן?

20:16 דובר 1 השגה בדרך השלילה, כן.

20:18 דובר 4 פשוט יותר קשה להבין מההשגה בחיוב.

20:20 דובר 5 כי בחיוב את מגלה את התשובה.

20:24 דובר 1 לא.

20:24 דובר 5 זה לא הבנה, זה תשובה ברורה.

20:25 דובר 4 זה הלכה, זה, זה, זה הלכה.

20:27 דובר 5 אומרים לך זה זה. אין פה כאילו-

20:29 דובר 4 זה כמו זה.

20:30 דובר 5 אומרים לך זה לא זה, זה לא זה, זה לא זה.

20:32 דובר 4 לא, אבל גם בחיוב זה כמו זה. זה לא באמת זה אבל זה כמו זה.

20:36 דובר 5 נו, כמו כל הכלים בחסידות. למשל, חצי קלאץ'.

20:40 דובר 1 השגה בדרך החיוב פירוש שבסופו של ש-שאני יכול להגדיר אותו, יכול לתפוס אותו. דבר שאני יכול-- איך אני מבין משהו?

20:51 דובר 5 זה מה ש-- אז אם ככה, אז ההקדמה יותר מוצלחת מהפרק.

20:55 דובר 1 איך אדם מבין משהו? בכלל. אדם מבין על ידי שכל. איך שכל מבין כל עניין שהוא? על ידי שהוא תופס אותו. איך תופסים כדור? מחזיקים אותו, ואם זה כדור של כדורסל אז אי אפשר לתפוס אותו ביד אחת, נכון? אלא אם כן, אלא אם כן יש למישהו יד מאוד גדולה, אבל צריך שתי ידיים, נכון? למה צריך שתי ידיים? כי מצד אחד א-א-איך אני אתפוס אותו? צריך... כן, צריך... המושג תפיסה פירושו שתופסים את החפץ משני הצדדים שלו, ואז אני יכול להרים אותו, לקחת אותו, לזרוק אותו. זה פירוש המושג תפיסה בגשמיות. מה זה תפי-- למה לפעמים אנחנו משתמשים לגבי עניין ה... של הבנה שאני תפסתי את העניין? כי אני יכול להגדיר את הקצוות שלו. אני מסביר אותו מפה ואני מסביר אותו מפה ואני-- אז כל העניין הוא אצלי, תפסתי אותו מהצדדים שלו. עניינו של שכל הוא להבין על ידי הגדרת הקצוות. כל דבר שאנחנו מבינים, ככה שכל מבין. איפה הקצוות שלו? לקדוש ברוך הוא אין קצוות, אין עם מה לתפוס אותו. הכלי הכי נעלה שיש באדם לתפוס דברים רוחניים זה שכל. אין לנו איזשהו כוח מעל השכל.

22:17 דובר 5 אז איך הוא לא יכול לתפוס את הסוף? רגע, אבל אמרת שרצון זה מעל השכל.

22:22 דובר 4 אבל הוא לא מבין. זה לא יתפוס לו.

22:24 דובר 5 אה, אוקיי.

22:25 דובר 1 זה שרצון... זה שרצון הוא מעל השכל... אז עוד פעם, רצון ורצון. יש שני סוגים של רצון: יש רצון שהוא נובע מהשכל, יש רצון שהוא סיבה לשכל. הרצון שהוא סיבה לשכל זה עצם הנפש, והיא באמת יכולה לתפוס אלוקות.

22:44 דובר 5 אוקיי.

22:44 דובר 1 לית מחשבה תפיסא ביה.

22:47 דובר 5 מה-מה תופסת האלוקות? מה שהוא אומר על השכל.

22:51 דובר 1 כן. כתוב לית מחשבה תפיסא ביה כלל, אבל תפיסא איהו ברעותא דליבא. רצון הלב כן יכול לתפוס בו. רצון הלב זה לא שכל, זה עצם הנפש. זה משהו אחר. אבל ה... ה...

23:03 דובר 5 כן, רצון זה לא דבר שכלי.

23:05 דובר 1 נכון. הכלי הכי נעלה באדם שהאדם יכול בצורה מ... להשתמש בו ולתפוס משהו זה השכל. אין לנו כוח מעל השכל, והשכל כל עניינו הוא לתפוס משהו על ידי שהוא מגדיר את הקצוות. כי אז לקדוש ברוך הוא אין קצוות, אין לו התחלה ואין לו סוף. לא סוף גשמי, לא התחלה וסוף גשמיים ולא רוחניים וגם לא למעלה מזה. אין, אין לו שום גדר. אם היה לו איזשהו גדר היה אפשר לתפוס אותו עם... אין, אין עם מה, אין, אין במה לתפוס.

23:38 דובר 5 למה שחסידות אומרת על זה.

23:40 דובר 1 ממ?

23:41 דובר 5 למה שבעצם חסידות-

23:41 דובר 1 כן.

23:43 דובר 5 אלוהים לפני זה.

23:45 דובר 1 כן. אז פה מסביר קודם מהי, איך, מה, מהי האחדות של האדם. אז הוא מתחיל ככה: "כי האדם מצייר בשכלו כל המושכלות שרוצה להשכיל ולהבין הכל כמו שהם בו, כגון שרוצה לצייר בשכלו מהות רצון". אדם רוצה להבין מה זה רצון, או מהות חכמה, או מהות בינה או דעת, או מהות מידת חסד ורחמים וכיוצא בהם. אז איך הוא מנה... איך הוא מבין? הוא מצייר כולן כמו שהן בו. אני יודע מה זה שכל אצלי. אני רוצה להבין מה זה שכל של הקדוש ברוך הוא. אז אני מנסה לחשוב שזה... על דרך משל, אז מה הציור שמצטייר אצלי בשכל? אני מתעמק ומנסה להבין, להגדיר בדיוק מה זה שכל אצלי, ואז אני חושב, רגע, אצל הקדוש ברוך הוא זה כמו זה, רק שזה באופן יותר נעלה. אין לי דרך אחרת. אבל בסופו של דבר, כשכבר תפסתי, הצלחתי להגדיר גם להבין מה זה העניינים הרוחניים אצלנו, זה קשה. אבל אחרי שהצלחתי להבין מה זה עניין הבינה לדוגמה אצלי, ו"מבשרי אחזה אלוקה", אני מבין שגם אצל הקדוש ברוך הוא יש משהו כזה שנקרא בינה. בסופו של דבר מה שהבנתי זה לא זה. זה שקוראים לקדוש ברוך הוא, שהוא מבין, שיש לו בינה, זה לא הכוונה שיש לו בינה כמו שזה אצלי. לאופן שבו הוא מתגלה כך וכך אני קורא בינה, כי זה דומה, זה נמשל לבינה שיש אצלי, אבל הבינה שלו עצמה זה לא זה. זה משהו אחר לגמרי. אבל באמת הקדוש ברוך הוא הוא רם ונישא וקדוש שמו. כלומר לא רק הוא קדוש, אלא גם שמו קדוש. כלומר שהוא קדוש ומובדל רבוא רבבות עד אין קץ ותכלית מדרגות הבדלות

25:54 דובר 1 למעלה מעלה מערך וסוג ומין כל התשבחות והמעלות שיוכלו נבראים להשיג ולצייר בשכלן. פירוש המילה קדוש

26:08 דובר 6 מובדל.

26:09 דובר 1 קדוש זה מובדל. הקדוש ברוך הוא קוראים לו, חז"ל קראו לו הקדוש ברוך הוא בגלל שהוא קדוש ומובדל. איך הוא מובדל? רבוא רבבות עד אין קץ ותכלית מדרגות. אין לנו מספר שיכול לתאר עד כמה הבדלות של קדוש, קדוש מקדוש, מקדוש, מובדל, מובדל, מובדל. רבוא רבבות עד אין קץ ותכלית מדרגות. אפילו אי אפשר להגיד

26:44 דובר 6 שיש לזה סוף מבחינתו.

26:45 דובר 1 כמ... מה?

26:46 דובר 6 שיש לזה סוף מבחינתו.

26:47 דובר 1 כן, אי אפשר להגיד, קדוש אחד אני עוד מסוגל להבין, שני, קדוש מקדוש אני כבר לא מסוגל להבין. מה זה רבוא רבבות בטח שאני לא מסוגל להבין. מה זה עד אין קץ? אין, אין לי מה לתפוס.

26:59 דובר 6 זה כמו המראות האלה שרואים אחד בתוך השני ורואים

27:02 דובר 1 מה זה?

27:02 דובר 6 כבר לא רואה את הסוף.

27:04 דובר 1 כן.

27:04 דובר 6 שמים את זה דו...

27:05 דובר 1 אה, מראות.

27:06 דובר 6 שנייה.

27:10 דובר 1 במראות שמסתכלים אחד בתוך השני זה נראה לנו כאילו זה אינסוף, אבל למעשה

27:16 דובר 6 זה כמו שחודר וחודר וחודר וחודר וחודר.

27:18 דובר 1 למעשה כן, אחרי בערך משהו כמו שישים, שבעים, אז זה כבר, אה...

27:24 דובר 6 אז אין מקום למראה.

27:24 דובר 1 זה כבר מתבטל. לא, לא בגלל שאין מקום למראה, בגלל שהמראה בולעת חמישה אחוז מהאור. אז אחרי איזה חמישים הלוך חזור זה כבר לא נשאר שמה כלום. טוב, כי המעלה או מדרגה הראשונה אצל הנבראים, שהיא החכמה, הכלי הכי גבוה שיש לנבראים זה חכמה, ולכן נקראת ראשית, כי באמת היא, החכמה היא באמת ראשית ומקור כל החיות בנבראים. הוסבר בחסידות באריכות בכמה מקומות שהנשמה נכנסת לאדם דרך האף. האף הוא השער לגשמיות שדרכו נכנסת הנשמה לגוף, ולכן זה נקרא נשימה.

28:16 דובר 6 אומר, אה, אני קוראת את זה, זה נראה גם שהיא נכנסת דרך הפה.

28:20 דובר 1 מממ?

28:21 דובר 6 אה, נכנס באף, אוקיי.

28:23 דובר 1 אדם, אה, אפשר ל...

28:24 דובר 6 נכנס באף, נכנס.

28:24 דובר 1 אפשר לנשום גם דרך הפה, אבל לא...

28:27 דובר 6 לא, לא, אבל את נשמת...

28:28 דובר 1 לא משם נכנסת הנשמה.

28:29 דובר 6 ששם שער הכניסה, זה יוצא...

28:30 דובר 1 לכן גם יש...

28:31 דובר 6 דרך הפה, אבל זה נשמע...

28:32 דובר 1 גם, לכן גם יש שני נחיריים, זה עוד עניין.

28:35 דובר 6 מממ.

28:36 דובר 1 אה?

28:36 דובר 6 באמת שניהם שווה כאילו?

28:38 דובר 1 לא. נקב הימני ונקב השמאלי, התחתון והעליון.

28:46 דובר 6 תמיד יש את הקבלה.

28:50 דובר 1 הנשמה נכנסת, החוטם נקרא שער המוחין, כך זה בקבלה. נקרא שער המוחין, דרכו נכנסת הנשמה, היא מתגלה, ראשית התגלותה בגוף זה בשכל. שמה עיקר החיות, האדם מת... מה?

29:10 דובר 6 לכן זה ריח, זה הדבר הכי מופשט, כי הוא יכול להיכנס דרך האף.

29:13 דובר 1 נכון.

29:14 דובר 6 לכן גם.

29:15 דובר 1 בחושים. כן.

29:18 דובר 6 מה שעם הבשמים זה כניסה של הנשמה.

29:21 דובר 1 קשור לבשמים, קשור לקורבנות. כן, כן.

29:24 דובר 6 מממ?

29:24 דובר 1 קשור לקטורת. כן.

29:25 דובר 6 לקטורת.

29:27 דובר 1 ההבדל בין הנחיר הימני לשמאלי זה ההבדל בין הקורבנות לקטורת, אבל זה לא לעכשיו.

29:37 דובר 6 נראה לי עמוס לנו היום.

29:40 דובר 7 פרק קטן.

29:43 דובר 6 סגרו חסידות בעניין הזה.

29:45 דובר 1 לא, אתם סתם גולשות. נו, זה לא, לא קשור.

29:48 דובר 6 אנחנו. לא יודעת. אני יודעת כי זה...

30:01 דובר 1 בגשמיות... אה, קצת, קצת להסביר את זה בגשמיות. אה, כשאדם, אדם חי, לכאורה המחשבה הראשונית שלי, בהרגשה שלי, ממה אני חי? אני חי מהאוכל, נכון? אדם שלא אוכל הוא מרגיש מיד שהוא... יום אחד וגמרנו. נכון? אדם אוכל, האוכל מת... מה המציאות? המציאות בפועל, כשהאדם אוכל, אחרי שהאוכל מתעכל בכבד, האוכל המובחר שבאוכל נהפך להיות דם. הדם הזה שנוצר בכבד, אז חלק ממנו הולך ישירות לאיברים וחלק ממנו דרך צינורות מיוחדים מגיע ללב. אה, עד כאן זה, זה רפואה. זה, זה אומרים גם הרופאים. בלב הדם, שהוא למעשה התהווה מהאוכל, מהמזון, בלב הוא פוגש את רוח החיים, את הנפש הבהמית שנמצאת בלב, בחלל השמאלי. ואז הוא מזדכך ומתעדן ולוקח את רוח החיים, כלומר את הנפש... החיות של הנפש הבהמית, משם זה נשלח לכל האיברים שבגוף. אבל המובחר, הדם המובחר שהזדכך בלב, הוא לא הולך לגוף, הוא עולה למוח. וכשהוא עולה למוח, שם הוא פוגש את הנפש האלוקית ושם הוא מזדכך פעם שנייה ואז חוזר למטה ומחיה את הגוף. זה כבר, זה כבר לא דם. זה כבר דרך העצבים, את החיות של התנועה והמחשבה והרצון, החיות הפנימית של האדם. אז יש פה שתי תנועות. החיות הגשמית של הגוף, היא מתחילה מהאוכל ועולה מלמטה למעלה. החיות הרוחנית של הגוף, הנשמה, היא נכנסת דרך האף ושמה בתוך המוח היא מתאחדת עם הדם, מזככת אותו ומשם זה יורד ומחיה את כל האיברים. אז תחילת חיות, תחילת כניסת הנשמה לגוף זה מהמוח. המקום הראשון שבו הנשמה מתבטאת, מתגלה, זה המוחין, זה החכמה. אחר כך מזה משתלשל הבינה והדעת ואחר כך זה גם יורד למטה ללב, למידות, ועד שזה יורד למטה, אה

32:42 דובר 1 לפקוד על כלי המעשה, על הידיים ועל הרגליים. כי מהחכמה נמשכות בינה ודעת, ומהן נמשכות כל המידות שבנפש המשכלת, כמו אהבה וחסד ורחמים וכיוצא בהן. אם אתם זוכרות, בפרק ג' בתניא, שמה למדנו איך מההתבוננות נולדות המידות. מה הקשר בין חכמה, בינה ודעת לבין רגש, לבין המידות? שכל ורגש שני עולמות נפרדים. איך אתה אומר לי שיש ביניהם קשר? אז אדמו"ר הזקן לא מסביר פה את הקשר ביניהם, אבל הוא מראה שהוא קיים. איך רואים בחוש שגם הרגשות נולדים, משתלשלים מהשכל? רואים שיש ערך, יש יחס בין הרגש לבין השכל. מה היחס? כנראה בחוש שהקטן שאין בו דעת הוא בכעס תמיד ואכזרי. ילד קטן מתרגז מאוד בקלות. יש גם אנשים מבוגרים שמתרגזים מאוד בקלות, אבל זה באמת בגלל שדעתם קצרה.

34:01 דובר 8 זה המושג של להכיל.

34:04 דובר 1 מממ?

34:04 דובר 8 אז למה הם אכזריים?

34:06 דובר 1 אה, זה אותו דבר. כמו שהוא מתרגז בקלות, אז הוא גם, אה...

34:14 דובר 8 רואה.

34:14 דובר 1 רואה רק את עצמו. כשמישהו אחר מפריע לו, אז לילד אין בעיה לדרוס, לתת מכות. הוא לא...

34:23 דובר 8 לא תמיד זה בגלל שמפריע לו. ילדים, זה היה מחובר אליו דווקא כי פתאום יש להם משהו נגד ילד עם צער.

34:31 דובר 1 לא נגד. אין שום דבר נגד, בגלל שהוא מרגיש רק את עצמו. למה הוא מרגיש רק את עצמו? למה הוא לא מרגיש את הזולת? דעת זה עניין של הרגשה. דעתו קצרה. הוא מרגיש רק את מה שקרוב אליו, יש לו דעת קטנה. היות והדעת שלו קטנה, ומה מוליד את המידות, את הרגש? הדעת. הדעת קטנה, אז גם הרגש קטן. וזה גם מצד השלילה וגם מצד החיוב, כמו שרואים אצל ילד קטן שאהבתו היא לדברים קטנים שאין ראוי לאהבה. ככל שהוא יותר קטן, אז הוא אוהב דברים קטנים פחותי הערך. אגב, קשור לפה, יש מאמר ארוך של אדמו"ר הזקן שמסביר, לא רק של אדמו"ר הזקן, בעצם זה בכלל סוגיה בחסידות, מסביר איך הנפש גדלה ומתפתחת. שכשאדם נולד, אז הנשמה שלו היא קטנה. זה לא רק הגוף שלו הוא קטן, הנשמה שלו היא קטנה, וככל שהוא מתפתח, אז כוחותיו השכליים גדלים וממילא גם הרגשות שלו נהיים יותר משובחים. והוא מראה את זה באריכות, איך רואים את זה אצל ילד בן שלוש ארבע. אחר כך רואים את זה אצל ילד בן חמש שש, בן שבע שמונה. ככה הוא מטפס ועולה עד גיל שלוש עשרה, עד גיל עשרים ועד גיל שבעים. איך הנ... אה?

36:02 דובר 8 איפה זה נכתב?

36:03 דובר 1 אה, מראה מקום מדויק.

36:07 דובר 8 כאילו גנוב מתוך ספר פסיכולוגיה.

36:10 דובר 1 אההה.

36:12 דובר 8 לא.

36:12 דובר 1 תזכירי לי, אני זה... ראיתי את זה כמה פעמים. לא זוכר כרגע את המראה מקום. יש. יש כמה מאמרים כאלה שמסבירים את זה, וזה אצל כל אדם, גם אצל גוי, אבל אצל יהודי, מה שגורם לנפש האלוקית שלו לגדול ולהתפתח זה לימוד תורה. אם הוא לומד תורה, תורת הנגלה מדובר, לא תורת החסידות, כי האוכל, כמו שהגוף הגשמי צריך אוכל בשביל לגדול ולהתפתח, הנשמה צריכה ללמוד תורה כדי לגדול ולהתפתח. יהודי שהוא לומד תורה, גם אם הוא לא עובד על המידות שלו, בדרך ממילא המידות שלו, השכל שלו נהיה יותר גדול והמידות שלו נהיות יותר מעודנות. למה המידות נהיות יותר מעודנות? בגלל שהשכל נהיה יותר גדול, והשכל האלוקי נהיה יותר גדול בגלל שהוא לומד תורה, נותנים לנשמה לאכול. אז ככה זה הסבר כזה מאוד, מאוד יפה. אז, אבל רואים בחוש את ההבדל בין ילד... באופן כללי, כל אחד רואה בחוש, גם בלי כל ההסברים של החסידות, שילד קטן נמשך לדברים קטנים ומתרכז בדברים, מתרגז מדברים קטנים, ואצל הגדול זה לא ככה, מפני שאין בו דעת לרוב דברים ראויים לאהבה, שהאהבה היא כפי הדעת. ומהמידות שבנפש נמשכות בה תיבות ואותיות המחשבה. אז ראשית חיות האדם מה זה? חכמה שבנפש. מהחכמה נמשכות מה? בינה ודעת. לפי הדעת ככה הן המידות. מהמידות מה נמשך? המחשבה. שהנפש מחשבת בדבר שהיא אוהבת. על מה אדם חושב? לא מדברים על אדם, יש זמן שאדם עכשיו הוא לומד ומנסה להבין משהו, בסדר. לא, לא מדברים כרגע על זה. אדם כמו שהוא, כמו שהוא, לא כשהוא עושה איזושהי פעולה...

38:27 דובר 8 נוסע באוטו.

38:28 דובר 1 חיצונית. כן, אדם שהוא נמצא עם עצמו, כי הוא לא מדבר עם אף אחד, הוא לא מנסה להבין שום דבר. אדם כמו שהוא נמצא עם עצמו, אז יש לו, יש לו רגשות שפועלים בו. מה ההרהורים והמחשבות שעוברים אצלו בראש? הרי המחשבה לא עוצרת לרגע. על מה הוא חושב? הוא חושב על... על מה שהוא מרגיש.

38:48 דובר 8 נכון.

38:50 דובר 1 זאת אומרת, מהרגשות נמשכת המחשבה.

38:54 דובר 8 והופך אותם.

38:55 דובר 1 מה?

38:56 דובר 8 ממחשבה נמשכים רגשות, אבל מרגשות לא נמשכת מחשבה.

38:59 דובר 1 לא הבנתי.

39:00 דובר 8 כן.

39:00 דובר 1 מהמחשבה נמשכים רגשות, לא?

39:03 דובר 8 למה? אפשר לעורר את המידות. אפשר לעורר את הרגשות על ידי...

39:07 דובר 1 מחשבה זה לבוש. זה לא חלק מהנפש.

39:10 דובר 8 מה זה נפש?

39:12 דובר 1 נפש זה נשמה.

39:16 דובר 8 שמה, נפש, כשמדברים על נפש אלוקית, כי אדם הוא הנפש, נפש זה נשמה. לא, אמרנו, אמרנו לפני רגע שהמידות נמשכות מהשכל.

39:24 דובר 1 אבל לא...

39:24 דובר 8 מהדעת.

39:26 דובר 1 אבל לא, אבל לא מהמחשבה.

39:29 דובר 8 מה ההבדל?

39:30 דובר 1 אז על זה דיברנו באריכות. דיברנו על פרק ד' בשער היחוד והאמונה.

39:34 דובר 8 לא היית פה.

39:38 דובר 1 זה באמת שאלה שכולם... זה ממש לא קשור לפה, אבל נפתח סוגריים ונסביר את זה, כי זה קודם כול באמת היה מזמן, לפני איזה שנתיים, שנה וחצי. דבר שני, זה באמת...

39:52 דובר 8 יכול להיות שהיה עוד.

39:55 דובר 1 ודבר שני, זה באמת יסוד בהבנה של חסידות, הבנה של נפש האדם בכלל. אז אחד הדברים הראשונים שאדמו"ר הזקן מסביר בתניא, זה באמת עניין שקשה להבין אותו. מה ההבדל בין שכל לבין מחשבה? כי איך אני יכול להבין בלי לחשוב? מה, זה לא אותו דבר? זאת השאלה. נכון? זאת שאלה שעולה אצל כולם. לא כולם יודעים...

40:19 דובר 8 איך אתה מבין?

40:20 דובר 1 לא כולם יודעים לנסח את זה, אבל אצל כולם זה לא מובן. ההבנה ומחשבה זה שני דברים שונים בתכלית. אדם יכול... נתחיל מלמטה קודם כול. אדם יכול להבין דבר אחד ולדבר משהו אחר. אנחנו קוראים לזה לשקר. אין שום בעיה. כן, אני יכול...

40:46 דובר 8 להבין שהוא משקר, כאילו?

40:48 דובר 9 לא.

40:48 דובר 1 מממ?

40:49 דובר 9 מבין שזה לא בסדר, אבל הוא עושה את זה.

40:50 דובר 1 אדם יכול, הוא מסוגל. יש אפשרות כזאת. יש מציאות כזאת. אני יכול להבין ששתיים ועוד שתיים שווה ארבע...

41:01 דובר 8 ולהגיד שזה...

41:01 דובר 1 אני יכול להגיד שזה שווה שלוש או מאה. אין לי שום בעיה. שתיים ועוד שתיים שווה מאה. הנה אמרתי. אני יודע שזה לא נכון. אני מבין שזה לא נכון. אמרתי.

41:12 דובר 8 ובמחשבה ישר...

41:13 דובר 1 עד כאן מובן? כן? עכשיו, לפני שאמרתי את זה, גם חשבתי את זה.

41:20 דובר 8 ממ.

41:21 דובר 1 נכון?

41:22 דובר 8 חשבתי עלייך.

41:22 דובר 1 חשבתי שאני רוצה להגיד ששתיים ועוד שתיים שווה מאה. זה עבר לי במחשבה.

41:28 דובר 8 יש דברים שלא עוברים במחשבה.

41:29 דובר 1 קודם כל זה נכון?

41:31 דובר 8 זה שאלה, יש דברים שלא-

41:32 דובר 1 קודם כל זה נכון? זה נכון. זה פשוט.

41:36 דובר 8 דוגמה.

41:36 דובר 1 שאני יכול לחשוב דברים שאני יודע שהם לא נכונים.

41:41 דובר 8 אה, אוקיי.

41:43 דובר 1 זאת אומרת שהמחשבה זה בכלל לא חלק מההבנה. זה רק כלי שבאמצעותו אני מסביר לעצמי את מה שאני מבין.

41:52 דובר 8 וכך אני גם יכול להבין, כי לפעמים זה שאני אחשוב-

41:55 דובר 1 אבל אני יודע אם מה שאני חושב זה מה שאני מבין או לא מה שאני מבין. אני כלפי עצמי אני יודע את זה מצוין. זאת אומרת שההבנה זה בכלל לא מחשבה. עוד דוגמה נוספת שמביאים. אדם יכול, אה, לדבר בשפה, אה, אה, ל-לשמוע אותיות של שפה אחרת. בואי נגיד את זה אחרת. הוא יכול את הדבר שהוא מבין, אם הוא יודע לדבר כמה שפות, הוא יכול לדבר וגם לחשוב את זה בשפה הזאת וגם בשפה הזאת. אבל הוא מבין שזה אותו דבר.

42:39 דובר 8 בכלל שפות זה אותו דבר.

42:41 דובר 1 אדם יכול להבין דבר אחד ולומר אותו בשפות שונות.

42:46 דובר 8 נכון.

42:47 דובר 1 יותר מזה, יש שני אנשים שונים שיכולים להבין את אותו הדבר, אביי ורבא, יש לפעמים הם לא חולקים, לפעמים אומרים את אותו דבר בדיוק, אבל כל אחד אומר את זה במילים אחרות. והוא אומר את זה במילים אחרות, כי המחשבה שלו היא מחשבה אחרת. אבל השכל הוא אותו שכל. הם אומרים את אותו דבר.

43:10 דובר 8 אנשים כאילו-

43:10 דובר 9 שכל זה אומר את אותו דבר-

43:12 דובר 1 שכל זה ההבנה.

43:14 דובר 9 המחשבה זה-

43:14 דובר 1 הבינה, בינה זה לא מחשבה. בינה זה הבנה. להבין מה הדבר.

43:20 דובר 9 המחשבה היא, היא הלבוש ל...

43:23 דובר 1 מחשבה היא לבוש לבינה. זאת אומרת-

43:28 דובר 8 מאיפה מגיע-

43:29 דובר 1 כמו שלבוש גשמי אדם יכול להחליף אותו, אז גם דיבור זה דבר שאדם יכול להחליף אותו כי זה לא אני, זה רק לבוש לנפש, לא הנפש עצמה, וגם את המחשבה אדם יכול להחליף אותה במחשבה אחרת או במילים אחרות, אותיות אחרות של מחשבה, אבל את ההבנה אני לא יכול להחליף. אני מבין ככה וזהו, זה מה שאני מבין. אני לא יכול. זהו. הבנה זה אני. כן, הרגש זה אני. כשאני מרגיש משהו אני מרגיש. אני יכול להגיד את זה במילים אחרות, לחשוב את זה ב-באותיות אחרות, אבל מה שאני מרגיש זהו, אני מרגיש רק דבר אחד. זה אני בעצמי. אז מחשבה, דיבור ומעשה זה לבושים לנפש. נכון, מוסבר בחסידות בליקוטי זה... ליקוטי דיבורים, שיחות של הרבי הקודם בעיקר, אבל גם בעוד מקומות, אה, שגם לבושי הנפש הם איזה שהן הארות מהנפש. זה לא משהו מנותק לגמרי, אבל מחשבה, דיבור ומעשה ביחס לעצם הנפש, ביחס לשכל ו-ו-ורגש הם נחשבים משהו נפרד. אז מה שנוגע לענייננו פה, זה אמרנו אנחנו נסגור את הסוגריים ש-

44:49 דובר 10 היה צריך לראות

44:50 דובר 1 שמהחכמה משתלשלות הבינה והדעת, מהשכל משתלשלות המידות ומהמידות נולדות המחשבות.

45:01 דובר 10 מחשבות זה שכל.

45:03 דובר 1 ממ?

45:03 דובר 10 מחשבות זה שכל.

45:05 דובר 1 מחשבות כן, הלבוש.

45:07 דובר 10 עכשיו לא נבהל.

45:09 דובר 11 לא, לא, את יכולה להבין שהבנתי.

45:12 דובר 10 שב. את יכולה להבין ש...

45:13 דובר 11 את לא יצאת מספיק.

45:15 דובר 1 "ובכל מחשבה שבעולם" אנחנו בשורה שתים עשרה, "ובכל מחשבה שבעולם מלובשת בה איזו מידה המביאה לחשוב מחשבה זאת". כשאדם חושב איזושהי מחשבה, למה עכשיו הוא חושב את המחשבה הזאת? עכשיו המידה הזאת מאירה בו והמידה הזאת מ-מתלבשת במחשבה הזאת. "ומידה זו היא חיותה של מחשבה זו. ומאותיות המחשבה נמשכות אותיות הדיבור והן אותיות הדיבור הן חיותן של אותיות המחשבה, הן חיותן של אותיות הדיבור". למה אדם מדבר? כי הוא חושב. אם אדם מדבר בלי לחשוב לא יוצא משהו מסודר. נכון? למרות שאותיות המחשבה ואותיות הדיבור אם רגע אחד נחשוב זה, זה כמו גוף ונשמה. אותיות הדיבור זה דבר גשמי. גשמי. זה אוויר. אוויר זה דבר גשמי לגמרי. נכון? כן, שיוצא באיזשהו מהכלים של הפה, חמש מוצאות הפה איך שהוא עיוותו את האוויר, את תנועות הקול שייצא בצורה של הברות כאלה ואחרות זה גשמי לגמרי. אבל כשאדם מדבר אותיות גשמיות הוא מדבר-- יש בתוכן תוכן. מה זה התוכן? התוכן זה מחשבה, זה רוחני. אז החיות של אותיות הדיבור. הדיבור הוא גשמי והחיות שלהם, המחשבה היא רוחנית. זה ממש כמו גוף ונשמה, כמו שהגוף הוא עפר מן האדמה והנשמה היא רוחנית. ככה זה היחס בין אותיות הדיבור והמחשבה ואותיות המחשבה מחיות את אותיות הדיבור והיא חיותן ממש, "והדיבור הוא מביא לידי מעשה צדקה וחסד, כגון" איפה רואים שדיבור מביא לידי מעשה? "כגון מלך. מלך מצווה לעבדיו ליתן", לתת צדקה. כן, הרבי מצווה לת-- שכל אחד ישים בבית קופת צדקה ומאז כבר שלושים שנה בערך, שכל יהודי שם כל יום לפני שמי שמכינה אוכל לבית אז היא שמה מטבע לקופה. המלך ציווה וכולם עושים את זה. דיבור של המלך הביא למעשה צדקה.

47:55 דובר 1 אבל נכון שיש לפעמים עשייה שהיא לא באה על ידי דיבור. בואו נגיד את ככה. אין דבר כזה מחשבה שלא באה על ידי מידה. לא יכול להיות כזה דבר, נכון? אין דבר כזה דיבור שהוא לא בא מתוך מחשבה, אבל כן יכול להיות מעשה שהוא לא בא מתוך דיבור. זה כן יכול להיות, כי משהו-

48:21 דובר 10 זה כן בא מתוך מחשבה.

48:22 דובר 1 מה?

48:23 דובר 10 זה כן בא מתוך מחשבה.

48:24 דובר 11 כן בא אבל דיבור.

48:26 דובר 1 כן.

48:26 דובר 10 כי מעשה-

48:27 דובר 1 כל השלבים הקודמים אמרנו שזה מתלבש בזה וזה מתלבש-- זה החיות של זה וזה החיות של זה. על מעשה אנחנו לא חייבים לומר שה-שה-שהדיבור הוא החיות של המעשה, שהמלך מדבר לכן נותנים צדקה. אדם יכול לתת צדקה גם בלי שהמלך ציווה וגם בלי שהיה שלב הדיבור קודם.

48:48 דובר 11 הדיבור יוצר, אה, לעשות המעשה אצל אחרים.

48:52 דובר 1 אצל אחרים. נכון.

48:53 דובר 11 אחרים כי עצמו הוא-

48:54 דובר 1 נכון, נכון, נכון. הדיבור הוא גורם למעשה אצל אחרים, אבל אדם יכול לעשות מעשה גם בלי שהיה דיבור, בלי שציוו עליו קודם. נכון? אז למה אנחנו אומרים שהדיבור-- שהמעשה נובע מהדיבור? אז הוא מוסיף, אה... וגם כשהאדם עושה בעצמו איזה דבר בלי שהיה קודם דיבור, בלי שהמלך אמר לו, "הרי כוח הנפש וחיותה המתלבש בעשייה זו הוא כאין ממש לגבי כוח הנפש וחיותה המתלבש בדיבור האדם". אז גם כשאדם עושה מעשה בלי דיבור, אז ברור לנו שיש כוח של הנפש שמתלבש בדיבור, כוח של הנפש שעכשיו מפעיל את-את איברי הדיבור, ויש כוח בנפש שמפעיל את איברי המעשה, שגורם ליד לזוז ו-ו-ולאדם לרוץ ולעשות התעמלות. כן? אז ברור שהכוח של הנפש שמלובש בדיבור הוא כוח הרבה יותר נעלה מכוח הנפש שמלובש במעשה. אז גם כשהמעשה לא בא בפועל מדיבור, ברור שהכוח של הנפש שמלובש במעשה הוא כוח מאוד נמוך לעומת כוח הנפש שמלובש בדיבור. בסדר? עד כמה כוח הנפש שבמעשה נמוך מכוח הדיבור? כערך משל הגוף לנשמה. שמעתם? זה דבר שצריך להפנים אותו, לחשוב עליו. כשאדם מדבר אז הוא בעצמו מדבר. עכשיו, הנפש נמצאת פה, מתבטאת פה. אדם רוצה להגיד מה המחשבות שלו, מה הרגשות שלו. הוא בעצמו נמצא בתוך הדיבור, וכשאדם עושה משהו זה מבחינת הנפש כדרך אגב, זה ממילא. הנפש-- כשאדם מדבר הוא צריך לחשוב, עכשיו מה אני מדבר, כן? הוא מדבר דב-- את-- הוא מדבר-- כשאדם מדבר הוא מביע את-את-את עצמותו, את הפנימיות שלו. כשאדם עושה... כן. אה, אמרנו פעם את ה... כשרוצים, אה, כשרוצים להשתיק יהודי, איך משתיקים יהודי? קושרים לו את הידיים מאחורי הגב. איך אפשר ככה לדבר? כשאדם... מה? ה-ה-

51:45 דובר 10 מדבר מהרהורי לבו.

51:48 דובר 1 הרהורי לבו זה הרגשות שלו.

51:50 דובר 11 ודאי, הוא חושב, הוא יכול להגיד.

51:53 דובר 1 מה?

51:53 דובר 10 הרהורים כי הוא דווקא מחשבות.

51:58 דובר 1 למה? למה קוראים לזה הרהורי לבו ולא רגשות לבו? לא יודע. לא יודע, אבל זה הכוונה. אדם באמת משהו... אולי, אולי כן, אולי נכון מה שאת אומרת, כן. הרהורים זה מחשבות. איזה מחשבות? מחשבות ליבו. שהלב אדם חושב על הדברים שהוא מרגיש וממילא את זה הוא מדבר. אז פה מתחיל מהלך שלם. הכוח של הנפש שמלובש במעשה הוא אין ואפס לעומת כוח הנפש שמלובש בדיבור. עד כמה? כמו נשמה לגבי גוף. ההבדל בין כוח הנשמה שבדיבור לכוח הנשמה שבמעשה זה כמו ההבדל בין נשמה לגוף. זה גשמי וזה רוחני. הוא אומר יותר מזה. מתחיל-- עד עכשיו הוא ירד מלמעלה למטה, מהחכמה לבינה עד המעשה. עכשיו מתחיל מלמטה למעלה. וכן ערך אותיות המחשבה למהות המידה המלובשת בה ומחיה אותה, זה גם כן כמו גוף לנשמה. ה-ה-ה-ה-המידה, הרגש, הוא כמו נשמה לגבי המחשבה שהיא מלובשת בה, כי המחשבה הרי זה רק לבוש והמידה היא חלק מעצם הנפש. זה ממש כמו גוף לנשמה. זה מרחק עצום. זה לא משהו קרוב אחד לשני. ויותר מזה למעלה, כן ערך מהות וחיות המידה לגבי חכמה, בינה ודעת. אז ברור שהנפש איך שהיא מתגלה בחכמה, בינה ודעת היא נעלית שלא בערך מהארת הנפש שבמידות. אז הערך של השכל לגבי הרגש זה כמו גוף, כמו נשמה לגבי גוף. גם זה כמו גוף ונשמה, שכללותן הוא השכל שממנו נמשכה המידה הזו, וכל זה בנפש האדם. אז בנפש האדם יש הבדל של כמו גוף לנשמה, בין המעשה ל-ל-לדיבור, והבדל כמו גוף לנשמה, בין הדיבור למח-- ל-לרגש, והבדל כמו בין גוף לנשמה, בין הרגש לשכל. והבדל כזה בין השכל לרצון וכן מעלה מעלה. זה חמש מדרגות.

54:37 דובר 3 לא בין הדיבור למחשבה?

54:40 דובר 1 ב-- מה אמרתי?

54:42 דובר 3 בין הדיבור לרגש.

54:43 דובר 1 בין הדיבור ל-ל-למחשבה ובין המחשבה לרגש ובין הרגש לשכל. כן.

54:52 דובר 3 אוקיי.

54:52 דובר 1 נכון. וכל זה זה בנפש האדם וגם בנפש כל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים, שבכולם החכמה היא ראשית ומקור החיות. וזה נקרא אחדות מורכבת. איך ש-- עם זה הוא התחיל שם בהתחלה בדף הקודם, שאחדות אצל האדם היא אחדות מורכבת. מה פירוש אחדות מורכבת? נכון, רק אדם אחד. יש פה רק נפש אחד שהיא החושבת והיא המבינה והיא המרגישה והיא המדברת והיא העושה, אבל בנפש הזאת יש באופן כללי חמש דרגות זו למטה מזו, זו למעלה מזו, איך שלא מסתכלים, שכל אחת מהן היא נעלית שלא בערך מהדרגה שמעליה, שמתחתיה. אחרי שהבנו מה זה אחדות מורכבת, על סמך זה יסביר אדמו"ר הזקן בפרק ט' מה זה אחדותו של הקדוש ברוך הוא, שהיא אחדות פשוטה. שלמרות שגם שם מדברים על חכמה, בינה, דעת, על אותם שמות, אותן מילים בדיוק, ומדברים שגם של הקדוש ברוך הוא יש כביכול מחשבה ודיבור ומעשה ורצון וכן הלאה. אבל אצלו זה לא כמו אצלנו אחדות מורכבת שיש הבדל של בלי ערך בין דרגה לדרגה, הבדל כמו גוף לנשמה. אצל, אצל הקדוש ברוך הוא זה הכל אחדות פשוטה אחת.

56:18 דובר 3 מה זה יאנוש?