שיעורו של הרב מרדכי שמואל אשכנזי אודות מנהג חב"ד בתקיעת השופר (אלול תש"ע)

00:00 דובר 1 גניחה בינונית כמו שלוש יבבות בינוניות. מה זה בינוני? מה הפירוש בינוני? בפרט, בפרט הפירוש בינוני. הפירוש בינוני זה, אנחנו הרי אמרנו שלרש"י אתה רואה זה שלוש כוחות. כן, אתה רואה את שלוש הכוחות. ה... זאת אומרת, אתה רואה שלוש של שלוש כוחות, אז כל חלק, כל שליש מהתרועה זה כוח אחד. עכשיו התקיעה היא כמו שלוש. אז לפי זה יוצא שכמה, כמה זה השבר? שתיים. אז הוא צריך להגיד שתיים. מה, מה העניין של בינוני? השבר צריך להיות שתיים. למה? מה? מה הלשון של בינוני? אחר כך שוב פעם כמה פעמים הוא חוזר על הלשון הזה, בינוני. ג' שברים, ג' כוחות בינוניים, בינוניים, בינוניים, בינוניים. לא מפרש לנו מה? הוא לא מפרש לנו מה פירוש בינוני. אתה זוכר שאני כתבתי את זה בקונטרס. אז המקור של זה, זה לשון של הר"ן. אבל גם שם כתוב לשון בינוני. אבל אני כתבתי שם שזה מסתמא, זה נראה כמו שני כוחות. אם התקיעה, אם התרועה זה כוח אחד, התקיעה זה שלוש כוחות. אז יוצא שהתרועה, השבר, כל שבר הוא שתיים. אבל גם היה צריך להיות שתיים. מה זה? מה זה בינוני? מה?

01:37 דובר 2 יכול להיות גם משהו כלשהו.

01:38 דובר 1 יכול להיות גם כלשהו גם כן. אז למה זה בינוני? אז היה צריך להיות רק, אז היה צריך להיות כתוב הרי ככה שמה הלשון של בינוני? תראה, אולי נגיע לטענה קודם, פירוש מה פירוש בינוני, ולפי זה אולי נבין מה זה פה בינוני.

01:54 דובר 2 שלוש שורות.

01:56 דובר 1 מה?

01:56 דובר 2 שלוש שורות. כמו שלוש, שלוש תרועות, שלוש שורות.

02:05 דובר 1 התקיעה כמו התרועה. בתרועה יש שלוש כוחות. בתרועה יש שלוש כוחות. התקיעה צריכה להיות כמו שלוש, כמו שלוש כוחות. נו.

02:15 דובר 2 תרועה.

02:16 דובר 1 התקיעה של התרועה צריך להיות כמו שלוש כוחות, נו.

02:19 דובר 2 אז התקיעה שתקועה, ודאי תקיעה קצרה מאוד.

02:22 דובר 1 לא קצרה. ודאי, לרש"י לא קצרה.

02:23 דובר 2 למה? אבל למה שניים? זה לא רלוונטי. אם התקיעה אחת באורך של שלוש, השברים הטרומיטין זה שלוש כוחות קטנים.

02:30 דובר 1 כן.

02:31 דובר 2 שזה התרועה.

02:32 דובר 1 כן.

02:32 דובר 2 אז השברים צריכים להיות-

02:34 דובר 1 כמה?

02:35 דובר 2 הם לא צריכים להיות אחד שהוא באורך של שלושתם.

02:38 דובר 1 אז זה תקיעה? אז זה תקיעה?

02:41 דובר 2 תקיעה פעמיים. כן, מה נעשה?

02:44 דובר 1 נו, זו שאלה.

02:45 דובר 2 זו השאלה.

02:46 דובר 1 זו השאלה, מה נעשה? מה נעשה?

02:49 דובר 2 אז רגע, או ש-- יש לנו אפשרות או ש-- או אם אנחנו נעשה אחד באורך כמו השלושה אז זה יהיה תקיעה.

02:55 דובר 1 כן. אם נעשה אחד אז זה יהיה, יהיה תרועה. אז-

02:59 דובר 2 והאורך חייב להגיע לשבע, אז שתיים זה הפתרון הכי אידיאלי.

03:02 דובר 1 לכאורה. אז, אז צריך להיות שתיים. אז מה זה בינוני?

03:08 דובר 2 בינוני זה גם השלישי.

03:10 דובר 1 אה?

03:10 דובר 2 בינוני, ובינוני זה גם השלישי.

03:12 דובר 1 רגע, רגע, רגע. אבל, אבל, אבל לא אומר איך תומך זה, אבל יש בו מעין ראש ומעין צדיק. נכון? נכון?

03:21 דובר 2 השיעור שלו לא-

03:22 דובר 1 השיעור ודאי שלא. רגע, רגע, אני רוצה להגיע לתוכן של ה-

03:24 דובר 2 בינוני זה לא מלשון ביניים.

03:26 דובר 1 לא.

03:26 דובר 2 בינוני זה לא מלשון ביניים.

03:28 דובר 1 נכון.

03:28 דובר 2 זה משהו אחר.

03:29 דובר 1 נכון, אבל הוא בנוי משניים, משניהם. נכון? העיקר הקושי שבדבר. עוד דבר. אנחנו אמרנו שה, ה... המחלוקת היא בין רש"י לתוספות, שלרש"י ממש כמו שאתה אומר שתי שתיים, כן? לפי רש"י, אם הוא ירצה, ירצה לעשות שלוש כאורך של שלוש...

03:56 דובר 2 אז זה כבר תקיעה.

03:57 דובר 1 מה?

03:58 דובר 2 אז זה כבר תקיעה.

03:59 דובר 1 אז זה כבר תקיעה. אז ככה. אז האדמו"ר הזקן ממשיך הלאה וכותב ככה: אם הוא ב-- בסדר תש"ת, אם הוא בסדר תש"ת, אז זה ודאי שהוא לא יכול לעשות כי זה תקיעה. אבל אם הוא בסדר תשר"ת, שם התקיעה היא יותר ארוכה, אז הוא חיי-- אפשר, אפשר לעשות שתיים, שלוש. בכל זאת כותב האדמו"ר הזקן שלא לעשות את זה. למה? הואיל ובסדר תש"ת-- אה, הואיל ובסדר תש"ת אז זה נקרא תקיעה, ממילא שלא לעשות את זה. אז מוכרחים לעשות. אי אפשר לעשות שלוש. הדעה השנייה זה הדעה של הריב"א ב-בסעיף ו', שזה ג' טרומיטין. שזה ג' טרומיטין ושיעור תרועה כג' יבבות, שהם תשעה טרומיטין. שיהיו כי שיעור תרועה שוב פעם. אז זה, אז זה הכל פי שלוש, שהתרועה זה שלוש טרומיטין וממילא ה-- התרועה זה שלוש טרומיטין ו-- אה, כל כוח זה שלוש טרומיטין, התרועה זה תשע טרומיטין. התקיעה זה כמה? כמו תשע טרומיטין. התקיעה בסעיף ב-בסדר תר"ת זה כתשעה טרומיטין. ועכשיו-

05:12 דובר 7 תשר"ת.

05:12 דובר 1 בתשר"ת-

05:14 דובר 7 שמונה עשרה.

05:14 דובר 1 למה שמונה עשרה?

05:17 דובר 7 תשע ועוד תשע, שמונה עשרה.

05:18 דובר 1 תשע ועוד תשע. יוצא שמונה עשרה.

05:19 דובר 7 לא בתר"ת, בתשר"ת.

05:21 דובר 1 בתשר"ת כמה יהיה?

05:22 דובר 7 שמונה עשרה.

05:23 דובר 1 שמונה עשרה. אז בסדר, נאמר כנ"ל. שיהיה כמה? שמונה עשרה. בסדר, לא ניכנס כרגע. אז נגיד שזה כך, שזה שמונה עשרה דברים. רק רגע. מה הוא אומר? מה הוא כותב הלאה? סעיף ו', לי היה לוקח. יש להחמיר בשל תורה כסברא האחרונה. שמה צריך לעשות?

05:43 דובר 7 ארוך.

05:44 דובר 1 אה? יש להחמיר בשל תורה. זו שאלה. מה פירוש להחמיר? מה פירוש להחמיר בשל תורה כסברא האחרונה?

05:56 דובר 7 לתקוע תקיעה.

05:56 דובר 1 בוא, בוא, בוא נבין טוב. אדם רוצה לצאת ידי חובת שניהם, הוא לא יכול.

06:02 דובר 7 טוב.

06:02 דובר 1 אה? אם הוא יתקע שלוש אז הוא לא יצא ידי-- אז לרש"י זה לא טוב. אם הוא יתקע שניים אז זה לא טוב לריב"א. אז מה זה יש להחמיר בשל תורה כסברא האחרונה?

06:15 דובר 7 מה, עושה תקיעה?

06:16 דובר 1 אה?

06:16 דובר 7 תקיעה ארוכה, אז זה רק אפשר.

06:18 דובר 1 מה? מה?

06:19 דובר 7 מתחיל-

06:19 דובר 1 אז זה לא חומרה. אז אתה עושה או כדא או כדא.

06:22 דובר 7 מה הקשר תקיעה תהיה ארוכה?

06:24 דובר 1 לפי רש"י זה לא טוב. איזה תקיעה?

06:27 דובר 7 תקיעה-

06:27 דובר 1 לא, על השברים. הוא מדבר כרגע על השברים. שיעור בתקיעות-- הוא מתחיל. דין שיעור בתקיעות את ה... ואחר כך שיעור ב-ב-בתרועה ואחר כך ב-ב-בשבר. אז מה זה להחמיר? עוד יותר. אתה יודע מה? נעזוב כרגע את זה. זאת אומרת ככה, לפי זה יוצא שאם אדם רוצה, אדם רוצה שזה יהיה ספק דאורייתא, כן? אדם רוצה לתקוע שופר, רוצה לצאת ידי חובה של כל הדעות, לצאת ידי חובה של כולם. לפי זה יוצא שאנחנו לא יכולים לעשות את זה. אי אפשר, או לתוספות או לרש"י. אם אתה תתקע שתיים, ל-ל-לא-- זאת אומרת כ-שתי כוחות, אז לא יצאת ידי חובה לפי התוספות. אם תתקע שלוש, אז לרש"י זה לא טוב כי-כי שלוש זה שיעור תקיעה ב-ב-ב-בתר"ת, בתר"ת. זה על עניות דעתי, אני חושב. ומכאן נלקח כל השורש של המחלוקת. באמת אני הרבה חיפשתי בזה באחרונים, היום יש המל"טים. מאין נלקחו כל השתי דעות האלו? שתי ה-מנהגים האלו בשברים. אם עושה טו או טו טו. אבל פשט זה, זה המחלוקת בין רש"י לתוספות. לפי רש"י, כשאתה עושה טו זה שתי קולות. לפי תוספות, כשאתה עושה טור טור זה שלוש קולות. טור טור. זאת אומרת ככה, אלו שתקעו טור כי הם הלכו בשיטת רש"י, וכשנעיין פה בלשון של אדמו"ר הזקן אפשר לדייק כמה כמה דברים, נביא את זה עוד. אפילו דיוק יותר חזק עוד מעט, שאלו שהלכו בשיטת רש"י הם תקעו טור, אז יש להם שתי קולות, טור וטור. אלו שהלכו בשיטת התוספות אז הם תקעו טור טור. מה? שלוש? שלוש כוחות. אבל מה? ואפשר אפילו להוכיח את זה. מה? רגע, חכה רגע, חכה רגע, חכה רגע, חכה רגע. אני רק קודם רוצה להגיד.

09:09 דובר 1 רק רגע, קודם נראה. קודם נראה איך הם הולכים לפי רש"י. אז הם הולכים לשיטת התוספות. לא, לא חשבו לרש"י. הם לא חשבו לרש"י. רגע, חכה רגע, תן לי רגע, תן לי רגע. שיש להם שלוש כוחות. טור טור טור. טור טור טור זה יהיה שברים. זה יהיה תרועה. טור טור טור זה גם שלוש כוחות וזה גם מופסק. טור טור. אה? איך האורך? טור? אז, אז, אז זה...

09:44 דובר 8 לא, זה שיש שלוש. הכוונה היא שיש שירגיש את השלוש. אז זה באורך שזה.

09:49 דובר 1 שבאורך של שתיים.

09:50 דובר 8 לא, לא, לפי הרמ"א.

09:52 דובר 1 לפי?

09:52 דובר 8 רמ"א. זה צריך שיהיה באורך שלוש.

09:56 דובר 1 כן.

09:56 דובר 8 לא שיספיק לאורך שלוש. לא, לא שיתקעו בשלוש כוחות.

10:00 דובר 1 רגע, רגע, איך הוא יתקע? תגיד לי, תסביר לי.

10:02 דובר 8 אם הוא יתקע טור טור טור.

10:04 דובר 1 כן.

10:05 דובר 8 אז השבר יהיה טור. זה לא שבר.

10:08 דובר 1 שמה?

10:08 דובר 8 יהיו כל אחד בשלוש.

10:10 דובר 1 בסדר, הם כותבים.

10:11 דובר 8 באותו זמן של השלוש.

10:12 דובר 1 רגע, חכה, בסדר. בסדר, בסדר, בסדר. אז זה כאילו. הנה כרב חם[?] כותב למה הם עשו טו טו טו ולא טו רו? כי ברגע בטו אתה לא יכול לדעת. אתה לא יכול להבחין אם יש לך פה שלוש ברגע ש...

10:31 דובר 8 גם.

10:31 דובר 1 רגע, אני תכף, אני אני רוצה להסביר שיש פה דבר מאוד מאוד עמוק שזה... רק רגע.

10:38 דובר 8 מה שצריך לזכור הוא שבר עם כאורך ג' טרומיטין. מה?

10:45 דובר 1 כשמעיינים, כשמעיינים טוב בשולחן, בשולחן של הרבי שמביא את רש"י, אז שם נראה שזה ממש כמעט מפורש. שהוא כותב ככה: "וצריך ליזהר שבסדר תשר"ת לא יאריך בשבר אחד כדי שיעור ג' טרומיטין". הוא לא כותב כדי ג' טרומיטין, כדי שיעור ג' טרומיטין. אחר כך הוא מביא את הריב"א, הוא כותב ממש טרומיטין, טרומיטין, טרומיטין. ורש"י הוא כותב שיעור ג' טרומיטין. זאת אומרת ככה, התקיעה היא לא טרומיטין, השבר הוא הוא. רק מה? שלא יאריך כדי ג', כדי ג' טרומיטין.

11:20 דובר 8 שיעור כזה על זמן.

11:22 דובר 1 כן.

11:24 דובר 8 ככה.

11:24 דובר 1 כן, נכון. למה? כי התקיעה היא אותה תקיעה. טו, אז זה לא שיעור ג' טרומיטין. אחר כך שתראו, אחר כך שהוא מביא את הריב"א, אז הוא כותב, הוא לא כותב שיעור, הוא כותב ג' טרומיטין, שתי טרומיטין, תשע טרומיטין. זאת אומרת שהתקיעה צריכה להיות כדי, כדי תשע טרומיטין. לא כדי שיעור תשע טרומיטין. כי שמה יש לנו את ה...

11:47 דובר 8 מזכיר שצריך להיות מניין של תשע.

11:49 דובר 1 מה?

11:50 דובר 8 אז תזכיר את עצמו כדי ש...

11:52 דובר 1 לא, לא, לא כדי שיעור זמן.

11:55 דובר 8 לא, בתזכיר אתה לא אומר שיעור. תזכיר.

11:57 דובר 1 תזכיר זה מה שאומר כדי שיעור ג' טרומיטין. ברש"י הוא אומר כדי שיעור ג' טרומיטין. כי ה...

12:04 דובר 8 תשע.

12:05 דובר 1 תשע טרומיטין. הוא כותב טרומיטין כשיעור, כשיעור.

12:08 דובר 8 לא זכיר, לא זכור.

12:09 דובר 1 כן, כשיעור תשע טרומיטין, לא שיעור טרומיטין. לא כדי שיעור תשע טרומיטין.

12:15 דובר 8 תרועת תקיעה היא תשע, בכל זאת לא הורגת.

12:19 דובר 1 אורך זמן, אורך זמן ולא... כן, כן. תראו על זה, תסתכלו טוב. הלאה כתוב. אני רק רוצה, אני רק רוצה להוכיח את זה. אני רוצה להוכיח את זה. אה, יש אחר כך עוד מחלוקת בין רש"י ורבי נתן. בתשר"ת. אם צריך לתקוע תשר"ת בשתי נשימות או לשק-- לתקוע תשר"ת בנשימה אחת. אומר אדמו"ר הזקן שגם לפי הדעה הזו שאומר שצריך להיות ש-ש-שיתקעו את זה בנשימה אחת, אז הוא צריך להפסיק בין השבר, בין השברים לבין התרועה. בין השברים לבין התרועה, שיעשה הפסק מעט, לא, לא, לא נשימה, אבל שצריך להפסיק מעט. לא, כדי נשימה.

13:16 דובר 8 בסדר, כדי נשימה.

13:19 דובר 1 כן. מה? לא, זו נשימה.

13:26 דובר 8 יפסיק מעט ביניהם.

13:27 דובר 1 יפסיק מעט ביניהם. לא, שם הלאה אומר שתי נשימות. פה אומר יפסיק מעט ביניהם. לכאורה זה מסתבר לומר, שאתה אומר, שאומר יפסיק בין נשימה, יפסיק ביניהם, זה כשהשברים זה טו טו טו טו טו טו טו טו טו. כן. אז ברגע שאתה גומר את הטו טו האחרון ואתה מתחיל טו טו טו טו טו, אז נראה שהטו האחרון של ה-- של השבר זה הוא ראש של, ראש של התרועה. אבל זה הוא אומר שצריך להפסיק ביניהם. אם אתה לא מפסיק אז נראה שהסוף של השבר זה התחלה של התרועה. אבל אם אתה תוקע טו טו טו טו, אז לכאורה משמע צריך ל...

14:25 דובר 8 בנבך מפסיק.

14:26 דובר 1 אה? בנבך זה קול אחר.

14:28 דובר 8 זה קול אחר.

14:28 דובר 1 זה קול אחר, זה לא אותו הקול. בשביל מה צריך להפסיק? אז נראה לכאורה לפי מהלך הדברים שזו המחלוקת בין רש"י לתוספות בפשט, האם השבר הוא תו או השבר הוא תו תו. לפי תוספות זה תו תו, זה קול שבור ויש בו שלוש כוחות. הקול הוא שבור באמצע: תו תו תו. עוד נתכנס אולי לעומק העניינים. נראה עד כמה שאפשר להבין את הדברים. כשאנחנו מתבוננים בקולות של השופר, ועל קול השופר הקדמנו קודם שיש תו ואו. זה ככה בנוי כל ה-, כל ה... יש דו רה מי פה סול, כן? ככה יש בשופר שני כוחות, שני קולות, תו ואו, ומהתו והאו בנויים כל השלוש צורות התקיעה של תקיעה ושברים ותרועה, מתו ואו, מאו ותו, תו ותו, ואו ואו ותו. סתם, יש לזה גם בקבלה עניינים עמוקים, אבל בפשטות כפי שאנחנו שומעים את הקולות זה תו ואו, תו ואו, תו. זה אני בדקתי כבר אצל בעלי, אלה שבעלי מנ-- זאת אומרת אלה שמבינים במוזיקה. כשאתה אומר תו תו תו תו, כשאתה עושה תו אז האו והתו זה המשך של הקול. תו תו תו. כשאתה עושה או תו, או תו, אז אתה, אתה-אתה מטלטל את הלשון באמצע. זה שני קולות. טו טו זה המשך של כל אחד. או טו, כל אחד כבר מרגיש את זה לבד, שאו טו זה שתי קולות. זה שני מיני קולות, זה או וזה טו. זאת אומרת ככה: אם אתה עושה את האו אחרי הטו אז זה טו, זה המשך של הקול. אם אתה עושה או טו... לפי זה אנחנו מבינים בתקיעה. בואו נתחיל עם התקיעה. טו. אז זאת אומרת יש פה, זה מתחיל

16:53 דובר 1 בטו, ממשיך באו, אבל זה המשך של קול אחד. כמה שתעשה, תתק-- שאם אתה תתקע כדי, כדי תשע, אם אתה תתקע כ-כדי שיק-- תשע כוחות, שמונה עשרה כוחות, ולא הקול, זה קול, אותו קול. טו. אתה רואה? זה טו טו טו טו טו. עכשיו כשאתה עושה טו, אז זאת אומרת ככה. במילים אחרות, ב-ב-ב-בשבר יש, ב-ב-ב-בתקיעות בכלל, זאת אומרת התקיעות בנויות משתי כוחות, מטו ומאו. אז אפשר, אני חושב, לעניות דעתי, הייתי מפרש: אדמו"ר הזקן אומר ש-שה-שהשבר לרש"י הוא בינוני. זה לא רק שהוא בינוני, שפה זה שלוש כוחות ופה זה קול אחד ופה זה שתיים. הוא גם בינוני במהות שלו. זאת אומרת ככה: התקיעה בנויה מטו ואו, התרועה בנויה מטו. יש פה קול ממוצע שיש בו גם טו וגם או, וזה השבר. התקיעה זה תרו-- התרועה זה תו. השבר יש בו תו ואו. אז זה אמצע. כי ב-ב-בתקיעה זה תו ואו ארוך. בשבר-- בתרועה זה רק תו לבד. ה-השבר בנוי משני הכוחות, משני הכוחות האלו, אבל אבל אבל בקיצור.

18:47 דובר 9 תו ואו.

18:49 דובר 1 מה מה?

18:51 דובר 9 תו ואו.

18:51 דובר 1 אז תו ארוך. אז תו ארוך, אז זה תקיעה. כן? נכון, אבל השבר. השבר פירוש הדבר, השבר שהוא בינוני, שיש בו את שני הכוחות גם מתקיעה וגם משברים וגם מתרועה.

19:09 דובר 9 גם מהתקיעה.

19:12 דובר 1 מה מה?

19:13 דובר 9 גם משנה את המהות שלו מהתקיעה לצמצום.

19:15 דובר 1 שמה?

19:16 דובר 9 השברים מהתקיעה.

19:18 דובר 1 הוא לא רק באורך.

19:19 דובר 9 רק באורך.

19:20 דובר 1 אבל למה? הוא לא שונה, אבל אבל יש בו גם מה, גם מהתרועה. אמנם יש בו גם מהתקיעה וגם מהתרועה.

19:29 דובר 9 ומה יש בו מהתקיעה? כלומר מה יש בו ב-ב-מהתרועה יותר מאשר-

19:33 דובר 1 זאת אומרת, אתה יודע, במילים אחרות, אם נדחה כמו שהמשנה עוסקת תוקעים. הוא... כן? מתקיעה. ואם אני ו-ו-ותרועה זה תו. עכשיו בשבר, אז אז אז השבר הוא לא, הוא לא אמצעי, אם אתה אומר שגם בתקיעה. בתקיעה יש תו ובשבר יש ואו, ב-ב-בתרועה יש תו. עכשיו בשבר יש משני, את שני הכוחות האלו.

20:04 דובר 9 בשבר מה יש בשבר מהתקיעה, מהתרועה?

20:06 דובר 1 מה מה?

20:06 דובר 9 מהתקיעה הוא בינוני. מה יש בשבר? מה יש בשבר?

20:09 דובר 1 מהתרועה.

20:10 דובר 9 מה יש מהתקיעה, מהתרועה?

20:11 דובר 1 אוקיי, לא הבנתי.

20:12 דובר 9 השבר כולל גם תרועה?

20:14 דובר 1 מה?

20:14 דובר 9 השבר כולל גם תרועה?

20:16 דובר 1 השבר, השבר-

20:17 דובר 9 כלול בתוכו גם תרועה.

20:19 דובר 1 קול של תרועה.

20:19 דובר 9 יפה. והתקיעה לא כוללת בתוכה מהתרועה?

20:22 דובר 1 גם.

20:22 דובר 9 נו, אז מה ההבדל? מה שזה מהותי יש את ה-

20:25 דובר 1 אני לא אומר מהותי, אני אומר להפך. אני אומר שהוא בינוני, הוא באמצע, יש בו משניהם, יש בו משניהם. בשבר, בשבר יש משני הכוחות כמו שיש.

20:38 דובר 9 זה התרועה.

20:38 דובר 1 נכון, נכון, אבל אם... תכף נראה לפי תוספות. רגע, תן לי רגע, תן לי רגע. אבל לפי, בוא נראה לפי תוספות. לפי זה שאתה אומר... לפי זה שאני אומר שהיה צריך להיות שלוש כוחות. כן? אז אם אתה עושה לפי זה שאומר שצריך להיות שלוש כוחות. שלוש כוחות. ומה אומר תוספות? מה זה ילולי יליל? שלוש כוחות. תו תו תו. שלוש. כן? זה, זה נקרא תרועה. זה נקרא תרועה. כן? עכשיו בתקיעה יש מה? תו ואו. בתקיעה יש תו ואו. עכשיו מה אתה תעשה את השבר? אין, אין בתקיעה, אין ב-, אין בשבר, אין בשבר משהו שדומה לשתיהן, לשתיהן ביחד? אין בשבר משהו דומה לשתיהן ביחד. כי התקיעה, התרועה זה תו תו תו. שלוש, שלוש תו תו תו. התקיעה זה מה? תו ואו. ומה עכשיו השבר?

21:50 דובר 9 תו תו.

21:51 דובר 1 תו תו. אז שוב פעם. אז זה דומה לשבר, לא לתקיעה בכלל. התקיעה מתחילה בתו ואו ומתחילה בתו ואו. השבר זה תו. עכשיו כשאתה אומר שהתקיעה כפי המנהג שלהם, של האשכנזים, תו תו, אבל אז זה לא ככה. אתה לא... איך עושים את זה? הטו תו תו זה לא דומה בכלל.

22:17 דובר 10 בסדר.

22:18 דובר 1 זה לא נקרא בינוני. אז זה קול אחר חדש. קודם אתה אומר טו או, אתה אומר טו הו, אחר כך טו טו. אבל כשאתה אומר שזה, שזה טו וזה טו, שהאו זה המשך של הטו, כן? רק מה, זה ארוך וזה קצר. אז יוצא שב-, יוצא שהשבר הוא בינוני בין הכי לבין, לבין התרועה.

22:45 דובר 10 אותם ארוץ.

22:46 דובר 1 יש לו את המהות של שניהם.

22:48 דובר 10 יש לו טו אז זה ההתחלה של

22:50 דובר 1 כן וזהו.

22:52 דובר 10 שניהם.

22:58 דובר 1 אז ב-- אז-- אז יוצא לפי זה, אז יוצא לפי זה, אז יוצא לפי זה, יוצא לפי זה... רגע, רגע, אני עוד אגיד על טו בסוף. אז יוצא לפי זה, יוצא לפי זה, שבשבר יש, למה זה אפשר להבין שזה נקרא בינוני. יש בו משני הקולות יחד, משני סוגי הקולות. רק מה, ההבדל הוא באורך. פה אתה עושה ארוך, פה אתה עושה קצר, אבל הוא גם את הטו שלו הוא לקח, הוא לקח גם מהתרועה.

23:30 דובר 10 שלוש קולות.

23:32 דובר 1 מה?

23:33 דובר 10 שתי קולות או שלוש קולות?

23:33 דובר 1 לא, לא, אני מדבר על שתי, על שתי, אני מדבר על שתי, על שתי קולות.

23:38 דובר 10 של הסוף טו.

23:40 דובר 1 מה?

23:40 דובר 10 של הסוף טו.

23:43 דובר 1 לא, אני אומר שלפי רש"י שזה טו אז זה בינוני. לפי תוספות שאמרנו שהמנהג של טו טו זה שיטת התוספות, אז זה לא בינוני, זה, זה צורת קול אחר.

23:58 דובר 10 איך עכשיו רק ראיתי בין מנה לשים בין טו לבין טו.

24:02 דובר 1 מה?

24:03 דובר 10 להתחלק עם הטו.

24:06 דובר 1 מה, מה?

24:07 דובר 10 טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו. לא, לא, אם זה מתוכנן זה תקיעה אחת ארוכה.

24:15 דובר 1 זה, זה מה שאני אומר.

24:16 דובר 10 בין טו ורו.

24:18 דובר 1 בסדר, טו. אתה לא, זה טו, טו, טו. בדיוק.

24:22 דובר 10 לא, אי אפשר להשים בין טו.

24:24 דובר 1 זה אפשר, אפשר, אפשר, אפשר, אפשר. בכל אופן, אלו הליטאים כותבים שכך צריך לעשות. רק רו. עד כמה מובן? כן. בכל אופן, אז יוצא שיש לנו טו. ואני חושב שזה עוד יותר. יש פה נקודה עוד יותר עמוקה. לפי רש"י מה הפירוש שבר? מה הפירוש שבר? ממה הוא שבור? ממה הוא שבור? אז יש פה דבר עמוק במחלוקת בין רש"י לתוספות, כפי שאדמו"ר הזקן לומד. זה לא כתוב מפורש כפי שהסברנו עד עכשיו. השבר לפי רש"י, הפירוש שבר זה תקיעה שבורה. התקיעה היא שבורה, כי למאי זה שאתה עושה רק שתיים. כן, אתה עושה טו טו טו, חילקת את התקיעה לשלוש מילים אחרות. חילקת את התקיעה לשלוש חתיכות כמו בננה. תחתוך אותה לשלושה חלקים. קודם עשית טו, אחר כך אתה אומר טו טו טו, חילקת את התקיעה לשלוש, לשלושה, לשלוש חלקים. לפי, לפי תוספות הפירוש של הדברים זה לא שחילקת. כי מה הקשר בין טו טו לבין תקיעה? הקול עצמו שבור, קול שבור. כי למה זה, הרי לפי תוספות הרי כל ילולא זה שלוש קולות. הילולא לבד היא שלושה קולות. פה אז גם השבר הוא בצורה של ילולא, רק הוא יותר ארוך. אבל איזה, איזה אורך של דבר שבור. כשאתה טו טו טו, שברת הכול.

26:18 דובר 10 זאת אומרת זה גם יותר שבור.

26:19 דובר 1 נכון, כי זה הדרך של הגניחות שהן יותר ארוכות מהיללות, אבל שתיהן באותה נקודה. קול שבור. טו טו טו זה קול שבור. טו טו טו זה קול שבור. אבל לפי רש"י זה טו טו טו.

26:39 דובר 10 של השבר.

26:42 דובר 1 מה?

26:42 דובר 10 השבר מהתקיעה.

26:42 דובר 1 זה השבר מהתקיעה. אז לפי זה יוצא באמת כך, כמו שאמרנו קודם. לפי-- לפי הריב"א אין לשבר שום קשר לתקיעה. לשבר שום קשר לתקיעה. זה שבר ב-- זה שבר בתוך שבר. בשברים, בתרועה צריך להיות שבור. לפי, לפי התי-- לפי רש"י יש כמו שאמרנו קודם, זה הפירוש בינתי. אני רוצה להוכיח את זה עוד יותר. לשבר יש קשר לתקיעה ויש לו קשר גם לתרועה. יש לו, כמו שאמרנו בקולות, שיש לו טו מאש-- דומה לתרועה ויש לו טו מהתקיעה, ככה גם השבר עצמו הוא תקיעה שבורה. אז לפי זה, אם זה נכון אולי נבין פה דבר מעניין מאוד. אז אדמו"ר הזקן כותב שמה בסעיף, בסעיף אה ד', סעיף ד', הרי שהמנהג הוא לא להוסיף על השבר, על השברים. זאת אומרת שברים תוקעים רק שלוש. אם רוצה לתקוע ארבע, המנהג הוא לא לעשות את זה. בתרועה, בתקיעה הוא יכול לתקוע כמה שהוא רוצה. הרש"י תוקע מ-מ-ב-- אה, אבל בשברים שלא יעשה את זה. ומאיפה הוא מביא את זה בסעיף ד' בשיטת רש"י? הוא היה לכאורה צריך להביא את זה אחר כך, אחרי סעיף ה', ו', אחרי שהוא מביא את שתי השיטות אז הוא מביא שהמנהג הוא לא לעשות-- לא להוסיף על השבר עוד קול. הוא מביא את זה בשיטת רש"י. למה? אם-- לכאורה לפי מה שהסברנו אפשר להבין את הדברים. הרי אמרנו שכל העניין של מה? שכל העניין של, של, של שבר, של תקיעה שבורה בתרועה-- גמרת את התשע קולות. אתה יכול לעשות עוד, עוד קו-, עוד קולות. פה כל העניין הוא זה לשבור את התקיעה לשלוש. אז החלק הרביעי זה כבר לא התקיעה. זה לא שייך לתקיעה בכלל. זה לא

28:48 דובר 1 היסוד בתרועה. אם יש מצווה שהלולב יהיה-- שהאתרוג יהיה כאגוז, אז אם הוא שני אגוזים אז זה גם אגוז אז זה גם, זה גם שיעור, זה אותו שיעור. בשברים, בתרועה, שהוספת לתשע קולות זה, זה עדיין תרועה. אבל פה בש-- אבל בשברים שאתה שברת את התקיעה לשלוש. זה הפירוש שאת התקיעה שוברים לשלוש לא לארבע. חז"ל קבעו את הצורה של ה, של, של התקיעה ש-ש-שישברו אותה לשלוש, לשלוש חתיכות, לא לארבע חתיכות. הארבע זה מיותרת.

29:25 דובר 11 זה דווקא לרש"י.

29:26 דובר 1 אז זה דווקא לרש"י. מה זה הוא מביא את זה ברש"י. ואת זה אני רוצה הכול להוכיח שה-- למעשה כל שני המנהגים האלו נלקחו מהשכונה של התורה. שלרש"י את, את צורת התקיעה היא טו ולתוספות זה טו טו. עכשיו נלך הלאה. אה? מה? אני יודע. עכשיו בואו נחשוב ככה. אם אנחנו כבר הגענו עד לפה. יבוא יהודי וישאל אז למה? כי אם כמו שאנחנו הסברנו, אם כמו שאנחנו הסברנו, שטו זה רש"י. טו טו זה תוספות. בוא אני אעשה כמו שניהם. אני אתקע טו טו. כשאני תוקע טו טו טו זה רש"י. מה אכפת לך שאני אוסיף עוד טו?

30:44 דובר 12 אה?

30:45 דובר 1 אה? הרי אמרנו שלמה טו-

30:48 דובר 12 אז זה לא יהיה.

30:48 דובר 1 אה?

30:49 דובר 12 אז זה לא יהיה.

30:50 דובר 1 כי זה לא יהיה. אז מה אכפת לך שתוסיף עוד טו?

30:52 דובר 12 לפי רש"י.

30:54 דובר 1 לא! רש"י. אני עכשיו יהודי רוצה להרוויח את שתי הדעות.

30:58 דובר 12 אתה מפסיד את לפי רש"י.

31:00 דובר 1 למה?

31:00 דובר 12 כי זה לא, זה לא, זה לא קוראים לו תקיעה.

31:02 דובר 1 לא קראו לו תקיעה. אם אדם יבוא ויגיד אני רוצה לתקוע טו טו, אני אעשה טו ואחר כך אוסיף עוד טו. אז זה גם לדעת הליטאים כמו שלוש קולות. צודק. כי זה, כי זה הפסק.

31:16 דובר 12 תוסיף עוד שבע.

31:18 דובר 1 זה יותר גרוע להוסיף עוד שבע. פה אתה מפסיק בין השבר לבין עצמה.

31:23 דובר 12 זה עושה שמונה.

31:24 דובר 1 עושה שמונה.

31:24 דובר 12 עושה שמונה, לא תקיעה.

31:26 דובר 1 לא תקיעה. אז, אז זה יוצא לפי זה. תשמע, אי אפשר שניהם ביחד. או שתתקע טו או שתתקע טו טו. מה? לא שומע.

31:41 דובר 12 נתתי עיכוב לטו טו, איך הוא עושה את השברים? הוא נותן רק השהייה גם לסיומת התקיעה. למה זה צריך להיות ככה?

31:53 דובר 1 לא היה לו מה לעשות. אם זה היה מוצלח.

31:56 דובר 12 זה עיכובים.

31:57 דובר 1 מה?

31:59 דובר 12 זה עיכובים.

31:59 דובר 1 איזה עיכובים? זה דומה כמו תרועה, דומה כמו תרועה.

32:04 דובר 12 אתה מדבר על התוספות?

32:06 דובר 1 כן.

32:07 דובר 12 מי שעשה רק הכול, אז אפשר הכול פשוט.

32:09 דובר 1 אני לא יודע מה זה. בכל אופן. רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע, נגיע. מה אתה אומר? מה הוא אומר? בזה אני חושב, מכאן ניקח המנהג שלנו לתקוע לא טו, לא טו טו, אלא או טו. כשאתה תוקע או טו, יש לך ככה: או זה תקיעה. שני קולות. כן? יש פה שני קולות. משהו יותר מקול אחד זה כבר, זה כבר דומה לתקיעה. או או. כן?

32:53 דובר 12 בשברים.

32:54 דובר 1 מה?

32:55 דובר 12 שברים.

32:56 דובר 1 בשברים. כשאתה תוקע או או, אז זה כבר דומה לתקיעה. זה כוח של תקיעה. אתה מוסיף טו או טו, אז יש לך את הטו של השבר, של התרועה. בצורה הפוכה. אנחנו אמרנו שטו זה רש"י. אה, טו זה שבר שדומה לרש"י, כי יש בו טו ויש בו או, ודומה לתוספות כי יש בו-- בתוספות זה טו טו. אבל אותו דבר אם אני אתקע או או וטו אחרי זה. בצורת השבר בוא נתבונן קודם. בצורת השבר הזו יש לך גם או או, קול ארוך, ויש גם טו. מי אומר-- אם אנחנו אומרים שזה בינוני, שזה צריך להיות דומה לשניהם, שצריך להיות בשני הכוחות, שני הדמיון בצורה, בצורת הקול של שניהם. אז קודם מקדימים, מקדימים את האו. עכשיו כשאתה אומר טו טו, אז מה?

34:02 דובר 12 רגע, רגע, שלושים-

34:03 דובר 1 רק רגע, רק רגע, רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע, אני אגיע לזה. כשאתה אומר או טו, טו טו, כשאתה עושה טו טו אז יש לך פה תקיעה ויש לך כוח בסוף של טו. יש לך גם שזה גם בינוני שדומה לתקיעה וגם, וגם דומה לשבר. אז שעכשיו כשאתה תוקע או טו. כן, כן. אז אתה יוצא לפי, לפי, לפי הרמב"ם, כי יש לך או טו. הטו מופסק מהאו. זה שני כוחות. רק רגע, רגע, מה? זה כל שבר. זה כל שבר. מה אתה שואל שאלה? הרי לרש"י כבר יצאתי ידי חובה עם האו, יש לי כבר שני, שני כוחות, כן. או, כן?

34:55 דובר 12 מה זה אומר או? או.

34:58 דובר 1 או. זה שני כוחות.

34:59 דובר 12 עכשיו באו טו.

35:01 דובר 1 או טו. ככה לא תוקעים או טו.

35:03 דובר 12 או טו.

35:04 דובר 1 או טו. או או טו. אני תוקע או או טו.

35:07 דובר 12 אתה זוכר מהיסוד?

35:08 דובר 1 כן, כן. פה מונח כל החשבון. או טו. אנחנו תוקעים או טו, או טו, או טו. אתה שומע? או או טו. יש לך כבר שלוש, יש כבר שלוש כוחות. ופה מונח כל החשבון פה. כשאתה תוקע, אתה תוקע או טו, אבל מצד אחד או זה, זה כבר יצא בכלל, מכלל שבר, בכלל תרועה, כי יש בו שני כוחות. כי יש בו שני כוחות וזה כבר דומה יותר לתקיעה, כי זה או, זה שתיים. רק מה, זה צריך להיות דומה לש-- גם, גם לתרועה. יש לנו את הטו בסוף.

35:47 דובר 12 שתיים אנחנו לא מקיימים. לא, לא טו שתיים.

35:51 דובר 1 שתיים. צודק. נכון. נכון. רק רגע, רק רגע. רק מה? פה כבר אי אפשר להגיד מה שאמרנו קודם לרש"י, מה שאתה לבד אמרת, שאם אתה תוקע טו טו אז כבר יצאת ידי חובה. כן, אז אמרת שהטו האחרון זה הפסק. כן. פה אי אפשר. אפילו לרש"י זה לא הפסק. למה? כי הוא צריך את זה בגלל שיהיה דומה לשבר, לתרועה. כי אתה תוקע טו אז כבר לרש"י יצאתי. יש לך פה את הכל. יש פה שני כוחות שזה יצא מכלל שבר. יש פה טו שדומה גם, גם לתרועה וגם לתקיעה, אבל כשאתה-- כן, רק יזיק. אבל פה זה לא יזיק, כשהטו בסוף, כי אתה צריך הרי לרש"י טו בגלל שזה.

36:40 דובר 13 דברים.

36:40 דובר 1 בטח שיכול. בטח. בטח.

36:41 דובר 13 בין הטיוטה ובין משנה זה רק.

36:47 דובר 1 רק רגע, רק רגע, רק רגע, תן לי רק רגע. אז, אז כשאנחנו תוקעים או טו, אז למעשה מצד אחד יש לנו פה שלוש כוחות, או טו. תוספות, זה כל זה לא דומה לתרועה כי זה שבור, או טו. אז גם לרש"י יש בו את הטו של התרועה. כן, וגם או שזה יותר מתקיעה. אז ממילא זה טוב שזה יכול להיות ככה. זה ככה שלרש"י זה ככה. יש לנו או, לכאורה תכף נגיע, שזה לא בדיוק כך. או שזה תקין, או זה תקין. לרש"י צריכים כוחות. את הטו אנחנו צריכים כדי שיהיה דומה לתרועה. וממילא כבר יצאנו ידי חובה לתוספות כי יש בו שלוש כוחות.

37:46 דובר 13 אבל זה לא מה שצריך עם תרועה. זה מה שצריך עם טו.

37:49 דובר 1 מי אומר? מי אומר? מי אומר? מי אומר? תוספות אומר. הרי זה מה שאני רוצה להגיד. הרי לפי תוספות על זה אף אחד לא חולק, שטו ואו זה המשך של קול. עכשיו תוספות אומר שטו טו זה קול שבור. איפה הוא נשבר? בסוף, לפני הטו האחרון. שם זה נשבר. כן. צריך את הטו. אז יש לך את זה פה, או טו, יש לך גם קול שבור. מה ההבדל אם אתה-- לפי תוספות אתה עושה טו, טו. אז איפה השבר? לפני הטו האחרון. כשאתה תוקע או טו, אז זה גם שוב פעם השבר הוא לפני, לפני הטו האחרון. ככה לפי-- כן. טו, טו, טו, טו, טו, ככה. רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק- נכון. צודק. רק רגע, רק רגע. רש"י. אה? מה? למה ברש"י זה גם לא שבר? ברש"י זה בסדר, כי או זה שני כוחות. או זה-- אני יוצא עם האו והטו האחרון זה לא הפסק, כי אני צריך את זה בגלל שהוא יהיה דומה ל-לתרועה. למה? אני אומר שהש-- כן. אבל זה קודם כול או זה הרי שלוש פעמים. אז כל או זה שבר. רק רגע, רק רגע. רק רגע. באמת לפי תוספות אפשר לעשות ככה, אבל זה לא כך. כשנסתכל טוב על השורש של הדבר הזה, כי ב-בפסק הרוח הוא אומר ככה. עונייה הלוח אשאר ושטרל. ויאריך בתקיעת תשר"ת כדי שיעור י"ח טרומיטין לכל הפחות. תקיעת תש"ת תר"ת כשיעור ט' טרומיטין לכל הפחות. ובכל שבר, תסתכלו טוב, יאריך מעט כדי ג' טרומיטין. מה הפירוש? בסעיף הקודם אמרת שלפי דעת רבנו צריך יאריך ג' טרומיטין, שלוש כוחות. יאריך כמעט כדי ג' טרו-- יאריך

40:00 דובר 1 מעט כדי ג' טרומיטין. זה משהו בלשון הזה, שלא ג' טרומיטין ממש. זה משהו פחות מג'-- זה קשה לנו ל-ל-לצייר את זה, אבל זה פחות מ-- זה ג' טרומיטין אבל זה לא ג' טרומיטין-- זה פחות מג' טרומיטין. ברור. אה? ברור. מה? למה אתה כל כך חושק בזה? זה אני עוד לא יודע, אבל זה ברור לי. אולי נגיע לזה. זה ברור לי. רש"י. רק רגע, כן, רק רגע, רק רגע. כדי ג' טרומיטין. זאת אומרת זה פחות מג' טרומיטין. איך אפשר לעשות כדי ג' טרומיטין ולא ג' טרומיטין? או. או, או. אתה לא עושה או או. או, או. ההעברה הזו של או או זה-זה העברה קלה. זו לא העברה כבדה. אז זאת אומרת ככה, יש לנו פה לא שלוש כוחות, כדי שלוש כוחות. לא משנה. רק רגע, רק רגע, רק רגע, רק רגע. אז זאת אומרת ככה, זה ממילא יוצא ככה, יוצא ככה שיש לנו באמת כדי תשע כוחות ולא תשע כוחות. כדי תשע כוחות. נגיד אתה יודע מה זה שמונה, שמונה, שמונה בר Mel. או שבע וחצי, תיקח מכל כוח חצי. כן. כדי תשע כוחות, לא ממש תשע כוחות. אז יוצא לפי זה, אם אנחנו לוקחים ככה או טו אז יש פה לא שלוש כוחות, כדי שלוש כוחות. יש פה גם את רש"י, ש-- אבל רש"י עצמו אומר שלוש כוחות ו-ו-- אז זה אני עוד לא יודע איך הוציא מרש"י שאומר שלוש כוחות. זאת אומרת הרבע, אז לפי רש"י אבל לא יוצא כן, כי יש פה שני כוחות והטו האחרון. יש, יש לשון של הצמח צדק בחידושים על הש"ס. שם בכלל נראה שהוא הולך כמינה פעל. אני הבאתי את זה איתי כי ה...

42:13 דובר 1 הצמח צדק כותב כך: זייס, אין נזקקו להאריך בכל שבר כג' כוחות, לא להתכוון בכל שבר כמו ג' כוחות. לא צריכים חמש עשרה. ועוד נגד זה יש פירוש רש"י שיוצא מכלל שבר. לרש"י זה יצא. אם יגיעו לזה, מכלל שבר, ודעת רש"י עיקר.

42:36 דובר 14 דעת רש"י?

42:37 דובר 1 כן, דעת רש"י. פה הוא כותב לא נחוש לדעה. זה אדמו"ר הזקן אומר. אבל הצמח צדק אומר דעת רש"י עיקר היא. הרי מילא, מה אני חושב כך? אבל זה כל הפשרה זה שהיה אצלנו. זה גם הצמח צדק וגם אדמו"ר הזקן וכולם יחד.

43:01 דובר 14 כותב החוש חדש של הצדיק, החוש של רש"י?

43:03 דובר 1 חוש דעת רש"י עיקר.

43:04 דובר 14 דעת רש"י עיקר.

43:05 דובר 1 כן.

43:06 דובר 14 רש"י.

43:06 דובר 1 מה?

43:06 דובר 14 לפי תוספות.

43:07 דובר 1 לפי, לפי תוספות. לא, אינשאללה. אין דבר כזה שצריך לפי תוספות. בדרך כלל משתדלים לעשות, זה הרי ספק, משתדלים לעשות הכל שיהיה טוב לכולם. רק, רק, רק, רק, רק. יוצא ככה שלמעשה, למעשה אנחנו תוקעים ככה, אנחנו נותנים תשע כוחות ולא ממש תשע. ולא ממש תשע. אז כך נראה שהאדמו"ר הזקן למד שאפילו לפי תוספות צריך להיות שלוש כוחות, כאילו שתיים ושלוש זה גם טוב. זה מספיק שייצא משתיים. זה לא צריך להיות ג' כוחות ממש. שתיים זה לא טוב בתוספות, אבל שתיים וחצי זה גם טוב לתוספות.

43:46 דובר 14 לרש"י זה מספיק.

43:47 דובר 1 לרש"י זה מספיק.

43:47 דובר 14 לא יותר משלוש.

43:48 דובר 1 מה?

43:50 דובר 14 לרש"י זה לא יותר משתיים.

43:51 דובר 1 רש"י זה לא יותר משתיים.

43:51 דובר 14 זה לא פחות משתיים.

43:52 דובר 1 פחות משתיים.

43:54 דובר 14 לא, לרש"י אין בעיה שיהיה יותר משתיים.

43:56 דובר 1 לא נראה שיש בעיה שזה יהיה דומה לתקיעה.

44:01 דובר 14 לא, כאן שהוא חתך את זה.

44:02 דובר 1 דווקא כן, מה שהוא חתך אז אין בעיה.

44:04 דובר 14 הוא עשה אור.

44:04 דובר 1 כן, אין בעיה. כן. פה בא החידוש הגדול מהחשבון, החשבון הזה. למה הרבי הוסיף עוד כוח?

44:19 דובר 14 בסוף כל הסיפור?

44:20 דובר 1 למה? למה?

44:21 דובר 14 בסוף המניין?

44:22 דובר 1 כן. למה?

44:23 דובר 14 הרי הוא בסוף.

44:25 דובר 1 טו טו טו טו טו.

44:27 דובר 14 לא, מה, מה, איך אנחנו עכשיו נוריד את זה טו טו.

44:31 דובר 1 טו טו טו טו טו טו. מה הבסיס, הטוטו הזה? כי הגמרא זה כן שם אחר כך במסקנה, יש שם דברים שסותרים אחד את השני, ולכן בואו נקרא. אה, בסעיף ו' תסתכלו, תסתכלו טוב ב־ ב־ בסעיף ו' בדעה של הרבי תורה. "ויש האומרים ששיעור יבבא הוא ג' טרומיטין ושיעור תרועה הוא כג' יבבות שהם ט' טרומיטין ושיעור תקיעה כשיעור תרועה הוא ט' טרומיטין ושיעור שבר הוא לכל הפחות כשיעור תרועה גם כן ט' טרומיטין כדי שג' שברים ביחד לא יהא פחות..." או, "כדי שבג' שברים ביחד לא יהא פחות מט' טרומיטין". כדי שבג' שברים ביחד, תסתכלו טוב, האדמו"ר הזקן עושה חשבון כאילו כל ילד שרק למד בכיתה א' יודע את החשבון הזה. תראו איך שהוא לומד. "שיעור שבר בוודאי לפחות הוא בשיעור תרועה כדי... גם כן ט' טרומיטין וכל הפחות, ואם כן צריך להאריך בכל שבר לא פחות מג' טרומיטין". למה? "כדי שבג' שברים ביחד לא יהא פחות מט' טרומיטין". כל אחד מבין אם, אם, אם, אם, אם לא יהיה ג' אז לא יהיה ט'. ה־ ה־ התשע בנוי משלוש ועוד שלוש ועוד שלוש. אבל הוא חוזר על עצמו. שלא יהיה פחות מג' ולא יהיה פחות מתשע. אם זה פחות מג', לא יהיה פחות מתשע.

46:00 דובר 14 מה עם זה?

46:02 דובר 1 כל אחד מבין את זה. אמרנו הכל מצליח להיות שלוש. כן? זה שלוש שכל שלוש. כנראה שיש פה עוד חשבון. בנוסף לזה שזה יהיה פחות מ־ שלא יהיה פחות מג', זה גם צריך ש־ ש־ שיהיה לא פחות מתשע. אז ברגע שנעשה שתיים ומשהו, שתיים ומשהו, שתיים ומשהו ועוד אחד אז זה תשע. אמרנו שעד כדי זה או, או, או, או, או, אז זה שניים וחצי. אז כמה זה יוצא? שניים ושליש, שניים ושליש ושניים ושליש. אז אחר כך עוד, עוד, עוד כוח. אז זה משלים את התשע. אז זאת אומרת ככה, לעניין גימל, לעניין הג' כוחות. לעניין שצריך להיות ג' כוחות.

46:50 דובר 3 אז אני אקרא יותר מגימל.

46:51 דובר 1 אה כן, לעניין הגימל, לעניין שזה צריך להיות ג' כוחות. לעניין פסק ההלכה אומרת ברור, זה כן שזה קרוב לתשע, קרוב לשלוש. זאת אומרת כן, כי קרוב לשלוש, אבל לעניין התשע אז סך הכל צריך להיות תשע. איך עושים קרוב לשלוש ושיהיה תשע? מוסיפים עוד אחד.

47:13 דובר 3 אולי אם יש משהו.

47:15 דובר 1 תשע זה שלוש שלישיות. איך להגיע לשבע עשרה? כי זה קרה ששני, שני דינים. בסעיף ד' הוא אומר שזה גם צריך להיות שלוש וגם צריך שיהיה תשע.

47:26 דובר 3 אבל איך עושים את החשבון הזה?

47:27 דובר 1 כי אתה יודע מה? אתה יודע מה? אני אגיד לך, קרוב לשלוש זה שלוש. כשאתה עושה שלוש פעמים אז אין לך שמונה. אז זה שמונה. לא, לא, לא תשע. אתה יכול להגיד שקרוב, קרוב לשלוש זה שלוש. אבל ששמונה יהיה תשע, זה אתה לא יכול.

47:45 דובר 3 כמו שאמרנו, בגלל נהיה חמש מאות זה אלפיים.

47:48 דובר 1 יכול.

47:49 דובר 3 אבל ארבע וחצי זה לא שש.

47:52 דובר 1 זה לא שש. אז יכול להיות שמונה זה לא תשע.

47:54 דובר 3 אבל יש הסברה שיש הפסק בין החשבון ל־.

47:58 דובר 1 רגע, אז עכשיו זה מובן?

47:59 דובר 3 איך מוציאים את זה בחשבון שזה תשע?

48:04 דובר 1 מה?

48:04 דובר 3 כל אחד יבוא עם כוח. כמה חשוב.

48:07 דובר 1 החשבון הוא שאנחנו עושים בכל אחד פחות שליש. שלו־ שני שליש, שני כוחות ושני שליש.

48:16 דובר 3 אז כמה זה מתשע ו...

48:17 דובר 1 תעשה את זה.

48:20 דובר 3 זה יותר משמונה.

48:20 דובר 1 זה יותר משמונה. כן, שמונה. צודק. אבל אז אנחנו עושים עוד כוח בסוף.

48:25 דובר 3 לא, אם עוד כוח זה יוצא שמונה.

48:27 דובר 1 לא אצלי בחשבון. אני לא למדתי לימודי חול, אבל גם אני מבין שזה לא, שזה לא שמונה.

48:34 דובר 3 שתיים ושני שליש. שני שליש.

48:39 דובר 1 שתיים ושני שליש, שתיים ושני שליש, שתיים ושני שליש זה יוצא שמונה ועוד אחד זה תשע.

48:45 דובר 3 אשכנזים.

48:46 דובר 1 וזה ה־ השרגא גם אומר. אז מה זה כן אומר ש־ ש־ שתיים ושני שליש זה שלוש. מובן, אבל ששמונה יהיה תשע זה, זה, זה בלתי אפשרי. אבל זה בא, הרי הוא מוסיף עוד כוח. אז ביחד זה תשע.

49:01 דובר 3 זה לא נהיה ארבע?

49:02 דובר 1 אה?

49:02 דובר 3 אם כי כדי להשלים משמונה לתשע רק נאך ארבע שהוא צייר את הבסיס.

49:07 דובר 1 אז איך ארבע?

49:08 דובר 3 זה לא ארבע שברים.

49:10 דובר 1 למה?

49:11 דובר 3 הרי הגענו כבר־

49:13 דובר 1 לא, מה שאמרנו שצריך להיות...

49:17 דובר 3 זה ארבע.

49:17 דובר 1 זה... אתה צודק. שמה אתה מוסיף באמצע השברים, פה אתה מוסיף בסוף.

49:23 דובר 3 אבל זה־

49:24 דובר 1 זה מופרד שם.

49:25 דובר 3 להשאיר את זה כמו שזה לא, זה לא־

49:27 דובר 1 כן, בסדר, בשברים יש תשע, יש תשע קולות. שמה אתה לא יכול לעשות את זה באמצע כי אתה מוסיף עוד שבר. פה אתה מוסיף רק עוד אחד.

49:35 דובר 3 לא, אבל גם פה בדיוק אמרתי שלוש שברים וארבע שברים.

49:38 דובר 1 מה? נכון, זה לא שבר, זה כל אחד. זה כל אחד.

49:45 דובר 3 אז זה לא הוכחה מהשאלה הקודמת.

49:47 דובר 1 למה?

49:49 דובר 3 זה, זה לא, לכן טריפלקס. למה אין פה הפסק? בפירוש יש הפסק בין השברים לתקיעה?

49:54 דובר 1 למה?

49:54 דובר 3 זה הפסק, הכול כתוב על זה. זה לא חלק מהשבר בפירוש.

49:56 דובר 1 איך, איך, איך?

49:58 דובר 3 חלק, כל אחד משלוש, בפירוש שזה הפסק בין השברים לתקיעה.

50:02 דובר 1 לא, זה מה שהסברנו לו. כי ברש"י הפירוש זה צריך להיות בין... זה לצורך. כי צריך ש-ש-שלה...

50:09 דובר 3 צריך את התרועה.

50:10 דובר 1 את הצורך.

50:11 דובר 3 למה אין הפסק בין השברים לתקיעה בפירוש? זה יוצא הפסק, בין השברים לתקיעה לפי רש"י.

50:16 דובר 1 לא, זה-זה לא נקרא הפסק. כי-כי זה בכל השבר, זה בכל הזה. לא נכון. זה לא נקרא הפסק. כי זה לצורך השבר. זה לא נקרא הפסק.

50:27 דובר 3 לא לרש"י. לרש"י זה לא-

50:29 דובר 1 מה זאת אומרת למה צריך את זה? זה לא חשוב. אפילו אם זה מצריך לווידוי אחת זה גם לא נקרא הפסק. שם זה יותר גרוע, בתוך השבר זה יותר גרוע.

50:40 דובר 3 כל הלימוד מסימן לקחת... במקום שבעה עשר.

50:44 דובר 1 כן. אז יוצא ככה, יוצא. אז יוצא ככה: לפי זה זה פשוט חשבון מדויק כל הנושא הזה. או טו, אני רוצה לסכם. או טו זה שניים ושני שליש, כי ה"או" זה דגש, זה הברקה לה. אבל זה, זה שניים ושני שליש. שלוש פעמים שניים ושני שליש זה שמונה. מוסיפים עוד קול, זה תשע. אז יוצאים ידי חובה גם לרש"י וגם וגם לריטב"א.

51:27 דובר 3 זה היה מדהים.

51:28 דובר 1 לפי זה, לפי זה מבי-- אם זה נכון, מביאים פה עכשיו עוד דבר מאוד מעניין. זה גם הצל"ח, צריך לדעת מה זה. זה אני לא זוכר כל כך בעל פה. אני אחזור על זה בפנים. בית יוסף כותב ככה. בעל העיטור, בעל העיטור כותב שמה זה שברים? שלוש קולות קטנים מופסקים. זה נקרא שברים. שלוש קולות מופסקים. אז אם כך, מה ההבדל בין שברים לתרועה? אומר, אומר בית יוסף ששברים זה קולות מופסקים זה מזה. קולות מופסקים זה מזה. התרועה הם קולות תכופים זה לזה ואין ביניהם הפסק. מה?

52:27 דובר 4 רק כן.

52:27 דובר 1 מה זה ש-- מה זה? בוא נחשוב. שתרועה זה מה...? תרועה זה קולות תכופים זה לזה. שברים זה קולות מופסקים זה מזה. כנראה שבעל העיטור לא נכנס לכל הפלפולים האלו, שזה שני קולות, שלוש קולות, זה תכוף וזה סמוך. אני, כמה ששמעתי מנהג חב"ד, שה-ה-ה תרועה, יש כאלה שתוקעים את התרועה טו טו טו טו טו כמו מכונת ירייה, ודווקא במנהג חב"ד זה לא היה כך. אני שמעתי בבית הכנסת פעם שמנהג חב"ד היה טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו. כאילו ב... אה? אה?

53:15 דובר 4 מאוד לאט.

53:15 דובר 1 אה?

53:16 דובר 4 מאוד לאט.

53:17 דובר 1 מאוד לאט. מאוד לאט. טו טו טו טו. אה?

53:21 דובר 4 ממש לאט.

53:22 דובר 1 מאוד לאט. מאוד לאט. כן.

53:24 דובר 4 אז לכן יוצא שלוש תרועות בשבר אחד. אם אתה תוקע חמש, יש תרועות גם.

53:33 דובר 1 אה, אתה שומע? שמעתי מה שדיברנו קודם? אה, שלוקחים-

53:37 דובר 4 שבשבר אחד יש חמש או שבע תרועות.

53:41 דובר 1 כן.

53:41 דובר 4 אבל זה לא מגיע לאיפה שיש שלוש תרועות. רק שתוקעים תרועה לאט.

53:46 דובר 1 שתרועה לאט. טוב, זה רק, רק רגע. אנחנו, המנהג שלנו זה כמו שאמרת, שתוקעים לאט לאט את ה-- את התרועה. אז אם כך, מה ההבדל בין תרועה לשברים? להפך. עכשיו שים לב שבש-- איך הוא כותב? תראו בסעיף, אה, בסעיף ב'. "אוי שהוא כמוהי עוד הוין מקדש מקדשתו ועיקופים זה לזה וזה ניקוי ליל'". למה הוא כותב תכופים? אבל לא כותב מיד אחד אחרי השני. אז הצמח צדק מקשה על ה-- הבית יוסף. הצמח צדק מקשה על הבית יוסף, שהבית יוסף מביא את הר"י צג'יורס[?], שהוא כותב ככה: "הווי יודע שאין פירוש שברים שישבור הכל ויפסיק". פירוש ששברים זה לא שישבור את הכל ויפסיק, "אלא שבר כי אדם מגניח משבר או מכאב לב בין יבוא וזהו כיס ותועי נתעקים אבל מפסיקים לגמרי". תרועים תכופים, אבל מפסיקים לגמרי. זאת אומרת שלהפך, שבשברים לא צריך להיות הפסק בין אחד לשני. בין שבר אחד לשני, אלא כי אדם, כמו שאומר, מגניח משבר וכאב לב וניבוא, וזה-- כל ההבדל בין שבר לתרועה זה שבר אם זה ארוך. גניחה ותרועה זה יהיה לולס. אבל שיהיה הפסק בין, בין כל שבר לשבר. אז איך הוא פה? פה הוא מביא את בעל העיטור, שאומר שצריך להיות, שזה רחוקים אחד מהשני, ששברים, אה, שתרועה צריך להיות קרובים אחד לשני, ופה הוא כותב ש-- והוא מקשה על זה. אז מסיק הצמח צדק שבג' שברים בעצמם אין שום הפסק בין זה לזה. אין הפסק בשברים. הוא לא מדבר על תרועה. בשברים אין הפסק מזה לזה, רק שההפרש ביניהם, ל-ל-ביניהם לתרועה. מה ההבדל בין שברים לתרועה? שכל קול הוא ארוך קצת יותר. מה הוא רוצה מפה? אני לא מבין.

56:09 דובר 1 הצמח צדק הקשה שמצד אחד ה-- הבית יוסף, שזה לא צריך להיות תכוף. מצד שני כתוב זה תכוף. הרא"ה, צמח צדק. שצריך להיות איזה... רק היה בתרועה שזה, זהו, שכל קול הוא ארוך קצת יותר. הקול הוא קצת ארוך יותר. זה הפסק בין תרועה אחת לשנייה. אני חושב שהפירוש הוא ככה. לפי מה שאנחנו אמרנו, לפי המנהג שלנו, כשאתה תוקע טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו, הטו האחרון והטו הראשון הם סמוכים אחד לשני. כן. אז אתה צריך לעשות הפסק אחרי זה, טו טו. מה ההבדל בזה ל-ל-לתרועה? אבל כשאתה תוקע או טו טו טו טו, אז ממילא בין הטו-ים יש הפסק של האו? זה השבר והטו. מה? זה השבר והטו. ההבדל בין שבר לשבר זה האו. האו זה גם תקיעה וגם וגם הפסק. אז אנחנו צריכים בכוונה בשביל כולם. פה יש, יש פה הבדל בין, בין ה-- יש, יש לנו את ההבדל בין, אה, זאת אומרת, ההפרש בין שברים לתקיעה, בין שברים לתרועה. תרועה. את התרועה נעשה כמו שהרב גרוסמן אמר, לאט לאט. אם תעשה לאט לאט אז מה זה שונה מהשברים? ודאי השברים שונה. השברים זה או טו. יש לך בין הטו לטו יש לך או באמצע. אבל אם אתה תעשה טו טו טו טו טו טו טו, אז זה צריך להפסיק בין הטו אחד לשני. זה לא מה שאנחנו עושים. לא, אני פשוט כתבתי שם בשביל להסביר את זה, שכבר אין לי פשוט את הטקסט. אבל בעיה, בעיקרון זה מובן. מה ששני הטו-ים כזאת ביניהם יש יותר או שמוסיף, זה בדיוק. לא, הם עושים טעות, היא דבר טוב. אה, טו-ים שני...

58:24 דובר 1 הטו-ים סמוכים אחד לשני. הסוף, הסוף של שבר אחד והתחלה של השבר השני. אין הבדל ביניהם. אבל זה היה שניים. ששש ממש מסביר בשתיים. כן, זה לא חשוב.

58:44 דובר 5 עכשיו עם העסק של השברים בכל.

58:46 דובר 1 אה?

58:51 דובר 5 שצריך להכניס.

58:53 דובר 1 לפי זה יוצא מה? לפי זה יוצא שבאמת, שבאמת, שבאמת אני חושב לפי המנהג הזה זה יוצא, זה מתרץ הרבה מהקשים שבדבר. זה מעניין, ואף מקום לא מצאתי את ה-- את ה-- שיגידו במפורש מאיפה נלקחו שני המנהגים האלו. אף אחד לא... כאן. פה כשלומדים טוב את השער של הרבי אפשר קצת להבין את ה...

59:42 דובר 5 זה גם מתרץ או.

59:45 דובר 1 אי אפשר היה. לפחות מהשנים שאני זוכר. לא תמיד התקיעות היו, אבל ככה אומרים שזה היה נראה כך. קצת. חבל. חבל.

1:00:20 דובר 5 שמעתי פעם שה... ואת זה היה בשנת תשנ"ב-ג', היה פה... הוא אחר כך הדפיס את זה בשמי בולפ, היה פה. ממש אתה שואל שאיך, איפה, איך זה כתוב, התורה של הקולות שה... היה פה אז הרב סופר, הוא כבר היה בישיבה, הרבי מקשאש[?], הוא קיבל את פניי, ראו אותי את המיריש. היה הרבה יהודים, היו מקורבים לרבי. אז הוא סיפר שאחרי ארוחת ערב בישיבה, אחר כך הוא סיפר שהחתם סופר היה פעם בווינה לריפוי. הוא היה בקונסרבטוריון. הוא נסע לרפא את עצמו והוא התאכסן במלון. במלון היה שמה אחד מוזיקאי גדול עולמי, שהוא ניגן ניגון, והחתם סופר מאוד מאוד התרגש מהניגון שלו ומאוד מאוד מצא חן בעיניו. אז הוא רשם לעצמו את הניגון. אבל החתם סופר לא ידע תווים, אז הוא רשם לעצמו כל מיני סימנים כדי שיוכל להיזכר בניגון. כתב היד הזה נשאר אצלם במשפחה, היה נכד של החתם סופר, וזה... מי יכול לקרוא את זה מלבד ה...? הוא... אז הוא סיפר את זה לרבי. אצל הרבי הוא סיפר לרבי שיש לו את כתב היד הזה, אז הרבי אמר לו שישלח לו את זה. הוא שלח את זה לרבי והרבי העביר לו את זה לתווים, את ה... את הניגון. אה? ככה הוא סיפר. שהרבי העביר לו את זה לתווים, את ה... את הניגון. ככה זה. שהיינו לא כתבו תווים, הם כתבו לנו ב... זהו, אנחנו עכשיו נצטרך ללמד נשמות את הראש. אה? מה, מה? כל פשוט.

1:02:40 דובר 6 איפה כתוב שיש לזה מקור לאום?

1:02:43 דובר 5 מה?

1:02:43 דובר 6 איפה כתוב פרק ראשון שיש לזה מקור לאום?

1:02:53 דובר 5 שמע? לא הבנתי.

1:02:59 דובר 6 איפה, איפה כתוב שזה לנוח? את כל התקיעות הוא. אין בזה איזושהי בעיה?

1:03:08 דובר 5 אה, הבגדי ישע כותב שזה תותי. שהתרועה זה תותי. כן, בטח. מישהו, זה כמה ימים סיפר לי על הבן שלו שהוא היה תוקע לבד והיה פשוט פחד. לא היה שום צורה של קול, ככה וככה וככה וככה. אחר כך היו כאלה הופכים פומקט שהיו תוקעים לעצמם. אז השנה לא עברה אצלי בשלום. אה? כן.

1:03:58 דובר 6 במקרים, אנשים שהם ממהרים, אפשר לתת להם אה...

1:04:01 דובר 5 תשר"ת.

1:04:01 דובר 6 מה?

1:04:03 דובר 5 תשר"ת!

1:04:03 דובר 6 שלוש תשר"ת?

1:04:05 דובר 5 שלוש תשר"ת.

1:04:06 דובר 6 תשר"ת? שלוש תשר"ת?

1:04:07 דובר 5 כן.

1:04:08 דובר 6 חובה?

1:04:09 דובר 5 כן.

1:04:11 דובר 6 למה זה לא נכתב?

1:04:13 דובר 5 כי למעשה העיקר זה ה... ה... הרבי מליובאוויטש, כידוע, הוא כותב שהעיקר זה ה...

1:04:17 דובר 6 אפשר לברר?

1:04:23 דובר 5 נראה שכן. אוקיי, שיהיה בהצלחה.

1:06:09 דובר 6 תודה.