לקוטי אמרים פרקים ל"ו–ל"ז · תשפ"ה

00:01 דובר 1 נתחיל מל"ו בכל זאת. נחזור קצת אחורה מהעניין.

00:08 דובר 2 הדפים האלה.

00:09 דובר 1 כן, הדפים האלה, כן.

00:10 דובר 2 כן?

00:10 דובר 1 כן. נתחיל מאחרי ה... מאחרי ההגהה. איפה שכתוב שמה "וכבר היה, וכבר היה לעולמים".

00:24 דובר 2 איזה דף?

00:26 דובר 1 זה בדף מ"ו מול ההגהה בצד ימין, אחרי הנקודה שבצד שמאל, "וגם כבר היה לעולמים". אה, אך נזכיר ש... איפה רק-- הרי כל התניא מחולק, מחולק. התניא הוא עניין אחד, אבל התניא בנוי, אדמו"ר הזקן בנה אותו מיחידות תוכן ש... יש את התוכן הכללי של התניא, ובתוך זה יש איזה שני ענפים, ובתוך כל ענף הוא מחולק לעוד כמה ענפים קטנים יותר וככה. עכשיו, כשלומדים את התניא מלמטה, ב-ב-- ככה פרק, פרק, פרק ככה אחד אחרי השני ברצף, אז צריך לזכור את הקשר של ה-- על מה מדובר. זאת כל-- ה-התו-התוכן הפ-הפ-הפנימי הפרטי של כל פרק ושל כל עניין בתוך פרק, כל דבר נוגע ישירות גם לעניין הכללי יותר וגם לעניין היותר כללי ויותר כללי עד לתוכן של כל התניא ממש. סיפור ידוע, דרך אגב, כבר מדברים על הנושא הזה. סיפור ידוע, אה, פעם ה-- פעם נכנס המהרי"ל, כ-כמדומה, אח של אדמו"ר הזקן, נכנס אליו וראה אותו מע-מעיין. הוא ניגש לראות ואדמו"ר הזקן אמר לו שהוא כבר שישה שבועות, שישה שבועות חושב, מתלבט. הוא כותב ספר של בינונים, זה צריך להיות מדויק. כבר שישה שבועות, חודש וחצי, הוא מתלבט אם לכתוב מילה אחת עם ו"ו או בלי ו"ו. כשהרבי סיפר את זה אז אמר-- הרבי אמר שעל דרך כמו שכתוב בתחילת פרק מ"א שמה, ש-- "והנה ראשית העבודה ועיקרה ושורשה". אז אדמו"ר הזקן התלבט חודש וחצי אם לכתוב "ראשית העבודה עיקרה ושורשה" או "ראשית העבודה ועיקרה ושורשה".

02:23 דובר 2 על ו"ו.

02:24 דובר 1 עם, עם ו"ו החיבור או בלי ו"ו החיבור. וה-- אז הפלא הגדול, קודם כול, גם אדם רגיל שהוא חושב, אוקיי, נניח שיש לך סברה כזאת וסברה כזאת, אז כ-כמה זמן זה לוקח לך ל-להחליט? ומתעמק ולומד וה-והבנת ו... נו? חצי שעה, שעה, שעתיים. חודש וחצי! אדמו"ר הזקן. והעיקר ה-הפלא בסיפור, ז-זה עצמו פלא גדול. העיקר ההפלאה בסיפור זה לא זה, זה מה שפחות מפורסם וגם את זה הרבי סיפר באותה הזדמנות. זה מה שאדמו"ר הזקן הוסיף אחר כך. אדמו"ר הזקן הוסיף שכל פעם שיש לו כזה דבר בתניא, איזה ו"ו כזאת או יו"ד או משהו שהוא מתלבט לכתוב עם או בלי, אז הוא-- למה זה לוקח לו כל כך הרבה זמן? כי הוא חושב איך זה, איך זה משתלב, איך זה קשור או איך זה מתאים לתוכן של כל התניא. הוא עובר על כל התניא כולו. איך האות ו"ו הזאתי מתאימה לכל מה שכתוב בתניא מההתחלה ועד הסוף, על, על כל אות בתניא. כי ה-- כי בסופו של דבר ספר התניא הוא, הוא נקודה אחת. מה, מה מסביר ספר התניא? איך, איך בינוני צריך לעבוד את השם? זה מה, זה מה שהוא מסביר מההתחלה עד הסוף. אז כל עניין כללי וכל עניין פרטי ועד, עד כל אות בודדת צריך להתאים ל-לכל הספר. ועכשיו, כשאנחנו לומדים את העניין הזה, אז העניין שבו מדובר, הפרקים שלנו זה שלושה פרקים, ל"ה, ל"ו, ל"ז, שלושה פרקים שהם מס-מס-מסבירים, מתחילים להסביר את ה, את ה, את ה...

04:16 דובר 1 עבודה בשם של בינוני בעניין של קיום מצוות. "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". אז באופן כללי, כשאדם... סתם דיברנו על זה בשבוע שעבר. נחזור בקיצור ש... סתם אדם רגיל יודע מה זה עבודת השם, מקיים מצוות. חסידות מסבירים לא. מה זה עבודת השם? זה לא קיום המצוות. עבודת השם זה עבודה פנימית, עבודה בשכל, ברגש, עבודה, אהבת השם ויראת השם. המטרה והתכלית היא בשביל שאם אתה תאהב את השם אז אתה ממילא תקיים את המצוות ולא תעשה עבירות. אבל העבודה היא עבודה פנימית. אלא שעל פי זה, אם זה כל העומק, אם כל העניין של עבודת השם זה רק עבודה פנימית, אז למה כתוב "לעשותו"? היה צריך להיות "כי קרוב אליך הדבר מאוד", כי בלבך קרוב אליך דבר-- אה, ללבך. מה זה קרוב אליך לעשותו? אז מוכרח-- אז אדמו"ר הזקן בא להסביר, מסביר באריכות גדולה שיש עבודת השם גם בעניין המעשה, בעניין המצוות עצמן. לא רק באיך להגיע לידי מעשה, איך ל-לא לה-- להגיע לא לא לעשות עבירות. גם במעשה עצמו יש עבודה. אז זה פלא לכאורה, איזו עבודה יש במעשה? או שאני מקיים או שאני לא מקיים. אין, יש לי כבוד, יש לי אהבת השם ובסוף סוף אני מגיע לעשות את-את-את המעשה עצמו. להדליק נרות, לבנות סוכה, ל-לא יודע, לעשות קידוש בשבת וכו'. אני עושה. א-א-אני מדבר, עבודה, עבודה זה דבר פנימי. איזו עבודה פנימית, איזה לב ואיזה שכל יש ב-ב-ב-בקיום המעשה? מה-מה העבודה פה? אז זה מה שהרבי בא להסביר בפרקים, מפרק ל"ה עד סוף פרק מ"ה, מהי עבודת השם של הבינוני, עבודה פנימית ב-בעניין של מעשי המצוות. אז כדי להסביר

06:05 דובר 1 את זה הוא מתחיל את שלושת הפרקים שלנו, ל"ה, ל"ו, ל"ז, שזה הקדמה ש-ש-- על ההקדמה הזאת הוא יסביר אחר כך מהי העבודה עצמה. מה הוא מסביר בתור הקדמה בשלושת הפרקים האלו? את ה- את החשיבות של קיום המצוות, כי כל החלק הראשון של התניא עד פרק ל"ד, על מה דובר כל הזמן? שאתה צריך שתהיה לך אהבת השם ויראת השם. כדי מה? כדי שקיום המצוות יהיה בשלמות. ולמה שקיום המצוות יהיה בשלמות? צריך שיהיה אהבה ויראה. יש לזה סיבה. למה? כדי שהמצוות יהיו בשלמות. נו ו-ו-ואם, ואם יהיה לי רק אהבה ויראה ואני אהיה דבוק בהשם ואני אהיה צדיק גמור, זה לא מספיק טוב. לא. אתה צריך גם לקיים מצוות בפועל. למה? מה-מה-מה העניין בקיום מצוות בפועל? כן? אז על זה מסביר בשלושת הפרקים האלה. אז הרבי פה עונה על השאלה הזו בשלושת הפרקים האלה, ש... ה... כוונה, בשביל מה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם בשביל עניינים רוחניים. הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם בשביל אהבת השם ויראת השם, בשביל דבקות. בשביל גילויים הקדוש ברוך הוא לא צריך את העולם, יש לו, יש לו את זה למעלה. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הזה כי הוא רצה להיות לו דירה בתחתונים, למטה, במקום שיש העלם והסתר, פה הוא רצה את הדירה, ודירה בתחתונים עושים על ידי קיום מצוות. בסדר? אז זה התוכן של שלושת הפרקים האלה של דירה בתחתונים. מה המעלה, מה החשיבות של קיום מצוות מעשיות, שדירה לקדוש ברוך הוא בתחתונים עושים דווקא על ידי קיום המצוות? וב-- את זה עצמו, את העניין הזה הוא מחלק לשלושה. זה עניין ארוך,

08:01 דובר 1 אז הוא חילק את זה לשלושה, שלושה פרקים. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

08:08 דובר 10 אמן.

08:15 דובר 1 אני אומר דברים שכולן יודעות כבר או ש... אה? אני צריך-- אני צריך את זה גם בשביל עצמי, ככה בשביל להיכנס לעניין. זה לא רק בשבילכם.

08:25 דובר 10 הנה עוד דודו[?] גם תגיע, זה גם פרטי.

08:37 דובר 1 אז מה הוא התחיל? התחיל, מה היה החלק הראשון? פרק ל"ה. פרק ל"ה הוא הסביר מהי המעלה, מה-מה ה..., לא מעלה, מעלה. מהי מהות מצ-מצוות מעשיות? מה קורה כשיהודי מקיים מצווה מעשית? כשמקיימים מצווה גשמית, מצווה ב-בפועל, בגשמיות, זה פועל שהקדוש ברוך הוא ישרה על האדם שמקיים את המצווה. זוכרות שלמדנו את זה? במשל מהינוקא ש-שהחכם עיניו בראשו? כן. מה פירוש עיניו בראשו? שהוא מסתכל כל הזמן, החכם כל הזמן חושב על זה שכשהוא מקיים מצווה, השכינה, שורה עליו השכינה. זה הפירוש חכם עיניו בראשו. הוא הסביר את זה באריכות עם כמה פרטים שדווקא ש-ש-שהשראת השכינה היא דווקא על ידי מצוות מעשיות, והסביר גם למה, בגלל שהמצוות בטלות וכולי. זוכרות את זה או לא זוכרות? כן? שעל ידי הנשמה זה דבר, אה-

09:37 דובר 10 זה היה חשוב, כתבתי את זה.

09:38 דובר 1 כן, שהנשמה הוא-הוא כמה-- אפילו צדיק גמור אוהב את השם באהבה ויראה ותענוג, מהלשון של אדמו"ר הזקן, הוא לא בטל כמו שמצווה בטלה. בטלה זה רצון וכ-כ-כרצון של הקדוש ברוך הוא ממש. אז היא בטלה יותר. אז כדי להשרות את שכינתא צריך דווקא מצוות, כי זה בטל ואפילו נשמה של צדיק לא. זה, זה... הוא הסביר את זה פרק שלם עם הרבה פרטים, אבל זה היה התוכן. אחר כך מה? אחר כך הוא המשיך. המשיך להסביר בפרק ל"ו. נו אוקיי, אז אנחנו כבר יודעים שהשראת השכינה זה דווקא על ידי מצוות מעשיות. נו, ומי אומר שצריך להיות השראת השכינה בגשמיות? מה? ואם לא תהיה השראת השכינה בגשמיות? מה, מה יקרה? משהו לא בסדר? יהודי י-יעבוד את השם ברוחניות, ידבק באלוקות, אז לא תהיה השראת השכינה. כאילו מה-מה-מה-מה-מה-מה ל-- מה אכפת לי אם תהיה השראת השכינה או לא תהיה השראת השכינה? ל-למה למה זה טוב שתהיה השראת השכינה? כן? זה-זה-זה הוא ש... ז-זו השאלה שיוצאת אחרי שאתה לומד פרק ל"ה, על ידי מצוות השראת השכינה, אז מיד אתה שואל רגע, אבל למה צריך השראת השכינה? מי צריך את זה בכלל? כן? זה נשמע מאוד יפה. כן, ילד-ילד-- ילדים קטנים לא ישאלו שאלה, אז אתה אומר להם על ידי ה..., אתה יודע מה זה מצווה? על ידי מצווה אתה משרה את השכינה. נו, אה, י-יותר מזה לא צריך שום הסבר, זה כבר מספיק. אבל אדם שהוא, שהוא קצת בר שכל, א-אה, ומי אומר שזה צריך? כן. אז כדי להבין את זה הוא נותן עוד הקדמה אחת. ההקדמה השנייה זה פרק ל"ו. מה אומר פרק ל"ו? פרק ל"ו אומר שהסיבה שבשבילה ברא

11:23 דובר 1 הקדוש ברוך הוא את העולם זה בגלל שהוא רצה שתהיה לו דירה בתחתונים. אז הוא עזב את העניין של המצוות. הוא התחיל להסביר מה פירוש דירה בתחתונים. אז מה הוא הסביר, תחתונים? אני לא יודע אם את הנקודה הזאת הסברנו בשבוע שעבר. אולי זה כן צריך לחדד אותה אולי. אמ, מה הוא אמר שם? הוא אמר שם שמוכרחים לו-- זה לא הלשון שלו, אבל התוכן היה שמוכרחים לומר שהקדוש ברוך הוא ברא את העולמות לא בשביל העולמות העליונים. נכון? אלא מה, הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך. אלא בשביל מה הוא ברא אותם? בשביל העולם הזה התחתון. זה מה, זה מה שכתוב. נכון? זה זוכרות, כן? בואו נחשוב על זה רגע. זה, זה, זה-- נעצור פה רגע. הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם בשביל העולמות העליונים. למה? בשבילם זה ירידה. כן? אלא בשביל מה הוא ברא את זה? בשביל העולם התחתון. העולם התחתון זה לא ירידה? איזה, איזה-- מה הסברת? אתן שומעות את השאלה? כן? העולמות העליונים עוד יש קצת, אה, יש קצת, אה, זה י-ירידה, ירידה, ירידה, אבל זה כאילו בסדר, אבל עוד יש משהו. העולם הזה אין בו שום דבר. מה פירוש אין, אין, אין בעולם הזה שום גילוי? כשאדם רואה אבן, רואה אבן. הוא נולד ב-ב-ב-- הוא, הוא גוי מקסיקני שנולד בתאילנד, לא יודע מה. הוא רואה אבן. הוא יכול לעלות על דעתו שהקדוש ברוך הוא ברא אותו או בורא אותו כל רגע יש מאין?

13:22 דובר 11 לא.

13:23 דובר 1 לא. למה לא? האבן לא מספרת לו. לא רואים עליה, וגם אם הוא יחתוך אותה ויפרק אותה ויחפש שם, הוא לא ימצא שום הוכחה ושום ראיה ושום רמז לזה. נכון? נו, קח, אתה יודע מה? לא אבן. קח צומח. צמח הכי משוכלל וגדול ויפה בעולם. הצמח הזה מספר שהקדוש ברוך הוא בורא אותו כל רגע יש מאין ואין עוד מלבדו? גם הצמח לא. הוא הרבה יותר נעלם מאשר אבן, אבל הוא לא מספר על הקדוש ברוך הוא שום דבר. ובעל חיים כן? ובן אדם? גם לא. כל עולם הזה, דומם, צומח, חי ומדבר שבו, לא מגלה על הקדוש ברוך הוא שום כלום. אפס מוחלט. זה הפירוש של אין גילוי. אדם רואה עץ, הוא רואה עץ. זהו, זה מה שהוא רואה. הוא לא רואה שום גילוי אלוקות, שום-- אין שום דבר, שום מציאות בעולם הזה, שום מציאות גשמית ולא מציאות רוח-- גם זה, גם לא דברים רוחניים. שום דבר בעולם הזה לא מספר, לא מגלה, לא מראה, גם לא רומז שיש מישהו שברא אותו. זה הפירוש שהעולם הזה בכללותו הוא מעלים על הקדוש ברוך הוא לא באופן של מיעוט, אלא באופן של העלם והסתר גמור. נו, אז אם הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולמות העליונים, הבריאה היא לא בשביל העולמות העליונים. למה? כי שמה הם יורדים ירידה מאור פניו. אז לכן מה? לכן הוא ברא את ה... הכוונה בבריאה בעולם הזה? זה לא ירידה מאור פניו. מה, מה, מה הוא רוצה להגיד פה? אז אה, הנקודת עניין היא מה הכוונה הואיל ולהם ירידה מאור פניו? אדמו"ר הזקן לא רוצה להגיד שהוא לא ברא את העולמות העליונים בגלל שהם

15:44 דובר 1 יש בהם פחות. לא, לא, לא זה מה שהוא-- לא זה מה שהוא רוצה להגיד, לא זה מה שהוא אומר. נסביר את זה עם, אה... יותר קל להבין עם דוגמה, עם משל יותר קל. זה עניין רוחני, אבל יותר קל להבין הרבה פעמים עם, אה, משל. יש אור. איך אני יודע אם אור של-- מה יותר חזק, אור של נר או אור של שמש? האור של הנר יכול להאיר לחמש מטר והשמש יכול להאיר למיליון קילומטר. נכון? ככל שהאור יכול להאיר, להגיע למקום יותר רחוק, על מה זה מ- זה מראה? על מה זה מראה?

16:23 דובר 11 על אור.

16:24 דובר 1 זה מראה כמה רחוק המקום. זה מראה כמה גדול האור. כן? העולמות העליונים, מה-- זה ש-- מה כל התוכן של-- יש-- הקדוש ברוך הוא עשה עולם האצילות. עולם האצילות זה, זה, זה ממש אצלו, שם לא פלא שהקדוש-- שמתגלה האור אין סוף. כן, אבל אפילו כשעושים העלם והסתר ומסך ופרסה, הנה עדיין גם שם הוא יכול להתגלות. זה מראה עוד יותר את הגדולה של הקדוש ברוך הוא. שעוד, עוד עשר ספירות ועוד פרסה ועולם היצירה, דברים כבר יש להם ממש צורה, גם פה הוא יכול להתגלות. ועוד פרסה ועוד עשר ספירות ועוד העלם ועוד הסתר ועולם העשייה, הנה גם פה הוא יכול להתגלות. עולם העשייה הרוחני, כן? אז העולמות הרוחניים ככל שההעלם וההסתר יותר גדול, מה הם יותר מגלים?

17:22 דובר 11 את הקדוש ברוך הוא.

17:22 דובר 1 הם יותר מגלים כמה גדול הוא. כן? אז מה התוכן של העולמות העליונים? זה בשבילם? התוכן של כל העולמות הרוחניים זה לא בשבילם, זה בשביל שהם יגלו עליו כמה הוא גדול. המטרה והתכלית היא לא בהם. המטרה והתכלית היא שהם יגלו כמה הוא גדול. הוא המטרה והתכלית. הם רק אמצעי שעל ידו מתגלה עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר כמה שהוא גדול. הוא יכול להתגלות אפילו פה, אפילו פה, אפילו פה, אפילו פה. וואי, וואי, וואי, איזה, איזה אור אין סוף ענקי זה. את הדבר הזה אפשר להגיד על העולם הזה? הוא לא מגלה כלום. כן? אז אם הוא לא מגלה כלום, בשביל מה הוא נברא? על העולם הזה אי אפשר להגיד שהוא נברא בשביל לגלות כמה אור אין סוף גדול. למה? כי הוא לא מגלה. אז הוא לא נברא בשביל לגלות, לגלות עליו. בשביל מה הוא כן נברא? הוא התכלית. בראו אותו בשבילו, לא בשביל משהו אחר. העולמות העליונים הרוחניים הם אמצעי בשביל לגלות משהו אחר. הם רק עניין של גילוי. העולם הזה הוא לא אמצעי בשביל משהו אחר, הוא עצמו התכלית. מובן?

18:54 דובר 11 ממ-המ.

18:55 דובר 1 כן?

18:55 דובר 11 והתכלית היא-

18:57 דובר 1 ועל זה, על זה שואלים ועל זה שואלים, זאת תכלית זאת. ועל זה-- אז, הנקודה היא קצת קשה, קצת מופשטת, אבל מובנת, מובן, מובן הנקודה, העניין. כן? עכשיו, ברגע שתופסים את הנקודה הזאת שהמטרה של העולם הזה היא לא בשביל לגלות אותו, אלא המטרה היא בו, אז מיד באותה שנייה שבן אדם נופל לו האסימון, מה הוא קופץ ושואל? "בשביל זה בראו אותו?" זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה מקום שבו? הקדוש ברוך הוא רצה מקום שכל עניינו זה חיסרון? זה מה שהוא חיפש? מילא עולמות העליונים אני יכול להבין למה הוא רצה שזה-- זה-- זה-- יש לזה איזשהו תכלית, איזושהי מטרה. זה יש ב-- יש בזה משהו. כן? לא בשביל שום, בשביל משהו אחר. אבל יש סיבה למה בראו אותם. העולם הזה מה? בשביל מה? מה הוא נותן? מה הוא נותן לקדוש ברוך הוא? הוא נותן לקדוש ברוך הוא אין, חיסרון. הוא נותן לו אפס. מה, מה הוא נותן לו? הוא נותן לו שהוא לא יתגלה. מה הוא-- מה הוא צריך את זה? כן. וזה התוכן של פרק ל"ו. שמה, מה באמת התשובה? כמה, כמה מפה היו כשלמדנו את המאמר גדול יהיה? לפני שנה? לפני שנה, לפני שנתיים למדנו אותו.

21:17 דובר 12 לא יודעת אם הייתי. זוכרת.

21:19 דובר 1 שכחנו?

21:23 דובר 13 הבית אשתי.

21:24 דובר 1 גדול יהיה כבוד הבית. כן, כן, כן.

21:26 דובר 13 היא אמרה שזה גם מה שלמדנו בשנה שעברה.

21:28 דובר 1 כן.

21:29 דובר 13 היא חזרה אלינו בקיץ הזה. נראה לי היה אותו מאמר.

21:32 דובר 1 אז זה רק אחד כזה יש.

21:34 דובר 13 אה?

21:35 דובר 1 מאמר כזה יש רק אחד. כזה יש רק אחד.

21:37 דובר 12 ארוך.

21:39 דובר 1 הוא די ארוך, אבל זה אחד מהמאמרים היסודיים בהבנת עניין משיח, גאולה, אה, מה שיהיה לעתיד לבוא, זה ה...

21:50 דובר 12 הנשמה שמחה.

21:53 דובר 13 אולי כנראה גם זוכרת.

21:56 דובר 1 בשביל מה? ז-זה פרק ל"ו. בשביל מה הקדוש-- מה הקדוש ברוך הוא מחפש פה? מה הוא רוצה פה? מ-מה הוא צריך כ-כזה, כזה דבר? מה זה נותן לו? אז ה-ה-הנקודה, את ההסבר-- זה בא עם הרבה הסברים, הרבה... צריך הרבה ל-ל-ל-- להתבונן בזה. באמת עניין שקשה לתפוס אותו. הקדוש ברוך הוא רצה, רוצה, רצה שתהיה לו דירה בתחתונים. זאת התשובה. מה פירוש דירה בתחתונים? תחתון, זה הוא הסביר בתחילת הפרק, אם אתן זוכרות, מקום שהוא... שלא מתגלה בו, שהוא מציאות. כן? עכשיו, ברגע שהקדוש ברוך הוא מתגלה, יכול להיות מציאות? כל המציאות הרי נובעת ממנו, וכל הסיבה שאנחנו יכולים לראות עולם זה בגלל שמסתירים אותו. אני מצטער, א-א-אבל זה, זה, זה, זה, זה ה-- זאת הנקודה של הפרק. צריך להבין את זה. אז גם אם לא נגיע לפרק ל"ז, אז הנקודה צריך להבין אותה. כ-- א-אדם חושב איזשהו שכל, הוא חושב כזה, זה שכל, שכל הכי פשוט. אה, אחד ועוד אחד שווה שתיים. כן. זה רעיון שכלי. כן. מחר בבוקר יש לי... צריך לשתות קפה לפני שאני יוצא לעבודה. זה, הוא חושב מחשבה, עניין, חושב משהו. כן. לפני שהוא חשב את זה, איפה זה היה? כלול בשכל. אם זה הגיע מהשכל, ה-המ-המחשבה הגיעה מאיפה? מההבנה, נכון? ההבנה מאיפה הגיעה? מהשכל. אז המחשבה הזאת לפני, אם היא הגיעה משם, אז היא הייתה שם גם לפני שהוא חשב אותה, נכון? כן או לא? מוכרחים לומר כך. כן. עכשיו, כשאדם-- אם אדם, אדם או מישהו אחר, לא משנה מי, יסתכל בשכל, הוא יראה שם את המחשבה הזאתי? לא את זאת ולא שום מחשבה אחרת. השכל זה לא דבר שמורכב מהמון המון המון מחשבות

24:12 דובר 1 ש-ש-שדחסו אותן ביחד. נכון? הוא יכולת, הוא-- זה יכולת לחשוב מחשבות, יכולת להבין דברים. כן? אז כמו שהמחשבה נמצאת בתוך השכל לפני שהוא חשב אותה, יש לה מציאות או אין לה מציאות? אין לה שום מציאות. מה פירוש אין לה שום מציאות? אם היא נמצאת במקורה ושורשה, אז בטח שיש לה מציאות, אבל המציאות שלה בטלה למציאות של השכל. אתה תסתכל, אתה לא תראה אותה. כן? אור השמש בשמש לפני שהוא יצא מהשמש. יש שם אור או אין אור בתוך האור? אם האור הגיע מהשמש, נו, אז אם הוא מגיע כל כך רחוק, אז בתוך השמש בטח שהוא נמצא, נכון? ככל שהוא יותר קרוב לשמש הוא יותר חזק. אז בתוך השמש הוא לא נמצא? בתוך השמש יש אור? אין-- יש גוף השמש, אין שם אור. איך יש א-א-אין אור? משם הוא יצא. בוודאי שיש לו תוקף הרבה יותר גדול. אבל מצד מה יש לו תוקף? מצד זה שהוא בטל למקורו. אין לו מציאות עצמאית. כל מה שיש לו זה זכות המקור. כן? העולם הזה נברא מ... אלו-- דבר השם. כן? אז לפני שהוא נברא הוא היה כלול. מה פירוש כלול? כלול כמו שהמחשבה, כמו שהאור כלול בשמש. אין-- אה, הוא לא קיים. כן? לא רואים אותו, הוא לא מציאות. עכשיו מה אומרים לנו? אומרים לנו שהעולם הזה גם אחרי שהוא נברא הוא עדיין כלול במקורו כמו לפני שהוא נברא. אין שום הבדל. מה כל ההבדל? ששמו לנו מסך שאנחנו לא נראה את המקור. אז לנו זה נראה כאילו העולם מציאות. למה? כי אנחנו לא רואים את א-, א-, את-את השכל ש-- את האלוקות שבתוכו הוא כלול. אז אנחנו מרגישים

25:52 דובר 1 מציאות. כן? מה פירוש? איך זה ייתכן? זה, זה עניין. ז-זה מובן? לפחות תעשו כן עם הראש לפחות. ז-זה מובן? כן. אם זו המציאות, עכשיו בואו נגיד יורידו את המחסום, ו"לא יכנף עוד מוריך". יום אחד הקדוש ברוך הוא, יבוא משיח, ייקח את המחסום, את מה שהוא מסתיר לנו את ה-- את-את העצמות, את המסך, ירים את המסך. ירים את המסך, מה יקרה?

26:27 דובר 14 התגלות.

26:30 דובר 1 מה זה התגלות? יחזור להיות כמו שהיה קוד-- כמו שקודם היה כלול, וגם עכשיו הוא כלול, אז גם אז הוא יהיה כלול, רק מה שאז כמו שלפני שלא הרגישו כלום.

26:38 דובר 14 אז זה לא ייכנס.

26:39 דובר 1 רגע, רגע.

26:40 דובר 14 אוקיי.

26:42 דובר 1 כמו שלפני כן. איך העולם היה מרגיש לפני שהוא נברא? הוא הרגיש אין ואפס או לא הרגיש-- הוא לא-- גם אין ואפס הוא לא הרגיש. ברגע שירימו את המחסום יהיה עוד פעם אותו דבר.

26:54 דובר 14 אבל זה לא מה שהוא-

26:55 דובר 1 זה מובן.

26:57 דובר 14 כאילו זה מה שאמור לקרות.

26:59 דובר 1 זה מה שאמור לקרות. אז זה מה שהוא שואל. מה פירוש דירה בתחתונים? אם זה דירה, אם זה תחתונים, א-אז-אז זה לא, הוא לא... למה זה תחתונים? זה תחתונים בגלל שזה לא דירה. אם הוא מתגלה בכל עצמותו, אם זה דירה, אז זה לא תחתון, אז הוא כלול במקור. כן? מה-מה-מה? אה, אה... ל-לא שייך פשוט. מ-מובן למה לא שייך?

27:35 דובר 14 אז מה השם רוצה ש-

27:37 דובר 1 אז בפר-- החלק הראשון של הפרק כתוב מה הקדוש ברוך הוא רצה: דירה בתחתונים. הוא הסביר מה זה תחתונים. תחתונים זה בגלל שלא רואים, לכן זה תחתון. אחר כך הוא הסביר מה זה דירה בתחתונים, שזה מתגלה בתחתון. ואז מיד כל אחד קופץ, שואל: סליחה, מה זה מתגלה בתחתון? זה לא יכול להיות כזה דבר. על זה עונה אדמו"ר הזקן בהמשך הפרק איך זה כן יכול להיות. מה ההסבר? יש תורה, יש קסם שקוראים לו תורה. מטה קסמים. התורה נותנת כוח באדם, בעולם, במציאות להישאר מציאות למרות שהיא-- שהרימו את המסך. לכן התורה נקראת עוז. לכן התורה נקראת כוח. כן? או. עכשיו מתחיל לעשות שכל. כן?

28:39 דובר 15 מה זה לכן? לכן, ממ, עוז וכוח

28:43 דובר 1 הממ? התורה-- למה התורה נקראת עוז? כי היא נותנת עוז, בא-- נותנת כוח בעולם להחזיק את גילוי ה' ושלא יתבטל במציאות שלו. אלא מה? א-א-אז זה מובן, כן? אלא מה? כבר נגיד את התוכן עד הסוף, נתחיל פרק ל"ז. אלא מה? הקדוש ברוך הוא רצה, ראינו את זה, לא, לא נחזור עכשיו על כל העניין, שכל מה שיהיה לעתיד לבוא, הכל יהיה על ידי עבודת האדם, וגם העניין הזה שהגילוי של ה-, של האין סוף, שהדירה תהיה בתחתונים, שזה עצמו יבוא על ידי עבודת האדם. עכשיו שמבינים על מה מדובר, מה פירוש? אני יכול להרים את ההעלם וההסתר? מה זה קשור אליי? אני יכול להוריד לפה את הקדוש ברוך הוא? מה זה קשור אליי? מה הפירוש שלעתיד לבוא לא יכנף עוד מוריך? הקדוש ברוך הוא ירים את המסך ויתגלה בעצמותו, ולנו יהיה את הכוח לקבל את זה על ידי התורה. מה זה קשור אליי, לעבודה שלי? כן? בסדר? א-א-את השאלה מבינים? אבל זה אדמו"ר הזקן מסביר, כבר היה לעולמים. גם לזה הקדוש ברוך הוא נתן כוח. איפה הקדוש ברוך הוא נתן לזה כוח? במתן תורה. מה היה במתן תורה? כתוב שהקדוש ברוך הוא התגלה, נתן את עצמו, את עצמותו, את עשרת הדיברות. כתוב ש... מביא פה בהמשך הפרק שהקדוש ברוך הוא אמר "אנוכי ה' אלוקיך", אז הזוהר כותב שהוא דיבר איתם מכל הרוחות. "לית אתר דלא מליל מיניה". הקדוש ברוך הוא דיבר איתם, שמעו את הקול יוצא גם מהמזרח, גם ממערב, גם מצפון וגם מדרום, גם מלמעלה, גם מלמטה. כל העולם כולו ביחד צעק "אנוכי ה'", ואת זה הם ראו, הם לא שמעו. כתוב, "רואים את הקולות". מה פירוש? מה

30:55 דובר 1 זה, נס כזה שפתאום, אה, שמעו את הקולות יוצאים מכל מיני... הקדוש ברוך הוא רצה לעשות עליהם רושם, עשה מין טריק כזה שבבת אחת ישמעו מכל הכיוונים, זה נקרא סטריאופוני, מכל הכיוונים. יראו סטריאופוני. זה לא, זה לא טריק, זה לא... כן. ה-ה-הקדוש ברוך הוא התגלה כמו שהוא יתגלה לעתיד לבוא. מה יהיה לעתיד לבוא? שכל המציאות תצעק "אנוכי ה' אלוקיך". אין עוד מלבדו. זה מה שהתגלה. השמיים צעקו "אין עוד מלבדו". המזרח והמערב, הצפון והדרום ומעלה ומטה והעצים והאבנים, ועל זה כתוב כל העולם שותק. כל העולם כולו התבטל וצעק בשתיקה "אנוכי ה' אלוקיך, אין עוד מלבדו".

31:44 דובר 15 כמו גלי רדיו שלא שמעו אותם ובאותו זמן שמעו אחרים.

31:52 דובר 1 לא. אני, אני, אני, אני, אני שומע את המשל. גם אני פעם אמרתי את המשל הזה. זה לא נכון. זה לא נכון להגיד ככה.

32:04 דובר 15 לא משנה. זה גלי רדיו, נכון, אז אומרים.

32:09 דובר 1 גלי רדיו זה דבר כזה. מה זה עם משל? זה משל טוב. אני לא רוצה להגיד את השם הזה אפילו. אה, גלי רדיו זה משל למה? מה? מה? מה אומרים בעולם? מה? מה? מה? בחב"ד אין משל כזה. אף שיחה של הרבי. אין רדיו כבר זה מאות שנים בעולם. מאה חמישים שנה לפחות. לא קיים בחסידות, אין רדיו, או לא שמעתי על כל פנים. מה רוצים להגיד? אם יש פה דבר שהוא עובר באוויר, אם אין לך את הכלי אתה לא רואה. יש לך את הכלי, אתה רואה? כן, זה יכול להיות משל לכל מיני דברים. פה לא מדובר מצד שאין לנו כלי, מצד שרואים את הדבר. אין מסך. זה לא שאנ-- כשאומרים גלי רדיו אומרים למה? למה אני לא רואה? זה דבר כל כך נעלה שאני לא יכול לראות את זה. פה לא מדברים שאלוקות, שאני לא רואה את האלוקות בגלל, בגלל שאני לא כלי. אני לא רואה את האלוקות בגלל שהוא מסתיר. אני לא כלי עכשיו ולא כלי אחר כך ולא אהיה כלי אף פעם.

33:24 דובר 15 גם האולטרה סגול לא רלוונטי.

33:27 דובר 1 ההה, מה שאומר פה לא שהעולם יזדכך. הקדוש ברוך הוא יתגלה, וזה תלוי במה שהוא יתגלה והוא ירים את המסך והוא ייתן את הכוח של התורה ש-שנוכל לסבול ו-ולא להתבטל במציאות. אז מה זה תלוי בעבודה שלנו? אז על זה הוא אומר שהיה כזה מצב במתן תורה. בהתחלה הקדוש ברוך הוא התגלה באופן כזה שהוא התגלה לכולם ואז באמת פרחה נשמתם והעולם שתק וכל העולם התבטל באמת. ואחר כך חז"ל, חז"ל אומרים החזיר להם הקדוש ברוך הוא את הנשמה בטל שעתיד להחיות בו המתים. איזה טל? טל תורה. ההתגלות של הקדוש ברוך הוא בעולם זה על ידי התורה. ומה נותן כוח לעולם לא להתבטל? התורה.

34:18 דובר 15 זאת אומרת, זה שאומרים שבעצם הביטול של הגזירה היה שהעליונים לא ירדו מהמדרגה שלהם אבל כן הם י-ירדו למטה ו-

34:25 דובר 1 כן, מה זה החיבור? כן, כן, כן.

34:26 דובר 15 כאילו זה, זה הרעיון שהכלי... לא שאין לנו כלי לקבל. בעצם העליון והתחתון נשארו כמו שהם ומתחברים.

34:33 דובר 1 כן, זה העניין של, של החיבור עליונים ותחתונים. תחתון זה, זה העלם והסתר. עליון זה גילוי. איך? אם זה מתגלה אז זה כבר לא העלם. אם זה העלם אז זה לא מתגלה. איך, איך זה יכול להתחבר ביחד? ברגע שזה מתגלה אז, אז ה-- אז ההעלם מתבטל. איך זה נשאר העלם, נשאר מציאות ובכל זאת מתגלה? זה על ידי התורה. התורה נותנת, מחברת את העליונים והתחתונים. בסדר? אז זה הוא הסביר ו... לא. בוא נעבור לפרק ל"ז. בסדר? אפשר לקרוא את זה בפנים. אז בשני הפרקים ל"ה, ל"ו הוא מסביר מה פועלת המצווה, השראת השכינה בגשמיות בעולם הזה. כן? מה הוא מסביר בפרק ל"ו? בשביל מה צריך את זה? כי זה לא בשביל מה צריך את זה.

35:32 דובר 15 הנה יש פה... לא, אבל זה אין לו שם את הכל. אני, אה, פה יש את ה-

35:38 דובר 1 מה עשיתי, עשיתי שמונה כאלה של

35:40 דובר 15 הנה יש

35:42 דובר 1 מי? לא, זה לא ל"ז.

35:44 דובר 15 יש הסדר כולם.

35:45 דובר 1 וזה מתחיל. זה רק ככה בהתחלה.

35:47 דובר 15 בטח.

35:48 דובר 1 דף ח-- דף חלק למעלה, כן. לא, לא, זה הכל משבוע שעבר.

35:52 דובר 15 בסדר, בסדר. טעיתי מה פה.

35:56 דובר 1 מה חסר בהסבר? אנחנו יודעים כבר שהמצוות, אמרנו של"ה, ל"ו, ל"ז זה יחידה אחת שמסבירה מה? שתכלית העולם זה דירה בתחתונים. כן? מה היה החלק הראשון? מה עושות המצוות? משרות את השכינה. מה היה החלק השני? בשביל מה... מה התכלית? מה צריך את זה? מה המטרה? שתהיה דירה בתחתונים. מה חסר? חסר החיבור. מה קשור העבודה שלי לדירה בתחתונים? הפרק הראשון דיבר על המצוות, נכון? המצוות עושות את השראת השכינה. מה הוא דיבר בפרק השני, בפרק שלמדנו עכשיו? שהקדוש ברוך הוא מתגלה, והכוח על ידי התורה. נכון? אבל איפה העבודה שלי פה? איפה החיבור? מה אני עושה כדי להוריד את השכינה ושתתגלה בתחתונים? איפה החלק שלי פה? אז זה פרק, בא פרק ל"ז. החיבור של ל"ה, ל"ו. פרק אחד הארוכים בתניא, אבל פרק מאוד קל. פה אין, אין פה שום נקודה עמוקה שצריך להבין אותה. אפשר לקרוא אותו מהר. נתרכז. בוא, בוא נתחיל ללמוד. מה השעה עכשיו?

37:19 דובר 16 תשע עשרה.

37:21 דובר 1 נו, אז נתחיל. נראה. פרק ל"ז: והנה תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שדיברנו בפרק ל"ו, שהוא גילוי אור אין סוף ברוך הוא בעולם הזה הגשמי, החיבור של המעלה והמטה, תלוי במעשינו ועבודתנו, ובעיקר במעשינו ועבודתנו בכל משך זמן הגלות. מדוע? איך זה תלוי בנו? כי הגורם שכר המצווה היא המצווה בעצמה. כשמדברים על שכר יש שני סוגים של שכר. יש שכר אחד שאדם עובד ובסוף החודש מקבל משכורת. יש סוג שני של שכר שעל זה אומרים מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. בגשמיות, נכון. מכין סלט אז בשבת יהיה סלט. לא הכין אז לא יהיה. כן? מה ההבדל בין שני סוגי השכר? השכר מהסוג הרגיל הראשון זה שאדם, אין קשר במהות בין העבודה לבין השכר. הוא עובד, יכול להיות שיעבוד בכל מיני עבודות שונות ומשונות, כולם מקבלים כסף, מטבעות. אותו דבר. המטבעות או השטרות או מה שהוא מקבל בבנק הם לא, הם לא קשורים למה שהוא עשה. זה מובן? כן?

38:59 דובר 16 למה זה לא קשור?

39:01 דובר 1 הוא מקבל שווה ערך, אבל שווה ערך, אבל לא... הוא, הוא, הוא תפר נעליים וקיבל מטבעות מירח דשן. כאילו מה...

39:12 דובר 16 פעם היו מקבלים אז אותו דבר. כאילו החלפת חלב, קיבלת חלב.

39:16 דובר 1 אז זה השכר מהסוג השני. גם לא. תביני מה...

39:20 דובר 16 שמייצרים את הדברים אז הם מקבלים באמת...

39:22 דובר 1 אדם מגדל שדה וקוצר ואחר כך יש לו טוחן ויש לו חיטה. אז החיטה, הלחם זה השכר. זה תוצאה מהעבודה שלו. אם הוא לא היה טוחן זה לא היה. הוא מכין סלטים בערב שבת אז בשבת יש סלטים על השולחן. אם הוא לא יעשה זה לא יהיה. כן? אז יש שכר שהוא שווה ערך אבל אין לו קשר במהות לדבר, ויש שכר שהוא תוצאה של הדבר. כן? אז מה? מה אמרו חז"ל? ששכר מצווה זה המצווה עצמה. השכר שמקבלים על מצוות זה שכר מהסוג השני. היה אפשר לחשוב, ויש הרבה שחושבים ככה, שיודע, והקדוש ברוך הוא מאוד רוצה שאנחנו נשמור מצוות ונלמד תורה. אז ככל שאתה תתאמץ יותר, אז אני אתן לך פרס יותר גדול. תנוח בגן עדן עוד, עוד איזה חדר, עוד איזה ממתק שם, לא יודע מה, כן? אתן לך משהו יותר זה... לא. השכר הוא שכר המצווה. מה שאתה למדת פה תורה, זה מה שאתה ת... את הסודות, הפנימיות של זה תלמד בגן עדן. מה שאתה פה מקיים מצוות, אז אמרנו בפרק ל"ה שהמצווה ממשיכה גילוי אלוקות, זה השראת השכינה, כן? זה התכונה של המצווה. מצווה זה דבר כזה, הוא הסביר גם למה. היות והמצווה בטלה לאלוקות, אז כשאתה מקיים מצווה אלוקות נמשך בגלל שהיא בטלה, כן? אז זה שאלוקות נמשך בעולם זה תוצאה טבעית של קיום מצווה. כן? אז אתה עכשיו תקיים הרבה הרבה הרבה מצוות, כן? מה השכר? השכר הוא שאלוקות יתגלה בעולם. מה זה שאלוקות יתגלה בעולם? דירה בתחתונים. כן. מובן? זה מה שהוא אומר. הגורם שכר מצווה היא המצווה בעצמה, כי בעשייתה ממשיך האדם גילוי אור אין סוף ברוך הוא מלמעלה למטה להתלבש בגשמיות

41:28 דובר 1 עולם הזה, בדבר שהיה תחילה תחת ממשלת קליפת נוגה ומקבל חיותה ממנה. מה זה הדברים שמתחת לממשלת קליפת נוגה ומקבלים את החיות שלהם מקליפת נוגה? אז אנחנו כבר יודעים מפרק ו' בתניא שלמדנו לא מזמן, שהם כל הדברים הטהורים ומותרים שנעשית בהם המצווה המעשית. דיברנו קודם, תחילת השיעור, שכל העניינים של העולם הזה, דומם צומח חי ומדבר שבעולם הזה לא מגלים אלוקות, נכון? אם הם לא מגלים, אז מאיפה מקבלים את... איך הם קיימים בכלל? מאיפה... כל דבר שהוא קיים, יש איזושהי חיות, אלוקות שמקיימת.

42:17 דובר 17 אם זה הקדוש ברוך הוא, הם לא מגלים את זה.

42:18 דובר 1 מה?

42:19 דובר 17 משיגים את זה.

42:20 דובר 1 כן. מה הפירוש שהוא מקבל את החיות ולא מגלה אותה? זה קליפת נוגה? הוא אמר בתחילת התניא, שם בפרקים הראשונים. כל גילוי... מה זה קדושה? קדושה זה דבר שבטל לאלוקות, וסטרא אחרא זה דבר שהוא לא בטל לאלוקות, שהוא מרגיש את עצמו למציאות. קליפת נוגה זה דבר כזה. הוא לא מתנגד לקדוש ברוך הוא. הוא מרגיש את עצמו למציאות. אני עץ, אני אבן, אני בן אדם, אני, אני אריה, אני חתול, אני יתוש. מרגיש את עצמו למציאות. כן? כל הדברים שבעולם הזה מרגישים את עצמם ולא מרגישים את הקדוש. למה הם לא מרגישים אותו? כי הם לא בטלים. למה הם לא בטלים? כי הם מקבלים את החיות שלהם מקליפת נוגה. זה כבר הובהר בפרק ו' באריכות. מדובר על דברים טהורים, לא דברים טמאים, אבל עצם זה שהם מרגישים עצמם נפרדים ולא מרגישים עצמם בטלים. למה? כי החיות שלהם באה מקליפת נוגה. זאת הסיבה. זאת כל מהותה של קליפת נוגה. שהיא מצד אחד לא מנגדת, מצד שני לא מגלה. וכאשר הוא לוקח את הדברים האלה שהם, שהם, אה, טהורים ומותרים, גם דברים טהורים. הדברים הטהורים שבעולם גם הם מקבלים את החיות שלהם מקליפת נוגה. פרה זה דבר טהור. אדם נוגע בפרה, הוא לא נטמא. כן? גם פרה מתה אדם לא, לא נטמא, כן? פרה לא מטמאת, אבל היא לא קדושה. אבל כשהוא לוקח את הדברים המותרים והטהורים והוא עושה בהם מצווה מעשית, כגון קלף תפילין ומזוזה וספר תורה, כמאמר רז"ל, לא הוכשר למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה. אז כשהוא לוקח את הדברים המותרים והטהורים, וכן אתרוג בתנאי שהוא לא ערלה, או מעות שהוא נותן, נותן לצדקה ואינם גזל וכו',

44:28 דובר 1 וצא בהן. אז כשהוא לוקח את הדב--

44:30 דובר 3 אתרוג ש... ש... אתה אומר שזה יהיה עורלה?

44:34 דובר 1 ברור.

44:35 דובר 3 טוב. אתרוג של עורלה אסור להשתמש איתו בכלל?

44:41 דובר 1 אני... אפשר ללמוד את ההגהה אם את רוצה, אבל אני דילגתי עליה.

44:46 דובר 3 אה.

44:50 דובר 1 נקרא את ההגהה. "הערלה היא משלוש קליפות הטמאות לגמרי שאין להם עלייה לעולם, כמו שכתוב בעץ חיים. לכן כל מצווה הבאה בעבירה חס ושלום". צריך להוסיף הסברים?

45:05 דובר 3 לא, לא מעניין. לא תראה-

45:07 דובר 4 זה עשה ולא תעשה, שעשה דין פה משהו בסיסי.

45:10 דובר 1 אבל באמת בגלל השאלה הזאת הרבי כן הכניס את ההגהה.

45:13 דובר 4 אבל מה עם, אה... טוב.

45:16 דובר 1 גם, גם פה צריכים ללמוד את ההגהה הזאת גם כן, אבל.

45:19 דובר 4 לא אבל נגיד מה עם שעטנז שאי אפשר... בבית המקדש או-

45:22 דובר 1 ש...

45:23 דובר 4 שאפשר ב... לכוהנים.

45:26 דובר 3 ציצית גם.

45:27 דובר 1 נו?

45:28 דובר 4 אז זה כן איסור. א-א-אולי הוא לא בתחילה, אולי כן נהיה איסור אבל.

45:34 דובר 1 שם הוא לא איסור. פה זה מצווה, פה זה איסור?

45:37 דובר 4 אבל נגיד אור-- אנחנו אוכלים את האתרוג.

45:39 דובר 1 מה?

45:40 דובר 4 לא, עורלה אסור לאכול.

45:41 דובר 3 אבל אולי יש חשש שיגיעו לזה.

45:44 דובר 1 מי שאמר שפה מותר, אותו אחד אמר שפה אסור. פה זה מקבל את החיות שלו מקדושה, פה זה מקבל את החיות שלו מה-מה-מהקליפות הטמאות, פה הוא מקבל מקליפת נוגה. אדם לוקח, אה, אה, בשר של פרה טהורה, כן? אם הוא עושה עם זה איזושהי עבירה, לא חסר עבירות לעשות איתן, אז, אז אותו בשר עכשיו מקבל את החיות מהקליפות הטמאות, ואם הוא עושה עם זה מצווה, אותו בשר עכשיו מקבל את החיות שלו, את-את הבשר נראה אותו דבר, אין שום הבדל. מאיפה הוא מק-- אי-איך הוא חי? מה, מה, מה מקיים, מה מהווה אותו מאין ליש ברגע זה? הוא יכול לקב-לקבל את החיות שלו מהקדושה או מקליפת נוגה או מהקליפות הטמאות. יש איך שהוא נברא ויש את הפעולה של האדם, וזה ראינו בפרקים הראשונים בתניא. אז כשאדם לוקח דבר שמצד עצמו ממה הוא מקבל את החיות שלו? מקליפת נוגה, לא רואים בו אלוקות, והוא עכשיו משתמש בו למצווה. מה זה משתמש במצווה? משתמש במצווה, הוא עכשיו משתמש בו לאלוקות. מה זה משתמש ב-ב-בו לאלוקות? עכשיו אותו דבר שקודם הדבר הסתיר על האלוקות, עכשיו הוא מגלה אלוקות. מה דיברנו בתחילת, בתחילה, בתחילת הפרק הקודם? ש-ש-שכל דבר ש-ש-בתחילת פרק ל"ה ש... מדוע מצווה ממשיכה אלוקות? בגלל שהיא בטלה. זה רצון ה-- הקדוש ברוך הוא רצה כך וכך, כן? אז כשאדם מקיים את המצווה, הנה פה זה ה-, זה הרצון שלו, זה הוא בעצמו. כמו שבאדם הרצון זה מהות האדם, כביכול של הקדוש ברוך הוא רצון זה מהותו. כשאדם עושה מצווה מתגלה פה ב-ב-בגשמיות, בידיים שלי, הוא בעצמו. כשאני אוהב אותו וירא ממנו הוא לא-- בי הוא לא יכול להתגלות, במצווה הוא

47:39 דובר 1 כן יכול להתגלות. לא רק שהוא יכול, אדרבה, מצווה זה קשורה, קשורה ומגלה את מהותו ועצמותו, את אור השכינה עצמו. כן? אז ממילא כשאדם לוקח דבר שעד עכשיו הוא היה מקבל את החיות שלו מקליפת נוגה ואותו דבר עצמו עכשיו הוא מגלה, מגלה את האלוקות ויותר ממה ש-ש-ש-שנשמה של צדיק. מה קרה פה? דירה בתחתונים. התחתון עצמו הפך להיות דירה. בסדר? איך הוא ממשיך שם? הרי, אה, הרי, אה, החיות שבהם, שבאותם דברים שאיתם הוא עושה את המצווה עולה ומתבטל ונכלל באור אין סוף ברוך הוא, שהוא אור אין סוף רצונו יתברך מלובש בהם. למה הוא מלובש בהם? מאחר שעכשיו ברגע שהוא עושה עם הדבר הזה מצווה, אין שם בחינת הסתר פנים כלל, להסתיר אורו יתברך שום דבר. זה-זה שום דבר לא מסתיר. הנה זה אדרבה, זה מגלה, זה לא מסתיר. ולא רק הדבר שמקיימים איתו את המצווה. וכן כוח נפש החיונית הבהמית שבאברי גוף האדם. איך האדם מקיים את המצווה? על ידי הגוף שלו, והגוף שלו מקיים את המצווה על ידי הנפש הבהמית. הגוף, הנפש הבהמית, מאיפה מקבלים את החיות שלהם? מקליפת נוגה. ועכשיו ברגע שהוא מקיים מצווה, אז אותו כוח שעכשיו מזיז את היד ומקיים את המצווה ואותו איבר בגוף שמקיים את המצווה, אז הוא עכשיו מרכבה לאלוקות, בטל לאלוקות, מתייחד באלוקות. אז הוא מתלבש גם כן בעשייה הזו וגם הוא. זאת אומרת גם ה-הדבר הגשמי שאיתו מקיימים את המצווה וגם האיבר בגוף וגם הנה-- אותו כוח של נפש הבהמית שמלובש באותו איבר. אז כולם עולים מהקליפה ונכללים בקדושת המצווה, שקדושת המצווה היא בעצמה רצונו יתברך. וממילא ה-הכוח של נפש הבהמית והאיבר בגוף וכולי בטל באור אין סוף ברוך הוא. כן?

50:00 דובר 1 נו, אז בשביל מה צריך ללמוד תורה בכלל? אממ?

50:06 דובר 5 אומרים שהתורה נתנה רק את הכוח לחבר אותו.

50:16 דובר 1 ואם זה לא יתגלה? הקדוש ברוך הוא רצה שיהיה דירה בתחתונים. ברגע שאדם מקיים מצווה גשמית, כן? מצווה בגשמיות נהיה דירה בתחתונים. נכון? זה הסברנו, כן? אז אני לא מרגיש את זה. כ-כ-כ-- העולם לא נברא בשבילי שאתה כן תרגיש או לא תרגיש. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל שתהיה לו דירה בתחתונים. עשית מצווה, נהיה דירה בתחתונים. בשביל מה צריך את התורה? מה זה? בשביל מה צריך את התורה? ללמוד? להבין? מה?

50:53 דובר 5 דעת המעשה. אנחנו לא נעשה מעשה מהמצווה.

50:56 דובר 1 אז הוא אומר לא. גם במצוות תלמוד תורה וקריאת שמע ותפילה כיוצא בהן, אף שאינן בעשייה גשמית ממש. זאת אומרת, תכלית העולם, הקדוש ברוך הוא ברא את ה-- אותנו ואת כל העולם כדי לעשות לו דירה. אז נכון, אומר זה אומר זה כן, נכון. תורה זה לא כמו מצווה, זה לא כמו מצווה גשמית. אתה לא יכול לקדש את העולם הגשמי, את התחתון עם תורה. תורה זה עניין רוחני. כן? מחשבת האדם, הבנת האדם זה דבר רוחני. זה דבר רוחני לא יכול לקדש את הגשמי. כן? אבל קצת הוא כן יכול. למה קצת הוא כן יכול? למרות שתורה וקריאת שמע ותפילה הם לא בעשייה גשמית ממש. אתם רוצים להמשיך או ש... פעם הבאה? לא יודע, כאילו הזמן נגמר. לא... אין לי בעיה.

51:53 דובר 5 תסיים עד הסוף.

51:55 דובר 1 רוצה שתסיים עד סוף, עד סוף הקטע פה, אה?

51:59 דובר 5 כן, עד סוף הקטע.

52:01 דובר 1 אז עוד כמה דקות. למרות שתורה ו-ו-וכל הדברים ה-הרוחניים הם לא בעשייה גשמית ממש, הם לא תכף של קליפת נוגה. מכל מקום קיימא לן דהרהור לאו כדיבור דמי, ואינו יוצא ידי חובתו עד שיוציא בשפתיו, וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה. לימוד תורה בהלכות תלמוד תורה באדמו"ר הזקן, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן גם כן, שם הוא מאוד מדגיש את זה. לימוד תורה צריך להיות בדיבור. אם הוא לא אמר את המילים בפה, לא יצא ידי חובה. הבנת, הבנת טוב מאוד. לא דיברת בפה, לא יצאת ידי חובה. אני צריך להגיד לעצמי, אבל... מצוות תלמוד תורה זה ב-די-בור. היות ודיבור זה גם כן יש בו איזשהו מעשה. זה לא ממש מעשה עם הידיים, אבל הגמרא קוראת לזה מעשה זוטא. זה גם כן נחשב למעשה. יש, יש כתוב ש... בגמרא במסכת כריתות שם הוא מדבר ש... הם מחייבים את האדם. חיוב כרת זה רק אם אדם עשה מעשה. אז שואלת שם הגמרא, אם הוא עשה עבירה בדיבור, למה הוא חייב כרת? הוא לא עשה שום דבר, הוא רק דיבר. אם הוא רק אמר, רק אמרתי, הוא לא עשה. למה שיהיה חייב כרת? מה, מה קרה? כן? אומרת הגמרא, כן, הוא כן חייב. למה? כי עקימת שפתיו זה גם כן... דיבור זה גם כן. יש פה איזה עניין של עשייה. אומר הרבי, זה כן נכון, על ידי ה-לימוד תורה זה לא מקדש את העולם, זה לא הופך אותו לדירה בתחתונים, זה לא כמו מצווה ממש, אבל הוא מדבר. מה, מה? משהו יש פה.

53:51 דובר 6 נגיד ולמי שצריך אני אגיד שירתוח. אני לא מדברת לקראת, אבל אני כן לומדת את זה. זה לא נקרא ש-שלי.

53:58 דובר 1 אז אמרתי, גם אני חוטא בזה, לא רק את, את בסדר, אבל שאני לא בסדר. יש הלכות תלמוד תורה.

54:07 דובר 6 רגע, מצוות תלמוד תורה. טכנית זה רק בדיבור?

54:13 דובר 1 אנחנו בבוקר מברכים אשר נתן לנו את התורה, והברכה הזאת היא בשביל כל היום, ולכן מיד אחרי שמברכים, כדי שלא תהיה ברכה לבטלה, לפחות תלמד משהו, איזה קטע קטן. לפחות משהו תגיד. כן? הברכה הזאת, אם לא אומרים בדיבור, זה ברכה לבטלה. לא משנה כמה הבנת.

54:33 דובר 6 אז למה אתה מזמן בכל מקרה?

54:36 דובר 7 זכרתם, זה גם בלימוד של תורת הנפש.

54:39 דובר 6 בסדר, אומרים רק תורה לשנה שנייה.

54:42 דובר 1 קיום מצוות לימוד תורה, תלמוד תורה.

54:45 דובר 7 בשביל זה אתה קוטל.

54:46 דובר 1 כל המצוות צריכות להיות במעשה.

54:49 דובר 7 גם בלימוד של תניא זה צריך להיות בעניין.

54:53 דובר 1 אני לא רוצה להגיד לך לצערי, כי אסור להצ-- להצטער, אבל...

54:58 דובר 7 אז זה לימוד.

54:59 דובר 1 זה הלכה, נו, ההלכה מפורשת בשולחן ערוך. לימוד תורה צריך להיות בדיבור. אפשר לפתוח, אפשר לפתוח שם, לראות מה כתוב שם, נו, מה זה נוגע עכשיו? זה נוגע, כן, אבל לא לעניין הזה אנחנו מדברים. כי מדוע? מדוע זה נחשב ל-ל-לימוד תורה זה גם כן? כי אי אפשר לנפש האלוקית לבטא בשפתיים ופה ולשון ושיניים גשמיים כי אם על ידי נפש החיונית הבהמית המלובשת באברי הגוף ממש. כבר דיברנו כמה פעמים, נפש האלוקית לא יכולה לפעול בגוף בלי הנפש הבהמית. אז נכון שמי שלומד את התורה זה הנפש האלוקית, אבל היות והיא לא יכולה לפעול בגוף בלי הנפש הבהמית, בסופו של דבר הנפש הבהמית היא זו שמריצה את השפתיים ואת המחשבות, לא יודע מה. אז כן, יש פה קצת קדושה וכן.

55:47 דובר 6 אז זה כן נחשב מעשה טוב, אבל לא המשכתי על זה. עשיתי את הקדוש ברוך הוא.

55:51 דובר 1 שמה?

55:52 דובר 6 אז אם אני נורא רוצה לדבר, אז אני כן, כן עשיתי מעשה טוב, אבל לא המשכתי את הקדוש ברוך הוא, לא, לא עשיתי את המטרה שלי.

55:58 דובר 1 רגע, פה עוד, עוד, עוד, עוד, עוד לא נגמר הפרק. עוד לא נגמר הפרק. פה מדברים, פה מדברים ש-ש-שהתכלית, הקדוש ברוך הוא ברא את העולם לעשות לו דירה בתחתונים. מה הוסבר בשניים? מה מובן יצא משני הפרקים הקודמים? הרי פה סיכם בתחילת הפרק את שני הפרקים הקודמים, שאם זאת התכלית אז תקיים מצוות. מה אתה צריך תורה? ב-בהקשר לעניין הזה של לקדש את הגשמיות. אתה רוצה לקדש את הגשמיות, שזה תכלית העולם? זה תורה גם כן, גם זה, זה, זה גם טוב. זה לא נורא. זה, זה מדוע? כי גם זה קצת מעשה יש פה, זה מה שהוא אמר. אני אראה בהמשך. זה, זה לא נגמר בזה. כל-- ולכן כל מה שמדבר בכוח גדול יותר, פשוט מדבר ב-ב-לומד תורה בכוח, שיותר מפריע, מציק לשינה, הוא יותר מכניס, הוא מלביש יותר כוחות מנפש החיונית בדיבורים אלו. וזהו שאמר הכתוב "כל עצמותיי תאמרנה", שצריך הלימוד, צריך להיות באופן של "כל עצמותיי תאמרנה", שהלימוד יהיה עם ה... עם העצמות. וזהו שאמרו חז"ל: "אם ערוכה בכל רמ"ח איברים משתמרת, ואם לאו אינה משתמרת". חז"ל אמרו, כשאדם לומד ותוך כדי הלימוד הוא מדבר ומזיז את כל הגוף שלו, ככה לומד עם הידיים, אז הוא זוכר את מה שהוא לומד. ואם לא, אמרו חז"ל, ואם לא לומד, משתכחת. שני הדברים מפורש.

57:37 דובר 8 זה לימוד יותר פורמלי שאומר לך לתלמידים שילמדו ב...

57:42 דובר 1 ופה הוא, פה הרבי מסביר, פה אדמו"ר הזקן מסביר למה. למה? כי מצד מה באה שכחה? אם היה לאדם רק נפש אלוקית, היא הייתה שוכחת? שכחה זה בא מצד העלם והסתר. נכון? מי מעלים ומסתיר? הנפש הבהמית. נכון? אם לוקחים את הנפש הבהמית ועכשיו אמרו לה: כן, את עכשיו תתלהבי, תדברי ותצעקי ותזיזי את הידיים. היא עכשיו, היא עושה משהו. כן, היא פועלת עכשיו. מה היא פועלת? עכשיו היא בטלה לאלוקות. אההה. פתאום את כבר לא מעלימה ומסתירה. פתאום את בטלה לאלוקות. כן. עצם זה שהנפש האלוקית עכשיו-- הבהמית, היא עכשיו מתבטלת לאלוקות. היא לא עושה מה שהיא רוצה. הנפש הבהמית, מה שהיא אוהבת זה לאכול, לשתות, לשחק. ל-ל-ל-- היא אוהבת ליהנות מהעולם הזה. אין לה שום עניין בלימוד תורה. בזמן שאדם לומד תורה, הנפש הבהמית עכשיו היא מתכופפת. זה לא, זה לא הזמן. לא, זה לא, זה לא, זה לא השעה שלה. כן? ואם עכשיו הנפש הבהמית משתלטת עליה עד כדי כך שהיא גורם, מכריחה אותה להתלהב, אז כמו שבמצווה גשמית הגשמיות של העולם עכשיו מתבטלת לאלוקות והיא מגלה את הקדוש ברוך הוא, עכשיו הנפש הבהמית שלו מגלה אלוקות. נפש בהמית כזאת שהיא גילתה אלוקות, היא כבר לא תסתיר כל כך חזק אחר כך. הוא פחות ישכח. זה היגיון פשוט. וזהו שאמרו חז"ל: "אם ערוכה בכל רמ"ח איברים משתמרת ואם לאו אינה משתמרת, כי השכחה היא מקליפת הגוף ונפש החיונית הבהמית, שהן מקליפת נוגה הנכללת לפעמים בקדושה". מתי? היינו כשמתיש כוחו ומכניס כל כוחו בקדושת התורה. הוא מכריח את עצמו ללמוד עם כל הכוח, מ-מ-מתיש את כוחו כשהוא מכניס אותה ב-ב-בקדושת התורה והתפילה. ואז... אז מה הסיכום של

59:52 דובר 1 החלק הראשון של הפרק, של פרק ל"ז? שכן, עבודת האדם היא זו שפועלת דירה בתחתונים, בעיקר על ידי המצוות, גם על ידי תורה ואפילו תפילה.

1:00:07 דובר 8 תפילה יותר מתורה?

1:00:09 דובר 1 מה?

1:00:09 דובר 8 תפילה זה יותר מתורה? כמו תורה-

1:00:11 דובר 1 תפילה זה בכלל עוד יותר רוחני מתורה. זאת אומרת, תפילה זה יותר רוחני. זאת אומרת, זה פחות פועל בעולם.

1:00:18 דובר 8 למה?

1:00:20 דובר 1 אין פה. מה הקשר בין תפילה? מי מתפלל? הנפש הבהמית מתפללת.

1:00:24 דובר 8 כן, כי זה דרך הקב"ה.

1:00:25 דובר 1 ששש... עוד לא הגענו לשם. למה זה פרק כל כך ארוך? מה, מה, מה עוד לא הסברנו? יש פה, אתם רואים, יש פה כזה כמעט פרק ככה. מעכשיו זה מתחיל, אה, עניין חדש כזה. רואים? מפה עד סוף הפרק הזה כביכול יש שורה הפסק ו...

1:00:45 דובר 8 מה העניין? שלא רק זה, זאת ועוד.

1:00:48 דובר 1 זאת ועוד, כאילו לא רק זה, יש משהו בכלל, אבל באותו עניין, באותו פרק. מה, מה, מה חסר? מה הסברנו עד לפה? כל מה שהוסבר מתחילת הפרק, שעל ידי תורה ו-ו-ו-ו-ומצוות, בעיקר מצוות, אז מ-- א-א-אדם עושה לקדוש ברוך הוא דירה בת-- דירה בתחתונים. איפה?

1:01:11 דובר 8 בעולם הזה.

1:01:12 דובר 1 לא.

1:01:13 דובר 8 עולם הבא.

1:01:14 דובר 1 פה! אצלי בגוף שלי.

1:01:16 דובר 8 אוקיי.

1:01:20 דובר 1 מה, אז מה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? להיות לו יתברך דירה בתחתונים. מה זה תחתונים? תחתונים זה כללות כל העולם. כן? איך אני אהפוך-- איך העבודה שלי פה ת-ת-תהפוך לקדושה את-את-את הגוי שנמצא בסין או ב-ב-אני לא יודע מה, או את ה-- את-את-את החול במדבר שנמצא ושאף אחד-- אף בן אדם לא ראה אותו מעולם, או את ה-- את המים שבקרקעית הים. מה קשור העבודה שלי לכללות כל העולם? כל מה שהוסבר פה זה שאדם על ידי העבודה שלו יכול לקדש את עצמו ואת הנפש שלו, את הגוף, אפילו את הדברים שהוא נוגע ומשתמש בהם. מה זה קשור לכל העולם כולו? על זה ועל כל המשך הפרק.

1:02:11 דובר 8 חני, יש כאן עוד דף.

1:02:12 דובר 9 אח שלי?

1:02:13 דובר 8 יש כאן עוד דף.