תרומה: תשפ"ו - "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה": מדוע נאמר 'ויקחו לי'? כמה פירושים מעניינים. וגם: הקשר לפורים ועל 'פורים-רב'. בהגשת הרב שמעון זוננפלד,…

00:03 דובר 1 יש לנו שני נושאים: פרשת השבוע, פרשת תרומה, ופורים, שכבר סמוך ונראה, אנחנו כבר מתקרבים לפורים. בקשר לפרשת תרומה, אז התורה אומרת: "ויקחו לי תרומה מכל איש אשר ידבנו לבו". המון המון הרבה פירושים יש על הפסוק הזה. למה כתוב "ויקחו לי"? למה לא "ונתנו"? מה זה "ויקחו לי"? אז הרבה פירושים יש על זה וניגע בזה. פירוש אחד שכתוב ש"מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל", מה שהוא עושה אומר לנו למטה לעשות. זאת אומרת שהעניין הזה של תרומה גם הקדוש ברוך הוא מקיים. וזה מה שהקדוש ברוך הוא-- זה מה שהתורה אומרת. ה-התורה אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". גם ממני תיקחו תרומה. מה התרומה שהקדוש ברוך הוא נותן? אז כתוב שלמשכן, האבנים הטובות שהיו בחושן והאפוד, אז כתוב שהעננים הביאו אותם. כן. כתוב "והנשיאים הביאו את אבני האפוד ואבני החושן". אז נשיאים, הפירוש הפשוט נשיאים זה נשיאי השבטים, אבל יש פירוש שנשיאים זה הולך על עננים. כן, כתוב "נשיאים ורוח וגשם אין". אז הולך שהעננים הביאו. אז זו הייתה התרומה שהקדוש ברוך הוא עצמו גם כן הביא למשכן. "ויקחו לי תרומה" — שגם הקדוש ברוך הוא נותן תרומה. פירוש נוסף ל"ויקחו לי תרומה": לכאורה כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר "לי הכסף ולי הזהב", הכל שייך לקדוש ברוך הוא. אז מה זה "ויקחו לי תרומה"? זה הרי הכל שייך לקדוש ברוך הוא. אלא מה הנקודה של העניין? זה "כל אשר ידבנו לבו". נדיבות הלב. נכון, הכסף והזהב וכל מה שיש הכל שייך לקדוש ברוך הוא. אבל כאשר יהודי נותן את זה בנדיבות ליבו, זה הנקודה של העניין, שהוא נותן את זה בנדיבות

02:31 דובר 1 ליבו. וזה "ויקחו לי תרומה", "כל אשר ידבנו לבו". בקשר לפורים, אז ידוע המאמר ש-כיפורים, יום הכיפורים זה כמו פורים. ונשאלת השאלה: זה הרי לא רק משחק מילים, אלא זה משהו אמיתי. מה הדמיון בין יום הכיפורים לפורים? אז יש לזה כמה וכמה הסברים. הסבר אחד זה שבשניהם יש עניין של גורלות. ביום הכיפורים היה עניין של גורל, היו שני השעירים, אחד לה' ואחד לעזאזל, והיה עניין של גורל. ואנחנו מוצאים גם כן בפורים שהמן הרשע הפיל פור, הוא הגורל. אז יש פה איזשהו משהו משותף לפורים וליום הכיפורים, שזה כאילו מחבר, אבל זה עדיין לא מסביר שאנחנו אומרים שיום הכיפורים זה רק בכ"ף הדמיון, כפורים. זאת אומרת, פורים כאילו יותר נעלה, פורים יותר חשוב. למה זה יותר חשוב ומה זה יותר חשוב? יש משהו משותף, בסדר, אבל למה זה כמו, רק כמו פורים? יש הסבר שהרבי מסביר שמה שאנחנו פועלים ביום הכיפורים על ידי צום, על ידי עינוי, בפורים אנחנו עושים על ידי שמחה, על ידי משתה ושמחה, על ידי סעודה. אז זו המעלה שיש דווקא בפורים, של אותם הדברים שאנחנו פועלים ביום הכיפורים על ידי עינוי, אנחנו פועלים בזה בפורים על ידי שמחה. יש הסבר נוסף מעניין. באגרת התשובה יש ברייתא. אדמו"ר הזקן מביא: שלושה חילוקי כפרה יש. מי שעבר על מצוות עשה, כתוב "ושב אינו זז משם

04:37 דובר 2 עד שמוחלין לו".

04:37 דובר 1 עד שמוחלין לו. זאת אומרת, מיד שהוא מתחרט וחוזר בתשובה, מיד מוחלין לו. אם הוא עבר על לא תעשה, אז כתוב תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר. לא מספיק כבר תשובה לבד, צריך לחכות ליום הכיפורים. אם הוא עבר על כריתות ומיתות בית דין, אז שמה כבר לא מספיק יום הכיפורים, צריך תשובה ויום הכיפורים תולין ומיתה מכפרת. ייסורים ממרקים. זאת אומרת שיום הכיפורים, כל המעלה של יום הכיפורים זה רק על לאו שאין בו כרת ומיתת בית דין, שזה מכפר. כי אם יש כבר כרת ומיתת בית דין אז זה כבר לא מכפר. אנחנו צריכים גם כן לייסורים. אבל כתוב, הגמרא מוסיפה, וזה אדמו"ר הזקן לא מביא את זה, שאם יש בזה חילול השם אז שום דבר לא עוזר, רק מיתה מכפרת. אם יש איזה חילול השם. מה היה בפורים? כן, הגמרא שואלת במסכת מגילה למה נגזרה כזו גזרה על אותו דור, להשמיד, להרוג ולאבד? זה היה בגלל שהם השתתפו בסעודה של אחשוורוש, והיה שם עניין של חילול השם, כי היה שם עניין של עבודה זרה, אז היה שמה חילול השם. זאת אומרת שבפורים התכפר לבית ישראל אפילו עניין של חילול השם. זאת אומרת שפורים פעל עוד יותר מאשר יום הכיפורים. יום הכיפורים זה רק על לאו שאין בו כרת ומיתת בית דין. אבל פורים כיפר לישראל על חילול השם, ולכן אנחנו אומרים שיום הכיפורים זה רק כמו פורים. פורים הרבה יותר מעלה, הרבה יותר חשוב. נסיים בסיפור קצר מהסבא, רבה של ירושלים. הוא אמר פעם על עצמו שהוא רב של פורים, הפורים־רב. כולם לא הבינו מה-- כאילו הוא מזלזל במעמד ובתפקיד של הרב. הוא רב של פורים. אז הוא הסביר

06:41 דובר 1 להם מה הכוונה. אז הוא אמר: העולם טועה וחושב שרב של פורים זה אחד שמתחפש לרב, מתחפש לרב, אומר דברי בדיחותא ואומר כל מיני דרשות. לא זה רב של פורים. הרעיון האמיתי של הרב של פורים, הוא הסביר, זה הרי יש מצווה בפורים: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע". מה קורה אם בפורים יש שאלה? צריך את הרב. באים לרב, הרב קיים את המצווה של חייב איניש לבסומי, הוא לא יכול לפסוק. פעם היו עושים את זה, שוחטים ביום, ביום הפורים היו שוחטים ומכינים את האוכל. יש שאלה, עכשיו הרב לא יכול לענות. מה עושים? היו ממנים רב שהוא לא שותה. הוא לא מתבסם, כדי שאם תהיה שאלה אז יהיה את מי לשאול. אז על זה הוא התכוון פה להגיד שבאותו הזמן הוא מאוד נלחם כנגד התנועה הציונית אז, שהם רצו על ידי כסף, רצו לשחד ולהכניס את כל המוסדות אז בירושלים ואת הרבנים, לתת להם כסף ואז כאילו יהיה להם שליטה ויהיה להם דעה בענייני דת. והוא נלחם מאוד כנגד העניין הזה. אז הוא אמר, והיו כאלו שלא הייתה להם-- היה אז מצב מאוד קשה. היו כאלו שלא עמדו בניסיון הזה. הוא אמר: אותי אי אפשר יהיה כאילו לבשם אותו. הוא לא התבסם. לכן הוא אמר על עצמו שהוא רב של פורים. שיהיה לנו חודש שמח ופורים שמח ובשורות טובות. אמן