לקוטי אמרים פרק נ"ג · תשפ"א

00:00 דובר 1 טוב, סליחה. ערב טוב. אנחנו לומדים היום פרק נ"ג, הפרק האחרון בתניא, עושים סיום על התניא. פרק נ"ג, נ"ג הוא פרק גם קצר וגם קל. למרות שגם פה יש לאדמו"ר הזקן, אה, חידושים, אה, מרעישים. אה...

00:19 דובר 2 תודה.

00:20 דובר 1 כולם זוכרות בטח שאנחנו מדברים, שלושת הפרקים האחרונים, נ"א עד נ"ג, זה פרקים שאדמו"ר הזקן בעצמו פותח אותם בכותרת כזאת, "ולתוספת ביאור לשון הינוקא". ו... אה, דיברנו על זה בהתחלה והזכרנו כמה פעמים מה צריך לבאר בלשון הינוקא, שכל, כל החצי השני של התניא, מל"ה עד, עד, עד נ', כל המקום שהוא מבאר את עבודת השם, איך, איך צריכה להיות, איך מעשה המצוות צריך להיות, אה, חדור באהבה ויראה. זה הכל מבוסס על המשל שהוא מביא מהזוהר, מהינוקא שבזוהר, שהמשיל את אור השכינה ששורה על האדם לנר שדולק, נר שמן ששמים בו שמן ומדליקים, והאור דולק על הנר. ו... אז אחרי כל ההסבר שעל ידי המצוות שורה אור השם על נפש האדם, קיום מצוות באהבה ויראה שורה אור, אור הקדושה, אור השכינה שורה על האדם. נשאר לנו קשה הלשון של הינוקא, הלשון, הינוקא שמשווה את המצוות, קיום המצוות לשמן. ושואל אדמו"ר הזקן: מה קשור מצוות ושמן? שמן, שמן זית מראה תמיד על חכמה. ופה הינוקא בזוהר אומר ששמן זה מצוות. מצוות זה מעשה. החכמה זה הכוח הראשון בכוחות הנפש, ומעשה זה הכוח האחרון בכוחות הנפש. זה חכמה וזה מלכות. איך אתה לוקח את ה... אומר לי שהמצוות הם, שהשמן הוא משל למצוות ולא לחכמה. כדי להבין את זה מוסיף אדמו"ר הזקן תוספת ביאור של שלושה פרקים. כאשר אחרי שהוא שואל את השאלה בהתחלה, אז הוא אומר, כדי להבין מדוע מצוות משול לשמן, צריך להבין מהו עניין השראת השכינה. ואז הוא עוזב בכלל את השמן, עוזב את המצוות ומתחיל להסביר מה זה השראת השכינה. בפרק

02:35 דובר 1 הראשון, פרק נ"א, מסביר מה זה השראת השכינה. שכינה פירוש הדבר מלכות. ערב טוב. שכינה פירוש הדבר מלכות דאצילות שהיא שוכנת ויורדת ומחיה את התחתונים. מה זה אור השכינה? אור השכינה זה האור, אור אין סוף, עצם האלוקות שהוא, שהוא נמצא במלכות.

03:02 דובר 2 שנייה, שנייה רק רגע. גם אם זה כף מנחם, אה, אז נברך את שושנית בת מזל וגם את הרב לרפואה שלמה.

03:09 דובר 1 אמן.

03:09 דובר 2 בשורות טובות לכולם.

03:14 דובר 1 אמן. אז אור השכינה זה האור אין סוף ששורה בתוך השכינה, בתוך מלכות. זה אור השכינה. מה זה השראת השכינה? השראת אור השכינה. השראת אור השכינה, הוא הסביר שם בפרק נ"א שכאשר, אה, מלכות דאצילות יורדת לחיות את העולמות, אז האור שבא, אור אין סוף שבא באמצעות השכינה, באמצעות מלכות, הוא יורד ומחיה את העולמות. זה היה באופן כללי התוכן של פרק נ"א שהסביר, תודה רבה, שהסביר מה זה אור השכינה והשראת השכינה. אחר כך פרק נ"ב הוא הוסיף על זה, איך מתלבש אור השכינה בעולמות. אור השכינה זה אלוקות, נבראים זה נבראים. איפה, איך זה מתחבר ביחד? איך יכול אלוקות להתחבר ולהחיות ולהוות את הנבראים? אז הוא הסביר שבכל עולם, כאשר האור, השכינה, האור שנמצא בתוך מלכות דאצילות, הוא יורד לעולם שמתחתיו. נאמר אם זה נמצא בבריאה, השכינה, מלכות דאצילות, והוא יורד עכשיו להחיות את עולם הבריאה, אז זה בא בשני שלבים. ראשית כל הוא מתלבש בהיכל קודש הקודשים שבעולם שמתחתיו, שקודש קודשים זה חכמה, בינה ודעת. כלומר מלכות דאצילות יורד ומתלבש בחכמה, בינה ודעת של עולם הבריאה, וזה נותן חיות לכללות עולם הבריאה. ואחר כך, כשחכמה, בינה, דעת של בריאה יורדים ומתלבשים במלכות של אותו עולם, במלכות של הבריאה לענייננו, אז נבראים כל הנבראים שבאותו עולם, המלאכים והנשמות שבאותו עולם. אחר כך איך האור הזה, האלוקות, יורד להחיות את עולם היצירה שמתחת לעולם הבריאה? אותו אור מלכות של אצילות שהוא ירד והתלבש בקודש הקודשים, בחכמה, בינה ודעת של בריאה. אחר כך הוא ירד והתלבש במלכות של בריאה. משם הוא יורד ומתלבש בהיכל קודש הקודשים של יצירה, ושם עוד פעם קורה אותו תהליך כשהוא מתלבש בקודש הקודשים, בחב"ד של

05:38 דובר 1 יצירה, אז נהיה חיות לכללות עולם היצירה, וכשהוא מתלבש במלכות של יצירה זה מחיה ומהווה את כל הנבראים והנשמות והמלאכים של עולם היצירה. איך אחר כך זה יורד לעולם העשייה? באותו אופן. מלכות של יצירה יורד ומתלבש בקודש הקודשים של עשייה וזה נותן חיות לכללות עולם העשייה וכן הלאה. זה היה פרק נ"ב. פרק נ"ג, הפרק שלנו. כדי לגמור ולהסביר כיצד, מדוע המצוות נמשלו לשמן, אדמו"ר הזקן מקדים בתחילת הפרק. מה ההבדל בין השראת השכינה שבכל העולמות הרוחניים שלמדנו עליהם, בריאה, יצירה ועשייה, לבין השראת השכינה בעולם הזה הגשמי, שזה משהו אחר לגמרי? בוא נראה בפנים. פרק נ"ג. "והנה, כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית קודש הקודשים, הייתה השכינה שהיא מלכות דאצילות, שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא, שורה שם". איפה שם? בקודש הקודשים. עד פה זה לא חידוש, נכון? בכלל, השראת השכינה בכל עולם. איך זה שמלכות דאצילות יורדת ומתלבשת בקודש הקודשים? כן. אלא מה? "שם הייתה השכינה שהיא מלכות דאצילות, שבחינת גילוי אור אין סוף שורה שם מלובשת בעשרת הדיברות, ביתר שאת ויתר עוז, בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלי קודש קודשים שלמעלה בעולמות עליונים." אנחנו היינו מצפים שככל שהאור האלוקי יורד לחיות ולברוא נבראים נמוכים יותר, אז הוא יתלבש עוד פעם בהיכל קודש קודשים ועוד פעם במלכות ועוד פעם, כן, ואז יברא כל הדברים הנמוכים. אדמו"ר הזקן: לא. מי מאיר בתוך היכל קודש הקודשים של עשייה? מלכות דאצילות בכבודה ובעצמה ישירות. אור אין סוף שמחיה את העולם הזה הגשמי, זה לא עובר דרך ההתלבשות במלכות של בריאה ויצירה ועשייה, אלא אותו אור אין סוף שמאיר באצילות, שכינה של אצילות, מלכות דאצילות, היא עצמה שורה

08:35 דובר 1 ישירות ומלובשת בעשרת הדיברות, שהם קודש הקודשים של העולם הזה הגשמי. איך? הרי אמרנו שכדי שאור השכינה יוכל להתלבש בעולם זה צריך להיות רק על ידי היכל קודש הקודשים. הוא אומר, נכון, כי באמת עשרת הדיברות הם קודש הקודשים. למה הם קודש הקודשים? כי עשרת הדיברות הן כללות התורה כולה. מהי התורה כולה? התורה, אמרו חז"ל... אמרו חז"ל שהתורה כולה, אורייתא מחכמה נפקת-- כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה. אילן, מה זה נפקא? מה זה? אתם יודעים מה זה נפקא? נפקא זה יצאה, בארמית. התורה יצאה, אורייתא מחכמה נפקת, אמרו חז"ל בזוהר. התורה יצאה מהחוכמה. מה פירוש התורה יצאה מהחוכמה? התורה היא מדרגת החוכמה האלוקית. מהי מדרגת החוכמה האלוקית? חוכמה, בינה ודעת של הקדוש ברוך הוא. נכון? זה דיברנו כבר עוד מזמן, כבר כמה פעמים. מה זה חוכמה, בינה ודעת? זה היכל קודש הקודשים. נכון? אז אם התורה היא יצאה מחוכמה, היא היכל קודש הקודשים. איפה היא נמצאת? היא נמצאת פה בעשרת הדיברות, פה בעולם הזה. אז איך מאיר האור האלוקי בעולם הזה? על ידי התלבשות בקודש הקודשים של העולם. מהו קודש הקודשים של העולם? התורה. מה זה התורה בעולם הזה? כללות התורה כולה, עשרת הדיברות. לא יודע אם אתן מכירות, ישנו-- סתם טוב לדעת, ישנו אחד מהראשונים, קראו לו הרס"ג, רבי סעדיה גאון. אחד מהחיבורים שהוא כתב, הוא הראה איך כל תרי"ג המצוות קשורים לעשרת הדיברות. על כל אחת ואחת מהמצוות הוא מסביר איך היא קשורה לדיבור הזה ואיך היא קשורה לדיבור הזה. עשה עץ כזה, כל תרי"ג המצוות קשורות לעשרת הדיברות, להראות שבאמת עשרת הדיברות הם כללות התורה כולה. כל הת-כל התורה כולה כלולה שם.

11:05 דובר 4 איזה יפה.

11:06 דובר 1 כן, זה מאוד יפה. והיות והתורה היא עניינה קודש הקודשים, והיא איפה היא מתגלה בעולם? בעשרת הדיברות, אז ברור איך ש-ש-שורה השכינה בעולם הזה על ידי שהיא מתלבשת בתורה, בעשרת הדיברות. בסדר, אבל למה אתה אומר לי שמדובר על התורה כמו שהיא חוכמה דאצילות? מדובר על-- הרי התורה נמצאת פה בעולם הזה. למה שלא נגיד שהתורה כמו שה-האור אין סוף מתלבש בה פה בעולם שלנו, נכון, זה התורה, אז זה מלכות שהיא ירדה והתלבשה בבריאה ויצירה ועשייה והגיעה והתלבשה בעולם הזה, ועכשיו אור אין סוף מתלבש בה כמו שהיא בעולם הזה. למה אתה-- מ-מאיפה אתה מסיק שה-שהשכינה שורה בעולם הזה ישירות ממלכות דאצילות, לא דרך ההתלבשות בכל העולמות? מובן השאלה? אומר אדמו"ר הזקן: שכדי לחוקקן, לחקוק את הדיברות בלוחות אבנים גשמיים, הרי לא ירדה התורה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי. אומר אדמו"ר הזקן, מאוד פשוט. עולם הזה הגשמי אין בו ניסים. עולם הזה מתלבש בלבושי הטבע. כשאתה רואה בעולם הזה משהו שהוא לא על פי טבע, אז-אז זאת אומרת שעכשיו מאיר פה איזשהו עניין שהוא למעלה מהטבע, שהוא לא התלבש בתוך, בתוך הלבוש של המלכות של העולם הזה. העולם ה-- המלכות של-- מלכות דעשייה, דרכה נבראים הנבראים של העולם הזה באופן, באופן טבעי. ובלוחות הברית אנחנו רואים ש-- קודם כול, אף-- בשום מקום אחר בעולם, אה, אין... חז"ל אמרו: אין מרובע במעשה בראשית. הקדוש ברוך הוא לא ברא בעולם שום דבר מרובע. אמ, יש כל מיני צורות אח-אחרות, משולשים ועיגולים ומתומנים. גם שהדבורים עושות כל מיני מבנים סימטריים יפים. יש גם כל מיני דברים אחרים מעניינים, אבל מרובע הקדוש ברוך הוא לא ברא. אין כזה דבר. לוחות הברית

13:46 דובר 1 היו מרובעים. איך הם היו מרובעים? הרי אין מרובע במעשה בראשית, זה לא מעשה בראשית.

13:51 דובר 5 ריבוע דווקא או מרובע?

13:53 דובר 1 אני לא יודע. לא יודע.

13:54 דובר 5 לא יודע.

13:56 דובר 1 על הלוחות כתוב שזה היה אמה על אמה. זה היה מרובע ממש.

13:59 דובר 6 הרבי גדולי[?] יש את הצלם.

14:01 דובר 5 לא, לא, אני מתכוונת ריבוע זה כאילו שזה שווה, אבל מרובע זה כאילו יכול להיות-

14:07 דובר 1 אני מבין מה את אומרת. אני מכיר את המושג במתמטיקה. מה הכוונה? אני לא יודע.

14:13 דובר 5 לכן אני אומרת.

14:16 דובר 1 זה לשון של חז"ל, של זה מכתב של הרבי ארוך שמסביר: ה-יש פה כתוב ככה ופה כתוב ככה, ויש שאומרים ש-שחולקים על זה. כללות העניין, אמרו חז"ל: אין מרו-- פה, פה אתה רואה משהו מרובע, מרובע, מרובע ממש עם זוויות, עם פינות. איך זה? נכון, כי הלוחות הם מעשה אלוקים והמכתב מכתב אלוקים, הוא חרוט על הלוחות. זה לא חלק מהעולם הזה, הלוחות וגם הכתב. איפה ראיתם שיש פתאום אבן שחקוקים בה, בלי שאף אחד יחקוק, פתאום יש בפנים אותיות ומשפטים וכתוב. כל העניין של לוחות הברית זה דבר שהוא מעל הטבע. מדוע זה מעל הטבע? אומר אדמו"ר הזקן, פשוט מאוד, בגלל שפה אור השכינה ירד והתלבש ישירות, לא דרך עולם העשייה. בעולם העשייה מאיר פה משהו כרגע שהוא לא חלק מהעולם הזה, לכן זה לא מתנהג לפי הכללים של העולם הזה. כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי, והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא, למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי. הטבע של עולם הזה הגשמי הוא נשפע מהארת השכינה, לא מהשכינה עצמה, רק מהארה מהשכינה. איזה הארה? הארה כזאת שהתלבשה בהיכל קודש הקודשים דעשייה. אדמו"ר הזקן לא ממשיך לפרט פה, אבל גם הארת השכינה בקודש הקודשים דעשייה, משם לא נבראו הנבראים הגשמיים. זה התלבש אחר כך במלכות דעשייה, וממלכות דעשייה נבראו הנבראים הגש-- הרוחניים של עולם העשייה והגשמיים של עולם העשייה, וגם זה לא ישירות. כי למדנו בפרק ח' נדמה לי בתניא, או ז', ו', ז', ח', לא זוכר באיזה מהם, שמה למדנו שכל החיות של העולם הזה הגשמי היא באה מקליפת נוגה. אז גם מה שהשכינה ירדה והתלבשה והאירה ממנה ובמלכות, גם זה בשביל לברוא את

16:26 דובר 1 הנבראים הגשמיים של העולם, זה בא דרך לבוש של קליפת נוגה. ולוחות הברית זה המכתב, מכתב אלוקים, זה ה-- איך, זה איך הלשון? אה, מעשה אלוקים המה, והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות. זה לא בא דרך התלבשות, זה בא ישירות. למעלה מטבע של עולם הזה הגשמי נשפעה הארת השכינה שבהיכל קודש קודשים דעשייה, שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשייה, שגם עולם הזה בכללו. יש עולם העשייה הרוחני ועולם העשייה הגשמי, והכל בא באופן של התלבשות. אבל בלוחות זה לא ככה, אלא בלוחות בחינת חכמה עילאה דאצילות, שהיא כללות התורה שביוד דיברות, נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן. והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן. סליחה. צריך קצת להבין פה, כי קודם אמרנו רק לפני כמה שורות שבעשרת הדיברות, שמה, ממש בשורה הרביעית, שלישית, רביעית, בעשרת הדיברות שורה השכינה ומלובשת ביתר שאת ויתר עוז בגילוי רב יותר מגילויה בהיכלות קודש קודשים שלמעלה בעולמות העליונים. אז מההתחלה משמע שהשכינה שמאירה בעולם הזה למעלה יותר מכל העולמות העליונים. למעלה גם מיצירה ולמעלה מבריאה ולמעלה מהכל, נכון? הוא לא מחלק פה. ופה פתאום הוא מחלק שזה רק ש-ש-שהשכינה כן התלבשה במלכות של אצילות ובריאה. מאיפה מש-- קודם כל מה ההבדל בין שני הדברים? כשהוא מדבר בהתח-- יש... יש מה מאיר ויש איך מאיר. מה מאיר? מאיר אור אין סוף, אור השכינה. אבל איך הוא מאיר? הוא מאיר הרבה או מאיר מעט. כשהוא מאיר דרך, עובר דרך איזשהו תריס שמצמצם אותו, אז התריס של מלכות דבריאה מוריד ככה חלק מהאור. התריס של מלכות דיצירה מוריד עוד קצת, זה מוריד עוד קצת. אבל גם אחרי הצמצומים, מה נשאר? נשאר אותו אור. נשאר פחות, אבל אותו אור, אותה

18:59 דובר 1 מדרגה, אותו עניין. הכמות פחות. אז יש הבדל בין מה מאיר לבין כמה או איך מאיר. אז מה שהוא דיבר קודם בהתחלה, שבאופן כללי איך מקבלים כל העולמות את החיות שלהם, מה מחיה אותם? לא עצם האור האלוקי. האור האלוקי ירד והתלבש והשתנתה מהותו, והוא קיבל עכשיו את המהות של בריאה. הוא כבר לא אור של אצילות, זה כבר משהו אחר והוא מחיה את עולם הבריאה. הוא ירד והתלבש ביצירה. עכשיו יש פה כבר משהו אחר. יש פה אור אלוקי של יצירה, מהות אחרת. הוא מחיה את הנבראים פה. ירד עוד בעולם העשייה וכו'. אור השכינה שמאיר בקודש הקודשים, שבעשרת הדיברות, זה לא עובר את אותו תהליך. הוא רק מצטמצם ויורד בכמות. אבל מה נמצא פה? נמצא פה אותו האור של חכמה עילאה מאיר ישירות בעשר-- אורייתא מחכמה נפקא. אותה התורה שנמצאת בחכמה דאצילות היא אותה החכמה בדיוק שנמצאת פה בעולם הזה. זה לא תורה אחרת. היא מדב-- היא התלבשה בגשמיות. היא מדברת על דברים גשמיים. בעולם האצילות לא, אין שמה חמורים ואין שמה נרות שצריך להדליק אותם ואין שם, אני לא יודע מה, אין שם דברים גשמיים. התורה שם מדברת על מציאות רוחנית. אבל מי מדבר על המציאות? זה אותה תורה. שם היא מדברת על מציאות כזאת. בעולם הבריאה היא מדברת על מציאות של בריאה. בעולם היצירה היא מדברת על מציאות של-של, כן, וכן הלאה. ובעולם הזה התורה מדברת על דברים ש... היא התלבשה בדברים. היא מתלבשת, מדברת על דברים גשמיים. מי מדבר על דברים גשמיים? אותה תורה. זה לא מישהו אחר.

21:01 דובר 7 בסוף בסוף מבינים למה היא מדברת פה על דברים גשמיים.

21:04 דובר 1 אבל זה ה-ה-העניין הוא ש-שצריך להבדיל בין מה, מיהו המדבר, מיהו המאיר, לבין באיזה אופן.

21:13 דובר 7 באיזה כמות כאילו שלה?

21:15 דובר 1 באיזה כמות, הכוונה שזה ב... במה הוא התלבש. אבל ההתלבשות... איך אני אסביר את זה?

21:26 דובר 7 גם איפה.

21:29 דובר 1 בדרך כלל כשאומרים שמשהו אחד מתלבש בדבר השני, הוא מתאחד איתו ומשנה את המהות שלו. למשל, כשבן אדם, אה, עובר דירה לגור מ... אני עם דוגמה אחרת. אדם מתחיל לשמור מצוות. אז בהתחלה כו-כולם אומרים עליו שהוא חס ושלום, הוא לא באור עוד. כן? אבל אחר כך עובר זמן והוא נהיה, הוא מתאחד עם הדבר וכבר אי אפשר להכיר עליו. אדם עובר דירה למקום שהוא לא מכיר את השפה. בהתחלה כולם רואים שהוא נטע זר פה, אבל אחר כך הוא מתלבש בתוך מנהגי המקום והוא נהיה אחד מבני המקום, ועל הילדים שלו בכלל כבר אי אפשר לראות כלום. זה אופן של התלבשות ש-שמשנה את מהותו. פה כשמדברים על התורה שהיא ירדה לעולם ומתלבשת בענייני העולם, היא לא שינתה את מהותה, היא נשארה אותה תורה, אותה חכמה אלוקית. היא עכשיו מדברת על נושאים שבעולם הזה מבינים אותם. אבל מי היא המדברת? זאת אותה תורה, אותו אור אלוקי, אותו, אותה חכמת האצילות. בסדר? אז זה ההבדל בין מה שהיה בדף הראשון, ששם דיבר על מיהו המדבר, ופה הוא מדבר על איך ועל מה הוא מדבר. אלא בחינת חכמה עילאה. התחלתי משורה שמונה, לא משורה שש, לא יודע איפה הפסקנו. אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות, שהיא כללות התורה שביוד דיברות, נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן, והן לבדן מיוחדות באור אין סוף ברוך הוא שבתוכן, שהן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קודשים דבית ראשון על ידי התלבשותה ביוד דיברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלוקים חיים. פה שואל הבן, לי תמיד הפריעה השאלה הזאת לפחות. עד שיום אחד ראיתי יש ביאור של הרבי. אה, מאיפה לומד אדמו"ר הזקן ש-- מה-מה הייתה דרגת השכינה שהאירה בקודש

23:45 דובר 1 הקודשים של בית ראשון? דרגת השכינה כמו שהיא במלכות דבריאה? למה לא כמו שהיא במלכות דיצירה? הבנתי לא כמו מלכות דעשייה כי היא לא חלק מהעולם הזה, היא למעלה מהעולם הזה. בסדר. למה החלטת שזאת דרגת האלוקות של מלכות דבריאה? למה דילגת על יצירה? מה הכריח אותך? כן, ברור. מאיפה אתה לומד את זה? אז הפתרון, אדמו"ר הזקן עצמו ענה, ורק צריך את הרבי שיאיר לנו את ה... יאיר לנו את הדרך. הרבי כותב שהתורה התלבשה ביוד דיברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלוקים חיים. מה זה אלוקים חיים? בת-בתורה כתוב, אה, אין אלוקים שהוא לא חיים. כן. בתור... הפסוק בתורה אומר מ... ה-המכתב, נו?

24:49 דובר 8 אלוקים.

24:49 דובר 1 המכתב מכתב אלוקים. לא, זה המעשה. נו, עוד פעם. אני לא זוכר מה הלשון. ברח לי עוד פעם. המכתב מכתב אלוקים והמעשה מעשה אלוקים. אני לא מדייק בלשון. כן. לא כתוב אלוקים חיים. אלוקים. זהו. כ-כאן נגמר הפסוק. הביטוי אלוקים חיים כן נמצא בתנ"ך ב-בארבעה-חמישה פסוקים, לא בקשר ללוחות הברית. בלי שום קשר. הרבי הוסיף פה, מצמיד את העניין של לוחות הברית והארת השכינה, מוסיף את המילה חיים. המילה חיים, אלוקים חיים רומז בקבלה ל... וזה כן מוסבר בחסידות באריכות לעולם הבריאה. למה עולם הבריאה? מה יש בעולם הבריאה? כשאומרים על משהו שהוא חי, בדרך כלל מתכוונים על איזשהו נברא. אדם, זבוב. יש פה איזשהו גוף שהגוף הזה הוא חי, נכון? זאת אומרת ה... כשאנחנו אומרים חי, אנחנו מתכוונים יש פה מישהו שמחיה משהו. אם יש פה משהו אחד ש-שייך שמחיה דבר אחר, יש שייכות ביניהם. לא מדובר על עצם האלוקות. עצם האלוקות, על הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, כמו שלא שייך להגיד עליו שהוא מת, לא שייך להגיד עליו שהוא חי. הוא לא מת והוא לא חי. הוא לא חלק מה... הוא לא, הוא לא חלק מהעולם. כשאומרים על משהו שהוא חי זה כבר לא עצם האור, זה רק התפשטות שלו. אז כבר לא מדברים על עולם האצילות, שזה ממש עצם האלוקות. כשכבר מדברים על הארה מעולם האצילות, מדברים כבר על עולם הבריאה. יש הסבר שלם באריכות שכל מקום שכתוב אלוקים חיים הכוונה לספירת הבינה או לעולם הבריאה שבו מאירה ספירת הבינה. זה כבר הארה והתפשטות של האלוקות ולא עצם האלוקות. היות וכתוב... על כל פנים, אדמו"ר הזקן ככה לומד ש-מ... לוחות הברית היו מכתב של אלוקים חיים, מוכרחים

27:06 דובר 1 לומר שמה שמאיר פה, מאירה-- מאיר פה בלוחות הברית לא רק האלוקות שבעולם למעלה מעולם העשייה, אלא גם למעלה מעולם היצירה, ישירות מעולם הבריאה, וזה מה שכתוב. הוא מוסיף פה בסוגריים "הוא", מי זה אלוקים חיים? הוא עלמא דאתכסיא. מה זה עלמא דאתכסיא? עולם הבריאה, הכוונה לעולם הבריאה, כנודע ליודעי חן. זה בית ראשון. אז בית ראשון האירה השכינה ישירות. אור השכינה התגלה פה בעולם הזה, הגשמי. בלי ממוצעים. תוך הברית הייתה פעם פילוסופית בטלוויזיה דור חון, דור סטרייט, ככה. זה לחדור דרך. ובית שני, בית שני לא היה קוד-- לא היו לוחות הברית. היו חמישה דברים שבבית שני לא היו... איך האירה השכינה בבית שני? בית שני שלא היה בו ארון והלוחות, אמרו חז"ל: "לא הייתה שכינה שורה בו". בית שני, ש-ש... איך אפשר להגיד כזה דבר? בית המקדש לא הייתה שכינה? אז מה עשו שם? מסביר אדמו"ר הזקן: "מה התכוונו חז"ל לומר שלא שרתה שכינה בבית שני? פירוש מדרגת שכינה שהייתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות, זה לא היה בבית שני. מה כן היה? אלא בבית שני הייתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות, מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריאה במלכות דיצירה ודיצירה בהיכל קודש קודשים דעשייה".

28:54 דובר 9 איך היו שם ניסים אם זה?

28:56 דובר 1 מממ?

28:56 דובר 9 איך היו שם ניסים?

28:58 דובר 1 זאת מיד השאלה שאמור, אמור כל אחד לשאול. אם בבית המקדש השני, איך האירה שכינ-- אור השכינה? אני חוזר על השאלה בכל רם. אם בבית שני האירה השכינה רק על ידי התלבשות בעולם העשייה, אז למה היו שם ניסים? ומה ההבדל בין בית המקדש לשאר כל העולם? זה... שניהם באים על ידי התלבשות בעולם העשייה. צריך לשים לב שההתלבשות הייתה עד היכל קודש קודשים דעשייה, לא במלכות דעשייה. עולם העשייה בכללו מקבל את החיות שלו ממלכות דעשייה, וכמו שהיא מתלבשת בקליפת נוגה, ורק מהארה. בבית המקדש, למרות שלוחות לא היו בו, אבל כן האיר בו אור השכינה ב-- על ידי התלבשות בהיכל קודש קודשים ישירות. לא, לא עד מלכות. בקודש קודשים דעשייה הרוחני היה מתלבש בקודש קודשים שבבית המקדש שלמטה גם בלי לוחות הברית. עצם זה שהיה מבנה של בית המקדש, בתוך בית המקדש היה... עכשיו, את הלכות בית הבחירה בטח כולם זוכרים, את המבנה של בית המקדש. לפחות מה שכולם יודעים שקודש הקוד-- קודשים עצמו היה קובייה של עשר על עשר על עשר, שזה מורה על שלמות של שלמות של שלמות. יש לזה כמה וכמה עניינים והסברים בקבלה וגם בחסידות. וה-- ועצם זה שיש קודש כזה ושם במקום הזה של קודש הקודשים, מקום שבו בחר השם, שם התלבשה השכינה בהיכל קודש קודשים. בלי... התלבשה בעולם העשייה אבל בקודש קודשים.

30:55 דובר 9 היה שם משהו כאילו אם לא היה ארון?

30:57 דובר 1 מממ?

30:58 דובר 9 היה שם משהו? איזה כלים, אם אפשר? לא יודעת מה בדיוק היה בארון.

31:02 דובר 1 לא, לא היה ארון, לא ארון, לא-

31:04 דובר 9 לא היה שם ארון.

31:05 דובר 1 הייתה שם את האבן שעליה היה הארון מונח.

31:08 דובר 9 אה, אוקיי.

31:13 דובר 1 יש דיונים שלמים: כשהכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים וצריך ביום כיפור לשים את ה-- להזות את ה-- את הדם בין הבדים, בין שני הבדים של הארון. לא היה ארון. איפה שם את הדם? צריך לשים את המחתה עם הקטורת. איפה הוא שם אותה שם בדיוק? יש על זה דיונים. זו שאלה מעניינת. היה ריק. ושרתה בו השכינה, מלכות דיצירה מלובשת בקודש הקודשים דעשייה. ולכן היות ובכל זאת בקודש הקודשים היה גילוי אלוקות של למעלה מעלה מכל כללות העולם, כי זה לא היה מלובש במלכות ובטח לא בקליפת נוגה אלא ישירות בקודש הקודשים דעשייה. לכן לא היה רשאי שום אדם להיכנס לשם, אפילו בבית שני, לבד כהן גדול ביום הכיפורים. אז עד פה הבנו את ההבדל בין השראת השכינה בבית ראשון לבית שני. בית ראשון ישירות ובית שני על ידי התלבשות בקודש הקודשים דעשייה. אבל צריך להעיר, לזכור כל הזמן, שרק האופן של התלבשות השכינה הוא באופן של התלבשות. אבל מה מאיר גם בבית שני? מי היא אותה שכינה שהתלבשה שם? זה עדיין מדובר על אותה מלכות דאצילות, על אותה חכמה דאצילות ישירות, אותה דרגה. התלבשה, ירדה קצת למטה יותר, אבל אותה אחת, אותה חכמה דאצילות. אז זה היה בבית המקדש. ואחר כך, כשאין בית המקדש, גם אין קודש הקודשים בכלל. הרי כל מה שדיברנו בפרק הקודם, שכדי שהשכינה תוכל לרדת לעולם למטה ולחיות אותו, ואפילו באופן כללי, זה רק על ידי התלבשות בקודש הקודשים של אותו עולם, נכון? אז אם בעולם אין קודש הקודשים, השכינה לא יכולה להתלבש בעולם והעולם לא יכול להתקיים. זה די מובן. אז מוכרחים לומר שגם אחרי שנחרב בית המקדש עדיין יש קודש הקודשים איפשהו.

33:26 דובר 1 העולם קיים. משחרב בית המקדש, אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. כשאנחנו לומדים הלכה, כמה שזה לפעמים מטריד וקשה ומשעמם, אנחנו עכשיו נמצאים בתוך קודש הקודשים.

33:54 דובר 10 ד' אמות זה?

33:55 דובר 1 ד' אמות זה ארבע. ד' זה ארבע. ארבע אמות של הלכה. הכוונה כשאדם עכשיו ש...

34:02 דובר 10 לומד או עושה?

34:03 דובר 1 לא, לא, לא, לא. אני אסביר. אה, יש מקור, יש אה מושג בהלכה: ד' אמות של אדם קונות לו. ד' אמות, כשאדם עומד ככה אז מפה לפה זה בערך ארבע אמות בגדול, וכשהוא עומד ככה זה גם ארבע אמות. אז כשהוא מסתובב אז הוא נמצא באמצע ויש לו מסביב עיגול. גם כשהוא לא עושה ככה, כן, גם כשהוא פה בלי לפרוש כנפיים יש לו מסביבו ארבע אמות. ההלכה אומרת שארבע אמות שאדם נמצא במרכזן הן שייכות לו, כל אם-- וזה נוגע בהלכה לכמה וכמה דברים. אה, אם מישהו זרק חפץ לשני, אה, אם-אם-אם מישהו מצא חפץ שכן שייך לו, שלא שייך לו. יש גדר בהלכה שאם החפץ נמצא בתוך הארבע אמות או זרקו, זה הגיע לתוך הארבע אמות, אז זה נחשב שהוא קנה, כאילו הוא מחזיק את זה ביד למרות שהוא רק עמד להסתכל על זה. יש, יש לזה, יש לזה גם הסברים בחסידות מדוע זה ככה. זה כוחות המקיפים של הנפש ועוד. על כל פנים, יש מושג בהלכה של-של ד' אמות. המושג פירוש זה השטח שלי. זה, זה הטריטוריה שלי, גם כשאין שום גדר מסביב. מה פירוש ד' אמות של הלכה? עכשיו אני לומד הלכה, עכשיו אני נמצא בתוך הטריטוריה של ההלכה. כן, עכשיו התורה היא המרכז ואני לומד אותה ואני נמצא לומד הלכה. אז ברגע שאדם לומד, ד' אמות של הלכה זה קודש הקודשים. אני עכשיו לומד הלכה, נכנסתי לתוך קודש הקודשים, קודש הקודשים. עכשיו מאירה בי השכינה. נכון, כמו שהיא התלבשה וכו'. זה הכל נכון, אבל מי היא אותה שכינה שהתלבשה? עדיין מדברים על חכמה עילאה דאצילות שלא מתגלה אפילו בעולמות העליונים. אז בואו נראה את

36:27 דובר 1 זה בפנים.

36:29 דובר 10 בואו נעשה שיעור של הלכה.

36:38 דובר 1 יש הרבה מה להרחיב ולומר בזה, על הפתגם שאמרת, אבל... זה נכון מאוד. אה, משחרב בית המקדש, אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. אפילו אחד, לא שיעור בציבור. אחד שיושב ועוסק בתורה, שכינה עמו. איזו שכינה? כבר דיברנו.

37:08 דובר 10 חכמה.

37:08 דובר 1 כדאיתא בברכות. איך אתה אומר כזה דבר? כאילו זה מזעזע את אמות הסיפים. לחשוב שאני עכשיו לומד הלכה, זה אותו דבר שאני נכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים. זה אותו, אותה, אותה מהות, אותו דבר. איך אפשר לומר כזה דבר? יש על-- לא המצאתי את זה, זה כבר כתוב בגמרא. כדאיתא בברכות פרק קמא, פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה, וזה גם מתלבש במלכות דעשייה. אז נכון שעכשיו כשאין בית המקדש ואין אפילו קודש הקודשים, לא רק שאין ארון, אין אפילו קודש הקודשים בגשמיות, והשכינה צריכה לרדת, להתלבש, למצוא לעצמה איזשהו קודש קודשים אחר, שזה הד' אמות של הלכה, איזה עניין רוחני כזה. אז פה כבר מדברים על שאותה השכינה ירדה והתלבשה גם במלכות, גם במלכות דעשייה, לא רק בקודש הקודשים דעשייה. אבל עדיין מי נמצא פה? עדיין אותה חכמה עילאה. איפה רואים את זה? כי תרי"ג מצוות התורה. על מה מדברת התורה? תורה מלשון הוראה. בשביל מה הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה? כדי להורות לנו את הדרך בעולם. מהי הדרך שלנו בעולם? לקיים תרי"ג מצוות. זו התכלית והמטרה והכללות של כל התורה כולה. תרי"ג מצוות. ותרי"ג מצוות התורה רובן ככולן הן מצוות מעשיות. כמו שדיברנו כבר שם בפרקים ל"ו, ל"ז, מעלת המעשה, וגם המצוות התלויות בדיבור ומחשבה, כמו תלמוד תורה וברכת המזון וקריאת שמע ותפילה. אז גם מצוות האלו, קיימא לן, קיים לנו, אנחנו מאמינים, כן. ידוע לנו, נאמר כך, שהרהור לאו כדיבור דמי. הרהור זה דבר מאוד חשוב. יש להתבונן באלוקות, זה אחד מיסודות עבודת השם. זה דבר חשוב ונעלה, אבל הרהור לא דומה לדיבור. אדם יכול לחשוב על, עכשיו הוא רוצ-- גמר

39:32 דובר 1 לאכול, הוא רוצה לברך ברכת המזון. הוא יכול להרהר את כל ברכת המזון במחשבתו אות באות מההתחלה עד הסוף. זה לא נחשב שהוא בירך. הוא לא הוציא לפה. אינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו. וקיימא לן, עומד, אה, עומד לנו, ברור לנו שעקימת שפתיו הוי מעשה. נכון, זה מעשה זוטא. לא צריך להתאמץ הרבה בשביל לדבר, אבל משהו פה בגשמיות של העולם זז. זה מעשה, זה מעשה. אז יוצא שכל תרי"ג מצוות התורה, אפילו מצוות שתלויות רק בדיבור, הן כולן שייכות לעניין של מעשה. אז נכון שהתורה ירדה והתלבשה לא רק בעניינים רוחניים, אלא גם בעניינים גשמיים של העולם הזה, ועד כדי כך שאם הוא מקיים את התורה לא בצורה מעשית הוא לא קיים את התורה, הוא לא יצא ידי חובה. אז נכון שהשכינה ירדה והתלבשה גם למטה, אבל אנחנו רואים שתרי"ג מצוות התורה עם שבע מצוות דרבנן בגימטריה כתר. תרי"ג זה שש מאות ושלוש עשרה ושבע מצוות של חכמים. רחיצת ידיים, עירובין, נר שבת, חנוכה, הלל. שבע מצוות דרבנן ביחד שלוש מאות ושלוש עשרה ועוד שבע זה שש מאות ועשרים. כן או לא? זה בחשבון זה יותר פשוט. ואיך זה בגימטריה? שש מאות זה ת' ר', נכון? ארבע מאות ומאתיים ועשרים זה כ'. אז שש מאות ועשרים מצוות התורה זה גימטריה כתר. מה זה מצוות התורה? מצוות התורה זה המצוות הגשמיות. מה אומרים עליהם? שהם כתר. מה זה כתר? כתר זה מעל הראש. כתר זה רצון. איפה נמצא רצון השם? פה למטה בגשמיות. חוכמת השם יש גם בלימוד התורה, בהבנת התורה, אבל רצון השם זה בהלכה. שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש בחוכמתו יתברך המיוחדת

42:08 דובר 1 באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחו-- בתכלית הייחוד. אז אורייתא מחוכמה נפקא. כשיהודי לומד את מצוות התורה, לומד הלכה, הוא נכנס לד' אמות של הלכה, נכון? וכשהוא מקיים מצוות אז המצוות בגימטריה כתר ורק זה, וקיימא לן שהמצוות שייכות בגשמיות, אז כשהוא מקיים מצוות זה גם כן שייך וקשור לרצון העליון, לחוכמה עילאה. יש לנו עוד משהו באמצע ששכחנו. בין תורה שבכתב שבה כתובות תרי"ג המצוות לבין מעשה המצוות יש באמצע את הלימוד איך לקיים את המצוות. תורה שבעל פה. אז מה, התורה שבעל פה זה לא חלק מהעניין? מוסיף מיד אדמו"ר הזקן, "וה' בחוכמה יסד ארץ". מה זה ארץ? ארץ היא תורה שבעל פה. תורה שבעל פה שהיא החוכמה של התורה, ההבנה של התורה, ממוצע, מחבר את התורה עם המצוות. מאיפה היא מגיעה? אז פסוק מפורש. "ה' בחוכמה יסד ארץ". הארץ, התורה שבעל פה, מה הוא מקורה ושורשה? מה מהותה? הוא גם כן חוכמה עילאה. דנפקא מחוכמה עילאה, והוא מביא איזה ראיה מהזוהר, כמו שכתוב בזוהר "דאבא יסד ברתא". יש אבא בכלל, יש בפרשת תזריע תמיד מדברים על זה. איש מזריע תחילה יולדת נקבה, אישה מזרעת תחילה יולדת זכר. זה בטח כולם מכירות. נכון? לא? נו, יפה מאוד. ומפה זאת אומרת חז"ל למדו שלידת הבנים קשורה לאמא. אישה מזרעת תחילה יולד-יולדת זכר. ולידת הבנות קשורה לאבא. איש מזריע תחילה יולדת נקבה. בחסידות, בתורת הקבלה מוסבר על זה שאם הבנים שמחה. אם הבנים זאת בינה. הבנים זה המידות, השש מידות. איך מתעוררות המידות של האדם, הרגשות, אהבת השם ויראת השם? על ידי התבוננות. בינה זה אמא. מה נולד ממנה? נולד ממנה בנים. אז השורש של המידות של הבנים שייך לאמא

44:57 דובר 1 לבינה. ומלכות מאיפה מגיעה? מלכות זה לא חלק מהמידות, זה לא רגש. מלכות זה דיבור. כן, דבר מלך שלטון. הדיבור מאיפה מגיע? אז באגרת הקודש שלמדנו לא מזמן, ששורש הדיבור הוא ב... בשכל, בחוכמה למעלה. אבא יסד ברתא. האמא, הבינה, מולידה את המידות, אבל את הבת, את התורה שבעל פה, את הארץ, מהו מקורה ושורשה של, של תורה שבעל פה? זה חוכמה. אז זה ראיה מהזוהר. אבא יסד ברתא, שתורה שבעל פה גם היא שורש-- אז יצא לנו בעצם שבעולם הזה הגשמי שלנו, עד פה זה סיכום העניין, עד פה. בעולם הזה הגשמי שלנו, אחרי, אחרי שנחרב בית המקדש, כשיהודי נמצא בד' אמות של לימוד תורה שבכתב, תורה שבעל פה וקיום המצוות, עכשיו הוא נמצא בתוך קודש הקודשים. וזה נקרא השראת השכינה בעולם הזה בדור שלנו. איך כל זה אחרי שלמדנו באריכות הכי גדולה עם הפירוט הכי גדול, מה זה השראת השכינה ואיך היא שורה ומה שורה ומה ההבדל בין העולם, עולמות העליונים לעולם הזה שלנו הגשמי? איך כל זה מסביר לנו למה המצוות נקראות שמן? מה מתכוון הינוקא? אז עכשיו אנחנו חוזרים למשל של הינוקא ועכשיו הכל יהיה מובן מאוד. וזהו שאמר הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה, האור העליון שדולק על ראש החכם, על ראש האדם, על ראש היהודי, השכינתא, אור השכינה צריך, אצטריך למשחא, צריך שמן. פירוש, להתלבש בחוכמה הנקראת שמן משחת קודש, כמו שכתוב בזוהר, שכדי שאור השכינה ישרה בעולם צריך בחינה כלשהי של קודש קודשים. קודש קודשים, חוכמה זה שמן. זה מה שאומר הינוקא. אז עד פה הכל מובן. זה מה שלמדנו עד עכשיו. שכדי שאור השכינה ישרה בעולמות

47:53 דובר 1 העליונים ואפילו בעולם הזה הגשמי צריך שמן. מה זה השמן? היכל קודש קודשים. ממשיך הזוהר שאומר: ומה זה אותו שמן? עד עכשיו חשבנו מה זה השמן? היכל קודש קודשים. אומר: לא, לא, לא, לא, לא, לא. חוכמה עילאה, אינון עובדין טבין, מעשה-- מעשים טובים, מעשי המצוות. מי זה השמן באמת? באמת השמן, באמת החוכמה. איפה הוא נמצא? לא בקודש הקודשים, במעשי המצוות. מדוע? הן תרי"ג מצוות שהן באמת רק נמשכות מחוכמתו יתברך. אז אם הן רק נמשכות מחוכמתו יתברך, זה לא עצם החוכמה. אז למה אתה אומר שהן השמן? כדי לאחוז אור השכינה בפתילה, היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה. יהודי שלומד תורה, אז נכון שתורה היא קודש הקודשים, היא חוכמה בינה דעת, ועל ידה יכולה, יכול אור אין סוף לשרות. הכל נכון, אבל זה לא ייתפס בגשמיות של העולם. כדי שאור השכינה יוכל לתפוס בתוך הנפש הבהמית, בתוך הגוף, בגשמיות של העולם, אז צריך שהוא ירד לעניינים של גשמיות. איפה יש עניינים של גשמיות? זה רק במצוות מעשיות. מצוות מעשיות, אור השכינה יורד ומתלבש ומתאחד ומתחבר עם הגשמיות של העולם. כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה, נהפכת לאש, כך אור השכינה שורה על נפש האלוקית על ידי כליון נפש הבהמית. הנר זה הכלי, עשוי מכלי, כלי זה חרס שיש בו פתילה ושמן. כן. אז מי זה הנפש האלוקית? הנפש האלוקית זה החרס, כלי חרס. אתה רוצה שהנר של החרס יאיר? אז צריך לשים בתוכו פתילה ושמן. אור לא ישרה על הנפש האלוקית אם לא תשים בו פתילה ושמן. הפתילה זה הגוף והנפש הבהמית, והשמן זה המצוות. כדי שיהיה גילוי לנפש האלוקית צריך ל-לתפוס את--

50:40 דובר 1 כמו בגשמיות, כמו שבגשמיות החרס לא יאיר אם אין בו פתילה ושמן, ככה ברוחניות לא יהיה לאדם גילוי אלוקות אם הוא לא-- אם לא יהיה לו פתילה ושמן, אם הוא לא ישתמש במצוות, שזה ש-ש-שם שדרך המצוות נמשכת האלוקות בגשמיות, כך שיהיה יכול להתהפך בפתילה. כך אור השכינה שורה על נפש האלוקית על ידי כליון נפש הבהמית, והתהפכותה של נפש הבהמית מחשוכא לנהורא וממרירו למיתקא בצדיקים. מה קורה כשהאש שורפת את הפתילה? הפתילה נשרפת. זה המשל שעל ידי קיום המצוות אז הנפש הבהמית מתהפכת, נשרפת לאלוקות. ואם לא הנפש הבהמית עצמה, כמו שזה בצדיקים, אבל לפחות על ידי כליון לבושיה של מחשבה, דיבור ומעשה אצל הבינוניים. מחשבה, דיבור, מעשה והתהפכותן מחושך קליפות לאור השם. אין סוף ברוך הוא מלובש ומיוחד במחשבה, דיבור, מעשה של קיום מצוות תורה אצל הבינוניים, או אצל הצדיקים, על ידי שהנפש הבהמית מתהפכת ממש מרע לטוב, או אצל אב-אצל הבינוניים, שהנפש הבהמית לפחות הלבושים שלה מתהפכים מרע לטוב. כי על ידי התהפכות נפש הבהמית, הבהמית, קליפת נוגה מחשוכא לנהורא, שהנפש הבהמית נ-מתהפכת מחושך לאור וכולי, נעשה בחינת העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה, היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלוקית שבמוחין. אז יש פה כבר עוד משהו שככה הרבי הכניס לנו בדרך אגב. עד עכשיו מה דיברנו? שכדי שהשכינה תשרה צריך להיות כלי. השכינה לא יכולה לשרות במקום שהוא לא כלי. מה זה כלי? כלי זה היכל קודש קודשים. חוכמה, בינה ודעת. למה שהשכינה בכלל תרצה לרדת למטה? טוב לה למעלה. מה היא צרי-- מה יש לה לחפש פה? כן. אז אומר אדמו"ר הזקן, זה גם נעשה על ידי התהפכות הנפש הבהמית.

53:02 דובר 1 יש ב-- אה, ב-ב-בקבלה בחסידות מושג שנקרא העלאת מ"ן והמשכת מ"ד. מ"ן זה מיין נוקבין ומ"ד זה מיין דוכרין. זה נקרא התעוררות המקבל והשפעת המשפיע. המשפיע, אם הוא משפיע אמיתי מצד עצמו, אין לו מה לחפש אצל המקבל. מה יש לו לחפש? הוא לא מרוויח מזה שום דבר, לא נותן לו כלום. המקבל אין לו שום דבר. הוא לא יודע שום דבר. מה אני אלך עכשיו להתעסק איתו? שילך לעבוד בעצמו. גם אצל-- לא רק ברוחניות, גם אצל אדם. אם אדם שהוא מלא וגדוש ברוחניות, בתורה ומצוות, ללכת להתעסק עם מישהו שהוא... זה קשה. מה אני צריך את זה? אם הרבי אמר לי ויש לי הוראה ואני צריך, לא צריך. אני מבין את המעלה. בסדר. מצד עצמו אדם למה שיתאמץ בשביל השני, שזה לא נותן לו כלום? אין סיבה שזה יקרה. אור השכינה מצד עצמו, המשפיע, הוא לא רוצה לרדת פה לעולם הזה. טוב לו למעלה להיות דבוק במקורו ושורשו. כדי לשכנע את אור אין סוף כביכול לרדת לשרות בתוך קודש הקודשים, צריך להגיש בקשה. איך מגישים בקשה? על ידי שהוא רואה כמה אנחנו רוצים, כמה זה חשוב לנו, כמה אנחנו משתוקקים. איך עושים את זה? זה כליון נפש הבהמית והתהפכותה מרע לטוב. אז יוצא ש-- כשאדם עובד לבטל את המציאות שלו, לשרוף את הנפש הבהמית שלו באור השם בשביל קיום תורה ומצוות, הוא עושה בבת אחת שני דברים. קודם כל הוא מראה שהוא רוצה. הוא מתעורר מצד עצמו. ההתעוררות שלו מלמטה גורמת שאור השכינה ירצה לרדת למטה. היי, אבל אין כלי. איפה זה ישרה כשהוא יורד למטה? לא. אותה פעולה שהוא עשה לשרוף את הנפש הבהמית, היא מעוררת את ההשפעה,

55:28 דובר 1 היא, היא גם הכלי, היא גם קודש קודשים, היא גם השמן שבתוכו יכול אור השכינה לשרות. כן, לשרות אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלוקית שבמוחין שבראשו. ובזה יובן היטב מה שכתוב כי השם אלוקיך אש אוכלה הוא. שבזה יובן היטב, זה הולך קודם כל בפשטות על, על המילים שלנו. השם אלוקיך אש אוכלה הוא. שכל היהדות, כל הקשר של יהודי עם אלוקות, תלוי בזה שהוא יקלוט שהשם אלוקיך אש אוכלה הוא. צריך לבטל את עצמו. יש לך פתילה, וכדי שהפתילה שלך, היא נפש הבהמית, וכדי שאור השם יאיר על נפש האלוקית, אתה צריך לשרוף את הפתילה שלך. זה הדרך. ויובן היטב, זה לא הולך רק על הקטע האחרון שלמדנו, אלא אם קצת, רגע אחד, פוקחים את העיניים, זה הולך על כל ספר התניא. השם אלוקיך אש אוכלה. לא כתוב תם ונשלם, אלא כתוב נשלם חלק ראשון בעזרת השם יתברך ויתעלה. למה חלק ראשון? כשאומרים שיש בספר שני חלקים, מה-- לא תניא. מה אתה מבין? שיש פה איזשהו נושא שהוא מדי כבד ומדי גדול או הבדל בין ש-- זה, זה כבר לא שייך לפרקים. יש חלק אחד ועוד חלק של אותו נושא אבל... כן? נכון? זה לא סתם פרק, זה... ובחלק השני יש עוד שנים עשר, אבל זה חלק של אותו ספר. הרבי הזקן כתב, אגרת התשובה זה התווסף כמה שנים אחר כך. זה לא היה בדפוס ראשון, אבל ליקוטי אמרים, ספר של בינונים-- אה, ליקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה הרבי כתב בתור ספר אחד. ספר אחד עם שני חלקים. נכון, המספור של הפרקים מתחיל מחדש וזה נקרא חלק ש... זה לא ספר אחר, זה אותו ספר. ובריבוי

57:53 דובר 1 מקומות מתייחס-- כשאומרים ספר של בינונים, התניא, מדברים מהתחלה עד הסוף, שניהם ביחד. וכל עניינו של ספר התניא זה ספר של בינונים. מצד אחד תם ונשלם, מצד שני זה רק חלק ראשון. יש עוד חלק, עוד עניין שלם ששייך לבינונים, אחרת הוא לא היה מצורף לספר הזה. יש הרבה עניינים אחרים שהרבי הזקן דיבר עליהם, ריבוי עצום של עניינים שלא כתובים בתניא, כי הם לא שייכים לבינונים או לא שייכים לכל אחד, לא לכל יום, לא יודע מה. עניינים עמוקים וכו'. עוד עניין שלם בחסידות ששייך לעבודת הבינונים ומצד שני הוא לא נכנס פה בפנים. יש ניחוש? השערה? יודעים?

58:53 דובר 11 לא יודע.

58:53 דובר 1 אה? אחדות השם זה, זה כן, ברור. זה מוסבר שם, זה כולם יודעים. אבל מה, מה המסר? כל מה שלמדנו מפרק א', תחילת-- מהקדמה, הקדמת השער לפרק א' עד המילה האחרונה יתברך ויתעלה בפרק נ"ג מדובר על איך לעבוד את השם. למה שאני אעבוד אותו בכלל? לא מאמין. לא בא לי. איפה היסוד? מה? אני לא מאמין. שער היחוד והאמונה, יסוד והתחלת ספר התניא. ועד כדי כך שהייתה אצל הרבי הזקן הוה אמינא, ואנחנו נראה את זה בעזרת השם בשיעור הבא, שהחלק השני של התניא הוא יהיה החלק הראשון. נראה את זה ממש, רואים את זה במפורש בגלוי לגמרי. ועוד יותר מזה, אין לנו שום הסבר, אפילו לא רמז של הסבר למה הרבי הזקן קבע את החלק השני בתור חלק שני ולא בתור חלק ראשון. עד כדי כך שאין על זה אפילו הסבר מהרבי. אין, אין רמז, רק מקום אחד או שניים כתוב שאין הסבר וזהו. פשוט אין הסבר. אני יכול להגיד לכם השערה שלי, אבל זה לא יעזור לשום דבר, כי אם הרבי לא הסביר, לא זה...

1:00:28 דובר 11 וואו.

1:00:28 דובר 1 "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו".

1:00:30 דובר 11 מה ההשערה של הרב?

1:00:34 דובר 3 שכבר הרבה יותר טובים.

1:00:40 דובר 11 כן.

1:00:40 דובר 1 כן, רוצה לשמוע. חשבתי פעם ש-- חשבתי על זה הרבה, ש... אפשר לומר בפשטות, אבל זה נקרא אולי דמסתפינא, כי זה סתם הרגש ואין לזה שום יסוד ושום רמז ושום, שום כלום. ה... ה-הרבי הזקן כתב את התניא לחסידים. נכון, יש לו יעד לכל העולם וכל אחד וכל העולם כולם חסידים והכול, הכול בסדר. אבל הרבי הזקן כתב את התניא לחסידים, לא לרשעים מסכנים. אה, אמונה, אמונה יש לכל יהודי, בטח שחסיד וחסיד של הרבי הזקן, על אמונה לא צריך לדבר איתו. טוב, איך עובדים את השם? קודם כול תכל'ס, מה צריך לעשות? אחר כך יש כאלה שצריכים חיזוק, א-אבל נוסיף גם את זה. אבל זה, זה באמת, אה, למחוק מהפרוטוקול.

1:01:46 דובר 3 שמה, בנות, שבוע הבא לא יהיה אפשר. אולי היו