תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 171 · י"ב אלול תשפ"ה

כי תצא: תשפ"ה - "לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם": חסידים דורשים את הפסוק על חודש אלול, תשובה תתאה, תשובה עילאה. בהגשת…

תיאור הפרק

תשפ"ה - "לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם": חסידים דורשים את הפסוק על חודש אלול, תשובה תתאה, תשובה עילאה. בהגשת הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור בדף היומי של הרב בצלאל מזרחי. צפו:

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:01 דובר 1 אנחנו נמצאים כבר בעיצומו של חודש אלול. חסידים היו אומרים על הפסוק "לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים". זה יהודה אומר ליעקב, שהוא מבקש מהם לרדת עוד הפעם למצרים, והם אמרו: אנחנו לא יכולים לרדת אם אחינו הקטן לא עימנו. אז חסידים היו מסבירים: לולא זה חודש אלול. לולא התמהמהנו, דהיינו שאנחנו מתמהמהים בחודש אלול, כי עתה שבנו זה פעמיים, היינו כבר חוזרים בתשובה פעמיים, בתשובה תתאה ובתשובה עילאה. אחד העבודות העיקריות בחודש אלול זה אמירת תהילים. להגיד תהילים. אנחנו במשך חודש אלול מוסיפים שלושה פרקים, מרבים באמירת תהילים. וכך זה גם בחודש תשרי. יש לנו כמה וכמה תאריכים שאומרים את התהילים. מי שעושה פעם חשבון, שיוצא איזה שמונה תשע פעמים שאומרים את כל ספר התהילים בחודש תשרי. זה הסיזן, כפי שהרבי הקודם התבטא, הסיזן של אמירת התהילים, כי זה הזמן. ועצם אמירת התהילים, אפילו אם בן אדם קורא את התהילים ויש לו שגיאות והוא לא יודע מה שהוא אומר, ולא ידע מאי קא קרי, אז זה גם כן, זה פועל. כי עצם אמירת התהילים זה עובד, זה פועל, וזה הזמן. חודש אלול, חודש תשרי זה הזמן לאמירת תהילים. מספרים על אשתו הרבנית של הצמח צדק, שהייתה אומרת הרבה תהילים. הייתה מרבה באמירת תהילים. פעם אחת היא אמרה, לצמח צדק, לבעלה, היא אומרת: "אני אומרת כל כך הרבה פעמים את התהילים. איך זה שאני לא יודעת בעל פה עדיין את התהילים?" היא אומרת כל כך הרבה, הייתה צריכה לדעת את זה בעל פה. היא לא לצמח צדק אמרה את זה, לאחד הבנים. אז הבן שלה אמר לה: "את יודעת למה את לא יודעת את זה בעל פה? כי כל

01:57 דובר 1 פעם שאת אומרת תהילים את אומרת שגיאות אחרות." אז היא נעלבה מאוד. אז היא באה לצמח צדק ואמרה: אם כך אני אפסיק להגיד תהילים. אמר לה הצמח צדק: לא, תמשיכי להגיד תהילים. וכשהצמח צדק פגש את הבן שלו, הוא גער בו על מה שהוא אמר לאמא שלו. הוא אומר לבן שלו: תדע לך, זה שאני הצלחתי בפטרבורג, זה היה בגלל התהילים שלה. עד כמה העניין של תהילים פועל ועובד אפילו כשאדם אומר עם שגיאות. עצם האמירה של התהילים זה עובד. אמרנו ביום יום, התהילים של אתמול, אמרנו, יש פסוק: "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו". נשאלת השאלה: מה זה חסד? כי תשלם לאיש כמעשהו. זה דין. זה משפט. מה זה "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו"? מסבירים הסבר יפה מאוד. נותנים לזה משל. היה משרת בארמון המלך שהיה צריך לתקן משהו, היה צריך חוט. הוא מחפש איפה, איפה יש פה איזה חתיכת חוט, הוא לא מוצא. הוא צריך בשביל לתקן משהו. הוא ראה, יש נברשת שיורדת מהתקרה. הייתה נברשת מאוד יקרה, אבנים יקרות, אבל היא תלויה על חוט ארוך. הוא חשב: אני אקח חתיכה מהחוט הזה. הלך וחתך, הנברשת נפלה, התנפצה, נשברה. כזה נזק לעשות בארמון המלך, מגיע לו עונש חמור. זה בארמון המלך. זו נברשת מאוד יקרה. אמר המלך: לא. אנחנו נעניש אותו לפי מעשהו. סך הכול מה הוא התכוון? הרי לא התכוון לשבור את הנברשת. הוא לא התכוון לעשות נזק בארמון המלך. הוא סך הכול חיפש חתיכת חוט. אז נעניש אותו רק לפי מה שהוא עשה. על דרך זה אומר דוד המלך: "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו". בן אדם שעובר עבירה, מה הוא התכוון? מתכוון

03:56 דובר 1 למרוד בקדוש ברוך הוא? הרי כשהוא עושה דבר עבירה הוא פוגם בכל העולמות, בכל סדר ההשתלשלות. אבל הוא לא התכוון לזה. הוא סך הכול התכוון לחתיכת חוט, סך הכול. אומר הקדוש ברוך הוא: "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו", רק על סך הכול שהוא התכוון. הקדוש ברוך הוא יעזור שחודש הרחמים והסליחות, שניתן לכל יהודי ויהודי שנה טובה ומתוקה.

04:19 דובר 2 אמן.