לקוטי אמרים פרק כ"ד · תשפ"ה

00:00 דובר 1 צריך להגיד לך ברוסית.

00:01 דובר 2 טוב, אה, אה, פרק ל"ד זה-- פרק כ"ד זה ה... אחד לפני אחרון, זה ה-- ב-ב-פרקים האלה שהרבי מלמד מהי עבודת השם שלנו, של הבינוני, מהי עבודת השם הפשוטה של כל אחד ואחד. איך כל אחד יכול, אה, קרוב-- איך קרוב מאוד לכל אחד ל-ל-לגלות את האהבה המסותרת. אז זה פרק אחד לפני אחרון. בפרקים הראשונים הוא הסביר קודם כול מה זה אהבה מסוד-- מסותרת, מה שורשה, מה-- למה היא מסותרת, היא חכמה של הנפש, עצם הנפש, ושהיא מתעוררת כשמעמי-- כשמעמידים את האדם בניסיון בדבר אמונה. רק אז היא מתעוררת, וכשהיא מתעוררת אז ה-ה-האדם כמובן לא, לא יעשה שום עבירה. ברגע שהאהבה המסותרת שלו מתעוררת אז היא שורפת את היצר הרע, ממיסה אותו והוא פשוט נעלם, והוא לא יעשה, לא יעשה את אפילו את העבירות הכי חמורות. מה הבעיה? שהיא לא כל הזמן מתעוררת. צריך להעיר אותה. איך מעירים אותה? אז אדמו"ר הזקן אומר שהוא-- מסביר, אנחנו מסבירים בפרקים האלה איך בעצם כל המצוות, גם המצוות עשה וגם המצוות לא תעשה, הם כולם פרטים במצוות עבוד, עבודה זרה. כל תרי"ג המצוות הם פרטים במצוות עבודה זרה. זאת אומרת שבעצם כל מצווה ומצווה שאדם, שיצר הרע יפתה את האדם לעבור עבירה, אם הוא יחשוב שעכשיו העבירה שאני עושה זה כמו עבודה זרה ממש, לא כמו, זה אותה-- אותו דבר, הוא לא י-- ה-ה-אהבה המסותרת שלו תתעורר והוא לא יעשה את העבירה. חשבון פשוט. איך מסבירים שכל המצוות זה כמו עבודה זרה? אדם, סתם יש מצוות... מה הקשר בין מצוות, לא יודע, הדלקת נרות או סוכה או אתרוג או לולב או חנוכה בעבודה זרה? כאילו, מה הקשר? אז הוא הסביר מה ק--

02:16 דובר 2 מה, מה ההבדל בין קדושה לבין קליפות. קדושה זה כל דבר שבטל לאלוקות. קליפות זה כל דבר שלא בטל, שמרגיש את עצמו למציאות. כן. כל מצווה שאדם עושה, מה המשמעות של קיום מצווה? שעכשיו הוא מתבטל לקדוש ברוך הוא. כשהוא לומד תורה הוא לומד את חוכמתו של הקדוש ברוך הוא. כשהוא מקיים מצווה הוא מקיים את רצונו של הקדוש-- של השם. הוא הסביר בפרקים הקודמים באריכות גדולה מה הפירוש ייחוד השם ואחדות השם, שאין עוד מלבדו, שהמציאות האמיתית... זוכרת? צריך לחזור על זה?

02:57 דובר 1 כן.

02:59 דובר 2 כן, צריך לחזור או כן זוכרות?

03:01 דובר 1 כן, כן, זה בסדר ש-ש-שאתה חוזר על זה.

03:04 דובר 2 תראי, א-א-הוא התחיל, הוא התחיל את הנושא שמה. תכף נחזור לעניין שלנו. הוא התחיל את הנושא שמה עם ה-- עם מה שחז"ל אמרו, אה, עם האמונה בה' אחד. אז הפסוק אומר, התורה אומרת: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". פסוק. שאלה פשוטה, למה אדם צריך "וידעת היום והשבות אל לבבך" שמה? שהשם הוא אחד. נו, כל אחד יודע שהשם הוא אחד. כשמזהירים מישהו באלף אזהרות ו"תתבונן ותחשוב", אז זה משהו שקשה להשיג אותו. פה מדברים על דבר מאוד פשוט. השם הוא אחד, יש רק אלוקים אחד והוא אחד. מה יש פה להתבונן ולהשיב אל הלב? מה, מה, מה התורה כל כך מזהירה? כן, זה השאלה שהוא שאל בתחילה. מה היה, מה, מה היה הפירוט? מה היה ההסבר? מדוע באמת כל כך צריך-- התורה כל כך צריכה להזהיר ולהזהיר שתדע שיש רק השם אחד? כי כשאומרים השם, כי ה-- מה שצריך להאמין ב-ב-באחדות השם זה לא רק להאמין שיש רק אלוקים אחד ולא שניים. צריך להאמין שהשם הוא אחד ואין עוד מלבדו. אין עוד שום מציאות מלבד-- לא שאין עוד אלוקים מלבדו. אין עוד מציאות מלבדו. שהאלוקות-- אלוקים הוא המציאות האמיתית היחידה שקיי-- שקיימת, וזה באמת זה. אני לא מרגיש ככה. אף אחד לא מרגיש ככה. אנחנו חיים בתוך עולם שלם עם אנשים, עם בעלי חיים, עם עולם שלם, ואדם לא מרגיש שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות היחידה. אדם מרגיש ש-ש-שהוא חי בתוך עולם. מקסימום הוא יכול להבין שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. אבל להרגיש שהקדוש ברוך הוא, הוא המציאות של העולם, אני לא מרגיש ככה. לא מבין ככה, לא רואה

04:56 דובר 2 ככה. ז-זה לא נראה. כן. והאמונה באחדות השם פירושה להאמין שהשם הוא אחד. פירוש אין עוד מלבדו, שרק הוא נמצא. איך ת-- איך תסביר כזה דבר? אז הוא יסביר שהיות והקדוש-- ה-העולם נברא מאין ליש. איך הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? מה היה העולם לפני שהקדוש ברוך הוא ברא אותו? היה עולם.

05:24 דובר 12 תהו ובוהו.

05:25 דובר 2 לא. בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, ואחר כך הארץ הייתה תהו ובוהו.

05:34 דובר 12 אה, הוא קודם ברא.

05:35 דובר 2 קודם כול הוא ברא, אבל לפני שהוא ברא אז גם תהו ובוהו לא היה. מה כן היה?

05:41 דובר 12 רק הוא.

05:41 דובר 2 ממ?

05:42 דובר 12 רק אין פה, רק הקדוש ברוך הוא.

05:46 דובר 2 רק הקדוש ברוך הוא. איפה הוא היה? באיזה מקום הוא היה?

05:51 דובר 12 לא היה מקום.

05:51 דובר 2 לא היה מקום. מה פירוש אין מקום?

05:54 דובר 12 בכל מקום.

05:55 דובר 2 לא!

05:56 דובר 12 מה לא?

05:57 דובר 2 אחרי שהקדוש ברוך הוא ברא את המקום אז הוא נמצא בכל מקום. הוא נמצא גם איפה שאין מקום. אבל לפני שהוא ברא את המציאות של מקום מה היה? לא היה. עכשיו אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו מציאות של היעדר. אני יכול לתאר לעצמי מקום. הנה יש פה כוס, עכשיו אין. אז-אז עכשיו אין פה, כן? אבל אין, אין פה מצי-- אין פה כוס אבל מקום יש פה. חלל ריק יש פה. מישהו פעם יכול לתאר מציאות שאין חלל ריק? אין. מה זה אין? כן? הקדוש ברוך הוא ברא מאין ליש כל המציאות, כולל החלל הריק. הקדוש ברוך הוא ברא אותה. לפני שהוא ברא, זה לא היה. אז היות והמציאות האמיתית של העולם היא שהוא איננו, אז הוא צריך כל רגע ורגע לעשות שזה יהיה, כי המצ-- כי-כי-

07:03 דובר 12 אתה.

07:05 דובר 2 אני אביא איזה משל מממ, משל מאבן הבאנו על זה. כשאדם זורק אבן. כן. זורק אבן. האבן נהפכה להיות ציפור?

07:17 דובר 12 לא.

07:18 דובר 2 לא. אז למה היא עפה באוויר? ציפור עפה באוויר, אבן לא עפה באוויר. למה היא עכשיו עפה באוויר? כי הכוח שהוא-- שאדם הכניס בה, הכוח מחזיק אותה באוויר. כשייגמר הכוח היא תחזור להיות אבן רג-- כמו קודם. היא הרי לא השתנתה. כן? כשלוקחים משהו ופועלים בו דבר שהוא הפך הטבע שלו, הוא לא משתנה. ברגע שהכוח מפסיק להחזיק אותו, הוא חוזר להיות מה שהוא היה קודם. כן. אז המציאות האמיתית של העולם מהי? היעדר. אין. אין. אז ברגע שיפסיקו לברוא אותו אז הוא איננו. כן? אז היות ו-- מה-מה מובן מזה? היות והמציאות האמיתית של העולם היא באמת אין, אז גם בזמן שהעולם כן קיים, מה קיים פה? קיים פה אין, קיים פה היעדר, קיים פה אפס. מהי המציאות שכן קיימת? רק השם. אין עוד מלבדו. בסדר? זה היה נקודת ההסבר. הוא הסביר את זה בהרבה פרטים. בסדר, זה רק על כף-- אפילו לא על קצה המזלג, אבל זה הנקודה של העניין. היות-- מה זה קדושה ומה זה קליפות? קדושה זה כל דבר שבטל לאלוקות. מה פירוש בטל לאלוקות? שהוא באמת מרגיש שהוא אין. אם מלאך מרגיש שהמציאות האמיתית של העולם זה הקדוש ברוך הוא והוא מרגיש את עצמו אין ואפס, אז המלאך הוא קדוש. צדיק מרגיש שהמציאות האמיתית, הדבר האמיתי הכי בעולם זה הקדוש ברוך הוא, ולכן הוא לא עושה שום דבר ורק חושב במצוות ותורה. אין לו שום דבר אחר בחיים. למה? כי הוא בטל לקדושה, אז הוא קדוש. כן? אבל אדם שהוא לא חושב על הקדוש ברוך הוא, אז הוא-- ככל שהוא-- ככל שהאדם יותר רחוק, כן, פחות מתבטל לרצון השם, לא רק

09:35 דובר 2 אדם, זה כל דבר שלא, שלא מתגלית בו הקדושה, אז הוא רחוק מהקדוש ברוך הוא. זה ההבדל בין, בין קדושה לבין קליפות לבין טומאה. כן? יופי. אחרי שהבנו את היסוד הזה אז מתחיל אדמו"ר הזקן שמה להסביר מה זה קשור לתורה ומצוות. מה זה מצוות? כל המצוות עשה, מה המשמעות שלהן? שעכשיו הקדוש ברוך הוא מתגלה בעולם. כן, קודם האתרוג סתם גדל על העץ ועכשיו זה פרי שמתקיים בו רצון השם. אז בזמן שמתקיים בו רצון השם, אז הוא, הפרי הגשמי, עכשיו הוא מתאחד עם רצון השם, הוא בטל, אז הוא כבר מגלה את הקדושה. כן? והאדם ש-- האדם בטח הוא מתבטל ברצונו לקדוש ברוך הוא, כמו שזה כמה דרגות. מה שהנשמה של האדם, מה שהמחשבה שלו מתבטלת, מה שהגוף שלו מתבטל. אז האדם והנשמה שלו והחפץ הגשמי בזמן שהוא מקיים מצווה מתבטלים לרצון השם. אז מה יוצא? שכל מצווה, מה התוכן של כל מצווה? לגלות את אחדות השם. עוד פעם? נחזור?

11:06 דובר 13 כן.

11:08 דובר 2 מה עושה המצווה? אדם עושה מצווה. מה קורה כשהוא מקיים מצווה? מה מתגלה בעולם? מתגלה בעולם שאין עוד מלבדו. הקדוש ברוך הוא רוצה שאני אניח תפילין. בזמן שאני מניח תפילין מה מתגלה פה? שכל המציאות שלי והמציאות של התפילין והמציאות של זה והכול זה רק, זה רק מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, שאין פה משהו אחר. כשאני לומד את חוכמת השם, מה מתגלה פה? שהשכל שלי והמחשבות שלי וזה שלי, מה יש פה עכשיו? יש פה חוכמת השם. שאדם-- כל מצווה שאדם מקיים מתגלה עכשיו בעולם שאין עוד מלבדו. אז יוצא שכל אחת ואחת מהמצוות, כל המצוות כולם הן פרטים ב"אנכי ה' אלוקיך", במצוות האמונה בהשם. בסדר? זה היה בפרק הקודם. מה מסבירים בפרק הזה? את הצד השני. מה זה מצוות לא תעשה. ממילא צריך להסביר שמצוות לא תעשה הן מגלות איך שהאדם נפרד מהקדוש ברוך הוא. הוא מסביר פה עד כמה. נראה בפנים. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. אמן. פרק כ"ד. וזה לעומת זה, הן שס"ה מצוות לא תעשה דאורייתא וכל איסורי דרבנן. אז לא רק המצוות לא תעשה הן נגד רצון השם, גם איסורים. מה זה איסורי דרבנן? דברים שחכמים אסרו. אוקיי? כמו מה? גזרות ותקנות, כן, שחכמים אסרו. למה זה, למה זה נגד רצון השם? זה לא הקדוש ברוך הוא אמר לא לעשות. חכמים אמרו לא לעשות. בני אדם אמרו את זה. למה זה נגד רצון השם? שומעות מה אני שואל?

13:21 דובר 14 כן. זה איסורים.

13:26 דובר 2 אז זה איסורים שעכשיו בני אדם עשו. לא הקדוש ברוך הוא, לא כתוב בתורה. אני יודע, בש-- לא כתוב בתורה שצריך להדליק נרות בשבת חצי שעה לפני השקיעה. כתוב להוסיף מחול על הקודש דקה, לא כתוב חצי שעה. בעפולה אישה שמדליקה נרות חצי שעה לפני-- עשרים וחמש דקות לפני השקיעה כבר אסור לה להדליק נרות? אסור. אבל אם אותה אישה גרה-- הממ?

13:57 דובר 14 זה כן או לא? חצי שעה זה יותר מדי, לא?

14:02 דובר 2 ככה, ככה נפסק הלכה בעפולה. ואם אותה אישה-

14:07 דובר 14 כתוב ארבע אבל אם אני-

14:09 דובר 2 ואם אותה אישה מטיילת או נוסעת למשפחה שלה בתל אביב-

14:14 דובר 14 זה כבר חצי שעה. השקיעה זה...

14:18 דובר 15 חצי שעה לפני השקיעה.

14:20 דובר 2 ואם אותה אישה נוסעת-

14:21 דובר 14 וארבע? אז מדליקה בעשרה לארבע.

14:24 דובר 2 אז צריכה להדליק לפי הלוח. בלוח זה כבר מסודר.

14:27 דובר 15 לא, היא צריכה כמה דקות לפני.

14:29 דובר 14 היא יכולה, את יכולה. לא בעשרה, לפני. עד שעה.

14:34 דובר 2 ואם אותה אישה שבת אחר כך או שבת לפני כן נסעה לתל אביב, לא יודע, לחברה שלה או למשפחה שלה, אז שם פתאום אם היא מדליקה הדלקת נרות אפילו עשרים דקות יותר מאוחר הכל בסדר, כי שם מדליקים רק עשר דקות לפני השקיעה. ואם זה בירושלים?

14:53 דובר 14 אה, זה בכל עיר משתנה?

14:55 דובר 2 כן, ובירושלים זה ארבעים דקות.

14:58 דובר 15 אבל למה-

14:59 דובר 2 למה זה משתנה? כי זה לא כתוב בתורה. זה חכמים החליטו. למה החליט? יש סיבות. לא משנה עכשיו. לא, אנחנו-

15:05 דובר 14 למה שבת נכנסת יותר מאוחר.

15:07 דובר 2 לא, זה לא שיעור הלכה פה עכשיו. מה שאני רוצה להדגיש שזה, זה הלכות שחכמים קבעו. זה לא כתוב בתורה. אז למה מי שעושה כזה דבר, עושה כזה דבר, עובר מה שחכמים קבעו, למה זה נגד רצון השם? השם לא אמר שאסור. מה הבעיה?

15:27 דובר 15 אבל חכמים לא אמרו את זה על דעת עצמם.

15:30 דובר 2 למה לא? אמרו על דעת עצמם. הקדוש ברוך הוא אמר ככה להרחיק, להרחיק אדם מן העבירה. אני אומר עוד יותר. יש אחת מהמצוות בתורה, מצוות עשה בתורה היא לא תסור מכל אשר יגידו לך ימין ושמאל. יש מצווה מהתורה לקיים מה שחכמים קובעים. הקדוש ברוך הוא ציווה עלינו לשמוע בקול החכמים. אז אם חכמים תיקנו דבר מסוים, הקדוש ברוך הוא ציווה עלינו לשמוע בקולם, אז מה ש-- גם מה שהם אמרו זה עדיין רצון השם. מאחר שכל מצוות לא תעשה הן נגד רצונו וחוכמתו יתברך, זה היפוכו ממש, אז הן נפרדות מייחודו ואחדותו יתברך בתכלית הפירוד. בדיוק כמו שמצוות, מצוות עשה מגלות את חוכמתו ורצונו. מה עושות מצוות לא תעשה? זה ההפך של חוכמתו ורצונו. אז זה מצוות... בקיום מצוות עשה אדם מתבטל ונדבק בשכינה. אבל במצוות לא תעשה הוא נפרד מהשכינה. והוא נפרד-- ה-ה-המצוות האלה הן נפרדות מהאלוקות. תכלית הפירוד. ממש כמו הסטרא אחרא והקליפה הנקראת עבודה זרה ואלוקים אחרים. אז יש את הקליפה הרוחנית ויש את הדבר הגשמי שבו עושים את העבירה. כן? אז הקליפה הרוחנית היא בוודאי נפרדת מהקדוש ברוך הוא, הקליפות ה-ה-הטמאות. למה? כי הקליפות הטמאות. מה פירוש קליפות טמאות? הן מרגישות את עצמן. אני-- הקדוש ברוך הוא רוצה ככה והן מרגישות את עצמן למציאות, אז הן נפרדות. כן? אבל בזמן שאדם עושה עבירה, אז ה-ה-את העבירה הוא עושה במשהו גשמי בעולם ועכשיו הקליפה הרוחנית מחיה את אותו דבר גשמי. אז גם הדבר הגשמי הוא מתייחד עם הקליפות כמו שמצווה מתייחדת בקדושה. אז דבר גשמי נהפך להיות טמא ונפרד כמו הקליפה. והסטרא אחרא והקליפה הם, ה-ה-הן, הם, היא נקראת עבודה זרה ואלוקים

18:29 דובר 2 אחרים מחמת הסתר פנים של רצון העליון כנ"ל. אתם זוכרים למה אמרנו שהקליפות נקראות אלוקים אחרים? זה חשוב. זו נקודה חשובה. זו סיבה אחת. כן. מה זה? מה זה עבודה זרה? עבודה זרה זה פסל. כן? פסל, אבן, דבר שמישהו משתחווה לו. עבודה זרה זה איזשהו חפץ שמשתחווים לו. שמש, ירח, לא משנה. כן? למה קליפה רוחנית נקראת עבודה זרה? אף אחד לא משתחווה לעבוד לקליפה הרוחנית. למה היא נקראת עבודה זרה? אז כתוב בספרי הקבלה שגם הקליפות הרוחניות גם כן נקראות עבודה זרה. מדוע? כי מה העניין של עבודה זרה שהיא אלוקים אחרים? היא מקבלת מבחינת אחוריים. הקדוש ברוך הוא לא רוצה להחיות אותה, הקדוש ברוך הוא לא רוצה בה. כביכול הקדוש ברוך הוא מוכרח אותה. מה פירוש? אי אפשר ככה.

19:32 דובר 16 מוכרח את מה? את העבודה זרה?

19:35 דובר 2 אם הקדוש ברוך הוא לא רוצה את העבודה זרה, הוא לא רוצה את הקליפות. למה הוא בורא אותן? שלא יברא אותן. הרי הוא בורא את הכל מאין ליש.

19:41 דובר 16 רוצה את התוצאה.

19:43 דובר 2 אה?

19:44 דובר 16 רוצה את התוצאה בסוף.

19:46 דובר 2 כי הוא רוצה את התוצאה. הוא לא רוצה אותן. הוא רוצה שלאדם-- להעמיד את האדם בניסיון. הוא רוצה לתת לאדם שכר, אז צריך להעמיד אותו בניסיון. אז טוב, אז כביכול אין ברירה. הוא מוכרח לברוא דבר כזה שהוא שונא אותו. אבל מה היחס של הקדוש ברוך הוא לקליפות? הוא שונא אותן. אז לכן הן אחרים, אלוקים אחרים. יש שם עוד סיבות. ויותר מזה, מה עוד דיברנו קודם? הקליפה הרוחנית נקראת עבודה זרה. הבנו למה. בזמן שאדם עושה עבירה, אז גם הדבר הגשמי שבו הוא מקיים את העבירה גם הוא עכשיו מתייחד עם הקליפה ו-- גם הוא עבודה זרה. ומה עם האדם עצמו? על מי דיברנו עכשיו? על הקליפה הרוחנית ועל הדבר הגשמי. מה עם האדם שעושה את העבירה? גם ג' לבושי הנפש מקליפת נוגה שבישראל, שמחשבה, דיבור ומעשה מלובשים בשס"ה לא תעשה דאורייתא ודרבנן. מי עושה? איך אדם עושה עבירה? עם הגוף. חושב, מדבר ועושה. כן. מי עושה? מי מפעיל את הגוף?

21:06 דובר 17 הראש.

21:06 דובר 2 הנשמה. מי מפעיל את הגוף? יש בגוף נשמה שהיא מתלבשת בגוף ו-ו-ועושה את העבירה, כן? אז זה לא, אז זה לא נכון להגיד שרק הגוף מתייחד עם הקליפה. הגוף, אם לא הייתה נשמה שמחיה אותו, הוא לא היה עושה עבירה. אז נכון, הגוף הוא זה שעושה את העבירה בפועל. אבל מה תגיד על הנשמה שמחיה אותו? היא לא עושה עבירה? ודאי שגם היא עושה עבירה. אז גם ה-הנשמה, לבושי הנשמה, המחשבה, דיבור ומעשה שלה, גם הם מיוחדים בקליפה, בקליפה. כן. אז יוצא שהנשמה, בזמן שהנשמה מחיה את הגוף, גם היא נקראת עבודה זרה. האדם עצמו נקרא עבודה זרה ואלוקים אחרים, כשעושה עבירה. יותר מזה, לא רק מחשבה, דיבור או מעשה, אך גם מהות הנפש עצמה שמלובשת בלבושיה. אדם יכול לעשות, לדבר ולחשוב אם אין לו נפש בפנים? אמרנו שמחשבה, דיבור ומעשה זה רק הלבושים של הנפש. מה עם הנפש עצמה? יש את הנפש שמתלבשת בלבושים. אז יוצא שכל השרשרת, בזמן שאדם עושה עבירה, אז הקליפה היא בוודאי אלוקים אחרים והגוף מתייחד איתה. מחשבה, דיבור ומעשה מתייחדים איתה והנפש שלו גם כן מתייחדת איתה. ולא עוד. הוא הולך עוד שלב, אלא שבטלים וטפלים אליה וגרועים ופחותים ממנה מאוד. בזמן שאדם עושה עבירה, אז הוא יורד למדרגה יותר גרועה משלוש קליפות הטמאות.

22:59 דובר 17 מוזיקה שקטה.

23:01 דובר 2 כן, אני אגיד את זה בסוף. מדוע? כי היא, הקליפה, הקליפה הרוחנית אינה מלובשת בגוף חומרי. האדם לבוש בגוף חומרי, הקליפה הרוחנית לא. ולכן הקליפה הרוחנית היא יודעת את ריבונה ואינה מורדת בו, בקדוש ברוך הוא, לפעול פעולתה במשלחת מלאכי רעים שלה שלא בשליחותו של מקום ברוך הוא, חס ושלום. כשהקליפה עושה, אנחנו אומרים כשהשטן החריב את בית המקדש, כן? מה, הוא עשה את זה על דעת עצמו? הקדוש ברוך הוא שלח אותו להחריב את בית המקדש. כן. הקליפה עושה דברים רעים ומזיקים, אבל היא לא עושה את זה על דעת עצמה. היא עושה את זה כי הקדוש ברוך הוא שלח אותה. וכשאדם עושה דברים רעים ומזיקים הוא עושה את זה בגלל שהקדוש ברוך הוא שלח אותו. כן או לא?

24:03 דובר 17 זה הבחירה, לא?

24:07 דובר 2 זה הבחירה. הקליפה, כמה שהיא גרועה. מדברים על שלוש קליפות הטמאות, שלוש הקליפות הטמאות לגמרי, שדיברנו על פרק ז' עד כמה הן חמורות וכמה הן גרועות וכמה הן נוראיות, אבל בסופו של דבר הן עושות את התפקיד שלהן. נכון, הקדוש ברוך הוא שונא אותן, הן עושות דברים רעים ומזיקים, אבל שורה תחתונה הן לא מורדות. הן מרגישות את עצמן למציאות, מרגישות עצמן ליש. הכל נכון, אבל הן עושות רק מה שאומרים להן, והאדם הוא היצור היחידי בכל העולמות שיכול לעשות היפך רצון השם, וכשהוא עושה את זה הוא עושה עבירה. אז הוא יותר גרוע מהקליפה, כי הקליפה, למרות שהיא עושה דברים, מרגישה את עצמה למציאות, אז היא נפרדת. כמה היא נפרדת? עד פה. לעשות היפך רצון השם זה יכול רק האדם. וכמאמר בלעם: לא אוכל לעבור את פי השם. כשבאים המלאכים לבלעם אז הוא אומר להם, אני מאוד רוצה, אבל אם הקדוש ברוך הוא לא יגיד לי, אני לא יכול לעשות לעם ישראל שום דבר. אפשר לחשוב איזה צדיק היה בלעם, כן? שהוא לא עשה שום עבירה בחיים שלו. מה קרה? בלעם, חז"ל אומרים עליו במדרשים כמה עבירות מאוד חמורות שהוא ידע מצוין לעשות. פתאום כשבאים אליו עכשיו הוא לא יכול לעבור את פי השם. מה קרה? כל החיים שלו הוא עובר על פי השם. שמעת את השאלה? כן, יש הבדל בין בלעם כאיש רשע פרטי לבין בלעם כשליח של הקדוש ברוך הוא. כל עוד בלעם הוא בלעם הרשע, הוא יכול לעשות עבירות, אין לו שום בעיה עם זה והוא עושה מפה על עבירות. הרבה. אבל כאשר בלעם עכשיו הולך לקלל את עם ישראל, איך הוא יקלל את

26:18 דובר 2 עם ישראל? מה הוא יכול לעשות? מה פירוש קללה? שהוא, שהוא שליח של הקדוש ברוך הוא לקלל. איך הוא אומר שמה בלעם? שכל, כל כוחו זה רק לכוון את השעה שהקדוש ברוך הוא כועס. הוא יודע לראות מתי הקדוש ברוך הוא כועס ואז להמשיך את זה למטה. אז אם הוא שליח של הקדוש ברוך הוא, פה הוא כבר לא יכול לעבור את פי השם. ברגע שהוא מתפקד כמו קליפה, קליפה לא יכולה לעבור את פי השם. ואף שנקראים עבודה זרה, קרו ליה אלהא דאלהיא. זאת אומרת, למרות שהקליפות הרוחניות הטמאות נקראות עבודה זרה, קרו ליה אלהא דאלהיא. הם מכירים בזה שהחיות שלהם מהקדוש ברוך הוא, ואינם יכולים לעבור כלל על רצונו יתברך, כי יודעים ומשיגים שהוא חיותן וקיומן, שיונקים מבחינת אחוריים דאחוריים של רצון העליון ברוך הוא המקיף עליהם. אז למה הם נפרדים? מה אמרנו קודם? כל דבר שבטל לקדוש ברוך הוא זה קדושה. כן? מה זה פירוש טומאה? זה דבר שלא בטל, שמרגיש עצמו למציאות. אם הקליפה היא דבר כזה שהיא מכירה בזה שהיא מקבלת את החיות מהקדושה, ולא רק שהיא מכירה בזה שהיא מקבלת את החיות מהקדושה, היא גם לא יכולה לעבור על פי השם, אז היא בטלה? אז למה אתה אומר שהיא טומאה? אז מה?

28:14 דובר 17 לא.

28:15 דובר 2 עוד פעם. מה זה טומאה? הטומאה זה משהו... אדם, אדם. מי שמרגיש את עצמו הוא לא מרגיש... הוא לא, לא מרגיש קשור לקדוש ברוך הוא, מרגיש את עצמו עצמאי. האמת היא ש... שהוא... שאין שום דבר עצמאי, אבל אם יש מישהו או משהו שמרגישים את עצמם שהם לא קשורים לקדוש ברוך הוא אז, אז הוא נפרד. ברגע שאדם מרגיש שבשביל לחיות אני צריך לאכול, אז הוא נפרד. הוא טומאה, הוא סטרא אחרא, הוא עבודה זרה, הוא קליפה. כן? הנה הקליפות הרוחניות הן יודעות את ריבונם. לא כמונו, אנחנו לא יודעים. הן כן יודעות, ובגלל שהן יודעות את ריבונם הן לא יכולות לעבור את פי השם. אז אם הן יודעות ולא עוברות את פי השם ובטלות אליו, למה? למה אתה קורא להן עבודה זרה? מה הוא עונה על זה? אז הוא אומר על זה: אלא שיניקתם וחיותם שבתוכם בבחינת גלות בתוכם להחשיב עצמן אלוקות. הרי זו כפירה באחדותו. אבל לא בו. בכפירה יש שני... שתי דרגות. יש אחד כזה שהוא כופר בקדוש ברוך הוא, לא מאמין שהקדוש ברוך הוא קיים. יש אחד כזה שהוא כן מאמין בקדוש ברוך הוא, אבל יש עוד אלוקים. הוא מאמין גם בקדוש ברוך הוא, כן? ויש אחד כזה שהוא עוד יותר עדין. אין עוד אלוקים. הוא מאמין רק בקדוש ברוך הוא. רק... אבל גם אני קיים. כן? אז כש... עצם זה שהקליפות מרגישות את עצמן למציאות זה כבר כפירה באחדות השם. לכן הן נקראות קליפה ועבודה זרה ואלוקים אחרים וקליפות הטמאות. למה? כי מרגישות את עצמן למציאות. לא בגלל שהן כופרות בקדוש ברוך הוא. הן מכירות בקדוש ברוך הוא ויודעות את ריבונם ולא עושות היפך

30:32 דובר 2 רצונו ובטלות אליו לגמרי. עצם זה שמרגישות את עצמן למציאות אז זה כבר נקרא עבודה זרה ואלוקים אחרים.

30:39 דובר 17 אמרת שהן בטלות, אז עכשיו אתה אומר שהן...

30:42 דובר 2 הן בטלות לרצונו, אבל הן מרגישות את עצמן למציאות.

30:47 דובר 17 למציאות.

30:48 דובר 2 ועצם זה, ההרגשה הזאתי, עצם זה... הרבי אומר פה דבר...

30:55 דובר 17 מה אנחנו? אנחנו כל הזמן מרגישים את עצמנו.

30:57 דובר 2 אווו. זה בדיוק מה שלומדים.

31:08 דובר 17 זאת הבעיה, שאת מבינה.

31:10 דובר 2 שאדם בשביל להיות סטרא אחרא, מאוס, קליפה, עבודה זרה, אלוקים אחרים, לא צריך לעשות שום עבירה. מספיק שהוא מרגיש את עצמו למציאות. מאוד מעודד, נכון? הרי זו כפירה באחדותו. מכל מקום, הקליפות אינן כופרים וכחשו בה' לגמרי לומר לא הוא. זה לשון תנ"כי, קצת לשון כזאתי מוזרה בגלל שזה ציטוט של פסוק: וכחשו בה' לומר לא הוא. ציטוט מספר ירמיהו. שם הוא מתלונן על... על עם ישראל ש... ש... הקדוש ברוך הוא אומר אני אמרתי להם ככה וככה וככה והם מצפצפים עליי. אלא דקרו ליה אלהא דאלהיא, דהיינו חיותם וקיומם, קיומם הנמשך ויורד עליהם מהשם יתברך, ולכן אינם מפרים רצונו יתברך לעולם. אז עד... מה היה כל הקטע הזה? התחיל להגיד שאדם עושה עבירה הוא יותר גרוע מהקליפה והסטרא אחרא. מדוע הוא יותר גרוע מהקליפה והסטרא אחרא? אז הוא נכנס להסביר מה זה קליפה וסטרא אחרא. הקליפה וסטרא אחרא למה הם נקראים כופרים? בגלל שהם כופרים באחדות השם, אבל לא כופרים בו. אז אם ככה, אדם שעושה עבירה, כשאדם עושה עבירה מה הפירוש? הוא כופר בו. כשאדם עושה עבירה, מה, מה, מה המשמעות? הקדוש ברוך הוא...

32:45 דובר 18 רק לא עושה את רצון השם כי רצון השם זה לעשות את המצווה.

32:49 דובר 2 הקדוש ברוך הוא אמר ככה ואני אעשה ככה.

32:52 דובר 18 נכון, זה רצון השם. זה לא עושה...

32:54 דובר 2 אז כשאדם מצפצף על רצון השם, חס ושלום, זה נקרא שהוא כופר בו. הוא לא... לא אכפת לי מה שהוא אומר. כן? אז כדי להסביר מדוע אדם יותר גרוע מהקליפות, היה צריך להסביר קודם כול שהקליפות הן לא כופרות בו, הן רק כופרות באחדותו, וכשאדם עושה עבירה הוא יכול לכפור בו. אז אדם יותר גרוע מהקליפות כשהוא עושה עבירה. ואם כן, האדם עובר עבירה על רצון הבורא, הוא גרוע, יותר גרוע ופחות הרבה מאוד מהסטרא אחרא וקליפה הנקראת עבודה זרה ואלוהים אחרים, הוא יותר גרוע מעבודה זרה בעצמו. והוא בתכלית הפירוד מייחודו ואחדותו של הקדוש ברוך הוא, יותר ממנה הוא כאילו כופר באחדותו יותר ממנה, חס ושלום. כמו שכתוב בעץ חיים, שער מ"ב, סוף פרק ד', שהרע שבעולם הזה החומרי הוא שמרי הקליפות הגסות, הוא תכלית הבירור. יש רע גם בעולמות הרוחניים. מה הפירוש רע בעולמות הרוחניים? כפירה באחדותו. אבל כפירה בו יכול להיות אך ורק בנשמה שמלובשת בגוף חומרי בעולם הזה.

34:09 דובר 18 זה רק האדם.

34:10 דובר 2 זה רק האדם. אבל עוד לא הגענו לעדת-- זה עוד, זה עכשיו. זה יבוא עכשיו. עכשיו, בעולם הזה גופא, בעולם הזה שלנו בפני עצמו. אז קודם כול אמרנו הרע הכי גרוע זה בעולם הזה, רק מי שמלובש בגוף חומרי. עכשיו בעולם הזה גופא, ולכן, סליחה. לכן כל מעשי עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו וכולי, כי העולם הזה יש בו חומריות שמכסה ומעלימה על האמת האלוקית. מצד חומר הגוף, עצם זה ש-- דיברנו פעם על גשמי וחומרי, זוכרות? לא מזמן כל כך. מה ההבדל? תמיד אומרים עולם הגשמי והחומרי. מה ההבדל בין גשמי וחומרי?

34:59 דובר 18 חומר זה יותר נמוך.

35:00 דובר 2 חומר זה יותר נמוך. במה זה יותר נמוך? ה-ההסבר הפשוט הוא שגשמי, יש דברים שהם גשמיים, אבל הם לא כל כך חומריים. אי אפשר להרגיש אותם ביד, כמו אור, ריח. זה גם גשמי, אבל זה... חומרי, זה משהו שאפשר למשש אותו ביד. זה-זה גס, ממש גס כבר. אז מצד שהנשמה מלובשת בתוך דבר שהוא גס כל כך, כמו ממש חומר, אז החומר מונע ממנה להרגיש את-את האלוקות, ולכן האדם יכול לא רק להרגיש את עצמו למציאות נפרדת, אלא לכפור ולעשות הפך רצון השם. ולכן אמרו רז"ל על פסוק "כי תשטה אשתו", אין אדם עובר עבירה וכולי, אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. הוא מתחיל את זה עם "לכן". זאת אומרת, בלי ההסבר שהסברנו עד עכשיו. מה הסברנו עד עכשיו? ש-ש-ש-שהסיבה שהאדם עובר עבירה זה בגלל שהנשמה שלו מלובשת בגוף חומרי, נכון? שמסתיר ממנה את האמת האלוקית. זה מה שהסברנו. כן. אחרי שהסברנו את זה, עכשיו אפשר להבין את מה שאמרו רז"ל. מה אמרו רז"ל? שאדם לא עובר עבירה אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות. למה לכן? למה רק עכשיו? בלי ההסבר שהסברנו עכשיו, מה היינו מ-מבינים בלי ההסבר? באים ל-- אדם לא למד, מישהו לא למד, לא למד חסידות, לא למד תורה, לא למד חסידות אף פעם. אה, הוא פותח את הגמרא וכתוב בגמרא אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות. מה-מה-מה הוא צריך להבין? בלי רוח שטות אדם לא יכול לעשות עבירה. למה? יש לו תאווה והוא נמשך והוא עשה את העבירה. למה צריך איזו רוח שטות שתכסה פה על משהו?

37:21 דובר 19 כאילו האדם מצא רצון.

37:23 דובר 2 אה? בלי ההסבר של החסידות, מאמר רז"ל הזה לא מובן. בל-בלי ההסבר הפנימי הרוחני שהסברנו עכשיו, אז לא מובן מה רז"ל התכוונו. למה אדם עובר עבירה? זה הוא טעה, הוא התאווה ו-ו-ונמשך לזה והוא לא הצליח להתגבר על היצר שלו, אז הוא עשה את העבירה. למה צריך פה את ההסבר של משהו מכסה עליו? כי, כי אם היה, אם הוא היה מרגיש את האלוקות כמו הקליפות הרוחניות, הוא לא היה עושה עבירה. הקליפות הרוחניות גם כן מרגישות את עצמן למציאות והן גם כן לא מתאים להן ל-לקבל מהקדוש ברוך הוא, כל כך הן רוצות דברים אחרים, אבל הן לא עושות עבירה. למה הן לא עושות עבירה? כי הן מרגישות את ריבונן. הן יודעות ומכירות, מרגישות. זה לא, הן לא אוהבות אותו ולא מוצא חן בעיניהן התפקיד. הן עושות מה שהן צריכות. למה? למה הן בטלות? למרות שהן לא רוצות. כי הן מרגישות. היות ואנחנו חיים בעולם חומרי, והעול-החומר של העולם הוא רוח שטות שמכסה בפנינו על האמת, הוא לא נותן לנו להרגיש את האמת האלוקית. לכן אדם יכול לעשות עבירות. וזה הוא מדגיש. אפילו אישה מנאפת. זאת אומרת, מדברים על אישה כזאת שהיא בדר-- אדם בדרגה הכי נמוכה שיש, שעוד אחת כזאת שדעתה קלה, גם היא הייתה מושלת ברוח תאוותה, לולא רוח שטות שבאה מכסה ומסתירה את האהבה המסותרת שבנפשה האלוקית. הרי גם אצלה יש נשמה אלוקית. גם אצלה יש אהבה מסותרת. אם לא היה משהו מכסה את זה, היא לא הייתה עושה את העבירה. מה זה רוח שטות? אפשר להסביר אחרת. אפשר להסביר לא כמו שהסברנו. אפשר להסביר שאיך אומרים, ילד משחק בחול, כן? הוא משחק בחול, אז מה הוא

39:45 דובר 2 עושה? עושה שטויות, מתעסק בדברים קטנים. נכון? אני לא אראה אף פעם אדם מבוגר יושב, אני לא יודע, משחק במשחקים של ילדים. כן? למה? כי זה שטויות של ילדים. לא מתאים לו. הוא מרגיש שזה לא מתאים לו. כן? חכם גדול לא תראה אותו מתעסק בכל מיני דברים, אני לא יודע מה. כן? מדוע? כי זה שטות. אבל אותו ילד שהוא עכשיו בגיל המתאים הוא משחק וזה בשבילו. בשבילו זה לא שטות. כן. זאת אומרת יש שטות כזאת שזה דבר יחסי. בשביל זה זה שטות. בשביל זה זה לא שטות. כן, פה לא מדובר על שטות כזאת, שזה דבר יחסי. פה מדו-- מדברים על שטות, זה דבר אובייקטיבי. החומריות של האדם, של העולם, החומר של העולם שמכסה בפני האדם על האמת, זה לא משנה אם הוא אדם גדול או אדם קטן. אפילו מדברים על אישה מנאפת. זאת אומרת אחד שנמצא בדרגה הכי, הכי נמוכה. כן, זה שטות גם אצלה. גם אצלה זה שטות. לא רק אצל... זה לא רק אצל... אצל צדיק גדול זה שטות, גם אצלה זה שטות. כן, אבל למרות שזה שטות, השטות הזאת מכסה על האמת ולכן היא עושה עבירה. רוח שטות. פירוש הדבר יש משהו בעולם הזה. לכל אחד יש אהבה מסותרת, לכל אחד.

41:27 דובר 3 זה שיטה של היצר הרע, רוח שטות כאילו.

41:30 דובר 2 זה לא היצר הרע, זה מציאות העולם, מציאות העולם. לכל אדם, לכל יהודי יש לו נשמה, והנשמה שלו אוהבת את השם. וכשהנשמה הזאת אצלו מתגלה, הוא לא יכול לעשות עבירה. בדיוק כמו שהקליפות לא יכולות לעשות עבירה. אם הקליפות לא יכולות לעשות עבירה, אז אדם שיש לו נשמה אלוקית בטח שלא יכול לעשות עבירה. איך הוא עושה? יש משהו שמכסה על זה, משהו שמעלים על זה, משהו מסתיר על זה. מה מסתיר על זה? רוח שטות. מה זה רוח שטות? פשוט החומריות של הגוף. בסדר.

42:12 דובר 3 אבל למה אצל אחד הרוח שטות מתגברת? כאילו.

42:19 דובר 2 יש אדם כזה שהוא יותר חומרי, ויש כזה שהוא פחות חומרי.

42:23 דובר 3 כי קודם אמרת שזה לא משנה אם זה אדם גדול או...

42:27 דובר 4 או ביחס יש. הרוח שטות של הצדיק, של הבינוני, תהיה אחרת מהרוח שטות של...

42:45 דובר 2 אדם יכול להעביר את הרוח שטות אם הוא יחשוב על זה. מה אני עושה? כל מה שעכשיו מושך אותי לעבירה זה בגלל החומריות, בגלל רוח שטות. זה הפך האמת. אני עכשיו הולך לעבוד עבודה זרה. כן, הוא לא יעשה את זה, כי אז האהבה המסותרת שלו תתגלה. אבל אם הוא לא חושב על זה, לא מתבונן על זה, מה שנראה בעצם התוכן של הפרק הבא, אז החומר של הגוף פשוט מושך, מסתיר, מסתיר, מסתיר את האמת. אז הוא עושה. מה קורה כשמעמידים אדם בניסיון בדבר אמונה? פתאום הוא זורק את הכל ועכשיו הוא פתאום נהיה צדיק גדול. הרי כל החיים הוא לא שמר מצוות. מה קרה? בא פה מישהו ושרף את הרוח שטות שלו, שרף את הרוח שטות, המיס אותה. לא יודע מה קרה. התגלתה הנשמה, התגלתה הנשמה. אז הוא לא יעשה עבירה. הוא לא יעשה שום דבר. אז אפילו אישה המנאפת, שדעתה קלה, היתה מושלת ברוח תאוותה לולי רוח שטות שבה המכסה ומעלים את האהבה המסותרת שבנפשה האלוקית, לדבקה באמונת השם ויחודו יתברך, ולא ליפרד חס ושלום מאחדותו, אפילו נוטלים את נפשה ממנה לעבוד עבודה זרה. אפילו אותה אישה שמסוגלת להימשך לדברים כאלה נחותים, אם היא הייתה עומדת בניסיון של עבודה זרה, את זה לא הייתה עושה. נכון? למה את זה לא הייתה עושה? מה ההבדל? זה עבירה וזה עבירה. זאת עבירה חמורה, זאת עבירה חמורה. למה? למה? למה להשתחוות לעבודה זרה היא לא הייתה מוכנה? כי פה רוח שטות לא יכול לכסות. זאת אותה האישה, זאת לא מישהי אחרת. זאת אומרת, אותו אדם. אתה רואה, כל אדם פה הוא לא עומד בניסיון, פה

44:49 דובר 2 הוא כן עומד בניסיון. מה ההבדל? פה יש רוח שטות שמעלימה, פה הרוח שטות לא יכולה להעלים, לא יכולה להעלים. אז הוא לא יעשה את העבירה אפילו אם הוא ימות. מובן? מה פה לא מובן? הנקודה שלא מובנת, שקשה פה להבין, שאנחנו, כמו שכבר שאלו, רגע, אז יש דברים שרוח שטות מעלימה עליהם, יש דברים שרוח שטות לא מעלימה עליהם. מתי כן, מתי לא? בסדר? זה הקושי. אז זה מה שבדיוק בא להסביר עכשיו. כן, היא לא הייתה, אפילו נוטלים את נפשה ממנה לעבוד עבודה זרה, אפילו בהשתחוואה לה לבד בלי שום אמונה בלב כלל. וכל שכן לכבוש היצר ותאוות הנפש של איסורים קלים מאהבת השם יתברך, היא לא הייתה עושה כזה דבר. לא, רגע, רגע, כן. מאיפה נובע ההפרש שאצלה בין איסור ניאוף לאיסור השתחוואה לעבודה זרה? למה פה זה מפריע, פה לא? הרי גם זה שטות. זה גם כן רוח שטות של קליפה. זה עצמו שאצלה יש הבדל בין עבירה לעבירה. ההבדל עצמו הוא רוח שטות. מדוע? כי רוח שטות של הקליפה מלבשת לנפש האלוקית עד בחינת חכמה שבה, ולא עד בכלל, מפני אור השם המלובש בחכמה כנ"ל. כדי להסביר את זה, נסביר רגע משהו אחר. יש כלל ידוע שאין עצם מכסה על עצם. מכירים? מכירות את הכלל?

46:46 דובר 5 אולי כי אי אפשר לשים יד על הראש.

46:53 דובר 2 נכון.

46:57 דובר 5 וואלה.

46:58 דובר 2 לא התכוונתי. אי אפשר, אי אפשר לכסות את, את, את ה... לעשות ככה ולברך אם אין כיפה, כי היד לא יכולה לכסות את הגוף, לא יכול לשים... לכסות על הגוף. אדם לא ילך בחוץ בלי בגדים ויכסה ככה, כי זה לא מכסה כלום. גוף לא מכסה. כן? גוף לא יכול לכסות על גוף. זה לא רק בגשמיות ככה, ברוחניות זה גם כן ככה. דבר לא יכול לכסות, לכסות על עצמו. איך משהו יכול לכסות את עצמו? זה הוא בעצמו. מה, מה, מה הוא? מה יש עליו לכסות? גם מה שהוא מכסה זה גם כן הוא. מובן? הקדוש ברוך הוא, עצמותו ומהותו, יכול לכסות על עצמו? אין עצם מכסה על עצם. את עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא אי אפשר לכסות, אי אפשר לכסות, אין מה לכסות ואין מי שיכסה ואין איפה שיכסה. הקדוש ברוך הוא, עצמותו ומהותו, גלוי לגמרי בכל מקום. איפה רואים את זה? אז חז"ל אמרו ששם שמיים שגור בפי כל. אתה רואה ילדים קטנים? ברוך השם. הם מאמינים כשהם אומרים ברוך השם, מאמינים, אומרים ברכה, מאמינים שהם מברכים את הקדוש ברוך הוא. מאמינים. מאיפה הוא יודע? מה הוא יודע? ילד קטן לא למד תורה, לא למד שום דבר. מאיפה הוא יודע? אבל הוא מרגיש שזו האמת. הוא מבין את זה בשכל? לא. ברגש גם לא. איך? אז איך כן? היות והקדוש ברוך הוא, עצמותו ומהותו, זה עצם, ועצם לא יכול להתכסות, אז הוא גלוי אצל כולם, גם אצל ילדים קטנים, והוא לא גלוי אצל אנשים מבוגרים פחות או יותר אותו דבר בשווה ממש. כן. על מה כן אפשר לכסות? על אור אפשר לכסות, על

49:06 דובר 2 גילוי אפשר לכסות. אור, תעשה מחיצה, הוא לא יגיע. כן. אז כאשר מדובר על גילוי מהקדוש ברוך הוא שמתפשט מהנשמה, אור של הנשמה, שם הגוף, שם ה-ה-החומריות של העולם יכולה לכסות, הרוח שטות יכולה לכסות. אבל כאשר מדובר על עצם הנשמה, שהיא אחת עם עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא, מבחינת יחידה שבנפש, חכמה שבנפש, איך שלא יקראו לה, אז זה אי אפשר לכסות. אין מה שיכסה. מי יכסה? כן. אז לכן כאשר מדובר על עבירה שהיא נוגעת רק בפרטים, בדברים שולי-- לא שוליים, בדברים שהם לא עצם, אז שם הרוח שטות יכול לכסות. אבל כאשר מדברים עם בן אדם על ״בוא תעבוד עבודה זרה״, הוא לא יכול לרמות את עצמו: פה אני, פה אני עדיין עם הקדוש ברוך הוא. מדברים איתו על העצם פה, אז אי אפשר לכסות. אי אפשר לכסות. הנפש האלוקית מתעוררת, והיא מתעוררת. הוא לא יעשה את העבירה אפילו אם יהרגו אותו. מובן? כן, פחות או יותר. אבל באמת לאמיתו זה עצמו זה רוח שטות. למה זה רוח שטות? כי באמת לאמיתו אפילו עבירה קלה, הרי העוברה עובר על רצון העליון ברוך הוא, והוא בתכלית הפירוד מייחודו ואחדותו יתברך יותר מסטרא אחרא וקליפה הנקראת אלוקים אחרים ועבודה זרה ממש, ויותר מכל הדברים הנשפעים ממנה בעולם הזה. אז האדם מרמה את עצמו. מה עושה הרוח שטות? הרוח שטות אומרת לאדם שיש הבדל: כאשר אתה הולך לעבוד עבודה זרה אז אתה נפרד, אבל אם אתה רק עושה עבירה קטנה אז אתה לא נפרד. מה היא האמת? שגם בעבירה קטנה אתה נפרד. ההבדל רק שפה הוא מרגיש את זה, פה הוא לא מרגיש את זה, אבל

51:27 דובר 2 הוא נפרד באותה מידה. אין הבדל. כן.

51:34 דובר 6 הכיסוי זה כאילו על ה...

51:35 דובר 2 הכיסוי מכסים לו על ההרגשה שלו, אבל המציאות היא אותו דבר. ופה אומר עוד יותר מזה, שהוא לא רק יותר גרוע מהקליפה, הוא גם, הוא גם יותר גרוע מהדברים שנשפעים מהקליפה בעולם הזה, בעולם הזה, שהם בהמות טמאות וחיות ועופות טמאים ושקצים. זה לא גרוע יותר מהקליפות הרוחניות, גם יותר גרוע מבעלי חיים טמאים. כמאמר ״יתוש קדמך״. פירוש, אף יתוש שמכניס ואינו מוציא, שהיא קליפה היותר תחתונה, כן, ורחוקה מבחינת הקדושה המשפעת בתכלית הריחוק, קודמת לאיש החוטא בהשתלשלות וירידת החיות מרצון עליון ברוך הוא. כן. קודם כול, כשאדם חוטא, חזרנו. כשאדם חוטא אומרים לו: ״מה אתה כל כך, אה, מתגאה? יתוש קדמך״. הקב"ה ברא קודם את היתוש, אחר כך אותך. אתה לא כזה... אז זה לא רק בסדר הבריאה. הקב"ה ברא קודם את היתוש ואחר כך את האדם, כי היתוש הוא יותר בטל לאלוקות מאשר אדם שעושה עבירה. היתוש-- בזמן שאדם עושה עבירה, יתוש יותר קדוש ממנו. מדוע? כי יתוש-- למה ד-ד-למה מדברים דווקא על יתוש? מה מיוחד בבעל חיים הזה? זה בעל חיים היחיד שמכניס ואינו מוציא. כל שאר הבעלי חיים, אפילו שהם בעלי חיים טמאים, אה, משהו-- לפחות את הפסולת הם מוציאים החוצה. כן? היתוש רק מכניס, מכניס עד שהוא מת. הוא לא מוציא שום דבר. כל מהותה של הקדושה זה לתת. יתוש לא-לא נותן כלום. אז היתוש... אה?

53:27 דובר 7 נותן, הוא עוקץ.

53:28 דובר 2 הוא לא, הוא, הוא עוקץ בשביל לקחת דם, לא בשביל לתת.

53:32 דובר 7 כן, זה הוא עושה בשביל עצמו.

53:34 דובר 2 הוא חי בשביל עצמו. אז אדם שעובר עבירה הוא יותר גרוע אפילו מיתוש. יותר טמא, יותר רחוק מהקב"ה אפילו מיתוש. וכל שכן, וקל ופשוט, יותר גרוע מבעלי חיים טמאים אחרים ואפילו מחיות רעות, שכולם אינם משנים את תפקידם ופקודתו של ריבונו של עולם. ואף על גב דאיהו לא חזי וכו'. מה, יתוש, מה? הוא יותר קדוש ממני, כאילו, במה? בסדר, אתה לא רואה את זה, אבל זאת המציאות. כמו שכתוב, ״ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ״, פירשו חז"ל: ״אין חיה רעה מושלת באדם אלא אם כן נדמה לה כבהמה״. לא, נדלג על זה. צדיקים שאין צלם אלוקים מסתלק מלפניהם, כל החיות רעות אתכפיין קמייהו, כמו שכתוב בזוהר. גם דניאל בגוב אריות, כולם מכירים את הסיפורים, נכון? דניאל, וגם הסיפור שהבעל שם טוב סיפר על האור החיים במדבר. סיפרנו אותו פעם. הבעל שם טוב פעם סיפר ש... שהאור החיים היה צריך להגיע לאיזה מקום, נסע בשיירה והגיעה שבת ולא רצו לעצור לו, אז הוא נשאר עם המשרת שלו במדבר, ואיך שהגיעה-- איך שהשיירה התחילה לנסוע הגיע איזה אריה, התחיל להתקרב אליהם, אז הוא הראה לו את הציצית קטן, את הציצית קטן שלו, אז האריה נשאר שם לשמור עליהם כל השבת, ובמוצאי שבת הם רכבו על האריה והגיעו לשיירה ואז כיבדו אותו בכבוד גדול אחר כך. זה סיפור שהבעל שם טוב סיפר. אה, למה אותי האריה לא, לא מכבד ככה? היות והוא היה בטל לאלוקות, בעלי חיים מרגישים את הביטול. למה הם מרגישים את הביטול? כי הם יותר קדושים מאדם.

55:34 דובר 7 מה כוונך באמת?

55:36 דובר 2 אה? אז מה שאני אומר, כשאדם עושה עבירה אפילו חיות רעות קודמות לו, אף על פי שהוא אריה והוא לא מבין ולא יודע כלום, אבל בהרגשה שלו הוא מרגיש אלוקות יותר מאדם. יותר מאדם שעושה עבירה. אם כן, החוטא ועובר רצונו של ריבונו של עולם, אפילו בעבירה קלה, בשעת מעשה הוא בתכלית הריחוק מקדושה העליונה, שהיא ייחודו ואחדותו של ריבונו של עולם, יותר מכל בעלי חיים הטמאים ושקצים ורמשים המושפעים מסטרא אחרא וקליפת עבודה זרה. פה הוא שואל שאלה. לכאורה כתוב שפיקוח נפש דוחה שאר עבירות. וגם אומרים לאדם על כל העבירות שתעבור את העבירה ואל, אל תמות. כן, אם אומרים לאדם או שתעשה את העבירה או שאנחנו הורגים אותך, תעבור את העבירה. כן? חוץ מעבודה זרה, כן? עבודה זרה אומרים לאדם ייהרג ובל יעבור, ושאר העבירות תעבור ואל תיהרג.

56:42 דובר 8 גם בגיל שש הם כבר יודעים.

56:45 דובר 2 באופן כללי, מה הסברנו עד עכשיו? שאין שום הבדל מצד האמת. אין הבדל בין עבודה זרה לשאר העבירות. הכול, הכול אותו דבר. כן? אבל התורה עצמה עושה הבדל. איך אתה אומר ש-- איך-- כל ההסבר היה להסביר לנו שרק בהרגשה שלנו יש הבדל, מצד הרוח שטות, מצד האמת אין הבדל. מה זה אין הבדל? התורה אומרת שיש הבדל, שעבודה זרה ייהרג ואל יעבור ושאר עבירות לא. התורה אומרת שיש הבדל. מה אתה מסביר לי שזה אותו דבר? זאת השאלה. אז אומר אדמו"ר הזקן, לא. זה לא בגלל שעבודה זרה, עבודה זרה יותר חמורה, לא. זה בגלל מדוע מתירים לו לחלל שבת, כאילו יעבור ואל ייהרג. לא בגלל שעבודה-- לא בגלל ששבת פחות חמורה מעבודה זרה, מסיבה אחרת, אלא כמו שאמרו חז"ל: חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. לא משום קלות העבירות וחומרן. שבת ועבודה זרה זה חמור אותו דבר. רק מה? למה אומרים על שבת יעבור ואל ייהרג? שבת אחת תחלל ואחר כך תוכל לשמור הרבה שבתות. הקדוש ברוך הוא עושה חשבון ששווה לו שיהודי פעם אחת יחלל שבת כדי שאחר כך ישמור הרבה שבתות.

58:07 דובר 8 יש לו עוד הזדמנות.

58:08 דובר 2 אה?

58:08 דובר 8 יש לו עוד הזדמנות.

58:09 דובר 2 כן. מה ההוכחה שזה באמת ככה? מה ההוכחה שבאמת זאת הסיבה? אולי באמת התורה אמרה שעבודה זרה יותר חמורה? מי אומר שזה באמת בגלל, בגלל הסיבה של חלל עליו שבת אחת? אז הרבי מביא הוכחה בסוגריים. הוא אומר כך: תדע, תדע שמה שאני אומר זאת הסיבה האמיתית. באמת אין הבדל. מדוע? שבת חמורה ושקולה כעבודה זרה לעניין שחיטת מומר לדבר אחד ביורה דעה סימן ב'. יש מושג הלכתי שנקרא מומר לדבר אחד. יהודי ששומר את כל התורה כולה, העבירה הזאת בשבילו לא קיימת. הוא מרשה לעצמו לגנוב. בשבילו העבירה של גניבה לא קיימת. הוא מרשה לעצמו, הוא לא מניח תפילין. זאת, כל מצוות תפילין לא-- תורה או לא. יש איזה-- הוא בחר איזושהי עבירה, כל התורה כולה מקיים, את זה, זה בשבילו לא-- זה בשבילו-- את זה בשבילו הקדוש ברוך הוא לא ציווה. כן? בסדר? אז זה נקרא מומר לדבר אחד. הגמרא דנה מה קורה באדם שהוא, שהוא מומר לשבת? הוא מקיים את כל התורה ומצוות כולה, תורה, מצוות, חרדי, הולך למקווה, הכול. רק מה? לא שומר שבת. מה אכפת לו? מעשן בשבת. כן? זה נקרא מומר לדבר אחד. הוא מרשה לעצמו, פה הוא מרשה לעצמו. אומרת הגמ-- הגמרא, כתוב להלכה בשולחן ערוך שאדם שהוא מומר לדבר אחד אז אסור לאכול מהשחיטה שלו. אם הוא שוחט, אסור לאכול מה שהוא שחט. מה אכפת לך? הרי מה הקשר בין שבת לבין שחיטה? שני דברים שונים לגמרי. לשחוט הוא ירא שמיים מאוד בשחיטה. מה השאלה? מה הקשר? למה השולחן ערוך אומר?

1:00:16 דובר 2 מה הסיבה? כי הגמרא אומרת שמי שמחלל שבת הוא כמו עובד עבודה זרה. כן, שמעתם? לעומת זאת, מי שהוא מומר לגילוי עריות, הוא שומר שבת, אבל הוא, עם גילוי עריות אין לו בעיה, על זה הוא, שם הוא מרגיש חופשי. מי שהוא מומר לגילוי עריות מותר לאכול מהשחיטה שלו. מה אתה מבין מזה? מה יותר חמור? שבת או גילוי עריות?

1:00:50 דובר 9 שבת, שבת.

1:00:52 דובר 2 זה אסור, ומותר לאכול מהשחיטה שלו. נכון? אז שבת יותר חמורה מגילוי עריות. נכון? ככה סיכמנו. בואו נראה הלאה. אז אם ככה, אז למה פיקוח נפש דוחה שבת, גילוי עריות לא דוחה פיקוח נפש? מה עשינו? שבת יותר חמורה, אבל פיקוח נפש דוחה שבת. גילוי עריות פחות חמור, אבל פיקוח נפש לא דוחה גילוי עריות. פיקוח נפש, הרי-- כבר בא לעבור. אז מה יותר חמור? פה משמע ששבת יותר חמורה, פה משמע שגילוי עריות יותר חמור. כן, אלא מה? גזירת הכתוב. מה גזירת הכתוב? אני אשאל אתכם שאלה פשוטה. מה אמרנו קודם? לחלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. נכון? למה לא אומרים תעבוד עבודה זרה פעם אחת כדי שאחר כך תאמין בקדוש ברוך הוא כל החיים? היה אפשר להגיד אותו דבר בדיוק. נכון? זה גזירת הכתוב. מצד חומרת העבירות, כל-- כל עבירה ועבירה מנתקת את ה-- את האדם מהקדוש ברוך הוא באותה מידה ממש. כל עבירה ממש יהודי נהיה נפרד ו-ו-וכופר ו-ו-וקליפת עבודה זרה, הכול אותו דבר ממש. כן? אז אם ככה למה פה אמרו לו שמותר לך לחלל? פה אמרו לך שאסור לך לחלל. גזירת הכתוב. הקדוש ברוך הוא החליט שזה מותר ואת זה אסור. לא בגלל שזה יותר חמור וזה יותר קל. טוב, מה אנחנו עושים? הקטע האחרון מאוד חשוב, הקטע האחרון של הפרק. יש לכם כוח לעוד כמה דקות?

1:03:04 דובר 9 כן, כן. די. נסיים.

1:03:06 דובר 2 וזה לא רק לסיים, זה פה נמצא התוכן של כל העניין. אלא לאחר מעשה החטא, אם היא מהעבירות שאין בהן כרת ומיתה בידי שמיים, שאין נפשה האלוקית מתה לגמרי ונכרתת משרשה באלוקים חיים, רק שנפגם קצת דבקותה ואחיזתה בשרשה בחטא זה, אזי גם נפשו החיונית והבהמית המלובשת בגופו וכן גופו חוזרים ועולים מהסטרא אחרא וקליפה זו ומתקרבים לקדושת נפש האלוקית המלובשת בהם, המאמינה בה' אחד. כן? אז בכל זאת יש הבדל בין עבודה זרה לשאר עבירות. יש הבדל. מה ההבדל? אם אדם עובר עבירה, יש עבירות שנקראות כרת. עבירה שנקראת כרת כורתת את הנפש, את הנפש. אין לו יותר נפש אלוקית בתוכו, רק מקיף עליו. כן? וכל-- רוב העבירות הן לא כרת. רוב העבירות שאדם עושה, כתוב, כתוב, אה, יעקב חבל נחלתו. הנשמה של כל יהודי כמו חבל ששזור מתרי"ג, אה, נימים דקים. מה זה-- אה, וכל עבירה שאדם עושה זה כביכול לוקח סכין וחותך איזה חוט אחד מהתרי"ג חבלים. אז החבל נחלש. כן? ואם אדם עובר כרת, זה לקח סכין ו... חתך את הנשמה שלו, חתך את הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא. זה עבירות של כרת. עכשיו, מה קורה? בזמן שאדם עושה עבירה, מה הסברנו קודם? שנפשו וגופו מתייחדים לגמרי עם הסטרא אחרא, עם הקליפה, עם העבודה זרה, עם אלוקים אחרים. נכון? איזו נפש?

1:05:09 דובר 10 הבהמית.

1:05:09 דובר 2 איזו נפש של האדם עושה את העבירה?

1:05:14 דובר 10 בהמית.

1:05:15 דובר 2 הנפש הבהמית. מי מחיה את הגוף?

1:05:18 דובר 10 בהמית.

1:05:19 דובר 2 הנפש האלוקית לא יודעת מה זה גוף. הנפש הבהמית מחיה את הגוף. אז בזמן שאדם עושה עבירה, הנפש הבהמית שלו היא זו הנפש שמחיה את הגוף, נפש חיונית, טבעית, בהמית, היא זו שעושה את העבירה. היא זו שיורדת לקליפות. היא זאת שמתאחדת עם הסטרא אחרא. היא זו שכופרת יותר — הכל זה היא. כן? מה עם הנפש האלוקית? מה קורה איתה באותו זמן? באותו זמן, עכשיו אדם עושה עבירה, חס ושלום. עכשיו, ברגע זה הוא עושה עבירה. הנפש הבהמית ירדה לקליפות, היא התאחדה איתם, הכל בסדר. הבנו. מה עושה הנפש האלוקית באותו זמן? איפה היא נמצאת?

1:06:02 דובר 10 לא יודעת.

1:06:02 דובר 2 אה?

1:06:06 דובר 10 היא לא נמצאת.

1:06:07 דובר 2 הם הולכים ביחד.

1:06:09 דובר 10 הולכים ביחד.

1:06:10 דובר 2 הנפש האלוקית מלובשת בתוך הנפש הבהמית. הן לא יכולות להיפרד, גם אם הן מאוד רוצות. הן מאוד רוצות. הקדוש ברוך הוא הלביש אותן כמו שהנפש מלובשת בגוף, הן דבר אחד ממש. הנפש האלוקית והנפש הבהמית מלובשות אחת בשנייה, הן דבר אחד ממש. כשהנפש הבהמית עושה עבירה, הנפש האלוקית נמצאת שם בתוך העבירה. הוא מביא לזה המשך בהמשך הפרק. לא נקרא את זה כבר בפנים. הוא מביא איזה משל. זה כמו אחד שלוקח את המלך ודוחף את הראש שלו לתוך, אה, לתוך ה... לתוך הביוב, לתוך מקום מלא צואה. הנפש הבהמית נהנית שם. הנפש האלוקית היא, היא לא רוצה. היא לא רוצה להיות שם. בשבילה זה סבל נוראי. אין לה ברירה. היא נמשכת, היא נמצאת שם, היא נמצאת בגלות. משכו אותה לשם. זה בשעת החטא. מה קרה אחרי החטא? נגמר החטא. אדם עשה את העבירה, גמרנו. הוא לא עשה תשובה. החטא, הוא גמר אותו. אבל תשובה הוא לא עשה. מה קורה עכשיו? הנפש האלוקית שלו מתה? לא. הוא עשה עבירה קטנה. הוא לא עשה עבירה של כרת. בשעת העבירה הוא היה נפרד לגמרי. אחרי העבירה הנפש האלוקית שלו לא מתה. מתאוששת ומושכת את הנפש הבהמית חזרה החוצה מהקליפה אל הקדושה. בלי תשובה. עצם זה שיש לו נפש אלוקית שנמצאת, היא גם כן מחיה ומתפקדת באותו גוף. אממה, מה קורה אם זה עבירה של כרת? אחרי העבירה אין מי שימשוך את הנפש הבהמית החוצה.

1:08:02 דובר 10 אז מה קורה?

1:08:04 דובר 2 אז היא נשארת שם. הוא נשאר מיוחד בקליפות וסטרא אחרא ומקבל את חיותו ממקום המוות והטומאה.

1:08:15 דובר 10 מה זה?

1:08:16 דובר 2 בפועל, אם זה תקופה שבית המקדש היה קיים, אנשים פשוט היו מפסיקים לחיות. מתים בפועל או בגיל חמישים שנה, בגיל שישים שנה. תלוי איזה עבירה.

1:08:28 דובר 10 לא במיידי.

1:08:29 דובר 2 יש כאלה שבמיידי. היו גם כאלה. תלוי איזה סוג של עבירה. יש סיפור בתנ"ך על אחד שעשה עבירה ומת מיד. זה לא משנה שהאלוקית נעלמת, אבל היא לא מלובשת בגוף, היא לא מלובשת בגוף אז היא לא יכולה להוציא את הנפש הבהמית, כבר לא מלובשת בתוכה. ולכן אז יגיד אדם ככה. זו המסקנה של הפרק. אז מה אדם יגיד? אדם יגיד אוקיי, אז אם בסופו של דבר כל עוד לא מדובר על עבירה של כרת, אחרי החטא, אני... הכל בסדר, כן? יוצא חזרה, כן? אז לא כל כך נורא בסך הכל, כן? הנפש הבהמית שלי נהנית. הנפש האלוקית בסופו של דבר חוזרת חזרה, אז אה, יהיה בסדר. למה אי אפשר להגיד כך? הוא, הוא המשיל את הזמן של העבירה. הלשון פה: כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכיסא מלא צואה. תחשוב, כל אחד יחשוב על עצמו. האם הייתי מוכן רק לשנייה אחת להכניס את הראש לתוך כזה מקום? אחר כך יש מקלחת. מה הבעיה? זה בדיוק מה שהנפש האלוקית מרגישה. כשאדם אומר לעצמו טוב, אז אני רק אעשה עבירה רק רגע אחד, לא קרה שום דבר. תשמע, הנפש האלוקית שלך, זה מה שהיא מרגישה. זה שום דבר שהיא מרגישה באותו זמן. העבירה גורמת שאדם יתייחד עם הקליפה וסטרא אחרא. הנפש האלוקית היא שונאת את הסטרא אחרא כמו שלמדנו קודם. מרגישה מיאוס. אדם צדיק מרגיש מיאוס באמת. הנפש האלוקית מרגישה מיאוס. אנחנו לא מרגישים את זה, אבל היא ככה מרגישה. וכשאדם עושה עבירה היא, היא, היא שמה, היא נכנסת לשם. אז לכן אי אפשר ללמוד מזה שום, שום הקלה, שום קולא. מה יצא לנו על כל

1:11:10 דובר 2 פנים מכללות שני הפרקים האחרונים? שכל אחת ממצוות עשה שאדם עושה מצווה, הוא מגלה את הקדוש ברוך הוא בעולם, ממילא הוא מתבטל לאלוקות והוא מגלה את זה שאין עוד מלבדו. ולכן כל מצוות עשה היא פרט באנוכי ה' אלוקיך, וכל מצווה, כל עבירה שהוא עושה הוא מתייחד עם הקליפות ומתייחד עם הסטרא אחרא. הוא יותר גרוע מהקליפות, יותר גרוע מבעלי חיים טמאים וכולי וכולי, והוא רחוק מהקדוש ברוך הוא בתכלית הפירוד. אז יוצא שכל אחד, כל אחד ואחד משס"ה מצוות לא תעשה, משס"ה עבירות, היא בדיוק אותו העניין של לא יהיה לך אלוקים אחרים. אחרי שהרי אז כל האריכות מפרק י"ח עד הפרק שלנו הייתה כדי להגיע למסקנה הזאת, שעל ידי כל מצווה יהודי מקיים אנוכי ה' אלוקיך, ועל ידי כל עבירה יהודי עובר על "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי". עכשיו אנחנו... אוקיי, הבנו, מה עושים עם זה? מה... איך עם התובנה הזאת, איך התובנה הזאת תעזור לי לא לעשות לעולם עבירה? זה הפרק הבא.

1:12:40 דובר 11 תודה רבה.