נשא: תשפ"ה - כתוב בגמ' ששכר המצוות – רק לעתיד לבוא, והרי יש את מצוות 'ביומו תיתן שכרו'? והקשר לברכת כוהנים המופיעה בפרשתנו 'נשא'. בהגשת הרב…

00:00 דובר 1 בבקשה. אנחנו נקרא בשבת פרשת נשא. פרשת נשא זה הפרשה הכי ארוכה בתורה. מאה שבעים ושש פסוקים בפרשת נשא. על דרך זה גם כן הפרק הכי ארוך בתהילים, קי"ט, גם כן מאה שבעים ושש פסוקים יש בפרק קי"ט. על דרך זה גם כן המסכת הכי ארוכה ב-ב-בש"ס זה מסכת בבא בתרא. כמה?

00:32 דובר 2 מאה שבעים ושש.

00:33 דובר 1 מאה שבעים ושש. יש כאלה שמסבירים שמדוע זה? כי אנחנו בדרך כלל תמיד פרשת נשא אנחנו קוראים אחרי חג השבועות. אז מכיוון שבני ישראל עדיין נמצאים באווירה של חג השבועות, באווירה של מתן תורה, אז לכן פרשת נשא שתמיד אחרי חג השבועות הכי ארוכה בתורה, היה להם חשק בלימוד התורה. יש לנו בפרשה הזאתי את הברכות, ברכת כוהנים, יברכך השם וישמרך, יאר ויישא. אומר המדרש: יישא השם פניו אליך. מה זה יישא השם פניו אליך? כתוב: בדברים שבינו לביניכם. מה פירוש בדברים שבינך לבינו? בין הקדוש ברוך הוא לבני ישראל. אז מסבירים, לכאורה נשאלת שאלה: כתוב בגמרא, הגמרא אומרת שכר מצווה בהאי עלמא ליכא. הקדוש ברוך הוא, את השכר של המצוות זה רק לעתיד לבוא, אבל בהאי עלמא לא מקבלים שכר. יש על זה הרבה שאלות ששואלים. לכאורה נשאלת שאלה, כתוב בתורה ששכיר, אם אתה לוקח פועל, אתה שוכר את הפועל, ביומו תיתן שכרו. צריך לשלם לו בו ביום. אם הבעל הבית לא משלם לו באותו היום, הוא עובר על לאו של התורה. ביומו תיתן שכרו. נשאלת שאלה, הקדוש ברוך הוא מצווה בני ישראל מצוות אז מצוות השכר בהאי עלמא ליכא ורק לעתיד לבוא? איפה-- הרי הקדוש ברוך הוא גם כן מקיים את המצוות, מגיד דבריו ליעקב. מה שהוא עושה, הוא אומר לבניו לעשות. אז הקדוש ברוך הוא לא מקיים את מה שהוא כתב בתורה. ביומו תיתן שכרו. למה רק לעתיד לבוא? בהאי עלמא ליכא. אז אחד ההסברים, יש הרבה הסברים לשאלה הזאת, גם הרבי מסביר הסבר שלם שמדובר פה על עניין של שותפות בין ישראל לבין הקדוש ברוך הוא לעשות לו דירה. אז ממילא זה לא חל. אבל

02:58 דובר 1 יש מפרשים שמסבירים למה מצוות שכר מצווה בהאי עלמא ליכא. יש הלכה שאם מישהו שכר פועל אבל לא באופן ישיר אלא על ידי שליח, נגיד חברה שהיא כוח אדם, אז אם זה על ידי שליח אז אין את המצווה של ביומו תיתן שכרו לא על השליח ולא על המשלח. מכיוון שהקדוש ברוך הוא נתן את התורה על ידי משה רבנו, והוא היה שליח, ממילא לא חלה פה המצווה של ביומו תיתן שכרו. אבל יש את העניין של האמונה. אנוכי ה' אלוקיך לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. כתוב ששני הדיברות הראשונות מפי הגבורה שמענו. בני ישראל שמעו את זה ישירות מהקדוש ברוך הוא, לא על ידי שליח. אז פה חייב להיות ביומו תיתן שכרו, כי זה לא היה על ידי שליח. אז על המצווה של האמונה שיהודי מאמין בקדוש ברוך הוא, על זה לכאורה הקדוש ברוך הוא צריך לשלם מיד. ועל דרך זה גם כן כל מצווה ומצווה יש בה את החלק של האמונה. כי למה? למה יהודי מקיים מצווה? יהודי מקיים בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה. הוא מאמין בקדוש ברוך הוא. אם הוא לא היה מאמין בקדוש ברוך הוא אז הוא לא היה מקיים את המצווה. אז למעשה יש בכל מצווה ומצווה יש גם כן את החלק האמונה שבו. ועל העניין של האמונה אמרנו שקיבלנו את זה ישירות מהקדוש ברוך הוא שצריך מיד ביומו תיתן שכרו. על זה הקדוש ברוך הוא משלם מיד, וזה מה שהתורה אומרת. "יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך." הקדוש ברוך הוא משלם מיד. זה על אותו חלק שזה אנחנו קיבלנו לא על ידי שליח, אלא ישירות מהקדוש

04:51 דובר 1 ברוך הוא. אז הקדוש ברוך הוא מקיים את המצווה ביומו תיתן שכרו ומשלם מיד. על זה הולך ה-הפסוק יברכך ה' וישמרך.

05:02 דובר 3 ויהי רצון שהקדוש ברוך הוא ישלם שכר כבר עכשיו ואנחנו נראה בגאולה האמיתית והשלימה.

05:07 דובר 1 אמן, אמן.