לקוטי אמרים פרק ל"ז (חלק 2) · תשפ"א

00:10 דובר 1 איפה הגענו? עד הצדקה הגענו?

00:12 דובר 2 אה, עד יד אה החלק השני. שקראנו אותה.

00:21 דובר 1 מה לעשות פה עוד אחרת? לא.

00:22 דובר 2 לא, זה לא כך. דוד, אתה מפריע.

00:31 דובר 1 אה, דוד, תפסיק בבקשה. דוד, תפסיק. ובזאת יובן. דף ע"ה, ומה שמסומן פה יום שבת קודש שעה פדר.

00:42 דובר 2 אוקיי. אה כן, זה.

00:50 דובר 1 רגע, אנחנו מחכים עוד למישהו, לא?

00:52 דובר 2 נחכה למרן ונתחיל. מה, קראו אים. מה שלומך? דודי? דודי?

01:14 דובר 7 קחי, דוד, יש פה משהו.

01:15 דובר 2 מתעלה מהר. איזה סדרות אתם לומדים?

02:01 דובר 1 מה?

02:01 דובר 2 סדרות. סדרות חשבוניות.

02:03 דובר 1 אני מבין.

02:03 דובר 2 אה, חשבוניות, אמ, דברים קלים. אמ, עוד לא התחלנו הנדסיות.

02:09 דובר 1 אמ?

02:10 דובר 2 עוד לא התחלנו הנדסיות. אה, אחד די. אין. הבסיס של הבסיס.

02:18 דובר 1 סדרות חשבוניות כאילו.

02:19 דובר 2 כן. אחרי זה מתקדם להנדסיות. בסדר.

02:29 דובר 1 מה זה, כמה יחידות זה?

02:31 דובר 2 חמש.

02:32 דובר 1 אה, זה חמש? יפה. איזה כיתה?

02:37 דובר 2 י"א.

02:38 דובר 1 אמ?

02:39 דובר 2 י"א.

02:39 דובר 1 י"א?

02:47 דובר 2 מה עם מרן? קרא מרן, יהודייה?

02:50 דובר 1 בתקופה שלנו עוד לא היה. עוד לא פיצלו את זה. היה לנו בסופו של דבר, המבחן במתמטיקה היה מבחן של שבע שעות.

03:02 דובר 2 וואו.

03:03 דובר 1 אה, על כל החומר שלמדנו בי"א, י"ב.

03:08 דובר 2 וואו. לא משנה.

03:11 דובר 1 על כל החומר שלמדנו בי"א, י"ב, מבחן של שבע שעות.

03:17 דובר 2 כמה לכם? היום יש לנו מבחן של ארבע שעות ועברו שלוש וחצי. וזה מספיק? טיפול נעשה מוכן לשבת בשעה בשבע.

03:32 דובר 7 וואי, לא. אחר כך אנשים שיושבים לשבת ו...

03:36 דובר 2 למה, כמה לכם? לא מחזירים את הדבר. אותו רעיון. כמה עשיתם בקורס שלכם?

03:45 דובר 7 מאיפה אני יודעת?

03:46 דובר 2 הבנתי, לא הייתה משהו. כמה שאלות יש לכם בבגרות?

03:49 דובר 7 אה, יש מלא נושאים.

03:50 דובר 2 נראה לי ישר מתחילים.

03:51 דובר 7 אבל זה לא לפי נושאים.

03:52 דובר 2 לא.

03:52 דובר 7 שאלה אחת. בדיוק, אבל כל נושא זה.

03:56 דובר 1 אני מבין.

04:02 דובר 2 אם הולכים.

04:03 דובר 7 זה זכות ראשנית בת בת מזל, אה. ברכה מופלגה. בעזרת השם יכולים לעילוי נשמת אה אביך ר' אלעזר בן שמש ואני אסיים את זה. אה כן, אני חושבת שנתחיל.

04:18 דובר 1 אוקיי.

04:19 דובר 7 מאוד מעניין.

04:19 דובר 1 טוב, אנחנו התחלנו רק בשביל להיכנס, אנחנו נתחיל לקרוא בפנים בדף ע"ה.

04:32 דובר 7 מי מגיע קודם אליי בשבילך? שרפיי[?].

04:37 דובר 1 ובזה יובן, ה-ה-הקטע שפה בתניא מתחיל „ובזה יובן”. זאת אומרת, ה-ה-הבעל תניא בעצמו מכריז „ובזה יובן”, ומה שהב-- מה שלמדנו כל הפרק, בזה יובן מה שאני רוצה להגיד לכם עכשיו. פה מתחיל החלק השני, כאילו המסקנה של הפרק. מה יעד לפה? מה למדנו שהוא מה שצריך להסביר את מה שהולכים ללמוד. אז אה, אחרי שבשני הפרקים הקודמים, ל"ה, ל"ו, אה, הוא התחיל לדבר על המעלה של קיום המצוות והחשיבות של קיום המצוות, שעל ידי קיום מצווה אז שורה נפש ש-ש-שורה אלוקות על, על גוף האדם ועל נפש האדם. ואדם שמקיים את המצווה מתבטל לאלוקות. זה היה פרק ל"ה. אחר כך פרק ל"ו הוא הוסיף שלא, זה לא סתם משהו נפלא שאני יכול. אם אני רוצה אני יכול לשמור מצווה ואז האלוקות תשרה בי. כן, זה לא סתם איזה כזה דבר נפלא, יש לזה גם חשיבות אמיתית. מעבר לזה, מעבר להפלאה שבעניין שעל ידי קיום מצווה אני יכול להתחבר עם אלוקות, יש בזה גם חשיבות בפני עצמה. מה החשיבות? שזו תכלית בריאת העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל שאני אתחבר עם אלוקות. זה לא סתם שאם אתה מתח-- מקיים מצווה אתה מתחבר עם אלוקות, זה הרבה יותר מזה. בשביל זה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם. זאת תכלית בריאת העולם, כדי שאלוקות תתגלה פה למטה בתחתונים. מה זה תחתונים? תחתונים זה אתה או אני. כל העולם הזה. וכשאני אדם עם שכל מוגבל, עם רגש מוגבל, עם נפש בהמית, עם תאוות, עם יצר הרע, אני מתגבר על עצמי ומקיים מצווה. ואז מה קורה ברגע שאני מקיים מצווה? אז הדיבור שלי מתבטל לאלוקות, המחשבה שלי מתבטלת לאלוקות, ה-ה-הכל המציאות שלי, אני כולי

06:54 דובר 1 מתאחד בשלמות עם הקדוש ברוך הוא. זהו, בשביל זה נברא העולם, להיות לו יתברך דירה בתחתונים. זה היה פרקים ל"ה, ל"ו. אחר כך הוא הסביר. הוא התחיל בפרק ל"ז להסביר איך זה תכלית בריאת העולם. אנחנו הרי כש-ש-שאומרים יבוא המשיח, אז על מה מדברים? מדברים שיהיו פה אנשים שמרגישים את הקדוש ברוך הוא. כשמדברים על ימות המשיח, בפשטות כשאומרים בעולם יבוא המשיח, על מה אנשים חושבים? הם רואים בעצמם את עצמם מתפללים מהבוקר עד הערב.

07:35 דובר 7 לא.

07:36 דובר 1 הם רואים שאין מחלות, שיש שפע, שיש חופש, שאין מלחמות. הם רואים עולם משוחרר, הם רואים עולם. הם רואים עולם אלוקי. הם לא רואים יהודי מתפלל מול העיניים, כן? ופשטות העניין של גאולה זה לא שאדם פרטי נגאל, שאני שומר מצוות, אני לומד תורה, אני מרגיש את הקדוש ברוך הוא. גאולה פירוש הדבר שכל העולם נגאל. לא שעם ישראל נגאל. הגאולה היא דבר כזה שתופס לא רק את עם ישראל, אלא גם את הגויים, ולא רק את הגויים אלא גם את החי ואפילו את הצומח. ועד שאמרו חז"ל שלעתיד לבוא אבן מכפיס תזעק וכפיס-- אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה. הגאולה תהיה כזה דבר שהוא יחדור-

08:40 דובר 8 כן.

08:40 דובר 1 לתוך הגשמיות של העולם, עד שהגשמיות של העולם תצעק אלוקות. אז מה אתה באת ס-- סיפרת לי בפרקים ל"ה, ל"ו? שאם אתה תשמור-- אני אשמור מצוות ואני אלמד תורה, אז יהיה לי גילוי אלוקות. יבוא המשיח. מה זה יבוא המשיח? זה משיח? שאצלי מתגלה האלוקות זה משיח? משיח, גאולה, זה ש-כשה-כשהאלוקות מתגלה בעולם, לא כשהיא מתגלה אצלי באופן פרטי. נכון? על זה בא פרק ל"ז. פרק ל"ז מה הוא בא ואומר? שכאשר יהודי שומר מצווה, לומד תורה, בזה לא רק הוא מתקדש, לא רק הוא נהיה כל-- כלי לאלוקות, לא רק הנפש האלוקית שלו, הנפש הבהמית שלו והגוף שלו, אלא כל העולם כולו נהפך להיות כלי לאלוקות. איך קורה כזה דבר? זה מה שהסברנו בפרק ה-- בשיעור הקודם, תחילת הפרק עד לפה, שהיות ואת המצוות מ-מקיימים עם הגשמיות של העולם, עם ה... הוא הביא דוגמה מצומח, חי וקלף שעושים אותו מחי, בעלי חיים, ואתרוג שזה צומח, עושים אותו מצומח. ומה הוא הביא שם דוגמה לדומם? לא זוכר. אז ש-כשהיהודי מקיים-

10:04 דובר 8 מעות צדקה.

10:04 דובר 1 מעות צדקה, הו. אז כשיהודי מקיים את המצוות עם ה... חי, צומח ודומם שבעולם, בזה הוא מקדש, הופך את העולם לגשמיות. לא רק אני. המצוות הם, הם הגשמיות של העולם. נו טוב, עם, עם כמה גשמיות של העולם א-א-אני, בכמה גשמיות של העולם אני משתמש שאני כבר מקדש אותה? והפך. נכון שיש מיליוני יהודים במשך הדורות, אבל... לקדש את כל הגשמיות של כל העולם? איך, איך זה לא ייגמר אף פעם? אז הוא הסביר מה היה

10:43 דובר 8 זוכרת את ההסבר?

10:45 דובר 9 שאנחנו זה... שכל דבר, בעצם, אה, על ידי שהוא, את הנפש ה-- הרצון, כאילו מה שמחיה, הכוח שמחיה, שזה קליפת נוגה, שזה השורש של הנפש הבהמית.

10:57 דובר 1 אה, יותר פשוט.

10:59 דובר 8 לא הבנתי.

11:01 דובר 1 יותר פשוט. גם זה הסברנו בדרך אגב, אבל יותר פשוט. כשאני עכשיו, אנחנו עכשיו לומדים שיעור, כן? ויש פה על השולחן כל מיני פארבייסן, שזה ודאי, זה עוזר לי, שאם לא נאכל אנחנו לא יהיה לנו כוח ללמוד, אז-

11:15 דובר 8 יש עוד כמה בדרך, שזה עם עוד

11:16 דובר 10 עוד פארבייסן או עוד...

11:21 דובר 8 עוד מנות, ברוך השם.

11:23 דובר 10 זה מסירות נפש ככה

11:25 דובר 8 כן, כן.

11:25 דובר 10 להגיע לשיעור.

11:27 דובר 8 מסירות נפש בשבילך, אבל זה נכון.

11:29 דובר 10 וואי, וואי, וואי.

11:29 דובר 8 אמרתי, החסידות מרוממת ומחממת.

11:31 דובר 9 אני ראיתי אותו

11:34 דובר 8 הכי

11:35 דובר 9 איזה פחד.

11:37 דובר 8 או באמת.

11:38 דובר 1 בורא מן המטוסים, לא?

11:43 דובר 8 מה זה היה?

11:43 דובר 1 מה, זה לא היה רעם?

11:45 דובר 8 נראה לי.

11:45 דובר 10 עשה זה.

11:46 דובר 1 לא היה רעם?

11:47 דובר 8 עכשיו זה רעם.

11:47 דובר 1 באמת?

11:48 דובר 8 זה רעם.

11:48 דובר 1 הייתי בטוח שזה מטוס.

11:51 דובר 10 רק מטוסים בעפולה.

11:52 דובר 8 נו, מה?

11:54 דובר 9 אני לא רואה גם את

11:58 דובר 1 אז, אז הוא הסביר ככה. סיפרנו סיפור, זה הכי... טוב, לא משנה. התחלנו עם הפארבייסן. ה-הדבר הזה שאני אפילו לא יודע מה עושים בו, אותו הרי זה גדל באיזשהו מפעל. נכון? המפעל לפני כן היה לא יודע חיטה או מה, קצרו את זה בסין, ואת התבלינים יצרו, אני לא יודע, בהודו, וזה גידלו אנשים והם, ולהם יש בתי... כן, תודה. להם כן, וכולי וכולי. וכשאתה מתחיל לחשוב ממה זה עשוי הדבר הזה, אז השתתפו בייצור שלו, לא יודע, אלפי אנשים ב-ב-בכל חמש היבשות. ברגע שאתה, בן אדם יהודי, אוכל כזה אחד, אחד מתוך זה לשם שמיים, ואת השאר הוא משאיר בצלחת, כי זה לא בריא, או כי זה לא... כי על פי תורה הוא צריך לאכול רק אחד, אז אותו אחד שהוא אכל מעלה לקדושה את כל ה-, כל מה שיש בצלחת, גם את מה שהוא לא אכל, עם המפעל, עם השדות, עם האנשים, עם הכל. כן. וכשיהודי, או כשיהודי יהודי חי שישים ואם בגבורות שמונים שנה וראו ימיו מאה ועשרים שנה, ולאורך ימים ושנים טובות, אז אז במשך השנים הוא משתמש בענייני ריבוי גדול של ענייני העולם, וכל דבר שבעולם קשור לקשור, לקשור, לקשור, וככה כל נפש על ידי קיום המצוות הופכת את כל... מחדירה אל גאולה בכל העולם כולו, בגשמיות של כל העולם. ז-ז-זוכר שדיברנו?

13:41 דובר 11 כן.

13:42 דובר 1 יופי.

13:42 דובר 11 כן.

13:43 דובר 1 אממ.

13:44 דובר 11 כן.

13:44 דובר 1 כן. אגב, הוא עשה שם חשבון כמה נשמות עוד לא כולם הגיעו. אז עוד מילה אחת לפני, ששבוע שעבר בגלל הזמן הקצר דילגתי על זה. בוא תראה לי אם זה כן אמר את זה.

14:01 דובר 11 הארגון, הארגון.

14:02 דובר 1 אמר שבסך הכל כמה נשמות יש. הוא עשה שם חשבון בשתי שורות: יש שישים ריבוא נשמות ישראל.

14:08 דובר 11 וכל אחד שישים נשמות.

14:10 דובר 1 שכל אחד זה רק השורשים. אבל.

14:13 דובר 11 בשבוע החשישים אחד.

14:14 דובר 1 אבל כל אחד, אבל כל אחד מתחלק לשישים אלף נשמות פרטיות.

14:21 דובר 11 שש מאות, לא?

14:21 דובר 1 לשש מאות אלף, כן. אז כמה זה יוצא? שש מאות אלף כפול שש מאות אלף.

14:26 דובר 11 מיליון, משהו כזה.

14:28 דובר 1 שש כפול שש זה שלושים ושש ועוד, ועוד עשרה אפסים.

14:33 דובר 11 מיליארד, מיליארד.

14:35 דובר 1 שלוש מאות שישים מיליארד.

14:36 דובר 11 וואו.

14:37 דובר 1 נכון, אבל זה, הוא אומר שזה רק מספר הנשמות. אבל כל נפש כלולה מנפש, רוח ונשמה. אז צריך להכפיל את זה בשלוש. אז כבר הגענו למיליארד מיליארד בערך. בגדול. כן, אה, מיליארד? לא, מיליון מיליארד. סליחה, אבל זה רק באצילות. יש לנו אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

15:01 דובר 11 על

15:02 דובר 1 אז זה כפול ארבע. כבר הגענו לכמה? ארבעים מיליארד.

15:07 דובר 11 יש מיליארד גם.

15:08 דובר 1 כן, לא יודע, משהו כזה. לא ארבעים, ארבע מאות מיליארד, ואחר כך זה רק הניצוצות הכלליים. אבל יש גם נפש דנפש ורוח דנפש ונפש דרוח וכולי וכולי.

15:21 דובר 11 אתה אלף?

15:22 דובר 1 בקיצור.

15:23 דובר 11 כמה אפסים?

15:24 דובר 1 יש, יש. לא עשיתי את החשבון, אבל יש מספיק נשמות בשביל לקדש את כל גשמיות העולם.

15:32 דובר 11 וואו.

15:32 דובר 1 בפרט שכל אחד, כל ניצוץ, כל, כל נשמה פרטית בגוף פרטי, בגוף, בגוף גשמי פרטי. הרי כל אחד במשך ימי חייו, הרי כמו על הדרך הזו שהסברנו, מקדש מהעולם, מהגשמיות של העולם כמות עצומה ביותר. אז ברור ופשוט, הוא בדיוק בזמן.

15:58 דובר 11 יש על זה הוכחות שהם הגיעו. אפשר גם לצכן משיש מהנשמות שיבואו.

16:07 דובר 1 טוב, נקודת העניין. אנחנו נתחיל בדף עין ה"א. דף ע"ה. בזה יובן.

16:20 דובר 11 דף תוספת, תוספת.

16:23 דובר 1 ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו.

16:35 דובר 11 זהו זה. זה ע"ה.

16:39 דובר 1 אז בזה יובן, אחרי שהבנו, אחרי שהוא הסביר באריכות בשלושה פרקים או שניים וחצי פרקים, ל"ה, ל"ו ועד פה, שעל ידי שמירת מצוות, קיום מצוות בגשמיות ולימוד תורה, יהודי מקדש את העולם, ובזה הוא מביא את העולם לתכליתו ושלמותו, ואז מגיע המשיח. בזה יובן מה שהפליגו חז"ל במאוד מאוד במעלת הצדקה, שמבין כל המצוות המצווה שחז"ל הכי הכי החשיבו אותה היא דווקא מצוות צדקה. לכאורה מה? למה מצוות צדקה יותר חשובה מכל המצוות האחרות? כמה תשובות יש על זה?

17:31 דובר 11 תכלס זה הכפרה על הקדש.

17:33 דובר 1 אה?

17:34 דובר 11 כי זה דרך הצרה לכפרה. יש לזה קשר לאגרת הקודש.

17:38 דובר 1 בעזרת השם נגיע פעם לאגרת הקודש. אז שמה יש שמונה עשרה, שמונה עשר-- בין השאר שמונה עשר מכתבים של אדמו"ר הזקן, שבכל מכתב הוא מונה מעלה נוספת בצדקה יותר גדולה מאשר היה במכתב הקודם. עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר ועוד יותר ועוד יותר. שמונה עשר מכתבים רצוף אחד אחרי.

18:06 דובר 11 זה מד' כל?

18:07 דובר 1 מממ...

18:08 דובר 11 יש הסדר?

18:10 דובר 1 ב' אני חושב.

18:13 דובר 11 לא, ב' זה קטונתי, ד'

18:15 דובר 1 איך זה מתחיל? פותחין בברכה, קטונתי ואחר כך.

18:20 דובר 11 נראה לי, אבל זה איך הוא אומר את זה. אה, כבר.

18:29 דובר 1 ג'. אז בזה יובן מה שהפליגו חז"ל במאוד מאוד במעלת הצדקה ואמרו שהיא שקולה כנגד כל המצוות. ובכל תלמוד ירושלמי היא נקראת בשם מצווה סתם. מאוד מעניין. כל המצוות האחרות יש להם שם לוואי.

18:48 דובר 11 רגע, למה זה ככה? צדקה.

18:51 דובר 1 הנה, הנה.

18:52 דובר 11 אה.

18:52 דובר 1 קודם כל הוא מראה שחז"ל-- קודם כל הוא קובע את העובדה. צריך להוכיח את העובדה. צריך להוכיח שבאמת חז"ל התייחסו אליה באופן מיוחד. מה ההוכחה? כל שאר המצוות יש להם שם לוואי. מצוות תפילין, מצוות הדלקת נרות, מצוות, מצוות זה וזה. יש מצווה אחת שחז"ל לא ראו צורך לקרוא לה בשם מצווה. כשמדברים על סתם מצווה ולא אומרים איזו, על מה מדובר? ברור שזה צדקה. לא, לא צריך להגיד. כן? כשמדברים על מצווה ולא אומרים איזו, אז כולם יודעים על מה מדובר. מזה, מעצם ההתייחסות הזאת של חז"ל, מובן שחז"ל התייחסו לצדקה בשונה מכל שאר המצוות.

19:43 דובר 11 יש איזה סיבה למה?

19:44 דובר 1 כן, הנה מיד. למה? כי כך היה הרגל הלשון לקרוא, כך באמת נהגו. סתם בתקופת חז"ל, כשאחד חבר שם, קיים את המצווה. זה לא היה צריך להגיד. ברור, מדברים על צדקה. בשם מצווה סתם מפני שהיא עיקר המצוות. באמת צדקה היא המצווה העיקרית. עד כדי כך שחז"ל אמרו שהיא שקולה כנגד כל המצוות, כי היא באמת שקולה כנגד כולם. במה? ועולה על כולנה. שכולן, כל המצוות. מה התכלית שלהן? מה המטרה שלהן? כמו שאמרנו בתחילת הפרק הזה, כולן הן רק להעלות נפש חיונית להשם. בשביל מה יש לנו מצוות? בשביל מה הקדוש ברוך הוא נתן לנו מצוות? מה למדנו עכשיו בפרק? כדי לקדש את העולם, להעלות את הנפש החיונית, לגלות הקדוש ברוך הוא. נכון? וואי, איזו מצווה עושה את זה הכי חזק, יותר מכל המצוות?

20:47 דובר 12 צדקה.

20:47 דובר 1 צדקה. נו, אז ברור למה היא כנגד כולם. שהיא המקיימת, אה, אה, כולן הן רק להעלות נפש חיונית להשם, שהיא היא המקיימת אותן ומתלבשת בהן להיכלל באור אין סוף ברוך הוא המלובש בהן. ואין לך מצווה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצוות הצדקה. למה? למה מצוות צדקה מעלה את נפש החיונית לקדושה יותר מכל שאר המצוות? מסביר, שבכל המצוות אין מתלבש בהן רק כוח אחד מנפש החיונית, וגם מה שאותו כוח יחיד מתלבש במצווה זה רק בשעת מעשה המצווה לבד. למשל, כשמדליקים נרות אז כוח המעשה עכשיו מזיז את היד והיא מדליקה את הנר. כן? מה מתלבש בעשיית המצווה? רק כוח המעשה. המחשבה והרגש זה לא פעיל פה. כמה זמן הכוח הזה עכשיו מקיים את המצווה? באותה דקה שהוא מדליק את הנר. לפני כן לא, אחרי כן לא. אבל בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו, הרי כל כוח נפשו החיונית מלובש בעשיית מלאכתו או עסק אחר שנשתכר בו מעות אלו. כשאדם עובד לפרנסתו והוא יודע שפרנסתו תלויה בעבודה והוא משקיע בעבודה את כל כוחו כי הוא רוצה לקבל כסף, אז בעבודה הזאת, בכסף הזה שהוא מקבל נמצא הכוח של כל המהות של הנפש החיונית מלמעלה עד למטה. לא רק איזשהו כוח פרטי, איזשהו לבוש של נפש החיונית. כן? במעות, בכסף מלובש כל המהות של הנפש החיונית, כל כולה. עכשיו כשהוא לוקח את המטבעות האלו ונותן אותם, שם אותם בקופת צדקה, הוא לוקח את כל הנפש החיונית שלו ומעלה אותה לאלוקות. וכשנותנן לצדקה הרי כל נפשו החיונית עולה להשם. אז יש שני הבדלים במצוות צדקה לגבי כל מצוות אחר-- כל מצווה אחרת. כל מצווה אחרת זה רק כוח פרטי ורק משהו זמני. במצוות

23:25 דובר 1 צדקה זה כל הנפש החיונית והיא כל כולה שמה. כל כולה עולה בבת אחת לקדושה. שואל אדמו"ר הזקן, רגע, יש אנשים שאתה רואה הוא כל היום-- הוא לא, הוא לא עובד, הוא כל היום בבית, כל היום מסתובב. אף פעם אתה לא רואה אותו עובד. ממה הוא חי? אני לא יודע. יש לו ממה לחיות. מכיר, מכיר המון כאלו. אתה בא לבית כנסת בעשר בבוקר, יש'ך עשרה מניינים, בית כנסת מפוצץ, הכל בסדר. איפה אתה עובד? לא, היום חופש. היום פה, היום שם ויום שם. כל יום תמיד מלא. אין בעיות. אז האם אומרים שאדם שהוא באמת עובד ויגיע ומתייגע, כשהוא נותן צדקה אז או-- אז לצדקה הזאת יש ערך. אבל אדם שהכסף בא לו בקלות בלי לעבוד יותר מדי, אז אצלו הצדקה פחות מעלה את נפשו החיונית. אומר אדמו"ר הזקן שלא. גם מי שאינו נה-- נהנה מיגיעו, מכל מקום, הואיל ובמעות אלו היה יכול לקנות חיי נפשו החיונית, הרי נותן חיי נפשו להשם. בכסף הזה היה יכול לקנות לעצמו משהו. במקום לקנות לעצמו הוא נותן את זה לקדוש ברוך הוא. אז הוא נותן לקדוש ברוך הוא את החיים שלו. ולכן אמרו רז"ל שמקרבת את הגאולה. למה גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה? כי כל עניין הגאולה בא על ידי שמקדשים את העולם. איך מקדשים את העולם? על ידי מצוות. איזו מצווה הכי מקדשת את העולם? צדקה. אז גדולה דווקא צדקה שמקרבת את הגאולה יותר מכל שאר המצוות. לפי שבצדקה אחת מעלה הרבה מנפש החיונית, מה שלא היה יכול להעלות ממנה כל כך כוחות ובחינות בכמה מצוות מעשיות אחרות. אז עד כאן, מעלת הצדקה שהיא למעלה מכל המצוות, כי

25:40 דובר 1 היא זאת שמביאה את הגאולה. על זה מדברים ב-בפרק. טוב, אבל... אומנם נאמר על צדקה שהיא גדולה מכל המצוות ושמקרבת את הגאולה, אבל יש לנו מצוות תלמוד תורה ועל מצוות תלמוד תורה כתוב שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה. וכתוב שמצוות תלמוד תורה, אה, היא כנגד כל כולם, כנגד כל המצוות. מה אתה כל כך אומר לי צדקה, צדקה? מה עם תלמוד תורה? זה שום דבר לא? אז הוא בא לענות על השאלה הזאת. אחרי שדיברנו כל כך על מעלת הצדקה, למה בכלל צריך תלמוד תורה? ומה שאמרו רז"ל שתלמוד תורה כנגד כולם, היינו מפני שתלמוד תורה היא בדיבור ומחשבה שהם לבושים הפנימיים של נפש החיונית. הו, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם. כשאדם נותן צדקה, נכון שמהות נפשו החיונית מתקדשת, אבל רק החיצוניות שלה, הפנימיות של הנפש הבהמית, ה-הדיבור והמחשבה לא כל כך משתתפים בצדקה. אדם נותן צדקה, נותן, נותן עם היד. אי אפשר לתת בלי לחשוב, אבל העיקר מה שמשתתף זה הכוח, המעשה.

27:27 דובר 13 כוח הפועל.

27:27 דובר 1 מממ?

27:29 דובר 13 כוח הפועל.

27:29 דובר 1 כוח הפועל, המעשה, הלבוש החיצוני. הלבושים הפנימיים של נפש הבהמית, שזה מחשבה ודיבור. כן? כן או לא?

27:40 דובר 13 אמ, חלק. כאילו מחשבה קרה של להפעיל את היד או שזה במוח לא קשור בכלל.

27:47 דובר 1 באי-- בכל פעולה משתתפים כל שלושת הלבושים בדרך כלל, אבל בצדקה העיקר זה המעשה.

27:55 דובר 13 הרי הרבה מצוות ככה.

27:58 דובר 1 נכון, אבל שאר המצוות לא מעלות, לא תופסות את הנפש כמו צדקה. תלמוד תורה כשאדם לומד תורה-

28:07 דובר 13 צדקה הכל

28:11 דובר 1 כשאדם לומד תורה באמת הוא לא עושה שום דבר. כוח המעשה שלו עכשיו לא פעיל, אבל המחשבה והדיבור עכשיו עובדים נכון. זאת אומרת, הלימוד תורה מקדש בנפש הבהמית את החלקים הפנימיים שלה יותר, שהצדקה לא יכולה להגיע לשם. לכן לא מספיק רק לתת צדקה, אלא מוכרחים גם תלמוד תורה. כי עם כל הכבוד לצדקה, ושהיא שקולה כנגד כולם ושהיא העיקר ושהיא מקדשת הכל, נכון, אבל על המחשבה והדיבור הצדקה לא, לא כל כך פועלת שם. אבל כשאדם לומד תורה, אז גם הלבושים הפנימיים של הנפש החיונית. ויותר מזה, גם מהותן ועצמותן של בחינת חב"ד מקליפת נוגה שבנפש החיונית נכללות בקדושה ממש, כשעוסק בתורה בעיון ושכל. שמעתם כזה דבר פעם? זה חידוש שמי שלא לומד, לא קורא את השורה הזאת חמש פעמים, לא שם לב אליו. מהותן ועצמותן של חב"ד, של נפש הבהמית. מה ההבדל בין צדיק לבינוני ורשע? שלצדיק אין לו יצר הרע. נכון? למה אין לו יצר הרע? כי הנפש הבהמית שלו התהפכה לטוב. מה אומר כאן שעל ידי לימוד תורה מי מתהפך לטוב? לא רק הלבושים, מחשבה ודיבור, גם מהותן ועצמותן של בחינת חב"ד מקליפת נוגה שבנפש החיונית. מהותה של נפש החיונית עצמה. כוחות חכמה, בינה ודעת, לא לבושים. עצם השכל של הנפש הבהמית נהפך לקדושה. איך זה יכול להיות? אז כל אחד, ואני אלמד תורה ומיד אני אהיה צדיק. נכון, זה נשמע יותר מדי.

30:41 דובר 13 לא מחייב.

30:42 דובר 1 אה?

30:42 דובר 13 לא מחייב.

30:43 דובר 1 נשאר רק בשביל ללמוד תורה כמו בילדי בת שבע.

30:45 דובר 13 לימוד תורה גם דורש מעשה. זה.

30:53 דובר 1 אנחנו מחפשים עכשיו פה איך הופכים את הנפש הבהמית לקדושה. אז תמיד חשבנו: בינוני, מוח שליט על הלב. הוא מבין מה צריך לעשות. הוא יודע שזה אסור. מחשבה, דיבור, מעשה. הוא לא עושה עבירות, הוא עושה מצוות. אז זה רק מחשבה, דיבור, מעשה. הנפש עצמה לא התהפכה לקדושה. זה בינוני. ככה תמיד חשבנו. אומר אדמו"ר הזקן: לא. כשיהודי לומד תורה מתהפכת הנפש הבהמית שלו לקדושה. אבל מה? הוא ממשיך בשורה הבאה: לא כל הנפש הבהמית. בחינת חב"ד נכללים בקדושה ממש כשעוסק בתורה בעיון ושכל. אבל אף שמהותן ועצמותן של המידות חג"ת כו' לא יכלו להם הבינונים להפכם לקדושה, היינו משום שהרע חזק יותר במידות מבחב"ד, מפני יניקתם שם מהקדושה יותר, כידוע ליודעי חן.

32:08 דובר 13 מישהו.

32:08 דובר 1 אז שמחנו מוקדם מדי.

32:13 דובר 13 אבל במיוחד חב"ד, החלק השכלי.

32:15 דובר 1 נכון.

32:17 דובר 13 ושומרים את הידיים.

32:19 דובר 1 זה פלא גדול, ולכן אדמו"ר הזקן מציין וגם מסביר למה. החלק הנמוך ביותר בנפש ה-- הרי בנפש ה-- הנפש יש בה שכל ורגש. נכון? לא מדברים על-

32:30 דובר 13 למה לא בא לי לשבת וללמוד?

32:31 דובר 1 לא מדברים עכשיו, לא מדברים עכשיו על ה-- על הלבושים. ש-- שמים בצד את המחשבה, דיבור, מעשה בצד. מדברים על עצם הנפש הבהמית, השכל שלה והרגש שלה. כן? מה החלק הנעלה יותר? ודאי השכל. מה החלק הנמוך יותר? ודאי הרגש. אומר אדמו"ר הזקן, את החלק הנעלה יותר, העצמי יותר של הנפש הבהמית, את זה אפשר להפוך לקדושה. החלק הנמוך יותר, את הרגש, דווקא אותו אי אפשר להפוך לקדושה.

33:06 דובר 13 שאני לא מבין את זה.

33:07 דובר 1 מממ.

33:07 דובר 13 שאני לא מבין את זה. כי השכל נמצא במוח והמוח נמצא אצל הטוב והמידות נמצאות בלב, שזה...

33:14 דובר 1 ובמילים של אדמו"ר הזקן, כי אחיזת הרע יותר חזקה ברגש מאשר בשכל. להבין, אני יכול להבין שזה לא טוב. אז אני אשכנע את עצמי שזה באמת לא טוב. אבל להרגיש, זה אני, זה, זה אני נמשך לדבר הזה. מה לעשות? שמעתי השבוע סיפור. שמעתי, אחת ההודעות שהסתובבו. אה, היה חסיד שניגש ל... אחד המשפיעים בדור הקודם. היה כבר יהודי מבוגר עם זקן לבן, ואומר לו, אומר לאותו משפיע, לא זוכר מי זה היה המשפיע. אומר לו, אה, "ברוך השם כבר, אה, פסק ממני יצר הרע ועכשיו אז כבר אפשר לטפס, כבר יכול ללמוד חסידות", יכול להיות משהו כזה, כאילו פסק ממני יצר הרע. אז הוא צחק עליו ואמר לו: "לא, לא, לא, לא, לא, לא. אל תבלבל את עצמך. היצר הרע לא פסק ממך. אם היה לך כוח היית ממשיך לעשות עבירות כמו פעם. פשוט בגלל שאתה זקן וכבר אין לך כוח אז היצר הרע עזב את העבירות של התאוות ועכשיו עבר, אה, עכשיו עבר לפתות אותך ל-ל-לגאווה וכבוד".

34:42 דובר 13 טוב.

34:42 דובר 1 לא זוכר את הלשון, אבל זה התוכן. ה-- במידות ליצר הרע יש אחיזה הרבה יותר חזקה. אנחנו יכולים לגרש את היצר הרע מהשכל, מהמידות לא. איך מגרשים את היצר הרע מהשכל? אז זה באמת על ידי לימוד תורה. זאת המעלה הנפלאה של תלמוד תורה על צדקה. כל המצוות כולן מקדשות את הגשמיות של העולם. מי שעושה את זה הכי הרבה זה צדקה. היי, למה צריך גם תורה? כי תורה מקדשת גם את החלקים הפנימיים של הנפש הבהמית.

35:26 דובר 13 אם ככה הוא רוצה להגיד עוד רגע שצדקה בעצם גם את הרגשת נעים, אותה היא הופכת לטוב.

35:31 דובר 1 מה?

35:32 דובר 13 עוד רגע יצא רגע שאת ה... צדקה הופכת הרגשת נעים ל-ל-לטוב?

35:36 דובר 1 לא.

35:38 דובר 13 אה.

35:38 דובר 1 לא. את הגשמיות של העולם, על זה הוא דיבר.

35:40 דובר 13 אוקיי, על מה הוא דיבר?

35:41 דובר 1 על ה-- על ה-- הוא דיבר על הלבושים.

35:44 דובר 13 לא, זהו. את האמת שזה העבודה שלך להסביר לי משהו.

35:47 דובר 1 לא, יש-

35:48 דובר 13 זה הרגשת נעים.

35:49 דובר 1 כן.

35:49 דובר 13 כי

35:50 דובר 1 הוא-הוא-הוא-- דיברנו על מעלת הצדקה שהיא כמו כל-- ל-למה דווקא צדקה כנגד כל המצוות? זה מסבי-- זה שחז"ל אמרו שצדקה כנגד כל המצוות, מס-- זה משלים, זה מסביר את מה שלמדנו במשך כל הפרק שכל תכלית המצוות זה בשביל לקדש את העולם. איי, אז למה צריך תלמוד תורה? הוא שאל, כי תלמוד תורה מקדש את החלקים הפנימיים של הנפש הבהמית, את המחשבה ואת הדיבור ואפילו את השכל של הנפש הבהמית. עד כאן. זאת ועוד אחרת. עוד מעלה בלימוד תורה על צדקה, והיא העולה על כולן במעלת עסק תלמוד תורה על כל המצוות. על פי מה שנתבאר לעיל בשם התיקונים דרמ"ח פיקודין הן רמ"ח איברין דמלכא, וכמו באדם התחתון דרך משל, אין ערוך ודמיון כלל בין החיות שברמ"ח איבריו לבין החיות שבמוחין, שהוא השכל המתחלק לג' בחינות חב"ד. ככה ממש דרך משל, להבדיל ברבבות הבדלות לאין קץ, בהארת אור אין סוף ברוך הוא המתלבשת במצוות מעשיות לגבי הארת אור אין סוף שבבחינת חב"ד שבחכמת התורה, איש איש כפי שכלו והשגתו. אז זה עוד מעלה נוספת שקיימת בתלמוד תורה. מה הייתה המעלה הראשונה שדיברנו? שתלמוד תורה מקדש את החלקים הפנימיים של הנפש הבהמית. כן? דיברנו? מה הוא אומר חוץ מזה? הוא מביא משל מ... חיות האדם בגשמיות. יש לאדם נפש שמחיה אותו. אז ברור לכל אחד שיש הבדל עצום בין הנפש, בין כוח החיות שמחיה את כל האיברים, את הידיים, את הרגליים, את כלי העיכול, הנשימה וכולי, לבין החיות של הנפש שמתלבשת בשכל, במוח. זה-זה אחר לגמרי. כן? האיברים הם נפרדים מה-מה-מהחיות ורק החיות של הנפש מחיה אותם. אבל כשה-ה-ה-החיות של הנפש מתלבשת בשכל, זה-זה-זה דבר אחד. השכל הוא החיות והחיות היא השכל. זה לא

38:23 דובר 1 שני דברים. ב-ב-ב-בשכל מאיר-מאיר הנפש בעצמה, לא משנה אם הנפש האלוקית או נפש הבהמית. בשכל הנפש עצמה מתבטאת ובשאר הגוף זה רק כשהיא מפעילה את האיברים, היא מזיזה את האיברים, היא לא מתחברת עם האיברים. בשכל, בראש, הנפש עצמה מתגלה והיא בעצמה זה לא-- היא לא עושה משהו אחר. ברור ההבדל? כן? על דרך זה, בנמשל. מה זה בנמשל? ההבדל בין תלמוד תורה לבין כל שאר המצוות.

39:14 דובר 14 תלמוד תורה זה שכל עצמי.

39:18 דובר 1 המצוות נקראות רמ"ח. יש מאתיים ארבעים ושמונה מצוות? יש מאתיים ארבעים ושמונה מצוות?

39:27 דובר 14 כן.

39:28 דובר 1 רמ"ח-

39:28 דובר 14 אם אתה נכון, זה... אנחנו עכשיו במאתיים ארבעים ושבע לעומת מיתחך.

39:33 דובר 1 לא, כי גם מצוות תלמוד תורה גם כלולה בתור מצווה חוץ מהמעלה המיוחדת שלה. יש רמ"ח מצוות עשה שהם רמ"ח איברי המלך.

39:44 דובר 14 לא הבנתי. למה?

39:47 דובר 1 למה המצוות נקראות רמ"ח איברים? כי המצוות הם אלו שמחיות את, את כל העולמות, את רמ"ח האיברים של הקדוש ברוך הוא. לעומת זאת, מצוות תלמוד תורה זה כביכול הקדוש ברוך הוא עצמו וחוכמתו של הקדוש ברוך הוא. אורייתא מחכמה נפקת. התורה היא חוכמתו והוא בעצמו. מצוות תלמוד תורה-- במצוות תלמוד תורה מתגלה עצם האלוקות. בכל שאר המצוות מתגלה רק אלוקות כזאת שהמטרה שלה להחיות את העולמות. אז ברור שכמו שבאדם יש הבדל עצום בין איך שהנפש מתגלה בראש לאיך שהנפש מתגלה בשאר האיברים, זה ההבדל בין האלוקות שמתגלה במצוות תלמוד תורה לאלוקות שמתגלה בשאר המצוות.

40:47 דובר 3 אז לא הבנתי, עכשיו הוא מוציא פה את המעלה של תלמוד תורה כאילו?

40:51 דובר 1 כן.

40:52 דובר 3 מה עם הצדקה?

40:53 דובר 1 תכף נחזור אליה.

40:55 דובר 3 כאילו, אבל אני אתחלה-- מה הוא רוצה? לא הבנתי.

40:59 דובר 1 התחלנו עם, עם ביאור בשלושה פרקים. הביאור שכדי להביא את המשיח, כדי להביא גאולה צריך להחדיר את האלוקות בעולם. איך עושים את זה? על ידי מצוות. נקודה. איי, היות ואמרנו שזה על ידי מצוות, תדע לך שהעיקר זה מצוות מעשיות. למה מצוות מעשיות? כי מצוות מעשיות הם אלו שמשתמשות בעולם ולוקחות את העולם ומחדירות, מכשירות את הגשמיות של העולם. הכללות של כל המצוות כולם זה מצוות צדקה. למה? בגלל שהיא, יש לה הכי הרבה כוחות מנפש חיונית ואדם הכי משתדל והכי מתאמץ בה והיא נקראת מצווה מ-מצוות מצווה. אז עיקר ה-המצווה העיקרית שמביאה, מכינה את האדם-- את העולם לגאולה זה צדקה. צדקה. איי, זה מעלה שאלה. למה אתה מ-מ-אומרים תלמוד תורה כנגד כולם? גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. כן, כי גם בתלמוד תורה יש מעלה. מה המעלה של תלמוד תורה? אז הוא אמר שני דברים. א', שהוא מטפל בחלקים הפנימיים של הנפש הבהמית, מקדש גם אותם, מה שצדקה לא כל כך מגיעה לשם. וב', שבמצוות תלמוד תורה מאיר אור אלוקי הרבה יותר נעלה, שלא בערך מאשר במצוות-- בכל מצוות, כולל צדקה. זה הוא אמר עד לפה. הוא שואל בשורה ארבע, דף... איפה אנחנו? ע"ז, שורה ארבע: "אף שאינו משיג אלא בגשמיות". מה אתה אומר לי שבתלמוד תורה מאיר עצם החוכמה האלוקית? אני לא מרגיש שום דבר. "הרי התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה וכו'", כמו שלמדנו בפרק ד' מיד בהתחלת התניא, כמו שנתבאר לעיל. "ואף על פי כן אמרו רז--" אוקיי. אז אחרי שאמרנו שבתלמוד תורה יש כזה דבר נעלה שהוא אפילו הרבה יותר נעלה ממצוות צדקה, אור אלוקי הרבה יותר נעלה ומקדש את הפנימיות של הנפש הבהמית. אז למה

43:16 דובר 1 אני בכלל צריך צדקה? רגע, רגע, עכשיו השאלה הפוכה. כן?

43:23 דובר 3 מממ.

43:25 דובר 1 מממ?

43:25 דובר 3 כי באמת לא הבנתי. לא, אבל רגע, טוב, איך יותר את ה... כן, דברים פשוטים וקלים כאילו.

43:30 דובר 1 אז עכשיו השאלה הפוכה. אחרי שהדגשנו כל כך את המעלה של תלמוד תורה על צדקה, אז למה אתה אומר-- אז למה כל כך אמרת לי בהתחלה שצדקה היא העיקר? תגיד שתלמוד תורה הוא העיקר, הוא זה שמכין את העולם לגאולה. אלא מה? "אף על פי כן אמרו חז"ל לא המדרש עיקר, אלא המעשה. והיום לעשותם כתיב". היום בזמן הגלות העיקר זה העשייה. "ועד כדי כך שאמרו חז"ל מבטלין תלמוד תורה לקיום מצווה מעשית כשאי אפשר לעשותה על ידי אחרים". למה? משום כי זה כל האדם ותכלית בריאתו וירידתו לעולם הזה, להיות לו יתברך דירה בתחתונים דווקא, להפוך חשוכא לנהורא, ויימלא כבוד ה' את כל הארץ הגשמית דייקא, וראו כל בשר יחדיו, כנ"ל. אז מדברים כך, כשיש לנו עכשיו שיקול דעת, יש מצווה ויש צדקה ויש תלמוד תורה ואי אפשר לקיים את שתי מ-- איזושהי סיבה אני צריך עכשיו להחליט מה לקיים, על מה אני אלך. יש, יש לצדקה מעלה נפלאה. גם ללימוד תורה יש מעלה נפלאה.

44:52 דובר 4 צריך לצאת כי זה יותר קטן.

44:54 דובר 1 אז אני אומר ככה, אם יש.

44:59 דובר 4 אחרת. לא כך.

45:00 דובר 1 אומר ככה.

45:02 דובר 4 לא כך. לקחנו ממך צדיק. לא דווקא של ללכת למישהו.

45:05 דובר 1 אומר ככה: אם אין מי שיקיים את המצווה במקומך, אם אתה לא תעשה את המצווה, היא לא תתקיים. לא, המצווה לא תתקיים. לא תהיה. עזוב את התלמוד תורה, קודם כל תעשה את המצווה. למה? בשביל זה נברא עולם. העולם נברא, הקדוש ברוך הוא, להיות לו דירה בתחתונים, תחתונים. איך עושים? על ידי, על ידי צדקה, על ידי מצווה, על ידי גשמיות. להחדיר קדושה בגשמיות, בלמטה, בתחתונים, זה מצווה. זה לא תלמוד תורה. בשביל זה נברא עולם. אין מישהו אחר. אם אתה לא תעשה, אף אחד לא יעשה את זה. עם כל הכבוד לתלמוד תורה, תעזוב את התלמוד תורה, תעשה את המצווה, כי זה, כי בשביל זה נברא האדם. אבל אם יש מישהו אחר שיכול לקיים את המצווה, העולם הרי יתקדש. האור האלוקי יירד לעולם גם בלעדיך. למה שתבזבז את הזמן? אתה יכול בזמן הזה ללמוד תורה ולקדש את נפשך באור אלוקי הרבה יותר נעלה מאשר עם מצווה. אז אם אפשר לקיים את המצווה עם מישהו אחר, אתה תלמד תורה.

46:16 דובר 4 לכאורה גם אם תלמד תורה. אבל העדיפות היא שאני אעשה. זה כמו הדברים עם אדמו"ר הזקן, שהוא הלך ביום כיפור.

46:24 דובר 1 עדיפות.

46:24 דובר 4 הוא יכול היה לשלוח מישהו אחר, ואמר: זה לא יותר ממני. הוא בעצם אומר פה שאם יש לך מישהו אחר שיעשה במקומך את מצוות צדקה, תלמד תורה. אבל לפי זה, אומרים, אדמו"ר הזקן, מבינים הפוך, שכל עוד אתה יכול לעשות צדקה עם מישהו אחר, תרוץ לזה. אל תחפש מיחוסך.

46:44 דובר 5 מי שהכי גדול מזה.

46:46 דובר 4 לעלות קצה. עכשיו הוא מתגבר.

46:48 דובר 5 אבל לא, אולי לא כשאת באמצע, שאת באמצע הלימוד, הוא...

46:51 דובר 4 לא מדבר על תפילה.

46:53 דובר 5 הוא היה באמצע תפילה של יום כיפור.

46:54 דובר 4 הוא לא מדבר על הפרעה בלימוד. זה או שאת לומדת עכשיו תורה או שאת הולכת לעזור למישהי. הוא אומר שאם יש מישהי אחרת שתעזור לחברה שלך, את תלמדי תורה. אבל ממה שאני מבין את התלמוד, זה נשמע הפוך.

47:10 דובר 1 אבל שם היה מדובר על, על, על ביטול תפילה, לא על ביטול תלמוד תורה.

47:19 דובר 4 אתה נמצא פה באמצע הלימוד.

47:21 דובר 1 כן.

47:22 דובר 4 ושואלים אותך אם אתה יכול לעזור למישהו, פנצ'ר, מוגזם.

47:25 דובר 1 כן.

47:26 דובר 5 זה לא, כי נראה לי שזה לא אם לבחור לעשות את זה. זה אם הוא באמצע לימוד.

47:32 דובר 4 זה רק אם אני באמצע הלימוד ואז מישהו מציע לי לעזור לו לתקן את הפנצ'ר, אבל אני אמצא מישהו אחר, אה...

47:38 דובר 1 אם יש מישהו אחר, אז מישהו אחר. אבל אם אין מישהו אחר, אז...

47:41 דובר 4 ואם פנו אליי, אני אבקש לבדוק אם הוא יעזור לך. אתה לא תרוץ לעזור. לא, לא, אתה כאילו, הסיטואציה, כי ממה שמבינים פה, שתלמד, שמישהו אחר יעזור. זה נוגד את חב"ד.

47:55 דובר 1 אבל, אבל...

47:55 דובר 4 חב"ד זה לרוץ לעזור.

47:57 דובר 1 אבל זה אם את יודעת שיש מישהו אחר. לא אם את צריכה לחפש מישהו אחר. אם את צריכה לחפש מישהו אחר, זאת אומרת שאין מישהו אחר.

48:04 דובר 4 אבל אם את לא יודעת למישהו, ואת יודעת שמישהו אחר כן יודע, ואת יודעת שהוא יעשה או לא, אז כאילו כן, זה גם.

48:10 דובר 5 לפעמים זה קל שיתחמק, כאילו.

48:13 דובר 1 לא מדברים ככה, לא בשופטני עסקינן. לא, לא מדברים עליו גם מצד האמת, מצ-מצד האמת. אם יש מישהו אחר שיכול לעשות, אז עם כל הכבוד תוותר.

48:34 דובר 4 כל הכבוד, תשלחו את הכבני.

48:35 דובר 1 כן.

48:36 דובר 4 אוקיי.

48:37 דובר 1 מה שאין, כן, כשאפשר לעשות על ידי אחרים, אין מבטלים תלמוד תורה, אף שכל התורה אינה אלא פירוש המצוות מעשיות. אז, אז איך אתה...

48:46 דובר 5 לא קיים בכל אופן תלמוד מעשי. תלמיד כל הזמן יושב ולומד תורה, כי תלמיד כבושה כבר שיעשה תלמוד תורה.

48:51 דובר 1 מה?

48:51 דובר 4 לא הבנתי מילה.

48:52 דובר 1 גם אני לא. תוציא את המצחוק.

48:58 דובר 5 אם אתה לומד תורה כל הזמן, יש מישהו אחר שיכול.

49:02 דובר 4 לאט לאט.

49:03 דובר 5 אוקיי. אם אתה לומד תורה.

49:05 דובר 1 נו?

49:05 דובר 5 כל הזמן.

49:06 דובר 1 כן.

49:06 דובר 5 כי תמיד יש מישהו אחר.

49:08 דובר 1 כן.

49:08 דובר 5 שיכול לעשות את זה.

49:09 דובר 1 כן.

49:09 דובר 5 ואנחנו לא מקיימים מצוות מעשיות.

49:12 דובר 4 יש כאלה שתורתם אומנותם, לא?

49:14 דובר 5 כן.

49:14 דובר 4 ובאמת הם לא.

49:15 דובר 5 רשעים, משהו כזה.

49:16 דובר 4 אנחנו לא רשעים.

49:17 דובר 1 אנחנו לא מדברים על תיאוריה, מדברים באופן מעשי.

49:20 דובר 4 באופן מעשי.

49:21 דובר 5 מדברים עליי, אנשים מעשיים.

49:23 דובר 4 בעלי הון.

49:24 דובר 5 הוא לא, הוא לא, הוא לא יעשה מצוות מעשיות, רק יושב כל הזמן בתורה, כי תמיד יהיה מישהו שיוכל לעשות במקומו את המצווה.

49:31 דובר 1 יש הרבה מצוות שאדם לא יכול לתת למישהו אחר לעשות במקומו.

49:36 דובר 5 אנחנו לומדים צדקה.

49:37 דובר 1 מה?

49:38 דובר 5 אנחנו לומדים צדקה או צדקה?

49:39 דובר 1 לא, הוא מדבר על כל המצוות. לא, לא, לאו דווקא צדקה.

49:42 דובר 5 אבל עדיין יש אלו, שכל המצוות.

49:44 דובר 1 מה?

49:45 דובר 5 אוקיי, יש מצוות שאוקיי, סבבה, חיתוך עמלים שלו הוא צריך לעשות, סבבה, אבל יש מצוות שכל שנייה זה שלום.

49:50 דובר 4 גם תלמוד תורה הוא לא יכול לעשות.

49:52 דובר 1 לא מדברים לשלוח אף אחד. לא מדברים שצריך ללכת לחפש, לשלוח, לא לחפש לשלוח.

49:58 דובר 5 אם יש פה מישהו אחר שיעשה.

50:00 דובר 4 אם יש מישהו אחר, הוא נמצא בבית מדרש, יש גם את הבטלנים והוא לומד. אז הוא אומר כאילו.

50:04 דובר 1 אם מישהו אחר הולך, טוב. אם אף אחד אחר...

50:06 דובר 5 אין לאף אחד אינטרס להקים אותו מהלימוד, הבנת?

50:09 דובר 1 אם מישהו אחר הולך אז טוב, אם אף אחד אחר לא הולך אז תלך אתה.

50:12 דובר 5 כן, כי הוא לומד שוב בבית מדרש.

50:15 דובר 1 אה?

50:15 דובר 5 אף אחד לא יתחיל אותו.

50:16 דובר 4 יצחיק אותי.

50:18 דובר 1 את לא יציאה, מה זה, מסכן, נדפק.

50:21 דובר 5 אף אחד אומר שהוא לא נדפק כי הוא לומד תורה.

50:23 דובר 1 אה?

50:24 דובר 5 אז הוא אומר שהוא לא נדפק כי הוא לומד תורה.

50:26 דובר 1 אז הוא לומד תורה, ברוך השם זה דבר טוב, לא?

50:28 דובר 5 זה המצווה.

50:29 דובר 1 אה?

50:30 דובר 5 אז הוא נדפק שהוא מקיים את המצווה.

50:31 דובר 1 אני עוד לא ראיתי בעולם שלנו מישהו שרוצה לקיים מצוות ולא יכול. יש. לא, זה סתם דיון תיאורטי, זה לא מעשי. את מבינה שזה לא מעשי? מי שמחפש לקיים מצוות, יש לו מספיק הזדמנויות בחיים בלי סוף, כל יום, כל הזמן. רק אומרים לו: שתדע לך, עם כל הכבוד שאתה כל כך רודף אחרי מצוות, אז יש מעלה גדולה לתלמוד תורה, ובתלמוד, על ידי תלמוד תורה, משיגים שני דברים, שני עניינים מאוד נפלאים, שעל ידי מצוות צדקה אי אפשר לעשות אותם. אז לכן אם יש לך אפשרות, אם אתה רואה שיש מישהו אחר שיקיים את המצווה, אז עם כל הרצון העצום שלך לקיים מצוות, עם כל זה שאתה יודע שלהביא את המשיח זה דווקא על ידי קיום מצוות ולא על ידי תלמוד תורה, בכל זאת תלמד תורה. כן.

51:27 דובר 5 זה מזרז מה שיבוא אחר כך.

51:29 דובר 1 מה שאין כן, כשאפשר לעשותה, היינו משום שבחינת חב"ד של אין סוף ברוך הוא שבעסק התורה ממשיך עליו אור אין סוף ברוך הוא ביתר שאת והארה גדולה לאין קץ מההארה וההמשכה על ידי פיקודין דאינון רמ"ח איברים דמלכא. וזהו שאמר רב ששת: חדאי נפשאי, לך קראי, לך תנאי, כמו שאמר במקום אחר באריכות, שרב ששת שמח מאוד בלימוד התורה. והנה המשכה והארה זו שהאדם ממשיך ומאיר מהארת אור אין סוף ברוך הוא על נפשו ועל נפשות כל ישראל, היא השכינה, כנסת ישראל, מקור כל נשמות ישראל, כמו שיתבאר לקמן, על ידי עסק התורה נקראת בלשון קריאה. זה כבר עניין שלישי. מעלה שלישית שיש בלימוד תורה על כל המצוות ואפילו על צדקה. א. מקדשת את הפנימיות של הנפש הבהמית. ב. ממשיכה את אור אין סוף. ג. קוראים לזה קריאה, שהוא קורא בתורה. מה זה הלשון הזאת? היה צריך להיות אה, אה, אה.

52:52 דובר 6 נו, מה יש לקריאת התורה?

52:54 דובר 1 היה צריך להיות הברכה שהוא לומד תורה. מה זה קורא בתורה? אדם עולה.

53:02 דובר 6 כאילו הקב"ה.

53:04 דובר 1 למה לאדם שלומד תורה אומרים, קוראים לו שהוא קורא בתורה? היה צריך להיות הלשון שהוא לומד תורה.

53:11 דובר 6 כי הוא מבין שהוא כל מה שהוא לומד הוא לא לומד?

53:13 דובר 1 לא. קורא בתורה פירוש שעל ידי עסק התורה קורא לקדוש ברוך הוא לבוא אליו כביכול, כאדם קורא לחברו שיבוא אליו, או כבן קטן קורא לאביו לבוא אליו, להיות עמו בצוותא חדא ולא להיפרד ממנו ולהישאר יחידי חס ושלום. מכירים ודאי כולם את הסיפור על הצמח צדק כשהיה קטן.

53:38 דובר 6 יש ממש סיפור מצחיק.

53:39 דובר 1 לא.

53:43 דובר 6 יש.

53:43 דובר 1 אדמו"ר הזקן מאוד מאוד אהב את נכדו.

53:47 דובר 6 איפה סבא?

53:48 דובר 1 כן. אז הוא שאל אותו כשהיה ילד קטן, איפה סבא? אז הצמח צדק היה ילד קטן, הצביע עליו, אבל הצביע עליו. אמר: לא, זה החזה של סבא והזקן זה הזקן של סבא, זה הראש של סבא, זה. נו, בסדר. אחרי כמה רגעים, טוב, גמר לשחק איתו. אחרי כמה רגעים אדמו"ר הזקן הסתובב, אז הצמח צדק היה ילד קטן, אז קרא לאדמו"ר הזקן, היה עם הגב, אז זה, והנה אדמו"ר הזקן הסתובב אליו. הנה. כן, זה נקרא קורא. קורא, כשקוראים למישהו אני לא רק אומר את השם שלו. אני מתכוון שעכשיו אתה, כל מהותך ועצמותך, תפנה אליי. למה זה נקרא קורא בתורה? כי כשהאדם עוסק בתורה הוא קורא לקדוש ברוך הוא. זה לא רק אור השכינה, זה לא רק איזה אור נעלה, חכמה, אני לא יודע מה, איך לקרוא לזה, משהו הוא דיבר קודם. כשהאדם לומד תורה, עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא נפנה אליו, להיות עמו בצוותא חדא ולא להיפרד ממנו ולהישאר יחידי חס ושלום. וזהו שנאמר: קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת. מה זה? מה זה התוספת הזאת? צריך להיות קרוב ה' לכל קוראיו. מה זה התוספת, לכל אשר יקראוהו באמת?

55:28 דובר 6 של התורה.

55:29 דובר 1 כן, כי יש כאלה שקוראים לקדוש ברוך הוא לא באמת. מה פירוש לא באמת? אין אמת אלא תורה. דהיינו שקורא לקדוש ברוך הוא על ידי עסק התורה דווקא. לאפוקי, להוציא, למעט מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק: אבא, אבא. יש יהודים שאיך הם מתקשרים לקדוש ברוך הוא? על ידי תפילה. אבא, אבא. מכירים כאלה יהודים שיוצאים לשדה וקוראים לקדוש ברוך הוא: אבא, אבא.

56:06 דובר 6 תוציא אותי מה...

56:07 דובר 1 אה?

56:08 דובר 6 תוציא אותי מהבוץ. לא הבנתי. אז זה אומר שמי שצועק זה כאילו לא באמת.

56:15 דובר 1 אני אומר, אדמו"ר הזקן אומר.

56:17 דובר 6 לא, אבל אני שואלת אם זה משהו.

56:18 דובר 1 כן.

56:19 דובר 6 אתה רוצה באמת לקרוא לקדוש ברוך הוא? לימוד תורה זה קרבן. הרבי מידי באמת...

56:24 דובר 1 אתם רוצים, רוצים ווארט יותר חזק?

56:27 דובר 6 יותר חריף?

56:28 דובר 1 יותר ח-- הרבה יותר חריף. כן. אה?

56:33 דובר 6 מתאים לנו.

56:34 דובר 1 מתאים לכם. ואיזה, איזה תאריך בשנה הרבי סידר שילמדו את ה... את היום, את ה, את ה, את הזה.

56:46 דובר 6 שבת.

56:47 דובר 1 אה?

56:47 דובר 6 שבת.

56:48 דובר 1 לא.

56:48 דובר 6 כ"ה באב.

56:49 דובר 1 את-- ה-ה-לוח היום יום, התניא חולק בתש"ג, שהייתה שנה מעוברת.

56:55 דובר 6 נכון, אז כ"ח ב'.

56:56 דובר 1 לא, שנה מעוברת.

56:58 דובר 6 כ' ניסן.

56:59 דובר 1 לא.

57:00 דובר 6 תפתחו את ה... שבט.

57:03 דובר 1 לא.

57:03 דובר 6 משהו שקשור לרבי נחמן או משהו. מה? משהו שקשור אליו, זה השאלה.

57:11 דובר 1 אה, פה זה משנה, זה משנה שליטה.

57:13 דובר 6 שנה מעוברת. תפתחו את ה...

57:16 דובר 1 ובקיצור, זה בא' ניסן, יום, יום ההולדת של רב נחמן מברסלב.

57:26 דובר 6 איך אני אעשה את זה בתור חריפות?

57:28 דובר 1 אה?

57:31 דובר 6 וואי, אני גם מכירה את הסיפור. בכלל ככה. בשבט שומעים הרבה. לא, רציתי לשאול את הרב משהו.

57:43 דובר 1 אז יש לנו שלוש מעלות בלימוד התורה על, על צדקה: שמקדשת את הפנימיות של נפש הבהמית, שהיא, אה, שמאיר באור אלוקי נעלה יותר מכל שאר המצוות, ושעל ידי עסק התורה יהודי קורא לקדוש ברוך הוא באמת. וכמו שקובל עליו הנביא: "ואין קורא בשמך", וכולי, כמו שמבואר במקום אחר. מה זה, אלו-- קורא בשמך? כל היהודים, כל עם ישראל מתפללים, ופה אף אחד לא קורא אותך באמת. קורא אותך, אבל לא באמת, לא על ידי תורה. ומזה יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה, כמו שמבואר לעיל פרק כ"ג. הרבי רומז פה במילים האחרונות שאחרי כל מה שלמדנו על המעלות הגדולות של לימוד תורה, מה כתוב שם בסוף פרק כ"ג? תדע לך שלימוד תורה זה דבר נפלא, ויש בזה עוד מעלה ועוד מעלה ועוד מעלה. אבל המטרה של לימוד תורה היא להביא את האדם ליראה. תלמוד תורה, עם כל המעלות הכי גדולות והכי נפלאות שיש לו, תלמוד תורה הוא לא דבר שעומד ב-- הוא לא תכלית. גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. מה זה התורה? התורה היא שער לחצר היראה. היא רק שער, היא טפל. עם כל המעלות הנפלאות של תורה, בסופו של דבר התכלית היא יראת ה'. אז זה היה שלושת הפרקים ל"ה, ו', ז', שהוא דיבר על חשיבות המעשה, חשיבות של קיום המצוות המעשיות ותלמוד תורה, שעל ידם מקדשים את העולם, מכינים את העולם לגאולה ומביאים את המשיח. ומפה והלאה יתחיל שלושת הפרקים הבאים לדבר על חשיבות הכוונה שבמעשה, כי עד פה לא דיברנו על כוונה. מקיים מצווה, אתה מקיים מעשה. קודם כול דיברנו איך לעשות. אחר כך עד כמה זה חשוב לעשות. אבל מצווה בלי כוונה זה כמו

1:00:03 דובר 1 גוף בלי נשמה. את הפתגם הזה אדמו"ר הזקן הולך לחקוק לנו בשלושת הפרקים הבאים.

1:00:11 דובר 6 מי אמר את הפתגם הזה?

1:00:14 דובר 1 אני לא זוכר, אבל זה התוכן של כל שלושת הפרקים הבאים. זאת אומרת ל"ח, ל"ט, מ', אדמו"ר הזקן הולך לחקוק לנו את זה פנימה, פנימה, פנימה, שקיום מצוות בלי כוונה פנימית--

1:00:33 דובר 6 לא שווה כלום.

1:00:35 דובר 1 זה הוא לא אומר, שזה לא שווה כלום. אבל ה-ה-הוא מדבר על עד כמה חש--

1:00:42 דובר 6 כן, מה החשיבות של הכוונה.

1:00:43 דובר 1 החשיבות של כוונה פנימית.

1:00:44 דובר 6 אם בן אדם לא עושה, נגיד, את המצווה כמו שצריך, נגיד הוא לא הכי מבין אבל הוא התכוון, אז השם מקבל את זה כמו...

1:00:51 דובר 1 את המצווה הוא מקיים. מצווה-מצווה הוא מקיים. אז זה, זה על זה כבר דיברנו.

1:00:55 דובר 6 ואז מביאים את העניין ההוא שהכוח של הבן אדם—

1:00:58 דובר 1 ידובר בהמשך.

1:01:00 דובר 6 שמכניסים לו בכוח את האצבע, מי קיים את המצווה? ההוא שקיים או זה שמכניסים לו את האצבע?

1:01:04 דובר 1 מה שידובר בהמשך זה תוספת על מה שלמדנו.

1:01:08 דובר 6 את זה משנה.

1:01:08 דובר 1 שעל ידי הכוונה זה לא רק מה שדיברנו, אלא הרבה, הרבה, הרבה מעבר. אחרי שנבין את חשי... עד כמה חשוב הכוונה, אז זה יתחיל מפרק מ"א ועד הסוף, להסביר גם איך עושים כוונה.

1:01:26 דובר 6 למה?

1:01:35 דובר 1 איפה המבוזה?

1:01:39 דובר 6 בנות, תעצבו לי כבר, הלאה לקחת.